Kilayim
Daf 14b
רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי אִימִּי הֲווֹן יָֽתְבִין מַקְשֵׁיי תַּנִּינָן הָיָה לוֹ גּוֹבֵל גָּבוֹהַּ טֶפַח זוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁלֹשָׁה עַל כָּל גּוֹבֵל וְגוֹבֵל וְאֶחָד בְּאֶמְצַע. נִיתְנֵי שִׁשָּׁה בְאֶמְצַע. תִּיפְתָּר שֶׁהַגּוֹבְלִין מְמַעֲטִין שִׁשָּׁה. אִם בְּשֶׁהַגּוֹבְלִין מְמַעֲטִין שִׁשָּׁה בְּדָה תַנִּינָן רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר שִׁשָּׁה 14b בְּאֶמְצַע. וְקִייַמְּנוּהָ וְלָא יָֽדְעִין אִי חֲבֵרָייָא קִייַמְּנוּהָ אִי רִבִּי אִימִּי קִייְמָהּ. עַל רֹאשָׁהּ. וְאִין עַל רֹאשָׁהּ בְּדָה תַנֵּי רִבִּי חִייָא רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר שְׁמוֹנָה עָשָׂר.
Traduction
R. Isaac et R. Imi adressèrent la question suivante sur notre Mishna, qui dit: ''si le champ est entouré d’une bordure haute d’un palme, on peut y semer 13 espèces diverses, savoir trois sur chaque côté de la bordure (= 12) et une au milieu, = 13''. Pourquoi les rabbins ne permettent-ils pas de semer au milieu 5 espèces? (La bordure qui est distincte du milieu ne peut-elle pas recevoir une espèce sur chacun des 4 côtés et une au milieu)? On peut réfuter cette objection en disant que la bordure, par son contenu ensemencé, empiète sur les 6 palmes du milieu (il lui faut de chaque côté un écart d’un palme et demi; aussi ne reste-t-il au milieu qu’un espace de 3 palmes carrés). S’il en est ainsi, que le contenu de la bordure fait empiéter sur l’espace du milieu, comment se fait-il que, selon R. Juda, il soit permis d’implanter 6 sortes au milieu? Aussi, a-t-il été admis, sans que l’on sache si c’est une décision des autres compagnons ou de R. Imi, que l’avis différent exprimé par R. Juda ne se rapporte qu’au 1er cas de la Mishna. Mais si cela ne se rapporte qu’au 1er cas, comment se fait-il que R. Hiya ait enseigné au nom de R. Juda que l’on peut aller jusqu’à 18 sortes? (la question reste irrésolue).
Pnei Moshe non traduit
הוון יתבין מקשיי. היו יושבין ומקשין בהא דתנינן היה לה גבול גבוה טפח וכו' ואחד באמצע ניתני ששה באמצע כלומר אמאי פליג ת''ק בהא אדרבי יהודה דבשלמא ברישא בערוגה שאין לה גבול שפיר הוא דפליגי בדרשא דקרא כדאמרינן לעיל דת''ק דריש זרעה זרעיה זרועיה והוו חמשה ור' יהודה דריש זרע זרעה זרעיה זרועיה הרי ששה אלא דבסיפא בהיה לה גבול ובערוגה כזו לא מצינן למיתלי טעם פלוגתייהו בהאי דרשא דהא בין לר' יהודה ובין לרבנן זורעין בה הרבה מינין ויותר ממה דמשתמע מהאי קרא וא''כ ע''כ דקרא לא איירי אלא בסתם ערוגה ובערוגה שיש לה גבול בסברא בעלמא פליגי והשתא מ''ט דרבנן הא ודאי מצי למיזרע בהגבול י''ב זרעונים ובתוכה ששה זרעונים ויש כאן שיעור הרחק בין כל מין ומין כדקאמר ר' יהודה:
תיפתר שהגבולין ממעטין ששה. הכא במאי עסקינן כגון שהעלין מזרע הגבולין שלה מכל רוחותיה נכנסין מעט בתוך הששה של הערוגה וממעטין את הערוגה משיעור ששה על ששה עד שאינו יכול לזרוע בתוכה כמה מינין בשיעור הרחק בין מין ומין כ''א מין אחד באמצע בלבד:
אם בשהגובלין וכו'. ופריך אי הכי בדא תנינן ר' יודה אומר ששה באמצע בתמיה והיכי פליג ר' יהודה אם הגבולין ממעטין אותה שאין בה כדי לזרוע [ששה] מינין עם שיעור ההרחק בין מין למין:
וקיימניה ולא ידעין וכו'. וקאמר הש''ס וקיימי להמתני' ופירשו אותה ולא ידעינן אי בשם חברייא סתמא פירשיה אי שר' אימי בעצמו שהוקשה לו לעיל הדר ופירשה כן:
על ראשה. כלומר לעולם כדאמרינן דסיפא ביש לה גבול מיירי בגוונא דהגבולין ממעטים את הערוגה מששה על ששה ודקשיא לך הא דר' יודא יכילנא לשנויי לך דעל רישא דמתני' קאי בסתם ערוגה שאין לה גבול בהא היא דפליג ר' יהודה וקאמר זורעין בתוכה ששה באמצע והיינו עם מין האמצע בין הכל ששה וקמיפלגי בדרשא דקרא כדאמרן אבל בגוונא דסיפא לכ''ע ג' על כל גבול וא' באמצע:
ואין על ראשה בדא תני ר''ח וכו'. בתמיה וכלו' דדחי לה הש''ס דהא לא מצית אמרת דאם על רישא דמתני' קאי דר' יודה א''כ היכי תני ר''ח בזה אליבא דר' יודה דס''ל י''ח מינין יכול הוא לזרוע בערוגה והא לא משכחת לה אלא בערוגה שיש לה גבול י''ב על הגבילין וששה באמצע וש''מ דאסיפא קאי וטעמי' דת''ק בערוגה שיש לה גבול לא אתפרש לן וקאי בקשיא:
מַהוּ לְהַקְרִיחַ בֵּית רוֹבַע וְלִזְרֹעַ בְּתוֹכוֹ חֲמִשָּׁה מִינֵי תְבוּאָה. מַה אִם שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה שֶׁלּוֹקִין עָלָיו דְּבַר תּוֹרָה אַתְּ אָמַר מוּתָּר. כָּאן שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו דְּבַר תּוֹרָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן. מַהוּ לְהַקְרִיחַ בִּתְחִילַּת שִׁשָּׁה לִהְיוֹת מֵיצַר וְהוֹלֵךְ. מַה אִם בְּשָׁעָה (שֶׁאֵין) עֲבוֹדָה פוֹגַעַת בַּעֲבוֹדָה אַתְּ אָמַר מוּתָּר. כָּאן שֶׁאֵין עֲבוֹדָה פוֹגַעַת בַּעֲבוֹדָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן. לֹא צוּרְכָא דִי לָא.מַהוּ לְהַקְרִיחַ בִּתְחִילַּת בֵּית רוֹבַע לִהְיוֹת מֵיצַר וְהוֹלֵךְ. מַה אִם שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה שֶׁלּוֹקִין עָלָיו דְּבַר תּוֹרָה אַתְּ אָמַר מוּתָּר. כָּאן שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו דְּבַר תּוֹרָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
Traduction
Peut-on, après avoir isolé un champ de la contenance d’un quart de saa, y semer 5 espèces différentes de blé (comme c’est permis pour 5 sortes de verdures dans un espace de 6 palmes carrés)? Oui, certes, car s’il est permis de juxtaposer 5 sortes dans un espace de 6 palmes carrés, ce qui entraînerait une pénalité légale grave si l’espace était moindre, à plus forte raison en est-il de même pour le quart de saa dont la pénalité est moins grave. Peut-on circonscrire deux rangées de plantes, à raison de 6 palmes de large chacune, en rétrécissant de plus en plus l’espace de ces plantations? Oui certes; car, si c’est permis lorsque les 2 terrains nécessaires à l’alimentation de ces deux plantes (en 6 palmes) se touchent, à plus forte raison est-ce permis lorsqu’ils ne se touchent pas (comme ici, où il reste presque 3 palmes vides). En effet, c’est un point qui va sans dire; mais voici ce qu’on a voulu demander: peut-on circonscrire l’espace en tête (d’un terrain) d’un quart de saa de blé (ce qui est plus grave), en se proposant de rétrécir de plus en plus l’espace planté libre? Oui, puisque c’est permis pour un espace de 6 palmes, à l’égard duquel les mélanges interdits entraînent la peine des coups de lanière par précepte légal, à plus forte raison en est-il de même pour l’espace d’un carré, dans lequel le mélange des hétérogènes n’est interdit que par les rabbins (simple allusion biblique, et non par verset).
