Vayedaber

Orlah

Daf 7a

משנה: נְטִיעָה שֶׁלְעָרְלָה וְשֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ בִנְטִיעוֹת הֲרֵי זֶה לֹא יִלְקוֹט. וְאִם לִיקֵּט יַעֲלוּ בְאֶחָד וּמָאתַיִם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן 7a לִלְקוֹט. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִתְכַּוֵּן וְיִלְקוֹט וְיַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.

Traduction

Lorsque des plants d’orla (29)Cf. Babli, Gitin 54b., ou de mélange interdit de vigne, ont été mêlés à des plants ordinaires (que leur disposition ne permet plus de distinguer), on ne peut pas les cueillir (tout est interdit); si la vendange est faite, elle s’annule dans une proportion de 201, pourvu que ce soit fait par mégarde. Selon R. Yossé, on peut même en connaissance de cause vendanger et l’annuler dans une quantité de 201.

Pnei Moshe non traduit

מתני' נטיעות של ערלה. שנתערבו בנטיעות אחרות של היתר ואינן ניכרין:

ושל כלאי הכרם. בגמרא פריך וכי נטיעות כלאים הן בכרם ומשני כיני מתני' ה''ק וערוגה של כלאי הכרם שנתערבה בערוגות אחרות של היתר:

הרי זה לא ילקוט. לכתחילה מן הכל ואם לקט מהן יעלה באחד ומאתים שאם יש בנטיעה של ערלה אחד ומאתים עם הנטיעות וכן בערוגה של כלאים אחד ומאתים עם הערוגות הכל מותר:

ובלבד שלא יתכוין. ללקוט כדי שיעלו בא' ומאתים לפי שאין מבטלין איסור לכתחילה:

ר' יוסי אומר אף מתכוין ללקוט וכו'. דאע''ג דבעלמא אין מבטלין איסור דאורייתא לכתחילה שאני הכא דחזקה היא שאין אדם אוסר כרמו בנטיעה אחת ואם היה יודעה ומכירה היה מוציא אותה והלכך לא חיישינן דילמא אתי לערב אותן לכתחילה והלכה כר' יוסי:

הלכה: נְטִיעָה שֶׁלְעָרְלָה נְטִיעָה שֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם. וַהֲלֹא כָל הַנְּטִיעוֹת אֵינָן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. כֵּינִי מַתְנִיתָא עֲרוּגָה שֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי (מַתְנֵיתָא עֲרוּגָה שֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי) בּוּן בְּשֶׁהֵבִיא עָצִיץ נָקוּב וְהֶעֱבִירוֹ תַּחַת הַגֶּפֶן.

Traduction

Est-ce que toutes les plantes ne sont pas interdites dans une vigne comme hétérogènes? Comment se fait-il que la Mishna ne semble seulement le compter pour un élément (et non pour deux)? Voici comment il faut compléter la Mishna: dans une plate-bande de vigne mélangée etc., (c.-à-d. lorsqu’on ne sait plus dans quelle bande de vigne s’est trouvée mêlée). C’est aussi l’avis de R. Yossé bar Rabbi. Selon R. Yossé bar R. Abin, il s’agit du cas où l ‘on a placé une plante dans un pot troué au-dessous d’un cep de vigne, ce qui l’interdit (et on ne sait plus sous lequel).

Pnei Moshe non traduit

גמ' נטיעה וכו'. ופריך והלא כל הנטיעות וכו' כדפרישית במתני':

א''ר יוסי בר' בון. דאפשר לאוקמי נמי בכה''ג כגון בשהעביר עציץ נקוב עם זרעים שבתוכו שהן כלאים בכרם והעבירו תחת הגפן אחת ואינו יודע תחת איזו גפן ואותה הגפן נאסרה כדתנן לעיל בסוף פ''ז דכלאים עציץ נקוב מקדש בכרם והוי שפיר השתא דנטיעה זו של כלאי הכרם נתערבה בנטיעות אחרות של היתר:

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם חִזְקִיָּה לוֹקֵט שְׁלֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת וּמַתִּיר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הָיוּ לְפָנָיו מֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת. נִתְפַּתְּחוּ מֵאָה מוּתָּרוֹת וַחֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת וְהַשְּׁאָר לִכְשֶׁיְּפַתְּחוּ יְהוּ מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא אָמַר אֶלָּא לִכְשֶׁיְּפַתְּחוּ. הָא לִיפְתַּח כַּתְּחִילָּה אָסוּר. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תָּמָּן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה וְהָכָא בְּשֵׁם חִזְקִיָּה. וְאָֽמְרִין תַּמָּן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פּוֹתֵחַ שָׁלֹשׁ חָבִיּוֹת וּמַתִּיר. וְאַתְיָא כְּחִזְקִיָּה דְהָכָא.

Traduction

R. Simon b. Lakish dit au nom de Hiskia: il suffit de cueillir 3 grappes (sans nécessiter une proportion de 200), et dès qu’il y a cette simple majorité d’un sur 3, l’interdit est annulé. Est-ce que R. Simon b. Lakish ne se contredit pas lui-même? Puisqu’ailleurs il est dit au nom de R. Oshia (30)Ci-dessus, (Terumot 4, 8), fin.: Si, en ayant devant soi 150 tonneaux fermés (qui en raison de leur valeur, ne peuvent jamais être annulés) et que cent d’entre eux ont été ouverts, puis un tonneau d’oblation a été mêlé avec eux par erreur on prélève l’équivalent de l’oblation, et les cent peuvent redevenir profanes, non les 50 fermés qui restent interdits (en raison de leur valeur distincte); le reste redeviendra libre lorsque les tonneaux seront ouverts (et perdent leur valeur individuelle). Cette annulation partielle, dit R. Zeira, n’est effective que si les tonneaux se trouvent ouverts par mégarde; mais il n’est pas permis de les ouvrir sciemment, dans le but d’obtenir l’annulation. Comment donc se fait-il qu’ici il ne parle pas d’un excédant de cent, mais d’une simple majorité de 3 contre un? C’est que, fut-il répondu, plus haut R. Simon s’exprime au nom de R. Oshia, et ici au nom de R. Hiskia. Aussi lorsqu’on dit ailleurs, au nom de R. Simon b. Lakish: ''lorsqu’on a ouvert seulement 3 tonneaux et qu’il y a ait parmi eux un tonneau d’oblation, le tout est permis'', c’est conforme à l’avis exprimé ici par Hiskia.

Pnei Moshe non traduit

לוקט שלשה אשכולות ומתיר. כלומר שלוקט האשכולות משלשה מהן והן אסורות ובכך הוא מתיר את כל האחרות דתלינן האיסור באלו שלשה:

מחלפה שיטתיה דרשב''ל. דתמן לעיל בפ''ד דתרומות בהל''ח אמר בשם ר' הושעי' היו לפניו מאה וחמשים חביות והן סתומות ונתערבה חבית של תרומה סתומה ביניהן וקיי''ל דחביות סתומות אינן בטילות כדתנן לקמן בפ''ג ונתפתחו מאה מהן מותרות וכשנוטל מהן כדי דימוע חבית אחת והרי יש בהן כדי להעלות כדין מדומע של תרומה וחמשים נשארו אסורות דאפשר שנתערבה באלו החמשי' ואינה בטילה כדין חביות סתומות:

והשאר. כלומר ואותן שאר החמשים לכשיתפתחו מותרות ומשום דקשיא עלה היכי דמי אם אינו נוטל מהן כדי דימוע אמאי מותרות ואם נוטל מהן כדי דימוע פשיטא ומאי קמ''ל בזה דקאמר והשאר וכו' ומפרש לה ר''ז התם דלדיוקא הוא דנקיט לה דלא אמר אלא לכשיתפתחו מאליהן הא לכתחילה אסור לפתוח אותן שמעינן מיהת דלא סגי בהאי תקנתא דקאמר רשב''ל הכא וכן אסור לו לכתחילה לעשות כן והכא הוא אמר הכין דלוקט משלשה מהן להתיר האחרות וקשיא דרשב''ל אדרשב''ל:

תמן הוא אמר בשם ר' הושעי' והכא אמר בשם חזקיה. ואינהו הוא דפליגי אהדדי:

ואמרין תמן וכו'. כלומר ואיכא דאמרי נמי בדין דתמן בשם רשב''ל דפותח שלש חביות ומתיר והאי לישנא אתייא כדקאמר הכא בשם חזקיה:

וְהָא תַנִּינָן הֲרֵי זֶה לֹא יִלְקוֹט. לְשֶׁעָבַר. וְהָא תַנִּינָן אִם לִקֵּט יַעֲלוּ בְאֶחָד וּמָאתַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן כָּאן בְּשֶׁלִּיקֵּט שְׁלֹשָׁה כָּאן בְּשֶׁלִּיקֵּט כּוּלְּהֹן.

Traduction

Mais n’y a-t-il pas 2 objections contre cet enseignement? 1° Selon notre Mishna, ''on ne peut pas cueillir'', ce qui est une défense même rétroactive; 2° ''si la vendange est faite, elle ne s’annule que dans une proportion de 201''. Comment donc permet-on dans ledit enseignement, de les ouvrir sciemment, et même de les annuler au-dessous de 201? Là, répond R. Yossé bar R. Aboun, il s’agit du cas où l’on a seulement voulu cueillir 3 plants (qui suffisaient), le mélange est alors annulé; mais si l’on a cueilli le tout (où l’on est certain d’avoir pris aussi l’interdit), il n’y aura d’annulation qu’au delà de 200.

Pnei Moshe non traduit

והא תנינן ה''ז לא ילקוט. כלומר דהא מ''מ קשיא דמתיר הכא לכתחילה ללקוט שלשה והא אנן תנן לא ילקוט לכתחילה ומשני לשעבר כלומר האי לוקט שלשה דקאמר לאו דוקא אלא בדיעבד מיירי אם עבר וליקט משלשה מהן מתיר את האחרות ופריך והא אכתי קשיא דהא תנינן אם לקט יעלה בא' ומאתיס ואמאי מתיר בשלשה מהן ומשני ר' יוסי בר' בון דכאן בשלא ליקט אלא שלשה כבר מתיר הוא את האחרות וכאן במתני' מיירי בשליקט כולהון דאז מוקמינן אדינא וצריך אחד ומאתים שיעלו:

תַּנֵּי רִימּוֹנֵי בְּדָן שֶׁסְּפֵיקוֹ מַעֲלֶה וַדָּייָן אֵינוֹ מַעֲלֶה. אַף בְּקַרְקַע כֵּן. סָפֵק קַרְקַע מַעֲלֶה וְקַרְקַע אֵינוֹ מַעֲלֶה. הֵיךְ עֲבִידָה נְטִיעָה שֶׁלְעָרְלָה וְשֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ בִנְטִיעוֹת. אֲפִילוּ סָפֵק קַרְקַע מַעֲלֶה וְקַרְקַע אֵינוֹ מַעֲלֶה. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי אַף לְעִנְיָן נְבֵילָה כֵן. חָזַר רִבִּי יוּדָן וָמַר נְבֵילָה אֵין לָהּ עֲלִיָה קַרְקַע יֵשׁ לוֹ עֲלִייָה.

Traduction

On a enseigné: lorsqu’on doute si des grenades de Badan (de grande valeur) sont mêlées à d’autres d’orla, elles s’annulent dans une proportion de 200; mais s’il y a mélange certain, elles ne s’annulent jamais (en raison de leur valeur). De même, pour les plants adhérents à la terre; s’il y a doute qu’il y ait mélange, le chiffre de 200 servira à les annuler; s’il y a mélange certain, l’interdit subsistera toujours. Dans quel cas cela a-t-il lieu? Dans celui-ci: ''Lorsque des plants d’orla, ou de mélange interdit de la vigne, ont été mêlés à des plants ordinaires, etc.''; or, s’il y a doute sur le mélange des plants adhérents, l’annulation peut s’effectuer dans une proportion de 200, non en cas de certitude. R. Judan demanda: en est-il de même pour un morceau remarquable de chair interdite, sur laquelle on a des doutes qu’elle soit mêlée à la chair permise? Puis, il y répondit lui-même en disant: la chair n’est jamais annulée, tandis que pour les plants adhérents parfois à la terre, l’annulation existe.

