Kilayim
Daf 2a
משנה: הַקִּישּׁוּת וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כִּלְאַיִם. חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גְּלִין. עוּלְשִׁין וְעוּלְשֵׁי שָׂדֶה. 2a כָּרֵישִּׁין וְכָרֵישֵׁי שָׂדֶה. כּוּסְבָּר וְכוּסְבַּר שָׂדֶה. חַרְדָּל וְהַרְדַּל מִצְרִי. וּדְלַעַת מִצְרִית וְהָרוּמְצָא. וּפוּל הַמִּצְרִי וְחָרוּב אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Traduction
Les concombres (9)Maïmonide traduit par melo syriacus (Kamus). et les citrouilles (10)''Maïmonide le rend par un mot arabe (Avicenna, 2, 271; Sprengel, 1, 260), qui désigne une espèce de concombre supérieure, appelée Melopepon par Pline, Historia naturalis, 19, 23.'' réunis ne forment pas de Kilayim; selon R. Juda, leur réunion est défendue. La laitue ordinaire (11)(Pessahim 39a). et celle des montagnes, la chicorée (12)troxumon, Chaerefolium, Korbelkraut, Cicerbita. et la chicorée sauvage (13)Maïmonide a l'équivalent de: chicorium endivia., le porreau et le porreau sauvage, le coriandre et le coriandre sauvage, la moutarde et la moutarde égyptienne, le potiron égyptien (14)(Nedarim 51b). et le potiron amer (rendu comestible par la cendre chaude), la fève égyptienne et la silique, aucun de ces groupes n’est composé de matières hétérogènes (chacun est permis isolément).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הקישות. קשואין קוקומברו''ש בלע''ז ובערבי פאקו''ס:
והמלפפון. צידרלי בלע''ז ובערבי פייא''ר:
ר' יהודה אומר כלאים. ואין הלכה כר' יהודה:
חזרת וחזרת גלין. חסא הגדילה בגנות וחסא הגדילה בהרים:
עולשין של גנות ועולשי שדה ובערבי נקראים הנדיבי:
כרישין. פורו''ש בלע''ז ובערבי פירא''ת של גינה וכריש שדה:
כוסבר. גייאלאנדרי בלע''ז כזרע גד תרגום ירושלמי כבר זרע כוסבר:
והרמוצה. מפרש בגמרא כמין דלעת מרה היא וממתקין אותה ברמץ:
ופול המצרי. פאסולי בלע''ז:
והחרוב. בגמ' מפרש מין פול המצרי פרסי הוא וקצוותיו הן התרמילין שהזרע בתוכו דקין ועקומין כחרוב:
משנה: הַלֶּפֶת וְהַנַּפּוּס וְהַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתּוֹר הַתְּרָדִים וְהַלְּעוּנִים אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הוֹסִיף רִבִּי עֲקִיבָה הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית וְהַבָּצֵל וְהַבְּצַלְצוֹל וְהַתּוּרְמוֹס וְהַפֵּלוֹסְלוֹס אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.
