Kilayim
Daf 27b
משנה: הַמְקַייֵם קוֹצִים בַּכֶּרֶם רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר קִידֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא קִידֵּשׁ אֶלָּא דָבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מְקַייְמִים. הָאִירוֹס וְהַקִּיסּוֹס וְשׁוֹשַׁנַּת הַמֶּלֶךְ וְכָל מִין זְרָעִים אֵינָן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. הַקַּנַּבִּס רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵינוֹ כִּלְאַיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כִּלְאַיִם. וְהַקִּינַרָס כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם.
Traduction
Si l’on conserve dans la vigne des chardons (servant de fourrage aux chameaux), il faut, selon R. Eliézer, brûler tout; mais selon les autres sages, cette interdiction n’est applicable que lorsqu’il est d’usage général de le conserver (180)''(Shabat 144b); (Baba Batra 156b). Ce n'est qu'en Arabie que l'on a l'habitude d'employer les chardons à nourrir les chameaux.''. L’iris (181)''C'est le sens adopté par l'Aroukh. Cf. Mishna, (Ohalot 8, 1). Selon Bertinoro, c'est une verdure employée dans les sauces, Sisymbria. Selon Maïmonide, il faudrait traduire ce mot par menthe, lequel cependant a 2 correspondants en arabe, qui diffèrent entre eux. Les Arabes ont pour la mentha (gentilis) un mot arabe (Forsk., flora, LXVIII, 213); que Maïmonide le traduit d'un mot qui ne peut correspondre qu'à Iris, selon Reisk, ad Rhazis librum. Quant au mot kisoum, Maïmonide le traduit par le latin coriola (convolvulus, herba arborem ascensu suo comprehendens, pecul. Helxine, selon Dioscor., 4, 39).'', l’hedera cisso'' (ou festuca), le lis royal, ou d’autres plantes de jardinage, ne forment pas de mélange interdit à la vigne. Le chanvre (cannabis) n’est pas défendu, selon R. Tarfon; il l’est, selon les autres sages. Les épines de l’espèce cynara hortensis sont interdites dans la vigne.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המקיים קוצים בכרם ר''א אומר קידש. כדקאמר טעמיה בגמרא שכן בערבייא מקיימין קוצים בשדות לגמלים וס''ל לר''א דמכיון שמקיימין אותן במקום אחד נאסרו בכל מקום כדאמרינן בריש מכילתין:
וחכ''א לא קידש אלא דבר שכמוהו מקיימין. כלומר במקום שמקיימין אותן אסורין ובמקומות שאין מקיימין אותן מותרין והלכה כחכמים:
האירוס. מין ירק שעליו רחבין ונותנין אותו בתבשיל וקורין אותו בערבי סוסנבר ובלע''ז מינט''א:
והקיסוס. אדרא בלע''ז שמדלין אותו על החניות או קוריול''ה בלע''ז ושושנת המלך בערבי שקאי''ק א''ל נעמ''ן ובלעז רוזיל''א:
וכל מיני זרעים אינן כלאים בכרם. כך היא הנסחא בכל המשנה:
הקנבס. קנאב''ו בלע''ז ובערבי קונ''ב:
וחכ''א כלאים. והלכה כחכמים:
והקינרס. בערבי אלקנדיא''ה ובלע''ז קרדו והוא דרדר האמור בתורה וקוץ ודרדר תצמיח לך לכ''ע הוא כלאים בכרם:
הלכה: אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ טַעֲמָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר שֶׁכֵּן מְקוֹמוֹת מְקַייְמִין אוֹתָן לִגְמָלִים בַּעֲרָבִיָּא.
