Le texte Le vocabulaire Les révisions
Orlah
Daf 7b
משנה: הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים וּמֵי גְפָנִים וְהַסְּמָדַר מוּתָּרִין בְּעָרְלָה וּבִרְבִיעִי וּבְנָזִיר וַאֲסוּרִין בַּאֲשֵׁירָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר הַסְּמָדַר אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר הַמְּעַמֵּד בִּשְׂרָף הֶעָרְלָה אָסוּר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי בְּפֵירוּשׁ שֶׁהַמְּעַמֵּד בִּשְׂרָף הֶעָלִים וּבִשְׂרָף הָעִיקָּרִים מוּתָּר. בִּשְׂרָף הַפַּגִּים אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. עַנְקוֹקְלוֹת וְהַחַרְצָנִים וְהַזָּגִים וְהַתֶּמֶד שֶׁלָּהֶן קְלִיפֵּי רִימּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ קְלִיפֵּי אֱגוֹזִים וְהַגַּרְעִינִים אֲסוּרִין בְּעָרְלָה וּבָאֲשֵׁירָה וּבְנָזִיר. וּמוּתָּרִין בָּרְבִיעִי וְהַנּוֹבְלוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר נוֹטְעִין יִיחוּר שֶׁלְעָרְלָה. וְאֵין נוֹטְעִין אֱגוֹז שֶׁלְעָרְלָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. וְאֵין מַרְכִּיבִין בְּכַפְנִיּוֹת שֶׁלְעָרְלָה.
Traduction
Les feuilles et les branches de palmiers, la sève des ceps (lors de la taille), les bourgeons (32)''Cf. Même série, (Nazir 6, 2) ( 55a); Babli, Berakhot 36b.'', ne sont pas susceptibles d’orla et permis; on peut les manger partout en la 4e année, et ils sont accessibles au naziréen (n’étant pas des fruits); ils ne sont interdits que sur l’arbre de l’Ashéra (des idolâtres). Selon R. Yossé, le bourgeon est interdit comme essence du futur fruit. R. Eliézer dit (33)Cf. Babli, Nida, 8b.: il est interdit de coaguler du lait dans de la sève d’arbres d’orla. R. Josué raconte (34)Cf. Avoda Zara 35b. avoir entendu dire expressément qu’il est permis de le coaguler dans la sève des feuilles, ou dans celle du tronc, mais non dans celle des fruits hâtifs, parce qu’ils sont considérés comme fruits. Le verjus (35)Le raisin ne mûrissant pas en entier. Ce terme dérive peut-être de grec: kuklos., les pépins, la peau et le jus du raisin, l’écorce de la grenade et sa fleur (36)Cf. Babli, Berakhot 36b., la cosse de noix, ou d’autres noyaux de fruits, sont interdits dans les 3 premières années, ou s’ils proviennent d’un arbre d’ashéra, et le nazir ne peut pas en manger; mais en la 4e année, on les mange en tous lieux (et non à Jérusalem seule). Dans tous ces cas, les fruits tombant spontanément sont interdits. R. Yossé dit: il est permis de planter une branche d’un arbre d’orla, mais non une noix d’orla, parce que c’est un fruit (37)Cf. Babli, Avoda Zara 48b.. Il n’est pas permis non plus de greffer une branche d’orla couverte de dattes non mûres (Kafour) (38)Cf. Babli, Berakhot 57b (trad. T. Ier, p. 468)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' העלין והלולבין. הלולבים הם הענפים הרכים היוצאין מראשי הענפים הקשים ואוכלין אותם מפני שהן רכים מאוד:
ומי גפנים. המים היוצאין מן הגפנים כשחותכין אותן או את הזמורות בימי ניסן:
והסמדר. זהו הפרח שיוצא הבוסר ממנו אבל הבוסר לד''ה פרי הוי לענין ערלה:
מותרין בערלה. כדדריש בת''כ וערלתם ערלתו את פריו פרט לעלים ולולבים ומי גפנים וסמדר דאלו לאו פרי נינהו או יכול שאני מוציא את הענקוקלות ואת הבוסר ת''ל פרי פריו כלומר מדכתיב עוד ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש לרבות את אלו שהן פרי לענין ערלה וענקוקלות מפורש במתני' דלקמן:
וברבעי. שאין נוהג בהם דין רבעי דבשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש כתיב וילפינן קדש קדש ממעשר שני דנאכל בירושלים ואינו נאכל חוץ לירושלים אלא בפדיון אבל הני אין בהם דין רבעי מפני שזה הכלל כל שאין לו ערלה אין לו רבעי כדאמרינן לעיל בהלכה א':
ובנזיר. שמותר הנזיר לאכלן דלא יאכל כתיב גביה דוקא בדבר שהוא חשוב אכילה לכל אדם:
ואסורין באשירה. הוא אילן של ע''ז כדתנן בפ''ג דע''ז משום דכתיב גבי ע''ז ולא ידבק בידך מאומה מן החרם מכל שהוא של ע''ז:
ר' יוסי אומר וכו' מפני שהוא פרי. וערלה ורבעי נוהג בו וכן אסור לנזיר ואין הלכה כר' יוסי:
המעמיד בשרף הערלה. שהעמיד את הגבינה בהשרף גומא בלע''ז של אילן ערלה שנוטף ממנו אסור דס''ל דשרף פירא הוי:
אמר רבי יהושע שמעתי בפירוש. דאין שרף העלים והעיקרים חשוב פרי גבי ערלה והמעמיד בשרף שלהן מותר אבל בשרף הפגים הנוטף מן הפירות שלא בישלו כל צרכן ונקראים פגים אסור דשרף הזה פרי הוי לענין ערלה והלכה כר' יהושע:
מתני' ענקוקלות. בגמרא מפרש דלשון נוטריקון הוא ענבים דלקו תלתיהון כלומר שנלקו ונפסד השליש שלהן:
והחרצנים. הן הגרעינין שבתוך הענבים והזגין הן קליפתן החיצונה:
והתמד שלהן. שנתן מים ע''ג החרצנים והזגין לקלוט טעם היין:
והנץ שלו. זהו הפרח שע''ג הפיטמא שלו:
והגרעינין. גרעינין של הפרי כגון גרעיני תמרים והזיתים והתפוחים והאפרסקים וכיוצא בהן שהן נתרבו לאיסור ערלה ולאשרה ולנזיר אבל ברבעי מותרין משום דרבעי גמר קדש קדש ממעשר שני ואין מעשר שני אלא בדבר הראוי לאכילה:
והנובלות. הן פירות הנושרין מן האילן כולן אסורות כלומר אסורות בכולן בין בערלה ובין ברבעי ואשירה ונזיר:
מתני' נוטעין יחור של ערלה. שיכול לחתוך זמורה מן אילן ערלה וליטע אותו שאין העץ בכלל איסור ערלה אבל אין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואסור בהנאה וכן אין מרכיבין את הדקלים בכפניות של ערלה מפני שהן כפרי והלכה כר' יוסי בשתיהן ומודה ר' יוסי שאם נטע האגוז והרכיב בכפניות שהצומח אח''כ מותר מפני שזה וזה גורם הוא הפרי האסור והארץ המותרת וכל זה וזה גורם מותר:
רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף יִתְכַּוֵּן וְיִלְקוֹט וְיַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת 7b מֵידַל בִּגְפָנִים.
Traduction
– R. Yossé permet de vendanger sciemment et d’annuler parce que c’est l’usage d’émonder les vignes.
Pnei Moshe non traduit
ר' יוסי אומר וכו'. שכן דרך בני אדם להיות מידל בגפנים. אם הן רצופות ותכופות עוקרין מהן א' או שתים ומדלדל אותן כדי שאלו הנשארים יתגדלו ויתעבו כדתנן לעיל בפאה ובכמה מקומות המדל בגפני' והלכך ה''נ תלינן שדעתו בזה להיות מדל מהן ולא שיבטל האיסור:
תַּמָּן תַּנִּינָן סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה לְמֵאָה טְחָנָן וּפָֽחֲתוּ. כְּשֵׁם שֶׁפָּחֲתוּ הַחוּלִין כֵּן פָּחֲתָה הַתְּרוּמָה. מוּתָּר. תַּנֵּי אַף יִתְכַּוֵּין וְיִלְקוֹט. וְיַעֲלוּ בְאֶחָד וּמָאתַיִם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַכֹּהֲנִים לִהְיוֹת טוֹחֲנִין מְדוּמָּע לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶן. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. כִּלְאֵי הַכֶּרֶם עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי טוֹחֵן וּמַתִּיר. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִין אֵין טוֹחֵן וּמַתִּיר.
