רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה מַתְנִיתִין דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי. דְּתַנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו תּוֹרְמִין מִן הַיַּיִן עַל הַחוֹמֶץ אֲבָל לֹא מִן הַחוֹמֶץ עַל הַיַּיִן. עָבַר וְתָרַם תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. רִבִּי אוֹמֵר הַיַיִן וְהַחוֹמֶץ שְׁנֵי מִינִין הֵן אֵין תּוֹרְמִין וְלֹא מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. וַהֲוָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ מַה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. הֲבֵא לָךְ רְצוּעָה בְּכָאן. תַּמָּן לְמַעְשְׂרוֹת וְכָאן לְכִלְאַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָא כֵן הֲוָה צָרִיךְ מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ כַּד הֲווֹן רַבָּנִין קַדְמָאֵיי בָּעוּן מְקַייְמָא הָדָא מִילְתָא הֲווֹן מְקַייְמִין לָהּ תַּמָּן לְמַעְשְׂרוֹת וְכָאן לְכִלְאַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל ר' ירמיה מה את מסתכל בי הבא לך רצועה בכאן. כלומר ראוי אתה ללקות ברצועה לפי שאתה מטריח בקושיות שאין בהן ממש דתמן למעשרות ולתרימה ופליג רבי וס''ל דיין וחומץ שני מינין הן לענין הפרשה ולפי שאין מפרישין מן הרע על היפה הלכך ס''ל דאף מן היין על החומץ אין תורמין כי היכי דלא אתי לתרום מן החומץ על היין אבל הכא לענין כלאים כ''ע מודו דזונין מין חטין הן אלא שנפסדו ומהיכי תיתי יהו כלאים זע''ז:
הא כן הוה צריך מסתכל ביה. כלומר דר' יונה קאמר דבחנם כעס ר' ירמיה על ר' יעקב דיפה עשה שהסתכל בו לידע מה יהא משיב לו ולא רצה מעצמו לתרץ כן וכך מצינו דכד הוון רבנן קדמאי מקיימין הדא מילתא בתר דהוה קשיא להו ג''כ כהך דרבי יעקב והדר הוו מקיימין ליה למישני כך שנוייא דר' ירמיה תמן למעשרות כאן לכלאים ומיהת מעיקרא הוה מספקא להו אם לחלק כן או לא א''נ יש לפרש בלשון תמיה דר' יונה היה מתמה הא כן הוה צריך מסתכל ביה וכי לא שמיע ליה להא דרבנן קדמאי דמקיימין להדא מילתא ומתרצין כן:
דתני. בתוספתא דתרומות פ''ד:
תורמין מן היין על החומץ. דהוי מינו אלא שנתקלקל היין ונעשה חומץ וה''נ דזונין מין חטים הן אלא שנפסדו והלכך לא הוו כלאים זה עם זה:
אבל לא מן החומץ על היין. משום דאין תורמין מן הרע על היפה:
והוה מסתכל ביה. ר' יעקב בר' ירמיה מפני שלא השיב לו כלום והוא לא היה חש להשיבו:
מתני' דר' ישמעאל בר' יוסי. אם מתני' לא אתיא אלא כר' ישמעאל בר' יוסי ולא כרבי:
מֵעַתָּה יְהוֹ כִלְאַיִם עִם הַחִטִּים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מִין חִטִּין הֵן אֶלָּא שֶׁהַפֵּירוֹת מְזַנִּין. 1b כְּהָדָא דְתַנֵּי וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ מִיכָּן שֶׁהַפֵּירוֹת מְזַנִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מעתה. כיון שמקיימין אותן יהו כלאים עם החטים:
