Kilayim
Daf 23b
משנה: 23b כֶּרֶם שֶׁחָרֵב אִם יֵשׁ בּוֹ לְלַקֵּט עֶשֶׂר גְּפָנִים לְבֵית סְאָה וּנְטוּעוֹת כְּהִילְכָתָן הֲרֵי זֶה נִקְרָא כֶּרֶם. כֶּרֶם דַּל שֶׁהוּא נָטוּעַ עִרְבּוּבְיָא. אִם יֵשׁ בּוֹ לְכַוֵּין שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ הֲרֵי זֶה כֶרֶם. וְאִם לָאו אֵינוֹ כֶרֶם. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הוֹאִיל וְהוּא נִרְאֶה כְתַבְנִית כְּרָמִים הֲרֵי זֶה כֶרֶם.
Traduction
Si dans une vigne ravagée, il reste encore de quoi vendanger, sur un terrain d’une contenance d’un saa, dix ceps plantés régulièrement et en file (158)N'ayant pas une largeur de 16 coudées et n'étant pas distants de moins de 4 coudées. Voir (4, 6)., cela s’appelle une vigne pauvre (mais les lois s’appliquent à elle comme de coutume). Si une telle vigne est plantée sans ordre, mais qu’il y reste de quoi placer deux en face de trois (en damier), cela s’appelle encore une vigne; mais au cas contraire, ce ne sont que des ceps isolés. Selon R. Meir, c’est toujours une vigne, parce qu’elle en conserve encore l’aspect (et il faut maintenir les distances légales).
Pnei Moshe non traduit
מתני' כרם שחרב. כלומר שחרבו הגפנים מקצתן ממנו ולא שחרבה השורה האמצעית כדקאמר בגמרא:
אם יש בו ללקט עשר גפנים. נטועות למקום בית סאה כלומר שלא יהו מפוזרות ביותר מבית סאה ונטועות כהלכתן והיינו שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב ה''ז נקרא כרם ובנוסחת המשניות ה''ז נקרא כרם דל ואסור לזרוע בכולו:
כרם דל. שגפניו מועטים והוא נטוע ערבוביא שהגפנים מעורבבים ואינו מכוון שורה כנגד שורה:
אם יש בו לכוין שתים כנגד שלש ה''ז כרם. ומרחיק ממנו ד' אמות ומפרש בגמרא שמביא חוט ומודד כנגד העקרים לכוין שתים כנגד שתים וכו' ואע''פ שהנוף אינו מכוון זה כנגד זה שהכל הולך אחר העקרים:
ואם לאו אינו כרם. וא''צ להרחיק ממנו הזרע אלא ששה טפחים כדין גפן יחידית:
הואיל והוא נראה כתבנית הכרמים ה''ז כרם. וצריך להרחיק ממנו ארבע אמות ואין הלכה כר''מ:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם הִיא כֶּרֶם שֶׁחָרֵב. קָרַחַת הַכֶּרֶם מַקְרִיחִין אוֹתוֹ מֵאֶמְצָעִי. כֶּרֶם שֶׁחָרֵב מַקְרִיחִין אוֹתוֹ מִכָּל צְדָדָיו.
Traduction
R. Yohanan dit que le cas cité ici est le même que celui de la ''plate-bande de vigne'', dont il est question au chapitre précédent (§ 1); seulement voici la différence: au premier cas, les vides se trouvent au milieu de la vigne; ici, il s’agit de ravages ayant eu lieu sur tous les côtés.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר ר' יוחנן היא קרחת הכרם וכו'. לפרש מפני מה שינה לקרות לזה קרחת ולזה שחרב סתם כדא''ר יוחנן ה''נ בריש פרק דלעיל וכדפרישית שם:
רִבִי זְעִירָא מְחַוִּי לַחֲבֵרַיָּא. תֵּשַׁע שׁוּרִין מִן שׁוּבַע שׁוּבַע. נְסַב שׁוּרָא פָּרָא שׁוּרָא לִשְׁתִי שׁוּרָא פָּרָא שׁוּרָא לְעֵרֶב. נִשְׁתַּייְרוּ שָׁם עֶשְׂרִים גְּפָנִים. נְסַב תַּרְתֵּיי מִיכָּן וְתַרְתֵּיי מִיכָּן חָדָא מִיכָּא וְחָדָא מִיכָּא. נִשְׁתַּייְרוּ שָׁם עֶשֶׂר גְּפָנִים. הָדָא דְתַנִּינָן עֶשֶׂר גְּפָנִים לְבֵית סְאָה נִמְצְאוּ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם אַחַת יוֹצֵא זָנָב. שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב. שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב. שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב.