Traduction
On a enseigné ailleurs (31)Ibid, 5, 9.: ''Lorsqu’un saa d’oblation est tombé dans cent parts de blé profane et qu’après la mouture la quantité a diminué, la diminution porte aussi bien sur le profane que sur l’oblation, et le tout est permis''. En effet, il est enseigné: il est permis, même en principe, de moudre ce mélange (bien qu’il en résulte une augmentation du profane, favorisant l’annulation), comme notre Mishna autorise de cueillir sciemment. R. Zeira, dit que cet avis peut se conformer à l’opinion de tous (pas seulement de R. Yossé), puisque les cohanim ont pris l’habitude de moudre chez eux ces sortes de mélanges (on le moudra donc d’avance). Quelle est la différence entre ces 2 explications? Il y en a une pour la question des mélanges hétérogènes de la vigne: selon l’avis précité de R. Yossé, il est permis de les moudre; les autres sages l’interdisent.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. לעיל בפ''ה דתרומות בהלכה ו' סאה תרומה וכו' וגרסינן לעיל שם עד סוף הלכה זו ושם תמצא מפורש:
Orlah
Daf 8a
הלכה: 8a הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים. מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל אַף הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים בְּמַשְׁמַע.
Traduction
Lorsque la Mishna dit: ''Les feuilles et les branches des ceps de vigne sont d’un usage permis aux naziréens'', c’est un avis opposé à celui de R. Eliézer, puisqu’on a enseigné en son nom (39)Cf. Babli, Nazir 34b. que le verset (Nb 6, 4): Il ne mangera d’aucun produit de la vigne, depuis les pépins jusqu’à l’enveloppe, implique aussi l’interdit pour les feuilles et les branches.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתני' דלא כר' אליעזר. מילתיה דר''א בפ''ו דנזיר היא שנויה דס''ל אף העלין והלולבין אסורין בנזיר דדריש מכל אשר יעשה מגפן וגו' לרבות את העלים ולולבים ורבנן דפליגי עליה התם קאמר טעמייהו דדרשי בכללי ופרטי מה הפרט מפורש חרצנים וזגין שהן פרי ופסולת פרי לאפוקי הני דלאו פרי ולאו פסולת פרי מיקרי:
תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר סְמָדַר אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. וְקַשְׁיָא אִם אָסוּר בְּנָזִיר לָמָּה לִי פֶּרִי אִם פֶּרִי הוּא יְהֶא אָסוּר בַּכֹּל. מִלְּתֵיהּ דְּרִבִּי יִצְחָק אָֽמְרָה שֶׁהוּא אָסוּר בַּכֹּל. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל מָאן תַּנָּא אֵין מַרְכִּיבִין בְּכַפְנִיוֹת שֶׁלְעָרְלָה רִבִּי יוֹסֵי.
Traduction
On a enseigné que R. Yossé dit: les bourgeons sont interdits au Naziréen, parce que ce sont des fruits. Or, il y a là un point obscur: si c’est interdit seulement au Naziréen, à quoi bon ajouter que c’est un fruit? Si au contraire on l’interdit à titre de fruit, il devrait être interdit à tous, et non pas seulement au Naziréen? c’est en effet l’avis de R. Isaac, qu’il est interdit à tous. R. Isaac demanda: qui est-ce qui a enseigné que l’on ne doit pas enter des bourgeons d’orla? C’est R. Yossé (donc, il l’interdit aussi sous les autres rapports).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא דנזיר ומייתי לה בהאי תלמודא בפ''ו דנזיר בהלכה ב' והכי גריס התם ר' יוסי אומר סמדר אסור בנזיר מפני שהוא פרי וכאן חסר תיבת בנזיר:
וקשיא. על הך לישנא דהברייתא אליבא דר' יוסי דאם אסור בנזיר למה לי פרי כלומר דאי טעמיה דר' יוסי משום דבנזיר מרבי ליה אפילו דבר שאינו פרי וס''ל כר''א דמכל אשר יעשה מגפן ריבויא הוא א''כ למה לי טעמא מפני שהוא פרי דקאמר:
אם פרי הוא. ואי טעמיה משום דס''ל דסמדר הוי פרי ולא משום דאתיא מרבויא דקרא דכתיב גבי נזיר א''כ יהא אסור בכל כלומר בכל אלו דחשיב הכא במתניתין בערלה וברבעי ג''כ כמו בנזיר ומאי שנא נזיר דנקט:
מילתיה דר' יצחק אמרה. ממילתיה דלקמן שמעינן שהוא אסור בכל לר' יוסי דר' יצחק שאל מאן תנא אין מרכיבין בכפניות של ערלה כמו דתנינן לקמן בסוף פרקין וכפניות הן תמרים שלא בישלו וכמו סמדר גבי ענבים ומאן תנא להא וקאמר ר' יוסי דמתני' א''כ ש''מ דלר' יוסי סמדר אסור אף בערלה וכן ברבעי והאי אסור אכולן קאי:
תַּנֵּי פֶּרִי אַתְּ פּוֹדֶה וְאֵין אַתְּ פּוֹדֶה לֹא בּוֹסֵר וְלֹא פַגִּים. הוֹרֵי רִבִּי זְבִידָא בְּאִילֵּין פָגֵּי תְּמָרָה שֶׁיִּקָּבֵרוּ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי עָבַר וּפְדָיוֹ שֶׁמָּא אֵינוֹ פָדוּי. וְתֵימַר טָעוּן קְבוּרָה.
