Kilayim
Daf 44b
חוּט שֶׁהִשְׁחִילוֹ לְמַחַט אֲפִילוּ קָשׁוּר מִכָּן וּמִכָּן אֵינוֹ חִיבּוּר לְבֶגֶד. 44b הַחוּט חִיבּוּר לְבֶגֶד וְאֵינוֹ חִיבּוּר לְמַחַט. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרַוֵיהוֹן אָֽמְרִין בְּקָשׁוּר מִכָּן וּמִכָּן. מִּילֵּיהוֹן דְּרַבָּנָן פְּלִיגִין דְּאָמַר רִבִּי בָּא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הַמַּמְתִּיחַ צְדָדָיו בַּשַּׁבָּת חַייָב מִשּׁוּם תּוֹפֵר. וְיֵימַר מִשּׁוּם תּוֹפֵר וּמִשּׁוּם קוֹשֵׁר.
Traduction
Un fil que l’on a fait passer par une aiguille, fût-il attaché par chaque extrémité, ne constitue pas un lien pour l’étoffe, puisque le fil qui adhère doit être arraché si l’on veut retirer l’aiguille; par celle-ci l’étoffe n’est pas considérée comme cousue. R. Yona et R. Yossa disent tous deux que, lorsque dans la Mishna on parle du fil attaché par les deux bouts, on discute un point déjà en contestation entre les Rabbins, car R. Aba ou R. Jérémie dit au nom de Rab: si le samedi, par suite de rupture de la couture, on rapproche les côtés en serrant le fil, on accomplit un travail interdit comme couture; or, on ne parle pas de la défense de rattacher (car, selon Rav, il n’en est pas question, contrairement à notre Mishna).
Pnei Moshe non traduit
חוט שהשחילו למחט. שהכניסו והורידו לנקב המחט ומלשון משחילין הוא בפ''ה דיו''ט:
אפי' קשור מכאן ומכאן. כלומר אם תחב המחט בבגד עם החוט ולא חזרו אלא הניחו כך אע''פ שהחוט קשור מכאן ומכאן אינו חיבור לבגד:
החוט חיבור לבגד ואינו חיבור למחט. כלומר דאנן בעינן שיהא החוט חיבור לבגד ולא שיהא חיבור למחט דזה לא מועיל כלום הלכך אע''פ שהוא קשור מכאן ומכאן לצד המחט והמחט חחוב עמו בבגד לאו כלום הוא דלא מיקרי חיבור להחוט עם הבגד:
בקשור מיכן ומיכן. התם בשבת קאי על הא דתנן באבות מלאכות התופר שתי תפירות דוקא אם קשור הוא החוט מכאן ומכאן דאי לאו הכי אינו מתקיים:
מיליהון דרבנן. דלקמן פליגין על ר' יונה ור' יוסה דהאמר ר' בא ור' ירמיה בשם רב לקמן בפ' י''ג דשבת הממתיח צדדיו בשבת שמתח צדדי החוט בהבגד שהיה נכווץ בו ומתחו על פני הבגד חייב משום תופר ואי אמרת דקשירה בעינן וה''נ עד שיקשר ראשי החוט א''כ ויימר משום תופר ומשום קושר אלא דלא בעינן קשירה בהדי תפירה:
אָמַר רִבִּי סִימוֹן טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי עַל יְדֵי שְׁלִישִׁי מְלַאכְתּוֹ מִתְקַייֶמֶת. מַה רִבִּי יוּדָה כְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר הָאוֹרֵג שְׁלֹשָׁה חוּטִין בִּתְחִילָּה וְאֶחָד עַל הָאָרִיג חַייָב. אָמַר רִבִּי עוּלָּא. טַעֲמָא דְרִבִּי לִיעֶזֶר תַּמָּן עַל יְדֵי שְׁלִישִׁי מְלַאכְתּוֹ מִתְקַייֶמֶת. בְּרַם הָכָא פָּחוֹת מִכֵּן מִסְתַּתֵּר הוּא.
