הלכה: בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה כו'. יָכוֹל לֹא יְהֵא מַעֲמִיד זְכָרִים אֵצֶל הַנְּקֵבוֹת וּנְקֵבוֹת אֵצֶל הַזְּכָרִים תַּלְמוּד לוֹמַר בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ. אֵין אַתְּ אָסוּר אֶלָּא מִלְּהַרְבִּיעַ אֲבָל מַעֲמִיד אַתְּ זְכָרִים אֵצֶל נְקֵבוֹת וּנְקֵבוֹת אֵצֶל זְכָרִים. וְכִי מַה עָשָׂה מַעֲשֶׂה לֹא כְשֶׁהִטִּיל וּלְפִי דַּעְתּוֹ הוּא מַטִּיל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' יכול לא יהא מעמיד. בדיר זכרים אצל הנקבות וכו' וכלומר בין שאלו קדמו שם או אלו:
אין את אסור אלא מלהרביע. זה על זו. ופריך וכי מה עשה מעשה אם לא עשה אלא שהרכיב זע''ז:
ומשני לא אמרו אלא בשהטיל בידים והכניס כמכחול בשפופרת שזה בודאי לפי דעתו הוא מטיל ועושה המעשה בהרבעה:
משנה: בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה וְחַיָּה עִם חַיָּה בְּהֵמָה עִם חַיָּה וְחַיָּה עִם בְּהֵמָה טְמֵאָה עִם טְמֵאָה וּטְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה טְמֵאָה עִם טְהוֹרָה וּטְהוֹרָה עִם טְמֵאָה אֲסוּרִין לַחֲרוֹשׁ וְלִמְשׁוֹךְ וּלְהַנְהִיג. הַמַּנְהִיג סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וְהַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. רִבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר. וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לִרְצוּעוֹתֵיהֶן 38a אֲסוּרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל הנולדים מן הסוס אע''פ שאביו של זה ושל זה חמור מותרין זה עם זה ומסיק בפ' אותו ואת בנו דר' יהודה ספוקי מספקא ליה אי חוששין לזרע האב או לא וא''כ מן הדין מותרין הן דאי חוששין הרי יש בשניהן שני צדדין והוו כמין אחד ואי אין חוששין לזרע האב מכ''ש דשרי דהא אמותיהן סוס אלא דמהו דתימא ה''א אתי צדו סוס דהאי ומשתמש בצד חמור דהאי קמ''ל אבל אם של זה סוס ואמו של זה חמור בתר מין האם אזלינן ואסורין זה עם זה והלכה כר' יהודה:
ולא את הלובדקיס. בגמרא מפרש חמור הבא מלוב והוא מצרים:
מתני' אין קושרין את הסוס לא בצדדי הקרון. שמושכין אותה הבקר אין קושרין את הסוס בצדו אל הקרון או לאחוריו ואע''פ שאינו קשור ביחד עם הבקר למשוך את הקרון אפ''ה הוי כמחוברין יחד כדמפרש בגמרא:
מתני' בהמה עם בהמה. אדין הרבעה דמתני' דלעיל קאי דבין בהמה עם בהמה שאינה מינה וכן חיה עם חיה או בהמה שמרכיב. אותה על החיה או חיה על בהמה וכן טמאה עם טמאה שאינה מינה או טהורה עם טהורה כל אלו אסורין מן התורה בהרבעה ואם הרביען לוקה:
טמאה עם טהורה. כלומר אבל טמאה עם טהורה או טהורה עם טמאה בין שזו קדמה ואח''כ קשר לשניה עמה או איפכא באלו יש עוד איסור אחר מן התורה שאסורין לחרוש יחדיו אי למשוך איזה דבר או להנהיג ומפני שיש שדרכה במשיכה כגון גמל דארחיה במשיכה וחמור ארחיה בהנהגה לפיכך קתני הני לישני וכל זה אסור מן התורה דכתיב לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו וה''ה כל בהמה וחיה או עוף במשמע ובלבד שיהא מין אחד טמא ומין א' טהור כשור וחמור שדיבר בהן הכתוב אבל מדרבנן אסור בכל מין עם שאינו מינו אף בכלאים דהנהגה ואפי' שניהם טמאים או טהורים:
מתני' המנהיג וכו'. כלומר אפי' אחד מנהיג והשני יושב בקרון שניהן חייבין שאף זה היושב בקרון גורם להבהמה שתלך כדאמר בגמרא משקל הוא כלומר שמחמת שהוא יושב ועושה כמשקל אנה ואנה זהו גורם שתמשך העגלה ור''מ סבר אינו משקל דישיבתו אינה גורמת כלום ואין הלכה כר''מ. והרמב''ם בפי' המשנה כתב קרון הוא מין מהעגלות והם ב' עגלות האחת קשורה בשניה ועגלה שלישית קשורה באותן הרצועות שבה וזה שאמרו והשלישי' וכו' שאם יושב בעגלה השלישית כשימשכו העגלות ההם בהמות כלאים אסורין ויש לפירוש הזה סמך בגמרא:
אִיסִּי בֶּן עֲקַבְּיָה אוֹמֵר אָסוּר לִרְכֹּב עַל גַּבֵּי פִרְדָּה מִקַּל וַחוֹמֶר. וּמַה אִם בִּבְגָדִים שֶׁאַתְּ מוּתָּר לִלְבּוֹשׁ זֶה עַל זֶה אַתְּ אָסוּר בְּתַעֲרוּבָתָן. בְּהֵמָה שֶׁאַתְּ אָסוּר לְהַנְהִיג בָּהּ בְּזוֹ עִם זוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן אַתְּ אָסוּר לִרְכּוֹב עָלֶיהָ. וְהָא כְּתִיב וַיִּרְכְּבוּ אִישׁ עַל פִּרְדּוֹ וַיָּנוּסוּ. אֵין לְמֵדִין מִן הַמַּלְכוּת. וְהָא כְתִיב וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי. בִּרְיָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הָֽיְתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני בריה מששת ימי בראשית היתה. ונראית כפרדה אבל לא נולדה מכלאים:
אין למדין מן המלכות. כלומר מבית המלכות שאפשר שאלו היו עושים כן שלא ברצון דוד או שלא היה יודע מזה:
והא כתיב והרכבתם וגו' על הפרדה אשר לי. א''כ דוד בעצמו היה עושה כן:
איסי בן עקביא אומר. תוספתא היא בפ''ה:
רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָה אָמַר הַמַּנְהִיג קוֹלוֹ בְכִלאַיִם לוֹקֶה. וְתַנֵּי כֵן הִנְהִיגָהּ הִמְשִׁיכָהּ קָרָא לָהּ וּבָאָת אַחֲרָיו נִתְחַייֵב בָּהּ לְשַׁלֵּם כְּשׁוֹאֵל. וְהָתַנִּי שְׁמוּאֵל הָֽיְתָה עוֹמֶדֶת חוּץ לִתְחוּם וְקָרָא לָהּ וּבָאָת אַחֲרָיו הֲרֵי זֶה פָּטוּר. תַּמָּן לְדַעְתָּהּ הִיא מְהַלֶּכֶת. בְּרַם הָכָא עַל כָּרְחָהּ הִיא מְהַלֶּכֶת. וְהָתַנֵּי טִיפַּח כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְסִיְּמֵייהּ כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְחֵרְשָׁהּ לֹא יָצָא לְחֵירוּת. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר בֵּי רִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי שַׁנְייָא הִיא שֶׁהוּא יָכוֹל לִבְרוֹחַ. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנֵּי תָּפַשׂ בּוֹ הֲרֵי זֶה חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תדע לך שהוא כן. דזהו הטעם דהא תני אם תפש בו והבעיתו בקולו וחרשו ה''ז חייב אלמא כ''מ שנעשה מעשה בע''כ של זה ע''י קולו של זה הוי כאילו עשה המעשה בידיו:
שנייא היא. התם שהרי היה יכול העבד לברוח עד שלא יבעית מן הקול וכשלא ברח הוא גרס לעצמו ולא רבו:
והתני. גבי עבד כנעני שיוצא לחירות בראשי אברים ואם טיפח בידיו כנגד עינו וסמייה או כנגד אזנו וחרשה מחמת הקול לא יצא לחירות דכמו שנעשה בו מאליו חשבינן ליה אלמא קלא לאו מילתא היא:
ברם הכא. בשואל וכן בכלאים על כרחה היא מהלכת ע''י קולו ובכה''ג קלא מילתא היא:
וקאמר שאני היא תמן דלדעתה היא מהלכת. בתחילה:
והתני שמואל היתה עומדת חוץ לתחום. בשבת וקרא לה ובאת אחריו ה''ז פטור אלמא קלא לאו מילתא היא:
ותני. בברייתא כן ומייתי לה לקמן בפ''ד דמעשר שני ובפ''ק דקידושין הנהיגה השואל להבהמה או שמשכה או שקרא לה ובאת אחריו נתחייב בה לשלם באונסין כשואל גמור אלמא הנהגה בקול מילתא היא:
המנהיג קולו בכלאים. שהנהיגם ע''י קולו שצעק עליהם לוקה:
הַיּוֹשֵׁב בְּקָרוֹן רַבָּנִין אָֽמְרִין מִשְׁקָל הוּא וְרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵינוֹ מִשְׁקָל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' היושב בקרון רבנין אמרין משקל הוא. כדפרישית במתני':
בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁתַּיִם דִּכְתִיב וַיַּרְכֵּב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ. עָמַד פַּרְעוֹ וְעָשָׂה שָׁלֹשׁ דִּכְתִיב וְשָׁלִישִׁים עַל כּוּלּוֹ. עָֽמְדָה מַלְכוּת הָרִשְׁעָה וְעָשָׂה אוֹתָן אַרְבָּעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בראשונה. על הא דקתני והשלישית קאי לפי שבראשונה לא היה מנהגם אלא לקשור שתים עגלות כאחת וזהו מרכבת המשנה דקרא ואח''כ עמד פרעה ועשה ג' עגלות קשורות וזהו דכתיב וכל רכב מצרים ושלישים על כולו שהוסיף עגלה שלישית לכל מרכבה כדי להושיב הרבה בני חיל בתוכם וכשעמדה מלכות הרשעה הוספה ועשה אותן ארבעה וכך ראיתי בדברי הימים שלהם שהיו נוהגין ברומא כשנצחו לאיזה שונא וחזרו לרומא והביאו להמנוצח היו עושין מרכבה וקראו אותה מרכבת הטרוימפ''א וקשרו עגלות זו לזו ובהם היו מושיבין בראשונה להמנצח וכן בשארי העגלות להמסייעים לכבוד ובאחרונה להמנוצח וכך באו להעיר בקול צהלה ותרועה:
משנה: אֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס לֹא בִּצְדָדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן. וְלֹא אֶת הַלוּבְדְּקֵס לַגְּמָלִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן חֲמוֹר מוּתָּרִין זֶה עִם זֶה. וְכֵן הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן סוּס מוּתָּרִין זֶה עִם זֶה אֲבָל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס עִם הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל הנולדים מן הסוס אע''פ שאביו של זה ושל זה חמור מותרין זה עם זה ומסיק בפ' אותו ואת בנו דר' יהודה ספוקי מספקא ליה אי חוששין לזרע האב או לא וא''כ מן הדין מותרין הן דאי חוששין הרי יש בשניהן שני צדדין והוו כמין אחד ואי אין חוששין לזרע האב מכ''ש דשרי דהא אמותיהן סוס אלא דמהו דתימא ה''א אתי צדו סוס דהאי ומשתמש בצד חמור דהאי קמ''ל אבל אם של זה סוס ואמו של זה חמור בתר מין האם אזלינן ואסורין זה עם זה והלכה כר' יהודה:
ולא את הלובדקיס. בגמרא מפרש חמור הבא מלוב והוא מצרים:
מתני' אין קושרין את הסוס לא בצדדי הקרון. שמושכין אותה הבקר אין קושרין את הסוס בצדו אל הקרון או לאחוריו ואע''פ שאינו קשור ביחד עם הבקר למשוך את הקרון אפ''ה הוי כמחוברין יחד כדמפרש בגמרא:
מתני' בהמה עם בהמה. אדין הרבעה דמתני' דלעיל קאי דבין בהמה עם בהמה שאינה מינה וכן חיה עם חיה או בהמה שמרכיב. אותה על החיה או חיה על בהמה וכן טמאה עם טמאה שאינה מינה או טהורה עם טהורה כל אלו אסורין מן התורה בהרבעה ואם הרביען לוקה:
טמאה עם טהורה. כלומר אבל טמאה עם טהורה או טהורה עם טמאה בין שזו קדמה ואח''כ קשר לשניה עמה או איפכא באלו יש עוד איסור אחר מן התורה שאסורין לחרוש יחדיו אי למשוך איזה דבר או להנהיג ומפני שיש שדרכה במשיכה כגון גמל דארחיה במשיכה וחמור ארחיה בהנהגה לפיכך קתני הני לישני וכל זה אסור מן התורה דכתיב לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו וה''ה כל בהמה וחיה או עוף במשמע ובלבד שיהא מין אחד טמא ומין א' טהור כשור וחמור שדיבר בהן הכתוב אבל מדרבנן אסור בכל מין עם שאינו מינו אף בכלאים דהנהגה ואפי' שניהם טמאים או טהורים:
מתני' המנהיג וכו'. כלומר אפי' אחד מנהיג והשני יושב בקרון שניהן חייבין שאף זה היושב בקרון גורם להבהמה שתלך כדאמר בגמרא משקל הוא כלומר שמחמת שהוא יושב ועושה כמשקל אנה ואנה זהו גורם שתמשך העגלה ור''מ סבר אינו משקל דישיבתו אינה גורמת כלום ואין הלכה כר''מ. והרמב''ם בפי' המשנה כתב קרון הוא מין מהעגלות והם ב' עגלות האחת קשורה בשניה ועגלה שלישית קשורה באותן הרצועות שבה וזה שאמרו והשלישי' וכו' שאם יושב בעגלה השלישית כשימשכו העגלות ההם בהמות כלאים אסורין ויש לפירוש הזה סמך בגמרא:
רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲלָכָה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. דִּבְרֵי חֲכָמַים כָּל מִין פִּרְדּוֹת אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דברי חכמים. אבל לדברי חכמים כל מין פרדות אחד ומותרין זה עם זה:
הלכה כדברי התלמיד. כר' יהודה וקורא אותו תלמיד מפני שרבים חולקים עליו ובכללם גם ר''ע רבו:
וְלֹא הַלִיבְדְּקֵס. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי ניברקוס. מָאן דְּאָמַר הַלִיבְדְּקֵס עַל שֵׁם לִיבוּיֵ עַל שֵׁם לוּבִים וְכוּשִׁים בְּמִצְעֲדָיו. מָאן דְּאָמַר ניברקוס אבהטם מַהוּ אבהטם חֲמַר סְלָק. רִבִּי יוֹנָה רַב הוֹשַׁעְיָה בָּעִי גֵּרִים הַבָּאִים מִלִּיבּוֹי מַהוּ לְהַמְתִּין לָהֶן שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בּוֹצְרָייָה מִן מַה דַּאֲנָן חָמֵי הָהֵן פּוּלָא מִצְרָיֵי כַּד רָטִיב אִינוּן צְווָחִין לֵיהּ לוּבִּי כַּד הוּא נְגִיב אִינוּן צְווָחִין לֵיהּ פּוּל מִצְרָיֵי. הָדָא אָֽמְרָה גֵּר מִלּוּבִי צָרִיךְ לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. הָדָא אָֽמְרָה הִיא לוּב הִיא מִצְרַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר יונה מבוצרייה. דודאי לוב מצרים היא שהרי ממה שאנו רואין לזה פול המצרי כשהוא לח קורין אותו לובי וכשנתייבש קורין אותו פול המצרי א''כ היא לוב היא מצרים:
ר' יונה אמר רב הושעיא בעי גרים הבאים מארץ ליבו. מהו דחוששין להם שהוא מצרי ולהמתין להם ג' דורות לבא בקהל:
מהו אבהטס חמר סלק. חמור הבא מארץ אשור כדאמרינן בפ''ק דיומא אשור זו סילוק:
שם ליבו. ממצרים עש''ה לובים וכושים במצעדיו ולובים על מצרים נאמר:
רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי קְשָׁרָן בִּשְׂעָרָן. מַה נָן קַייָמִין אִם בְּשֶׁקְּשָׁרוֹ בִּשְׂעָרוֹ כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים אָסוּר לְהַרְכִּיב בְּהֵמָה עַל גַּבֵּי חֲבֵירָתָהּ אִם בְּשֶׁקְּשָׁרוֹ הַחֶבֶל בִּשְׂעָרוֹ נֹאמַר מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹשְׂאִין אֶת הַחֶבֶל שֶׁבֵּינְתַּיִם. רִבִּי יוֹנָה אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה. רַב אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹשְׂאִין אֶת הַחֶבֶל שֶׁבֵּנְתַּיִים. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן קְשָׁרוֹ בִּשְׂעָרוֹ בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בין על דעתיה דרב וכו'. כלומר דדחי הש''ס להא דר' יונה דלא היא דבין על דעתיה דרב ובין ע''ד דר''י פטור כשקושרו בשערו לקרון דהוה כמו שזה מונח בהקרון וכדאמרינן וכי אסור להרכיב בהמה ע''ג חבירתה שאינה מינה ושיהא נושאה:
אם בשקשרו החבל. שהוא קשור להקרון קשרו צדו האחר בשערו הא נמי פשיטא דאסור משום דנאמר כהאי דאמר רב דמיהת איכא איסורא מפני שהן נושאין את החבל שבינתיים דמ''ש אם החבל קשור בגופו או בשערו של זה הרי צדו השני קשור בקרון ואיכא המשכה. ר' יונה אמר איתפלגון רב ור' יוחנן וכו'. כלומר דר' יונה הוה ס''ד דדין קשרו בשערו תליא בפלוגתא דרב ור' יוחנן כדאמר מה נפק מן ביניהון קשרו בשערו דהא הוא דאיכא בינייהו דלמ''ד מפני שזה נושא עצלותו של זה אפי' בקשרו בשערו להקרון איכא חששא דמחמת שזה דוחף להקרון נזדרז זה והולך יותר במהרה וכן כשזה הולך מהר מזדרז זה ודוחף ביותר להקרון וא''כ הויא המשכה אבל למ''ד מפני שהן נושאין את החבל שבנתיים והכא דליכא חבל שהוא קשור בשערו להקרון אין כאן המשכה כלל:
כך אנו אומרים אסור להרכיב בהמה ע''ג חברתה. בתמיה וכי כך אנו אומרים שאסור להרכיב מין אחד על מין אחר שיהא זה נושאו הא ודאי ליכא חששא מידי ומאי קמיבעיא ליה:
אם בשקשרו בשערו. כלומר אם בשקשר הבהמה עצמה בשערה להקרון ממש וא''כ אינה מושכת כלל עם האחרת ובעי אם זה מותר:
ר' ירמיה בעי קשרן בשערן. מהו ומפני שסתם דבריו הלכך פריך הש''ס במה אנן קיימין והיכי דמי להבעיא דר' ירמיה:
הלכה: אֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס לֹא לִצְדָדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן. תַּנֵּי רִבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר. אִם הָיָה מְסַייְעוֹ בֵּין בְּמַעֲלָה בֵין בִּירִידָה הַכֹּל מוֹדִין שֶׁהוּא 38b אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה. רַב אָמַר מִפְּנֵי שֶׁנְּשׂוּאִין אֶת הַחֶבֶל שֶׁבֵּינְתַּיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רב אמר. היינו טעמא מפני שנושאין את החבל שבינתים שאע''פ שזה קשור בצדדי הקרון ואינו נראה כמושך עם הבקר מ''מ החבל שהוא קשור בו להקרון שניהם נושאין אותו והוי כלאים דהמשכה בשביל החבל:
א''ר יוחנן. לפרש טעמייהו דרבנן דאוסרין מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה של זה כלומר מה שזה מתעצל בהליכה חבירו מזרזו שע''י שרואה שזה הולך בזרזות אף הוא נזדרז ללכת ונמצאו כמושכין שניהם ביחד:
אם היה הסוס מסייעו. להבקר בין במעלה כשעולה להר בין בירידה שלא יפול הקרון על הבקר ומסייעו לעכב את הקרון הכל מודים שהוא אסור שהרי זה כמושכין את הקרון ביחד:
גמ' תני. בתוספתא פ''ה וגריס התם ר''מ מתיר. לקשור את הסוס בצד הקרון הואיל ואינו קשור עם הבקר ביחד למשוך את הקרון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source