Vayedaber

רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁהֵן מְעַשְּׂרִין שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת. זֶה שֶׁנִּתְעָרֵב טִבְלוֹ בְחוּלִין. וְזֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ מִפְּסִיקִיָּה שֶׁל כּוּתִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל דָּמִין מִן הַשֵּׁבֶט. אִם אָמַר אַתְּ שֶׁהוּא נוֹטֵל דָּמִין מִן הַשֵּׁבֶט הֲרֵי בִרְשׁוּת תָּרַם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר זעירא השתא מסיק זאת אומרת דס''ל לריב''ל שאינו נוטל דמים מן השבט שאם תרם ונתן התרומה לכהן אין הכהן מחויב ליתן לו דמים ודלא כר' סימון דאמר בשם ריב''ל שמפריש ונוטל דמים מן השבט שאם אומר אתה שנוטל דמים מן השבט א''כ הרי ברשות תרם דאי לאו ברשות חכמים הוא אין תרומתו תרומה ואם אפילו כן רוצה ליתן להכהן אין הכהן צריך לקבל ממנו על מנת ליתן לו דמיה שאומר לי אי אפשי בתרומתך ואי אפשי ליתן לך דמיה אלא ש''מ דהאי מימרא בשם ריב''ל פליגא על הא דקאמר ר' סימון בשמיה:

וזה שהוא לוקח מפסקיה. שם מקום אחד ושל כותים הוא וס''ל דלא נחשדו כותים שבאותו מקום על המעשרות:

זה שאמרנו הלוקח פירות תלושין מן העכו''ם ושנתערב טבלו בחולין. הרבה וס''ל דהטבל המועט בטל ברוב הוא:

ג' הן שהן מעשרין שלא ברשות. חכמים לפי שמן הדין פטורין הן מן המעשרות:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן טַעְמָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ פֵּירוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּמַאי אַחַר רוּבָּן אֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. כָּךְ עָשָׂה פֵּירוֹת כּוּתִי וַדַּאי אַחַר רוּבָּן אֵין תּוֹרְמִין וְלֹא מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כך עשו פירות כותים ודאי אחר רובן. שהלוקח פירות מן הכותים ודאי טבל מחשבינן להו לפי שרוב הכותים כשמוכרין פירותיהן טבל הן מוכרין דלא חיישי אלפני עור והלכך נמי אין תורמין ומעשרין מזה על זה דשמא היום לקח מן המיעו' וזה עישר פירותיו קודם שמכרן והאחד לא עישר כשם שחוששין בדמאי:

טעמא דר''א במתני'. דאוסר משל כותים על של כותים כדמפרש בתוספתא (פ''ה) וה''ג שם כשם שעשו פירות ישראל דמאי אחר רובן ואין מעשרין מזה על זה כך וכו'. פירות ישראל דמאי אחר רובן זהו כדשנינו בתוספתא לעיל (בפ''ד) פירות לא הלכו בהן חכמים לא אחר הטעם ולא אחר הריח ולא אחר המראה ולא אחר הדמים אלא אחר הרוב בלבד. שאם במקום אשר לקח הפירות רוב מא''י הן שמביאין לשם חייב בדמאי ואם רוב מח''ל הן שמביאין שם פטור מן הדמאי וכמו שהלכו אחר הרוב בפירות ישראל לחייבן בדמאי אבל אין תורמין ומעשרין מזה על זה דהא ספק הוא שמא זה שלקח ממנו מעשר הוא וזה שלקח ממנו אינו מתקן פירותיו:

וְעוֹד מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא אַבָּא אֲנַטּוֹלִי זְבִין פֵּירֵי מִן דַּאֲרַמָּאי אֲתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יוּדָה בֶּן לֵוִי שְׁלַח לִמְנַחֵם בְּרֵיהּ דִּיתַקֵּן לֵיהּ וִיהַב לֵיהּ מַעְשְׂרֵיהּ. מִי אֲתִי קָם עִימֵּיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲמַר לֵיהּ מָאן יַעֲבִיד דָּא אֶלָּא אָבוּךְ. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת תְּלוּשִׁין מִן הַגּוֹי מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵהֲלָכָה וְנוֹתְנָן לַשֵּׁבֶט וְנוֹטֵל דָּמִין מִן הַשֵּׁבֶט. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא רִבִּי סִימוֹן לֹא אָמַר כֵן אֶלָּא מִי אֲתִי קָם עִימֵּיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲמַר לֵיהּ לֵיתּ אִילֵּין דְּאָבוּךְ. וְאִיקְפִּיד 24a רִבִּי זְעִירָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' זעירא וכו'. כלומר שאמרו בשם ריב''ל דלא כר' סימון דאמר לעיל בשמיה דהלוקח פירות תלושין מן העכום מפריש וכו' ולכך הוצרך ר' סימון לתרץ כאן הא דר' יהושע בן לוי בהאי עובדא דאבא אנטולי דלא אמר כן וכו' אבל אלו אמרו דלא ס''ל לריב''ל כלל כדא''ר סימון וכדמסיק ר' זעירא לקמן:

א''ר אבא בר זמינא לפני ר''ז ר' סימון לא אמר כן דריב''ל אמר מאן יעביד דא אלא אבוך כ''א כך היה הדבר דכשבא מנחם והביא המעשר שנתן לו אבא אנטולי להביאו לאביו קם עמיה ריב''ל וא''ל לית אלין דאבוך אינם שלו שאין הלוי יכול להוציא המעשר מיד הקונה אלא של הקונה הוא כדלעיל ואיקפד ריב''ל על זה שלקח ממנו המעשר אבל לא על עיקר התיקון שתיקן לו הפירות לפי שמדבריהם צריכין תיקון:

ופריך הש''ס מחלפה שיטתי' דריב''ל דתמן הוא אומר וכו'. לעיל דמיהת מדרבנן מיחייבו להפריש המעשר אלא שנותן התרומות לכהן ונוטל ממנו דמים והכא הוא אומר הכין דפטורין לגמרי הן דקאמר ליה מאן יעביד דא אלא אבוך ומשמע דלא הסכים על התיקון שצוה ר' יודה אחיו לתקן את הפירות:

מי אתא. כשחזר מנחם ובא קם עמיה ריב''ל וא''ל מאן יעביד דא אלא אבוך הוא הורה לזה שחייבין במעשר ואין הדבר כן אלמא כר''ש סבירא לן דיש קנין לעכו''ם לפטור ממעשרות:

אתא לגביה דר' יודה בן לוי. ושאלו אם הפירות חייבין במעשר ושלח ליה למנחם בריה דיתקן ליה אלו הפירות ויהב ליה מעשריה לפי שהיה לוי:

אבא אנטולי. כך שמו:

ועוד מן הדא. שמעינן נמי דהלכה כר''ש:

24b רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא עָצִיץ עָשׂוּ אוֹתוֹ סָפֵק. וְהָתַנֵּינָן עָצִיץ נָקוּב מְקַדֵּשׁ בְּכֶרֶם וּשֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ בְּכֶרֶם מִסָּפֵק.

כְּמַה דְתֵימַר מִן הַוַּדַּאי עַל הַדְּמַאי תְּרוּמָה וְלֹא תֵיאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹת. וְאָמַר מִן הַדְּמַאי עַל הַדְּמַאי כֵן. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק זֹאת אוֹמֶרֶת סָפֵק דִּימּוּעַ כְּסָפֵק תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי פָּטוּר מִן הַוַּדַּאי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' ר' בון בר חייא בשם ר' זעירא עציץ עשו אותו ספק. על עציץ שאינו נקוב קאי דאלו עציץ נקוב אי אפשר לומר בו ספק דהא קתני מן הארץ על עציץ נקוב וכו' תרומתו תרומה אלא אשאינו נקוב קאי דעשו אותו כספק אם חייב במעשר דאפ''ה יש לו איזה יניקה מן הקרקע או לא והלכך משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום כמו מן הדמאי על הודאי:

והתנינן. לקמן (סוף פ''ז דכלאים) עציץ נקוב מקדש בכרם אם הניחו בכרם מקדש הוא דהוי כאלו נזרע בארץ ושאינו נקוב אינו מקדש בכרם אלמא שאינו נקוב לאו כנזרע בקרקע כלל מחשבינן ליה דאי לאו הכי אמאי אינו מקדש דקס''ד משום חומרא דכלאי הכרם אף אם הוא ספק מקדש הוא:

מספק. כלומר דמשני דלא היא דמספק אמרינן אף בכלאי הכרם שאינו מקדש. א''נ דהכי קאמר מספק כלומר אה''נ דמקדש הוא מספק דהא דקתני התם אינו מקדש היינו מדאורייתא אבל מדבריהם מקדש הוא מספק כמו בתרומה דמשום ספק הויא תרומה אלא דיחזור ויתרום דלמא לאו כקרקע היא:

כמה דתימר מן הודאי על הדמאי לא תאכל וכו' ואימר מן הדמאי על הדמאי כן. ואמאי לא חששו נמי בדמאי על דמאי וכן בדמאי על הודאי ולימא ביה ג''כ דלא תאכל התרומה עד שיתקן אותה דשמא טבל גמור הוא:

זאת אומרת ספק דימוע כספק תרומת מעשר של דמאי פטור מן הודאי. כלומר דין אחד להם שהרי הדמאי הוא כספק דימוע כמו אם יש כאן ספק אם נפל בו תרומת מעשר או לא וכך הוא בדמאי שהספק הוא אם אין בו התרומת מעשר שכבר הופרש ממנו או לא ויש בו עדיין התרומת מעשר שלו והרי הוא כספק דימוע ופטור הוא מלהפריש עליו ודאי כמו הספק דימוע אלא דמספק חששו חכמים ותקנו להפריש מן הדמאי תרומת מעשר וא''כ אין כאן מקום לומר בו דהתרומה לא תאכל עד שיתקן אותה שהרי אינה באה מודאי טבל אלא מספק והלכך לא אמרו בו אלא תרומה ויחזור ויתרום:

הדרן עלך הלוקח מן הנחתום

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source