Vayedaber

Kilayim

Daf 38b

הלכה: אֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס לֹא לִצְדָדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן. תַּנֵּי רִבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר. אִם הָיָה מְסַייְעוֹ בֵּין בְּמַעֲלָה בֵין בִּירִידָה הַכֹּל מוֹדִין שֶׁהוּא 38b אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה. רַב אָמַר מִפְּנֵי שֶׁנְּשׂוּאִין אֶת הַחֶבֶל שֶׁבֵּינְתַּיִם.

Traduction

Il n’est pas permis, est-il dit, d’attacher le cheval, etc. Selon R. Meir, c’est permis. Mais s’il aide soit à la descente de la voiture, soit lorsqu’elle monte, sa présence est interdite selon tout le monde. R. Yohanan explique que, selon les sages, la présence du cheval est interdite même lorsqu’il n’aide pas régulièrement, parce que tantôt il supplée à la fatigue de l’un, tantôt à la fatigue de l’autre. Selon Rav, le motif est que le cheval est attaché au char par la même corde que les autres animaux.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בתוספתא פ''ה וגריס התם ר''מ מתיר. לקשור את הסוס בצד הקרון הואיל ואינו קשור עם הבקר ביחד למשוך את הקרון:

אם היה הסוס מסייעו. להבקר בין במעלה כשעולה להר בין בירידה שלא יפול הקרון על הבקר ומסייעו לעכב את הקרון הכל מודים שהוא אסור שהרי זה כמושכין את הקרון ביחד:

א''ר יוחנן. לפרש טעמייהו דרבנן דאוסרין מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה של זה כלומר מה שזה מתעצל בהליכה חבירו מזרזו שע''י שרואה שזה הולך בזרזות אף הוא נזדרז ללכת ונמצאו כמושכין שניהם ביחד:

רב אמר. היינו טעמא מפני שנושאין את החבל שבינתים שאע''פ שזה קשור בצדדי הקרון ואינו נראה כמושך עם הבקר מ''מ החבל שהוא קשור בו להקרון שניהם נושאין אותו והוי כלאים דהמשכה בשביל החבל:

רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי קְשָׁרָן בִּשְׂעָרָן. מַה נָן קַייָמִין אִם בְּשֶׁקְּשָׁרוֹ בִּשְׂעָרוֹ כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים אָסוּר לְהַרְכִּיב בְּהֵמָה עַל גַּבֵּי חֲבֵירָתָהּ אִם בְּשֶׁקְּשָׁרוֹ הַחֶבֶל בִּשְׂעָרוֹ נֹאמַר מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹשְׂאִין אֶת הַחֶבֶל שֶׁבֵּינְתַּיִם. רִבִּי יוֹנָה אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה. רַב אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹשְׂאִין אֶת הַחֶבֶל שֶׁבֵּנְתַּיִים. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן קְשָׁרוֹ בִּשְׂעָרוֹ בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן פָּטוּר.

Traduction

R. Jérémie demanda: quelle est la règle lorsque le cheval est attaché par ses crins (auquel cas il ne peut pas tirer)? Comment cette demande est-elle possible? Si p. ex. le cheval est attaché par les crins à l’âne, et que ce soit interdit, on dirait qu’à plus forte raison il est interdit de les atteler ensemble; s’il s’agit du cas où la corde est attachée aux crins des animaux, cela revient à exprimer l’avis de Rav qu’une même corde les relie (donc, la question n’a pas de base). R. Yona rappelle la divergence des raisons entre Rav et R. Yohanan. Celui-ci explique l’avis des sages sur ce que le cheval supplée tantôt à la fatigue de l’un, tantôt à la fatigue d’un autre; selon Rav, la raison de l’interdiction est que ces animaux hétérogènes supportent en commun la corde qui les relie. Quelle est la conséquence de cette discussion et à quoi bon l’indiquer? Cela signifie qu’au cas où le cheval est retenu par les crins, on ne suit ni l’avis de Rav ni celui de R. Yohanan, et cela ne constitue pas un mélange interdit.