Traduction
On a dit que l’on peut (la 4e année) racheter seulement des fruits, non le verjus, ni les fruits hâtifs. Aussi, R. Zebid a enseigné que les fruits hâtifs des dattes devront être enterrés, ne pouvant être rachetés. R. Yona demanda: Est-ce qu’en cas de rachat accompli il n’est pas valable et est-ce à dire qu’il faudra enterrer ces fruits? (Certes, non; il ne s’agit que du principe) (40)Suit un alinéa, que l'on trouve déjà en entier, en (Sheviit 7, 7)..
Pnei Moshe non traduit
תני. בברייתא פרי גבי רבעי כתיב ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש ודריש פרי אתה פודה ובלא פדיון אסור כדלעיל אבל אין אתה צריך לפדות לא בוסר ולא פגים משום דלאו פרי נינהו:
הורי ר' זבידא וכו' שיקברו. דמכיון שאין להם פדיון סבור היה שטעונין קבורה דקס''ד דהאי תנא קאמר דלא מהני בהו פדיון הואיל דלאו פרי נינהו ור' יונה בעי עלה דאפילו להס''ד דידך אי אתה מודה שאם עבר ופדיו שמא אינו פדוי בתמיה דהא האי תנא לא קאמר אלא אין אתה פודה לכתחילה ואת אמר טעון קבורה בתמיה:
רִבִּי פְּדָת רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. תַּמָּן תַנִּינָן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין לִקְטָף שְׁבִיעִית מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶּרִי. אָמַר רִבִּי זְעִירָה לְרִבִּי פְּדָת כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְהָכָא הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְדַמְיָא הִיא לְכָל רַבִּיָּה קְטָף בָּטֵל עַל יְדֵי שְׂרָפוֹ. [וְאִילָן אֵינוֹ בָטֵל עַל גַּבֵּי שְׂרָפוֹ.] אוֹכְלֵי בְהֵמָה קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית חָל עֲלֵיהֶן. אֵין קְדוּשַּׁת עָרְלָה חָל עֲלֵיהֶן. אָמַר רִבִּי בּוּן אִית לָךְ חוֹרִי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָֽמְרָהּ שְׁמוּעָה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ אָֽמְרָהּ. לָמָּה שְׂרָף פֶּרִי פַּגִּין פֶּרֵי. אִין תֵּימַר שְׂרָף פֶּרִי עָשָׂה כֵן בִּתְרוּמָה מוּתָּר. אִין תֵּימַר פַּגִּין פֶּרֵי עָשָׂה כֵן בִּתְרוּמָה מוּתָּר. לָמָּה שֶּׁהַנָּייַת תְּרוּמָה מוּתֶּרֶת וַהַנָּייַת עָרְלָה אֲסוּרָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
רבי פדת וכו'. הך מילתא גרסי' לה לעיל בפ''ז דשביעית בהלכה ז' אהאי דתנינן התם ר''ש אומר אין לקטף שביעית וכו' ושם תמצא מפורש הכל עד סוף הלכה:
עַנְקוֹקְלוֹת וְהַחַרְצָנִים. רִבִּי זְעִירָא וְחַד מִן רַבָּנִין בְּשֵׁם רַב עֲנָבִים שֶׁלָּקוּ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אֲפִילוּ לָקוּ מִשֶּׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן הוּא עֲנָבִין דְּלָקֵי תַלְתֵּיהוֹן.
