Kilayim
Daf 28b
רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בֶּעָרִיס מְכוּוָּן שָׁנוּ. אִם בֶּעָרִיס הַמְכוּוָּן שָׁנוּ בְּלֹא גֶדֶר אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כֶּרֶם. נֵימַר בְּגִין בֵּית הִלֵּל תַּנִּיתָהּ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה מִסְתַּבְּרָא מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּעָרִיס הַמְכוּוָּן שָׁנוּ בְּגִין בֵּית הִלֵּל. וּמוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּעָרִיס הַמְעוּקָם שָׁנוּ בְּגִין רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר טוֹעִין כָּל הָאוֹמְרִים כֵּן. אִין תֵּימַר בֶּעָרִיס הַמְכוּוָּן שָׁנוּ 28b מַה אִית בָּהּ טוֹעִין. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגְּפָנִים מוֹשְׁחִין בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגֶּדֶר מוֹשְׁחִין. מַה בֵּינֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ הַכָּרְתִּין נְתוּנִין מִקְצָתוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמִקְצָתוֹ חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת. מָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגְּפָנִים מוֹשְׁחִין נִיחָא. מָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגֶּדֶר מוֹשְׁחִין מָקוֹם שֶׁהַחוּט כָּלֶה אָסוּר וְהַשְּׁאָר מוּתָּר. הָיוּ שָׁם שְׁתֵּי אַמּוֹת מָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגְּפָנִים מוֹשְׁחִין אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא שְׁתֵּי אַמּוֹת. מָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגֶּדֶר מוֹשְׁחִין אָסוּר עַד שְׁתֵּי אַמּוֹת אַחֵר.
Traduction
Selon R. Yohanan, il s’agit dans la Mishna d’une plantation régulière. S’il en est ainsi, on peut admettre que lorsqu’elle n’est pas adossée ) une haie, il n’y a pas d’interdiction à cause de la vigne, et l’on peut même admettre que c’est conformément à l’avis de Hillel que cela a été enseigné (190)Car, selon lui, il faut que les ceps soient réguliers pour former la vigne, par espalier.. Il paraît, dit R. Hanania, que R. Simon ben Lakish reconnaît comme R. Yohanan qu’il s’agit du cas où l’espalier est régulier, et c’est conforme à l’avis de Hillel. En outre, R. Yohanan reconnaît comme R. Simon ben Lakish qu’il peut s’agir même d’un espalier irrégulier, conformément à l’avis de R. Yohanan ben Nouri, qui dit: ''Tous ceux qui se sont exprimés ainsi se sont trompés''; or, s’il s’était agi d’un espalier régulier, il n’y aurait pas eu erreur (c’est donc là l’erreur, qu’il s’agit de l’irrégulier). Quelle différence métrique y a-t-il entre l’avis de Shammaï qui dit de mesurer 4 coudées en partant de la racine des ceps, et l’avis de Hillel qui prescrit de les mesurer à partir de la haie (191)Celle-ci étant fort étroite, le point de départ n'est-il pas le même?? On peut l’expliquer, répondit R. Yona, en disant que les racines, placées irrégulièrement, se trouvent en partie dans l’intérieur des 4 coudées de la vigne et en partie hors de là. Or, d’après l’avis de Shammaï qui dit de mesurer à partir de la racine des ceps, la mesure est aisée malgré l’irrégularité; mais d’après Hillel, qui prescrit de prendre la haie comme point de départ, il est interdit de semer à l’endroit où le fil (représentant la mesure) s’arrête, le reste du terrain est permis. En cas de plants irréguliers et si les ceps sont à 2 coudées de la haie, d’après l’avis de Shammaï qui mesure à partir des ceps, on n’interdit que 2 coudées; mais d’après celui qui prend la haie pour point de départ, on interdit encore 2 autres coudées.