Traduction
Selon R. Abahou, R. Eliézer se fonde sur ce qu’en Arabie on ne conserve pas de chardons pour les chameaux (182)''Cf. ci-dessus, 1, 1 (26d); Babli, (Shabat 134a).''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' טעמא דר' אליעזר וכו' כדאמר בריש מכילתין:
רִבִּי זְעִירָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ 27b בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. אִם עֲשָׂבִים יוּפָּךְ הַכֹּל מוּתָּר. אִם אָבִיב יִנָּפֵץ הַקַּשִּׁין מוּתָּרִין וְהַדָּגָן אָסוּר. אִם הֵבִיאָה דָּגָן תִּדָּלֵק הַכֹּל אָסוּר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַכֹּל אָסוּר. מַהוּ הָדָה דְתַנִּינָן אִם עֲשָׂבִים יוּפָּךְ אִם אָבִיב יִנָּפֵץ אִם הֵבִיאָה דָּגָן תִּדָּלֵק. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן הָעָרְלָה וּכְלָאֵי הַכֶּרֶם אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִשָׂרֵף יִשָּׂרֵף אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִיקָבֵר יִקָּבֵר.
Traduction
R. Simon ben Lakish explique au nom de R. Oshia les termes de la Mishna (l’avis de R. aqiba): si la semence, y est-il dit, a produit des herbes, on retourne le champ et on peut les manger; si les épis ont commencé à pousser, il faut les arracher, c’est-à-dire que l’on peut se servir de la paille, pourvue que l’on rejette le grain; si, enfin, le blé est mûr, il faut le brûler et l’on interdit tout, la paille et le contenu. R. Yohanan, au contraire, interdit même les herbes (permises selon R. Oshia); quant aux termes de la Mishna, qui prescrit en ce cas de labourer le champ et n’ordonne la destruction que pour le blé mûr, cela veut dire seulement qu’au lieu de les brûler, on les détruit autrement, comme dans cette Mishna (178)''V. Mishna, Temoura 7, der.; babli, 33b.'': quant aux premiers fruits de l’arbre (orla) et aux mélanges hétérogènes de la vigne, on les brûle si ce sont des objets réductibles au feu, ou l’on enterre ce que l’on a l’habitude d’enfouir en terre (les produits verts n’étant pas aisément consumés).
Pnei Moshe non traduit
אם עשבים יופך הכל מותר וכו'. ר' הושעיה מדייק לישנא דמתני' דקתני גבי אביב ינפץ וגבי דגן תדלק משמע דיש חילוק ביניהם לענין איסור ולפיכך מפרש דזהו ההפרש דבעשבי' דקתני יופך בלבד וא''כ די בזה ומותר הכל בהנאה ובאביב ינפץ שמנפץ הדגן שהתחיל להתגדל בהן לפי שהוא אסור והקשין מותרין הן ובדגן שכבר נתגדל בהן קתני תדלק לפי שאז הכל אסור בהנאה ואף הקשין:
ר' יוחנן אמר. דלא היא אלא אף בעשבים ובאביב הכל אסור בהנאה ומהו הדא דתנינן אם עשבים יופך וכו' דמשנה התנא בלישניה היינו טעמא כההיא דתנינן תמן בסוף תמורה דקחשיב התם ערלה וכלאי הכרם בהדי הנשרפין וקתני בהו את שדרכו לישרף כגון אוכלין ישרף ואת שדרכו ליקבר כגון משקין ושאר דברים לחין יקבר והלכך היא דשני בלישניה דדברו חכמים בהווה דעשבים ואביב עודם לחין הן ובעשבים סגי ליה בהפיכה לחוד ובאביב ינפץ דג''כ לא שייך ביה שריפה אלא דבדגן ממש שייך ביה שריפה קתני תדלק ולעולם לענק איסור שוין הן דהכל אסור בהנחה:
הָאִירוֹס אִרֹסִיה. הִקִּיסּוֹס קִסּוֹסָא. וְשוֹשַׁנַּת הַמֶּלֶךְ קְרִינוֹן.
Traduction
Les termes de la Mishna pour iris et hedera s’expriment de même en chaldéen. Quant à la rose royale, c’est la cerinthe (183)Comp. Ben-Sira, 3, où on lit: gr Kérinon. ou aubépine ou mélinet chrinqon.
