Vayedaber

Kilayim

Daf 3a

משנה: אֵין מְבִיאִין אִילָן בְּאִילָן יֶרֶק בְּיֶרֶק וְלֹא אִילָן בְּיֶרֶק וְלֹא יֶרֶק בְּאִילָן. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר יֶרֶק בְּאִילָן.

Traduction

Il est défendu de greffer une espèce d’arbre (fruitier) sur une autre inculte, ou une sorte de légume, sur une sorte différente, ni un arbre sur de la verdure ou de la verdure sur un arbre. R. Juda autorise cette dernière opération (parce qu’il n’en résulte pas de fruit extraordinaire).

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין מביאין אילן באילן. אין מרכיבין אילן באילן מין בשאינו מינו לא אילן מאכל ע''ג אילן מאכל ולא אילן סרק באילן מאכל אבל אילן סרק באילן סרק כיון שאינם עושין פרי לא מיקרו כלאים ושרי:

ירק בירק. מין בשאינו מינו:

ר' יהודה מתיר ירק באילן. טעמיה דר' יהודה מפרש בגמרא משום דס''ל כשהן כבר נטועין הירק והאילן אינן מתאחין זה בזה ולא נעשין כלאים ואין הלכה כר' יהודה:

הלכה: מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר נוֹטֵל הוּא אָדָם מָעָה אַחַת מִפִּיטְמוֹ שֶׁל אֲבַטִּיחַ וּמָעָה אַחַת מִפִּיטְמוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ וְנוֹתְנָן בְּתוֹךְ גּוּמָא אַחַת וְהֵן מִתְאָחִין וְנַעֲשִׂין כִּלְאַיִם. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן עַל יְדֵי שֶׁהוּא נוֹתֵן זֶה בְצַד זֶה הֵן מִתְאָחִין וְנַעֲשִׂין כִּלְאַיִם. בְּרַם הָכָא יֶרֶק בְּאִילָן הוּא.

Traduction

Est-ce que R. Juda n’est pas en contradiction avec lui-même? Il dit ailleurs (§ 2): si l’on joint un peu de graine du sommet d’un melon et de la graine du sommet d’une pomme et qu’on les place dans une même motte de terre, les semences en se confondant forment un mélange hétérogène. Comment donc se fait-il qu’ici il autorise la greffe? Les 2 cas ne se ressemblent pas: ailleurs, en plaçant une semence à côté de l’autre qui est différente, on les joint et l’on provoque le Kilayim, tandis qu’ici il s’agit de greffer de la verdure sur un arbre fruitier (l’effet en est nul).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מיחלפא שיטתיה דר' יהודה תמן הוא אומר. לעיל בהלכה ב' שמביא ראיה לדבריו בדין קישות ומלפפון וקאמר תדע שהן כלאים ואף על פי שמגרעין זרע של קישות כשהוא נוטעה ונעשית אבטיח ומזרע אותו האבטיח נוטעה ונעשית מלפפון אפילו הכי עיקרן שני מינין הן שהרי אדם נוטל ממעי אבטיח גרעין א' וגרעין א' משל תפוח וכשנותנן לתוך גומא אחת הן מתאחין זה עם זה וגדל האילן ונעשין כלאים שהרי ירק באילן הוא וה''נ בקישות ומלפפון אלמא דשמעינן לר' יהודה דמיהת מודה בירק באילן שהן כלאים והכא הוא אומר הכין דירק באילן מותר:

תמן וכו'. כלומר דמשני דעד כאן לא קא''ר יהודה לעיל אלא כשהוא נוטל גרעין זרע מירק וגרעין זרע ממין אילן ונותן זה בצד זה בתוך גומא אחת שע''י כך הן מתאחין ונעשית כלאים:

ברם הכא ירק באילן הוא. כלומר אבל הכא דמיירי בהרכבה שכבר הירק הוא נטוע בפ''ע וכן האילן בפ''ע אינן מתאחין הירק עם האילן והלכך הוא דמתיר הרכבת ירק באילן:

עוֹף לֹא תַנִּיתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אַייְתִיתֵיהּ מִן דְּבַר דְּלָיָה תַּרְנְגוֹל עִם הַפּוֹסְּיוֹנִי תַּרְנְגוֹל עִם הַטַּווָס אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה 3a לְזֶה כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מִשְׁנָה שְׁלֵימָה שִׁנָּה לָנוּ רִבִּי וְכֵן חַיָּה וְעוֹף כְּיוֹצֵא בָהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה צֻרְכָה לְהָדָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן תַּנִּינָן הָכָא חַיָּה וּפֵרַשְׁתָּנָהּ תַּמָּן. תַּנִּינָן בְּהֵמָה הָכָא וּפֵרַשְׁתָּנָהּ תַּמָּן. עוֹף תַּנִּיתָהּ תַּמָּן אָתָא וּפֵרַשְׁתָּנָהּ הָכָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְיֵאוּת. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהָעוֹף אָסוּר בְּכִלְאַיִם.

