Vayedaber

Kilayim

Daf 10b

הלכה: 10b מַהוּ חֲרִיעַ מוֹרִיקָא.

Traduction

Qu’appelle-t-on [yrj? (safran sauvage, crocus) (75)Maïmonide le traduit ici par l'arabe correpondant à saflor, carthanmus tinctorus, et au caicus (Ouktsin 3, 5).

כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵין מַקִּיפִין הָא לִסְמוֹךְ סוֹמְכִין. מַתְנִיתִן דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי אֵין מַקִּיפִין חַרְדָּל וַחֲרִיעַ אֶלָּא לְחִסִּיּוֹת בִּלְבַד דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אָמַר לַכֹּל מַקִּיפִין חַרְדָּל וַחֲרִיעַ חוּץ מִן הַתְּבוּאָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לַכֹּל מַקִּיפִין חַרְדָּל וַחֲרִיעַ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עֲרוּגוֹת קְטָנוֹת שֶׁלֹ יֶרֶק מַקִּיפִין אוֹתָן חַרְדָּל וַחֲרִיעַ.

Traduction

Voici comment il faut compléter la Mishna: il n’est pas permis d’entourer (des 3 côtés) par les plants de moutarde ou de safran des plantations de blé; mais il est permis de les adosser au blé. Cette Mishna est un enseignement qu’il faut attribuer à R. Juda, puisqu’il est dit: on ne peut entourer avec des plants de moutarde ou de safran que la famille des oignons, selon l’avis de R. Meir; mais, selon l’avis de R. Juda, on peut placer de la moutarde et du safran autour de n’importe quel produit, à l’exception du blé; selon R. Simon, on peut placer de la moutarde ou du safran autour de tout produit, sans exception; selon R. Simon b. Gamliel, les petits carrés de verdure peuvent être entourés de moutarde ou de safran.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כיני מתניתא אין מקיפין הא לסמוך סומכין. אע''ג דבכל מקום מצינו דמקיפין לשון סומכין היא כמו לתרום מן המוקף אין מקיפין ב' קדרות והרבה כיוצא בזה הכא הכי קאמר דהא דקתני אין סומכין לאו דאסור סמיכת חרדל וחריע לתבואה באיזה אופן שיהיה הא ליתא דהא אשכחן בברייתא דמייתי לקמן דלפעמים מותר לזרוע בתוך שדהו של תבואה שורה של חרדל וחריע וכגון שהיא שורה ניכרת בפני עצמה שיש בה אורך עשר אמות ומחצה אלא הא דקתני אין סומכין אין מקיפין הוא והיינו במקום דשייך לישנא דמקיפין על הסמיכה וזהו מבחוץ לשדה וסמוך לה וכגון בין שדה שלו לשל חבירו וכטעמא דפרישי' במתני' לפי שאין מזיקין הן לתבואה ומדרך העם לזרוע מהן בין השדות ואסור משום מראית העין שיאמרו שהן מקיימין כלאים בשדותיהן:

הא לסמוך סומכין. כלומר שמצינו לפעמים דמותר לסומכן ואפי' בתוך שדהו וכגון שיש בשורה שיעור דתני בברייתא דלקמן כדפרישית:

מתני'. דקתני אבל סומכין לשדה ירקות סתמא דר' יודה היא:

דתני. בתוספתא פ''ב:

אלא לחסיות בלבד. דברים החריפים והחמוצים לפי שהחרדל והחריע הם נפסדים ומפסידין לאלו ביותר:

ערוגיות קטנות של ירק. שהן הן נפסדין ביותר ולא חיישינן למראית העין כדפרישית במתני':

תַּנֵּי מוּתָּר הוּא אָדָם לִזְרֹעַ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ שׁוּרָה שֶׁל חַרְדָּל וַחֲרִיעַ וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹרֶךְ שׁוּרָה אוֹרֶךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה עַל רוֹחַב מְלוֹאוֹ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שָׂדֶה קְטַנָּה. הָא בִגְדוֹלָה לֹא. אֵי זוֹ הִיא גְדוֹלָה וְאֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה. אִם יֵשׁ בֵּין בַּד לְבַד בֵּית רוֹבַע זוֹ הִיא גְדוֹלָה. וְאִם לָאו זוֹ הִיא קְטָנָה. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר רֹאשׁ תּוֹר הַבָּא בְּחוֹרֵבָה אָסוּר. תַּמָּן לִזְרָעִין וְכָאן לִירָקוֹת. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג בִּזְרָעִים מוֹדֶה הוּא הָכָא בִּירָקוֹת.