Traduction
Les raves et les navets, les choux et les choux sauvages, etc.'', est-il dit. Ce dernier est une espèce de petit haroub. Le terme léonim désigne l’arroche, ou ce qui pousse près de la source (peut-être le cresson de fontaine). Quant aux objets, ajoutés par R. aqiba, le shoumonim est le diminutif de l’ail; et le Beçalcel est l’équivalent d’une sorte de raifort (18)Le Aroukh additionnel par Moussaphia, éd. Landau, rectifie le terme talmudique en fangala, qu'il fait dériver de l'arabe raphanus (ou Rumex, selon Forsk, Flora, LXV, 76) Comp. Ci-après 8, note 1).; enfin le Floslos est le lupin sauvage. Aucun de ces produits, rangés par groupes ne forment de mélange interdit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הלפת והנפוס. בגמרא לקמן בהלכה ה' מפרש שהילכו בו אחר העלין לפי שהנפוס עליו דומין לעלין של לפת לא הוו כלאים:
והתרובתור. בגמרא מפרש כרוב דקיק שקלחים שלו דקים:
תרדין. בליטי בלע''ז ובערבי סילקא:
והלעונים. ארמולאש בלע''ז ובערבי כט''ף:
והשומני'. בגמ' תומניתה והוא שום מדברי והוא קטן מהשום הגדל בגנים:
והבצלצול. פללגרל''ה בלע''ז והוא בצל מדברי וקטן משאר בצלים לפיכך נקרא בצלצול:
והפלוסלוס. פרמועה והוא מין תורמוס:
משנה: וּבְאִילָן הָאֲגַסִּין וְהַקְּרוּסְטָמֵלִין וְהַפְּרִישִׂים וְהָעֲזָֽרְדִים אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. הַתַּפּוּחַ וְהַחִזְרָר הַפֶּרְסִקִּין וְהַשְּׁקֵדִין הַשִּׁיזְפִין וְהָרִימִין אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לַזֶּה כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Traduction
Parmi les arbres, il est permis de joindre: les poires (moriega) et les oranges (poires du paradis) (19)C'est le sens donné à la crustumia, par Pline, Historia naturalis, XV, 16. Maïmonide a l'équivalent de Pirum, Pirus commun. Forsk, flora egyp. LXVII., les coings et les pèches (20)''Voir (Demaï 1, 1); c'est peut-être l'alise (ou sorbe).''. Mais les pommes et les pommes de pin (21)Pour ce terme, Maïmonide a une expression que citent Ebn-Yazla et Beitraide, comme dérivé de l'espèce Mespilum, genus aronium, (Dioscoride, t. 1, p. 167, et Freytag, à ce mot)., les pèches et les amandes (22)''Avant leur développement, les pêches ressemblent aux amandes; Maïmonide rend ce terme par amygdalum.'', les prunes et les connares (23)En (Demaï 1, 1) ce terme se retrouve aussi, ainsi qu'en (Berakhot 40b), biens qu’elles se ressemblent, sont des matières diverses (différentes et taxées de Kilayim).
Pnei Moshe non traduit
מתני' ובאילן. מה שאינן כלאים זה בזה:
האגסין. פירא''ש בלע''ז ובערבי אגא''ס:
והקרוסטומלין. מין אגסים קטנים ודומין לעפצים שקורין מילין:
והפרישים. בגמ' מפרש אספרלגין וכך הוא בערבי אספרגל ובלע''ז קודוניי''ש קוויעי''ן בל' אשכנז:
והעוזרדים. סורבא''ש בלע''ז:
והחזרד. תפוח יערי תרגום של כפתור חיזור:
הפרסקין. פירשגי''ש בלע''ז וכשהן קטנים דומין לשקדים:
והשזיפין. בגמ' קאמר כשמרכיבין זיתים עם רימין נפק מביניהון שיזפין:
רימין. פולצדוק''ה בלע''ז:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר מְנַשֶּׁה דִּבְרֵי חֲכָמִים אָדָם נוֹטֵל מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל קִישּׁוּת וְנוֹטְעָהּ וְהִיא נַעֲשֵׂית אֲבַטִּיחַ. אָדָם נוֹטֵל מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל אֲבַטִּיחַ וְנוֹטְעָהּ וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵלָפֶּפּוֹן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר עִיקָּרוֹ כִּלְאַיִם. אָדָם נוֹטֵל מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל אֲבַטִּיחַ וּמָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל תַּפּוּחַ וְנוֹתְנָן בְּתוֹךְ גּוּמָא אַחַת וְהֵן נִתְאַחוֹן וְנַעֲשִׂין כִּלְאַיִם. לְפוּם כֵן צְוָוחִין לֵיהּ בְּלִישְׁנָא יְוָנָא מֵילָפֶּפּוֹן.
Traduction
R. Judan bar Manassé dit: c’est une maxime notoire que l’on prend parfois un grain de semence du sommet des concombres (§ 7) qui, étant planté, produit un melon (une légère variation); parfois, l’on prend un grain de semence du sommet d’un melon, qui étant planté, produit une citrouille, ou melopepon (ce n’est qu’un changement sans importance, et non un mélange). Mais, selon R. Juda, il y a dès le principe, un mélange interdit; parce qu’il semble, selon lui, que l’on ait pris un peu de semence de melon et un peu de semence de pomme, puis, une fois semées dans une même terre, les graines des 2 diverses sortes de fruits se sont unies, et le mélange interdit est né. C’est pourquoi on emploie à cet égard le mot composé grec Mhlopepwn (c.-à-d. fruit d’arbre et de terre).