מין חטין הן אלא שהפירות מזנין. כלומר כשאינן יוצאין כמו שזורעין אותן אלא נפסדין ומקולקלין כמו שמזנין הן וכהדא דתני בת''כ פ' קדושים ולא תזנה הארץ מכאן שהפירות מזנין בעון מעשה המרובים ועל שם כך נקראו זונין:
רִבִּי יוֹסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כּוּלְּהוֹן זוּגוֹת זוּגוֹת. מַה עַל כָּל פִּירְקָא אִתְאַמָּרַת אוֹ עַל הָדָא הִילְכְתָא. מִן מַה דְּאָמַר רַב חֲמִשָּׁה יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח כּוּלָּם מוּתָּרִין לִיזָּרַע בַּעֲרוּגָה. וְאָמַר הָדָא דְרַב פְּלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא אָֽמְרָה עַל כָּל פִּירְקָא אִתְאַמָּרָת. רָבָא בְשֵׁם רַב כּוּלְּהוֹן זוּגוֹת זוּגוֹת. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב תַּמָּן הוּא אָמַר כּוּלָּן מִין אֶחָד. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. לֹא דְּרַב אָמַר כּוּלָּן מִין אֶחָד לֹא אָמַר אֶלָּא מִינֵי יְרָקוֹת הֵן וְכוּלָּן מוּתָּרִין לִיזָּרַע בַּעֲרוּגָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא דרב אמר כולן מין אחד. לא כדקס''ד דהא דקאמר רב כולן מותרין ליזרע בערוגה בערבוביא קאמר וטעמיה משום דכולן מין אחד הן לא היא אלא ה''ק דכולן מיני ירקות הן וכולן מותרין ליזרע בערוגה כאותה ששנינו לקמן פ''ג ערוגה שהיא ששה על ששה זורעין בתוכה חמשה זרעונים וכו' ותנינן שם כל מיני זרעים אין זורעים בערוגה וכל מיני ירקות זורעים בערוגה דלא התירו חכמים בהרחק זה ששנינו בערוגה כ''א למיני ירקות שדרכן לזרעם בערוגות אבל זרעים שדרך לזרוע מהן שדה גדולה לא התירו משום דמחזי ככלאים ואשמעינן רב דאלו חמשה שמנו חכמים כולן מיני ירקות הן ומותר לזרען בערוגה כדין ההרחק ששנינו בערוגה ולא שכולן מין אחד הן:
רבא בשם רב. קאמר דאיהו ג''כ ס''ל דכולהון זוגות זוגות בדוקא קתני ופריך וא''כ מיחלפא שיטתיה דרב דתמן הוא אומר כולן מין אחד והכא הוא אומר הכין דזוגות זוגות דוקא וחזרת ועולשין כלאים הוה וקשיא דידיה אדידיה:
הדא אמר' על כל פירק' איתאמר'. מילתיה דר' יוחנן והלכך קאמר הדא דרב פליגא על ר' יוחנן:
ואמר. כלומר ואמרינן עלה הדא דרב פליגא על ר' יוחנן דהא קחשיב התם חזרת ועולשין ואלו לר' יוחנן דקאמר זוגות זוגות דוקא הוא דאינן כלאים זה בזה וא''כ חזרת ועולשין כלאים הן דלקמן קחשיב במתני' לזוגות חזרת וחזרת גלין עולשין ועולשי שדה והרי חזרת ועולשין משתי זוגות הן:
חמשה ירקות. שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. כדחשיב להו בפ' כל שעה כולן מותרין ליזרע בערוגה וקס''ד דכולן כמין אחד חשובין ואינן כלאים זה בזה:
מה. ושואל הש''ס על מה קאי האי מילתא דר' יוחנן אם על כל פירקא אתאמרת מילתיה ואף על הני זוגות דקחשיב במתני' דלקמן או על הדא הלכתא דהאי מתני' לחודה ופשיט לה מן מה דאמר רב:
כולן זוגות זוגות. כל הני דקחשיב דאינן כלאים זה בזה זוגות זוגות דוקא אבל אחד מזוג זה עם אחד מזוג זה הוו כלאים זה בזה:
רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר וָוא אַשְׁכְּחוֹן כְּתִיב עַל פִּינְקַסֵּיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל בֵּי רִבִּי אָלֵס רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר וָוא אַשְׁכְּחוֹן כְּתִיב עַל כּוֹתְלָא דְּרִבִּי הִלֵּל בֵּי רִבִּי אָלֵס. פּיֹלָה פִּישׂוֹנה גִילְבּוּנָה מילותה סרפוונה פְּסִילָתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פילה. כך היו קורין לפול דקתני' במתני' והספיר הוא פישונה ולהפורקדן גילבונה ולטופח מילותה ולפול הלבן ספרוונה ולשעועית פסולתה:
אשכחן כתוב על פינקסיה דר' הלל בר' אלס. להאי פירושא דלקמן להני דמני במתני' ור' יונה בשמיה דר''ח קאמר דאשכחן כתוב על כותליה:
כֵּינִי מַתְנִיתָא הַלָּבָן וְהַשְּׁעוּעִית. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שְׁעוּעִית שֶׁהִיא מְשַׁעֲשָׁעַת אֶת הַלֵּב וּמְהַלֶּכֶת אֶת בְּנֵי מֵיעַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומהלכת את כל בני מעים. ומנקה אותן:
שהיא משעשעת את הלב. משמחת אותו:
כיני מתניתא הלבן והשעועית. כלומר לא שהוא פול הלבן אלא מין בפני עצמו הוא ונקרא ספרוונה ומפני שהוא דומה לפול כינו אותו בשם פול הלבן:
משנה: הַקִּישּׁוּת וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כִּלְאַיִם. חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גְּלִין . עוּלְשִׁין וְעוּלְשֵׁי שָׂדֶה. 2a כָּרֵישִּׁין וְכָרֵישֵׁי שָׂדֶה. כּוּסְבָּר וְכוּסְבַּר שָׂדֶה. חַרְדָּל וְהַרְדַּל מִצְרִי. וּדְלַעַת מִצְרִית וְהָרוּמְצָא. וּפוּל הַמִּצְרִי וְחָרוּב אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והבצלצול. פללגרל''ה בלע''ז והוא בצל מדברי וקטן משאר בצלים לפיכך נקרא בצלצול:
והשומני'. בגמ' תומניתה והוא שום מדברי והוא קטן מהשום הגדל בגנים:
והלעונים. ארמולאש בלע''ז ובערבי כט''ף:
תרדין. בליטי בלע''ז ובערבי סילקא:
והתרובתור. בגמרא מפרש כרוב דקיק שקלחים שלו דקים:
מתני' הלפת והנפוס. בגמרא לקמן בהלכה ה' מפרש שהילכו בו אחר העלין לפי שהנפוס עליו דומין לעלין של לפת לא הוו כלאים:
והפלוסלוס. פרמועה והוא מין תורמוס:
מתני' ובאילן. מה שאינן כלאים זה בזה:
האגסין. פירא''ש בלע''ז ובערבי אגא''ס:
והקרוסטומלין. מין אגסים קטנים ודומין לעפצים שקורין מילין:
והפרישים. בגמ' מפרש אספרלגין וכך הוא בערבי אספרגל ובלע''ז קודוניי''ש קוויעי''ן בל' אשכנז:
והעוזרדים. סורבא''ש בלע''ז:
והחזרד. תפוח יערי תרגום של כפתור חיזור:
הפרסקין. פירשגי''ש בלע''ז וכשהן קטנים דומין לשקדים:
והשזיפין. בגמ' קאמר כשמרכיבין זיתים עם רימין נפק מביניהון שיזפין:
רימין. פולצדוק''ה בלע''ז:
והמלפפון. צידרלי בלע''ז ובערבי פייא''ר:
מתני' הקישות. קשואין קוקומברו''ש בלע''ז ובערבי פאקו''ס:
ר' יהודה אומר כלאים. ואין הלכה כר' יהודה:
חזרת וחזרת גלין. חסא הגדילה בגנות וחסא הגדילה בהרים:
עולשין של גנות ועולשי שדה ובערבי נקראים הנדיבי:
כרישין. פורו''ש בלע''ז ובערבי פירא''ת של גינה וכריש שדה:
כוסבר. גייאלאנדרי בלע''ז כזרע גד תרגום ירושלמי כבר זרע כוסבר:
והרמוצה. מפרש בגמרא כמין דלעת מרה היא וממתקין אותה ברמץ:
ופול המצרי. פאסולי בלע''ז:
והחרוב. בגמ' מפרש מין פול המצרי פרסי הוא וקצוותיו הן התרמילין שהזרע בתוכו דקין ועקומין כחרוב:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר מְנַשֶּׁה דִּבְרֵי חֲכָמִים אָדָם נוֹטֵל מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל קִישּׁוּת וְנוֹטְעָהּ וְהִיא נַעֲשֵׂית אֲבַטִּיחַ. אָדָם נוֹטֵל מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל אֲבַטִּיחַ וְנוֹטְעָהּ וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵלָפֶּפּוֹן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר עִיקָּרוֹ כִּלְאַיִם. אָדָם נוֹטֵל מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל אֲבַטִּיחַ וּמָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל תַּפּוּחַ וְנוֹתְנָן בְּתוֹךְ גּוּמָא אַחַת וְהֵן נִתְאַחוֹן וְנַעֲשִׂין כִּלְאַיִם. לְפוּם כֵן צְוָוחִין לֵיהּ בְּלִישְׁנָא יְוָנָא מֵילָפֶּפּוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' והכרוב והתרובתר. כרוב דקיק וכו' כמו שהבאתי במתני':
גמ' פריש לקדרה. שמפרישין אותו לבשלו בקדרה ואין דרך לאוכלו חי:
לפום כן צוחין ליה בלישנא יונייא מלפפון. בשביל כך קורין אותה בלשון יונית מלפפון על שם הליפוף והדיבוק שמתדבקת ונעשית מגרעין האבטיח כדלעיל ואפ''ה עיקרה עם הקישות כלאים:
גמ' דברי חכמים. כלו' טעמא לדבריהם שהן אומרים הקישות והמלפפו אינם כלאים זה בזה מפני שאנו רואין שאדם נוטל מעה האחת מעה כמו מעי והוא גרעין מגרעיני הזרע אשר בתוך הפיטמא זהו אמצע הפרי כעין התפוח ואם נוטעה נעשית אבטיח ואם נוטל גרעין מן האבטיח ונוטעה נעשית מלפפון וכלומר שלפעמים הוא כך וכיון שכן הקישות והמלפפון הם קרובים להיות כמין אחד:
ר''י אומר עקרו כלאים. וטעמיה דר' יהודה שאעפ''כ העיקר מהקישות ומהמלפפון שני מינים הן ואע''פ שלפעמים נעשית מגרעין הקישות אבטיח ומאותו האבטיח נעשית מלפפון מ''מ עיקר של שתיהן כלאים הן:
אדם נוטל וכו'. מסקנת מילתיה דר' יהודה היא כלומר תדע שאדם נוטל גרעין אחד מתוך האבטיח וגרעין אחד מתוך התפוח וכשהוא נותנן בתוך גומא אחת הן נתאחין זה עם זה וחוזרין להיות כאחת ואעפ''כ הן נעשין כלאים וה''נ כן:
הַקִּישׁוּת וְהָאֲבַטִּיחַ מַה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּדָה. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא הַקִּישּׁוּאִין וְהָאֲבַטִּיחִין וְהַמֵּלָפֶּפּוֹנוֹת אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה רִבִּי יְהוּדָא אוֹמֵר כִּלְאַיִם. נֹאמַר הַקִּישּׁוּאִין וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הָאֲבַטִּיחַ וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר כִּלְאַיִם. הַקִּישּׁוּת וְהָאֲבַטִּיחַ צְרִיכָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נשמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא פ''א הקשואין וכו' ר' יודה אומר כלאים אלמא ר' יודה פליג גם בקישות ואבטיח ודחי לה הש''ס דנאמר דלא עריב להו התנא לכולהו בהדדי אלא הא דקתני המלפפון לבסוף אקישות ואאבטיח קאי והכי קאמר הקישות והמלפפון אינם כלאים וכן האבטיח והמלפפון ועל זה הוא דפליג ר' יודה אבל הקישות עם האבטיח אכתי צריכה ומספקא לן אליבא דר' יודה:
הקישות והאבטיח מה אמר בה ר' יודה. אם מודה הוא שאינן כלאים הואיל ומגרעין הקישות לפעמים נעשית האבטיח בראשונה:
חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּים רִבִּי חַנַּנְיָה אָמַר חַסָּא דִּיגְרִין . שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אָבִי אָמַר אַנְטוֹכִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר יַסֵּי חֲלִי . עוּלְשִׁין טְרוֹקְסִימוֹן. עוּלְשֵׁי הַשָּׂדֶה עוּלְתִין. כְּרֵיתִין. כָּרָתֵי שָׂדֶה קֶפַלּוֹטוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יסיח לי. כך היה אחד מסיח לי לפרש עולשין טרוקוסימון וכו':
הסדיגורון. כך הוא נקרא ומלשון חסא הוא ושמעון אמר אנטוכין נקרא:
דְּלַעַת מִצְרִית. מַתְנִיתִין דְּלָא כְרִבִּי נְחֶמְיָה. בְּשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה דְּלַעַת אֲרָמִית הִיא דְלַעַת מִצְרִית כִּלְאַיִם עִם הַיְּוָונִית כִּלְאַיִם עִם הָֽרְמוּצָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דלעת מצרית. קתני במתני' דאינה כלאים עם הרמוצה. מתני' דרבי ולא כר' נחמיה דתני משמיה בתוספתא שם שהיא כלאים עם הרמוצה:
והָֽרְמוּצָה. אָמַר רִבִּי חִינְנָה כְּמִין דְּלַעַת מָרָה הִיא וְהֵם מְמַתְּקִין אוֹתָהּ בְּרֶמֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והרמוצה וכו'. כדפרישית במתניתין:
וְהֶחָרוּב. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּמִין פּוּל מִצְרִי פַרְסִי הוּא וּקְצִצּוֹי דוֹמִין לֶחָרוּבָה.
משנה: הַלֶּפֶת וְהַנַּפּוּס וְהַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתּוֹר הַתְּרָדִים וְהַלְּעוּנִים אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הוֹסִיף רִבִּי עֲקִיבָה הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית וְהַבָּצֵל וְהַבְּצַלְצוֹל וְהַתּוּרְמוֹס וְהַפֵּלוֹסְלוֹס אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והבצלצול. פללגרל''ה בלע''ז והוא בצל מדברי וקטן משאר בצלים לפיכך נקרא בצלצול:
והשומני'. בגמ' תומניתה והוא שום מדברי והוא קטן מהשום הגדל בגנים:
והלעונים. ארמולאש בלע''ז ובערבי כט''ף:
תרדין. בליטי בלע''ז ובערבי סילקא:
והתרובתור. בגמרא מפרש כרוב דקיק שקלחים שלו דקים:
מתני' הלפת והנפוס. בגמרא לקמן בהלכה ה' מפרש שהילכו בו אחר העלין לפי שהנפוס עליו דומין לעלין של לפת לא הוו כלאים:
והפלוסלוס. פרמועה והוא מין תורמוס:
מתני' ובאילן. מה שאינן כלאים זה בזה:
האגסין. פירא''ש בלע''ז ובערבי אגא''ס:
והקרוסטומלין. מין אגסים קטנים ודומין לעפצים שקורין מילין:
והפרישים. בגמ' מפרש אספרלגין וכך הוא בערבי אספרגל ובלע''ז קודוניי''ש קוויעי''ן בל' אשכנז:
והעוזרדים. סורבא''ש בלע''ז:
והחזרד. תפוח יערי תרגום של כפתור חיזור:
הפרסקין. פירשגי''ש בלע''ז וכשהן קטנים דומין לשקדים:
והשזיפין. בגמ' קאמר כשמרכיבין זיתים עם רימין נפק מביניהון שיזפין:
רימין. פולצדוק''ה בלע''ז:
והמלפפון. צידרלי בלע''ז ובערבי פייא''ר:
מתני' הקישות. קשואין קוקומברו''ש בלע''ז ובערבי פאקו''ס:
ר' יהודה אומר כלאים. ואין הלכה כר' יהודה:
חזרת וחזרת גלין. חסא הגדילה בגנות וחסא הגדילה בהרים:
עולשין של גנות ועולשי שדה ובערבי נקראים הנדיבי:
כרישין. פורו''ש בלע''ז ובערבי פירא''ת של גינה וכריש שדה:
כוסבר. גייאלאנדרי בלע''ז כזרע גד תרגום ירושלמי כבר זרע כוסבר:
והרמוצה. מפרש בגמרא כמין דלעת מרה היא וממתקין אותה ברמץ:
ופול המצרי. פאסולי בלע''ז:
והחרוב. בגמ' מפרש מין פול המצרי פרסי הוא וקצוותיו הן התרמילין שהזרע בתוכו דקין ועקומין כחרוב:
הלכה: הַלֶּפֶת וְהַנַּפּוּס הַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתּוֹר. כְּרוּב דַּקִּיק. הַתְּרָדִין וְהַלְּעוּנִין הַמְּעוּיִין. הוֹסִיף רִבִּי עֲקִיבָה הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית תּוּמֲנִיתָה. הַבָּצַל וְהַבְּצַלְצָל פְּגַלְגּוּלָה. הַתּוּרְמוֹס וְהַפֵּלוֹסְלוֹס פדמועה וְאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' והכרוב והתרובתר. כרוב דקיק וכו' כמו שהבאתי במתני':
גמ' פריש לקדרה. שמפרישין אותו לבשלו בקדרה ואין דרך לאוכלו חי:
לפום כן צוחין ליה בלישנא יונייא מלפפון. בשביל כך קורין אותה בלשון יונית מלפפון על שם הליפוף והדיבוק שמתדבקת ונעשית מגרעין האבטיח כדלעיל ואפ''ה עיקרה עם הקישות כלאים:
גמ' דברי חכמים. כלו' טעמא לדבריהם שהן אומרים הקישות והמלפפו אינם כלאים זה בזה מפני שאנו רואין שאדם נוטל מעה האחת מעה כמו מעי והוא גרעין מגרעיני הזרע אשר בתוך הפיטמא זהו אמצע הפרי כעין התפוח ואם נוטעה נעשית אבטיח ואם נוטל גרעין מן האבטיח ונוטעה נעשית מלפפון וכלומר שלפעמים הוא כך וכיון שכן הקישות והמלפפון הם קרובים להיות כמין אחד:
ר''י אומר עקרו כלאים. וטעמיה דר' יהודה שאעפ''כ העיקר מהקישות ומהמלפפון שני מינים הן ואע''פ שלפעמים נעשית מגרעין הקישות אבטיח ומאותו האבטיח נעשית מלפפון מ''מ עיקר של שתיהן כלאים הן:
אדם נוטל וכו'. מסקנת מילתיה דר' יהודה היא כלומר תדע שאדם נוטל גרעין אחד מתוך האבטיח וגרעין אחד מתוך התפוח וכשהוא נותנן בתוך גומא אחת הן נתאחין זה עם זה וחוזרין להיות כאחת ואעפ''כ הן נעשין כלאים וה''נ כן:
משנה: וּבְאִילָן הָאֲגַסִּין וְהַקְּרוּסְטָמֵלִין וְהַפְּרִישִׂים וְהָעֲזָֽרְדִים אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. הַתַּפּוּחַ וְהַחִזְרָר הַפֶּרְסִקִּין וְהַשְּׁקֵדִין הַשִּׁיזְפִין וְהָרִימִין אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לַזֶּה כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והבצלצול. פללגרל''ה בלע''ז והוא בצל מדברי וקטן משאר בצלים לפיכך נקרא בצלצול:
והשומני'. בגמ' תומניתה והוא שום מדברי והוא קטן מהשום הגדל בגנים:
והלעונים. ארמולאש בלע''ז ובערבי כט''ף:
תרדין. בליטי בלע''ז ובערבי סילקא:
והתרובתור. בגמרא מפרש כרוב דקיק שקלחים שלו דקים:
מתני' הלפת והנפוס. בגמרא לקמן בהלכה ה' מפרש שהילכו בו אחר העלין לפי שהנפוס עליו דומין לעלין של לפת לא הוו כלאים:
והפלוסלוס. פרמועה והוא מין תורמוס:
מתני' ובאילן. מה שאינן כלאים זה בזה:
האגסין. פירא''ש בלע''ז ובערבי אגא''ס:
והקרוסטומלין. מין אגסים קטנים ודומין לעפצים שקורין מילין:
והפרישים. בגמ' מפרש אספרלגין וכך הוא בערבי אספרגל ובלע''ז קודוניי''ש קוויעי''ן בל' אשכנז:
והעוזרדים. סורבא''ש בלע''ז:
והחזרד. תפוח יערי תרגום של כפתור חיזור:
הפרסקין. פירשגי''ש בלע''ז וכשהן קטנים דומין לשקדים:
והשזיפין. בגמ' קאמר כשמרכיבין זיתים עם רימין נפק מביניהון שיזפין:
רימין. פולצדוק''ה בלע''ז:
והמלפפון. צידרלי בלע''ז ובערבי פייא''ר:
מתני' הקישות. קשואין קוקומברו''ש בלע''ז ובערבי פאקו''ס:
ר' יהודה אומר כלאים. ואין הלכה כר' יהודה:
חזרת וחזרת גלין. חסא הגדילה בגנות וחסא הגדילה בהרים:
עולשין של גנות ועולשי שדה ובערבי נקראים הנדיבי:
כרישין. פורו''ש בלע''ז ובערבי פירא''ת של גינה וכריש שדה:
כוסבר. גייאלאנדרי בלע''ז כזרע גד תרגום ירושלמי כבר זרע כוסבר:
והרמוצה. מפרש בגמרא כמין דלעת מרה היא וממתקין אותה ברמץ:
ופול המצרי. פאסולי בלע''ז:
והחרוב. בגמ' מפרש מין פול המצרי פרסי הוא וקצוותיו הן התרמילין שהזרע בתוכו דקין ועקומין כחרוב:
הלכה: פְּרִישִׂין אָמַר רִבִּי יוֹנָה אֲסָפַרְלְגִין וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן פְּרִשִׂין שֶׂאֵין לָךְ אִילָן פָּרִישׂ לִקְדֵירָה אֶלָּא מִין זֶה בִלְבָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' והכרוב והתרובתר. כרוב דקיק וכו' כמו שהבאתי במתני':
גמ' פריש לקדרה. שמפרישין אותו לבשלו בקדרה ואין דרך לאוכלו חי:
לפום כן צוחין ליה בלישנא יונייא מלפפון. בשביל כך קורין אותה בלשון יונית מלפפון על שם הליפוף והדיבוק שמתדבקת ונעשית מגרעין האבטיח כדלעיל ואפ''ה עיקרה עם הקישות כלאים:
גמ' דברי חכמים. כלו' טעמא לדבריהם שהן אומרים הקישות והמלפפו אינם כלאים זה בזה מפני שאנו רואין שאדם נוטל מעה האחת מעה כמו מעי והוא גרעין מגרעיני הזרע אשר בתוך הפיטמא זהו אמצע הפרי כעין התפוח ואם נוטעה נעשית אבטיח ואם נוטל גרעין מן האבטיח ונוטעה נעשית מלפפון וכלומר שלפעמים הוא כך וכיון שכן הקישות והמלפפון הם קרובים להיות כמין אחד:
ר''י אומר עקרו כלאים. וטעמיה דר' יהודה שאעפ''כ העיקר מהקישות ומהמלפפון שני מינים הן ואע''פ שלפעמים נעשית מגרעין הקישות אבטיח ומאותו האבטיח נעשית מלפפון מ''מ עיקר של שתיהן כלאים הן:
אדם נוטל וכו'. מסקנת מילתיה דר' יהודה היא כלומר תדע שאדם נוטל גרעין אחד מתוך האבטיח וגרעין אחד מתוך התפוח וכשהוא נותנן בתוך גומא אחת הן נתאחין זה עם זה וחוזרין להיות כאחת ואעפ''כ הן נעשין כלאים וה''נ כן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source