Vayedaber

וְתַנִּי וְכוּלָּן שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא מְתוּקָּנִין וְאַתְּ אֲמַר הָכֵן. מִפְּנֵי אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן שֶׁאֵין אֵימַת קֳדָשִׁים עָלָיו. תַּנִּי וְכוּלָּן שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי מִפְּנֵי אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תני וכולן וכו' מפני אחד וכו'. כלומר דדחי לה הש''ס להאי שינויא אליבא דר' הושעיא ומתמה עלה דהא תנא תני וכולן א''כ על כל מה שנשנה במתניתין שפטורין מדמאי קאי ואת אמרת דטעמא מפני דגזרינן אטו אחד שאינו מתקן וכי האי טעמא שייכא לכולן דקחשיב הלקוח בכסף מעשר ושירי מנחות דלא מיירי שזה הע''ה בדוקא הוא המביא או שהוא יודע שזה החבר הלוקח ממנו לקח בכסף מעשר או שלוקח זה לצורך מנחות לשתאמר בהן הטעם מפני שאימת קדשים עליו ובדיעבד אם קרא שם למעשרות מה שעשה עשוי דחששו מפני אחד שאינו מתקן בתמיה דהא סתמא קתני הלוקח וכו' ואי אמרת דכל אלו על של ע''ה בעצמו הוא א''כ הכי הוה מיבעי ליה למיתני החלה והמדומע והלקוח בכסף מעשר ושירי מנחות מע''ה פטורין מדמאי ומדלא תני הכי ש''מ דמיהת הני תרתי בתרייתא לאו בע''ה עצמו דוקא הוא דאמרו אלא אף בחבר שלקח מע''ה התבואה בכסף מעשר וכן אם הביא מנחה ממה שלקח מע''ה פטורין הלקוח וכו' ושירי המנחה מדמאי והרי לא שייך כאן אימת קדשים עליו אלא דטעמא כר' יוחנן שלא גזרו כלל לדמאי בדברים הללו:

ותני. כלומר והא דתני בתוספתא שם וכולן שאמרו במתני' שפטורין מדמאי אם קרא שם לתרומת מעשר ולמ''ש שלהן מה שעשה עשוי ודין תרומת מעשר ומ''ש של דמאי עליהן ובשלמא על דעתי' דר' יוחנן דאמר לא גזרו עליהן דמאי ניחא דלא גזרו לחייבו לתקן ואם הפריש מה שעשה עשוי אלא על דעתי' דר' הושעיא קשיא שהרי מתוקנין הן לדבריו דקאמר אימת קדשים עליו ומתקן אותן קודם שיתן לכהן ואת אמר הכן שאם קרא שם להן מה שעשה עשוי בתמיה וכי יש תרומת מעשר ומ''ש אחר שכבר נתקן הכל:

מפני אחד. ומשני אין דאפ''ה אמרו מה שעשה עשוי שמפני שלפעמים נמצא ע''ה אחד שאינו מתקן שאין אימת קדשים עליו לפיכך אמרו חכמים שאם הפריש וקרא שם מה שעשה עשוי ואע''פ שלכתחילה לא חששו בשביל אחד מיהו אם קרא שם דבריו קיימין משום דשמא יש אחד שאין אימת קדשים עליו:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשָׁעָה שֶׁגָּֽזְרוּ עַל הַדְּמַאי לֹא גָֽזְרוּ עַל הַדְּבָרִים הַלָלּוּ. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָא אֵימַת קֳדָשִׁים עָלָיו וְאֵינוֹ נוֹתֵן לַכֹּהֵן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן. וְחַלַּת עַם הָאָרֶץ עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּחַלַּת עַם הָאָרֶץ הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל חָבֵר שֶׁלָּקַח עִיסָּה מֵעַם הָאָרֶץ וְהִפְרִישׁ חַלָּתָהּ לֹא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן הִיא הָדָא הִיא הָדָא. וְהַמְדוּמָע עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּפֵירוֹת עַם הָאָרֶץ הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל חָבֵר שֶׁלָּקַח פֵּירוֹת מֵעַם הָאָרֶץ וְנִדְמְעוּ לֹא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן הִיא הָדָא הִיא הָדָא. מַאן נְפַק 5a מִבֵּינֵיהוֹן סְאָה עוֹלָה מִתּוֹךְ מֵאָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן חַייֶבֶת עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא פְטוּרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר יוחנן. לפרושי להא דקחשיב בסיפא דמתני' קאי חלת עם הארץ וכו' דר' יוחנן קאמר טעמא דכולהו משום שבשעה שגזרו חכמים על הדמאי לא גזרו על דברים הללו:

ר' הושעיא. קאמר דטעמא הויא משום שאימת קדשים על ע''ה ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן ומפרש ואזיל לכל חד וחד לטעמיה דקאמר. וחלת עם הארץ. כלו' והשתא חלת ע''ה דקתני על דעתיה דר' השעיא מפרשינן דבחלת ע''ה ממש היא מתניתא שהפריש הוא החלה מעיסתו ונתנה לכהן אין הכהן חושש משום דמאי שמא החלה זו מעיסת תבואה שאינה מתוקנת לפי שאימת קדשים עליו ולא היה נותן לו דבר שאינו מתוקן ובודאי תיקן הכל בתחילה מחיוב המעשרות של תבואתו:

על דעתיה דר' יוחנן היא הדא היא הדא. אבל לדעתיה דר' יוחנן דקאמר דבדברים הללו לא גזרו דמאי א''כ הכל דין אחד להם ואף בחלת חבר שהפריש מהעיסה שלקח מעם הארץ פטור לתקן שיעור חלתו מדמאי דלא גזרו כלל בדברים הללו:

והמדומע. וכן בהמדומע דקתני דלדברי ר' הושעיא בפירות ע''ה מיירי שלאחר שהפריש תרומה גדולה שעליה אינם חשודין הם נפלה סאה של תרומה לפחות ממאה חולין ונדמע הכל ותורת תרומה עליו וצריך למוכרו לכהן חוץ מדמי אותה סאה ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן מפני אימת קדשים שבאותו מדומע עליו ופטור החבר שלקחה מדמאי אבל בחבר שלקח פירותו מע''ה ונדמעו אצלו וכגון שכבר הפריש תרומת מעשר משום דמאי ולא הפריש עדיין מע''ש ונפלה סאה של תרומת מעשר לפחות ממאה ונדמעו בזה לא פטרו להחבר מדמאי במדומע הזה וצריך להפריש עוד מע''ש כדין שאר פירות הלקוחין מע''ה ולדברי ר''י הכל דין אחד להם דלא גזרו בדברים הללו דמאי:

מאן נפק מביניהון. כלומר ומאי איכא עוד נ''מ מבינייהו והיכא מצינו איפכא דלפעמים לדברי ר' יוחנן חייב בדמאי ולדברי ר' הושעיא פטור:

סאה עולה מתוך מאה. נמי איכא בינייהו ואיפכא הואי וכגון שזה ע''ה הפריש תרומה גדולה בביתו וכדאמרינן דבתרומה גדולה נזהרין הן ונפלה סאה של תרומה לתוך מאה חולין שלו שהדין בזה שהסאה תעלה ותנתן לכהן. והשאר חולין הן כמו שהיו ומפני שאימת קדשים על ע''ה לדברי ר' הושעיא אינו נותן הסאה תרומה שעלתה לכהן עד שיתקן כל אותן המאה סאה שהרי אינו ידוע לו אם אותה הסאה שנפלה היא שעלתה ומחמת שאימת קדשי' עליו מתקן הוא את כל המאה ממעשרות כדי שיתן לכהן הסאה של תרומה ויהיה דבר מתוקן וא''כ אם לקח החבר לאלו מאה סאה ממנו פטור הוא מדמאי לר' הושעיא אבל לדברי ר' יוחנן דלא ס''ל האי טעמא שאימת קדשים עליו אלא דלא גזרו בהני דמאי כלל וזהו במדומע דוקא ואם החבר לוקח המדומע מעם הארץ בהא הוא דל''ג אבל הכא מכיון שהסאה של תרומה עולה בא' ומאה ולאחר שעלתה הוו אלו מאה כחולין ממש ואין כאן מדומע והוי כשאר פירות הלקוחין מע''ה לאחר שהפריש תרומה גדולה שחייבין בדמאי:

אבל חבר שלקח עיסה מעם הארץ והפריש חלתה לא. בזה לא הקילו לדברי ר' הושעיא שכשלקח החבר ממנו העיסה עדיין לא היה אימת קדשים על ע''ה וצריך החבר לתקן דמאי מן העיסה ואח''כ להפריש חלה:

רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא עַד כְדוֹן בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי אֲפִילוּ בְּוַדַּאי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אפי' בודאי. כלומר דר' זעירא השיב לו כן דסתם אמרו הלקוח בכסף מעשר ואפי' הכסף הוא של ודאי:

ר' בון בר חייא בעא קומי ר' זעירא הא דתנינן הלקוח בכסף מעשר פטור מדמאי אם עד כאן לא אמרו אלא בלקוח מכסף מעשר של דמאי דהואיל והכסף הוא של דמאי שוב לא גזרו על הלקוח ממנו משום דמאי:

תַּנִּי כּוּלָּן שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר חוּץ מִשְּׁיָרֵי מְנָחוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר הַשְּׁאָר בְּמַחְלוֹקֶת. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי הַיידָא מַחְלוֹקֶת. מַה נָן קַייָמִין אִין כְּרִבִּי מֵאִיר הִיא מַעֲשֵׂר הִיא שְׁיָרֵי מְנָחוֹת לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אִין כְּרִבִּי יְהוּדָה מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. אָמַר רִבִּי מָנָא אָֽזְלִית לְקֵיסָרִין וְשָֽׁמְעִית רִבִּי חִזְקִיָּה יָתִיב וּמַתְנֵי הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ בְּקָדְשֵּׁי קֳדָשִׁים אוֹ בָקֳדָשִׁים קַלִּים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּמַחְלוֹקֶת. וְאָֽמְרִית לֵיהּ מֲנָן שָׁמַע רִבִּי הָדָא מִילְתָא וְאָמַר לִי מִן רִבִּי יִרְמְיָה. וְאָֽמְרִית יְאוּת רִבִּי יִרְמְיָה דְּהוּא שְׁמִיעַ הָדָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא דְּאָמַר בְּמַחְלוֹקֶת. רִבִּי יוֹסֵי דְּלָא שְׁמִיעַ לֵיהּ צְרִיכָא לֵיהּ דּוּ אָמַר הַיידָא מַחְלוֹקֶת. אִין כְּרִבִּי מֵאִיר הִיא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הִיא שְׁיָרֵי מְנָחוֹת הִיא לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אִין כְּרִבִּי יְהוּדָה מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' יוסי דלא שמיע ליה. הדא דר''א דאמר רישא דהת' ד''ה לפיכך צריכא ומיבעיא ליה דהוא אמר היידא מחלוקת וכו' כדבעי לעיל:

הוא דאמר במחלוקת. לפיכך קאמר רבי ירמיה דהשאר במחלוקת והיינו הלקוח בכסף מעשר דלר''מ דסבר ממון גבוה הוא ואינו חל עליו שם תרומת מעשר ומעשר שני ולר' יודה דקסבר התם ממון הדיוט הוא והלכך חל עליו אבל בשירי מנחות אפילו ר' יהודה מודה דלא חל עליהם דקדשים הן:

ואמרית יאות השתא ניחא לי שפיר הא דר' ירמיה דאמר לעיל השאר במחלוקת וחוץ משירי מנחות ומשום דר' ירמי' דהוא שמע הדא דר' אלעזר דקאמר ד''ה היא ור' יהודה מודה ברישא דהתם דאין מקדשין בחלקו דמשלחן גבוה קא זכו:

ואמרית ליה. מנין שמע רבי הדא מילתא דר''א דאמר ד''ה היא רישא דההיא מתני' ואמר לי מן ר' ירמי' שמע כן:

אזלית לקיסרין. ושמעתי שם שהיה ר' חזקיה יושב ושונה המתני' דקידושין המקדש בחלקו וכו' אינה מקודשת וקאמר עלה דפליגי בה דר''א קאמר דד''ה היא האי רישא דמתני' ור' יוחנן קאמר דבמחלוקת היא ור' יהודה דפליג התם בסיפא פליג נמי ארישא וס''ל דהמקדש בחלקו מקודשת:

אין כר' יהודה. ואי כר' יהודה דאמרינן התם דפליג נמי ארישא דקתני המקדש בחלקו בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אינה מקודשת וקאמר ר' יוחנן דר' יהודה פליג כדמייתי לה נמי לקמן וס''ל לר' יודה המקדש בחלקו מקודשת דממונו של כהן הוא וא''כ לדידיה מה שעשה עשוי אף בשירי מנחות דהא שלו הן וחל עליהן שם תרומת מעשר ומע''ש דמה שירצה לעשות בהן עושה:

אין כר''מ. אי כר''מ דמתני' דהתם דקסבר המקדש במע''ש בין בשוגג בין במזיד לא קידש דמעשר שני ממון גבוה הוא א''כ היא מעשר היא שירי מנחות דבשניהן לא עשה כלום לר''מ דדין מעשר שוה לדין שירי מנחות לדידיה ולא חל עליו הקדש אחר כמו בשירי מנחות:

היידא. איזו היא מחלוקת שאתה אומר דבשאר פליגי בה ובשירי מנחות הכל מודים בה דבמה אנן קיימין:

השאר במחלוקת. השאר דקחשיב להו במתני' חלה והמדומע והלקוח בכסף מעשר במחלוקת דר''מ ור''י דלקמן הן:

חוץ משירי מנחות. שאם קרא שם עליהן לא עשה כלום דהואיל וקדשים הן לא חל עליהם תרומת מעשר ומעשר שני דהא מדינא פטור הוא מדמאי:

תני כולן וכו' כמו אמר מר הוא וגרסי' להא בפ''ב דקידושין בהלכה ז' ואיידי דמייתי התם הברייתא דפליגי בה אמוראי בפירושה מייתי הכא נמי כן:

תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה לֹא פָֽטְרוּ בֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶׁמֶן שֶׁל פִילְייָטוֹן בִּלְבַד. אֲחֵרִים אוֹמְרִים בְּשֵׁם רִבִּי נָתָן מְחַייְבִין הָיוּ בֵית הִלֵּל בְּשֶׁמֶן ווֶרֶד וְיִירִינוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מחייבין היו ב''ה בשמי ורד ורדינון. ורדינון ג''כ מיני ורדי קטנים וטעמא דהני לסיכה עבידי כדתנן בסוף פרק י''ד דשבת דקיי''ל סיכה כשתיה. וכדתנן לקמן בסוף פרקין שמן שהגרדי סך באצבעותיו חייב בדמאי:

לא פטרו ב''ה. שמן ערב אלא לשמן של פלייטון בלבד והוא שמן אפרסמון דלריחא היא דעבידא:

תני. בתוספתא שם:

מַהוּ לִיקְבֹעַ שֵׁנִי בְּמָקוֹם רִאשׁוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל אַייְתֵי לֵיהּ אָרִיסֵיהּ פֵּירֵי. אָמַר לֵיהּ צֵא וּקְבַע שֵׁנִי. חָזַר וְאָמַר לֵיהּ צֵא וּקְבַע רִאשׁוֹן וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא קָבַע שֵׁנִי בְּמָקוֹם רִאשׁוֹן. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁמּוּתָּר לִיקְבֹעַ שֵׁנִי בְּמָקוֹם רִאשׁוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מהו לקבוע שני במקום ראשון. לפי' שלהפריש השני קודם לראשון אסרו ומיבעיא ליה אם אינו מפרישו אלא שקובעו ואומר מע''ש של זה יהיה בצפונו של הכרי או בדרומו אם מותר הוא לקובעו מקודם או דילמא חיישינן שמא יקבענו במקום ראשון והיינו שיקבע גם להראשון שם שהרי הראשון הוא עישורו של הכרי והשני הוא חלק התשיעי ממנו ואם יקבע השני בתחלה אפשר שיקבע אח''כ הראשון ג''כ באותו הצד והמקום שקבעו להשני ונמצא כשמפריש העשרה להראשון יש בהן תשעה של השני שקבעו מקודם וזהו דמיבעיא ליה אם יכול לשנות ולעשות מעשר ראשון מאותו שקבעו בתחלה להשני ופשיט לי' מהאי עובדא דלקמיה:

אייתי לי' אריסי' פירי. משדהו וא''ל בתחילה צא וקבע מע''ש בכרי שיתוקן ג''כ זה שהביא לו ואח''כ אמרו לו צא וקבע ראשון והא יש חשש לומר שמא קבע לו השני במקום הראשון שיקבע עכשיו שהרי סתם א''ל צא וקבע ראשון ולא הזהירו שיקבע להראשון בצד אחר אלא הדא אמרה שמותר לקבוע שני במקום הראשון שאף שיקבע אח''כ גם להראשון במקום הזה לא איכפת לן מידי בהא ובלבד שיפריש הראשון בתחלה ואח''כ יפריש להשני:

אִם הִקְדִּים מִשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן אֵין בְּכָךְ כְּלוּם הָא בַּתְּחִילָּה לֹא. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא בַּר ווָא רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מוּתָּר לְהַקְדִּים שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן בִּדְמַאי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אם הקדים וכו' בשעבר. דוקא הא בתחלה לא יקדים אף בשל דמאי. ר' בא וכו'. דפליגי בה אם לכתחילה מותר להקדים שני לראשון בדמאי:

תַּנִּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל מְחַלְלִין דְּמַאי בְּמֶרְחַץ שֶׁאֵינוֹ טָעוּן בְּרָכָה. הָא וַדַּאי טָעוּן בְּרָכָה. רִבִּי מָנָא בְּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן כֵּיצַד הוּא מְבָרֵךְ אִם הָיוּ פֵירוֹת עַל פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אִם הָיוּ מָעוֹת עַל חִילּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

במרחץ. והוא ערום ולפי שאין טעון ברכה בחילול כמו שאין טעון בהפרשה:

כיצד הוא מברך. כשמחלל את הודאי וא''ל אם היו פירות ומחללן על הכסף מברך על פדיון מע''ש דגאולה כתיב ביה:

אם היו מעות וכגון שצריך הוא למעות מע''ש שלוו ובשעת הדחק מות' לחלל מעות כסף על נחושת ובלבד שיחזור ויחללן על הכסף להעלותו לירושלם וכשהוא מחלל נחשת על הכסף מברך על חילול מע''ש שהוא דרך חילול:

מִבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הָדָא דְתַנֵּינָן סָפֵק חֲשֵׁיכָה סָפֵק אֵינָהּ חֲשֵׁיכָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מבין השמשות כהדא דתנינן וכו'. כדפרישית:

הלכה: מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרוּם שֶׁאֵין טָעוּן בְּרָכָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' שאינו טעון ברכה. כדפרישית במתני':

משנה: 5b הַדְּמַאי מְעָֽרְבִין בּוֹ וּמִשְתַּתְּפִין בּוֹ מְבָֽרְכִין עָלָיו וּמְזַמְּנִין עָלָיו וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרוּם וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְאִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. שֶׁמֶן שֶהַגִּירְדִּי סָךְ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו חַייָב בִּדְמַאי. וְשֶׁהַסּוֹרֵק נוֹתֵן בַּצֶּמֶר פָּטוּר מִן הַדְּמַאי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואם הקדים מעשר שני לראשין. שהפריש מעשר שני של דמאי קודם שהפריש מעשר ראשון כדי ליטול ממנו תרומת מעשר אין בכך כלום. משא''כ בודאי כדתנן (בפ''ה דמעשר שני) ככל מצותך אשר צויתני הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתוודות:

שמן שהגרדי. האורג סך באצבעותיו חייב בדמאי מפני שנבלע בגופו הוא וסיכה כשתיה:

ושהסורק. הצמר במסרק נותן על הצמר הוי כשמן לסוך בו את הכלים ופטור מן הדמאי:

בין השמשות. של ערב שבת כדתנן ספק חשיכה מעשרין את הדמאי ואין מעשרין את הודאי:

ומפרישין אותו ערום. כשבא להפריש ממנו תרומת מעשר ומעשר שני יכול להפריש כשהוא ערום וטעמא כדאמר בגמ' משום שאינו טעון ברכה דאילו בעי ברכה לא היה יכול להפריש ערום דבעינן והיה מחנך קדוש וליכא וטעמא דלא טעון ברכה משום שרוב ע''ה מעשרין הן:

מברכין עליו. ברכת המוציא ומזמנין עליו ואין כאן מצוה הבאה בעבירה משום דרוב ע''ה מעשרין הן:

ומשתתפין בו. שיתופי מבואות ואע''ג דלא חזי ליה מגו דאי בעי מפקיר נכסיה והוי עני וחזי לי' כדתנן מאכילין את העניים דמאי השתא נמי חזי ליה:

מתני' הדמאי מערבין בו. עירובי תחומין וחצירו':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source