Orlah
Daf 19b
משנה: נִתְפַּצְּעוּ הָאֱגוֹזִים נִתְפָּֽרְדוּ הָרִימּוֹנִים נִתְפַּתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת נֶחְתְּכוּ הַדִּלּוּעִים נִתְפָּֽרְשׂוּ הַכִּכָּרוֹת יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.
Traduction
En quel cas (au lieu de sanctifier tout), s’annulent-ils? Lorsque les noix se sont fendues, ou que les grenades ont été dépecées, ou les tonneaux ouverts, ou les courges coupées, ou les miches de pain divisées (avant le mélange), ils s’annulent dans une proportion de 201.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נתפצעו האגוזים וכו'. כלומר הא דאמרנו במתני' דלעיל דאלו מקדשין בכל שהן דווקא כשהן שלימין אבל אם נתפצעו האגוזים וכו' הלך מהן החשיבות וכן אם נתפרסו הככרות לר''ע ויעלו בא' ומאתים:
הלכה: 19b רִבִּי יוֹנָה בָעֵי. הָא שְׁקֵידֵי פֶרֶךְ לֹא.
Traduction
A propos des noix de Ferekh, R. Yona demanda: est-ce à dire que les amendes de ce lieu n’ont pas la même valeur?
Pnei Moshe non traduit
גמ' חד אמר דברי ר''מ עשרה דברים מקדשין. כדפרישית לעיל בהלכה ב' וזהו כהאי מ''ד דאמר התם דלא תני למתני' דצמר בכור אלא אליבא דרבי מאיר ומאן דתני לה ככ''ע מתרץ לה דלדידיה ר''מ כר''ע וחרנה אמר ואידך מינייהו הוא דאמר דברי ר''מ כל הדברים מקדשין כלומר מה דנשנה בפרקין מהדברי' המקדשין בכל שהן כולהו אליבא דר''מ א''נ דכל הדברים הנשנו בפרקין לדברי ר''מ מקדשין הן וא''כ אף ממתני' דתבשיל ותנור שהסיקוהו וכו' דתנינן בהו יעלה באחד ומאתים היינו לרבנן אבל לר''מ מקדשין הן בכל שהוא:
אמר שמועתא. כלומר שאמר זה מפי השמועה סתם דמתני' דכלים פליגא על האי מ''ד דלר''מ עשרה דברים בדוקא הן דתנינן תמן בכלים פ' י''ז הרימון שאמרו לא קטון ולא גדול אלא בינוני ולמה הוזכרו רימוני בדן שיהו מקדשין כל שהן דברי ר''מ וגריס שם דר' יהודה אמר לא הוזכרו רימוני בדן וחצירי צבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום מפני שאלו המקומות של כותים הן והן חשידי דלא מעשרי מאי דמזבני דלא חיישי אלפני עור לא תתן מכשול ואלו הפירות ניכרין הן שהם מאלו המקומות וצריך לעשרן ודאי בכל מקום שהן נמכרים ומדקאמר רבי יהודא לא הוזכרו רימוני בדן וכו' ש''מ דאפילו לר''מ הוא דקאמר דלא כהת''ק דגריס משמיה דהן מקדשין בכל שהן אלא דלא הוזכרו בבית המדרש לענין זה כלל אלא לענין שיהו מתעשרין ודאי ושמעינן מיהת דלר''מ לאו דוקא עשרה דברים נשנו כאן שהן מקדשין בכל שהן דהא להאי תנא חסר רימוני בדן דמתני' וזה פליגא על האי מ''ד דנקט חושבנא דעשרה דברים אליבא דר''מ:
ושאר כל הרימונין וכו'. אמתני' פריך ומאי שנא רימוני בדן דנקט וכי שאר כל הרימונין אין דרכן להמכר במנין ומשני אין דדוקא רמוני בדן על ידי שהן חביבין וחשובין דרכן להימנות אבל שאר כל הרמונים אינם חביבין כל כך ולפעמים אין דרכן להימנות:
ר' יונה בעי. על הא דחשיב במתני' אגוזי פרך ומשמע הא שקידי פרך לא ומאי שנא ולא משני מידי:
הלכה: נָֽפְלוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְפַּצְּעוּ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד לֹא יַעֲלוּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אָמַר בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יַעֲלוּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שׁוֹגֵג יַעֲלוּ מֵזִיד לֹא יַעֲלוּ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. קָֽנְסוּ בְּשׁוֹגֵג מִפְּנֵי מֵזִיד. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָה. כְּבָר קְנָסוֹ בְיָדוֹ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. כַּיי דְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הָאִיסּוּרִין שֶׁרִיבָה עֲלֵיהֶן שׁוֹגֵג מוּתָּר. מֵזִיד אָסוּר.