Traduction
R. Zeira a démontré par un exemple ce que c’est qu’une vigne pauvre. Il a fait venir ses compagnons d’études dans une vigne composée de 9 rangées ayant chacune 7 ceps (159)Pour l'intelligence de toute ce passage, il est bon d'avoir sous les yeux la figure suivante, donnée par le commentateur R. Simson de Sens p. 272; il a pris une rangée et l’a ravagée en allant de droite à gauche (en largeur) et en enlevant un cep sur deux (reste 4 côtés à 9 ceps, soit 36): puis il a pris une autre rangée qu’il a diminuée de même, en procédant de haut en bas (en longueur). Il reste donc après cette seconde opération, 20 ceps (ou 5 rangées de 4 ceps). Il a enlevé ensuite sur chaque rangée externe à droite et à gauche, deux ceps à chacune des deux extrémités et un au bout (soit 10), de sorte qu’il n’en restait que dix. Ainsi se trouve démontré l’exemple invoqué par la Mishna: ''S’il reste de quoi vendanger, sur un terrain d’une contenance d’un saa, dix ceps plantés régulièrement''. Il en résulte que dans chacun des 4 sens imaginables, on aura une série de 2 ceps sur deux, suivis d’un 5e en appendice, et pour chaque série de cinq ceps, on suppose un 6e cep imaginaire (qui lui donne l’étendue d’une grande vigne, ayant 3 ceps sur 3).
Pnei Moshe non traduit
ר' זעירא מחוי לחברייא. הראה להם הדוגמא להבין המתני':
תשע שורין. מן שובע שובע כגון שיש כאן נטועים תשע שורות של שבע שבע גפנים והשורות מכוונות זו כנגד זו בשתי ובערב כזה והאורך ממזרח למערב הוא ט' שורות וזהו השתי והרוחב מדרום לצפון ז' שורות וזהו הערב:
נסב שורה פרא שורה לשתי שורה פרא שורה לערב. כלו' תצייר בעצמך וקח שורה אחת שתהא עדיין קיימת ותפחות ותחריב השורה השניה וכן כולן קח שורה ותפחות שורה לכל האורך והוא השתי נמצא שחרבו ארבעה שורות מן האורך ונשתיירו חמשה שורו':
פרא. לשון פחות הוא כמו שתמצא בפ''ו דכתובות תרין חולקין פרא צבחר וכן במקומות הרבה בש''ס הזה:
שורה פרא שורה לערב. וכן תעשה עוד בהרוחב והוא הערב קח שורה ותחריב ותפחות שורה וכן כולן בהשורות שהן מדרום לצפון ונמצא שחרבו שלשה שורות ותמצא שנשתיירו מהכל עשרים גפנים וזהו דקאמר נשתיירו שם עשרים גפנים כלומר כשהן ישארו קיימות ולא תחריב עוד ואז תמצא ארבעה פעמים שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב כמו שתראה בחוש בצורה זו אשר העמדתי לפניך אלא משום דאנן תנן עשר גפנים לבית סאה ונטועות כהלכתן משמע דלא נשתיירו כ''א עשר גפנים ואעפ''כ נראות נטועות כהלכתן ולכל רוח ורוח שתראה יהיה מהן שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב והיכי משכחת לה והלכך צריך שיחריב עוד ולא ישתיירו כ''א עשר גפנים ועם כל זה יהו נראות שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב. והיינו דקאמר ומסיים:
נסב תרתיי מכאן ותרתיי מכאן חדא מיכא וחדא מיכא. כלומר עכשיו תקח מהעשרים גפנים הללו שנשארו קיימות ותחריב אותן שתים מכאן ושתים מכאן והיינו מהשורות החיצוניות של ט' ט' של צד דרום ושל צד צפון תקח שתים מכאן ומכאן ותחריב ותשאר גפן יחידית בדרום וגפן יחידית בצפון ועוד תקח חדא מכאן וחדא מכאן והיינו משורות החיצוניות של ז' ז' של צד מזרח ושל צד מערב ותשאר ג''כ גפן יחידית בצד מזרח וגפן יחידית בצד מערב וכשתעשה זה תראה שנשארו ששה גפנים בפנים קיימות והן שלש כנגד שלש בהשורות של ט' ט' ועוד נשאר ארבעה גפנים בשורות החיצוניות גפן א' בכל רוח ורוח והן הן העשר גפנים ובהן תראה בכל רוח ורוח שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב שמהששה הפנימיות נראות שתים כנגד שתים לצד מזרח וא' היוצא זנב הוא הגפן היחידית שנשארה בשורה החיצונה שבמזרח וכן לצד דרום וכן לכל רוח ורוח:
נשתיירו שם עשר גפנים. כצ''ל וכדמסיים ואזיל הדא דתנינן עשר גפנים לבית סאה:
נמצאו שתים כנגד שתים וכו'. כדפרישית שלכל רוח ורוח שתראה תמצא שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב:
Kilayim
Daf 24a
אַתְּ רוֹאֶה כִּילּוּ אֲחֶרֶת נְטוּעָה כָּאן. כִּילּוּ אֲחֶרֶת נְטוּעָה כָּאן. כִּילּוּ אֲחֶרֶת נְטוּעָה כָּאן. לִיטַּע כָּאן אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁהוּא זָנָב וְאֵין זָנָב לְזָנָב. לִיטַּע כָּאן אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁהוּא זָנָב וְאֵין זָנָב לְזָנָב. לִיטַּע כָּאן אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁהוּא זָנָב וְאֵין זָנָב לְזָנָב. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין זָנָב לְכֶרֶם גָּדוֹל. 24a הָדָא פְשִׁיטָא שְׁאֵילָתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בָּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְּ רוֹאֶה כִּילּוּ אֲחֶרֶת נְטוּעָה כָּאן.