Traduction
Selon R. Simon, R. Juda parle de 3 points de couture, parce que le 3e sert de point d’arrêt. Est-ce que R. Juda, ici, se conforme à l’avis exprimé ailleurs (341)Shabat 13, 1. par R. Eliézer, qui dit: celui qui le samedi tisse 3 fils, ou s’il ajoute un 3e fil à un travail commencé la veille, est coupable (c’est une vrai travail, ou transgression du repos)? Non, dit R. Oula, là R. Eliézer parle d’un 3e fil pour constituer l’œuvre véritable, tandis que R. Juda pourrait admettre l’avis des autres rabbins au sujet du Shabat, et ici il exige 3 points pour constituer une œuvre solide.
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' סימון טעמא דר' יהודה. כצ''ל דקאמר עד שישלש משום שעל ידי שלישי שמכניס ומוציא וחוזר ומכניסו עד פעם שלישי מלאכתו מתקיימת שמתקיים החוט בבגד:
מה ר' יודה כר' אליעזר. אם ר' יודה בשיטת ר''א קאי דס''ל בריש פרק י''ג דשבת דהאורג בתחילה אינו חייב עד שיארוג שלשה חוטין ואם ר' יודה ס''ל נמי בשבת כוותיה דר''א באריגה:
אמר ר' עולא. דלא היא דלא דמי כלאים לדינא דשבת בענין הזה דתמן טעמא דר''א שע''י החוט השלישי מלאכתו מתקיימת ובפחות מיכאן אינה מתקיימת אם הוא בתחילת האריגה וס''ל לר''א בשבת מלאכה המתקיימת בעינן אבל הכא בכלאים דמשום חיבור הוא טעמא דר' יודה מפני שבפחות מיכאן מסתתר הוא שיכול לסתור בקל ולהוציא החוט ולא הוי חיבור לדידיה עד שישלש ומיהו באורג מודה הוא לרבנן דהתם דלעולם שיעורו בשני חוטין דבהכי מיקרי אריגה ומיהת מלאכה מיקריא:
רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שַׂק. הָא סַל לֹא. אַשְׁכַּח תַּנֵּי הַסַּל וְהַשַּׂק וְהַקּוּפָּה. מִצְטָֽרְפִין בְּכִלְאַיִם. אוֹהָלִים אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
Traduction
R. Simon dit au nom de R. Josué ben Levi: la Mishna n’interdit la jonction d’hétérogènes que pour le sac en fil, mais, comme le panier se défait aisément, la défense n’en est guère applicable. Pourtant on a enseigné: le panier, le sac ou la hotte constituent le mélange hétérogène (le cas échéant), mais il n’y a pas jonction pour les tentes
Pnei Moshe non traduit
לא שנו אלא שק. דמבטל ליה להחתיכה להשק והלכך מצטרף הוא לכלאים עם החתיכה שבקופה ואע''פ שאותה חתיכה שמחוברת להקופה לא מבטל לה להקופה דאין שייכות חתיכת בגד לקופה מ''מ הואיל דחתיכה שמחוברת לשק שייך בה ביטול להשק מצטרפת עם החתיכה של הקופה לכלאים:
הא סל לא. אבל אם החתיכה של מין הא' מחוברת להסל אינה מצטרפת עם אותה שבקופה מכיון דבשתיהן לא שייך בהו ביטול:
אשכח תני. בחדא ברייתא הסל והשק וכו' דלאו דוקא שנו במתני' השק והקופה אלא ה''ה שאר כלים מצטרפין זה עם זה לכלאים:
רִבִּי יִרְמְיַה בָּעֵי. הוּא וּבְנוֹ מַהוּ שֶׁיִּצְטָֽרְפוּ בְּכִלְאַיִם. הֵיךְ עֲבִידָא. הוּא לְבִישׁ מָאנִין דַּעֲמַר. וּבְרֵיהּ לְבִישׁ מָאנִין דְּכִיתָּן. נְסָב פִּיסְקֵי דְּעִמֶּר וְעָֽגְלָהּ עַל תְּרַוֵּיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָהֵן נוֹ נָשׁוּךְ. רִבִּי חַגַּיי בָּעֵי. הוּא עַצְמוֹ מַהוּ שֶׁיִּצְטָרֵף בְּכִלְאַיִם. הֵיךְ עֲבִידָא. הוּא לְבוּשׁ דַּרְדְּסִין דַּעֲמַר בְּחָדָא רִיגְלַייָא. וְדַרְדְּסִין דְּכִיתָּן בְּחָדָא רִיגְלַייָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָהֵן נוֹ נָשׁוּךְ. לָא צוֹרְכָא וְלֹא הָיוּ בְרָאשֵׁי פְּצַעִיּוֹת יְהַב סִיפְלֵנִי דְמַרְטוּט דַּעֲמַר עַל חָדָא וּסְפְּלֵנֵי דְמַרְטוּט דְּכִיתָּן עַל חָדָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָהֵן נוֹ נָשׁוּךְ. אֵין לָךְ אָסוּר אֶלָּא נָשׁוּךְ בִּלְבַד.