Traduction
Lorsqu’après le mélange les noix se sont fendues, etc., que ce fait soit de gré ou non, l’annulation n’a pas lieu, selon R. Meir; selon R. Juda, l’annulation a lieu en tous cas; selon R. Yossé, l’annulation a lieu en cas de fait involontaire, mais non si c’est volontaire. Pourquoi R. Meir est-il le plus sévère? Il inflige une amende, même au cas involontaire, à cause du cas volontaire. Quel est le motif de l’avis de R. Juda, d’annuler en tous cas? Le propriétaire est assez puni, dit-il, de ce que ses fruits sont fendus et peuvent se détériorer. Enfin l’avis de R. Yossé est conforme à ce qu’a dit R. Abahou au nom de R. Yohanan: chaque fois qu’un objet interdit se trouve dépassé en nombre par la partie permise (de façon à être annulé), il devient permis (nul) en cas de fait involontaire et reste défendu si l’augmentation a été volontaire.
Pnei Moshe non traduit
גמ' נפלו ואח''כ נתפצעו וכו'. תוספתא היא בפ''ה דתרומות שאם כבר נפלו ונתערבו בהיתר ואח''כ נתפצעו לר''מ בין בשוגג ובין במזיד לא יעלו כדמפרש טעמיה דס''ל קנסו שוגג אטו מזיד:
מ''ט דר' יודה. במזיד וקאמר משום שכבר קנסו בידו כלומר שכבר קילקל הוא אותן בעצמו ולא קנסו במזיד אלא במקום שהוא רוצה לבטל האיסור כמות שהוא:
מה טעמא דר' יוסי. דלא קניס שוגג אטו מזיד וכר' יהודה לא ס''ל דהא במזיד מיהא קניס וקאמר דטעמיה דס''ל כהאי דתנינן לעיל בסוף פ''ה דתרומות גבי תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין וכו'. וקאמר התם עלה ר' אבהו בשם ר' יוחנן דה''ה כל איסורין שריבה עליהן לבטלן בשוגג מותר במזיד אסור:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הָיוּ לְפָנָיו מֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת. נִתְפַּתְּחוּ מֵאָה מוּתָּרוֹת. חֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת. וְהַשְּׁאָר לִכְשֶׁיִּפָּתֵחוּ יִהְיוּ מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא לִכְשֶׁיִּפָּתֵחוּ הָא לְפַתֵּחַ לְכַתְּחִילָּה אָסוּר.
Traduction
R. Simon b. Lakish dit au nom de R. Oshia (103)Cf. ci-dessus, (Terumot 4, 2).: Si en ayant devant soi 150 tonneaux fermés (qui, en raison de leur valeur, ne peuvent jamais être annulés) et que cent d’entr’eux ont été ouverts, puis un tonneau d’oblation a été mêlé avec eux par erreur, on prélève l’équivalent de l’oblation, et les cent peuvent redevenir profanes, non les 50 fermés qui restent interdits (en raison de leur valeur distincte); le reste redeviendra libre lorsque les tonneaux seront ouverts. Cette annulation partielle, dit R. Zeira, n’est effective que si les tonneaux se trouvent ouverts par mégarde; mais il n’est p as permis de les ouvrir sciemment (dans le but d’obtenir l’annulation).