Traduction
Ce 6e cep additionnel sera supposé; mais on ne pourra pas le planter en réalité, car de tous les 4 côtés ce serait un supplément au supplément, ce qui est inadmissible. Cela prouve, en général, que pour une grande vigne, on ne place pas d’appendice. Cette règle énoncée ici, répond à la question posée plus haut (4, 6) par R. Yossé bar Zemina au nom de R. Yohanan, savoir si l’on suppose la présence d’un 6e cep (imaginaire).
Pnei Moshe non traduit
את רואה כאילו אחת נטועה כאן וכו'. כלומר טעמא דמחשבינן לשתים כנגד שתים וא' יוצא זנב ככרם הוא דמסיים כדאמרינן בפ' דלעיל בהל''ו לפי שאתה רואה כאלו עוד גפן אחרת נטועה כאן אצל הגפן היוצא זנב לנגד השורה השניה של השתים הפנימיות והוי כשתי שורות של ג' ג' וה''נ אמרינן הכא לכל רוח ורוח:
ליטע כאן אין את יכול. כלומר וא''ת דא''כ נימא נמי דאתה רואה כאילו עוד גפן היא נטועה מצד השני מכאן ויהיו ג' שורות של ג' ג' גפנים כמו שתראה בהשורות החיצונות של צד דרום וצפון שנשארה גפן יחידית קיימת והיא האמצעית שבשורה והיא היוצא זנב ומכוונת כנגד האמצעית שבשלש הפנימיות ואמרת דמחשבינן כאלו נטועה גפן בצדה ויש כאן שתי שורות של ג' ג' ותקשי דנימא ה''נ מצד אחר של היוצא זנב כאלו עוד נטועה גפן נגד השתים הפנימיות ונמצא שיש כאן ג' שורות של ג' ג' וליהוי לי' דין כרם גדול הא לא מצית אמרת:
שהוא זנב ואין זנב לזנב. כלומר הא היא גופה אתה מחמיר עליה ולהחשיבה לצרפה להשתים כנגד שתים דליהוו כרם משום תורת יוצא זנב והיינו כאלו נטועה עוד גפן אחת מצדה הא' וכדאמרן ועכשיו אתה רוצה להוסיף עוד ולומר דאמאי לא נימא כן גם מצדה הב' ולעשות עי''כ ככרם גדול הא לא אמרינן דהיא גופה אתינן עלה ממשום תורת יוצא זנב ואין זנב לזנב דנוסיף עוד תורת זנב אף מצדה השני כך דכולי האי לא מחמרינן והכי אמרינן בכל רוח ורוח ליטע כאן אין אתה יכול וכו':
הדא אמרה שאין זנב לכרם גדול. כלומר דלא אמרינן דמחמת תורת יוצא זנב נחשביה לכרם גדול וכדאמרן ובעיא היא לעיל בפ''ד כדמסיים ואזיל:
הדא פשיטא שאילתיה דר' יוסי בר זמינא בשם ר' יוחנן את רואה כאלו אחרת נטועה כאן. וכמו וכו' הוא דאסיפא דמילתיה דהתם קאי דא''ר יוסי בשם ר' יוחנן שם בהל''ו דטעמא דיוצא זנב הוי כרם משום דמחשבינן כאלו אחרת נטועה כאן כדאייתינן לעיל וקאמר עלה דר' יונה בעי דלפי האי טעמא אם נטע שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב ועוד שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב בצדה מהו דנימא כאילו עוד אחרת נטועה כאן אצל השורה של שתים וכאלו עוד אחרת נטועה כאן אצל השורה של שתים שבצדה והוי כג' שורות של ג' ג' ולעשותו כרם גדול ועוד בעי התם אם נטע שלש כנגד שלש ואחת מכוונת כנגד האמצעית אם אמרינן דאת רואה כאילו אחרת נטועה אצל האחת מכוונת מצדה מכאן ומכאן ונמי לעשותו ככרם גדול וכדפרישית שם דנ''מ לענין דין מחול הכרם דיש מחול לכרם גדול ואין מחול לכרם קטן והשתא קאמר דמהכא נפשטה הבעיא דלא מחמרינן כולי האי ואין תורת יוצא זנב לזנב כדי לעשותו כרם גדול וכדמוכח מהא דאמרן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source