Traduction

Quelle est la règle au sujet des oiseaux, dont on ne parle pas? R. Yohanan répond que l’on peut le savoir d’après cet enseignement de bar Balia: ''Il est interdit de joindre un coq et un faisan fasiano'', ou le coq et l’oie, bien qu’ils se ressemblent fort''. R. Simon ben Lakish dit qu’une Mishna spéciale a été enseignée à ce sujet par Rabbi (30)Ce qui dispense d'avoir recours à l'enseignement cité par R. Yohanan. (Baba Qama 5, 10)., disant qu’il en est de même pour les animaux sauvages et les oiseaux (on leur applique ces règles). Toutefois, ajoute R. Yossé, l’enseignement cité par R. Yohanan est nécessaire ici: car, après avoir enseigné ici la règle générale sur les animaux sauvages, on explique ailleurs les détails; après avoir énoncé ici la règle relative aux animaux domestiques, on expose ailleurs les détails; enfin, après avoir indiqué ailleurs la loi relative aux oiseaux, on énonce ici les détails. En général, dit R. Yossé, on a bien fait d’enseigner que la loi relative aux hétérogènes s’applique aux oiseaux.

Pnei Moshe non traduit

עוף לא תניתה. במתני' דתנינן ממיני בהמה וחיה שיש בהן שאף על פי שדומין זה לזה כלאים הן וממיני עוף לא אשמעינן כלום אם מצינו ג''כ בהן שהן דומין והן כלאים:

א''ר יוחנן אייתיתה מן דבר דליה. ובסוף פ' שור שנגח את הפרה גריס א''ר יוחנן אנא דאייתיתיה מן דבית לוי תרנגול עם פיסיוני וכו' בברייתא דבי לוי תניתה דגם במיני עופות הוא כן שיש מינין בשאינו מינן שאע''פ שדומין זה לזה הן כלאים זה בזה:

ר''ל אמר משנה שלימה שנה לנו רבי. כלומר דר''ל קאמר דאין אנו צריכין לההיא דתנא דבי לוי שהרי משנה שלימה שנה לנו רבי שם אחד שור ואחד כל בהמה לנפילת הבור וכו' ולכלאים ולשבת וכן חיה ועוף כיוצא בהן א''כ כבר שמענו שעוף כמו בהמה וחיה לכל דיני דכלאים וה''ה למאי ששנינו כאן במס' כלאים:

א''ר יוחנן צרכה להדא. דבית לוי גרסי' ולגי' הדפוס אמר על עצמו להדא דר' יוחנן ואפשר נמי לומר דהיינו הך דצריכא היא למאי דאמרית משמיה דתנא דבי לוי כדמסיק ואזיל:

תנינן הכא חיה. ופרשנתה תמן. וכלומר הכא בב''ק תנינן סתם דחיה שייך בה ג''כ דין דכלאים אבל לא פירש לנו רבי שם שיש בחיה מינין הדומין זה לזה ואעפ''כ כלאים הן אלא שפירש אותה תמן במסכת כלאים כדתנינן במתני' הזאב והכלב וכו' וכן תנינן בהמה הכא בב''ק סתמא לכלאים ופרשנתה תמן במשנה כאן לענין הדומין זה לזה הסוס והפרד וכו' והשתא גבי עוף נמי תניתה תמן בב''ק סתמא אתא ופרשנתה הכא וכלומר דאף דרבי הו''ל לפרש במשנה הכא לענין הדומין זה לזה בעוף כמו דפירש בבהמה וחיה ולא סמיך אסתמא דהתם דלא שמעינן משם דין כלאים בהדומין זה לזה והלכך אתא תנא דבי לוי ופרשנתה הכא גם בעוף כמו כן. א''ר יוסי ויאות. כלומר דר' יוסי בא לומר דיאות תני לנו רבי שבא להודיעך התם בב''ק שהעוף אסור בכלאים כמו בהמה דבהמתך דקרא לאו דוקא אלא בכלל וכיון שכן שפיר שמעינן דעוף הוא שוה לכל דיני דכלאים כמו בהמה וחיה ואפי' בהדומין זה לזה הואיל ושני מינין הן הוו כלאים ולא היה צריך לחזור ולשנות גם בעוף בהדומין זה לזה דממילא שמעינן לה:

רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר כַּהֲנָא שָׁאַל לְרֵישׁ לָקִישׁ הַמַּרְבִּיעַ בְּחַיּוֹת הַיָּם מַהוּ. אָמַר לֵיהּ עוֹד הֵן כְּתִיב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. רִבִּי אָחָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא הֲוָה אָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ כָּל שֶׁכָּתוּב בּוֹ לְמִינֵיהוּ כִּלְאַיִם נוֹהֵג בּוֹ. הָתִיב רִבִּי כַהֲנָא הֲרֵי חַייֹת הַיָּם הֲרֵי כְתִיב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן מֵעַתָּה כִּלְאַיִם נוֹהֵג בָּהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוֹן הָכָא פָרַס כַּהֲנָא מְצוּדָתֵיהּ עַל רֵישׁ לָקִישׁ וְצַייְדֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה יָכִיל אֲנָא פָּתַר לָהּ מִשּׁוּם מַנְהִיג. מַייְתִי חוּט וְקָטַר בְּעוּדְנֵיהּ דְּלָכִיסָא וּבְעוּדְנֵיהּ דִּירוֹקָא וְאִינּוּן שַׁייְפִין דֵּין עִם דֵּין וּמַזְרִעִין.

Traduction

R. Jérémie dit que Kahana demanda à Simon b. Lakish (31)Misdrasch Bereshit rabba, 7. quelle est la règle à l’égard de l’accouplement des monstres marins? A leur sujet aussi, fut-il répondu, il a été dit (au moment de leur création): selon leur espèces (Gn 1, 21). Ce n’est pas ainsi que R. Aha s’est exprimé; mais voici ce qu’il a dit au nom de Resh-Lakish: à tout objet dont il est dit (dans le récit de la création): selon son espèce, la loi sur les hétérogènes est applicable. Là-dessus, Kahana objecta (32)Ibid., 5. qu’à l’égard des monstres marins, il est aussi dit ''selon leur espèce'', et cependant nous ignorons si la loi des hétérogènes leur est applicable? Pour ce fait, dit R. Yossé bar R. Aboun, Kahana a jeté son filet sur Simon b. Lakish et l’a pris au piège (c.-à-d. il n’y a pas lieu de répondre à cette question de Kahana, car l’avis de Resh-Lakish qui propose d’appliquer aussi aux poissons la loi de Kilayim n’est pas admissible, puisqu’il n’y a pas entre eux d’accouplement). Cependant, dit R. Yona, on peut interpréter l’avis de Resh-Lakish en supposant qu’il s’agit de la question de conduite, comme en ce cas: on prend un fil que l’on attache à la nageoire du poisson leuco'' (blanc, l’able), et à celle d’un poisson verdâtre (33)Comp. Même série, (Baba Metsia 2, 1); on les laisse aller ensemble, et la fécondation a lieu (c’est un accouplement d’hétérogènes).

Pnei Moshe non traduit

המרביע בחיות הים מהו. אם נוהג בהן כלאים כמו במיני יבשה ולקמן מקשי עלה היכי דמי הרבעה במיני הים:

עוד הן כתיב בהן למינהו. כלומר הרי למדנו הרבעה דאסור בכל מקום שכתוב בו למינהו והרי גם הן כתיב בהן למניהו כמו דכתיבא גבי מיני יבשה:

ר' אחא לא אמר כן. בהאי לישנא דקאמר ר' ירמיה דכהנא שאל ליה לר''ל והשיב לו כך אלא הכי הוה אמר ר' אחא בשם ר''ש בן לקיש דהוה תני להאי כללא למילתא באפי נפשיה כל שכתוב בו למינהו כלאים נוהג בו והיינו כלאים דהרבעה דבה שייכא דרשא דלמינהו ועל זה התיב כהנא ליה אלא מעתה הרי חית הים הרי כתוב בה למינהו ומעתה כלאים דהרבעה נוהג בהן והיכי משכחת לה שאדם יכול להרביע במיני הים:

הכא פרס כהנא מצודתיה על ר''ל וצדייה. שאינו יכול להשיב לו כלום ע''ז:

א''ר יונה יכול אנא פתר לה משום מנהיג. כלומר יכולני לפרש זה ע''י מנהיג אותם ושפיר משכחת לה נמי כלאים דהרבעה דמייתי חוט וקטר באודניה דלכיסא ובאודניה דיריקא והן שמות מיני דגים שבים ודוגמא לזה מצינו בפרק אלו מציאות בסוף הלכה א' מחרוזות של דגים ובתוך ירק אחד או לכיס א' חייב להכריז דהוי סימן וכשקושר החוט באזניהם ומנהיגן ואינון שייפין זה עם זה ומזרעין והרי כלאים דהרבעה ע''י כלאים דהנהגה וחייב הוא על שניהן:

Kilayim

Daf 3b

3b תַּנֵּי מְנַיִין שֶׁאֵין מַרְכִּיבִין עֵץ סְרָק עַל גַּבֵּי עֵל מַאֲכָל וְלֹא עֵץ מַאֲכָל עַל גַּבֵּי עֵץ מַאֲכָל מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ מְנַיִין תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת חוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם כַּהֲנָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר הִיא מִשּׁוּם חוּקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בְעוֹלָמִי. מֵאַתָּה אָסוּר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא מִשּׁוּם חוּקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בְעוֹלָמִי. מֵעַתָּה אָסוּר לְהַרְכִּיב תְּאֵינָה שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי תְאֵינָה לְבָנָה. אָמַר רִבִּי אָבִין וְלֹא מִכִּלְאֵי הַבְּגָדִים לָמַדְתָּ. מַה כִלְאֵי בְגָדִים שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ שְׁנֵי מִינִין לֹא זֶה מִמִּין זֶה וְלֹא זֶה מִמִּין זֶה אַף כִּלְאַיִם שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ בְּכָל מָקוֹם לֹא זֶה מִמִּין זֶה וְלֹא זֶה מִמִּין זֶה.

Traduction

On a enseigné: d’où sait-on qu’il n’est pas permis de greffer un arbre inculte sur un arbre fruitier, ni une branche d’un arbre fruitier sur une autre espèce fruitière, ni une espèce quelconque sur une autre? Parce qu’il est dit (Lv 19, 18): Vous observerez mes lois (imposées à la nature), recommandation suivie des lois du Kilayim. R. Yona ou R. Eleazar ajoute au nom de Kahana qu’il faut aussi entendre cette loi de Kilayim comme une suite aux lois imposées par Dieu à l’Univers. S’il en est ainsi, était-ce défendu également à Adam (qui a vécu avant la promulgation de la loi)? Oui, répond R. Yossé au nom de R. Hiya; car, de l’avis de tous, cette loi existe en raison des préceptes imposés à l’univers de tout temps. Est-ce à dire qu’il est interdit de greffer une branche de figuier noir (espèce fort rare), sur une espèce de figuier blanc? On voit que ce n’est pas interdit, répond R. Abin, d’après la loi sur les vêtements hétérogènes: de même qu’en fait d’étoffes, on ne défend le mélange que lorsque les 2 espèces sont tout-à-fait différentes, de même on procédera à l’égard des autres catégories d’objets hétérogènes; ce n’est interdit que si les 2 espèces diffèrent.

Pnei Moshe non traduit

תני. בברייתא דת''כ פ' קדושים מנין וכו' ת''ל את חקותי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים וכדמסיק ר' יונה היכי יליף הרכבה מהאי קרא:

דר''א. אתיא הך ברייתא דס''ל בפ''ז דסנהדרין דאף על הכלאים הוזהרו בני נח דאמר קרא את חקותי תשמרו חקים שחקקתי בעולמי מכבר שצויתי לבני נח ומה בהמתך בהרכבה כדיליף לקמן מדכתיב בהן למיניהם אף שדך היינו הרכבת האילן שבהרכבה הוא דנאסרו בני נח:

מעתה אסור לאדם הראשון. כלומר דפריך אי דמוקמית להאי ברייתא כר''א ומפרשת לקרא כך את חקתי שחקקתי בעולמי מכבר א''כ מעתה מוכרח הוא שנאסר כלאים לאדם הראשון וקשיא אמאי פליגי רבנן התם בברייתא על ר''א דאמר לא נצטוה אדם הראשון אלא על הז' מצות בלבד דקחשיב שם ולא על הכלאים:

ר' יוסי בשם ר' הילא דברי הכל היא. לא כר''ל בשם כהנא אלא דהך ברייתא כד''ה אתיא ואף כרבנן משום חקים שחקקתי בעולמי כלומר לא תפרש חוקים שחקקתי מכבר אלא עכשיו משום חקים שחקקתי בעולמי עליכם שהכלאים מהחוקות הן וע''ז אמר הכתוב את חקתי תשמרו בין שאר החקים שחקקתי בעולמי:

מעתה. דדרשת מיהת לאסור הרכבה מהקישא דבהמתך א''כ יהא אסור להרכיב תאנה שחורה ע''ג לבנה:

א''ר אבין ולא מכלאי הבגדים למדת. וכי לא כבר אמרו בר''פ דהכל נלמד מכלאי בגדים שפירש בהן הכתוב צמר ופשתים דוקא ולא שני מיני צמר ושני מיני פשתן אף כל כלאים שבתורה לא נאסרו אלא משני מינין דוקא:

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר מוּתָּר הוּא גוֹי לִזְרוֹעַ וְלִלְבּוֹשׁ כִּלְאַיִם אֲבָל לֹא לְהַרְבִּיעַ בְּהֶמְתּוֹ כִלְאַיִם וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָנוֹ כִלְאַיִם. לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. וַהֲרֵי דְשָׁאִין כְּתִיב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. אֵין כְּתִיב בְּצִיוֻּי אֶלָּא בְהוֹצָאָה. וְאִם כֵּן לָמָּה נִתְקַלְלָה הָאָרֶץ. רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם אָמַר עַל יְדֵי שֶׁעָֽבְרָה עַל גְּזֵירוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. תַּדְשֶׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מִזְרִיעַ זֶרַע וְהִיא לֹא עָֽשְׂתָה אֶלָּא וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ. רִבִּי פִינְחָס אָמַר שָֽׂמְחָה בְצִיווּיֶהָ וְהוֹסִיפָה אִילָנֵי סְרָק. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם יָפֶה נִתְקַלְלָה הָאָרֶץ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי פִינְחָס לָמָּה נִתְקַלְלָה הָאָרֶץ. כְּאִינַשׁ דַּאֲמַר לִיט בִּיזָא דְּכֵן אַייְנִיק. וְאַתְיָא כַּיי רִבִּי נָתָן שְׁלֹשָׁה נִכְנְסוּ לְדִין וְאַרְבָּעָה יָֽצְאוּ מְקוּלָּלִין. אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ.

Traduction

On a enseigné au nom de R. Eliézer: il est permis à un païen de semer et de vêtir des objets hétérogènes appartenant à un Israélite (c’est la jouissance indirecte permise à ce dernier); mais il lui est défendu d’accoupler des animaux hétérogènes (appartenant à un Israélite), ni de greffer des arbres hétérogènes, parce qu’à leur égard on emploie l’expression: selon leurs espèces. Mais puisque, à l’égard des plants de verdure, il est dit aussi: selon leurs espèces, pourquoi la loi du Kilayim est-elle moins sévère à leur sujet? Ce n’est pas dit à titre d’ordre (ou obligation de maintenir les espèces sans alliage), mais comme simple mention de la série de croissances. Et pourquoi a-t-elle été maudite? C’est pour la punir, dit R. Judan bar Salom, de ce qu’elle a transgressé les préceptes divins: Que la terre produise, est-il dit (Gn 1, 11), de la verdure, des herbages contenant de la semence, etc. Au lieu de suivre ce précepte, la terre a laissé naître incomplètement (34)Au v. 11, contenant le précepte divin, il est question d'arbre fruitier et de fruit, c'est-à-dire dont le bois est comestible, tandis qu'au V. 12, il est dit que la terre produisit des arbres dont le fruit seule est comestible. ces produits (et elle fut punie). Selon R. Pinhas, elle a accompli avec tant de joie l’ordre reçu (de Dieu) qu’elle y a joint des arbres incultes. Donc, selon l’interprétation de R. Judan bar Salom, la terre a été punie à juste titre. Mais, selon R. Pinhas, pourquoi le fut-elle? Elle l’a été pour la faute de l’homme, selon ce dicton: Maudit soit le sein qui a nourri un tel impie (c’est punir indirectement l’homme). C’est conforme à ce qu’a dit R. Yonathan: Trois individus ont été jugés (dans le péché commis au paradis terrestre) et quatre ont été punis par la malédiction; le 4e est la terre, dont il est dit (ibid. 3, 17): la terre a été maudite à cause de toi.

