Vayedaber

Kilayim

Daf 30b

משנה: פִּיסְקֵי עָרִיס שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְעוֹד. וְכָל מִידּוֹת שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים בַּכֶּרֶם אֵין בָּהֶן וְעוֹד חוּץ מִפִּיסְקֵי עָרִיס. אֵילּוּ הֵן פִּיסְקֵי עָרִיס עָרִיס שֶׁחָרֵב מֵאֶמְצַע וְנִשְׁתַּייְרוּ בוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּן וְחָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּן אִם יֵשׁ שָׁם שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְעוֹד נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכּוֹתֶל מִתּוֹךְ קֶרֶן וְכָלָה. נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. הַקָּנִים הַיּוֹצְאִין מִן הֶעָרִיס חַס עֲלֵיהֶן לִפְסָקָן כְּנֶגְדָּן מוּתָּר. עֲשָׂאָן כְּדֵי שֶׁיְהַלֵּךְ בָּהֶו הֶחָדָשׁ אָסוּר. הָפֶּרַח הַיּוֹצֵא מִן הֶעָרִיס רוֹאִין אוֹתוֹ כִּילּוּ מְטוּטֶּלֶת תְּלוּיָה בוֹ כְּנֶגְדּוֹ אָסוּר. וְכֵן בְּדָלִית. הַמּוֹתֵחַ זְמוֹרָה מֵאִילָן לְאִילָן תַּחְתֶּיהָ אָסוּר. סִיפְּקָהּ בְּחֶבֶל אוֹ בְגָמֵי תַּחַת הַסִּיפּוּק מוּתָּר. עֲשָׂאוֹ כְדֵי שֶׁיְהַלֵּךְ עָלָיו הֶחָדָשׁ אָסוּר.

Traduction

Pour les espaliers de vigne, il faut des morceaux ayant plus de 8 coudées. Quant aux mesures prescrites par les sages pour la vigne, elles n’ont pas besoins d’être dépassées, sauf pour l’espalier. On appelle pièce d’espalier: celui qui est brisé, au milieu, mais où il est resté de chaque côté au moins 5 ceps de vigne. S’il n’y a que 8 coudées, il est interdit d’ensemencer le terrain situé au-dessous; mais s’il y a plus de 8 coudées, on laisse libre l’espace nécessaire à la culture, et l’on ensemence le reste (207)Donc, pour l'espalier, on n'exige pas autant d'intervalle que pour la plate-bande dans une vigne.. Reprise. Pour l’espalier partant du coin, ou angle formé par 2 murs (212)S'il y a, par exemple, 5 ceps de vigne auprès d'un mur, sans l'occuper entièrement, qu'il y en ait trois sur un côté de l'angle et 2 de l'autre côté. et s’étendant plus loin, on laisse libre l’espace nécessaire à sa culture, (6 palmes), et l’on ensemence le reste. Selon R. Yossé, l’on ne peut rien y semer s’il ne reste pas 4 coudées (213)Voir ci-dessus, (5, 4).. Vis-à-vis des tiges qui dépassent l’espalier et que l’on n’a pas coupées par économie, il est permis de semer. Mais, si on les choisies plus longues, pour que le cep nouveau puisse s’y étendre, c’est interdit (l’intention est alors formelle). Quant aux pampres qui poussent hors de la vigne, on suppose qu’un fil à plomb y est attaché, et aussi loin qu’il irait (au-dessous), on ne peut rien semer. Il en est de même d’un cep tiré verticalement. Si l’on mène une branche d’arbre sur une autre pour s’y appuyer, c’est interdit au dessous d’elle; si on l’a attachée avec une corde ou un sarment, c’est permis sous le lien. Mais si cet appendice est fait pour que le cep nouveau puisse s’y étendre, c’est interdit (comme précédemment).