Pnei Moshe non traduit

ר' ירמיה בעי קשרן בשערן. מהו ומפני שסתם דבריו הלכך פריך הש''ס במה אנן קיימין והיכי דמי להבעיא דר' ירמיה:

אם בשקשרו בשערו. כלומר אם בשקשר הבהמה עצמה בשערה להקרון ממש וא''כ אינה מושכת כלל עם האחרת ובעי אם זה מותר:

כך אנו אומרים אסור להרכיב בהמה ע''ג חברתה. בתמיה וכי כך אנו אומרים שאסור להרכיב מין אחד על מין אחר שיהא זה נושאו הא ודאי ליכא חששא מידי ומאי קמיבעיא ליה:

אם בשקשרו החבל. שהוא קשור להקרון קשרו צדו האחר בשערו הא נמי פשיטא דאסור משום דנאמר כהאי דאמר רב דמיהת איכא איסורא מפני שהן נושאין את החבל שבינתיים דמ''ש אם החבל קשור בגופו או בשערו של זה הרי צדו השני קשור בקרון ואיכא המשכה. ר' יונה אמר איתפלגון רב ור' יוחנן וכו'. כלומר דר' יונה הוה ס''ד דדין קשרו בשערו תליא בפלוגתא דרב ור' יוחנן כדאמר מה נפק מן ביניהון קשרו בשערו דהא הוא דאיכא בינייהו דלמ''ד מפני שזה נושא עצלותו של זה אפי' בקשרו בשערו להקרון איכא חששא דמחמת שזה דוחף להקרון נזדרז זה והולך יותר במהרה וכן כשזה הולך מהר מזדרז זה ודוחף ביותר להקרון וא''כ הויא המשכה אבל למ''ד מפני שהן נושאין את החבל שבנתיים והכא דליכא חבל שהוא קשור בשערו להקרון אין כאן המשכה כלל:

בין על דעתיה דרב וכו'. כלומר דדחי הש''ס להא דר' יונה דלא היא דבין על דעתיה דרב ובין ע''ד דר''י פטור כשקושרו בשערו לקרון דהוה כמו שזה מונח בהקרון וכדאמרינן וכי אסור להרכיב בהמה ע''ג חבירתה שאינה מינה ושיהא נושאה:

וְלֹא הַלִיבְדְּקֵס. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי ניברקוס. מָאן דְּאָמַר הַלִיבְדְּקֵס עַל שֵׁם לִיבוּיֵ עַל שֵׁם לוּבִים וְכוּשִׁים בְּמִצְעֲדָיו. מָאן דְּאָמַר ניברקוס אבהטם מַהוּ אבהטם חֲמַר סְלָק. רִבִּי יוֹנָה רַב הוֹשַׁעְיָה בָּעִי גֵּרִים הַבָּאִים מִלִּיבּוֹי מַהוּ לְהַמְתִּין לָהֶן שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בּוֹצְרָייָה מִן מַה דַּאֲנָן חָמֵי הָהֵן פּוּלָא מִצְרָיֵי כַּד רָטִיב אִינוּן צְווָחִין לֵיהּ לוּבִּי כַּד הוּא נְגִיב אִינוּן צְווָחִין לֵיהּ פּוּל מִצְרָיֵי. הָדָא אָֽמְרָה גֵּר מִלּוּבִי צָרִיךְ לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. הָדָא אָֽמְרָה הִיא לוּב הִיא מִצְרַיִם.

Traduction

– ''Ni les ânes de la Lybie (269)''Comp. Même série (Shabat 5, 1) ( 7b); Sifri, section Ki-thetsé, 230. Passage vraiment philologique, selon le Dr Rab. N. Brull, Jahrbuch für jüdische Literatur, t. 1, 1874, p. 131; il y a là trace de mot Koptes.'''' aqrbl, est-il dit dans la Mishna. Selon un autre enseignement, on lit dans la Mishna le terme nebrax sqrbyn (270)Selon Geiger, Zeitschrift für jüdische Theologie, t. 2, 1836, p. 52-62.. D’après la première version, on ferait allusion aux produits de la Lybie, conformément au verset (Dn 11, 43): les Lybiens et les Ethiopiens suivront ses pas. Celui qui lit nebrax pense au mot onobath'' (271)Le Dr N. Brüll, ibid, p. 132, rend ainsi le terme abhatas, qu'il fait dériver de onobateô, faire saillir la jument par un âne. Schorr, hahaluts, 8, 121, lit ce mot epibates: Rappoport, Erech Millin, p. 113, y voit le terme anabates, étalon., et l’on entend par ce terme l’âne qui saillit une jument (ou semblable de taille au chameau). R. Yonâ au nom de R. Oshia demanda: pour les prosélytes qui arrivent de la Lybie, faut-il (comme pour les Egyptiens), attendre 3 générations avant de les accueillir complètement dans la communauté juive. (Dt 23, 7) et s’allier avec eux? R. Yona de Boçria répondit: puisque l’on voit, pour certaine espèce de fève, qu’elle est appelée libyenne (272)''Selon Dr Brüll, l. c., c'est loubion, ou lobon (Ducange; olobithos legumen), de source copte.'', aussi longtemps qu’elle est verte, puis on la nomme égyptienne lorsqu’elle est sèche, cela prouve que de même, pour les prosélytes, il faut attendre 3 générations. On en conclut que les Lybiens et les Egyptiens sont semblables (ou de même souche).