Pnei Moshe non traduit
ר' יוחנן אמר בעריס המכוון שנו. במתני' שהשורה נטועה מכוונת:
אם בעריס המכוון שנו. קשיא וכי בלא גדר אינו אסור משום כרם לב''ש:
ומשני דנימר בגין ב''ה תניתה להאי דינא דאינהו סברי דלא הוי כרם בפחות משתי שורות כדאמרי לעיל בפ''ד והכא בעריס מודו דבשורה אחת נמי הוי כרם:
מודה רשב''ל לר' יוחנן וכו'. כלו' דודאי אף ר''ל מודה לר' יוחנן דנוכל לאוקמי למתני' דבעריס המכוון שנו ובשביל ב''ה הוא דקמ''ל דמודו בעריס שבצד הגדר והא דדחיק נפשיה לאוקמי מתני' בעריס המעוקם בשביל ריב''ן הוא ואף ר' יוחנן מודה בזה לר''ל דלר''י בן נורי דאמר טועין האומרים כן לבית הלל משום דלדידיה שמיע ליה דבערים המעוקם אמרו כן והלכך הוא דפליג ואמר טועין כל האומרים כן דלא מחמירי ב''ה כולי האי למיחשביה לעריס המעוקם לכרם שהרי אפי' שורה האחת שבו אין הגפנים נטועין בו מכוונין ולא מהני ליה הגדר למיחשביה כרם דאין תימר בעריס המכוון שנו מה אית בה טועין ומאי הוה קשיא ליה לר''י בן נורי דמכיון דיש כאן שורה אחת מכוונת שפר הוא דאיכא למימר דב''ה מודו הכא דהוי כרם הואיל והיא מודלת על גבי הגדר שפיר מיחזי כרם אלא ודאי בעריס המעוקם הוא דשמיע ליה לר''י בן נורי אליבא דב''ה ולפיכך קאמר דבכה''ג לא מודו ב''ה דהוי כרם:
בין כמ''ד מעיקר הגפנים מושחין וכו' מה ביניהן כלומר דודאי אם בא לזרוע מצד הגפנים לא מיסתבר לן לומר דפליגי בהא דלב''ש מודדין הד' אמות מעיקרי הגפנים ולב''ה מודדין מן הגדר ואם יש ד''א מן הגדר מותר לזרוע אע''פ שהוא בתוך ד''א מעיקרי הגפנים דהא ודאי ליתא דאם ב''ה מודו דכה''ג כרם מיקרי הואיל והוא בצד הגדר א''כ פשיטא שצריך להרחיק מעיקרי הגפנים ד''א כדין שאר הכרם אלא על כרחך דכי פליגי בבא לזרוע מצד האחר חוץ להגדר הוא דפליגי ואם הגפנים סמוכין לגדר הן אם כן מאי בינייהו דלא שייך לומר דפליגי בדבר מועט כזה אם הד''א מתחילין מצד העיקרי הגפנים או מצד הגדר מזה וקאמר ר' יונה דתיפתר דמשכחת לה דאיכא בינייהו אף בכה''ג:
שהיו הכרתין. והן עיקרי הגפנים שקרויין כך כדלעיל בכמה מקומות נתונין מקצתן וכו' כגון בעריס מעוקם והגפנים מקצתן הן בצד בליטת הגדר למבפנים ומקצתן יוצאין להלן במעוקם מן הצד להגדר ואם באת למדוד מן הגפנים שבצד בליטת הגדר ד''א כדי לזרוע שם תמצא שאלו הגפנים הן חוץ לד''א אבל הגפני' שמן הצדדין להגדר הן בתוך ארבע אמות כזה וא''כ היינו דאיכא בינייהו אף בגונא שהן סמוכות להגדר:
מ''ד מעיקר הגפנים מושחין ניחא. כלו' שפיר הוא שמכל הגפנים צריך להרחיק הד' אמות שהרי אלו הגפנים שבהצדדין שייכין ג''כ להעריס ומהן צריך שיהא כלה המדידה של ד' אמות ועד שירחיק מכולן ד''א אסור לו לזרוע:
מ''ד מעיקר הגדר מושחין. אבל לב''ה דסברי דהמדידה היא מן הגדר וא''כ אין להקפיד על אלו הגפנים שבצדדין וחוץ לגדר אלא מודד ד''א מן הגדר עד מקום שהחוט כלה הוא שאסור לזרוע והשאר מותר ואע''פ שהוא בתוך ד' אמות שבגפני הצדדין דעיקר העריס על הגפנים שמבפנים להגדר הוא ומן הגדר הוא דמושחין ותו לא ובכה''ג משכחת לה חומרא לבית שמאי וקולא לבית הלל:
היו שם שתי אמות. כלומר ועוד איכא בינייהו בשאין הגפנים סמוכות לגדר אלא שיש ביניהם מרחק שתי אמות וא''כ למ''ד מעיקר הגפנים מושחין הד''א אינו אסור חוץ להגדר אלא שתי אמות דאותן ב' אמות שבין הגפנים לגדר בחשבון הן ומותר לזרוע אחר ההרחק ב' אמות מן הגדר אבל לב''ה דסברי מעיקר הגדר מושחין א''כ אסור עוד שתי אמות אחרות דמן הגדר צריך שיהיה ד''א והאי משכחת לה שפיר בעריס המכוון ובכה''ג ב''ש לקולא וב''ה לחומרא:
Kilayim
Daf 29a
משנה: עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַמַּדְרֵגָה. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֶר אִם עוֹמֵד בָּאָרֶץ וּבוֹצֵר אֶת כּוּלּוֹ הֲרֵי זֶה אוֹסֵר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשָּׂדֶה וְאִם לָאו אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא כְנֶגְדּוֹ. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר אַף הַנּוֹטֵעַ אַחַת בָאָרֶץ וְאַחַת בַּמַּדְרֵגָה אִם גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת עִפָּהּ וְאִם לָאו הֲרֵי זוֹ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ.