Traduction

On a enseigné: il est permis de semer dans son champ une rangée de moutarde, ou une de safran, à condition que ce plant ait une longueur de 10 coudées et demi sur une largeur de même étendue (un tel espace constitue un champ spécial). Toutefois, dit R. Eliézer, cette mesure ne s’applique qu’à un petit champ (là, elle suffit); mais, dans un grand, ce ne serait pas une démarcation suffisante. A quoi reconnaît-on qu’un champ est grand ou petit? Si, entre les 2 arbres (formant les délimitations des champs) il y a un espace d’un carré, le champ est appelé grand; si l’espace est inférieur, il est petit. L’avis que vient d’exprimer R. Simon ben Gamliel (les petits carrés de verdure peuvent être entourés de moutarde ou de safran, quoiqu’ils forment une sorte d’extrémité d’angle), n’est-il pas en contradiction avec ce que dit R. Yohanan (au commencement du § précédent): à l’angle extrême borné par une ruine, il est interdit de semer une autre espèce? Plus haut, il s’agit de semences (c’est interdit); mais ici, il ne s’agit que de verdure; et bien que ce docteur soit d’un avis contraire aux autres pour la question de semences, il reconnaît qu’ici, où il s’agit de verdure,

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא שם והתם גריס לה שרבי אומר כן:

על רוחב מלואו. ובתוספתא לא גריס הרוחב אלא כמה הוא אורך השורה עשר אמות ומחצה וזה עיקר למאי דקאמר לקמיה עלה דלא התירו אלא בשדה קטנה ומפרש לה כשאינה בית רובע ואם השורה אורך י' אמות ומחצה על רוחב מלואו הרי יש בשורה עצמה בית רובע:

לא שנו. האי התירא דשורה אלא בשדה קטנה שניכר בה אותה השורה אבל בשדה גדולה שנזרע בה הרבה לא התירו מפני שאין השורה נראית וניכרת בתוכה והוי כערבוביא:

בין בד לבד בין בדי הגבול והקצוות כלו' בית רובע בין הכל זו היא גדולה:

לית הדא פליגא על ר' יוחנן. אמתני' קאי דקתני סומכין לשדה ירקות חרדל וחריע ומשמע שאפי' מעט כעין ראש תור ואינו ניכר לשדה בפ''ע מדקתני סתמא וכי לית הדא פליגא על ר' יוחנן דאמר בריש הלכה דלעיל ראש תור הבא מחורבה במקום חורבה שלא נזרע בצד השדה אם בא לזרוע אצלה זרע מין אחר אסור דמיחזי שהוא מאותה שדה עצמה דלא התירו אלא ראש תור הבא משדה זרועה לצד שדה זרועה מין אחר שנראה כסוף שדה:

כאן לירקות. דמודה בהו ר' יוחנן אע''ג דפליג בזרעים וטעמא משום דדרך ירקות לזרוע מהן מעט מעט וכדתנן בפרק דלקמן דמיני ירקות התירו לזרוע בערוגה אבל לא מיני זרעים ונמי מה''ט גופי' לפי שזרעים דרך לזרוע מהן שדות גדולות וירקות ערוגות ערוגות:

Kilayim

Daf 11a

גְּרִיד מוּתָּר לִיזְרֹעַ בּוֹ כָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁלוֹשָׁה בְתוֹךְ שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לְגֶדֶר כִּגְרִיד. הָיוּ שְׁלוֹשָׁה בְתוֹךְ שִׁשָּׁה וְאֶחָד חוּץ לְשִׁשָּׁה מֵאַחַר שֶׁהוּצְּלוּ אֵלּוּ אַף זֶה הוּצָּל. הָיוּ שְׁנַיִם בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה וְאֶחָד חוּץ לְשִׁשָּׁה. מֵאַחַר שֶׁלֹּא הוּצְּלוּ אֵלּוּ אַף זֶה לֹא הוּצָּל. הָיָה שָׁם גְּרִיד שׁוּרָה וְשׁוּרָה גֶדֶר וְשׁוּרָה חוֹבְשִׁין אֶת הַשּׁוּרָה גַּבֵּי שֶׁל גֶּדֶר בְּשָׂדוֹת. שְׁתֵּי שָׂדוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. הָעֶלְיוֹנָה סְמוּכָה לְחָרִיץ. וְהַתַּחְתּוֹנָה 11a סְמוּכָה לְגֶדֶר.