Pnei Moshe non traduit
גמ' דברי חכמים. כלו' טעמא לדבריהם שהן אומרים הקישות והמלפפו אינם כלאים זה בזה מפני שאנו רואין שאדם נוטל מעה האחת מעה כמו מעי והוא גרעין מגרעיני הזרע אשר בתוך הפיטמא זהו אמצע הפרי כעין התפוח ואם נוטעה נעשית אבטיח ואם נוטל גרעין מן האבטיח ונוטעה נעשית מלפפון וכלומר שלפעמים הוא כך וכיון שכן הקישות והמלפפון הם קרובים להיות כמין אחד:
ר''י אומר עקרו כלאים. וטעמיה דר' יהודה שאעפ''כ העיקר מהקישות ומהמלפפון שני מינים הן ואע''פ שלפעמים נעשית מגרעין הקישות אבטיח ומאותו האבטיח נעשית מלפפון מ''מ עיקר של שתיהן כלאים הן:
אדם נוטל וכו'. מסקנת מילתיה דר' יהודה היא כלומר תדע שאדם נוטל גרעין אחד מתוך האבטיח וגרעין אחד מתוך התפוח וכשהוא נותנן בתוך גומא אחת הן נתאחין זה עם זה וחוזרין להיות כאחת ואעפ''כ הן נעשין כלאים וה''נ כן:
לפום כן צוחין ליה בלישנא יונייא מלפפון. בשביל כך קורין אותה בלשון יונית מלפפון על שם הליפוף והדיבוק שמתדבקת ונעשית מגרעין האבטיח כדלעיל ואפ''ה עיקרה עם הקישות כלאים:
הלכה: פְּרִישִׂין אָמַר רִבִּי יוֹנָה אֲסָפַרְלְגִין וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן פְּרִשִׂין שֶׂאֵין לָךְ אִילָן פָּרִישׂ לִקְדֵירָה אֶלָּא מִין זֶה בִלְבָד.
Traduction
L’espèce désignée dans la Mishna par perushin est, selon R. Yona, ce que l’on nomme coing; et pourquoi lui donne-t-on ce nom en hébreu? parce que nulle autre espèce n’est aussi spécialement destinée (perush) à la cuisson (seul fruit de l’arbre qu’il faut cuire).
Pnei Moshe non traduit
גמ' פריש לקדרה. שמפרישין אותו לבשלו בקדרה ואין דרך לאוכלו חי:
הלכה: הַלֶּפֶת וְהַנַּפּוּס הַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתּוֹר. כְּרוּב דַּקִּיק. הַתְּרָדִין וְהַלְּעוּנִין הַמְּעוּיִין. הוֹסִיף רִבִּי עֲקִיבָה הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית תּוּמֲנִיתָה. הַבָּצַל וְהַבְּצַלְצָל פְּגַלְגּוּלָה. הַתּוּרְמוֹס וְהַפֵּלוֹסְלוֹס פדמועה וְאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.
Traduction
Les raves et les navets (15)Selon Rabe, une espèce de radis avec feuilles., les choux et les choux sauvages (ou qorpaq africaine), les épinards (ou bettes) et l’arroche (16)''Maïmonide rend ce terme par un mot arabe que Freytag traduit: Atriplex Herba, androsoemum; toutefois, l'on trouve, pour ce sens un autre terme arabe désignant Atriplex farinosa (Forsk, flora, CSSIII).'', aucun de ces groupes ne forme de mélange interdit. R. aqiba ajoute à cette liste d’objets qu’il est permis de réunir: l’ail et l’échalote, l’oignon et le petit oignon sauvage, le lupin ordinaire et le lupin sauvage.