Pnei Moshe non traduit
מהו להקריח. לעשות מקומות קרחת קרחת בתוך שדה שהיא בית רובע ולזרוע בה חמשה מיני תבואה ופשיט לה דק''ו הוא דמה אם ששה על ששה שלוקין עליו דבר תורה כדאמרינן בסוף פ''ק דלענין איסור הוא דאמרו שצריך להרחיק בתבואה בית רובע ולא פחות מזה אבל לענין מלקות בששה ואינו לוקה עד שיהא ההרחק פחות מששה על ששה וא''כ פחות מששה הוא דבר תורה ואפ''ה את אמר מותר במתני' כאן בבית רובע שאין לוקין עליו ד''ת אם ההרחק פחות מזה לכ''ש שהתירו בגוונא דקרחת קרחת שיש היכר בין כל מין ומין:
מהו להקריח בתחלת ששה להיות מיצר והולך. אליבא דריב''ל דלעיל קמיבעיא ליה דקאמר טעמא דמתני' דאסמכוה אדרשא דקרא ולא כדא''ר שמואל בר סוסרטא דממילא שמעינן חמשה מינין דהא יכול להתחיל לזרוע בתחילת ששה ולהיות מיצר והולך כדפרישנא ומספקא ליה אליבא דריב''ל אי מודה הוא לדינא לר' שמואל או לא והא דקאמר להקריח משום שכן דרך לעשות המקום פנוי וקרחה מן העשבים כדי לזרוע בו:
מה אם בשעה שעבודה פוגעת בעבודה וכו'. כצ''ל כלומר ומאי קמיבעיא לך הא חמשה מינין דקתני במתני' סתם לפי דרשת ריב''ל אין הרחק בין זה לזה אלא טפח ומחצה וא''כ עבודה והיא היניקה פוגעת בחברתה ואפ''ה את אמר מותר דלא קפדינן אלא שלא יהא המין פוגע בחבירו וכדלעיל כאן במיצר והולך שיכול הוא להרחיק בכדי שאפי' העבודה אינה פוגעת בעבודה של זה והיינו שיזרע מין אחד באמצע הרוח ממש וכן בכל מין שבד' רוחות וכשהוא מיצר בו והולך יכול להזהר שיהא רחוק ממין שבצדו ג''ט וכן ממין האמצעי שהרי מיצר הוא בהזרע ויש כאן כדי שיעור יניקה מכאן ומכאן ולכ''ש שמותר ואנן לא אמרינן לעיל אלא דמותר אפי' עבודה פוגעת בעבודה דלמאי דדריש ריב''ל לכל חמשה מינין מקרא א''כ אין אנו מוכרחין להא דר' שמואל אבל פשיטא הוא שמותר במיצר והולך:
לא צורכה די לא מהו וכו'. כלומר לא צריכא הא דקמיבעיא לן אלא הכי אם מותר להקריח בתחילת בית רובע ולהיות מיצר והולך ולזרוע בה כמה מינין ופשיט ליה דהא נמי ק''ו הוא מה אם ששה על ששה וכו' כדלעיל:
רִבִּי נַסָּא שָׁאַל לֹא מִסְתַּבְּרָא בְּגַגּוֹ שֶׁל גּוֹבֵל שְׁנֵי טְפָחִים מוּתָּר לִזְרוֹעַ בּוֹ שְׁנֵי מִינִין. רִבִּי נַסָּה שָׁאַל עָשָׂה פֵּיאָה בְּאֶמְצַע זָרַע בְּגַו מֵסִין מְשָׁכוֹ בְּכַמָּה. מִן מַה דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי אִימִּי תִּיפְתָּר שֶׁהַגּוֹבְלִין מְמַעֲטִין שִׁשָּׁה. הָדָא אָֽמְרָה אֲפִילוּ פָּרָה מִיכָּן. עַד הֵיכָן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא גוֹמְמִיּוֹת שֶׁהֵן עֲמוּקוֹת טֶפַח זוֹרְעִין לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה זֵירְעוֹנִין אֶחָד מִיכָּן וְאֶחָד מִיכָּן וְאֶחָד בְּאֶמְצַע. הָדָא אָֽמְרָה עַד טֶפַח. רִבִּי בָּא בַּר כַּהֲנָא שִׁמְעוֹן בַּר נְרָשִׁיָּה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּנוֹטִים לְחוֹרֵבָה שָׁנוּ.