Pnei Moshe non traduit

תני. בברייתא רמוני בדן ששנינו בהן לקמן בפ''ג דהואיל וחשובין הן אינן עולות בא' ומאתים ושסיפקו מעלה וידיין אינו מעלה כלומר אם ודאי אסורין הן ונתערבו בהא הוא דתנינן אינן עולין אבל אם נסתפקו באיסור ואין איסורן אלא מספק מעלה אותן:

אף בקרקע כן. כלומר אי נימא דאף באיסור המחובר לקרקע כן דספק איסור קרקע מעלה וכדמפרש לקמיה וקאמר דלא דקרקע אינו מעלה אף בספק איסור:

היך עבידא. השתא מפרש לה ה''ד האי איסור קרקע דקאמרת כגון נטיעה של ערלה וכו' ומיבעיא ליה מעיקרא אם אפילו ספק קרקע מעלה ופשטינן בקרקע אינו מעלה:

אף לענין נבילה כן. כלומר אי נימא דאף בשאר איסורין כגון נבילה וכיוצא בה שנתערבו בהיתר ואם ספק נבילה היא נוטל אחת מהן ומתיר את האחרות וחזר ר' יודן ופשיט לנפשיה דלא דמיא לפי שנבילה אין לה עלייה כלומר דלא אשכחן בנבילה ובשאר איסורין כיוצא בה עלייה דאם אינו מכיר אותה אם יש כדי לבטל האיסור הכל מותר ואם אין כאן כדי לבטל הכל אסור אבל כאן באיסורי קרקע כגון נטיעות של ערלה ושל כלאי הכרם יש בהן דין עלייה דעולות הן בכשיעור שאמרו בהן חכמים:

Orlah

Daf 7b

משנה: הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים וּמֵי גְפָנִים וְהַסְּמָדַר מוּתָּרִין בְּעָרְלָה וּבִרְבִיעִי וּבְנָזִיר וַאֲסוּרִין בַּאֲשֵׁירָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר הַסְּמָדַר אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר הַמְּעַמֵּד בִּשְׂרָף הֶעָרְלָה אָסוּר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי בְּפֵירוּשׁ שֶׁהַמְּעַמֵּד בִּשְׂרָף הֶעָלִים וּבִשְׂרָף הָעִיקָּרִים מוּתָּר. בִּשְׂרָף הַפַּגִּים אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. עַנְקוֹקְלוֹת וְהַחַרְצָנִים וְהַזָּגִים וְהַתֶּמֶד שֶׁלָּהֶן קְלִיפֵּי רִימּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ קְלִיפֵּי אֱגוֹזִים וְהַגַּרְעִינִים אֲסוּרִין בְּעָרְלָה וּבָאֲשֵׁירָה וּבְנָזִיר. וּמוּתָּרִין בָּרְבִיעִי וְהַנּוֹבְלוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר נוֹטְעִין יִיחוּר שֶׁלְעָרְלָה. וְאֵין נוֹטְעִין אֱגוֹז שֶׁלְעָרְלָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. וְאֵין מַרְכִּיבִין בְּכַפְנִיּוֹת שֶׁלְעָרְלָה.

