Kilayim
Daf 1b
מֵעַתָּה יְהוֹ כִלְאַיִם עִם הַחִטִּים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מִין חִטִּין הֵן אֶלָּא שֶׁהַפֵּירוֹת מְזַנִּין. 1b כְּהָדָא דְתַנֵּי וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ מִיכָּן שֶׁהַפֵּירוֹת מְזַנִּין.
Traduction
Est-ce à dire qu’il est interdit de joindre l’ivraie au froment? - Non, dit R. Yona, parce que c’est une sorte de froment, mais dégénérée (6)Littéral.: ces produits ont forniqué., comme le terme même de Zounin l’indique par son analogie avec la racine zana, dans cette expression: Que la terre ne soit pas prostituée, hnzt (ib. 29), (c’est-à-dire qu’elle ne dégénère pas par vos fautes).
Pnei Moshe non traduit
מעתה. כיון שמקיימין אותן יהו כלאים עם החטים:
מין חטין הן אלא שהפירות מזנין. כלומר כשאינן יוצאין כמו שזורעין אותן אלא נפסדין ומקולקלין כמו שמזנין הן וכהדא דתני בת''כ פ' קדושים ולא תזנה הארץ מכאן שהפירות מזנין בעון מעשה המרובים ועל שם כך נקראו זונין:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה מַתְנִיתִין דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי. דְּתַנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו תּוֹרְמִין מִן הַיַּיִן עַל הַחוֹמֶץ אֲבָל לֹא מִן הַחוֹמֶץ עַל הַיַּיִן. עָבַר וְתָרַם תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. רִבִּי אוֹמֵר הַיַיִן וְהַחוֹמֶץ שְׁנֵי מִינִין הֵן אֵין תּוֹרְמִין וְלֹא מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. וַהֲוָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ מַה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. הֲבֵא לָךְ רְצוּעָה בְּכָאן. תַּמָּן לְמַעְשְׂרוֹת וְכָאן לְכִלְאַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָא כֵן הֲוָה צָרִיךְ מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ כַּד הֲווֹן רַבָּנִין קַדְמָאֵיי בָּעוּן מְקַייְמָא הָדָא מִילְתָא הֲווֹן מְקַייְמִין לָהּ תַּמָּן לְמַעְשְׂרוֹת וְכָאן לְכִלְאַיִם.
Traduction
R. Jacob bar Zabdi a fait remarquer en présence de R. Jérémie, que l’avis exprimé dans notre Mishna doit provenir de R. Ismael bar R. Yossé; car on a enseigné (7)Tossefta à Terumot 4. qu’il dit au nom de son père: ''Pour prélever l’oblation sacerdotale, on peut prendre du vin dans l’intention de libérer du vinaigre (ce sont deux produits de la même espèce), mais non l’inverse, libérer le vin avec du vinaigre; au cas où l’opération aurait été faite sans réflexion, elle est valable (non en principe). Au contraire, selon Rabbi, le vin et le vinaigre représentent 2 espèces différentes, et nulle opération où le prélèvement pour l’un est pris sur l’autre n’est valable''. (Or, ici, n’y a-t-il pas analogie entre le blé dégénéré, ou ivraie, et le vinaigre issu du vin? Et cependant le froment et l’ivraie ne sont pas considérés comme différents; ce qui serait contraire à l’avis de Rabbi)? En disant cela, R. Jérémie regarda R. Jacob bar Zabdi avec mécontentement et lui dit: -Tu mérites d’être puni avec la courroie, parce que tu confonds le passage que tu invoques, relatif aux dîmes et oblations, avec notre sujet des mélanges hétérogènes. -R. Jérémie a bien fait, ajouta R. Yona, de le réprimander ainsi; c’est l’usage de la part des anciens rabbins, lorsqu’ils ont besoin de réfuter une telle objection, de répondre qu’il faut établir une distinction entre les mélanges hétérogènes et la question des dîmes.