Pnei Moshe non traduit
ר' שמעון בן לקיש בשם ר' הושעיה היו לפניו וכו'. זה כתוב לעיל בפ''ד דתרומות בהל''ח עד הא לפתוח לכתחילה אסור ושם תמצא מפורש:
מַתְנִיתָא בִּסְתוּמָה בֵּין הַסְּתוּמוֹת. אֲבָל בִּסְתוּמָה בֵּין הַפְּתוּחוֹת וְנִפְתְּחָה אוֹ פְתוּחָה בֵּין הַסְּתוּמוֹת וְנִסְתְּמָה צְרִיכוֹת שִׁיעוּר אֶחָד. הֵיךְ אֶיפְשָׁר לִפְתוּחָה אֶצֶל הַסְּתוּמוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. תִּיפְתָּר בִּפְתוּחָה אֶצֶל הַחֶנְוָונִי שֶׁהִיא כִסְתוּמָה אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת. וְהָתַנִּי וְנִסְתְּמָה. תִּיפְתָּר שֶׁחָזַר בַּעַל הַבַּיִת וּנְטָלָהּ.
Traduction
La Mishna parle seulement de produits fermés mêlés à d’autre semblables; mais lorsqu’il s’en trouve un fermé au milieu d’autres ouverts et qu’ensuite il s’est ouvert aussi, ou à l’inverse s’il y en avait un ouvert au milieu d’autres fermés et qu’il s’est fermé aussi, il faudra une autre mesure (et l’annulation aura lieu dans un rapport de 201). Comment admettre le mélange d’un fruit ouvert au milieu d’autres fermés? (n’est-ce pas distinct)? On peut expliquer, dit R. Zeira, que ce qui paraît ouvert pour le boutiquier semble fermé pour le particulier (celui-ci ne bouche pas aussi hermétiquement). Mais n’est-il pas dit ''s’il a été fermé etc.''? (bien entendu chez le boutiquier)? c’est qu’il s’agit du cas où le propriétaire, après l’avoir déposé à l’état fermé (imparfaitement) le reprend (le mélange ayant eu lieu chez le boutiquier, pour qui c’est ouvert, on le considère de même et c’est autorisé).
Pnei Moshe non traduit
מתניתא בסתומה בין הסתומות. הא דקתני חביות סתומות שנתערבה חבית סתומה של איסור בין חביות סתומות של היתר והן נשארו כולן סתומות ולאפוקי להא דמסיים ואזיל:
אבל סתומה בין הפתוחות ונפתחה הסתומה או איפכא פתוחה וכו' צריכות שיעור אחר. כלומר דלאחר שנפתחה השיעור בה לפי מה שהיא אם היא של תרומה נוטל מאחד ומאה ממנה ושותה ואם של ערלה או כלאי הכרם אחד ומאתים וכן בפתוחה בין הסתומות וכו' דהעיקר אחר שעת התערובות הוא ולקמי' פריך על גוונא דהסיפא:
היך אפשר לפתוחה אצל הסתומות. לומר שנתערבו הרי ניכרת היא ביניהן דבשלמא ברישא סתומה בין הפתוחות ונפתח' איכא למימר דהכי קאמר שלאחר שנתערבה נפתחה מאיליה ושוב אינה ניכרת איזו היא של איסור וקמ''ל דאע''פ שבשעה שנתערבה סתומה היתה מ''מ כשנפתחה הלך חשיבותה והדין בזה שנוטל כדי דימועה ושותה השאר וכן כל חבית וחבית שהן בספק אלא דפתוחה בין הסתומות היך אפשר שנתערבה דאם סתמה אח''כ הרי ידע איזו היא:
תיפתר בפתוחה אצל החנוני שהיא כסתומה אצל הבעל הבית. לפי שדרך הבעל הבית כשממלא הרבה חביות סותם אותן דרך עראי בסתימה כל שהוא למסור להחנווני למכרן והחנווני הוא סותמן בסתימה יפה לפי שדרכו למכור מעט מעט וסותמן היטיב שלא יתקלקל היין בחביות והכא מיירי שאותה חבית של איסור אצל החנווני היא שנתערבה והיינו לאחר שסתם לשארי חביות שהיו לו בחנות בסתימה יפה כדרכו הניח לחבית אחת בסתימת בעל הבית ולא סתמה כמו שארי חביות וזהו כפתוחה שנתערבה בין הסתומות אלא שאינה ניכרת איזו היא של איסור משום שאח''כ סתם החנווני את כולן והשתא הא קמ''ל דאע''ג שעכשיו כולן סתומות הן מ''מ כיון שבשעה שנתערבה היתה פתוחה דהסתימה של בעל הבית לאו סתימה היא אצל החנווני ולא נקראת אצלו אלא כפתוחה ולפיכך אין לה דין חבית סתומה שנתערבה בין הסתומות:
והתני ונסתמה. מאי האי ונסתמה דקאמר דהא אמרת שאע''פ שנסתמה אח''כ אצל החנווני לאו כלום היא הואיל ובשעה שנתערבה לא היתה נקראת סתומה אלא פתוחה ומכיון דלא מצית לפרושי להא אלא בהאי גוונא דאמרן א''כ מאי האי דהדר תני ונסתמה הרי זה בכלל שאמרנו ומשני תפתר שחזר בעלה ונטלה כלומר מילתא אחריתא אשמעינן בהא שאע''פ שאח''כ חזר בעל הבית ונטל אותן מהחנוני ונטלה לחבית של איסור ג''כ עמהן לא אמרינן דהשתא כסתומה בין הסתומות היא שהרי אצל בעל הבית נחשבו כולן כסתומות וטעמא משום דהואיל ואצל החנוני נתערבה ואצלו כפתוחה בין הסתומות היא שוב אינה אוסרת בכל שהוא:
רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל אִילֵּין קִירָייָא וְקִרְוָותָא דַאֲנָן אָֽכְלִין דְּלַעַת יְוָונִית אִינּוּן.
Traduction
R. Krispa dit au nom de R. Yohanan: chaque fois que nous mangeons des courges mâles et femelles, ce sont des grecques (et il est à craindre une immixtion de parcelle interdite).
Pnei Moshe non traduit
כל אילין קרייא וכו'. גרסינן להא בפ''ז דנדרים בהלכה א' לענין הנודר מן הירק דפליגי התם במתני' אם מותר בדלועים או לאו קאמר התם בגמראדלא פליגי אלא בדלעת מצרית אבל בדלעת יונית כ''ע מודים שהוא כירק ועלה קאמר שם ר' קריספא בשם ר' יוחנן דכל הני קרי וכרובייתא דאנן אכלין להון בכלל דלעת יונית אינון ולד''ה הנודר מן הירק אסור בהן ואיידי דאיירי במתני' בדלעת יונית מייתי לה הכא:
רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי. וְלָמָּה לֵי נָן אָֽמְרִין הָרָאוּי לִתְרוּמָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי תְּרוּמָה נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. עָרְלָה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת בַּכֹּל.
Traduction
Mais, demanda R. Yossé, pourquoi ne pas dire aussi: ce qui tombe parmi ces produits sous le coup de l’oblation rend le tout sacré au même titre (comme c’est dit de l’orla)? C’est que, répond R. Yossé, l’oblation s’appliquant à tous les produits, même de peu de valeur, l’annulation a parfois lieu; tandis qu’il n’en est pas de même de l’orla (applicable seulement aux fruits).