Traduction
R. Nassa demanda: ne semble-t-il pas résulter des paroles de la Mishna (au sujet de la bordure) que si le toit ou surface de la limite est de 2 palmes de largeur, on peut y semer 2 sortes (chaque palme étant considéré comme distinct)? De même il demanda: si au milieu du champ on a fait un terrain isolé (90)En plantant 4 pieux aux 4 coins, qui sont rejoints entre eux par des lignes imaginaires, on a un enclos spécial au milieu du champ., quelle devra être, devant cette jonction imaginaire, la démarcation réelle? (devra-t-on ensemencer le tout pour qu’il y ait une distinction nette, ou n’est-ce pas nécessaire?) On peut le supposer d’après ce que disent R. Isaac et R. Imi, que, par l’empiétement de la bordure, les limites sont un peu au-dessous de 6 palmes; cela prouve que si même l’espace ensemencé est moindre, cela ne fait rien (et la limite est valable). Quel est alors le minimum de ce que l’on peut ensemencer? On le sait par ce qui suit: dans des cavités de terre profondes d’un palme, on peut semer 3 sortes diverses, une de chaque côté de la cavité et une au milieu (91)Voir Tossefta.; cela prouve que pour la bordure, le minimum sera un palme d’espace. Selon R. Aba bar Cahana, ou Simon bar Garsheh, au nom de R. Simon ben Lakish, l’avis précité se rapporte au cas où les 4 espèces qu’il est permis de semer dans un creux d’un palme sont tournées vers une terre en friche (mais si, autour de ces 4 côtés, il y avait des plantations, ce serait interdit).
Pnei Moshe non traduit
ר' נסא שאל לא מסתברא בגגו של גובל שני טפחים. כלומר אם לא מסתברא לומר שהגבול שהיא גבוה מן הערוגה דקתני במתני' אם יש בגובהו טפח זורעין וכו' והשתא אם יש בגובה גגו שני טפחים שמותר לזרוע בו שני מינין וכלומר שני פעמים מן חשבון המינין דקתני אחד בטפח הזה ואחד בהשני והיינו שזורע מין אחד בטפח אחד ומניח שיעור ההרחק פנוי וזורע טפח וכן במין השלישי ובטפח השני שהוא כנגד מקום הפנוי זורע בו מין אחר וכן כנגד מקום פנוי השני א''נ יש לפרש דה''ק וכי לא מסתברא לומר דהא דקתני היה לה גבול גבוה טפח דדוקא בגגו של גובל שני טפחים הוא והיינו טפח אחד הגובה וטפח אחד הרוחב דאז מותר הוא לזרוע בו שני מינין כדקתני במתני' ואם אין ברחבו טפח לא ושני מינין דנקט לאו דוקא שני אלא כלומר מינין השונים כדקחשיב במתני' שלשה על כל גובל:
ר' נסא שאל. ועוד שאל עשה פיאה באמצע זרע בגומסין משכו בכמה פיאה הוא מחיצה כעין צורת הפתח ובפרק דלקמן תמצא הפיאה מצלת וכן הרבה והוא מלשון התוספתא גומסין הן הפרחים וגידולי הזרעים מל' גומזיות של הקדש. בפ' מקום שנהגו והשאלה אם עשה כן פיאה ומחיצה מהפרחים של זרע באמצע אי מהני לענין שיהא הפסק בין המינין וכן לענין מיעוט אם ממעט את המקום שצריך לזרע מינין המשתנים כגוונא דמתני' וכיוצא בו:
משכו בכמה. זו שאלה אחרת וכעין את''ל דאת''ל דמהני משכו בכמה:
מן מה דאמר וכו'. ופשיט לה להשאלה אי מהני מן הא דאמרו לעיל תיפתר שהגובלין ממעטין את הערוגה מששה טפחים וכי היכי תמצא שהגבול שסביב הערוגה ימעט מקום הערוגה אלא לאו שהעלין והפרחים מזרע שנזרע בגבול ממעטין שנוטין הן על הערוגה:
הדא אמרה אפי' פרח. ש''מ שאף הפרחים ממעטין הן ומדמהני לענין מיעוט מהני נמי לענין הפסק בין המינין:
מכאן עד היכן. כלומר אכתי הא לא איפשט לן משכו בכמה לענין הפסק ומכאן מהמקום שנעשה עד היכן יהיה משכו:
נשמעינה. לזה מן הדא דתניא גוממיות גומות קטנות שהן עמוקים טפח וכו' וכדתנן נמי במתני' דלקמן התלם ואמת המים שהן עמוקות טפח זורעים לתוכן ג' זרעונים וכו' הדא אמרה עד טפח הוי שיעור לענין הפסק בין ב' המינין:
ר' בא וכו'. ודחי לה הש''ס דמהתם אין ראיה דהא איתמר בשם רשב''ל בנוטין לחורבה שנו שהפך את העלים להיות נוטים לכאן ולכאן למקום החורבה כלומר לצד האחר שהוא חרב ופנוי בלא זרע ולא לצד הזרע השני:
Kilayim
Daf 15a
משנה: כָּל מִין זְרָעִים אֵין זוֹרְעִין בַּעֲרוּגָה וְכָל מִין יְרָקוֹת זוֹרְעִין בַּעֲרוּגָה. חַרְדָּל וַאֲפוּנִין הַשּׁוֹפִין מִין זֵרְעוֹנִין. אֲפוּנִין הַגַּמַּלּוֹנִין מִן יֶרֶק. גּוֹבֵל שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ טֶפַח וְנִתְמָעֵט כָּשֵׁר. שֶׁהָיָה כָּשֵׁר מִתְּחִילָּתוֹ. הַתֶּלֶם וְאַמַּת הַמַּיִם שֶׁהֵן עֲמוּקִין טֶפַח זוֹרְעִין לְתוֹכָן שְׁלֹשָׁה זֵירְעוֹנִין אֶחָד מִיכָּן וְאֶחָד מִיכָּן וְאֶחָד בְּאֶמְצַע.
Traduction
Dans un carré de champ (93)Tel qu'il est indiqué en 1., il est défendu de semer aucune plantation agraire (qui ne soit pas potagère); mais on peut y semer toute espèce de légumes verts (jardinage). On appelle espèces agraires: par exemple de la moutarde ou des pois ordinaires, ou des pois chiches; on appelle jardinage: par exemple des orobes (gros pois). Si un rebord ayant une hauteur d’un palme (94)Et sur lequel, selon l'autorisation donnée précédemment, on peut semer 12 espèces différentes. s’est un peu effondré, il conserve la valeur qu’il avait au commencement (et les espèces diverses qui y sont semées ne sont pas interdites). Dans un sillon (large de 6 palmes), ou canal desséché ayant une profondeur d’au moins un palme, on peut semer 3 espèces de semences de jardinage, une sur chaque côté et une au milieu (avec espace suffisant).
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל מין זרעים אין זורעין בערוגה וכו'. הא דתנינן לעיל שמותר לזרוע חמשה זרעונים בערוגה ו' על ו' דוקא זרעונים של מיני ירקות שדרכן לזרען מעט מעט אבל שאר מיני זרעים שאין דרכן לזרוע מהן מעט מעט לא התירו חכמים לזרען כסדר ששנינו לעיל משום שהן נראין כלאים:
ואפונים השופין. חלקים ממלת תרגום ושפית יתיה בשופינא והן קטנים:
הגמלונין. הגסים בארמי קורין לדבר גדול גמלונא:
גבול. של הערוגה שהיה גבוה טפח כשזרעו בו הי''ב זרעונים דתנן לעיל ואח''כ נתמעט כשר ומותר לקיים הזרעים ואעפ''י שאין עכשיו גבוה טפח לפי שהיה כשר מתחלתו בשעת זריעה אבל אסור לזרוע בו לכתחילה לאחר שנתמעט כסדר שנשנה כדאמר בגמ':
שלשה זרעוני' א' מכאן. על שפת התלם וא' מכאן וא' באמצע בתחתית העומק וכדאמרינן בגמ':
הלכה: כָּל מִין זְרָעִים וכו'. חַרְדָּל וְהָאֲפוּנִין הַשּׁוֹפִין מִין זְרָעִים שֶׁזְּרָעָן לְיֶרֶק אֵין נוֹתְנִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי עֲרוּגָה. הָאֲפוּנִין הַגַּמַּלּוֹנִין וּפוּל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעָן לְזֶרַע אֵין נוֹתְנִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי עֲרוּגָה. זְרָעָן לְיֶרֶק נוֹתְנִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי עֲרוּגָה. וּשְׁאָר זֵירְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין. אַף עַל פִּי שֶׁזְּרָעָן לְזֶרַע נוֹתְנִין אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי עֲרוּגָה.