Traduction
Le verjus, les pépins, la peau, etc.'', dit la Mishna. Le premier terme, selon R. Zeira et un autre sage au nom de Rav, signifie: des raisins qui ont été frappés (arrêtés dans leur croissance) avant le premier tiers de la maturité. R. Yossé bar R. Aboun, dit: si même ce défaut leur est survenu après le 1er tiers de la croissance, la dispense de rachat est maintenue. R. Hiya b. Idi l’explique par des termes correspondants (homonymes): des raisins frappés au tiers.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ענקוקלות וכו' ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש בישולן ור''ז וכו' בשם רב פליג שאפילו לקו משהביאו שליש וכן אמר ר' חייא בר אדא דענקוקלות מלשון נוטריקון הוא ענבים דלקו תלתיהון אלמא דהאי תלת אתלתיהון מיתפרשא שנפסד השליש שלהם ועל הפרי ולא על הזמן קאמר אלא אף לקו משהביאו שליש שלהן ונפסדו נמי בכלל ענקוקלות הוא ולענין שמותרין ברבעי:
רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין נוֹטְעִין יִיחוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן עָבַר וְנָטַע מוּתָּר. עָבַר וְהִרְכִּיב אָסוּר.
Traduction
– ''Selon R. Yossé, est-il dit, on ne doit pas planter, etc.'' R. Yohanan dit: en cas de plantation accomplie, c’est permis; mais la greffe accomplie est interdite.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר ר' יוחנן עבר ונטע מותר. אבל אם עבר והרכיב אסור דס''ל דמחמרינן בהרכיב שניכר ביותר האיסור מבנוטע האגוז שכלה ואח''כ צומח ממנו האילן. אגוז של ערלה וכו' וכן ביצת ע''ז שנעשית אפרוח וכו' ולקמן מפרש לה וגרסי' לכולא סוגיא עד סוף הפרק לקמן בפ''ג דע''ז בהל''ה:
אֱגוֹז שֶׁלְעָרְלָה שֶׁנְּטָעוֹ וְכֵן בֵּיצַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנַּעֲשָׂה אֶפְרוֹחַ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה אִיתְפַּלְּגוּן חִזְקִיָּה וְכַהֲנָא. כַּהֲנָא אָמַר מוּתֶּרֶת חִזְקִיָּה אָמַר אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה אֵין אֶפְשַׁר לְבֵיצַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנַּעֲשֵׂית אֶפְרוֹחַ. מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁפָּֽחְסָהּ אֵין כָּאן אֶפְרוֹחַ אִם בְּשֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִימָה מִן הַקַּנְקֵילִין אִתָא חֲמִי וְאִילּוּ הִשְׁתַּחֲוֶוה לָהּ לֹא אָֽסְרָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִימָה מִן הַקַּנְקֵילִין אָֽסְרָהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְּרִבִּי מַתַּנְיָה תִּפְתָּר שֶׁגָּדַר בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה.
Traduction
Le plant d’une noix d’orla, accompli par erreur, de même que l’œuf d’idole devenu poussin, sont d’un usage permis (quoiqu’interdits en principe). R. Hagaï dit au nom de R. Oshia que Hiskia et Cahana sont en discussion à ce sujet: selon Cahana, ces produits sont permis; selon Hiskia, ils sont interdits. Comment ce dernier avis est-il explicable et se peut-il que l’œuf d’idolâtrie soit devenu poussin? Dans quel cas est-ce admissible? S’il l’a cassé pour adorer l’idole, il ne peut plus en naître de poussin; s’il l’a introduit dans la chambre réservée à l’idole, il n’y a qu’à observer quel emploi en est fait, et si l’on s’est contenté de s’agenouiller devant lui, cela n’entraîne pas l’interdit; pourquoi donc serait-il défendu? On peut supposer, répond R. Judan père de R. Matnia, qu’on l’a pris pour boucher le trou d’un mur au temple païen (ce qui, selon Cahana, ne suffit pas pour l’interdire).
