Orlah
Daf 3a
משנה: עֵת שֶׁבָּאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ וּמָֽצְאוּ נָטוּעַ פָּטוּר. נָֽטְעוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִיבְּישׁוּ חַייָב. הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים חַייָב. רִבִּי יוּדָה פוֹטֵר. הַנּוֹטֵעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהַנָּכְרִי שֶׁנָּטַע וְהַגַּזְלָן שֶׁנָּטַע וְהַנּוֹטֵעַ בִּסְפִינָה וְהָעוֹלֶה מֵאֵילָיו חַייָב בְּעָרְלָה.
Traduction
A l’époque où nos ancêtres sont arrivés en Palestine et où ils ont trouvé de jeunes arbres, les fruits étaient permis; mais les fruits d’un arbre planté avant l’achèvement de la conquête sont interdits. L’arbre planté (dans un champ isolé) à l’usage de tous (10)Cf. Babli, Pessahim 23a. reste soumis à l’orla; selon R. Juda, il en est dispensé. L’arbre planté sur la voie publique (à l’usage d’un seul) ou planté par un idolâtre, ou par un voleur, ou dans un bateau, ou ayant poussé spontanément (11)Cf. Sota 43b. est soumis à l’orla.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עת שבאו אבותינו לארץ וכו'. הכי דריש לה בת''כ מקרא דכתיב כי תבואו ונטעתם פרט לשנטען גוים עד שלא באו לארץ או יכול שאני מוציא את שנטעו גוים משבאו לארץ ת''ל כל עץ מכאן אמרו עת שבאו אבותינו לארץ ומצאו נטוע פטור נטעו אע''פ שלא כיבשו חייב וכלומר אפי' הגוים נטעו אותן אם הוא משבאו ישראל לארץ חייב:
הנוטע לרבים חייב. וכגון שנטעו בתוך שדה שלו שיהא זה לרבים למי שירצה לאכול מהפירות והכי אמר בגמרא וילפינן מדכתיב ונטעתם אפי' לרבים:
ר' יהודה פוטר. טעמיה דקסבר ונטעתם אף לרבים משמע ולכם נמי משמע אף לרבים והוי רבוי אחר רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט ואין הלכה כר' יהודה הנוטע ברשות הרבים. בשביל עצמו כשנטעו חייב אבל העולה מאליו ברשות הרבים פטור:
והנכרי שנטע. בין לישראל בין לעצמו:
והגזלן שנטע. שגזל הקרקע ונטעה והכי קאמר בגמרא:
והנוטע בספינה. אע''פ שאינה נקובה וכדקאמר בגמרא דבנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה שאע''פ שאינו כארץ לזרעים הרי הוא כארץ לאילנות:
והעולה מאליו. ברשות היחיד דוקא כל אלו חייבין בערלה וכן ברבעי:
רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שׁוֹרֶשׁ פָּטוּר פּוֹטֵר. מַה כְרִבִּי 3a דְּרִבִּי אָמַר שׁוֹרָשִׁין חַיִין זֶה מִזֶּה. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הָכָא שׁוֹרֶשׁ פָּטוּר פּוֹטֵר. הֵן דְּתֵימַר שׁוֹרֶשׁ פָּטוּר פּוֹטֵר בְּשׁוֹרֶשׁ יָשָׁן שֶׁהִשְׁרִישׁ מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ אֲבָל אִם הִשְׁרִישׁ מֵחוּץ לָאָרֶץ בָּאָרֶץ לֹא בְדָא.
Traduction
C’est aussi l’avis de R. Zeira au nom de R. Yohanan. Il dit encore: la racine nouvelle qui croît à l’état de dispense entraîne aussi la dispense pour le reste. N’est-ce pas un avis conforme à Rabbi, lequel dit que les racines communiquent leur sève? Il se peut que ce soit conforme à tous et qu’ici R. Simon admette aussi cet avis. Lorsqu’on a dit qu’une racine dispensée de droits entraîne la dispense du reste, cela s’applique seulement à une vieille racine qui, par son extension, a étendu sa sève à celle d’une branche voisine, mais non au cas où une branche s’étendant de l’extérieur va jusqu’en Palestine même (même la branche nouvelle est dispensée).