Traduction
Ainsi la moutarde, les pois et les pois chiches forment des sortes agraires; si on les a plantés pour s’en servir comme verdure, il n’est pas permis de semer plusieurs sortes dans un plan de 6 palmes. Si l’on a semé de l’orobe du gros pois de chamelier, ou de la fève égyptienne, pour se servir de la semence, il n’est pas permis d’en semer plusieurs espèces dans une terre de 6 palmes; mais c’est permis si ces espèces ont été semées pour servir de verdure (à la consommation). Quant aux autres espèces de jardinage non comestibles, il est permis d’en semer plusieurs sortes dans un même espace, si même le produit est destiné à servir de semence.
Pnei Moshe non traduit
גמ' חרדל ואפונין השופין וכו'. תוספתא היא בפ''ב שאע''פ שזרען לירק אינן בכלל מיני ירקות ואין זורעין אותן ע''ג ערוגה כסדר דשנינו לעיל:
האפונין הגמלונין וכו'. כלומר שהולכין בהן אחר הענין שזרען לשם כך אם לזרע שלהן נתכוין הרי הן בכלל מיני זרעים ואם לירק שלהן נתכוין בהא הוא דתנינן במתני' שזורעין אותן ע''ג ערוגה:
ושאר ירקות שדה וירקות גינה אע''פ שזרע לזרע נותנין אותן ע''ג ערוגה. כצ''ל והכי גריס בתוספתא ויש גם שם בספרי הדפוס ט''ס:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא כָּל טֶפַח וְטֶפַח שֶׁל גּוֹבֵל עָשׂוּ אוֹתוֹ מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְיִהְיוּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שִׁשָּׁה עַל כָּל גּוֹבֵל וְגוֹבֵל וְאֶחָד בְּאֶמְצַע. וְכֵן הוּא הָתִיב רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְהָֽתַנִּינָן הַתֶּלֶם וְאַמַּת הַמַּיִם שֶׁהֵן 15a עֲמוּקִין טֶפַח זוֹרְעִין לְתוֹכָן שְׁנֵי זֵירְעוֹנִין אֶחָד מִיכָּן וְאֶחָד מִיכָּן וְאֶחָד בְּאֶמְצַע. וְנִיתְנֵי חֲמִשָּׁה שְׁנַיִם מִיכָּן וּשְׁנַיִם מִיכָּן וְאֶחָד בְּאֶמְצַע. לֵית יָכִיל צַּד שֶׁכָּאן וְצַד שֶׁכָּאן חוֹבֵשׁ אֶת הָאֶמְצָעִי.
Traduction
R. Zeira dit que chaque palme d’espace de la bordure est considéré comme isolé. Mais alors on devrait pouvoir y semer 25 espèces diverses, savoir 6 sur chaque côté de la bordure (longue de 6 palmes) et une au milieu? D’ailleurs n’y a-t-il pas l’objection de R. Aboun bar Hiya au nom de R. Samuel bar Isaac, de ce qu’il est dit (§ 2): ''dans un sillon (large de 5 palmes), ou un canal desséché ayant une profondeur d’au moins un palme, on peut semer 3 espèces de semences de jardinage, une sur chaque côté et une au milieu''; pourquoi ne pas dire que l’on peut y semer 5 espèces, savoir 2 de chaque côté et une au milieu? Or, ceci est impossible; car, si toute la longueur était occupée, on emprisonnerait le produit du milieu, ce qui est interdit (de même ici, si la bordure entière était plantée, sans intervalle, le produit du milieu serait emprisonné de toutes parts et interdit).