Pnei Moshe non traduit
איתפלגון חזקיה וכהנא. בהאי דינא:
על דעתיה דחזקיה אין אפשר וכו'. כלומר לחזקיה קשיא היך אפשר לביצת ע''ז שתעשה אפרוח דהיכי דמי ובמה אנן קיימין דמשכחת לה בביצה שנאסרה משום ע''ז ותעשה אפרוח דאם בשפחסה ושברה לפני ע''ז והרי יש כאן מעשה לאסרה א''כ אין כאן אפרוח דכששברה נתקלקלה ואפי' אם היה בה אפרוח נתקלקל עמה ואם בשהכניסה לפנים מן הקנקילון לתקרובת ע''ז קשיא איתא חמי בא וראה מאי קאמרת הרי אפי' השתחוה לה לא אסרה לחזקיה דהכי ס''ל התם לעיל דהשתחוה לביצה לא אסרה מפני שלא עשה בה מעשה ומפני שהכניסה לפנים מן הקנקילון אסרה משום תקרובת בלא מעשה בתמיה:
אבוה דר' מתניה. דלא קשיא דתיפתר שגדר בה ע''ז שהעמידה לפני ע''ז לגדר וכמעשה הויא והתם גריס שגירר בה לע''ז שגירר אותה לפני הע''ז ועביד בה מעשה:
בֵּיצַת הֶקְדֵּשׁ שֶׁנַּעֲשֵׂת אֶפְרוֹחַ. אָמַר רִבִּי ייָסָא פְּלִיגֵי בָּהּ כַּהֲנָא וְרִבִּי יוֹחָנָן. כַּהֲנָא אָמַר אֲסוּרָה וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מוּתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי יוֹסֵי הָא רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מוּתֶּרֶת אוֹף הוּא פוֹדֶה אוֹתָהּ בִּזְמַן זַרְעָהּ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא פּוֹדֶה אוֹתָהּ בִּזְמַן זַרְעָהּ. וְרִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִּינְחָס מְתַקְּנָתָהּ. כַּהֲנָא אָמַר אֲסוּרָה וּפוֹדֶה אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מוּתֶּרֶת וּפוֹדֶה אוֹתָהּ בִּזְמַן זַרְעָהּ.
Traduction
Quant à l’œuf provenant de consécration qui est éclos en poussin, il forme, selon R. Yossa, le sujet d’une discussion entre Cahana et R. Yohanan: le premier l’interdit, le second le permet. R. Zeira dit à R. Yossé: bien que R. Yohanan permette d’user de ses produits, il faut pourtant les racheter d’après la valeur de la semence (ou de l’œuf consacré). R. Hanina, R. Yona et R. Eléazar disent au nom de Cahana: il faut racheter les produits, non d’après leur valeur actuelle (accrue), mais d’après celle qu’avait la sainteté interdit les produits jusqu’à ce qu’ils soient rachetés selon leur valeur actuelle; R. Yohanan en permet l’usage, en se contentant d’un rachat d’après la valeur de la semence.
Pnei Moshe non traduit
ביצת הקדש וכו'. ובע''ז גריס הכא הא דלעיל דמדמי אגוז של ערלה שנטעו וכן בביצת הקדש שנעשה אפרוח דאיתפלגון בהא כהנא ור' יוחנן:
הא ר' יוחנן אמר מותרת וכו'. כלומר הא לך דשמעת מינה דלר' יוחנן דס''ל האפרוח מותר דהויא ליה גידולי הקדש וחולין הוא א''כ אוף הוא פודה אותה בזמן זרעה כדתנן לעיל בפ''ט דתרומות גידולי הקדש ומעשר שני חולין ואע''פ כן פודה אותן מדבריהם וכשהוא פודה אותן מחשב כפי אשר היו שוין בזמן הזרע ואע''פ שנתרבו לאחר מכאן והשתא לר' יוחנן דמדמי לה לגידולי הקדש אף הוא פודה אותה בזמן זרעה כפי אשר היתה שוה קודם שנעשה ממנה האפרוח:
ר' חנינא וכו'. אמרו הכי בשם כהנא פודה אותה בזמן זרעה והאי משבשתא היא דהא כהנא אמר אסורה ולא מחשיב לה לגידולי הקדש אלא כגופה היא ולדידיה פודה אותה כמו שהאפרוח היא שוה עכשיו והלכך כי אתא ר' חנניה בשם ר' פנחס אמר מתקנתא מלתא כתיקנה דלכהנא דאומר אסורה פודה אותה כמות שהיא עכשיו ולר' יוחנן דאמר מותרת פודה אותה בזמן זרעה וכדר' זירא אליבא דר' יוחנן:
הדרן עלך הנוטע לסייג
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source