Pnei Moshe non traduit
מתני' דר' ישמעאל בר' יוסי. אם מתני' לא אתיא אלא כר' ישמעאל בר' יוסי ולא כרבי:
דתני. בתוספתא דתרומות פ''ד:
תורמין מן היין על החומץ. דהוי מינו אלא שנתקלקל היין ונעשה חומץ וה''נ דזונין מין חטים הן אלא שנפסדו והלכך לא הוו כלאים זה עם זה:
אבל לא מן החומץ על היין. משום דאין תורמין מן הרע על היפה:
והוה מסתכל ביה. ר' יעקב בר' ירמיה מפני שלא השיב לו כלום והוא לא היה חש להשיבו:
א''ל ר' ירמיה מה את מסתכל בי הבא לך רצועה בכאן. כלומר ראוי אתה ללקות ברצועה לפי שאתה מטריח בקושיות שאין בהן ממש דתמן למעשרות ולתרימה ופליג רבי וס''ל דיין וחומץ שני מינין הן לענין הפרשה ולפי שאין מפרישין מן הרע על היפה הלכך ס''ל דאף מן היין על החומץ אין תורמין כי היכי דלא אתי לתרום מן החומץ על היין אבל הכא לענין כלאים כ''ע מודו דזונין מין חטין הן אלא שנפסדו ומהיכי תיתי יהו כלאים זע''ז:
הא כן הוה צריך מסתכל ביה. כלומר דר' יונה קאמר דבחנם כעס ר' ירמיה על ר' יעקב דיפה עשה שהסתכל בו לידע מה יהא משיב לו ולא רצה מעצמו לתרץ כן וכך מצינו דכד הוון רבנן קדמאי מקיימין הדא מילתא בתר דהוה קשיא להו ג''כ כהך דרבי יעקב והדר הוו מקיימין ליה למישני כך שנוייא דר' ירמיה תמן למעשרות כאן לכלאים ומיהת מעיקרא הוה מספקא להו אם לחלק כן או לא א''נ יש לפרש בלשון תמיה דר' יונה היה מתמה הא כן הוה צריך מסתכל ביה וכי לא שמיע ליה להא דרבנן קדמאי דמקיימין להדא מילתא ומתרצין כן:
רִבִּי יוֹסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כּוּלְּהוֹן זוּגוֹת זוּגוֹת. מַה עַל כָּל פִּירְקָא אִתְאַמָּרַת אוֹ עַל הָדָא הִילְכְתָא. מִן מַה דְּאָמַר רַב חֲמִשָּׁה יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח כּוּלָּם מוּתָּרִין לִיזָּרַע בַּעֲרוּגָה. וְאָמַר הָדָא דְרַב פְּלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא אָֽמְרָה עַל כָּל פִּירְקָא אִתְאַמָּרָת. רָבָא בְשֵׁם רַב כּוּלְּהוֹן זוּגוֹת זוּגוֹת. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב תַּמָּן הוּא אָמַר כּוּלָּן מִין אֶחָד. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. לֹא דְּרַב אָמַר כּוּלָּן מִין אֶחָד לֹא אָמַר אֶלָּא מִינֵי יְרָקוֹת הֵן וְכוּלָּן מוּתָּרִין לִיזָּרַע בַּעֲרוּגָה.
Traduction
R. Yossé dit au nom de R. Yohanan: tous les produits qui sont énoncés le sont par groupes de deux, (dans cet ordre il est permis de les joindre; mais il est interdit de joindre une part d’un groupe à un autre groupe). Cette interprétation se rapporte-t-elle à tout le chapitre, ou seulement à notre première Mishna? On peut répondre à cette question par analogie: ''Il est permis, selon Rav, de semer dans un même plant, est-il dit (8)Babli, Pessahim 39d., les 5 espèces de légumes verts dont on mange à la soirée de Pâque''. Or, comme il est dit que cet avis de Rav est opposé à celui de R. Yohanan, il en résulte que l’interprétation de ce dernier est applicable à tout le chapitre et qu’il est permis de joindre les produits selon les groupes, non autrement (car si, selon la Mishna citée, il était permis de joindre les produits indifféremment, il n’y aurait pas de désaccord entre l’avis de Rav et celui de R. Yohanan). Est-ce que Rav n’est pas en contradiction avec lui-même? Là, il vient de dire que toutes ces 5 sortes de légumes verts sont considérés comme une seule espèce (qu’il est permis de joindre), tandis qu’il dit ici le contraire (qu’il faut procéder seulement par groupes)? Non, ce n’est pas que Rav dit qu’elles forment (toutes 6) une seule espèce, mais elles sont toutes du genre des légumes verts; voilà pourquoi il est permis de les semer dans un même plant.