Pnei Moshe non traduit

מתני' פסקי עריס. מפרש לה לקמיה:

שמנה אמות ועוד. כלומר ועוד דבר מועט נוסף על ח' אמות הוא שיעור ההרחק בין פיסק לפיסק ומפרש בגמרא דהאי ועוד הוא טפח:

עריס שחרב מאמצעו. בגמרא מפרש לה כגון שהיו שם אחד עשר גפנים נטועות בצד הגדר ונפסקה וחרבה גפן האמצעית ונשתיירו בו חמש גפנים מכאן וחמש גפנים מכאן:

אם יש שמנה אמות. מצומצמות בין אלו חמש גפנים לבין האחרות שכנגדן לא יביא זרע לשם ואם יש ח' אמות ועוד נותנין לה כדי עבודתה ששה טפחי' לחמש גפנים שמכאן ושמכאן וזורע את המותר:

מתני' עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן. כגון שיש כאן שני כתלים זה כנגד זה וסמיכין זה לזה והגפנים נטועין בהקרן זוית ביניהן והעריס שהוא מה שמודלה על הכותל יוצא עם הכותל שמכאן ומכאן מתוך הקרן:

וכלה. והעריס הוא כלה שאין מן הקרן ולהלן עריס:

נותנין לו עבודתו. מעיקרי הגפנים כשיעור ההרחק וזורע במקום הכלה שאין שם ערים ואע''פ שהזרע הוא בין הכתלים וביניהן הוא העריס מותר לזרוע בין הכתלים הואיל והרחיק כשיעור:

ר' יוסי אומר אם אין שם ד''א. בין הכתלים לא יביא זרע ולטעמיה הוא דאזיל דס''ל ה''נ בגפן שהיא נטועה בגת ונקע לעל בפ''ה בהל''ד ובגמ' עביד צריכותא אליביה ואין הלכ' כר' יוסי:

מתני' הקנים היוצאין מן העריס. שבולטין לחוץ ולא הניחם להיות העלין והשריגין מתפשטין עליהן אלא מפני שחס עליהן לפסקן כדי שלא ישחית האפיפירות:

כנגדן מותר. מותר לזרוע תתתיהן כנגדן לפי שאינן נחשבין מן האפיפירות:

עשאן. אבל אם הניחם כדי שיהלך עליהם החדש מן השריגין והעלין שיוסיפו ויתגדלו אסור לזרוע תחתיהן דהרי הן מן האפיפירות:

הפרח היוצא מן העריס. מלשון הפרחה הגפן כלומר מה שבולט מן פרחי הגפן לחוץ מן העריס:

רואין אותו כאלו מטוטלת תלויה בו. מטולטלת הוא קו המשקולת שהבונים מורידין אותו על פני החומה לראות אם היא ישרה ומשערין כאן ג''כ כאלו המשקולת תלויה בו עד הארץ ואסור כנגדו לזרוע שם:

וכן הדין בדלית. גפן יחידית המודלית ע''ג כלונסות ויוצא הפרח חוץ לששה טפחים אסור לזרוע כנגדו:

המותח זמורה מאילן לאילן תתתיה אסור. אבל בהצדדין מכאן ומכאן מותר לזרוע:

ספקה בחבל או בגמי. שלא היתה הזמורה ארוכה שתגיע מאילן לאילן וקשר חבל או גמי בראשה כדי להאריך ויספיק לקשרו באילן:

תחת הסיפוק. היוצא מן הזמורה מותר לזרוע אבל אם עשה הסיפוק כדי שיהלך עליו החדש מן השריגין והעלין הרי הוא כאפיפירות ואסור לזרוע תחתיו:

הלכה: לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר שְׁמוֹנֶה חוּץ מִמָּקוֹם כָּרְתִּין. פָּתַר לָהּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְכָל שֶׁהוּא. וְלָמָּה לֹא תַנִיתָהּ וְלֹא תִיסְבּוֹר כְּהַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל מִידּוֹת שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים וְעוֹד טֶפַח וְהָהֵן רִיבָה צִיבְחַד לְפוּם כֵן לֹא תַנִיתָהּ.

Traduction

Est-ce que la Mishna, en disant: ''s’il n’y a que 8 coudées, il est interdit d’ensemencer le terrain situé au-dessous'', n’est pas en contradiction avec ce que R. Zeira a dit plus haut (5, 5) que la mesure des 8 coudées d’écart doit être prise en dehors de l’espace des racines? (N’y a-t-il pas ici forcément plus de 8 coudées, puisqu’en présence de 5 ceps, on compte par 2 ceps, 4 coudées = 8, en dehors du 5e cep médial)? Il se peut, fut-il répondu, qu’il ait voulu parler du cas où il y a un peu plus de 8 coudées ( même, en ce cas c’est interdit). Pourquoi la Mishna ne parle-t-elle pas de ce petit excédant? Pour que l’on ne suppose pas que ce petit excédant doit avoir la mesure prescrite par R. Yohanan, d’après lequel l’excédant de toute mesure légale doit avoir au moins un palme; or, comme le surplus dont il s’agit ici, est inférieur à un palme, on n’en parle pas.