Pnei Moshe non traduit
שורש פטור פוטר. אם יש מעורב בשרשין שורש א' של פטור פוטר הוא את שאר השרשין ואפי' יונקין הן מן החיוב וכדמפרש ואזיל:
מאי. לענין מאי קאמר לה ר' יוחנן בפשיטות להאי מילתא אם סובר הוא כרבי דאומר שרשין חיין ויונקין זה מזה כהאי דקאמר באילן שמקצתו נטוע בארץ ומקצתו בח''ל ומכריע הוא להלכה כרבי וקאמר הש''ס דלא היא אלא מילתיה דר' יוחנן לד''ה הוא ולענין אחר הוא דקאמר הכא שורש פטור פוטר וכדמסיק ואזיל:
הן דתימר שורש פטור פוטר. הא דקאמר דפוטר הוא לענין ערלה הוא דקאמר ובשורש ישן שכבר עברו עליו שני ערלה שהשריש מתוך שלו לתוך של חבירו ויונקין שרשי אילן שנטע חבירו ממנו פוטר הוא את של חבירו מערלה אבל אם השריש מח''ל לתוך אשר בארץ לא בדא אמר שורש פטור פוטר דאפשר דבכה''ג ס''ל כרשב''ג ולחומרא דצד הנטוע בארץ חייב וצד ח''ל פטור ולא הוי כמעורב של חיוב ושל פטור זע''ז:
שׁוֹרֶשׁ פָּטוּר פּוֹטֵר. וְהָתַנִּינָן רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֲפִילוּ הַפְּנִימִי לְמַאֲכָל וְהַחִיצוֹן לִסְייָג הַפְּנִימִי חַייָב וְהַחִיצוֹן פָּטוּר. וְיִפְטוֹר צַד הַחִיצוֹן לְצַד הַפְּנִימִי. רִבִּי זְעִירָא אָמַר לָהּ סְתָם רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר רָאוּי הוּא לַחֲשׁוֹב עָלָיו לְחַייְבוֹ.
Traduction
– Comment la racine dispensée entraîne-t-elle la dispense? N’a-t-on pas dit dans notre Mishna: ''Selon R. Yossé, si même dans un seul arbre on destine la branche intérieure à la consommation et l’extérieure pour servir de haie, l’intérieure sera soumise à l’orla, non l’extérieure''; pourquoi donc le côté extérieur dispensé ne dispense-t-il pas l’intérieur? R. Zeira répondit, ou R. Ila dit au nom de R. Eliézer: comme il se peut que l’on modifie plus tard sa pensée en destinant même l’extérieur à la consommation, il n’y pas de vraie dispense.
Pnei Moshe non traduit
והתנינן ר' יוסי אומר וכו'. ואמאי של צד הפנימי חייב ויפטור צד החיצון לצד הפנימי דהא יונקין זה מזה למטה ואת אמרת שורש הפטור פוטר:
ר''ז אמר לה סתם. להאי שינויא דלקמיה ור' הילא אמר לה בשם ר' אלעזר שאני במתני' שראוי הוא צד החיצון לחשוב עליו שיהא גם הוא למאכל ולחייבו במחשבה זו כדאמרינן לעיל ולא מיקרי שורש הפטור לגמרי מכיון שיכול לבוא לידי חיוב:
רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שָׁרָשִׁים אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי יָסָא בְּפֵירוּשׁ שְׁמַעְתָּנָהּ מִן דְּרִבִּי יוֹחָנָן אוֹ בְעָרְלָה הֲוִיתוֹן קַייָמִין וְאִתְדַּכָּרַת הָדָא מִילְתָא בְבִיכּוּרִין. וְאָמַר שָׁרָשִׁין אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הֵן דְּתֵימַר שׁוֹרָשִׁין אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. בְּהִשְׁרִישׁוּ מֵחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל מִשֶּׁהִשְׁרִישׁוּ מֵהָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ. שָׁרָשִׁים יֵשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ.