Pnei Moshe non traduit
כולן זוגות זוגות. כל הני דקחשיב דאינן כלאים זה בזה זוגות זוגות דוקא אבל אחד מזוג זה עם אחד מזוג זה הוו כלאים זה בזה:
מה. ושואל הש''ס על מה קאי האי מילתא דר' יוחנן אם על כל פירקא אתאמרת מילתיה ואף על הני זוגות דקחשיב במתני' דלקמן או על הדא הלכתא דהאי מתני' לחודה ופשיט לה מן מה דאמר רב:
חמשה ירקות. שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. כדחשיב להו בפ' כל שעה כולן מותרין ליזרע בערוגה וקס''ד דכולן כמין אחד חשובין ואינן כלאים זה בזה:
ואמר. כלומר ואמרינן עלה הדא דרב פליגא על ר' יוחנן דהא קחשיב התם חזרת ועולשין ואלו לר' יוחנן דקאמר זוגות זוגות דוקא הוא דאינן כלאים זה בזה וא''כ חזרת ועולשין כלאים הן דלקמן קחשיב במתני' לזוגות חזרת וחזרת גלין עולשין ועולשי שדה והרי חזרת ועולשין משתי זוגות הן:
הדא אמר' על כל פירק' איתאמר'. מילתיה דר' יוחנן והלכך קאמר הדא דרב פליגא על ר' יוחנן:
רבא בשם רב. קאמר דאיהו ג''כ ס''ל דכולהון זוגות זוגות בדוקא קתני ופריך וא''כ מיחלפא שיטתיה דרב דתמן הוא אומר כולן מין אחד והכא הוא אומר הכין דזוגות זוגות דוקא וחזרת ועולשין כלאים הוה וקשיא דידיה אדידיה:
לא דרב אמר כולן מין אחד. לא כדקס''ד דהא דקאמר רב כולן מותרין ליזרע בערוגה בערבוביא קאמר וטעמיה משום דכולן מין אחד הן לא היא אלא ה''ק דכולן מיני ירקות הן וכולן מותרין ליזרע בערוגה כאותה ששנינו לקמן פ''ג ערוגה שהיא ששה על ששה זורעין בתוכה חמשה זרעונים וכו' ותנינן שם כל מיני זרעים אין זורעים בערוגה וכל מיני ירקות זורעים בערוגה דלא התירו חכמים בהרחק זה ששנינו בערוגה כ''א למיני ירקות שדרכן לזרעם בערוגות אבל זרעים שדרך לזרוע מהן שדה גדולה לא התירו משום דמחזי ככלאים ואשמעינן רב דאלו חמשה שמנו חכמים כולן מיני ירקות הן ומותר לזרען בערוגה כדין ההרחק ששנינו בערוגה ולא שכולן מין אחד הן:
רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר וָוא אַשְׁכְּחוֹן כְּתִיב עַל פִּינְקַסֵּיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל בֵּי רִבִּי אָלֵס רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר וָוא אַשְׁכְּחוֹן כְּתִיב עַל כּוֹתְלָא דְּרִבִּי הִלֵּל בֵּי רִבִּי אָלֵס. פּיֹלָה פִּישׂוֹנה גִילְבּוּנָה מילותה סרפוונה פְּסִילָתָה.
Traduction
R. Yossé, ou R. Yona, au nom de R. Hiyya bar Wava a trouvé inscrit sur un registre chez R. Hallel bar R. Ales, ou sur un mur chez R. Hallel bar R. Ales, les groupes suivants: haricots et fèves, petits pois et tofah, flageolet et phaséole.
Pnei Moshe non traduit
אשכחן כתוב על פינקסיה דר' הלל בר' אלס. להאי פירושא דלקמן להני דמני במתני' ור' יונה בשמיה דר''ח קאמר דאשכחן כתוב על כותליה:
פילה. כך היו קורין לפול דקתני' במתני' והספיר הוא פישונה ולהפורקדן גילבונה ולטופח מילותה ולפול הלבן ספרוונה ולשעועית פסולתה:
כֵּינִי מַתְנִיתָא הַלָּבָן וְהַשְּׁעוּעִית. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שְׁעוּעִית שֶׁהִיא מְשַׁעֲשָׁעַת אֶת הַלֵּב וּמְהַלֶּכֶת אֶת בְּנֵי מֵיעַיִם.
Traduction
⁠— Dans l’énoncé de ce dernier groupe, la Mishna emploi le terme (µy[wç[ç). Ce mot indique, dit R. Yona, que ce produit bouche le cœur et produit le relâchement dans les intestins.