Traduction

Les feuilles et les branches de palmiers, la sève des ceps (lors de la taille), les bourgeons (32)''Cf. Même série, (Nazir 6, 2) ( 55a); Babli, Berakhot 36b.'', ne sont pas susceptibles d’orla et permis; on peut les manger partout en la 4e année, et ils sont accessibles au naziréen (n’étant pas des fruits); ils ne sont interdits que sur l’arbre de l’Ashéra (des idolâtres). Selon R. Yossé, le bourgeon est interdit comme essence du futur fruit. R. Eliézer dit (33)Cf. Babli, Nida, 8b.: il est interdit de coaguler du lait dans de la sève d’arbres d’orla. R. Josué raconte (34)Cf. Avoda Zara 35b. avoir entendu dire expressément qu’il est permis de le coaguler dans la sève des feuilles, ou dans celle du tronc, mais non dans celle des fruits hâtifs, parce qu’ils sont considérés comme fruits. Le verjus (35)Le raisin ne mûrissant pas en entier. Ce terme dérive peut-être de grec: kuklos., les pépins, la peau et le jus du raisin, l’écorce de la grenade et sa fleur (36)Cf. Babli, Berakhot 36b., la cosse de noix, ou d’autres noyaux de fruits, sont interdits dans les 3 premières années, ou s’ils proviennent d’un arbre d’ashéra, et le nazir ne peut pas en manger; mais en la 4e année, on les mange en tous lieux (et non à Jérusalem seule). Dans tous ces cas, les fruits tombant spontanément sont interdits. R. Yossé dit: il est permis de planter une branche d’un arbre d’orla, mais non une noix d’orla, parce que c’est un fruit (37)Cf. Babli, Avoda Zara 48b.. Il n’est pas permis non plus de greffer une branche d’orla couverte de dattes non mûres (Kafour) (38)Cf. Babli, Berakhot 57b (trad. T. Ier, p. 468)..

Pnei Moshe non traduit

מתני' העלין והלולבין. הלולבים הם הענפים הרכים היוצאין מראשי הענפים הקשים ואוכלין אותם מפני שהן רכים מאוד:

ומי גפנים. המים היוצאין מן הגפנים כשחותכין אותן או את הזמורות בימי ניסן:

והסמדר. זהו הפרח שיוצא הבוסר ממנו אבל הבוסר לד''ה פרי הוי לענין ערלה:

מותרין בערלה. כדדריש בת''כ וערלתם ערלתו את פריו פרט לעלים ולולבים ומי גפנים וסמדר דאלו לאו פרי נינהו או יכול שאני מוציא את הענקוקלות ואת הבוסר ת''ל פרי פריו כלומר מדכתיב עוד ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש לרבות את אלו שהן פרי לענין ערלה וענקוקלות מפורש במתני' דלקמן:

וברבעי. שאין נוהג בהם דין רבעי דבשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש כתיב וילפינן קדש קדש ממעשר שני דנאכל בירושלים ואינו נאכל חוץ לירושלים אלא בפדיון אבל הני אין בהם דין רבעי מפני שזה הכלל כל שאין לו ערלה אין לו רבעי כדאמרינן לעיל בהלכה א':

ובנזיר. שמותר הנזיר לאכלן דלא יאכל כתיב גביה דוקא בדבר שהוא חשוב אכילה לכל אדם:

ואסורין באשירה. הוא אילן של ע''ז כדתנן בפ''ג דע''ז משום דכתיב גבי ע''ז ולא ידבק בידך מאומה מן החרם מכל שהוא של ע''ז:

ר' יוסי אומר וכו' מפני שהוא פרי. וערלה ורבעי נוהג בו וכן אסור לנזיר ואין הלכה כר' יוסי:

המעמיד בשרף הערלה. שהעמיד את הגבינה בהשרף גומא בלע''ז של אילן ערלה שנוטף ממנו אסור דס''ל דשרף פירא הוי:

אמר רבי יהושע שמעתי בפירוש. דאין שרף העלים והעיקרים חשוב פרי גבי ערלה והמעמיד בשרף שלהן מותר אבל בשרף הפגים הנוטף מן הפירות שלא בישלו כל צרכן ונקראים פגים אסור דשרף הזה פרי הוי לענין ערלה והלכה כר' יהושע:

מתני' ענקוקלות. בגמרא מפרש דלשון נוטריקון הוא ענבים דלקו תלתיהון כלומר שנלקו ונפסד השליש שלהן:

והחרצנים. הן הגרעינין שבתוך הענבים והזגין הן קליפתן החיצונה:

והתמד שלהן. שנתן מים ע''ג החרצנים והזגין לקלוט טעם היין:

והנץ שלו. זהו הפרח שע''ג הפיטמא שלו:

והגרעינין. גרעינין של הפרי כגון גרעיני תמרים והזיתים והתפוחים והאפרסקים וכיוצא בהן שהן נתרבו לאיסור ערלה ולאשרה ולנזיר אבל ברבעי מותרין משום דרבעי גמר קדש קדש ממעשר שני ואין מעשר שני אלא בדבר הראוי לאכילה:

והנובלות. הן פירות הנושרין מן האילן כולן אסורות כלומר אסורות בכולן בין בערלה ובין ברבעי ואשירה ונזיר:

מתני' נוטעין יחור של ערלה. שיכול לחתוך זמורה מן אילן ערלה וליטע אותו שאין העץ בכלל איסור ערלה אבל אין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואסור בהנאה וכן אין מרכיבין את הדקלים בכפניות של ערלה מפני שהן כפרי והלכה כר' יוסי בשתיהן ומודה ר' יוסי שאם נטע האגוז והרכיב בכפניות שהצומח אח''כ מותר מפני שזה וזה גורם הוא הפרי האסור והארץ המותרת וכל זה וזה גורם מותר:

רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף יִתְכַּוֵּן וְיִלְקוֹט וְיַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת 7b מֵידַל בִּגְפָנִים.

Traduction

– R. Yossé permet de vendanger sciemment et d’annuler parce que c’est l’usage d’émonder les vignes.

Pnei Moshe non traduit

ר' יוסי אומר וכו'. שכן דרך בני אדם להיות מידל בגפנים. אם הן רצופות ותכופות עוקרין מהן א' או שתים ומדלדל אותן כדי שאלו הנשארים יתגדלו ויתעבו כדתנן לעיל בפאה ובכמה מקומות המדל בגפני' והלכך ה''נ תלינן שדעתו בזה להיות מדל מהן ולא שיבטל האיסור:

תַּמָּן תַּנִּינָן סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה לְמֵאָה טְחָנָן וּפָֽחֲתוּ. כְּשֵׁם שֶׁפָּחֲתוּ הַחוּלִין כֵּן פָּחֲתָה הַתְּרוּמָה. מוּתָּר. תַּנֵּי אַף יִתְכַּוֵּין וְיִלְקוֹט. וְיַעֲלוּ בְאֶחָד וּמָאתַיִם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַכֹּהֲנִים לִהְיוֹת טוֹחֲנִין מְדוּמָּע לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶן. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. כִּלְאֵי הַכֶּרֶם עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי טוֹחֵן וּמַתִּיר. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִין אֵין טוֹחֵן וּמַתִּיר.

Traduction

On a enseigné ailleurs (31)Ibid, 5, 9.: ''Lorsqu’un saa d’oblation est tombé dans cent parts de blé profane et qu’après la mouture la quantité a diminué, la diminution porte aussi bien sur le profane que sur l’oblation, et le tout est permis''. En effet, il est enseigné: il est permis, même en principe, de moudre ce mélange (bien qu’il en résulte une augmentation du profane, favorisant l’annulation), comme notre Mishna autorise de cueillir sciemment. R. Zeira, dit que cet avis peut se conformer à l’opinion de tous (pas seulement de R. Yossé), puisque les cohanim ont pris l’habitude de moudre chez eux ces sortes de mélanges (on le moudra donc d’avance). Quelle est la différence entre ces 2 explications? Il y en a une pour la question des mélanges hétérogènes de la vigne: selon l’avis précité de R. Yossé, il est permis de les moudre; les autres sages l’interdisent.

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. לעיל בפ''ה דתרומות בהלכה ו' סאה תרומה וכו' וגרסינן לעיל שם עד סוף הלכה זו ושם תמצא מפורש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source