Pnei Moshe non traduit
ולמה לית אנן אמרין. במתני' נמי להראוי לתרומה תרומה שהרי נוהגות הן ג''כ בתרומה ואם נתערבה מהן אינה עולה בא' ומאה ואמאי לא תני אלא הראוי לערלה וכו' והוה ליה למיתני ג''כ הראוי לתרומה תרומה:
א''ל ר' יוסי. דמהאי טעמא גופה לא שייך הכא למיתני הראוי לתרומה תרומה שהרי תרומה נוהגת בכל אלו המינין דקחשיב במתני' ובין בירקות ובין בפירות אילן והאיך ליתני הראוי לתרומה הלא כולן ראוין הן:
ערלה אינה נוהגת בכל. דלא שייכא אלא באילן והלכך תני לה הראוי לערלה ממה דמצינו כאן לערלה הוא והשאר לכלאי הכרם ודוקא השאר לפי שהאגוזים והרימונים אינם שייכים כלל לכלאי הכרם כ''א לערלה אבל בתרומה לא מצי למיתני הראוי וכו' כלל אלא דהכל נוהגות בה:
Orlah
Daf 20a
משנה: סְפֵק הֶעָרלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר וּבְסוּרִייָא מוּתָּר. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט. כֶּרֶם נָטוּעַ יָרָק וְיָרָק נִמְכָּר חוּצָה לוֹ. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר וּבְסוּרִייָא מוּתָּר וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵט וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְקוֹט בְּיָד. הֶחָדָשׁ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם. וְהֶעָרְלָה הֲלָכָה. וְהַכִּלְאַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
Traduction
Les fruits pour lesquels il y a doute d’orla (dont l’âge est inconnu) sont interdits en Palestine et permis dans le pays voisin de Syrie (104)''Cf. Babli, Berakhot 36a; Qidushin 38b.''. Toute à fait au dehors, on peut même descendre au jardin en acheter, pourvu que l’on ne voie pas qu’ils viennent d’être coupés (ce qui serait interdit). Si dans une vigne on a planté un légume vert (mélange interdit) et qu’au dehors de la vigne on vende du légume semblable, il est interdit en Palestine, et permis en Syrie; tout à fait au dehors, on peut même l’acheter dans la vigne, à condition de ne pas les couper à la main. Le fruit nouveau est légalement interdit partout (avant l’omer); la prescription de l’orla est une règle qui remonte à Moïse; enfin le mélange de la vigne est une défense rabbinique.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ספק ערלה. כדמפרש בגמ' כגון שיש כאן כרם של ערלה וענבים נמכרות חוצה לו ספק מן זה הכרם הוא ספק מכרם אחר אם הוא בא''י אסור ובסוריא מותר:
ובח''ל יורד ולוקח. כלומר אפי' רואה הוא שענבים אלו יוצאות מהכרם הזה לוקח הוא מהן ובלבד שלא יראנו לוקט ביד מן הערלה:
כרם שהוא נטוע ירק. ויש בו כלאים מפני הכרם וירק נמכר חוצה לו ספק אם הירק מהכרם הזה או לא בא''י אסור ובסוריא מותר ובח''ל יורד ולוקט כלומר אפי' רואהו לוקט מותר ליקח ממנו ובלבד שלא ילקט האוכל בעצמו בידו:
החדש אסור מן התורה בכל מקום. אפי' בח''ל:
והערלה הלכה. מהלכה למשה מסיני נאסרה הערלה בח''ל ודוקא בודאה אבל בספקה בח''ל מותר שכך נאמרה הלכה:
והכלאים מדברי סופרים. בח''ל ודוקא כלאי הכרם דחמירי דאסירי בהנאה בא''י והלכך גזרו בהו רבנן בח''ל אבל בכלאי זרעים דאף בא''י אינן אסורין אלא בזריעה אבל באכילה ובהנאה שרו לא גזרו בהו רבנן בח''ל. והרכבת האילן בכל מקום אסור מן התורה דכתיב בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה ומה בהמתך בין בארץ ובין בח''ל אף שדך בהרכבה בין בארץ בין בח''ל:
הלכה: אֵי זֶהוּ סְפֵק הֶעָרלָה. כֶּרֶם שֶׁלְעָרְלָה וַעֲנָבִים נִמְכָּרוֹת חוּצָה לוֹ. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר וּבְסוּרִייָא מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אַף זֶה סְפֵיקוֹ אָסוּר בְּסוּרִיָּא. אֵי זֶהוּ סָפֵק הַמּוּתָּר בְּסוּרִיָּא. כֶּרֶם שֶׁלְעָרְלָה וְכֶרֶם אַחֵר בְּצִידּוֹ וַעֲנָבִים נִמְכָּרוֹת חוּצָה לוֹ. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר וּבְסוּרִייָא מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוּדָה אַף זֶה אָסוּר בְּסוּרִיָּא. אֵי זֶה סָפֵק הַמּוּתָּר בְּסוּרִיָּא. כֶּרֶם נָטוּעַ יָרָק וּשְׂדֵה יָרָק בְּצִידּוֹ וְיָרָק נִמְכָּר חוּצָה לוֹ. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר וּבְסוּרִייָא מוּתָּר.