Pnei Moshe non traduit
כיני מתניתא הלבן והשעועית. כלומר לא שהוא פול הלבן אלא מין בפני עצמו הוא ונקרא ספרוונה ומפני שהוא דומה לפול כינו אותו בשם פול הלבן:
שהיא משעשעת את הלב. משמחת אותו:
ומהלכת את כל בני מעים. ומנקה אותן:
Kilayim
Daf 2a
משנה: הַקִּישּׁוּת וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כִּלְאַיִם. חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גְּלִין. עוּלְשִׁין וְעוּלְשֵׁי שָׂדֶה. 2a כָּרֵישִּׁין וְכָרֵישֵׁי שָׂדֶה. כּוּסְבָּר וְכוּסְבַּר שָׂדֶה. חַרְדָּל וְהַרְדַּל מִצְרִי. וּדְלַעַת מִצְרִית וְהָרוּמְצָא. וּפוּל הַמִּצְרִי וְחָרוּב אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Traduction
Les concombres (9)Maïmonide traduit par melo syriacus (Kamus). et les citrouilles (10)''Maïmonide le rend par un mot arabe (Avicenna, 2, 271; Sprengel, 1, 260), qui désigne une espèce de concombre supérieure, appelée Melopepon par Pline, Historia naturalis, 19, 23.'' réunis ne forment pas de Kilayim; selon R. Juda, leur réunion est défendue. La laitue ordinaire (11)(Pessahim 39a). et celle des montagnes, la chicorée (12)troxumon, Chaerefolium, Korbelkraut, Cicerbita. et la chicorée sauvage (13)Maïmonide a l'équivalent de: chicorium endivia., le porreau et le porreau sauvage, le coriandre et le coriandre sauvage, la moutarde et la moutarde égyptienne, le potiron égyptien (14)(Nedarim 51b). et le potiron amer (rendu comestible par la cendre chaude), la fève égyptienne et la silique, aucun de ces groupes n’est composé de matières hétérogènes (chacun est permis isolément).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הקישות. קשואין קוקומברו''ש בלע''ז ובערבי פאקו''ס:
והמלפפון. צידרלי בלע''ז ובערבי פייא''ר:
ר' יהודה אומר כלאים. ואין הלכה כר' יהודה:
חזרת וחזרת גלין. חסא הגדילה בגנות וחסא הגדילה בהרים:
עולשין של גנות ועולשי שדה ובערבי נקראים הנדיבי:
כרישין. פורו''ש בלע''ז ובערבי פירא''ת של גינה וכריש שדה:
כוסבר. גייאלאנדרי בלע''ז כזרע גד תרגום ירושלמי כבר זרע כוסבר:
והרמוצה. מפרש בגמרא כמין דלעת מרה היא וממתקין אותה ברמץ:
ופול המצרי. פאסולי בלע''ז:
והחרוב. בגמ' מפרש מין פול המצרי פרסי הוא וקצוותיו הן התרמילין שהזרע בתוכו דקין ועקומין כחרוב:
משנה: הַלֶּפֶת וְהַנַּפּוּס וְהַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתּוֹר הַתְּרָדִים וְהַלְּעוּנִים אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הוֹסִיף רִבִּי עֲקִיבָה הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית וְהַבָּצֵל וְהַבְּצַלְצוֹל וְהַתּוּרְמוֹס וְהַפֵּלוֹסְלוֹס אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.