Traduction
R. Yossé dit au nom de R. Yohanan: les racines n’ont pas assez de consistance pour entraîner la dispense. R. Zeira demanda à R. Yassa: est-ce bien explicitement à ce sujet que tu as entendu exprimer par R. Yohanan l’avis relatif aux racines, ou bien pendant que vous parliez d’orla a-t-on mentionné ce fait dit au sujet des prémices, que les racines n’ont pas de consistance? (et son application ne serait pas directe)? R. Zeira répond: c’est pour dire que l’obligation ne se propage pas au dehors par l’extension des branches; mais si une branche va de l’intérieur à l’extérieur, il y a dispense.
Pnei Moshe non traduit
שרשים אין בהן ממש. ומשום דקאמר לה סתם בשם ר' יוחנן שאל לו ר''ז אם בפירוש שמעת להא מר' יוחנן ולענין דין ערלה דקיימינן כאן או דלאו הכי הוא אלא בערלה הויתון קיימין כלומר בעוד שהייתם עומדין לעסוק במס' ערלה ונזכרת להדא מילתא שאמר לענין בכורים שרשים אין בהם ממש וכהאי דאמרינן לקמן בפ''ק דבכורי' בענין דבעינן שיהו כל גידולים מאדמתך וחשבת דגם לענין ערלה אמר לה אבל לאו מילתא הוא דהא אמרינן לעיל בשם ר' יוחנן דשורש פטור פוטר לענין ערלה:
הן דתימר. השתא מפרש לה ומילתא באנפי נפשה היא כלומר והא דאת אמר בעלמא להאי מ''ד דס''ל שרשין אין בהן ממש דוקא בשהשרישו מח''ל לתוך הארץ דאין בהן ממש לפטור אבל איפכא יש בהן ממש ולחיוב דלחומרא אזלינן:
סִיפְּקָהּ לִזְקֵינָה פָטוּר לְחוּץ לָאָרֶץ פָּטוּר. לְהֶקְדֵּשׁ חַייָב לְצַד הַתַּחְתּוֹן לְצַד הָעֶלְיוֹן חַייָב. לְהֶקְדֵּשׁ חַייָב שֶׁהוּא רָאוּי לִפְדּוֹתוֹ וּלְחַייְבוֹ. לְצַד הַתַּחְתּוֹן חַייָב שֶׁהוּא רָאוּי לַחֲשׁוֹב עָלָיו וּלְחַייְבוֹ.
Traduction
Si l’on attache une jeune pousse (soumise à un vieil arbre, elle est dispensée par lui: si on l’attache à une autre arbre hors de Palestine, il y a aussi dispense; à un objet consacré (susceptible pour le rachat d’être soumis), l’obligation est maintenue; lorsqu’on destine le côté inférieur à la consommation et qu’on le rattache au supérieur servant de haie, l’obligation subsiste. En l’attachant à ce qui est consacré, il y a obligation, puisqu’en le rachetant, on le rend susceptible d’être soumis; de même en l’attachant au côté supérieur servant de haie, parce qu’on peut changer d’idée à son égard en le rendant comestible, le soumettre à l’orla.
Pnei Moshe non traduit
סיפקה. ילדה שסיפקה לזקינה ויונקת ממנה פטור מערלה וכן לח''ל להנטוע בח''ל ויונקת משם פטור מד''ת בערלה דאין ערלה בח''ל אלא מהלכה:
להקדש חייב וכו'. וכדמפרש טעמא דלהקדש חייב משום שראוי הוא לפדותו ולחייבו בערלה וכן אם סיפקה לצד העליון של אילן שהוא לסייג או לצד התחתון שהוא לסייג אע''ג דעכשיו פטור מ''מ איכא ביה צד חיוב מכיון שהוא ראוי לחשוב עליו למאכל ולחייבו:
רִבִּי יוֹסֵי כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אֲפִילוּ יִסְבּוֹר כְּרִבִּי עָרְלָה תָלוּי לְדַעְתּוֹ וּמַעְשְׂרוֹת אֵינָן תְּלוּיִין לְדַעְתּוֹ.