Traduction
Qu’appelle-t-on doute d’orla (105)Tossefta, sur Orla 1.? Lorsqu’au dehors d’une vigne d’orla on vend des raisins semblables à ceux de cette vigne, ils sont interdits en Palestine et permis en Syrie. Selon R. Judan, ce cas douteux est même interdit en Syrie. Quel cas douteux est autorisé en Syrie? Lorsqu’à côté d’une vigne d’orla il y en a une autre simple et qu’au dehors l’on vende des raisins semblables, ils sont interdits en Palestine et permis en Syrie. Ce cas aussi, selon R. Juda, est interdit même en Syrie. Que permet-il donc là en cas de doute? Si dans une vigne on a planté un légume vert, qu’à côté il y ait un champ de verdures (sans mélange) et qu’au dehors on vende du légume semblable au produit de l’un de ces champs, il est interdit en Palestine et permis en Syrie;
Pnei Moshe non traduit
גמ' איזהו ספק ערלה וכו'. תוספתא היא במכילתן וכדפרישית במתני':
אמר רבי יודן. הוא רבי יהודה התנא דפליג בהתוספתא וס''ל דספק זה אף בסוריא אסור ואיזהו ספק המותר בסוריא כרם וכו' דמכיון שיש כאן כרם אחר היתר נטועה בצדו תלינן לקולא בסוריא:
אמר רבי יהודא אף זה אסור בסוריא. זה קאי אסיפא כרם נטוע ירק וכך היא בתוספתא דלהת''ק ספקו בסוריא מותר אפילו אין כאן אלא הכרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו ורבי יהודא פליג דזה אסור אף בסוריא ואיזהו ספק המותר בסוריא כרם נטוע ירק ושדה ירק אחר בצידו וכו':
וּבְחוּץ לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵט וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְקוֹט בְּיָד. אָמַר רִבִּי יוּדָן עוֹד הִיא בְּקַדְמִייָתָא חוֹזֵר וְלוֹקֵחַ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט.
Traduction
tout à fait au dehors, on peut même l’acheter dans la vigne, à condition de ne pas les couper à la main (avec apparence). Finalement, dit R. Juda, il faut lui appliquer la règle du Kilayim aussi bien que de l’orla, et de même on pourra en acheter là, à condition de ne pas les voir cueillir à la main.
Pnei Moshe non traduit
ובח''ל יורד ולוקט וכו' אמר ר' יודן עוד היא בקדמייתא וכו'. כלומר דר' יודן תני גם בסיפא יורד ולוקח וכו' כמו בהקדמייתא ברישא:
הֶחָדָשׁ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי לִעֶזֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן כָּל מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ תְלוּיָה בָאָרֶץ נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. וְכָל שֶׁהִיא תְלוּייָה בָאָרֶץ אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָאָרֶץ חוּץ מִן הֶעָרְלָה וּמִן הַכִּלְאַיִם. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף הֶחָדָשׁ. מָה טַעֲמָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר בְּכָל מָקוֹם. בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. מָה מְקַייְמִין רַבָּנִין טַעֲמָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. בֶּחָדָשׁ שֶׁכָּן שֶּׁיָּצָא בַחוּץ.
Traduction
Le fruit nouveau, est-il dit, etc. Cet avis de la Mishna doit émaner de R. Eliézer, puisque l’on a enseigné ailleurs (106)Misnâ, (Qidushin 1, 9) (même série, 61d).: Tout précepte qui n’est pas dépendant du sol est aussi bien exigible hors de la Palestine qu’à l’intérieur; seuls les préceptes qui dépendent du sol ne sont praticables qu’en Palestine, à l’exception des défenses relatives à l’orla et au Kilayim; R. Eliézer dit qu’il en est de même pour les fruits nouveaux. Quel est le motif de ce dernier? C’est que, dit-il, la Bible employant pour l’omer l’expression dans toutes vos demeures (Lv 23, 14), on en conclut que la défense est applicable partout (107)''Cf. (Halla 2, 1); Sifra sur Emor, n° 11.''. Que répliquent les autres sages à cette déduction de R. Eliézer? Elle ne s’applique, selon eux, qu’au produit nouveau de l’intérieur qui a été exporté au dehors.