Traduction

on peut ensemencer le terrain sec de toute espèce désirable. Toutefois, ajoute R. Yohanan, il ne faut laisser intactes que trois palmes sur un espace de 6 palmes (de plus grands vides ne servant pas de séparation). S’il y a 3 palmes voisines de la haie, elles sont considérées comme un terrain sec (et servent à séparer). Si 3 palmes sont ensemencés sur un espace de 6, et qu’en dehors de cet espace il y ait encore un palme de terrain, il est permis d’y semer; car il est épargné au même titre que le reste (on peut en tirer parti aussi bien que des autres palmes). S’il ne reste que 2 palmes vides sur 6 et un autre palme en dehors, on ne peut tirer aucun parti de cette dernière place; et elle n’est pas plus épargnée que le reste. Si une bande du champ se compose de terrain sec, ou si après la 2e bande, il y a une haie, et qu’enfin il y a une nouvelle bande, on peut entourer de champs productifs la bande qui touche à la haie. L’on considère comme 2 champs différents ceux qui sont superposés l’un à l’autre, dont le supérieur est borné par une crevasse de terre (qui lui sert de séparation) et l’inférieur est limité par une haie.

Pnei Moshe non traduit

גריד. קרקע יבשה מותר לזרוע בו כל מין שירצה משום דאין הזרעים יונקין כ''כ זה מזה ומיהת הרחקה בעי אבל לא כ''כ כמו בקרקע לחה ובינונית וכדמפרש ר' יוחנן:

ובלבד שיעשה שלשה בתוך ששה. שלשה מיני זרעים בתוך רוחב ששה טפחים והיינו שזורע מין אחד טפח ומניח טפח ומחצה וזורע מין אחר טפח ומניח טפח ומחצה וזורע טפח וזהו שיעור יניקת זרעים כדאמרינן לקמן בפ''ג בערוגה אלא שבערוגה ששה על ששה זורעין בתוכה חמשה מינין ד' בד' רוחות וא' באמצע וכאן זורעים משך האורך ברוחב טפח הלכך שלשה בתוך ששה ובערוגה לא התירו אלא מיני ירקות וכאן אף שאר מיני זרעים דמיירי בשדות כדמסיק לקמן שכל אלו הדינים בשדות אמורין:

ושלשה שהן סמוכין לגדר כגריד כלומר כל ג''ט הסמוכין לגדר בתורת גריד דיינינן להו לפי שסמוך לגדר נעשה הקרקע קשה מחמת בנין הגדר ואם יש עוד ג''ט גריד סמוכין אצליהן מצטרפין לששה טפחים גריד וזורעין בתוכן ג' מינין:

היו ג' זרעונין בתוך ששה ואחד חוץ לששה. כגון שהיו ז' טפחים וזרע מין הרביעי בטפח השביעי:

מאחר שהוצלו אלו אף זה הוצל. אע''פ שאין בין מין הד' לבין מין שאצלו שיעור הרחקה מ''מ מכיון שהוצלו והותרו אלו הג' בתוך ששה הוצל אף זה עמהם:

היו שנים בתוך ששה ואחד חוץ לששה. וכגון שאלו השנים נזרעו רצופין דאם יש שיעור הרחקה ביניהם השתא ג' בתוך ששה מותרין שנים מבעיא אלא דמיירי שזרע השנים בתוך ג''ט של הששה והניח שאר המקום של הו''ט פנוי וזרע הג' בטפח שחוץ לששה והא קמ''ל דאע''ג דיש כאן בין השלישי להמין שבצדו ג''ט וסד''א דהוא לבדו הותר והלכך קאמר דהשלישי בתר הני תרתי הוא דגריר ומאחר שלא הוצלו אלו השנים אף זה הג' לא הוצל:

היו שם. בשדה גריד שורה על פני משך ארכה מכאן ושורה גדר מכאן:

ושורה. כלומר ושורה אחת של קרקע באמצע:

חובשין את השורה גבי של גדר. כלומר מושכין וקושרין שורה זו שבאמצע לגבי האי שורה של גדר ולא לגבי שורה של גריד ונ''מ הוא דאם דיינין ליה כשורה של גריד לא הותר אלא שלשה בתוך ששה אבל אם מושכין אותה לשורה של גדר שאצלה א''כ יכול הוא לזורעה על פני כולה ואינה נחשבת בתוך שורה של גריד אלא כמו בדין הגדר המפסיק דזורע מין אחד מכאן ומין אחר בצד השני של הגדר מכאן ושורה של הגריד נחשבת בפ''ע ואין שורה זו מצטרפת עמה:

בשדות. כלומר כל מה שאמרנו בשדות הוא. א''נ אשלפניו קאי גבי של גדר בשדות שאותה השורה נידונית ונמשכת לשורה של גדר דמפסיק בשדות וכלומר שאינה מצטרפת עם השורה של גריד להיות נחשבת עמהם כאחד כדאמרן:

שתי שדות זו על גב זו. שקרקעיתה של אחת גבוה מעל גבי חבירתה:

העליונה סמוכה לחריץ. שהחריץ הוא בשדה העליונה בצדה ששם מתחלקת התחתונה הנמוכה ממנה והיינו העליונה סמוכה לחריץ לפי שהחריץ אינו נראה בתחתונה כ''א בעליונה:

והתחתונה סמוכה לגדר. או או קאמר כלומר או שיש שם גדר והגדר הוא למטה בינתים והתחתונה היא סמוכה להגדר שאין הגדר נראה בעליונה והא דנקט חריץ בעליונה וגדר בתחתונה משום שכן דרך לעשות החריץ במקום הגבוה כדי שיהו מי הגשמים יורדין למטה והגדר מדרך לעשותו במקום היותר נמוך לפי שעומד וקבוע שם ובעיא היא דקמיבעיא ליה דאנן תנן במתניתין שהגדר שהוא גבוה עשרה וכן החריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה מפסיקין בין השדות ומותר לזרוע מין אחד מכאן בסמוך לו ומין אחר מכאן והשתא הוא דקמיבעיא לן בכה''ג שאין החריץ נראה אלא בעליונה והגדר אינו נראה אלא בתחתונה מהו שמפסיקין ויהא מותר לזרוע סמוך לחריץ בעליונה ממין זה ובתחתונה סמוך לו ממין אחר כן בהגדר:

דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי גֶּדֶר מוּתָּר לִזְרוֹעַ בּוֹ כָּל מִין תּוֹרְבְּכִינָה. וְגֶדֶר יֵשׁ בּוֹ לְהָקֵל וְיֵשׁ בּוֹ לְהַחֲמִיר. הֵיךְ עֲבִידָא פָּחוֹת מִבֵּית רוֹבַע מוּקְרָח בְּתוֹךְ שְׂדֵה תְבוּאָה אָסוּר לִזְרוֹעַ בּוֹ. הִקִּיפוֹ גֶּדֶר מוּתָּר. בֵּית רוֹבַע בְּבִקְעָה מוּתָּר לִזְרוֹעַ בּוֹ שְׁנֵי מִינִין. הִקִּיפוֹ גֶּדֶר אָסוּר.

Traduction

Il est permis, selon R. Yanaï, de semer sur la haie toutes espèces de plantes mêlées turoa. La haie comporte avec elle certains allégements de la loi et certaines aggravations. Comment cela? Voici les cas: si un espace de terre inférieur à un carré se trouve englobé dans un champ de froment, il est défendu d’y semer, tandis que si cet espace est entouré d’une haie, on peut en tirer parti; de même, si un champ d’un carré est situé dans une vallée (76)Comp. (1, 9)., on peut y semer 2 espèces (la situation dans une vallée suffit à la distinguer). mais c’est interdit si le tout est entouré d’une haie (elle englobe le tout et confond les espèces).

Pnei Moshe non traduit

דבי רבי ינאי אמרי. דלא קמיבעיא להו דודאי מותר דגדר מותר לזרוע בו כל מין תורבכינה מין מכל מיני שורות שזורעין בהן ונקט חדא מנייהו וה''ה לחריץ וכלומר במקום שיש גדר או חריץ לא איכפת לן דאף שאינן נראין בשתי השדות מ''מ יש כאן הפסק ביניהן וזורעין בזו ממין השורות בסמוך לחריץ או לגדר ובזו ממין שורו' אחרות בסמוך להן:

תורבכינה. שורות מל' תורא ברא דעינא בפ''ז דבכורות וכן הרבה בל' הגמ' ולפי שדרך מינין השונים לזרוע אותן שורות שורות הלכך נקט בלישניה על שם השורות:

וגדר יש בו להקל. מילתא באפי נפשה כלומר יש בגדר פעמים להקל ופעמים להחמיר כדמפרש ואזיל היך עבידא:

פחות מבית רובע מוקרח. אם יש מקום קרחת שהוא פנוי ואינו זרוע והוא פחות מבית רובע והוא בתוך שדה תבואה אסור לזרוע בו לא תבואה אחרת ולא ירק כדתנן לקמן בפרקין שצריך להרחיק תבואה מתבואה וירק מתבואה בית רובע ובקרחת תנן במתני' דלקמן שצריך שיהיה מקרחת לקרחת מקום בור שאינו זרוע בית רובע כחכמים דר''מ ואם הקיפו גדר לאותו מקום מוקרח מותר לזרוע בו כל מין שירצה מפני שהוא כמקום חלוק בפ''ע ודוקא מוקף גדר משום שכל סביבותיו זרוע תבואה והרי זה להקל:

בית רובע בבקעה. מקום פנוי בית רובע והוא בבקעה שאינה זרועה:

מותר לזרוע בו שני מינין. כלומר אחד מכאן בסמוך לו ומין אחר מכאן בסמוך לו שהרי יש כאן ריוח בית רובע בין מין אחד לחבירו ואם הקיפו גדר לאותו מקום הזרוע משני המינין אסור שאע''פ שיש ביניהם ריוח בית רובע באמצע מ''מ הגדר עשה אותן כמקום אחד והרי יש כאן כלאים וה''ז להחמיר:

גֶּדֶר מַהוּ שֶׁיַּצִּיל אֶת הַזְּרָעִים. גְּרִיד זְרוּעַ מַהוּ שֶׁיַּצִּיל אֶת הַיֶּרֶק. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וְסוֹמֵךְ לְשָׁרְשֵׁי אִילָן שֶׁיָּֽבְשׁוּ. לֹא אָמַר אֶלָּא יָֽבְשׁוּ הָא לַח אָסוּר. רִבִּי יוֹסֵי שָׁמַע לֵיהּ מִן הָדָא סוֹמֵךְ לְבוּר וּלְנִיר וּלְגָפָה לְדֶרֶךְ וּלְגֶדֶר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁגֶּדֶר זָרוּעַ מַצִּיל אֶת הַזְּרָעִים. אֲפִילוּ תֵימָא וּלְגֶדֶר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵין גֶּדֶר זָרוּעַ מַצִּיל אֶת הַזְּרָעִים. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁהוּא גֶּדֶר זָרוּעַ וְאֵין גֶּדֶר זָרוּעַ מַצִּיל אֶת הַזְּרָעִים.

Traduction

Est-ce que la haie protège les semences contre l’interdiction? Et la présence d’un terrain sec planté est-elle une garantie contre la crainte de mélange des verdures? On peut répondre à cela, dit R. Samuel au nom de R. Zeira, par l’exemple suivant: on appuie la verdure, est-il dit, à des racines d’arbres qui sont desséchées; or, comme il n’est question que de racines sèches, c’est interdit si elles sont fraîches (et de même aux cas précités). Selon R. Yossé, on peut déduire la réponse de ce qu’il est dit dans notre Mishna: ''on peut l’adosser contre un champ en friche, ou un champ cultivé, ou un treillage, ou un chemin public, ou une haie haute de dix palmes''. Cela prouve qu’une haie, sur laquelle on a semé un produit, sert à distinguer du reste. Cependant, de l’expression ''une haie haute de 10 palmes'', on pourrait aussi conclure qu’elle ne sert pas, si elle est plantée, à protéger les semences contre l’intrusion d’éléments hétérogènes; car, dans la Mishna, il n’est pas question, comme ici, d’une haie plantée, laquelle ne peut pas servir de distinction.

Pnei Moshe non traduit

גדר מהו שיציל את הזרעים. ומפרש לה הש''ס דמאי קמיבעיא ליה הא אנן תנן דהגדר מפסיק בין הזרעים וקאמר דהכי קמבעיא לן גדר זרוע מהו שיציל את הירק כצ''ל וגריד הכתוב כאן בספרי הדפוס ט''ס הוא כלומר היכא הוא דקמבעיא לן בגדר זרוע כגון שעלה עפר על הגדר וזרע על גביו מהו שיציל את מיני הירק הנזרעים מכאן ומכאן דאיכא למימר הואיל והגדר עצמו זרוע הוא בטל ליה מתורת גדר או דילמא מכיון דאפ''ה גדר גבוה עשרה הוא מציל וזורע מין זה מכאן ומין אחר מכאן:

שמע לה מן הדא. דתנינן בתוספתא פ''ב סומך לשרשי אילן שיבשו שהן גבוהין עשרה טפחים וש''מ מדלא אמר אלא יבשו ואינן ראוין לזרוע על גביהן:

הא לח אסור. אם עדיין יש בהשרשים לחלוחית שראוין לזרוע על עפר שהעלו על גביהן אסור ושמעינן שגדר זרוע אינו מציל להפסיק במיני זרעים:

ר' יוסי שמע לה. להתירא מן הדא דתנינן במתני' סומך וכו' ולגדר שהוא גבוה י''ט וקס''ד מדקתני גדר סתמא ש''מ אפי' הוא זרוע מציל כל זמן שהוא גבוה י''ט דבגבוה י' לחוד תליא מילתא הדא אמרה וכו':

אפ''ת. ודחי לה הש''ס דלא שמעינן כלום מדקתני ולגדר שהוא גבוה י''ט דאפי' תימא אין גדר זרוע מציל ושנייא במתני' דלא מיירי אלא בסתם גדר שאינו זרוע דאילו זרוע הוא אינו מציל את הזרעים דבטל ליה מתורת גדר:

רִבִּי יוּדָן בָּעֵי גְּרִיד וּמֶשֶׁךְ מַהוּ שֶׁיִּצְטָֽרְפוּ. הֵיךְ עֲבִידָא הָיָה שָׁם מָקוֹם אוֹרֶךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה עַל רוֹחַב שִׁשָּׁה אֵינוֹ צָרִיךְ גְּרִיד. עָשָׂה גְּרִיד מִיכָּן מוּתָּר לִסְמוֹךְ שְׁתֵּי רוּחוֹתָיו.

Traduction

R. Judan demanda: joint-on comme séparation un terrain sec et un conduit quelconque (77)Est-il permis, en ce cas, d'occuper par des légumes verts la portion de terrain sec d'un champ de blé?? Cela va sans dire; car, comment un tel cas se présente-t-il? Le voici: s’il y a un terrain long de 10 coudées et demi sur 6 de largeur; or, il n’est pas besoin de le séparer des autres plants par un terrain inculte (son étendue suffit à le distinguer). S’il y a un tel terrain d’un côté, on peut adosser à ses deux côtés d’autres produits.

Pnei Moshe non traduit

גריד ומשך. הקרקע מהו שיצטרפו כדמפרש ואזיל היך עבידא ולענין מאי קמיבעיא ליה:

היה שם מקום אורך י' אמות ומחצה על רוחב ששה. וזה אינו בית רובע דאילו בית רובע צריך שיהא גם הרוחב עשר אמות בקירוב:

א''צ גריד. כלומר והמקום הזה אין אנו צריכין לומר שהיה גריד דאילו גריד הא אמרינן לעיל דסגי ברוחב ששה וכדמפרש ר' יוחנן אלא כי קמיבעיא לן אם עשה גריד מכאן כלומר שנעשה הקרקע איזה מקום גריד מצד אחד מכאן ומהו שיהא מותר לסמוך מיני זרעים משתי רוחותיו מי אמרינן דאע''פ שאין כאן רוחב של בית רובע אפילו הכי זהו מקצת הרוחב שנעשה גריד מצטרף והגריד שאינו ראיי לזריעה כ''כ מצטרף עם משך הרחב ששה ומפסיק או דילמא הואיל ואין כאן שיעור רוחב בית רובע בין הכל אינו מפסיק ולא אפשיטא:

תַּנֵּי רִבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵי אוֹמֵר הָיָה שָׁם סֶלַע אֲרוּכָה עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה מוּתָּר לִסְמוֹךְ לוֹ מִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ. הָֽיְתָה עֲשָׂרָה עַל עֲשָׂרָה מוּתָּר לִסְמוֹךְ לָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.

Traduction

On a enseigné: R. Jonathan ben Yossé dit que s’il y a un roc long de 10 coudées et large de 4, on peut aux deux côtés adosser d’autres corps. Si ce roc a 10 coudées en long et en large (carré), on peut adosser des objets aux 4 côtés.

Pnei Moshe non traduit

ארוכה עשרה ורחב ארבעה. אע''פ שאין בגבהה עשרה. אפ''ה מותר לסמוך לה משתי רוחותיה והיינו מכאן ומכאן לארכה דהאורך עשרה כגבוה עשרה דמי אבל משני הצדדין של הרוחב אסור דאין כאן אלא רוחב ד' בלבד ולפיכך אם היתה עשרה על עשרה מותר לסמוך לה מיני זרעים מד' רוחותיה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source