Pnei Moshe non traduit

גמ' לית הדא פליגא על ר' זעירא. הא דקתני כל מדות שאמרו חכמים בכרם אין בהן ועוד וכי לא פליגא הא על דא''ר זעירא לעיל בפ''ד הלכה ח' גבי הא דתנן הנוטע את כרמו על ח' אמות מותר להביא זרע לשם וקאמר ר''ז עלה דשמנה שאמרו חוץ ממקום הכרתין והן הגפנים וא''כ צריך יותר משמנה אמות מתחלת שורה זו מהכרם לסוף שורה זו שכנגדה שאין מקום הגפנים מן החשבון וקשיא עליה ממתני' דידן דקתני דכל מדות שבכרם הן מצומצמות:

פתר לה. ר' זעירא להמתני' דפ''ד דהאי שמנה אמות דקתני התם לאו דוקא אלא שמנה אמות וכל שהוא:

ולמה לא תניתה. בהדיא שם שמנה אמות וכל שהוא ומשני וכי לא תסבור לההיא דא''ר יוחנן דכל מקום שאמרו חכמים ועוד שיעורו הוא טפח וההן דמתני' דפ''ד ריבה ציבחר שאינו צריך לרבות יותר על שמנה כ''א מעט כדאמרינן כל שהוא לפום כן לא תניתה התם בהדיא במתני' דלא תנינן אלא במקום דהאי ועוד יש בו איזה שיעור כדאמרן דעוד דכאן הוא טפח:

רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי לָמָּה לֵי נָן אָֽמְרִין כָּל מִידּוֹת שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים אֵין בָּהֶן וְעוֹד חוּץ מִפִּיסְקֵי עָרִיס. וְהָתַנִּינָן עֲשֶׂרֶת קַבִּין יְרוּשַׁלְמִייִם שֶׁהֵן שִׁשָּׁה עֶשְׂרוֹנִין וְעֹדוּייָן. תַּמָּן לְמִידּוֹת וְכָאן לְאַמּוֹת. וְהָתַנִּינָן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשׁוּלָּם אוֹמֵר וְעוֹד קַב לְמֵאָה סְאָה שְׁתוּת לִמְדַּמֵּע. תַּמָּן לְמִידּוֹת וְכָאן לְאַמּוֹת. וְהָתַנִּינָן אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּבָא הַגִּינָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהִיא שִׁבְעִים וְשִׁיֵּרִיים עַל שִׁבְעִים וְשִׁיֵּרִיים. שְׁמוּאֵל אָמַר בִּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אָמָּה שָׁנוּ.

Traduction

R. Yona demanda: pourquoi ne disons-nous pas que toutes les mesures prescrites par les sages sont précises, sans excédant, à l’exception des fragments d’espalier qui doivent la dépasser? (est-ce à dire qu’en attribuant cet excédant au seul présent cas, on ne le retrouve pas ailleurs)? Et cependant, l’on enseigne (208)Comp. (Terumot 4, 7). qu’en parlant de 10 cabs jérusalémites, on entend qu’ils aient plus de 6 dixièmes? (On retrouve donc ailleurs cet excédent)? Là, il s’agit de mesures de contenances (soit de liquides, soit de corps solides), et ici, de mesures de longueur ou coudées (ce qui est différent). Mais n’a-t-on pas enseigné (209)(Eruvin 2, 5). que, selon R. Juda bar Papa, le jardin et le potager ont en largeur comme en longueur 70 coudées et un excédant? (ne voit-on pas qu’il y a excédant même pour les mesures de longueur)? Là, remarque Samuel, l’excédant est de 2/3 de coudées, tandis qu’ici, il est d’un palme.