Traduction
Les raves et les navets, les choux et les choux sauvages, etc.'', est-il dit. Ce dernier est une espèce de petit haroub. Le terme léonim désigne l’arroche, ou ce qui pousse près de la source (peut-être le cresson de fontaine). Quant aux objets, ajoutés par R. aqiba, le shoumonim est le diminutif de l’ail; et le Beçalcel est l’équivalent d’une sorte de raifort (18)Le Aroukh additionnel par Moussaphia, éd. Landau, rectifie le terme talmudique en fangala, qu'il fait dériver de l'arabe raphanus (ou Rumex, selon Forsk, Flora, LXV, 76) Comp. Ci-après 8, note 1).; enfin le Floslos est le lupin sauvage. Aucun de ces produits, rangés par groupes ne forment de mélange interdit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הלפת והנפוס. בגמרא לקמן בהלכה ה' מפרש שהילכו בו אחר העלין לפי שהנפוס עליו דומין לעלין של לפת לא הוו כלאים:
והתרובתור. בגמרא מפרש כרוב דקיק שקלחים שלו דקים:
תרדין. בליטי בלע''ז ובערבי סילקא:
והלעונים. ארמולאש בלע''ז ובערבי כט''ף:
והשומני'. בגמ' תומניתה והוא שום מדברי והוא קטן מהשום הגדל בגנים:
והבצלצול. פללגרל''ה בלע''ז והוא בצל מדברי וקטן משאר בצלים לפיכך נקרא בצלצול:
והפלוסלוס. פרמועה והוא מין תורמוס:
משנה: וּבְאִילָן הָאֲגַסִּין וְהַקְּרוּסְטָמֵלִין וְהַפְּרִישִׂים וְהָעֲזָֽרְדִים אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. הַתַּפּוּחַ וְהַחִזְרָר הַפֶּרְסִקִּין וְהַשְּׁקֵדִין הַשִּׁיזְפִין וְהָרִימִין אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לַזֶּה כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Traduction
Parmi les arbres, il est permis de joindre: les poires (moriega) et les oranges (poires du paradis) (19)C'est le sens donné à la crustumia, par Pline, Historia naturalis, XV, 16. Maïmonide a l'équivalent de Pirum, Pirus commun. Forsk, flora egyp. LXVII., les coings et les pèches (20)''Voir (Demaï 1, 1); c'est peut-être l'alise (ou sorbe).''. Mais les pommes et les pommes de pin (21)Pour ce terme, Maïmonide a une expression que citent Ebn-Yazla et Beitraide, comme dérivé de l'espèce Mespilum, genus aronium, (Dioscoride, t. 1, p. 167, et Freytag, à ce mot)., les pèches et les amandes (22)''Avant leur développement, les pêches ressemblent aux amandes; Maïmonide rend ce terme par amygdalum.'', les prunes et les connares (23)En (Demaï 1, 1) ce terme se retrouve aussi, ainsi qu'en (Berakhot 40b), biens qu’elles se ressemblent, sont des matières diverses (différentes et taxées de Kilayim).
Pnei Moshe non traduit
מתני' ובאילן. מה שאינן כלאים זה בזה:
האגסין. פירא''ש בלע''ז ובערבי אגא''ס:
והקרוסטומלין. מין אגסים קטנים ודומין לעפצים שקורין מילין:
והפרישים. בגמ' מפרש אספרלגין וכך הוא בערבי אספרגל ובלע''ז קודוניי''ש קוויעי''ן בל' אשכנז:
והעוזרדים. סורבא''ש בלע''ז:
והחזרד. תפוח יערי תרגום של כפתור חיזור:
הפרסקין. פירשגי''ש בלע''ז וכשהן קטנים דומין לשקדים:
והשזיפין. בגמ' קאמר כשמרכיבין זיתים עם רימין נפק מביניהון שיזפין:
רימין. פולצדוק''ה בלע''ז:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר מְנַשֶּׁה דִּבְרֵי חֲכָמִים אָדָם נוֹטֵל מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל קִישּׁוּת וְנוֹטְעָהּ וְהִיא נַעֲשֵׂית אֲבַטִּיחַ. אָדָם נוֹטֵל מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל אֲבַטִּיחַ וְנוֹטְעָהּ וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵלָפֶּפּוֹן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר עִיקָּרוֹ כִּלְאַיִם. אָדָם נוֹטֵל מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל אֲבַטִּיחַ וּמָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל תַּפּוּחַ וְנוֹתְנָן בְּתוֹךְ גּוּמָא אַחַת וְהֵן נִתְאַחוֹן וְנַעֲשִׂין כִּלְאַיִם. לְפוּם כֵן צְוָוחִין לֵיהּ בְּלִישְׁנָא יְוָנָא מֵילָפֶּפּוֹן.
Traduction
R. Judan bar Manassé dit: c’est une maxime notoire que l’on prend parfois un grain de semence du sommet des concombres (§ 7) qui, étant planté, produit un melon (une légère variation); parfois, l’on prend un grain de semence du sommet d’un melon, qui étant planté, produit une citrouille, ou melopepon (ce n’est qu’un changement sans importance, et non un mélange). Mais, selon R. Juda, il y a dès le principe, un mélange interdit; parce qu’il semble, selon lui, que l’on ait pris un peu de semence de melon et un peu de semence de pomme, puis, une fois semées dans une même terre, les graines des 2 diverses sortes de fruits se sont unies, et le mélange interdit est né. C’est pourquoi on emploie à cet égard le mot composé grec Mhlopepwn (c.-à-d. fruit d’arbre et de terre).