Pnei Moshe non traduit
גמ' והכרוב והתרובתר. כרוב דקיק וכו' כמו שהבאתי במתני':
הַקִּישׁוּת וְהָאֲבַטִּיחַ מַה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּדָה. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא הַקִּישּׁוּאִין וְהָאֲבַטִּיחִין וְהַמֵּלָפֶּפּוֹנוֹת אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה רִבִּי יְהוּדָא אוֹמֵר כִּלְאַיִם. נֹאמַר הַקִּישּׁוּאִין וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הָאֲבַטִּיחַ וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר כִּלְאַיִם. הַקִּישּׁוּת וְהָאֲבַטִּיחַ צְרִיכָא.
Traduction
Quant au mélange de concombre et de melon, quel est l’avis de R. Juda? On peut répondre à cette question par ce qui suit: les concombres, les melons et les citrouilles ne forment pas de mélange interdit; mais, selon R. Juda, c’est interdit (donc, il défend le mélange avec le melon). Ceci n’est pas péremptoire; car l’on peut dire que le mélange de concombre avec citrouille n’est pas interdit (17)Comp. (Terumot 2, 6)., ni le mélange de melon avec citrouille, tandis que R. Juda le défend; mais, à l’égard du mélange de concombre et citrouille, son avis n’est pas exprimé.
Pnei Moshe non traduit
הקישות והאבטיח מה אמר בה ר' יודה. אם מודה הוא שאינן כלאים הואיל ומגרעין הקישות לפעמים נעשית האבטיח בראשונה:
נשמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא פ''א הקשואין וכו' ר' יודה אומר כלאים אלמא ר' יודה פליג גם בקישות ואבטיח ודחי לה הש''ס דנאמר דלא עריב להו התנא לכולהו בהדדי אלא הא דקתני המלפפון לבסוף אקישות ואאבטיח קאי והכי קאמר הקישות והמלפפון אינם כלאים וכן האבטיח והמלפפון ועל זה הוא דפליג ר' יודה אבל הקישות עם האבטיח אכתי צריכה ומספקא לן אליבא דר' יודה:
חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּים רִבִּי חַנַּנְיָה אָמַר חַסָּא דִּיגְרִין. שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אָבִי אָמַר אַנְטוֹכִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר יַסֵּי חֲלִי. עוּלְשִׁין טְרוֹקְסִימוֹן. עוּלְשֵׁי הַשָּׂדֶה עוּלְתִין. כְּרֵיתִין. כָּרָתֵי שָׂדֶה קֶפַלּוֹטוֹן.
Traduction
Les deux sortes de laitues, dont il est question dans la Mishna, se distinguent, dit R. Hanania, en ce que la seconde pousse sur les ruines, agrion. Le terme suivant, dit Simon, fils de R. Abi, désigne une sorte d’endive. R. Yossé bar R. Aboun, dit: j’ai entendu traduire ce terme par le mot Trwxumon. En outre, il y a la même espèce à l’état sauvage. Quant au porreau et porreau sauvage, c’est le cefalwto'' (porrum capitatum).
Pnei Moshe non traduit
הסדיגורון. כך הוא נקרא ומלשון חסא הוא ושמעון אמר אנטוכין נקרא:
יסיח לי. כך היה אחד מסיח לי לפרש עולשין טרוקוסימון וכו':
דְּלַעַת מִצְרִית. מַתְנִיתִין דְּלָא כְרִבִּי נְחֶמְיָה. בְּשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה דְּלַעַת אֲרָמִית הִיא דְלַעַת מִצְרִית כִּלְאַיִם עִם הַיְּוָונִית כִּלְאַיִם עִם הָֽרְמוּצָה.
Traduction
⁠— ''Le potiron égyptien''. A ce sujet, on a enseigné au nom de R. Nehemia, une opinion opposée, savoir que le potiron araméen est le même que l’égyptien; il est défendu de le joindre au potiron grec, ni au potiron hermoça.
Pnei Moshe non traduit
דלעת מצרית. קתני במתני' דאינה כלאים עם הרמוצה. מתני' דרבי ולא כר' נחמיה דתני משמיה בתוספתא שם שהיא כלאים עם הרמוצה:
והָֽרְמוּצָה. אָמַר רִבִּי חִינְנָה כְּמִין דְּלַעַת מָרָה הִיא וְהֵם מְמַתְּקִין אוֹתָהּ בְּרֶמֶץ.