Pnei Moshe non traduit

למה לית אנן אמרין. כלומר דר' יונה מדייק לישנא דמתני' דקתני כל מדות שאמרו חכמים בכרם אין בהן ועוד ומפני מה אין אנן אמרין סתם כל מדות שאמרו חכמים אין בהן ועוד דהיכא אשכחן דתני ועוד ודמיא לשימורא דמתני':

והתנינן. ופריך הש''ס על דיוקיה דר' יונה והא אנן תנן בפ''ז דמנחות הנזירות היתה באה שתי ידות כמצה שבתודה שהיו ג' עשרונים ושליש לכל מין של ב' מינים שבלחמי נזירות וג' מינים שבמצה שבתודה הן ט''ו קבין ירושלמיות כדאמר התם לעיל ונמצאו לחמי נזירות הן עשרה קבין ירושלמיות שהן שש עשרונות ועודיין והעוד שלהן שהן שני שלישי עשרון לפי שלכל מין ג' עשרון ושליש כדאמרן אלמא דתנינן ועוד במתני' בעלמא והלכך איצטריך למיתני הכא בכרם:

תמן למידות. דברי ר' יונה הן וקאמר דלא דמיא להא דבמתני' דהתם במידות איירי והכא באמות איירינן ואכתי הוה מצי למיתני סתמא כל מדות דתנינן באמות אין בהן ועוד:

והתנינן. לקמן בפ''ד דתרומות תרומה עולה בא' ומאה ר' יהושע אומר במאה ועוד ועוד זה אין לו שיעור ר' יוסי בן משולם אומר ועוד הוא קב למאה סאה שהוא שתות למדומע לסאה תרומה שנפלה שהסאה היא ששה קבין וא''כ לר' יוסי בן משולם לא מצי למיתני הכא סתמא והשיב ר' יונה דגם ההיא דתרומות לא דמיא למתני' דתמן למידות וכאן לאמות:

והתנינן. בפרק שני דעירובין ר' יודה בן בבא אומר הגינה וכו' מטלטלין בתוכה ואם כן אשכחן באמות דתני לשיריים והשיב ר' יונה דאכתי לא דמיא למתני' דידן דהא אמר שמואל התם בשני שלישי אמה שנו לשיעור השיריים והאי ועוד דמתני' אינו אלא טפח כדאמרינן לעיל והוה מצי למיתני סתמא דכל מידות שאמרו אין בהן ועוד כהאי דפסקי עריס:

תַּמָּן תַּנִּינָן כָּל חֲמָתוֹת צְרוּרוֹת טְהוֹרוֹת חוּץ מִשֶּׁל עֲרָבִייִם. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר צְרוּר הַשָּׁעָה טְהוֹרוֹת צְרוּר עוֹלָם טְמֵאוֹת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל חֲמָתוֹת צְרוּרוֹת טְהוֹרוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי מָחְלַף. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא כְּמַתְנִיתִין. אָמַר רִבִּי יוּדָן סֵימָנָא דְּכֵלִים כִּלְאַיִם דִּלֹכֵן מַה בֵּין צְרוּר עוֹלָם מַה בֵּין צְרוּר 30b שָׁעָה. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי צְרוּר עוֹלָם צָרִיךְ חִיתּוּךְ צְרוּר שָׁעָה אֵינוֹ צָרִיךְ חִיתּוּךְ.

Traduction

On a enseigné (203)Mishna, VIe partie, (Kelim 24, 4).: ''Toutes les outres que l’on a ficelées (pour boucher l’ouverture qui les maintenait pures), sont pures (le nœud devant être bientôt ouvert), excepté celles qui ont été liées par le nœud arabe (qui est difficile à défaire). Selon R. Meir, on considère comme pures celles qui sont liées par un nœud momentané; mais si c’est un nœud définitif, elles sont impures (204)En ce cas, la courroie servant au nœud est sacrifiée.. Enfin R. Yossé dit; ''toutes les outres liées restent pures''. D’après un autre enseignement, on dit l’inverse dans notre Mishna, selon R. Jacob bar Aha au nom de R. Yassa (le nœud définitif est pur, et le momentané est impur). Selon R. Judan, au contraire, on peut prendre pour ces outres le même signe mnémotechnique que pour les hétérogènes d’ici (de même qu’ici c’est interdit pour un arbre inculte que l’on détruit et permis pour l’arbre fruitier que l’on conserve, de même l’outre fermée par un nœud momentané est pure, et celle qui a un nœud définitif est impure); car s’il n’en était pas ainsi, on ne concevrait pas la distinction à établir entre le nœud définitif et le nœud momentané (donc, la courroie au 1er cas est comme perdue). Mais, chez R. Yanaï, on a expliqué qu’alors le nœud ne peut se détacher, et qu’il faut le couper, tandis que le nœud momentané est ouvert aisément (donc, la courroie n’est pas annulée de plein gré, comme ici pour l’arbre inculte.