Pnei Moshe non traduit
גמ' דברי חכמים. כלו' טעמא לדבריהם שהן אומרים הקישות והמלפפו אינם כלאים זה בזה מפני שאנו רואין שאדם נוטל מעה האחת מעה כמו מעי והוא גרעין מגרעיני הזרע אשר בתוך הפיטמא זהו אמצע הפרי כעין התפוח ואם נוטעה נעשית אבטיח ואם נוטל גרעין מן האבטיח ונוטעה נעשית מלפפון וכלומר שלפעמים הוא כך וכיון שכן הקישות והמלפפון הם קרובים להיות כמין אחד:
ר''י אומר עקרו כלאים. וטעמיה דר' יהודה שאעפ''כ העיקר מהקישות ומהמלפפון שני מינים הן ואע''פ שלפעמים נעשית מגרעין הקישות אבטיח ומאותו האבטיח נעשית מלפפון מ''מ עיקר של שתיהן כלאים הן:
אדם נוטל וכו'. מסקנת מילתיה דר' יהודה היא כלומר תדע שאדם נוטל גרעין אחד מתוך האבטיח וגרעין אחד מתוך התפוח וכשהוא נותנן בתוך גומא אחת הן נתאחין זה עם זה וחוזרין להיות כאחת ואעפ''כ הן נעשין כלאים וה''נ כן:
לפום כן צוחין ליה בלישנא יונייא מלפפון. בשביל כך קורין אותה בלשון יונית מלפפון על שם הליפוף והדיבוק שמתדבקת ונעשית מגרעין האבטיח כדלעיל ואפ''ה עיקרה עם הקישות כלאים:
הלכה: הַלֶּפֶת וְהַנַּפּוּס הַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתּוֹר. כְּרוּב דַּקִּיק. הַתְּרָדִין וְהַלְּעוּנִין הַמְּעוּיִין. הוֹסִיף רִבִּי עֲקִיבָה הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית תּוּמֲנִיתָה. הַבָּצַל וְהַבְּצַלְצָל פְּגַלְגּוּלָה. הַתּוּרְמוֹס וְהַפֵּלוֹסְלוֹס פדמועה וְאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.
Traduction
Les raves et les navets (15)Selon Rabe, une espèce de radis avec feuilles., les choux et les choux sauvages (ou qorpaq africaine), les épinards (ou bettes) et l’arroche (16)''Maïmonide rend ce terme par un mot arabe que Freytag traduit: Atriplex Herba, androsoemum; toutefois, l'on trouve, pour ce sens un autre terme arabe désignant Atriplex farinosa (Forsk, flora, CSSIII).'', aucun de ces groupes ne forme de mélange interdit. R. aqiba ajoute à cette liste d’objets qu’il est permis de réunir: l’ail et l’échalote, l’oignon et le petit oignon sauvage, le lupin ordinaire et le lupin sauvage.
Pnei Moshe non traduit
גמ' והכרוב והתרובתר. כרוב דקיק וכו' כמו שהבאתי במתני':
הלכה: פְּרִישִׂין אָמַר רִבִּי יוֹנָה אֲסָפַרְלְגִין וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן פְּרִשִׂין שֶׂאֵין לָךְ אִילָן פָּרִישׂ לִקְדֵירָה אֶלָּא מִין זֶה בִלְבָד.
Traduction
L’espèce désignée dans la Mishna par perushin est, selon R. Yona, ce que l’on nomme coing; et pourquoi lui donne-t-on ce nom en hébreu? parce que nulle autre espèce n’est aussi spécialement destinée (perush) à la cuisson (seul fruit de l’arbre qu’il faut cuire).
Pnei Moshe non traduit
גמ' פריש לקדרה. שמפרישין אותו לבשלו בקדרה ואין דרך לאוכלו חי:
הַקִּישׁוּת וְהָאֲבַטִּיחַ מַה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּדָה. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא הַקִּישּׁוּאִין וְהָאֲבַטִּיחִין וְהַמֵּלָפֶּפּוֹנוֹת אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה רִבִּי יְהוּדָא אוֹמֵר כִּלְאַיִם. נֹאמַר הַקִּישּׁוּאִין וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הָאֲבַטִּיחַ וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר כִּלְאַיִם. הַקִּישּׁוּת וְהָאֲבַטִּיחַ צְרִיכָא.