Pnei Moshe non traduit
עשו אותו מקום בפני עצמו. הואיל וגבוה טפח מהערוגה כל טפח הרי הוא כמקום בפני עצמו:
ופריך על מילתיה דר' זעירא דמעתה ויהיו נזרעים על כל גובל וגובל ששה מינין לכל רוח ורוח מלבד מקום הקרנות וא' באמצע הערוגה ויהיו כ''ה:
וכן הותיב ר' בון בר חייא וכו'. כלומר ועוד קשיא על הא דר''ז מהא דתנן לקמן התלם וכו'. ולדברי ר''ז קשיא וניתני חמשה שהרי יכול הוא לזרוע א' מכאן על שפתו ואחד מכאן ועוד א' מכאן בצד הטפח של העומק האמה ושל התלם וא' מכאן וא' באמצע למטה באמת המים וכן בתלם דהא אמרת כל טפח וטפח הוא מקום בפ''ע:
לית יכיל. מהתם אין ראיה דאם יזרע בהצדדין של העומק צד שמכאן וצד שמכאן חובש כמטמין הוא את מין האמצעי שהוא סמוך לו באותו טפח בעצמו וכן בתלם אבל הכא כל גובה טפח שבגבול כמקום בפ''ע הוא:
רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי גּוֹבֵל מַהוּ שֶׁיַּצִּיל אֶת הַיֶּרֶק מִיַּד מוּקְשָׁה. מַה אִם זְרָעִים בִּזְרָעִים שֶׁהֵן נִיצּוֹלִין בְּעֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה אֵין הַגּוֹבֵל מַצִּיל מִיָּדָם. מוּקְשָׁה שֶׁהוּא נִיצּוֹל בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֶה לֹא כָּל שֶׁכֵּן. מוּקְשָׁה עַצְמוֹ מַהוּ שֶׁיַּצִּיל בְּרֹאשׁ הַגּוֹבֵל. מַה אִם זְרָעִים בִּזְרָעִים שֶׁהֵן נִיצּוֹלִין בְּעֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה אֵינָן נִיצּוֹלִין בְּרֹאשׁ הַגּוֹבֵל. מוּקְשָׁה שֶׁהוּא נִיצּוֹל בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹיי דְּרִבִּי מַתַּנְיָא וְהֵן הוּא כָּל שֶׁכֵּן. אֶלָּא הָכֵן הוּא. וּמַה אִם זְרָעִים בִּזְרָעִים שֶׁנִּיצּוֹלִין בִּשְׁנֵים עָשָׂר אַמָּה וּמֶחֱצָה אֵינָן נִיצּוֹלִין בְּרֹאשׁ הַגּוֹבֵל. מוּקְשָׁה שֶׁהוּא נִיצּוֹל בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
Traduction
R. Aboun bar Hiya demanda au nom de R. Samuel bar Isaac: est-ce que la bordure sert d’intervalle entre la verdure de jardinage et une sorte de légumineux (ou faut-il, malgré cela, un intervalle de 12 coudées, comme au § 6)? Non, puisqu’entre 2 espèces différentes de verdure qui n’exigent qu’un intervalle de 10 coudées et demi, la bordure ne constitue pas une séparation suffisante; elle est à plus forte raison insuffisante à séparer les cucurbitacées (§ 6), pour lesquels on exige un intervalle de 12 coudées. Est-ce que le cucurbitacé lui-même peut servir à séparer 2 produits divers plantés sur la bordure? Non, puisqu’entre 2 espèces différentes de verdure, qui n’exigent qu’un intervalle de 10 coudées et demie, la bordure ne constitue pas une séparation suffisante à séparer les cucurbitacées pour lesquels on exige un intervalle de 8 coudées. Quoi! objecta R. Judan, père de R. Matlia, est-ce là un raisonnement par a fortiori? (puisque le 2e terme de la comparaison est moins sévère et n’exige que 8 coudées)? En effet, il faut présenter ainsi la déduction: la bordure est à plus forte raison insuffisante à distinguer les cucurbitacées pour lesquels on exige un intervalle de 12 coudées (92)''On verra ci-après c'est le chiffre exigible en ce cas, selon les rabbins; mais selon R. Yohanan, un espace de 8 coudées suffit.''.