Pnei Moshe non traduit

והרי דשאים כתיב בהן למיניהן. וא''כ לדידך נימא דהא דתנן במתני' אין מביאין ירק בירק לחיובא על הכל קתני כמו אילן באילן ואבני נח נמי קאי דהא אמרת דנצטוו על הרכבת אילן משום שכתוב בהן למיניהם ואמאי לא נימא דנצטוו גם על הרכבת ירק בירק:

אין כתיב בצווי. גבי דשאים אלא בהוצאה דבצווי לא כתיב אלא תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ובהוצאה הוא דכתיב ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ור''א לא חשיב אלא למינהו דכתיבא בצווי:

א''כ למה נתקללה הארץ. שהרי היא הוסיפה יותר מצוויה:

ע''י שעברה על גזרותיו של הקב''ה. דצוה עליה להוציא עץ פרי כדכתיב תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו ולא נצטוותה על אילני סרק ואלו בהוצאה כתיב ותוצא הארץ דשא וגו' ועץ עושה פרי וגו' ודרשינן מוי''ו דועץ דהוציאה אילני סרק ועץ עושה פרי:

ר' פינחס אמר. לא עברה אלא שמחה בצוויה והוסיפה והוציאה גם אילני סרק שהן צריכין לתשמישו של אדם לעצים ולבנין:

כאינש דאמר ליט ביזא דכן אייניק ארורים השדיים שכך ינקו וגדלו גידול שאינו טוב וכך לא נתקללה הארץ אלא בעבור האדם:

ואתייא כהאי דר' נתן. דאמר לא נכנסה הארץ לדין שלא עברה כלום אלא שלשה כו' כדכתיב בעבורך:

עַד כְּדוֹן לֵית כְּתִיב אֶלָּא בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם. עוֹף מְנַיִן. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי מֵאֶת חוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ וְאִית תַּנֵּי מִבְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם. הִרְכִּיב אִילָן וְהִרְבִּיעַ עוֹף מָאן דַּאֲמַר מֵחוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ חַייָב שְׁתַּיִם. מָאן דְּאָמַר מִבְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. כְּשֶׁהִרְבִּיעַ בְּהֵמָה וְהִרְבִּיעַ עוֹף מָאן דְּאָמַר מֵחוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. מָאן דְּאָמַר מִבְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם חַייָב שְׁתַּיִם.

Traduction

Jusque là, on connaît seulement la défense d’accoupler des animaux hétérogènes. Comment sait-on que la défense s’applique aussi aux oiseaux? On le déduit, selon les uns, du verset précité: Vous observerez mes lois; ou, selon les autres, de ce verset: tu n’accoupleras pas 2 espèces diverses d’animaux. Si quelqu’un a greffé une branche d’arbre sur un arbre hétérogène, puis accouplé 2 espèces différentes d’oiseaux, il a transgressé 2 défenses, d’après l’avis de celui qui admet pour ces cas que la loi de Kilayim s’applique aux oiseaux, conformément au verset: vous observerez mes préceptes (car il y a, de plus: la recommandation sur l’accouplement des animaux): mais d’après l’autre interlocuteur, qui ne tient pas compte du verset vous observerez, etc., il n’a transgressé qu’une défense. Si quelqu’un, au contraire, a accouplé 2 animaux étrangers et 2 oiseaux étrangers l’un à l’autre, il n’a transgressé qu’un précepte d’après celui qui fait dériver la loi du Kilayim pour ces cas du verset vous observerez, etc.; mais, d’après l’autre interlocuteur, qui fait dériver la défense d’accoupler les oiseaux du verset tu n’accoupleras pas d’animaux hétérogènes, il transgresse deux préceptes (renfermés dans chacun de ces versets).

Pnei Moshe non traduit

עד כדון לא שמענו. מהכתוב אלא בהמתך עוף מנין שאסור בהרבעה וחייב עליו:

אית תניי תני מאת חקתי תשמרו וגו'. את לרבות העופות:

ואית תני מבהמתך. וילפינן בהמתך בהמתך משבת מה בשבת אפי' חיה ועוף במשמע אף בכלאים כן:

הרכיב אילן והרביע עוף. כאחת:

למ''ד מאת חקתי תשמרו. ילפינן לעוף הו''ל כדרשא דתרי קראי וחייב שתים ולמ''ד מבהמתך לא תרביע דרשינן הכל אינו חייב אלא אחת:

בשהרביע בהמה והרביע עוף מ''ד מחקתי תשמרו חייב שתים מ''ד מבהמתך לא תרביע אינו חייב אלא אחת. כצ''ל ובספרי הדפוס נתחלף בטעות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source