Traduction
Si un espalier dépasse la terrasse en pente à laquelle il est suspendu (en donnant sur un autre terrain) et qu’en se tenant debout sur ce terrain, on peut entièrement le vendanger, il faut, selon R. Eliezer ben Jacob, interdire les 4 premières coudées de ce champ (situées au-dessous (195)On considère cette colline comme légalement semblable à la racine des ce Ps.); si l’on ne peut pas les vendanger (sans échelle), on n’interdit que l’espace qui est immédiatement au-dessous de la vigne. R. Eliézer ajoute: si l’on plante en bas une rangée, au niveau de la terre, et une autre sur une hauteur et que cette dernière soit élevée de dix palmes, les 2 rangées ne sont pas considérées comme réunies; mais si l’élévation est moindre, on les suppose réunies.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עריס שהוא יוצא מן המדרגה. שהיו הגפנים נטועים בתל גבוה כמין מדרגה והעריס יוצא ומתפשט על השדה מישור:
ראב''י אומר. אם כשהוא עומד בארץ יכול הוא לבצור את הענבים התלויין בעריס רואין כל המקום שתחת הערים כאילו הוא מקום עקרי הגפנים ואוסר ד''א כהשדה לכל רוח משפת הערים ולחוץ:
ואם לאו. שאינו יכול לבצור הענבים עד שיעלה במדרגה או בסולם אין אוסר אלא שכנגדו שהוא תחת העריס בלבד וחוצה לו מותר לזרוע ואפי' הוא בתוך ד''א של עקרי הגפנים של העריס הואיל ועומדים על המדרגה וכן הלכה:
אף הנוטע. שורה אחת של גפנים בארץ ושורה אחת במדרגה אם גבוה המדרגה מן הארץ י''ט אין מצטרפת עם השורה התחתונה להיות נחשב כרם ולא איירי הכא בעריס אלא בכרם בעלמא דצריך שיהא בו שתי שורות לדון אותו כדין כרם:
ואם לאו. הרי זו מצטרפת עמה שיהא נחשב כרם והלכה כר' אליעזר:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּתַנִּינָן עַל גִּנָּה קְטָנָה שֶׁהִיא מוּקֶּפֶת עָרִיס אִם יֵשׁ בּוֹ מְלֹא בוֹצֵר סַלּוֹ מִיכָּן וּמְלוֹא בוֹצֵר סַלּוֹ מִיכָּן תִּיזָּרַע וְאִם לָאו לֹא תִזָּרַע. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אַמָּה בוֹצֵר וְאַמָּה סַלּוֹ אַמָּה בוֹצֵר וְאַמָּה סַלּוֹ. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימָר מָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר גְּפָנִים מוֹשְׁחִין נִיחָא מָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגֶּדֶר מוֹשְׁחִין אֵין אוֹתָן הַכָּרְתִּין מְמַעֲטִין אַרְבַּע. תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ חֲבוּקִין לַכּוֹתֶל. לֹא אַרְבַּע אִינֻּן כְּלוּם הִילְכוֹת עָרִיס בְּחָמֵשׁ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ שְׁתַּיִם גְּפָנִים נְתוּנוֹת בְּקֶרֶן זָוִית אַחַת שֶׁאִם יִמְתָּחֵם הֵן נִרְאִין כְּאַרְבַּע בֵּינַייִן. רִבִּי יוֹסֵי דְּתַנִּינָן רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת לֹא יָבִיא 29a זֶרַע לְשָׁם. מָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר גְּפָנִים מוֹשְׁחִין נִיחָא מָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגֶּדֶר מוֹשְׁחִין אֵין אוֹתוֹ הַכּוֹרֶת מְמָעֵט אַרְבַּע. תִּיפְתָּר שֶׁהָיה חָבוּק לַכּוֹתֶל. וְהָכֵין רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּהָכָא. מִסְתַּבְּרָא רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל יוֹדוּן לְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. וְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי יוֹסֵי יוֹדֵי לְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי יוֹסֵי.