Pnei Moshe non traduit
גובל מהו שיציל את הירק מיד מוקשה. מוקשה הוא קישואין ודלועין ג''כ בכלל מוקשה הן ודינן שוה כדתנן לקמן בה''ד הנוטע שתי שורות של קשואין שתי שורו' של דלועין וכו' ומפני שהעלין שלהן ארוכין ונמשכין ומסתבכין זה בזה אינו יכול ליטע שורה של קישואין בצד שורה של דלועין אפי' בהפסק תלם ביניהן אלא דוקא שתי שתי שורות מזה ומזה ובהפסק תלם בין מין למין ודין קשואין או דלועין בתוך שאר ירק צריך שיהא בין שורה זו לשורה זו שתים עשרה אמה של ירק ואז מפסיק בתלם בין הירק ובין שורה של דלועין ומניח שתים עשרה אמה של ירק ועושה תלם ונוטע שורה האחרת של דלועין ואם לאו שאין בין שורה דלועין זו לשורה זו י''ב אמה אסור לו לקיים את הירק שבינתיים כדתנן בהלכה ו' היתה שדהו זרועה בצלים ומבקש ליטע בתוכה שורות של דלועין וכו' וחכ''א אם אין בין שורה לחבירתה שתים עשרה אמה לא יקיים את הזרע של בינתים והשתא בעי הכא בדין גבול דאיירינן ביה במתני' ואם הירק זרוע בהערוגה מצד זה להגבול והמוקשה הוא זרוע מצד האחר מהו שיציל הגבול את הירק שמכאן מיד המוקשה שמכאן לענין שאם רצה ליטע עוד שורה אחת של מוקשה בהפסק תלם אצל הירק דאע''ג דאין בין שורה מוקשה זו לשורה מוקשה זו י''ב אמה מ''מ הגובל הוא שמפסיק ומציל את הירק מיד המוקשה ורשאי לקיימו או לא:
מה אם זרעים בזרעים וכו'. ופשט ליה דאסור ואין הגובל מציל את הירק מק''ו דמה זרעים בזרעים שהן ניצולין בעשר אמות ומחצה כלומר דצד היותר חמור שבהן הוא שניצולין בי' אמות ומחצה כדתנן בפרק דלעיל ירק בתבואה בית רובע שהוא עשר אמות ומחצה בקירוב ואע''ג דהכא הכל בירק קיימינן כדין זרעים שבערוגה ותנן שם ירק בירק ו' טפחים מ''מ נקט הכא לצד היותר חמור כדאמרן דאפי' מיני זרעים של ירקות בתוך מיני זרעים של תבואה ניצולין מיהת בהרחק בית רובע ביניהן ואפ''ה אין הגובל מציל מידם דנאמר שהגובל מפסיק הוא בין מיני זרעים דהא אפי' מזרע הגובל בעצמו צריך להרחיק ואינו יכול לזרוע אצלו מינין שונים ממין שנזרע בתוכו כדתנן במתני' היה לה גבול וכו' ומין אחד באמצע של הערוגה:
מוקשה שהוא ניצול בשתים עשרה. כדפרישית שאין יכול ליטע שורות של מוקשה בתוך שדה ירק אא''כ השורות רחוקות זו מזו י''ב אמה ואז הוא דניצול הירק שבינתים לא כ''ש שאין הגובל מציל את הירק שבינתיים מיד שורות המוקשה וזהו דקאמ' מוקשה שהוא ניצול כלומ' גבי מוקשה שאינו ניצול הירק אא''כ הוא בשתים עשרה בין שורת מוקשה לשורת מוקשה:
מוקשה עצמו מהו שיציל בראש הגובל השתא קמיבעיא ליה במוקשה עצמו כגון שהוא נטוע בראש הגובל ואצל הגובל מוקשה אחרת בכאן קישואין ובכאן דילועין ואין כאן שיעור שורה לפי שהשורה היא ברוחב ד' אמות ואנן תנן שורה של קישואין ושורה של דילועין וכו' אסור ופשיטא בפחות משורה והבעיא היא אם הגובל הוא מציל ומפסיק דזהו בראש הגובל וזהו בצד הגובל:
מה אם זרעים בזרעים וכו'. וקאמר דנמי ק''ו הוא דמה אם זרעים וכו' כדלעיל מוקשה שהוא ניצול בשמונה אמות והיינו דבעינן שתי שורות של קשואין בדוקא לכ''ש ואתקיף עלה ר' יודן והן ק''ו הוא בתמיה וכי שמונה אמות יותר מבית רובע הן אלא הכין הואדצריך לעשות הק''ו ומהאי מתני' דשורות של דלועין בתוך הירק וכדלעיל ומה אם זרעים שניצולין בעשר אמות ומחצה כצ''ל ואינן ניצולין בראש הגובל דהרי צריך להרחיק מינין אחרים ממין שבראש הגובל כדתנן במתני' ואחד באמצע מוקשה דתנן גביה שהירק הוא שניצול בשתים עשרה דוקא לכ''ש שאינו ניצול בראש הגובל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source