Pnei Moshe non traduit
האירוס אירסיה. כך היו קורין אותו וכן כולן:
רִבִי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶן לָקִישׁ פְּעָמִים שֶׁהַקַּשִּׁין מוּתָּרִין וְהַדָּגָן אָסוּר. פְּעָמִים שֶׁהַקַּשִּׁין אֲסוּרִין וְהַדָּגָן מוּתָּר. הֵיךְ עֲבִידָא זָרַע בְּהֵיתֵר וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו הַקַּשִּׁין מוּתָּרִין וְהַדָּגָן אָסוּר. זָרַע בְּאִיסּוּר וְהֶעֱבִיר אֶת הַסְּכָךְ הַקַּשִּׁין אֲסוּרִין וְהַדָּגָן מוּתָּר. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי נִיחָא הַקַּשִּׁין מוּתָּרִין וְהַדָּגָן אָסוּר. הַקַּשִּׁין אֲסוּרִין וְהַדָּגָן מוּתָּר גָּדַל מִתּוֹךְ אִיסּוּר וְאַתְּ אֲמַר מוּתָּרִים. רִבִּי זְעִירָא כְדַעְתֵּיהּ. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן בָּצֵל שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁעֲקָרוֹ וּשְׁתָלוֹ אֲפִילוּ מוֹסִיף כַּמָּה אָסוּר שֶׁאֵין גִּידּוּלֵי אִיסּוּר מַעֲלִין אֶת הָאִיסּוּר.
Traduction
R. Jacob bar Idi au nom de R. Simon b. Lakish, dit: tantôt on peut se servir de la paille, et le blé est interdit: tantôt la paille est interdite et le blé est permis. Dans quel cas cela a-t-il lieu? Si, au moment de semer, le champ était autorisé (les distances légales étaient gardées), et que plus tard on a fait passer des ceps de vigne sur les épis (ce qui est interdit), on peut se servir de la paille seule, non du blé. Si, au contraire, on a semé dans un champ qui était interdit (couvert par des ceps), et qu’ensuite on a enlevé la couverture, les épis qui ont grandi dans une situation défendue sont interdits: mais le blé qui a poussé à l’état permis peut être consommé. R. Zeira lui objecta ceci: l’on comprend le premier cas, que la paille soit permise, non le blé (en raison de leur formation); mais on ne s’explique pas l’inverse; car le blé, provenant d’un objet qui a poussé dans des conditions interdites, ne saurait être autorisé lui-même. R. Zeira est conforme en cela à l’avis qu’il a exprimé au nom de R. Yonathan: si, après avoir planté des oignons dans une vigne, mélange qui est interdit, on les arrache de là et on les transplante dans un champ autorisé, quelle que soit la quantité nouvelle qui entoure ces oignons et les absorbe (179)Voir (Orla 1, 5), et comp. Babli, Nedarim c. 57b., ils restent interdits, car ce qui est né dans un état interdit ne perd pas cette qualité, et l’interdiction ne saurait être effacée.