Pnei Moshe non traduit
החדש וכו'. מתני' דר''א בפ''ק דקדושין כדתנינן תמן כל מצוה וכו':
בכל מושבותיכם. בכל מקום שאתם יושבין משמע אפי' בח''ל:
מה מקיימין רבנן טעמא דר''א בכל מושבותיכם בחדש שכאן ויצא בחוץ. ובקדושין שם בהל''ח בחדש שבו שיצא לח''ל והיינו הך. כלומר דלדידהו קרא אתי לרבות על חדש של א''י שיצא לח''ל שבזה אתה נוהג איסור בכל מקום מושבותיכם אבל לא בחדש של ח''ל גופה:
דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי שְׁאָלִין. דְּלַעַת שְׁלָקָהּ בְּבֵית אָבִיהָ מָהוּ שֶׁתִּטְבּוֹל לְמַעְשְׂרוֹת. לֵוִי שָׁאַל מָהוּ שֶׁתְּטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. 20a שְׁלָקָהּ בִּמְחוּתֶּכֶת הִיא. מִילְתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר שֶׁהִיא מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. תְּאֵינִים וַעֲנָבִים שֶׁצָּֽמְקוּ בְּאָבִיהֶן מְטַמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְהָרוֹדֶה מֵהֶן בַּשַּׁבָּת חַייָב מִשּׁוּם קוֹצֵר.
Traduction
Chez R. Yanaï on demanda: lorsqu’une courge se trouve frappée (rétrécie) pendant qu’elle adhère encore à la terre, reste-t-elle pourtant soumise aux dîmes? De même Levi demanda: si elle est dans cet état après avoir été coupée, peut-elle devenir impure au point de vue du manger? C’est l’avis de Samuel qui dit: en ce cas, elle devient impure et propage l’impureté aux autres mets; et R. Yossé b. R. Aboun ajoute au nom de Samuel: des figues et des raisins séchés sur place (à la branche) acceptent et propagent l’impureté, et lorsqu’au Shabat on en prend un fruit, on transgresse la défense de ne pas récolter.
Pnei Moshe non traduit
דבי ר' ינאי שאלין. שאלה זו דלעת שלקה בבית אביה כלומר ששלקה בעודה מחוברת באיביה ולהכי נקטי דלעת מפני שדרכה להתגדל ולהתפשט ובעודה מחוברת יכולין להטות ולבשל מקצתה:
מהו שתטבול למעשרות. משום דקי''ל דהאש קובעת למעשרות כדתנינן לעיל בריש פ''ד דמעשרות הכובש והשולק והמולח חייב ומיבעיא להו אם אף בעודו מחובר מהני להיותה טבל וקבוע למעשרות שלא יאכל ממנה אפילו עראי עד שיעשר:
לוי שאל. עוד שאלה אחרת באותה דלעת ששלקה במחובר מהו שתטמא טומאת אוכלין לפי שאין טומאת אוכלין במחובר אלא בתלוש ולאחר הכשר בתלוש וזו ששלקה אם כמחובר היא או מכיון ששלקה אין שם מחובר עליה:
שלקה כמחותכת היא. כלומר דהדר פשטי להו דמכיון ששלקה כמחותכת חשיבא בין לענין קביעות מעשר ובין לטמא טומאת אוכלין:
מילתיה דשמואל אמר. וכן שמעינן ממילתיה דשמואל מה שאמר דס''ל מטמאה היא טומאת אוכלין דאמר ר' יוסי בר' בון בשם שמואל תאנים וענבים שצמקו באביהן לא חשיבי כמחובר ומטמאין טומאת אוכלין וא''כ ה''ה נמי בדלעת ששלקה באביה דלא חשיבא כמחובר דלא יהא אלא כצמקה דשוב אינה מתגדלת וכתלושה חשיבא:
והרודה מהן בשבת חייב משום קוצר. דנהי דלענין טומאת אוכלין כתלוש חשיבא משום שאינן ראוין להתגדל עוד מ''מ לענין שבת מכיון שלא נתלשו ממש כמחובר הן וחייב משום קוצר ואיידי דתני במתניתין נחתכו הדלועין מייתי להאי נמי הכא:
נִתְפָּֽרְסוּ כִּכָּרוֹת. מַּתְנִיתָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
Traduction
Lorsque la Mishna parle de ''miches de pain divisées'', elle exprime l’avis de R. aqiba, qui (au § 7) ajoute aux fruits énumérés plus haut les miches de pain d’un particulier.