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. בפ''ו דכלים:

כל חמתות צרורות. חמתות הן נודות ואם הן ניקבו נקב המוציאן מידי טומאתן וצרר וקשר הנקב:

טהורות. וקס''ד השתא דטעמ' משום ביטול הוא [שאינו] מבטל הקשר ועתיד להתירן לפיכך הן טהורות כמו שהיו לאחר שניקבו דת''ק ס''ל שאינו [מבטל] חוץ משל ערביים שהקשר שלהן אינו נוח להתיר:

צרור השע'. שאין הקשר אלא לפי שעה וצרור עולם שעשו להיות לקיום עולם ורבי יוסי ס''ל דכל חמתות צרורות טהורות ואף של ערביים לפי שאין אדם מבטל להקשר ועתיד הוא להתירן והיינו דקאמר עלה אית תניי תני ומחליף דברי ר''מ לר' יוסי ודברי ר' יוסי לר''מ כדתני ר' יעקב בר אחא:

כמתני'. כלומר שצריך לגרוס שם לפלוגתייהו כדתנינן במתני' דידן דר''מ הוא דס''ל שתולין אנו דמבטל אדם את הכל חוץ מדבר הפרטי כמו דס''ל במתני' דאת הכל הוא מבטל חוץ מהזית והתאנה וכן ס''ל נמי התם ולא מחלק בין צרור שעה לצרור עולם ור' יוסי דהתם הוא דס''ל לחלק כן כדס''ל במתני' דידן דכל שאינו עשוי ליטע ממנו שדות שלימות אדם מבטלו אבל אם עשוי הוא ליטע ממנו שדות שלימות אין אדם מבטלו וטעמא לפי שכל שהוא נטוע שדה שלימה אינו נמלך להיות חוזר בו וליטע שם מין אחר אלא מניחו כמו שהוא נטוע ולפיכך אינו מבטלו לגבי הגפן משא''כ במין שאין עשוי ליטע ממנו שדה שלימה נמלך הוא ומבטלו לגבי גפן וכן נמי התם ר' יוסי הוא דמחלק בין צרור שעה לפי שנמלך הוא ואינו מבטלו ועתיד להתירו והלכך הן טהורות ובין צרור שעשוי לעולם אינו נמלך ומבטלו והלכך הן טמאות:

א''ר יודן סימנא דכלים כלאים. כלומר וכן א''ר יודן שצריך להחליף שם ולשנות דברי ר''מ לר' יוסי ודברי ר''י לר''מ וסימנך מתני' דכלאים וכן צריך לגרוס במתני' דכלים כדאמרן:

דלא כן. כלומר דאלת''ה א''כ קשה לר''מ דהתם מה בין צרור עולם ומה בין צרור שעה הא איפכא שמעינן ליה מסבריה דמתני' דהכא:

דבי ר' ינאי אמרי. דלא היא וא''צ להחליף דבריהם במתני' דכלים דהתם טעמא אחרינא איכא ולאו משום ביטול הקשר נגעו בה אלא דר''מ ס''ל לחלק בין צרור עולם שהוא חזק וצריך חיתוך בסכין להתירו לפיכך אמרינן שעתיד לקיימו ואין כאן נקב וטמאות אבל צרור שעה שאינו חזק ואינו צריך חתוך תלינן שיתיר בקל הוא ולפיכך הן טהורות ור' יוסי דהתם ס''ל דלכל הקשרים תולין אנו שיתירן לפי שהקשר מצוי להתיר הוא ולפיכך כולן טהורות:

Kilayim

Daf 31a

וְלָא שַׁנְייָא בֵּין שֶׁבָּנָה גֶדֶר וְאַחַר כָּךְ נָטַע אַחַת עֶשְׂרֵה גְפָנִים בֵּין שֶׁנָּטַע אַחַת עֶשְׂרֵה גְפָנִים וְאַחַר כָּךְ בָּנָה גֶדֶר וְאַחַר כָּךְ נִפְסְקָה הָאֶמְצָעִית יֵשׁ כָּאן עָרִיס וְיֵשׁ כָּאן 31a פִּיסְקֵי עָרִיס. חָרֵב הַגֶּדֶר אֵין כָּאן עָרִיס וְלֹא פִּיסְקֵי עָרִיס. רִבִּי אֶבְדּוּמֵי אֲחַוָּה דְּרִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי חָזַר וּבְנָייָהּ אַתְּ אָמַר חָזַר עָרִיס לִמְקוֹמוֹ וְדִכְוָותָהּ חָֽזְרוּ פִּיסְקֵי עָרִיס לִמְקוֹמָן.