Traduction
R. Yossé est-il de l’avis de R. Simon b. Gamliel (car, selon Rabbi, même l’extérieur serait soumis)? Il peut même partager l’avis de Rabbi; seulement pour l’orla, cela dépend de sa pensée qu’un côté soit dispensé, tandis que pour les dîmes tout y est soumis.
Pnei Moshe non traduit
ר' יוסי כרשב''ג. על ר' יוסי דמתני' קאי מי נימא דמילתיה אתייא כרשב''ג דברייתא דלעיל דס''ל צד הנטוע בארץ חייב ושל ח''ל פטור וה''נ בצד הפנימי והחיצון דקאמר ר' יוסי וקאמר הש''ס דלא היא אלא אפ''ת דיסבור ר' יוסי כרבי דלעיל שאני ערלה ממעשרות דערלה תלויה לדעתו לפי מה שיחשוב על האילן כך הוא אם לחיוב שהוא למאכל או שיחשוב עליו לסייג שהוא פטור ובדידיה תליא מילתא אבל מעשרות אינן תלוין לדעתו אלא מה שבארץ חייב ומה שבח''ל פטור ואם מקצתו בכאן ומקצתו בכאן חיוב ופטור מעורבין זה עם זה ואיכא למימר דאזלא מילתיה דר' יוסי אפי' כרבי דלעיל:
Orlah
Daf 3b
הלכה: וּנְטַעתֶּם פְּרָט לְשֶׁנָּֽטְעוּ גוֹיִם עַד שֶׁלֹּא בָאוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם 3b רִבִּי אַבָּא הָדָא אָֽמְרָה שׁוֹרֶשׁ פָּטוּר פּוֹטֵר.
Traduction
Comme au verset précité du Lévitique (Lv 19, 22) on emploie l’expression ''vous plantez'', on en déduit (12)Torath Cohanim, 50. c. l’exclusion du plant des païens, antérieur à l’arrivée d’Israël en Palestine. Ceci prouve, dit R. Houna au nom de R. Aba, qu’une branche née à l’état permis dispense le reste (puisque ce plant se développe lorsque l’obligation a déjà lieu).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ונטעתם פרט לשנטעו גוים וכו'. מברייתא דת''כ הוא כמו שהבאתי במתני':
הדא אמרת שורש פטור פוטר. כלומר ש''מ מהמתני' להא דאמרינן בהלכה דלעיל דשורש פטור פוטר הוא אפי' להחיוב שיונק ממנו דהא מתני' פוטרת את אשר נטעו הנכרים עד שלא באו לארץ ואע''פ שגדל אח''כ ברשות ישראל וביד החייב מ''מ הואיל ויונק הוא משורש הפטור פטור מן הערלה:
נָֽטְעוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִיבְּשׁוּ חַייָב. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר כָּל בִּיאוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה נֶאֱמָרוּ. שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר מוֹדֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּחַלָּה וּבְעָרְלָה. וְתַנֵּי כֵן בְּבוֹאֲכֶם לְפִי שֶׁשִּׁינֶּה הַכָּתוּב מַשְׁמָעוֹ שִׁינּוּ חֲכָמִים חִיּוּבוֹ. רִבִּי יוֹנָה בָעֵי מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל תַּמָּן הוּא אָמַר הִיא הֲוָייָה הִיא הֲקָמָה הִיא שְׁבִירָה הִיא נְפִיצָה הִיא גְּאוּלָה הִיא פְדִייָה. וְהָכָא הוּא מְשַׁנֶּה בֵּין לִישָׁן לְלִישָׁן.