Traduction
R. Yohanan dit que R. Yossé, R. Ismaël et R. Yohanan ben Nouri se sont exprimés tous trois dans le même sens: Ainsi, R. Ismaël dit entr’autres (192)Mishna, (Eduyot 2, 5). qu’au sujet d’un petit jardin entouré par des espaliers, l’espace permet au vendangeur de circuler avec son panier (soit 2 coudées), et non si l’espace est moindre. R. Yona l’explique en disant qu’il faut une coudée pour le vendangeur et une pour le panier (soit 2 couchées de chaque côté). Or, on peut objecter ceci: d’après Shammaï, qui dit de mesurer à partir des ceps de vigne, cela se comprend que 3 coudées suffisent; mais, d’après Hillel, qui prescrit de prendre la haie pour point de départ, comment ne pas tenir compte de ce que l’emplacement des racines absorbe une partie des 4 coudées consacrées à la vigne? (n’en doit-on pas conclure qu’au cas cité par R. Ismael, 2 coudées ne suffisent pas)? On peut l’expliquer, fut-il répondu, qu’il s’agit du cas où les ceps adhèrent au mur (de sorte qu’ils n’absorbent pas de terrain). Mais comment peut-il s’agir de 4 ceps (193)Soit un cep de chaque côté.? La Mishna ne parle-t-elle pas d’appliquer la règle de l’espalier à 5 ceps? On peut répondre à cela, dit R. Hanina, qu’il s’agit du cas où les 2 ceps se trouvaient dans un angle, et l’on imagine que s’ils étaient séparés il y aurait entre eux un intervalle de 4 coudées. Quant à R. Yossé, il professe le même avis que R. Ismael, puisqu’il dit (5, 4) et ci-après, § 8: ''s’il n’y a pas un espace de 4 coudées, on ne peut pas y semer''; or, cette mesure est justifiée si elle part des ceps de vigne; mais, si l’on prend la haie pour point de départ, ne faut-il pas tenir compte de la diminution du terrain pour l’espace des racines des ceps? On peut répondre à cela que ces derniers sont tellement adhérents au mur, qu’ils ne font pas perdre de place. Enfin, l’avis exprimé ici par R. Yohanan ben Nouri est semblable à ceux de R. Yossa et de R. Ismael (et qu’il faut l’intervalle des 4 coudées pour l’espalier entre la haie et les ceps, non au delà). Il paraît que R. Yossé et R. Ismael se rangent parfois à l’avis de R. Yohanan ben Nouri (194)''C'est-à-dire, la défense s'applique plutôt à l'espace situé entre les ceps et la haie, qu'au-delà; car ils interdisent même l'espace situé au-delà.''; mais celui-ci ne reconnaît pas l’avis des 2 précédents. De même R. Yossé s’accorde (en parlant d’un terrain entouré de 4 côtés) à exprimer l’avis de R. Ismael; mais l’inverse n’a pas lieu. ''Selon R. aqiba, est-il dit, il suffit de 3 palmes''
Pnei Moshe non traduit
ר' ישמעאל דתנינן. בפרק שני דעדיות שלשה דברים א''ר ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה על ביצה טרופה כו' ועל גנה קטנה שהיא מוקפת עריס והן חמש גפנים נטועות ומודלות ע''ג גדר או כיוצא בו:
אם יש בה כמלא בוצר וסלו מיכן. אם יש בה שיעור שיעמוד בה הבוצר ענבים עם סלו שמכניס הענבים לתוכו וכדמפרש ר' יונה אמה בוצר ואמה סלו וכו' וכלומר כשיעור ב' אמות לכל צדדי העריס אמה להבוצר ואמה לסלו שהן בין הכל ד' אמות מרובעות:
תיזרע. הגינה בתוכה והיינו שירחיק כדי עבודת הגפן שהוא ו' טפחים מכל צד וצד ונמצא זורע בשתי אמות האמצעיות שבה:
ואם לאו. שאין בה כשיעור הזה לא תזרע ואע''פ שמרחיק כדי עבודה מפני שכשאין בה ד''א נראית הזרע עם הגפנים הכל מעורבב והוו כלאים שמעינן מיהת דלר' ישמעאל לא הוי הערים ככרם גמור לענין דבעי הרחקה ד''א כעבודת הכרם ממש אלא כדי עבודת גפן יחידית דאי לאו הכי לא משכחת לה שיזרע בתוכה אפי' יש בה ד' אמות מרובעות והיינו כר' יוחנן בן נורי דלא משוי ליה להעריס ככרם אלא לענין שצריך ד' אמות בינו ובין הגדר אמרו לדין עריס שאז מרחיק כדי עבודת גפן יחידית וזורע את השאר ואם לאו לא יביא זרע לשם ואע''פ שמרחיק כדי עבודה:
הוון בעיי מימר. היו בני הישיבה רוצים לדקדק ולומר דאף דממשמעו' דברי רבי ישמעאל מוכח דס''ל כר' יוחנן בן נורי דלא אמרו כלל דין העריס שחשוב ככרם גמור אלא לענין שצריך שיהא שם ד''א כדינא דמתני' אליבא דריב''ן דלדידי' פליגי ב''ש וב''ה מהיכן מודדין הד''א שצריך שיהו שם ולא להרחקה ד''א כדאמרן וה''ה נמי לדינא דגינה המוקפת עריס דלב''ש מודדין הד' אמות שיהו בה מעיקרי הגפנים ולב''ה מן עיקר הגדר והשתא לב''ש דאמרי מעיקר הגפנים מודדין ניחא דאם יש מעיקרי הגפני' כמלא בוצר וסלו מכל רוח ורוח יש בה ד''א ומותר ליזרע בתוכה בהרחקת כדי עבודת הגפן אלא לב''ה דאמרי מעיקר הגדר מושחין הד' אמות קשיא וכי אין אותן הכרתין והן עיקרי הגפנים ועומדין בפנים להגדר ממעטין הארבע אמות שבה שהרי מן הגדר משערין כמלא בוצר וסלו וא''כ מקום הגפנים שבפנים ממעטין ושוב אין בתוכה ד' אמות:
תיפתר שהיו חבוקין לכותל. הא ל''ק מידי דהב''ע שהגפנים הן סמוכין הרבה וממש דבוקין הן לכותל הגדר ואין ממעטין כלום אף אם מודדין הד''א מן הגדר:
לא ארבע אינן כלום. כלומר אלא אי קשיא הא קשיא דהא קתני כמלא בוצר וסלו מכאן ומכאן והיינו לכל צד וצד וא''כ משמע שאפי' אין בכל צד וצד כ''א גפן אחת צריך מלא בוצר וסלו לכל גפן וגפן שבהצדדין והלא הן בין הכל ארבע גפנים בלבד ולאו ארבע אינן כלום לדין עריס בתמיה שהרי הלכות עריס בחמש גפנים דוקא כדתנן במתני':
תיפתר שהיו שתי גפנים נתונין בקרן זויות אחת. של הגינה ולפיכך אינו צריך אלא מלא בוצר וסלו אחד לכל צד שאלו שתי גפנים שבקרן זוית אחת יכול בוצר אחד לבוצרן כאחת וליתנם לסל אחת אבל מ''מ יש כאן חמש גפנים בין הכל שהרי אם ימתחם כלומר דמשערין כאילו הן נמתחים ורחוקין זו מזו והן נראין כארבע ביניים שיש בין חמש גפנים שבשורה כך רואין אנו כאילו יש ביניהם ארבע מרחקים שבין חמש גפנים ודינם כדין העריס לכל חד וחד כדאית ליה:
ר' יוסי. מאי היא וקאמר הא דתנינן לקמן בפרקין עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה. כגון שיש כאן חמש גפנים ומקצתן נטועות בצד כותל הגדר ומודלות עליו אבל אינן מחזיקות הן כל הכותל זו אחר זו אלא שהן נטועות מקצתן בקרן זוית של הכותל וכלה הכותל ושארי הגפנים יוצאות חוץ להקרן כדאמרינן לקמן על האי מתני' דמפרש הש''ס והוא שיהא בקרן זוית ד''ט כדי מקום כלומר שיהו מחזיקות שם עד כדי ד''ט שהוא כדי מקום חשוב בכל מקום ואז דינו שנותנין לו עבודתו ששה טפחים וזורע את המותר במקום שכלה שאין שם עריס ר' יוסי אומר אם אין שם ד''א בכל המקום לא יביא זרע לשם והיינו כר''י בן נורי דמתני':