Traduction
Celui-ci, dit R. Hinena, est amer, et on le rend comestible en l’enfouissant dans la cendre chaude.
Pnei Moshe non traduit
והרמוצה וכו'. כדפרישית במתניתין:
וְהֶחָרוּב. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּמִין פּוּל מִצְרִי פַרְסִי הוּא וּקְצִצּוֹי דוֹמִין לֶחָרוּבָה.
Traduction
Enfin le second produit du dernier groupe énoncé est la fève égyptienne ou perse. On l’appelle Haroub, parce que les feuilles qui l’entourent ressemblent à celles du caroubier.
Kilayim
Daf 2b
משנה: הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב כֶּלֶב הַכּוּפְרִי וְהַשּׁוּעַל וְהָעִזִּים וְהַצְּבָאִים הַיְּעֵילִים וְהָֽרְחֵלִים הַסּוּס וְהַפֶּרֶד הַפֶּרֶד וְהַחֲמוֹר הַחֲמוֹר וְהָעֲרוֹד אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לְזֶה כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Traduction
Le loup et le chien, le chien de campagne et le renard, les boucs et les daims, le chamois et la chèvre, le cheval et le mulet, le mulet et l’âne, l’âne et l’onagre, forment des groupes qu’il est interdit d’atteler ensemble, bien qu’ils se ressemblent.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כלב כופרי. שמגדלים בני כפרים והוא קטן ודומה לשועל:
היעלים. הוא מין חיה ואקו תרגומו ויעלא:
והערוד. חמור הבר:
משנה: הַצְּנוֹן וְהַנַּפּוּס וְהַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן וּדְלַעַת יְוָנִית עִם הַמִּצְרִית וְהָֽרְמוּצָה אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לְזֶה כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Traduction
Le radis et le navet (§ 3), la moutarde et la lupsana, le potiron grec et l’égyptien, ou le potiron amer (§ 2), forment des matières diverses (interdites), bien qu’elles se ressemblent (ils diffèrent par l’espèce et le goût).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הצנון והנפוס. נפוס הוא הנזכר לעיל בהל''ג שהעלין שלו דומין ללפת ולפיכך אינו כלאים עם הלפת אבל עם הצנון אע''פ שהוא דומה לו בעלין ובפרי אפ''ה הוו כלאים זה בזה מפני שהטעם של צנון אינו כלל כטעם הנפוס כדאמר בגמרא:
והלפסן. מרוי''ו בלע''ז:
והרמוצה. כלומר וכן דלעת יוונית עם דלעת הרמוצה הוו כלאים ואע''פ שדומין זה לזה:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן יֵשׁ מֵהֶן שֶׁהִילְּכוּ אַחַר הַפֶּרִי וְיֵשׁ מֶהֶן שֶׁהִילְּכוּ אַחַר הֶעָלִין. הַלֶּפֶת וְהַצְּנוֹן הִילְּכוּ בָהֶן אַחַר הַפֶּרִי. הַלֶּפֶת וְהַנַּפּוּס הִילְּכוּ בָהֶן אַחַר הֶעָלִין. הָתִיבוּן. הֲרֵי צְנוֹן וְנַפּוּס הֲרֵי פֶרִי דוֹמֶה וְהֶעָלִין דּוֹמִין וְתֵימַר כִּלְאַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בְּזֶה הִילְּכוּ בָהֶן אַחַר טַעַם הַפֶּרִי.
Traduction
R. Yonathan dit: pour les uns, on se règle d’après le fruit; pour les autres, d’après les feuilles. Pour joindre les raves aux radis, on se règle d’après les feuilles (s’ils diffèrent, le mélange est interdit). Mais, a-t-on objecté, les radis et les navets ne se ressemblent-ils pas autant par la forme du fruit que par les feuilles, et pourtant on interdit de les joindre? En ce cas, répond R. Yona, on se règle d’après les goûts des produits (qui diffèrent notablement l’un de l’autre).