Traduction
''Si l’arbre a été planté (par un israélite) avant l’achèvement de la conquête, dit la Mishna, les fruits seront soumis à l’orla''. C’est conforme à l’avis de R. Ismaël contenu dans ce qui suit: chaque fois que dans la bible il est question d’entrée en Palestine (13)Ci-dessus, (Halla 2, 1)., on entend par là une période postérieure aux 14 premières années, dont 7 ont été consacrées à la conquête et 7 autres à la répartition; mais R. Ila dit au nom de R. Eliézer que R. Ismaël reconnaît l’obligation immédiate pour la halla et l’orla, en raison de ce que le terme ''à votre arrivée'' diffère de l’expression habituelle ''lorsque vous arriverez''; et les sages en ont conclu que, pour ces cas, le devoir est immédiat. R. Yona objecta: est-ce que R. Ismaël ne se contredit pas lui-même? dans bien d’autres endroits, il n’est pas soucieux de la différence des termes et compare bien deux synonymes. Il ne distingue pas entre les expressions ainsi sera (Lv 27, 12) et ainsi elle subsistera (ibid. 14), ni entre les termes: renversez (Dt 12, 3) ou: brisez (ibid.), ni entre le rachat (Lv 27, 27) et le dégagement (ibid.); tandis qu’ici il s’attache à tirer une déduction de la divergence des termes.
Pnei Moshe non traduit
נטעו אף על פי שלא כיבשו חייב וכר' ישמעאל וכו'. קושיא היא כלומר וכר' ישמעאל דאמר לעיל בפ''ב דחלה ובכמה מקומות דכל מקום שנאמר ביאה אינה אלא לאחר י''ד שנה שכיבשו ושחילקו ומאי עביד לה להמתני' ומי נימא דפליג ר' ישמעאל על הא דתנינן אע''פ שלא כיבשו חייב דהרי בערלה כי תבואו כתיב וקאמר ר' הילא דלא היא אלא דמודה ר' ישמעאל בחלה ובערלה דנוהגין מיד אע''פ שלא כיבשו וטעמא בחלה כדמפרש לקמיה ובערלה טעמא דריבה הכתוב מדכתיב כי תבואו ונטעתם כל עץ כדדריש לה בת''כ שהבאתי במתני':
ותני כן. אחלה קאי דתניא בהדיא בספרי פ' שלח דדריש ר' ישמעאל גופיה כן דגריס התם בבואכם אל הארץ וגו' ר' ישמעאל אומר שינה הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכל ביאות שבתורה הוא אומר והיה כי תבואו אל הארץ והיה כי יביאך ה' וכאן הוא אומר בבואכם ללמדך שכיון שנכנסו לארץ מיד נתחייבו בחלה:
מחלפה שיטתיה דר' ישמעאל. הואיל ואייתי הא דדריש ר' ישמעאל גבי חלה מקשה דידיה אדידיה למאי דקאמר בעלמא:
תמן אמר היא הוייה וכו'. לא מצאתי שאמר ר' ישמעאל לזה בהדיא לא בספרא ולא בספרי ולא במכילתא ואפשר מדגריס במכילתא פ' בא והיה כי תבואו אל הארץ וגו' כאשר דבר והיכן דבר והבאתי אתכם וכו' כיוצא בדבר אתה אומר פחדכם ומוראכם יתן ה' כאשר דבר והיכן דבר את אימתי אשלח לפניך וכו' ואף שאין הלשונות דומות זה לזה וכן מביא עוד שם להרבה מקראות כאשר דבר והיכן דבר וכו' ואינן בלשון אחד כ''א במשמעות אחד וסתם מכילתא ר' ישמעאל היא ומהתם משמע דר' ישמעאל לא היה מדקדק בשינוי לשון הכתוב וכדמסיים הוא הויה הוא קימה כלומר כתוב א' אומר והייתם לי קדושים וכתוב א' אומר יקימך ה' לו לעם קדוש והכל אחד הוא וכן היא שבירה היא נפיצה היא גאולה היא פדייה וכלומר דבין מקום דכתיב לא יגאל ובין מקום דכתיב לא יפדה הכל משמעות אחד הוא ובין דכתיב ישבר או ינפץ ודומיא דדריש ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה ומיהת שמעינן דר' ישמעאל לא קפיד אשינוי לשון דהכתוב והכא הוא משנה בין לישן ללישן דמדקדק לישנא דבבואכם שהיא משונה מלשון שאר ביאות שבתורה ויליף לדינא משינוי הלשון וא''כ מחלפא שיטתיה ולא משני הש''ס מידי אלא כלומר דע''כ תרי תנאי ואליבא דר' ישמעאל:
נְטָעוֹ לָרַבִּים חַייָב. רִבִּי יוּדָה פוֹטֵר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתָן דְּרַבָּנִין. תַּמָּן אִינּוּן אָֽמְרִין יְרוּשָׁלֵם וְחוּץ לָאָרֶץ אֵין מִיטָּמִין בִּנְגָעִין. וְהָכָא אִינּוּן אָֽמְרִין הָכֵין. תַּמָּן וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבָּיִת. פְּרָט לִירוּשָׁלֵם שֶׁהִיא לְכָל הַשְּׁבָטִים. בְּרַם הָכָא וּנְטַעְתֵּם מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
L’arbre planté (isolément) à l’usage de tous reste soumis à l’orla, dit la Mishna; R. Juda l’en dispense''. Est-ce que les rabbins ne se contredisent pas? Ailleurs ils disent (14)Negaïm, 12, 4. qu’à Jérusalem aussi bien qu’hors de la Palestine les altérations ne communiquent pas l’impureté (ne pouvant pas leur appliquer l’expression biblique du Lévitique (Lv 14, 34): ''dans une maison du pays que vous posséderez''): pourquoi donc disent-ils ici que l’arbre planté pour tous reste soumis à l‘orla? C’est que, fut-il répondu, pour l’altération, il est dit (ibid. 35): Celui à qui sera la maison ira, ce qui exclue les maisons de Jérusalem n’appartenant qu’à toutes les tribus réunies; tandis qu’ici pour l’orla, il est dit: ''lorsque vous planterez'', y compris ce qui est destiné au public.
Pnei Moshe non traduit
נטעו לרבים וכו'. ופריך מחלפה שיטתי' דרבנן דתמן אינון אמרין וכו' והכא אינון אמרין הכין. בתמיה בפ' י''ב דנגעים תנינן ירושלים וח''ל אינן מטמאין בנגעים דכתיב כי תבואו וגו' וירושלים אינה אחוזה אלא לרבים הוא ואמאי מחייבי הכא בנוטע לרבים ומשני תמן גילה הכתוב דמה שהוא לרבים אינו מטמא בנגעים דכתיב ובא אשר לו הבית פרט לירושלים שהיא לכל השבטים שהיא אחוזת כולן ולא נתחלקה לשבטים ברם הכא ריבה הכתוב דכתיב ונטעתם מכל מקום ואפילו לרבים:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן הוּא אָמַר אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שְׁמוּעָה אָֽמְרָהּ. בְּרַם הָכָא גַּרְמֵיהּ אָמַר.
Traduction
Mais n’y a-t-il pas contradiction pour R. Juda? Ailleurs il dit avoir seulement entendu prononcer l’exclusion (d’impureté) pour le Temple (qui est public); ce qui ferait supposer que pour tout le reste de Jérusalem, l’obligation subsiste; pourquoi donc ici y a-t-il dispense selon lui? C’est que, répondit-il, ailleurs il rapporte seulement ce qu’il a entendu dire, qu’il n’y a pas d’exception que pour le temple (15)''Tarath Cohanim, 5, 5; Babli, Yoma 12a.'', tandis qu’ici il exprime son propre avis.