מ''ד מעיקר הגפנים מושחין ניחא וכו'. כדפרישית לעיל דמקשי להאי מ''ד אליבא דר' יוסי דאמרינן השתא דס''ל כר' יוחנן בן נורי וא''כ מודדין הד''א מהגדר וכי אין אותו הכורת העומד שם בהקרן ממעט הארבע אמות ומשני נמי כדלעיל תיפתר שהיה חבוק ודבוק לכותל ואינו ממעט כלום:
והכין ר''י בן נורי דהכא. סיומא דמילתיה דר' יוחנן היא דאמר שלשתן אמרו דבר אחד דכמו דר' ישמעאל ור' יוסי סברי בהא דאמרן וכן הן נמי דברי ריב''נ כדפרישית:
מסתברא. וקאמר הש''ס דאע''ג דקאמר ר' יוחנן שלשתן אמרו דבר אחד לאו דכולהו סברי בכל הני דיני כאחד אלא דמסתברא דר' ישמעאל ור' יוסי יודון לר''י בן נורי והיינו דבר אחד דקאמר אבל ריב''נ איכא למימר דלא מודי הוא להא דר' יוסי ור' ישמעאל וטעמא דמילתא דריב''נ לא קאמר דהצריכו בעריס שיהא ד''א בינו ובין הגדר ולענין להביא זרע לשם בהרחקת ששה טפחים אלא דוקא בעריס שהוא נטוע כדרכו ושיהא כל החמשה גפנים נטועין בצד הגדר כסדרן זו אצל זו ולאפוקי להא דר' יוסי דאין כל החמש גפנים כסדרן אצל הכותל דהא כלה היא כדפרישית א''נ ליש מפרשים דכלה על הערים קאי וג''כ אין כולן כסדרן כעריס דמתני' וכן להא דר' ישמעאל דאע''ג דמוקי לעיל שיש שם חמש גפנים אפ''ה לאו נטועות כסדרן בצד אחד הן כעריס דמתני' אלא שהן בד' צדדי הגינה וא''כ ר' יוחנן בן נורי אינו מודה לר''י ולר' ישמעאל דבעינן ד''א בדינא דידהו אלא אפי' בפחות מד''א מותר להביא זרע לשם בהרחקת ששה טפחים מכל גפן וגפן אבל ר' יוסי ור' ישמעאל ודאי מודו ליה לר' יוחנן בן נורי דאם בדינא דידהו בעינן ד''א מכ''ש בעריס דמתני' דאיירי ביה ר' יוחנן בן נורי:
ר' יוסי יודי לר' ישמעאל. וכן מסתברא הוא דר' יוסי הוא דמודה לדיני' דר' ישמעאל דאם בדינא דידיה דאין כל החמש גפנים בצד הגדר ואפ''ה קאמר דבעינן ד''א מכ''ש בדיניה דר' ישמעאל דמיהת כל החמש גפנים בצד הגדר הן אבל לר' ישמעאל איכא למימר דהוא לא יודה לדיניה דר' יוסי:
רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב הֲלָכָה כְרִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מֵיקֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְתַנֵּי תַמָּן הֲלָכָה כְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מֵיקֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
Traduction
R. Juda dit au nom de Rav que cette règle prédomine. Selon R. Jacob bar Idi au nom de R. Josué ben Levi, l’avis de celui qui exprime des avis peu sévères à l’égard de l’extérieur de la Palestine sert de règle. En effet, dit R. Jacob bar Aha, c’est ce qui a été enseigné en propres termes plus haut (4, 9-fin).
Pnei Moshe non traduit
הלכה כר''ע. דמתני' דעבודת גפן יחידית שלשה טפחים:
ר' יעקב בר אידי וכו'. לא קתני הכי אלא הלכה כדברי שהוא מיקל בארץ להורות כמותו בחו''ל וכן א''ר יעקב בר אחא וכו' וכדאמרינן לעיל בסוף פ''ד בענין זה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source