Pnei Moshe non traduit
גמ יש מהן. מהשנוים בפרקין שהילכו אחר הפרי אם פריהן שוין אינם כלאים זב''ז ויש מהן שהילכו בהן כמו כן אחר העלין כדמפרש ואזיל:
הלפת והצנון. אע''פ שאין העלין דומין זה לזה הילכו בהן אחר הפרי והואיל ופריהן שוין אינם כלאים זה בזה:
הלפת והנפוס. אין פריהן שוים הילכו בהן אחר העלין. והואיל והעלין שוין אינם כלאים זה בזה כדתנן לעיל במשנה ג':
התיבון. על ר' יונתן הרי צנון ונפוס שהפרי שלהן וכן העלין דומין זה לזה ואפ''ה את אומר שהן כלאים זה בזה:
א''ר יונה בזה הילכו בהן אחר טעם הפרי. כלומר לא דמי הא לכללא דכייל ר' יונתן דלא אמר שהולכין לפעמים אחר הדמיון אלא באלו שאין טעם שלזה רחוק ונבדל הרבה מטעם של זה דבכה''ג אע''פ שהן אין דומין לגמרי אלא במקצת כמו בעלין או בפרי בלבד אפ''ה אינן כלאים דחששא דכלאים משום מראית העין הוא והואיל והן דומין באיזה צד לא הוו כלאים אבל צנון ונפוס שטעם של זה משונה הרבה ורחוק הוא מטעם של זה בזה אין הולכין אחר המראה אלא מכיון שטעם שלהן אינו דומה כלל וכלל זה עם זה הוו כלאים זה בזה:
הלכה: הָא כֶּלֶב עִם כֶּלֶב כּוּפְרִין אֵינוֹ כִלְאַיִם. וּדְלֹא כְרִבִּי מֵאִיר דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כִּלְאַיִם. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר כֶּלֶב מִין בְּהֵמָה מוֹדֶה בְּכֶלֶב כּוּפְרִי שֶׁהוּא מִין חַיָּה. הָא כֶּלֶב עִם כֶּלֶב כּוּפְרִי עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר כִּלְאַיִם.
Traduction
De ce que l’on procède par groupes, il résulte que l’attelage d’un chien avec un chien de campagne n’est pas interdit. C’est contraire à l’avis de R. Meir, d’après lequel cette union est interdite (29)Comp. Ci-après, (8, 2).. Bien que R. Meir soit d’avis que le chien est un animal domestique, il reconnaît que le chien de campagne est une bête sauvage. Aussi, selon lui, la jonction d’un chien et d’un chien de campagne est interdite.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא כלב עם כלב כופרין אינו כלאים. דלא קתני אלא זוגות זוגות:
ודלא כר''מ. הא דדייקינן דכלב עם כלב כופרי לא הוו כלאים דלא כר''מ הוא דאילו ר''מ אומר כלאים עליהן דהא לקמן סוף פ''ח תנינן הכלב מין חיה רמ''א מין בהמה ואע''ג דבכלב פליג וס''ל דמין בהמה הוא מ''מ מודה הוא בכלב כופרי שהוא מין חיה:
הא. כלומר הא שמעינן דכלב עם כלב הכופרי על דעתיה דר''מ כלאים הן דהוו להו בהמה וחיה ואילו לרבנן שניהן חיה ממין אחד הן:
שַׂלְמָן בַּר לֵוִי אַחוֹי דְּזַבְדִּי בַּר לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כּוּלְּהוֹן זוּגוֹת זוּגוֹת. רַב אָמַר כּוּלְּהוֹן מִן אֶחָד. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב דְּתַנֵּי אַף 2b הַבְּכָיִים. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן וְהָתַנֵּי אַף הָרוֹגְייָנִין.