Traduction
Quant au mélange de concombre et de melon, quel est l’avis de R. Juda? On peut répondre à cette question par ce qui suit: les concombres, les melons et les citrouilles ne forment pas de mélange interdit; mais, selon R. Juda, c’est interdit (donc, il défend le mélange avec le melon). Ceci n’est pas péremptoire; car l’on peut dire que le mélange de concombre avec citrouille n’est pas interdit (17)Comp. (Terumot 2, 6)., ni le mélange de melon avec citrouille, tandis que R. Juda le défend; mais, à l’égard du mélange de concombre et citrouille, son avis n’est pas exprimé.
Pnei Moshe non traduit
הקישות והאבטיח מה אמר בה ר' יודה. אם מודה הוא שאינן כלאים הואיל ומגרעין הקישות לפעמים נעשית האבטיח בראשונה:
נשמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא פ''א הקשואין וכו' ר' יודה אומר כלאים אלמא ר' יודה פליג גם בקישות ואבטיח ודחי לה הש''ס דנאמר דלא עריב להו התנא לכולהו בהדדי אלא הא דקתני המלפפון לבסוף אקישות ואאבטיח קאי והכי קאמר הקישות והמלפפון אינם כלאים וכן האבטיח והמלפפון ועל זה הוא דפליג ר' יודה אבל הקישות עם האבטיח אכתי צריכה ומספקא לן אליבא דר' יודה:
חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּים רִבִּי חַנַּנְיָה אָמַר חַסָּא דִּיגְרִין. שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אָבִי אָמַר אַנְטוֹכִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר יַסֵּי חֲלִי. עוּלְשִׁין טְרוֹקְסִימוֹן. עוּלְשֵׁי הַשָּׂדֶה עוּלְתִין. כְּרֵיתִין. כָּרָתֵי שָׂדֶה קֶפַלּוֹטוֹן.
Traduction
Les deux sortes de laitues, dont il est question dans la Mishna, se distinguent, dit R. Hanania, en ce que la seconde pousse sur les ruines, agrion. Le terme suivant, dit Simon, fils de R. Abi, désigne une sorte d’endive. R. Yossé bar R. Aboun, dit: j’ai entendu traduire ce terme par le mot Trwxumon. En outre, il y a la même espèce à l’état sauvage. Quant au porreau et porreau sauvage, c’est le cefalwto'' (porrum capitatum).
Pnei Moshe non traduit
הסדיגורון. כך הוא נקרא ומלשון חסא הוא ושמעון אמר אנטוכין נקרא:
יסיח לי. כך היה אחד מסיח לי לפרש עולשין טרוקוסימון וכו':
דְּלַעַת מִצְרִית. מַתְנִיתִין דְּלָא כְרִבִּי נְחֶמְיָה. בְּשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה דְּלַעַת אֲרָמִית הִיא דְלַעַת מִצְרִית כִּלְאַיִם עִם הַיְּוָונִית כִּלְאַיִם עִם הָֽרְמוּצָה.
Traduction
⁠— ''Le potiron égyptien''. A ce sujet, on a enseigné au nom de R. Nehemia, une opinion opposée, savoir que le potiron araméen est le même que l’égyptien; il est défendu de le joindre au potiron grec, ni au potiron hermoça.
Pnei Moshe non traduit
דלעת מצרית. קתני במתני' דאינה כלאים עם הרמוצה. מתני' דרבי ולא כר' נחמיה דתני משמיה בתוספתא שם שהיא כלאים עם הרמוצה:
והָֽרְמוּצָה. אָמַר רִבִּי חִינְנָה כְּמִין דְּלַעַת מָרָה הִיא וְהֵם מְמַתְּקִין אוֹתָהּ בְּרֶמֶץ.
Traduction
Celui-ci, dit R. Hinena, est amer, et on le rend comestible en l’enfouissant dans la cendre chaude.
Pnei Moshe non traduit
והרמוצה וכו'. כדפרישית במתניתין:
וְהֶחָרוּב. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּמִין פּוּל מִצְרִי פַרְסִי הוּא וּקְצִצּוֹי דוֹמִין לֶחָרוּבָה.
Traduction
Enfin le second produit du dernier groupe énoncé est la fève égyptienne ou perse. On l’appelle Haroub, parce que les feuilles qui l’entourent ressemblent à celles du caroubier.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source