Traduction

Il importe peu que la construction de la haie ait précédé la plantation de 11 ceps de vigne, ou que cette plantation ait eu lieu avant que la haie soit construite, cela s’appelle en tous cas un espalier, jusqu’au moment où le cep du milieu a été arraché; et, à partir de ce moment, ce sont des fragments d’espalier. Si la haie a été renversée avant le cep du milieu, on ne nomme pas cette vigne espalier, de même qu’il n’y a pas de fragments d’espalier, si la haie a été renversée après l’enlèvement du cep médial. R. Abdima frère de R. Yossé demanda: si l’on a reconstruit la haie avant la destruction du cep médial, suppose-t-on que l’espalier est de nouveau soumis à la même règle (puisqu’il importe peu que la plantation des ceps ait lieu avant ou après la haie)? Et de même dira-t-on qu’en cas de reconstruction de la haie après la destruction du cep médial, on lui applique la règle des fragments d’espalier?

Pnei Moshe non traduit

ולא שנייא. מילתא באנפי נפשה היא ואמתני' קא מהדר דאין חילוק בין שבנה הגדר בתחלה ואח''כ נטע הי''א גפנים בצדו או איפכא ואח''כ נפסקה הגפן האמצעית:

יש כאן עריס. כלומר בתחלה קודם שנפסקה האמצעית היה כאן דין עריס ויש כאן דין פסקי עריס לאחר שחרבה האמצעית:

חרב הגדר. אח''כ בין בעריס בין בפסקי העריס בטל הכל ואין כאן דין עריס. כלומר אף אם כל הגפנים קיימות הן לפי שאין דין עריס בלא גדר שבצדו ולא פסקי ערים בשחרבה האמצעית א''נ על אותן חמש גפנים שמכאן ומכאן קאמר דאע''ג דדין עריס בחמש גפנים הוא מ''מ כאן כבר נפסקה אמצעית וכשאין שם גדר אין כאן לא עריס ולא פסקי עריס:

חזר ובנייה. אם חזר ובנה להגדר מהו ופשיט ליה סתמא דהש''ס דאת אמר חזר עריס למקומו ודכוותה נמי דחזרו פסקי עריס למקומן לדינם כמו שהיו קודם שחרב הגדר ויש לפרש נמי דהכל דברי ר' אבודמי הן דבעי אם חרב הגדר וחזר ובנאו כמו דאת אמר בעריס דפשיטא הוא דחזר למקומו שהרי העריס עצמו לא נשתנה מכמות שהיה אם דכוותה אמרינן גם בפסקי עריס כן משום דאיכא למימר שבתחלה כשהיה הגדר שלם היו גם כל הגפנים קיימין וכשחרבה האמצעית ואח''כ חרב גם הגדר אע''פ שחזר ובנאו אין דין פסקי עריס חוזר למקומו והיינו הך דאף לפי זה בעיא דלא איפשטא היא וספק איסורא לחומרא:

רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׂרַף רִבִי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי בְנַגְנֵיגָר. מַה שָׂרַף פִּיסְקֵי עָרִיס שָׂרַף. רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׂרַף רִבִי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי בְנַגְנֵיגָר. מַה שָׂרַף בֵּין עָרִיס לַגֶּדֶר שָׂרַף. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קַשִּׁייְתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא נִיחָא פִּיסְקֵי עָרִיס שָׂרַף דִּבְרֵי חֲכָמִים חֲלוּקִין עָלָיו. בֵּין עָרִיס לַגֶּדֶר שָׂרַף דִּבְרֵי חֲכָמִים חֲלוּקִין עָלָיו. וְלָא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עָרִיס עַצְמוֹ מַהוּ רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אָסוּר וּמְקַדֵּשׁ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אָסוּר וּאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ.