Pnei Moshe non traduit

שם ליבו. ממצרים עש''ה לובים וכושים במצעדיו ולובים על מצרים נאמר:

מהו אבהטס חמר סלק. חמור הבא מארץ אשור כדאמרינן בפ''ק דיומא אשור זו סילוק:

ר' יונה אמר רב הושעיא בעי גרים הבאים מארץ ליבו. מהו דחוששין להם שהוא מצרי ולהמתין להם ג' דורות לבא בקהל:

א''ר יונה מבוצרייה. דודאי לוב מצרים היא שהרי ממה שאנו רואין לזה פול המצרי כשהוא לח קורין אותו לובי וכשנתייבש קורין אותו פול המצרי א''כ היא לוב היא מצרים:

רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲלָכָה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. דִּבְרֵי חֲכָמַים כָּל מִין פִּרְדּוֹת אֶחָד.

Traduction

R. Isaac bar Nahman dit au nom de R. Oshia: l’avis du disciple sert de règle (puisque R. Oshia, se reprenant, se range à l’avis de son élève R. Yona). D’après l’avis des sages, toutes les espèces de mulets ne forment qu’une sorte et on peut les joindre.

Pnei Moshe non traduit

הלכה כדברי התלמיד. כר' יהודה וקורא אותו תלמיד מפני שרבים חולקים עליו ובכללם גם ר''ע רבו:

דברי חכמים. אבל לדברי חכמים כל מין פרדות אחד ומותרין זה עם זה:

Kilayim

Daf 39a

משנה: הַפְּרוֹטִיּוֹת אֲסוּרוֹת וְהָרַמָּךְ מוּתָּר. וְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה חַיָּה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְטַמְּאוֹת בְּאוֹהֶל כֶּאָדָם. הַקּוֹפָּד וְחוּלְדַּת הַסְּנָאִין חַיָּה. חוּלְדַּת הַסְּנָאִין רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בֵּית שַׁמַּאי אוֹמֵר מְטַמֵּא בִּכְזַיִת בְּמַשָּׂא וְכַעֲדָשָׁה בְמַגָּע. שׁוֹר בַּר מִין בְּהֵמָה רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִין חַיָּה. כֶּלֶב מִין חַיָּה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִין בְּהֵמָה. הַחֲזִיר מִין בְּהֵמָה. הֶעָרוֹד מִין חַיָּה. הַפִּיל וְהַקּוֹף מִין חַיָּה. וְהָאָדָם מוּתָּר עִם כּוּלָּן לַחֲרוֹשׁ וְלִמְשׁוֹךְ.

Traduction

La réunion des mulet défectueux (de provenance douteuse) est interdite, mais celle des Remekh (tous d’origine chevaline (276)Comp. (Est 8, 10.)) est permise. Quant au singe dit homme des bois (277)En arabe, nanus, selon Forsk, descriptio animalium, 3. (ou zoophyte), c’est un animal sauvage; toutefois, dit R. Yossé, si cette bête morte se trouve sous une tente (278)Pour ces impuretés légales, voir VIe partie de la Mishna, traité Ohalot etc., elle la rend impure comme un cadavre humain. Le hérisson (279)Voir (Shabat 5, 4). et la fourmi sauvage (ou fouine) sont considérés comme animaux sauvages. Pour cette dernière, dit R. Yossé, ses fragments cadavériques rendent impur; selon Shammaï, cela a lieu lorsqu’on ne porte une quantité égale à une olive, ou lorsqu’on en touche une quantité grande comme une lentille (280)Cette divergence tient à ce que l'on ignore, si c'est une bête ou un ver.. Un taureau, quoique sauvage, fait partie (par son origine) des espèces domestiques; selon R. Yossé, c’est un animal sauvage. Le chien est un animal sauvage; selon R. Meir, c’est une béte domestique. Le porc est un animal domestique; le mulet est sauvage, ainsi que l’éléphant et le singe. L’homme peut se joindre à toutes ces espèces pour labourer ou trainer une voiture.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הפרוטיות אסורות. פרוטיות הן ממין הבא משני מינין שיש בהן צד סוס וצד חמור:

והרמך. הוא מין ממין הסוסים ומפ' בגמ' כדכתיב בני הרמכים והם כולם מין אחד לפיכך מותר זה עם זה:

ואדני השדה חיה. מפרש בגמ' שהוא ממין החיה הדומה לאדם ונקרא בר נש דטור ומטיבורו יוצא כמין חבל ומחובר בארץ וזהו חיותו והוא אוכל מן העשבים שסביב החבל וכשנפסק מזה החבל מיד הוא מת:

רבי יוסי אומר מטמאות באהל כאדם. דכתיב וכל אשר יגע על פני השדה לרבות האדם שגדל על פני השדה ואין הלכה כרבי יוסי:

הקופד. הוא אריצ''ו בלעז והוא מלא קוצים וחדודים כמחטות כדתנינן ולא פרה בעור הקופד וטבעו של זה כשנוגעין בו כופל עצמו ומכנים ידיו ורגליו בבטנו ונעשה ככדור והוא ממין חיה:

וחולדת הסנאין. חולדה הגדילה בסנה והיא כמיני השועלים:

חולדת הסנאין ר' יוסי אומר בש''א וכו'. דמספקא להו אם ממין חיה ונבלתו מטמא בכזית ומטמא במשא לטמא אדם לטמא בגדים כנבלת בהמה וחיה או אם מין שרץ הוא ומטמא כעדשה במגע אבל לא במשא ואין הלכה כר' יוסי:

מתני' שור בר. הגדל במדבר מין בהמה ונ''מ לענין כלאים דאם מין בהמה הוא הרי הוא שור ואינו כלאים עם השור ואילו לר' יוסי כלאים הוא והכי אמר בגמ' וכן לענין חלבו דאם מין בהמה חלבו אסור ואם מין חיה הוא מותר וכן לענין כיסוי ואין הלכה כר' יוסי:

כלב מין חיה. ונ''מ לענין מקח וממכר ולענין מתנה וכן במקדיש שאם כתב לכל חיה שברשותו וכן לכל הני דקחשיב במתני' ואין הלכה כר''מ:

ערוד. חמור הבר. והוי כלאים עם החמור להתנא דהתוספתא בפ''ק:

ואדם מותר עם כולן. כדדריש בגמ' לא תחרוש וכו':

הלכה: הַפְּרוֹטוֹת אֲסוּרוֹת וְהָרַמָּךְ מוּתָּר. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר רַמְכָא דְּלָא כַלִינֹס. כְּמַה דְּתֵימַר בְּנֵי הָרַמָּכִים.

Traduction

''La réunion des remekh, est-il dit, est permise''. On entend par ce terme, dit R. Imi au nom de R. Eleazar, une sorte spéciale de jument sans frein, acalino'', comme il est dit dans Esther (ib.): les fils des remakhim (pour désigner des courriers rapides).

Pnei Moshe non traduit

גמ' רמכה דלא כלינס. הוא קטן בשנים שעדיין לא הורגל במתג ורסן כמה דתימר בני הרמכים. כלינס מלשון מתג ורסן כך פירש בערוך. ובמדרש ילמדנו וישם ה' דבר בפי בלעם נתן לו המקום כלונס וכלמו ובאבות דר' נתן אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה למה הוא דומה לסוס שיש לו כלינס ושאין בו מעש''ט דומה לסוס שאין לו כלינס כיון שרוכב עליו זוקרו בבת ראש:

אַבְנֵי הַשָּׂדֶה חַיָּה. ייַסִי עַרְקִי בַּר נַשׁ דְּטוּר הוּא וְהוּא חַיי מִן טִיבוּרֵייהּ אִיפְסַק טִיבוּרֵייהּ לָא חַיי. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי וְכָל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגָדֵל עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.