Pnei Moshe non traduit
פעמים שהקשין מותרין והדגן אסור וכו'. כדמפרש ואזיל שאם זרע בהיתר שלא היה שם גפן וסיכך אח''כ את הגפן שהוא בשיעו' הרחק מן התבואה אלא שסיכך מן המתפשט ממנו על גבי התבואה הרי הקשין מותרין שגידולי היתר הן:
והדגן. שבהן ונתגדל אחר שסיכך בגפן אסור:
זרע באיסור. ואם הוא להיפך שבשעת הזריעה הי' שם סכך מהגפן ואח''כ העביר את הסיכוך קודם שנתבשל הדגן הרי הקשין אסורין והדגן מותר:
רבי [זעירא] בעי. על הסיפא דהניחא ברישא שהקשין מותרין והדגן אסור שפיר אלא הא דקאמר בלפעמים שהקשין אסורין והדגן מותר קשיא הרי הדגן גדל מתוך הקשין שהן איסור ואת אמר הדגן מותר בתמיה הא מיהת גידולין מן האיסור הוא:
ר' זעירא כדעתיה. לטעמיה הוא דאזיל לפיכך מקשי הכי דא''ר זעירא בשם ר' יונתן בצל של כלאים שנטעו באיסור ועקרו משם ושתלו במקום אחר אפי' מוסיף הוא כמה אח''כ הכל אסור:
שאין גידולי איסור מעלין את האיסור. כלומר גידולין הבאין מחמת האיסור אע''פ שהן בעצמן נתוספו בהיתר אין מעלין את העיקר האיסור:
הַקָּנִים וְהָאָגִין וְהַוְורֶד וְהָאָטָדִין מִין אִילָן וְאֵינָן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. הַשִּׁיפָה וְהַחִיטּוֹן וְהַגֶּמִי וּשְׁאָר כָּל הַגְּדֵלִים בָּאֶפֶר מִין דְּשָׁאִים וְאֵינָן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. וְהָתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אֵילּוּ הֵן מִינֵי דְּשָׁאִים הַקִּינַרָס וְהַחֲלִמָה וְהַדְּמוּעַ וְהָאָטָד. תַּמָּן לִבְרָכָה וְכַאן לְכִלְאַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָדָא אָֽמְרָה אֶתְרוֹג אַף עַל פִּי שֶׁאַתְּ אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא פְרִי הָעֵץ אַתְּ אוֹמֵר עַל הַתְּמוּרָז שֶׁלּוֹ בּוֹרֵא מִינֵי דְּשָׁאִים.
Traduction
Les tiges de joncs, les chardons, ach, le rosier et la ronce (184)Citée en (Sheviit 7, 3). Cf. babli, (Eruvin 34b)., sont considérés comme espèces d’arbres et ne forment pas de mélange interdit avec la vigne. Mais R. Oshia ne dit-il pas (185)Voir même série (Berakhot 6, 1), fin que l’on nomme verdure les connares (ou aloës), les malvacés, le melon et l’aubépine? (Comment donc ce dernier est-il classé ici par les arbustes)? Lorsqu’il s’agit de la bénédiction à prononcer pour en manger, on le range parmi les verdures;mais ici, au point de vue des hétérogènes, ce n’est pas interdit dans la vigne, à titre d’arbuste. On peut en conclure par analogie, dit R. Yossé, que pour le cédrat il y a 2 formules de bénédictions; pour le fruit même on dit: ''Béni soit le créateur des fruits de l’arbre''; mais pour les bourgeons (comestibles), on dit: ''béni soit le créateur des sortes de verdures''.
Pnei Moshe non traduit
הקנים וכו'. תוספתא היא בסוף פ''ג:
השיפה והאיטן וכו'. מין דשאים והרי הן כלאים בכרם. כצ''ל וכן הוא בתוספתא:
והתני ר' הושעיה אלו הן מיני דשאים וכו' והאטד. והיך אמרת דאטד מן אילן הוא:
תמן. מה דא''ר הושעיה לברכה הוא. שאין מברכין על פירות הגדלין באטד אלא בורא פרי האדמה וכאן לענין כלאים אמרינן דמין אילן הוא ולא מין ירק ואינו כלאים בכרם ואין למדין איסור כלאים מברכה:
הדא אמרה. מדאין למדין כלאים מברכה דהפירות מחשבינן לה כפרי האדמה והאילן עצמו כשאר מין אילן ואינו כלאים בכרם ש''מ דהפרי לחוד והעץ הוא לחוד והלכך שמעינן נמי דאף על פי שהאתרוג את אומר עליו בורא פרי העץ אפי' כן את אומר על התמרות שלו בורא מיני דשאים כלומר כמו שמברכין על כל פירות הגדלין בדשאים בפה''א והתמרות הן כעין פרי ירוק הגדל בהעלין שסביבות הפרי כדאמרינן בסוכה גבי הדס נקטם ראשו ועלתה בו תמרה ומשום שהפרי לחוד ותמרות העלין שבהעץ לחוד:
הַצְּלָף בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם וְאֵינוֹ כִלְאַיִם בִּזְרָעִים. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ כִלְאַיִם לֹא בְכֶרֶם וְלֹא בִזְרָעִים. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁהוּא חַייָב בְּעָרְלָה. תַּנֵי רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא אֶת שֶׁהוּא עוֹלֶה מִגִּזְעוֹ מִין אִילָן מִשָּׁרָשָׁיו מִן יֶרֶק. הָתִיבוּן הֲרֵי הַכְּרוּב הֲרֵי הוּא עוֹלֶה מִגִּזְעוֹ. כָאן בְּוַדַּאי כָּאן בְּסָפֵק.