Pnei Moshe non traduit
נתפרסו הככרות. וקאמר הש''ס מתני' דר''ע דאיהו ס''ל דאף ככרות של בעה''ב מקדשין בכל שהן ולדידי' הוא דאיצטריך למיתני דאם נתפרסו יעלו וקמ''ל דסתם לן התנא כר''ע דלעיל:
רִבִּי יוֹנָה בָעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן אַף הַחַלָּה עִמָּהֶן. אָמַר לֵיהּ. לֹא אֲתִינָן מַתְנִיתִין אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּיִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם. וְחַלָּה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְיִשְׂרָאֵל. דִּכְתִיב רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם וְלֹא שֶׁלְגּוֹיִם.
Traduction
R. Yona objecta devant R. Yossé: mais alors pourquoi R. Eliézer n’exige-t-il pas aussi la halla au dehors? C’est que, fut-il répondu, on n’a parlé que de préceptes aussi bien applicables aux denrées des juifs qu’à celles des païens, tandis que la halla n’est pas exigible des païens, parce qu’il est écrit: la prémice de votre pâte (Nb 15, 26), et non de celle des païens.
Pnei Moshe non traduit
ולמה לא תנינן. לר''א אף החלה עמהן שנוהגת בכל מקום:
א''ל לא אתינן מיתני אלא דבר שהוא נוהג בין בישראל ובין בגוים. כמו החדש למאי דס''ל לדידי לר''א וכן הערלה והכלאים להת''ק דהתם אבל החלה אינה נוהגת אלא בשל ישראל לכ''ע:
וְהֶעָרְלָה הֲלָכָה. שְׁמוּאֵל אָמַר כְּהִילְכוֹת הַמְּדִינָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. רִבִּי יָסָא בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁנִּיתְּנָה חֲלָכָה לְכָךְ נִיתְּנָה. אָמַר אִילוּלֵא סְלָקִית לְאֶרֶץ דְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִשְׁמוֹעַ דָּבָר זֶה דַּיִי.
Traduction
– ''La prescription de l’orla est une règle''. Selon Samuel, on veut dire que c’est un usage local, qui même au dehors fait loi; selon R. Yohanan, c’est une règle instituée déjà par Moïse au Sinaï. Mais, objecta R. Yassa à ce dernier, s’il en est ainsi, se peut-il qu’elle n’ait pas de caractère plus grave? —Non, fut-il répondu, car dès le moment où elle a été instituée, on y a joint certaines facilités. Il s’écria: si je n’étais venu en Palestine que pour entendre ce fait, cela suffirait
Pnei Moshe non traduit
והערלה הלכה. ופליגי שמואל ור' יוחנן מאי הלכה שמואל אמר כהלכות מדינה שמעצמן הנהיגו עליהם להלכה זו ולאסור הערלה בח''ל:
הלכה למשה מסיני ואת אמר הכין. בתמיה כלומר לדידך דאמרת הלכה למשה מסיני היא בח''ל ואת אמרת דספיקה מותר כדתנינן במתני' ואמר לו בשעה שניתנה הלכה זו כך נאמרה דודאה אסור בח''ל וספיקה מותר:
אמר ר' יסא אילו לא סלקית לא''י וכו'. דר' יסא מח''ל הוה ועלה לא''י ללמוד תורה מר' יוחנן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source