Traduction

Ce que l’on appelle zoophyte est un animal sauvage. Selon Yossé d’Arak, c’est l’homme des montages, attaché à la terre par le nombril d’où il vit; et lorsque l’on est parvenu à briser ce lien, il meurt. Selon R. Hama bar Oukba au nom de R. Yossé ben Hanina, il est dit dans notre Mishna que R. Yossé déclare cette bête morte aussi impure qu’un cadavre humain, parce qu’il est dit (Nb 19, 16): tout ce qui touche la surface du champs sera impur; or, cette expression comprend la bête dont la vie est adhérente à la surface du champ.

Pnei Moshe non traduit

ייסי ערקיי. כך היה שמו ומפרש מהו אדני שדה בר נש דטור וכו' כדפרישית במתני':

טעמיה דר' יוסי. משום דכתיב וכל אשר יגע וכו':

הַיָּרוֹרוֹת וְהַנַּעֲמִית הֲרֵי הֵן כְּעוֹף לְכָל דָּבָר. וְהַנָּחָשׁ הֲרֵי הוּא כְּחַיָּה.

Traduction

Le dragon (281)Selon J. Lévy: les montres gémissants. et l’autruche sont considérés sous tous les rapports d’impureté comme des oiseaux, et le serpent comme une bête sauvage.

Pnei Moshe non traduit

הירודות וכו'. תוספתא פ''ה:

וְאֵילוּ הֵן הַסִּימָנִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כָּל שֶׁאָזְנָיו קְטָנוֹת אִמּוֹ סוּסָה וְאָבִיו חֲמוֹר. גְּדוֹלוֹת אִמּוֹ חֲמוֹרָה וְאָבִיו סוּס. רִבִּי מָנָא מְפַקֵּד לְאִילֵּין דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂיאָה אִין בְּעִיתוּן מִיזְבּוֹן מוּלִווֹן אַתּוּן זְבַנִּין לֹו אָזְנֵיהוֹן דְּקִיקִין שֶׁאִמּוֹ סוּסָה וְאָבִיו 39a חֲמוֹר.

Traduction

Mais, selon R. Juda, quels sont les signes qui permettent de distinguer si la mère était une jument ou une ânesse? Les voici, dit R. Yona: si les oreilles sont petites, la mère était une jument, et le père un âne; si elles sont grandes, c’est l’inverse (la mère était une ânesse). R. Mena observait ceux qui appartenaient à R. Juda Nassi, et il disait: si vous voulez acheter des mulets, achetez ceux qui ont de petites oreilles, parce qu’alors ils proviennent d’une jument et d’un âne.

Pnei Moshe non traduit

ואלו הן הסימנין. גרסי' להא לעיל פ''ח דברכות בהלכה ה' דקאמר פרד אלו היימים שחציו סוס וחציו חמור ואלו הן הסימנין להכיר לאמו וכן הכא לר' יהודה:

אין בעיתון מיזבון מולוון. אם אתם רוצים לקנות הפרדות וכן הוא בלע''ז מולוי''ן ולהשים אותן במרכבה תראו שלא יהו כלאים וכל שאזניהם קטנות הן מאם סוסיא ואביהן חמור וכשהסימנין ניכרין אין חוששין לאביהן:

הַלּוֹבֶן מִן הָאִישׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ מוֹחַ וַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים. וְהַאוֹדֶם מִן הָאִשָּׁה שֶׁמִּמֶּנָּה הָעוֹר וְהַבָּשָׂר וְהַדָּם. וְהָרוּחַ וְהַנֶּפֶשׁ וְהַנְּשָׁמָה מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּשְׁלָשְׁתָּן שׁוּתָפִין בּוֹ.

Traduction

– Lors de la conception d’un enfant, les parties blanches (273)Comp. Babli, (Nida 31a)., telles que le cerveau, les os et les nerfs, viennent de l’homme; les parties rouges, surviennent à l’enfant par la mère dont naissent la peau, la chair et le sang (274)De même, au sujet du mulet, les oreilles composées surtout de peau, proviennent de la mère.; enfin, l’esprit, le souffle vital et l’âme viennent de Dieu, et tous trois contribuent à la naissance (275)Comp. Ci-dessus, (Pea 1, 1)..