Traduction
Quant au câprier (186)''V. Babli, même traité, 36a (1, p. 375); (Maasserot 4, 6), fin.'', selon Shammaï, c’est un produit interdit à titre d’hétérogène dans la vigne, et non parmi les légumes verts; selon Hillel, ce n’est interdit nulle part, ni dans la vigne, ni parmi les verdures. Mais tous deux reconnaissent que la loi de l’orla lui est applicable. R. Hinena bar Papa a enseigné: lorsque la souche ou le tronc produit des feuilles (par les branches), c’est un arbre (187)Comp. Même série jérus., (Baba Batra 5, 5) ( 15a).; mais s’il pousse des rejetons sur la racine, c’est considéré comme verdure. Mais, fut-il objecté est-ce que le chou (qui est une verdure) ne produit pas de feuilles par la souche? Et pourtant c’est un légume vert? Comme ce produit rentre avec certitude dans la classe des verdures, on ne fait pas attention à cette marque; elle est effective en cas de doute.
Pnei Moshe non traduit
הצלף וכו'. תוספתא שם:
את שהוא עולה מגזעו. שהנופים והעלין שלו עולין מן גזע האילן ולא משרשיו שבקרקע ה''ז מין אילן ואת שהעלין שלו עולין מן שרשיו שבקרקע וגדלין סביב סביב הגזע שהוא באמצע הרי זה מין ירק:
התיבון. וכללא הוא והרי הכרוב שלפעמים הרי הוא עולה העלין שלו מגזעו ולכ''ע מין ירק הוא:
כאן בודאי כאן בספק. כלומר הכלל שאמרו הוא בדבר שבודאי ולעולם הוא כך אבל בכרוב אף על פי שתמצא לפעמים שנראה שעלין שלו מן גזעו הן עולין מ''מ על הרוב הן מן שרשיו והרי הוא כספק לענין כלאים אם זה יעלה מן הגזע או משרשיו כדרך שארי מין כרוב וספק איסורא לחומרא ואת שהוא עולה מגזעו לעולם בזה הוא שאמרו מין אילן הוא ואינו כלאים בכרם:
הדרן עלך כרם שחרב
Kilayim
Daf 28a
משנה: 28a אֵי זֶהוּ עָרִיס הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בְּצַד הַגֶּדֶר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ בְצַד חָרִיץ שֶׁהוּא עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מוֹדְדִין אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִיקַּר גְּפָנִים וּלְשָׂדֶה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין מִן הַגֶּדֶר וּלְשָׂדֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי טוֹעִין כָּל הָאוֹמְרִין כָּךְ. אֶלָּא אִם יֵשׁ אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִיקַּר גְּפָנִים וּלְגֶדֶר נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. וְכַמָּה הִיא עֲבוֹדַת הַגֶּפֶן שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה.