Traduction

R. Yossé répond au nom de R. Yohanan par un exemple: il arriva à R. Yohanan ben Nouri à Naguénar de brûler tous les produits de son champ; il agit ainsi et brûla les fragments d’espalier (parce qu’entr’eux, il n’y avait pas au-delà de 8 coudées d’espace, et il y avait semé indûment, même après l’écart de 6 palmes). Selon R. Hiya au nom de R. Yohanan, ce même exemple indique au contraire qu’il a dû détruire ce qui est entre l’espalier et la haie (soit un espace de 4 coudées, sur lequel on a écarté 6 palmes; s’il y avait plus d’espace, ce serait permis). R. Yossé dit avoir présenté devant R. Jacob bar Aha l’objection suivante: on conçoit l’interprétation de l’exemple précité, d’après laquelle R. Yohanan brûla les fragments d’espalier, parce qu’on apprend ainsi qu’il est en désaccord avec les paroles des sages (qui ne prescrivent pas (210)Voir ci-après, (7, 2). de brûler ce qui a poussé là); mais s’il s’agit de brûler ce qui est entre l’espalier et la haie, en quoi diffère-t-il des sages (et à quoi bon en parler)? Il paraît, répondit-on, que R. Yossé qui a présenté cette objection, n’a pas connu la discussion, dont parle R. Jacob b. Aha, entre R. Yohanan et R. Simon b. Lakish: si l’on sème dans l’espace placé au-dessous de l’espalier même (à une distance de 6 palmes), c’est interdit et il faut brûler le produit (211)Or, au cas précité, R. Yohanan b. Nouri a aussi prescrit de brûler tout., selon R. Yohanan (c’est considéré comme la vigne); selon R. Simon b. Lakish, il est interdit d’y semer, mais on n’est pas tenu de brûler les produits.

Pnei Moshe non traduit

בנגניגר. שם מקום ופליגי ר' יוסי ור' חייא אליבא דר' יוחנן במה היה המעשה ששרף ריב''ן דמר קאמר דכך א''ר יוחנן דמה שרף פסקי עריס שרף בפסקי עריס היה המעשה שלא היה שם כשיעור והביאו הזרע לשם ושרף את הכל דס''ל אף בדיעבד אוסר ומקדש ומר קאמר דכך היה אומר ר' יוחנן שבעריס ממש היה המעשה:

א''ר יוסי. הקשיתי לפני ר' יעקב בר אחא על הא דר' חייא בשם ר''י דבשלמא לדידי ששמעתי דבפסקי עריס ניחא הא דקאמר מעשה בר' יוחנן בן נורי ששרף כלומר הוא החמיר בזה ושרף ודברי חכמים חלוקין עליו שאין דין פסקי עריס אלא לכתחילה שלא יביא זרע לשם אם אין כאן שיעור ההרחק דתנינן אבל אם הביא לא קידש כדתנן בפרק דלקמן דקחשיב פסקי ערים מהאוסרין ולא מקדשין אלא לדברי ר' חייא דקאמר בערים עצמו היה המעשה שזרעו בין הערים להגדר קשיא הא דקאמר ששרף ריב''נ וכי דברי חכמים חלוקין עליו בתמיה הא לכ''ע הערים מקדש בשאין שם כדי שיעור ההרחק ומכ''ש אם היה המעשה שזרעו בין העריס להגדר דחכמים מחמירין טפי בכה''ג מדר''י בן נורי כדתנן בריש פרקין:

ולא שמיע. ומתמה הש''ס על ר' יוסי דקאמר בפשיטות דאין חולק בערים עצמו לענין דיעבד וכי לא שמיע ליה להא דר' יעקב דקאמר דפליגי ר''י ור''ל בעריס עצמו מהו אם הוא אוסר ומקדש דר''י הוא דס''ל דאוסר ומקדש ור''ל פליג וס''ל דאסור לכתחילה ואינו מקדש בדיעבד ואי אשכחן פלוגתא דאמוראי בעריס עצמו איכא למימר דג''כ פלוגתא דתנאי היא ולפיכך קאמר מעשה ששרף ר' יוחנן בן נורי:

וְהוּא שֶׁיְּהֵא בְקֶרֶן זָוִית אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם.

Traduction

Le coin dont il est question ici devra former, près du mur, un angle de 4 palmes (cela suffit; mais, hors de là, il faudrait un écart de 6 palmes de toutes parts).