Pnei Moshe non traduit
מחלפה שיטתיה דר' יהודה תמן הוא אמר. בת''כ פ' מצורע דתני אחוזתכם אחוזה מטמא בנגעים ואין ירושלים מטמאה בנגעים אמר ר' יהודה אני לא שמעתי למעט אלא בית המקדש בלבד וא''כ לר' יהודה ירושלים אע''פ שהיא לרבים מטמאה בנגעים והכא פוטר הוא בנוטע לרבים ומשני תמן הוא אמר אני לא שמעתי וכו' דמפי השמועה ששמע מאחרים אמרה אבל הכא בשם גרמיה אמר ואיהו לא ס''ל להאי דאמר משמועה גבי נגעים:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן תִּפְתָּר כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים חַייָב בְּעָרְלָה. עָלָה מֵאֵילָיו פָּטוּר מִן הָעָרְלָה. הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים חַייָב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר. הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים חַייָב כְּנוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. לִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר בְּשֶׁגָּזַל קַרְקַע. וְיֵשׁ קַרְקַע נִגְזָל. אָמַר רִבִּי הִילָא אַף עַל פִּי שׁאֵין קַרְקַע נִגְזָל יֵשׁ יִיאוּשׁ לְקַרְקַע.
Traduction
R. Yossé bar R. Aboun dit que l’on peut répliquer à l’objection tirée de l’altération que c’est conforme à ce que R. Simon b. Eliézer dit au nom de R. Juda, savoir: l’arbre planté pour plusieurs personnes est soumis à l’orla; celui qui a poussé spontanément en est dispensé. Celui que l’on plante pour plusieurs personnes dans un endroit public est dispensé de l’orla; ainsi, l’arbre planté pour plusieurs sur le terrain d’un particulier est soumis à l’orla, non celui que l’on aura planté de même dans un endroit public, car en ce cas l’on a volé le terrain public. Mais peut-on voler le terrain, et peut-il en résulter une dispense des droits pour les produits? C’est vrai, dit R. Ila, mais il peut y avoir une sorte de renonciation (elle entraîne aussi la dispense).
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' יוסי בר' בון. דלא היא דלעולם ס''ל כהאי דנגעים ותרי תנאי אליבא דר' יהודה ותיפתר להאי דאמר בנגעים כהאי תנא בשם ר' יהודה בדין ערלה וכדתני רשב''א משמיה דר' יהודה בת''כ וכן בתוספתא הנוטע לרבים חייב בערלה עלה מאליו לרבים פטור מן הערלה ולא מיקל אלא בעולה מאליו דונטעתם כתיב ולהך תנא אליבא דר' יהודה ס''ל דהא דתני במתני' העולה מאליו חייב אפילו הוא לרבים ובהא הוא דפליג ר' יהודה ולדידיה ל''ק הא דר' יהודה בנגעים משום דשאני הכא דמהיכא דמרבינן לרבים ממעטינן נמי בעולה מאליו דונטעתם קאמר רחמנא:
הנוטע לרבים. פיסקא דמתני' היא דקתני חייב ומפרש וקאמר דאם ברשות הרבים פטור:
הנוטע לרבים וכו'. כלו' דמסיים ואזיל בהך פירושא דהא דקתני הנוטע לרבים חייב דוקא בנוטע בתוך שלו לרבים וכן הנוטע בר''ה דתנינן חייב היינו דוקא בשנטע לעצמו כדפרישי' במתני' אבל הנוטע לרשות הרבים ולרבים פטור:
בשגזל קרקע. על הגזלן דמתני' קאי הא דקתני והגזלן שנטע חייב ומפרש בשגזל הקרקע ונטעה ופריך וכי יש קרקע נגזל והרי לעולם בחזקת בעליה היא אמר ר' הילא וכו' וכה''ג אמר נמי לעיל בפ''ז דכלאים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source