Traduction
Qu’appelle-t-on espalier? Une plantation d’une rangée de 5 ceps de vigne auprès d’une haie haute de dix palmes, ou à côté d’un fossé profond de dix palmes et large de 4; en ce cas, on laisse (à la vigne) 4 coudées libres, pour la culture. Selon Shammaï, on mesure 4 coudées en partant de la racine des ceps jusqu’au champ; selon Hillel, on mesure à partir de la haie. R. Yohanan ben-Nouri dit: ils se trompent tous ceux qui expriment cet avis (celui de Hillel, il exige pour former une vigne qu’il y ait 2 rangées); mais voici la règle: s’il y a 4 coudées depuis la racine des ceps jusqu’à la haie, on laisse l’espace nécessaire pour leur culture, et l’on ensemence le reste (188)Toutefois, cela ne se peut pas, si la place n'a pas 4 coudées. Voir (5, 4).. Et quel est l’espace nécessaire pour la vigne? Six palmes dans chaque sens; selon R. aqiba, il suffit de trois par cep isolé.
Pnei Moshe non traduit
איזהו עריס. כלומר מהו זה שנקרא עריס ודינו שאע''פ שאינו אלא שורה אחת אפ''ה עבודתו ד' אמות כשאר כרם דקי''ל דעד שיהו בו שתי שורות וכב''ה דלעיל בפ''ד אבל לעריס דין אחר יש לו ומודו דבשורה אחת נמי הוי כרם ונקרא עריס על שם שמסרגים הקנים שלו במקום גבוה כדרך שמסרגין את המטות ומדלין את הגפנים על מקום זה שיהו שריגי הגפנים נמשכין עליו:
בש''א מודדין ד''א מעיקר גפנים ולשדה. כגון שהגפנים הן לפנים מן הגדר והזמורות עולים על הגדר ואם בא לזרוע לאחורי הגדר לב''ש מודדין מעיקרי הגפנים ואם היה בין הגפנים להגדר אמה אחת מרחיק עוד ג' אמות מן הגדר וזורע שהן ד' אמות מעיקרי הגפנים ולב''ה מודדין ד''א מן הגדר שהן חמש אמות מעיקרי הגפנים ובזה ב''ש מקילין וב''ה מחמירין והכי מפרש לה בגמ' ואם בא לזרוע מצד הגפנים לד''ה צריך להרחיק ד''א מעיקרי הגפנים שהן חמש אמות מן הגדר:
טועין כל האומרין כך. לב''ה דמעולם לא אמרו ב''ה בשורה אחת של חמש גפנים שיהא צריך להרחיק ממנה ולשדה ד' אמות ולא הוזכר ד''א בעריס אלא לענין זה שאם יש שם ד''א בין עיקרי הגפנים ובין הגדר שהן מודלות עליה נותנין לו את עבודתו ששה טפחים כדין גפן יחידית וזורע את המותר מששה טפחים ולהלן עד הגדר ואם אין שם ד''א בין הגפנים להגדר לא יביא זרע לשם דדמיא לגפן שהיא נטועה בגת או בנקע דס''ל לר' יוסי בפ' דלעיל בהלכה ד' שאם אין שם ד''א לא יביא זרע לשם והכי אמרינן בגמרא דר''י בן נורי בשיטת ר' יוסי אמרה:
ר''ע אומר ג''ט. הויא עבודה לגפן יחידית ואין הלכה כר''ע:
הלכה: וְקַשְׁיָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי בְּלֹא כָּךְ אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כֶּרֶם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בֶּעָרִיס הַמְּעוּקָם שָׁנוּ. אִם בֶּעָרִיס הַמְּעוּקָם שָׁנוּ בְּלֹא גֶדֶר אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כֶּרֶם. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מַהוּ לִיזְרֹעַ בֵּנְתַּיִם. בִּמְכוּוָּנוֹת הֵן וְאַתְּ אָמַר אָסוּר לִיזְרֹעַ בֵּנְתַּיִם. מַהוּ לִיזְרֹעַ בֵּין הַגְּפָנִים כְּמַה דְתֵימַר גַּבֵּי מוּקְשֶׁה אָסוּר לִיזְרֹעַ בֵּין הַגּוּמוֹת. אוּף הָכָא אָסוּר לִיזְרֹעַ בֵּין הַגְּפָנִים.