Pnei Moshe non traduit

גמ' והוא שיהא בקרן זוית. ששם מתחיל הערים ד''ט כדי מקום חשוב והלכך אצטריך לאשמעינן דאעפ''כ זורעין במקום שכלה הערים אם הרחיק מהגפנים שבקרן זוית כשיעור:

תַּנִּינָן הָכָא רִבִּי יוֹסֵי וְתַנִּינָתָהּ תַּמָּן. אִילּוּ תַנִּינָתָהּ הָכָא וְלֹא תַנִּינָתָהּ תַּמָּן הֲוֵינָן אָֽמְרִין הָכָא עַל יְדֵי שֶׁהִיא הִלְכַת עָרִיס אַתְּ אָמַר אָסוּר תַּמָּן עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ הִלְכַת עָרִיס אַתְּ אָמַר מוּתָּר. הֲוֵי צוּרְכָה מַתְנֵי תַּמָּן. אוֹ אִילּוּ תַנִּינָתָהּ תַּמָּן וְלֹא תַנִּיתָהּ הָכָא הֲוֵינָן אָֽמְרִין תַּמָּן עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְגוּפָּף מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו אַתְּ אָמַר אָסוּר הָכָא עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מְגוּפָּף מֵאַרְבַּע רוּחוֹת אַתְּ אָמַר מוּתָּר. הֲוֵי צוּרְכָה מַתְנִיָּא הָכָא וְצוּרְכָה מַתְנִיָּא תַּמָּן.

Traduction

Comment se fait-il que R. Yossé répète ici l’avis qu’il a exprimé plus haut (5, 4)? Il a fallu le répéter; car, s’il l’avait seulement exprimé ici, on aurait cru que c’est interdit ici parce que l’on applique au terrain la loi de l’espalier, mais lorsque cette règle n’est pas applicable on aurait pu croire que c’est permis: il a donc fallu dire plus haut qu’à moins d’un espace de 4 coudées, c’est interdit. De même, si R. Yossé n’avait pas exprimé son avis ici, et seulement plus haut, on eût dit que là c’est interdit parce qu’il s’agit d’un terrain entouré de ceps de vigne des 4 côtés, tandis qu’ici où il n’y a pas cet entourage, ce serait permis: il a donc fallu dire ici et plus haut que c’est interdit.

Pnei Moshe non traduit

תנינן הכא. במתני' להא דר' יוסי ותנינתה נמי תמן לעיל בפ''ה בגפן שהיא נטועה בגת ובנקע דקא''ר יוסי אם אין שם ד''א לא יביא זרע לשם וקאמר הש''ס דצריכא לאשמעינן אליבא דר' יוסי בתרתי הני דיני:

אילו תנינתה. אילו אשמעינן הכא ולא התם היינו אומרים דוקא הכא הוא דמחמיר ר' יוסי משום דמיהת יש כאן הלכות עריס שהוא ה' גפנים אבל התם דע''י שאינו הלכות עריס שאין נטוע בגת אלא גפן יחידית את חומר דמודה ר' יוסי דמותר כשמרחיק שיעור עבודת הגפן ואפי' אין בגת ד''א הוי צורכה מתני נמי תמן:

או אלו תנינתה תמן ולא הכא. ה''א דהתם מחמיר ר' יוסי מפני שהגת או הנקע הוא מגופף מד' רוחותיו והלכך אומר אסור כשאין שם ד''א שנראה מעורבב הגפן עם הזרעי' אבל הכא על ידי שאין העריס מגופף מד' רוחותיו שהרי אין כאן כ''א שני כתלים בלבד מודה ר' יוסי דמותר אפי' אין ד''א ביניהם הוי צורכא לאשמעינן דיניה דר' יוסי הכא והתם:

תַּמָּן אָמַר אַתְּ רוֹאֶה כִּילּוֹ שְׁפוּד שֶׁל מַתֶּכֶת תָּחוּב בּוֹ. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַד מָקוֹם שֶׁהוּא נִקְמָן.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' תמן אמר. בבבל אמרי על הא דקנים היוצאים מן העריס דטעמא דמותר לפי שאת רואה כאילו שפוד של מתכות תחוב בו בהעריס להחזיקו וה''נ אם בשביל שחס לפסקו כדי שלא יתקלקלו האפיפירות של העריס מותר:

עד מקום שהוא נקמן. כמו נקמז ודוגמתו בפ' בתרא דעירובין גבי נגר הנגרר נקמז מהו כלומר שיוצא מן החור ונתחב בארץ וה''ה הכא עד מקום שנתחב וכלו' עד מקום שנוכל לתלות שאינו עשוי אלא כשפוד של מתכת התחוב בו להחזיקו ולאפוקי אם הקני' ארוכין הרבה שאז יכול לפסקן ולא יתקלקלו האפיפירות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source