Traduction
Salmen bar Levi, frère de Zabdaï bar Levi dit, au nom de R. Josué bar Levi, qu’il faut procéder par groupes (tels qu’ils sont énoncés dans la Mishna), pour qu’il n’y ait pas de Kilayim (en cas d’interversion, c’est interdit). Selon Rav, au contraire, tous ces produits sont de la même espèce et peuvent être mêlés. Il existe un enseignement contraire à Rav, selon lequel il est permis, d’après R. Yossé bar R. Aboun, de joindre aux dites sortes la Baxxari'' (plante de noisetier (24)Comp. (Sheviit 7, 4). qui forme certes une espèce distincte). Il en est de même, a-t-on enseigné, pour l’oryganum, ou l’arroche ou marjolaine (25)L'équivalent grec de ce mot, ou krusolakanon n'est correctement transcrit en araméen que dans le commentaire de R. Simson, où on lit krislicanon..
Pnei Moshe non traduit
רב אמר כולהון זוגות זוגות. גרסינן וכך אמר בהלכה א' וריב''ל אמר כולהון מין אחד ונתחלף בדפוס בטעות וארישא דמתני' קאי דריב''ל קאמר דכל ארבעה מין אחד הן קאמר התנא ואינן כלאים זה בזה והכי ס''ל נמי דאינן כלאים עם הני דקחשיב בסיפא כדמוכח מדלקמן ורב קאמר דוקא זוגות זוגות והאגסים והפרישין כלאים זה בזה והיינו דקמותיב מתניתא ברייתא דתני אף הבכיים אינם כלאים עם הני דקחשיב במתני' וא''כ על כרחך לאו זוגות זוגות קתני דבחמשה ליכא זוגות וכן התיב ר' יוסי בר' בון על רב מברייתא דתני אף הרוגיינים:
בְּשׁוּקֵי שֶׁל צִיפּוֹרִין הָיוּ מַרְכִּיבִין קְרוּסְטָמֵלִין עַל גַּבֵּי אֲגַס. רָאָם תַּלְמִיד אֶחָד אָמַר לָהֶן אֲסוּרִים אַתֶּם הָֽלְכוּ וּקְצָצוּם וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ בְיַבְנֶה אָמַר לָהֶן מִי שֶׁפָּגַע בָּכֶם מִתַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּאי הָיוּ. לֹא אָמַר אֶלָּא קְרוּסְטָמֵיל עַל גַּבֵּי אֲגַס. הָא אֲגַס עַל גַּבֵּי חִיזְרָר לֹא.
Traduction
Au marché de Sephoris, on greffait les orangers crusomhla (26)Cf. Sachs, Beitroege zur Sprachforschung, etc., 1, p. 156-7. sur les poiriers. Un homme instruit, en voyant ce fait, dit que c’est interdit. Aussitôt après, l’on coupa ce qui avait été greffé et l’on alla interroger les sages à Yabné. Ceux-ci répondirent: celui que vous avez vu est un disciple de l’école sévère de Shammaï (mais d’après Hillel, dont l’avis prédomine, ce n’est pas un mélange interdit). Toutefois, on n’a parlé que de greffer l’oranger sur le poirier, mais on n’a rien dit de la jonction entre le poirier et la pomme de pin.
Pnei Moshe non traduit
בשוקי של צפורי היו מרכיבין וכו'. תוספתא היא בפ''א ומייתי לה הכא דבעי לשנויי להא דמותיב על רב וכן להותיב על ר' יהושע בן לוי:
מי שפגע בכם מתלמידי ב''ש. דפליגי אמתני' ולית הלכתא כותייהו:
הוי לא אמר אלא קרוסטמל על גבי אגס. הוא דמותר ולא כאותו תלמיד הא אגס על גבי חיזרד לא והיינו כרב דזוגות זוגות קתני דאילו לריב''ל הא קאמר כולהון מין אחד ומשמע דלדידיה דהני דמני ברישא מין אחד הן אף עם הני דמני בסיפא וא''כ אגס עם חיזרד ג''כ מותר:
בִּתְחוּם אָרִיחַ הָיוּ מַרְכִּיבִין תַּפּוּחַ עַל גַּבֵּי חִיזְרָר וּבָא תַּלְמִיד אֶחָד אָמַר לָהֶן אֲסוּרִין אַתֶּם הָֽלְכוּ קְצָצוּם וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ בְיַבְנֶה אָמַר לָהֶן יָפֶה אָמַר הַתַּלְמִיד. לֹא אָמַר אֶלָּא הַתַּפּוּחַ עַל גַּבֵּי חִיזְרָר. הָא חִיזְרָר עַל גַּבֵּי אֲגַס לֹא. מַה דַהֲוָה עוּבְדָּא הֲוָה עוּבְדָּא.