Traduction
R. Jérémie demanda: est-ce que le père et le fils peuvent être joints pour constituer ce que l’on nomme Kilayim? Mais dans quel cas cette hypothèse est-elle possible? Lorsque le père est revêtu d’étoffes de laine et le fils d’étoffes de fil, et que le père prenant une ceinture de laine l’enroule autour d’eux deux; ce cas est-il interdit? Non, dit R. Yossé, car il n’y a pas de couture. R. Hagaï demanda aussi: un homme peut-il constituer lui-même l’association pour former le Kilayim? Dans quel cas? S’il a aux pieds des sandales, dont l’une est de laine et l’autre de lin, est-il permis de les joindre? Oui dit R. Yossé, car elles ne sont pas cousues ensemble (et seulement liées). Il va sans dire que cette question est inutile, mais voici ce que l’on demande: si quelqu’un ayant des blessures à la tête, couvre l’une par une compresse splhnion d’un chiffon de laine (342)En arabe, on dit dans ce sens: voir p. 324 et l’autre blessure par une étoffe en fil, sont considérées comme jointes et interdites? Non, répondit R. Yossé, on n’interdit absolument que ce qui est cousu ensemble.
Pnei Moshe non traduit
הוא ובנו מהו שיצטרפו בכלאים. כדמפרש ואזיל היך עבידא וכו' שאם אחד מהן לבוש בגד צמר ואחד מהן לבוש בגד פשתן ולקח פיסקי דעמר ועגלה על תריהון וכרכן עליהן ודעימר לאו דוקא אלא ה''ה פיסק דכיתן מהו שיעשה זה כלאים ואסורין לילך ביחד כשהפיסק של הכריכה עליהן. א''ר יוסי וההן נו נשוך. בתמיה וכי זהו חיבור והלא אינו נשוך זה בזה:
הוא עצמו וכו'. כדמפרש ואזיל שהיה לבוש דרדסין דעמר מנעל או אנפלאות של צמר ברגלו האחת ובשל פשתן ברגלו השנייה אם זה מצטרף לכלאים ויהא אסור:
אמר ר' יוסי וההן נו נשוך. בתמיה ולא צורכא אלא היו בראשו וכו' וזה הכל מתמיהת ר' יוסי הוא וכדמסיק על זה ג''כ א''ר יוסי וכו' וכלומר לא היה צריך לך עדיין להסתפק אלא נמי בכגון זה אלא אם היו בראשו פצעות וחבורות ונתן איספלנית ורטיה של סמרטוט צמר על האחת ושל פשתן על האחרת האם נמי תיבעי לך אם זה הוי כלאים אתמהא וה''ה באיבעיא דילך כן כללא דמלתא אין לך אסור משום כלאים אלא נשוך בלבד שיהו הצמר והפשתים נושכות ומחוברות זה עם זה באיזה חיבור או בקשירה וכל הני אינן נשוך זה עם זה ואין כאן כלאים כלל:
הדרן עלך אינו אסור וסליקא לה מסכת כלאים. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source