Traduction
N’est-ce pas en contradiction avec ce que Shammaï dit plus haut (4, 5). Et sans que la plantation soit adossée à une haie, n’est-ce pas interdit comme vigne (ainsi que plus haut une rangée de 5 ceps forme une vigne)? R. Simon ben Lakish répond qu’il s’agit d’un espalier irrégulier (la haie seule reconstitue la vigne). Puisqu’il est admis qu’il s’agit d’un espalier irrégulier, s’il n’y a pas de haie, l’interdiction à cause de la vigne ne subsiste pas. R. Yona demanda: peut-on semer un élément étranger entre les deux (entre l’espalier et les ceps)? Puisqu’il s’agit d’une rangée régulière, il va sans dire que c’est interdit. Mais peut-on semer entre les ceps (isolés)? De même qu’il est dit, pour les cucurbitacées (189)Comp. (3, 4)., qu’il est défendu de tirer parti des excavations pour y semer, de même c’est interdit ici pour les ceps de vigne.
Pnei Moshe non traduit
גמ' וקשיא על דעתיה דב''ש. למה להו למימר הנוטע שורה בצד הגדר וכי בלא כך אינו אסור משום כרם הא ס''ל דהנוטע שורה אחת של חמש גפנים בכל מקום הוי כרם כדתנן לעיל בפ''ד בהלכה ה':
בעריס המעוקם שנו. שאין השורה נטועה מכוונת אלא באמצע השורה הגפנים בולטין לכאן והן בצד הגדר ומן הצדדין הן משוכין להלן מן הגדר מן הצד ולא קאמרי ב''ש דשורה אחת הוי כרם אלא בשורה מכוונת שהגפנים הן נטועין זא''ז במכוון אבל הכא מכיון שהוא עקום אם לא היה בצד הגדר לא הוי כרם:
אם בעריס המכוון שנו בלא גדר וכו'. כצ''ל כלומר דאלו במכוון למה לי גדר לב''ש. ולגי' שלפנינו יש לפרש דבניחותא קאמר ואסוקי מילתא היא כלומר אלא דאם הוא כן דבעריס המעוקם שנו שפיר הוא דבלא גדר אינו אסור משום כרם אף לב''ש:
מהו ליזרע בינתים. האי בינתים א''א לפרש בין העריס להגדר בתוך ד''א דמהיכי תיתי שיהא מותר לזרוע והלא לכ''ע צריך להרחיק ולא פליגי אלא בשיעור מדידת ד''א ואם יש יותר מד''א בינו להגדר הוא דבעי מהו לזרוע חוץ לד''א מהגפנים או דילמא כיון שהוא בין הגפנים להגדר לא יביא זרע לשם:
במכוונת הן ואת אמר אסור לזרוע בינתים. בתמיה כלומר והא אפי' במכוונת הן הגפנים בהשורה וכי את אומר שאסור לזרוע בינתים חוץ לד''א מהגפנים דלא אמרו ב''ש דשורה אחת הוי כרם אלא לענין שצריך להרחיק ד''א אבל חוץ לד''א למה לא יזרע והרי כיון שאין כאן אלא שורה אחת לא שייך למימר ביה דין מחול הכרם שיהא אסור בין הכרם להגדר כדאמרינן בריש פ''ד דלא אמרו מחול הכרם אלא בכרם גדול ולא בכרם קטן שיש בו שתי שורות ומכ''ש כאן בשורה אחת:
מהו לזרוע בין הגפנים. בגומות שביניהן אם הוה הפסק ופשיט לה כמה דתימר גבי מוקשה לעיל בפ''ג בהלכה ו' דבין הגומות. שהן בין הקישואין והדלועין שאסור לזרוע זרע אחר שם אם אין כאן שיעור העבודה וה''נ אסור לזרוע בין הגפנים אפי' בין הגומות עד שירחיק שיעור העבודה של גפן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source