Traduction
Or, aux environs d’Arich, on greffait le pommier sur le pin. En voyant cela, un savant qui passait, dit que c’est interdit. Aussitôt l’on coupa ce qui avait été greffé et l’on alla interroger les sages à Yabné. Ceux-ci répondirent: le savant que vous avez vu a bien dit (c’est un mélange interdit). Toutefois, la Mishna ne juxtapose que le pommier et le pin (qu’elle interdit); mais est-ce que le pin greffé sur le poirier n’est pas interdit? Par le dernier fait cité, on voit que c’est défendu.
Pnei Moshe non traduit
בתחום של מקום אריח וכו'. כלו' דמהדר הש''ס והא עוד תניא התם ברייתא אחריתא ומסייעא לריב''ל דאמרו יפה אמר התלמיד דתפוח ע''ג חיזרד אסור כדתנן בסיפא דמתני' ולא אמרו אלא תפוח ע''ג חיזרד הוא דאסור הא חיזרד ע''ג אגס לא אסר והיינו כריב''ל דהני דמני ברישא דמתני' מין אחד הן אף עם הני דמני בסיפא:
מה דהוה עובדא הוה עובדא. כלומר דהדר דחי לה דאין כאן לא תיובתא ולא סייעתא לא למר ולא למר דמעשה דהוה הכי הוה וליכא למידק מהני ברייתות ולא מידי:
תַּנֵּי גּוֹי שֶׁהִרְכִּיב אֱגוֹז עַל גַּבֵּי פֶּרְסִק אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כֵּן נוֹטֵל מִמֶּנּוּ יִיחוּר וְהוֹלֵךְ וְנוֹטֵעַ בְּמָקוֹם אַחֵר. מַה נְפַק מִינְהוֹן קדריה פֶּרְסִקִּיָּה. הִרְכִּיב תְּרִיד עַל גַּבֵּי יַרְבּוּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כֵּן נוֹטֵל הִימֶנּוּ זֶרַע וְהוֹלֵךְ וְזוֹרֵעַ בְּמָקוֹם אַחֵר. מַה נְפַק מִינְהוֹן כְּרוּסָלַבַּיִנין. זַרְגּוּן וְלֶפֶת מַה נְפַק מִינְהוֹן פֵיטְרָה סוֹלִינוֹן. לוּזִין וּבוֹטְמִין מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן פִּיסְטַקִּין. זֵיתִין וְרִמּוֹן מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן שִׁיזְפִין.
Traduction
On a enseigné: s’il arrive à un païen de greffer un noyer sur un pécher, quoique cette opération soit interdite à un Israélite, ce dernier peut prendre une branche et la transplanter ailleurs. Il en naîtra des pêches défectueuses. Si l’on a greffé de l’épinard sur de l’asperge (ou fenugrec), quoique ce soit une opération interdite à un Israélite, ce dernier peut en prendre de la graine et la semer ailleurs. Cela donnera des gerbes d’or (27)Peut-être de l'arabe. Voir Babli, (Pessahim 39a), cf. charig. La jonction du cep de vigne et des raves produira du persil, la jonction de l’amandier et du noisetier produit la pistache (28)Pline, Hist. Nat. XII, 4.; enfin, la jonction de l’olivier et des connares donne des prunes (sisiphion).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ב:
מה נפיק מביניהון. מהרכבת אגוז ע''ג אפרסק:
קדריה פרסקיה. כך שמו ויש לפרש ל' קדרות ושחרות שיוצאין מהרכבה זו אפרסקין שחורים:
דרבון. ובתוספתא ירבון:
מה נפק מביניהון כורכי לבנון. כך שמו:
זרגון ולפת מה נפיק מינהון פטר פיטרה. סוליגון ולוזין ובוטמין מה נפיק מנהון פיסטקין. זיתים ורימון מה נפיק מביניהון שיזפין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source