Pnei Moshe non traduit

הלובן מן האיש וכו'. משום דקאמר אזניו קטנות ניכר שאמו סוס מייתי להא שמצד האם בא העור והבשר של הגוף והאברים ולפיכך ניכר בהאברים אם אמו סוס או לא:

רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב מוֹדִים חֲכָמִים לְרִבִּי יְהוּדָה בְּסוּס בֶּן סוּס בֶּן חֲמוֹר עִם חֲמוֹר בֶּן חֲמוֹר בֶּן סוּס. רִבִּי חַגַּיי רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אִיסִּת בְּנֵי עִזִּים בְּנֵי רְחֵלִים אֲסוּרִין זֶה אִם זֶה. דְּלֹא כֵן מָה אֲנָן אָֽמְרִין עֵז בֶּן עֵז בֶּן רָחֵל עִם רָחֵל בֶּן רָחֵל בֶּן עֵז.

Traduction

R. Abaou, R. Juda dit au nom de Rab: les sages, se rangeant à l’avis de R. Juda, reconnaissent que l’on ne se préoccupe pas de la question de mélange en cas d’égalité des origines, lorsqu’un mulet provient d’un cheval et d’une ânesse, et un autre d’une jument et d’un âne. R. Hagaï ou R. Zeira, dit au nom de R. Issi: il est interdit de joindre ce qui est d’extraction inégale, comme des petits de chèvres issus d’un bélier avec des petits de brebis issus d’un bouc ne peuvent pas être joints. C’est, en effet, ce que l’on a enseigné: on ne doit pas joindre un chevreau né d’un bouc et d’une brebis avec un agneau né d’un bélier et d’une chèvre.

Pnei Moshe non traduit

מודים חכמים לר' יהודה בסוס בן סוס בן חמור. כלומר כשזה הסוס נולד מן האם הסוס והוא גם בן חמור שאביו חמור עם זה השני שהוא חמור הנולד מן האם החמור והוא גם בן סוס שאביו הוא סוס בזה מודים לו שאסורין זה עם זה דלא פליגי אלא כשאמותיהן לבדן הן שני מינין שזה מן האם הסוס וזה מן האם חמור ואביהן לא ידעינן מנו אבל הכא אנו יודעין ודאי אביהן שזה חמור וזה סוס ומיהו זה א''א לפרש כן שהרי כל הפרדות הם כן מצד אחד סוס ומצד אחד חמור וכשאמו של זה סוס א''כ בודאי אביו חמור וזה אמו חמור א''כ בודאי אביו סוס ובהא פליגי חכמים ואמרי כל מין פרדות אחד לכך נראה לפרש דה''ק בסוס בן סוס בן חמור היינו כשחמור ילדה כמין סוסיא ועל אותה הסוסיא בא חמור ונולד זה והוא סוס נמצא זה הפרדה הוא חמור גמור מב' צדדין שהרי אביו חמור ואמו אע''ג שהיא מין סוס מ''מ נולדה מן החמורה והרי היא חמורה ממש ואף שנראית כמין סוס ומפני כך הפרד הנולד ממנה נראה כסוס וכן זה השני הוא חמור בן חמור מצד האם והאם בן סוס שאמה היתה סוס וילדה כמין חמור וכשבא עליה הסוס נולד זה הפרד ודומה לאמו החמור והרי הוא סוס גמור שאמו הנראית כמין חמור היא נולדה מן הסוס והשתא שפיר קאמר דבהא מודים חכמים לר' יהודה שאסורין זה עם זה:

בני עזים בני רחלים אסורין זה עם זה. ומשום דקשיא מאי קמ''ל הני כלאים ממש הן הלכך מפרש לה:

ולא כן אנן אמרין. כלומר דעל כרחך דלא כן אנן אמרין אלא בכה''ג כדלעיל וה''נ כן עז בן אם עז והיא בן רחל שרחל אחת ילדה כמין עז והרי הוא רחל עם רחל שהיא נולדה מן רחל ואותה האם נולדה מן העז והרי היא עז וקמ''ל דאף שנראית כמין זה מ''מ אחרי אותה האם אנו הולכין שילדה כמין אחר והרי הן כלאים זה עם זה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source