Dmaye
Daf 12a
12a תַּמָּן תַּנֵּינָן פּוֹעֵל שֶׁאֵינוּ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת. תַּמָּן אַתְּ אָמַר הַפּוֹעֵל מַפְרִישׁ. וְכָה אַתְּ אָמַר בַּעַל הַבַּיִת מַפְרִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה תַּמָּן בְּמַאֲכִילוֹ מִן הַמְּנוּיִין בְּרַם הָכָא בְּמַאֲכִילוֹ מִן הָאָבוּס.
Traduction
Comment se fait-il qu’il soit dit plus loin (8, 3): si l’ouvrier n’ajoute pas foi au maître de la maison, il peut prélever lui-même les parts légales; tandis qu’ici les sages (opposés à R. Eliezer) semblent dire que ce devoir incombe au maître? —C’est que, répondit R. Yona, plus loin il s’agit du cas où le maître donne à manger un nombre compté de fruits (et cela regarde l’ouvrier); tandis qu’ici il s’agit du cas où le maître dispose une place à la table commune (124)Littéralement: au râtelier, à la mangeoire. pour l’ouvrier (en ce cas, il en est responsable; et R. Gamliel seul se permettait de donner aux siens des objets douteux).
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. לקמן (בפ''ז):
פועל שאינו מאמין לבעה''ב. על המעשרות נוטל גרוגרת אחת ואומר זו ותשע הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל וכו':
תמן את אומר הפועל מפריש. את המעשרות של דמאי והכא את אומר בעה''ב מפריש. לת''ק פריך דלא קאמר אלא לעניים ולאכסניא ולא ס''ל כר''ג שהיה מאכיל פועליו דמאי אלא הבעל הבית צריך שיתקן ויתן להם מן המתוקן:
תמן במאכילו מן המנויין. מדבר המנוי וכגוונא דקתני התם שנותן לו מאה גרוגרות לאכול או כיוצא בו וזה יכול הפועל לתקן לפי שהוא ניכר בפני עצמו כדתנן וחושך גרוגרות אחת ולא יאכל אלא יתננו לכהן משום תרומת מעשר אבל הכא במאכילו מן האבוס והוא כלי גדול שממלאין אותו ואוכלין כל הפועלים ביחד וכהאי דאמרי' (בפ''ד דנדרים) לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים ובכה''ג שהוא דבר המעורב אין לו להפועל לתקן וצריך הבעה''ב לתקן בתחלה קודם שיעשה המאכל להפועלים:
רִבִּי זְרִיקָן שִׁמְעוֹן בַּר ווָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רוֹפֵא חָבֵר שֶׁהָיָה מַאֲכִיל לְחוֹלֶה עַם הָאָרֶץ נוֹתֵן לְתוֹךְ יָדוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו בִּדְמַאי. אֲבָל בְּוַדַּאי אֲפִילוּ לְתוֹךְ יָדוֹ אָסוּר. מִשֶּׁל חוֹלֶה אֲבָל מִשֶּׁל רוֹפֵא אָסוּר. בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל בִּבְנֵי נֹחַ אֲפִילוּ בְּוַדַּאי מוּתָּר. מִשֶּׁל חוֹלֶה אֲבָל מִשֶּׁל רוֹפֵא אָסוּר. אִם הָיָה אֵבֶר מִן הַחַי אֲפִילוּ מִשֶּׁל חוֹלֶה אָסוּר שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי תְקָלָה.
Traduction
R. Zerikan-Simon bar Wawa dit au nom de R. Yohanan: si un médecin ayant le grade de compagnon donne à manger des objets douteux à un malade du vulgaire, il les lui remet en main, non dans la bouche; mais s’il est certain que ces produits ne sont pas rédimés, il lui est même interdit de les remettre dans la main du malade (il ne doit pas être cause que le malade consomme des produits interdits). En cas de doute, c’est permis si les objets appartiennent au malade, mais non s’ils appartiennent au médecin (comme il sera remboursé, il se trouverait avoir trafiqué d’objets soumis au doute). Quant à la défense pour la certitude (objets certainement non rédimés), elle s’applique seulement à l’Israélite, non aux Noahites (qui n’accomplissent pas les devoirs de la dîme); cependant, il n’est pas permis au médecin qui est compagnon d’en céder (afin qu’en aucun cas il ne cède de tels objets). Enfin, s’il s’agissait d’employer une partie d’un animal vivant (ce qui est même défendu aux Noahites), il est interdit de la passer, même si c’est la propriété du malade, afin de ne pas être cause de cette transgression.
Pnei Moshe non traduit
שהיה מאכיל לחולה ע''ה. מדבר שאינו מתוקן נותן לתוך ידו של חולה ולא יאכיל הוא עצמו לתוך פיו:
בדמאי. ודוקא בדמאי מותר ליתן לתוך ידו אבל אם הוא ודאי טבל אפילו לתוך ידו אסור ליתנו:
משל חולה. ודוקא אם הדמאי הוא משל תולה אבל אם הוא משל רופא שלקח מע''ה ועדיין לא תיקנו אסור אף ליתן לתוך ידו:
בישראל. דוקא אבל בבני נח וכגון שהעכו''ם זה נוהג להפריש תרומה ומעשרות משלו ותנן לקמן (בפ''ג דתרומות) העכו''ם והכותי תרומתן תרומה ומעשרותיהן מעשרות ואע''פ שאין העכו''ם חייב בהן מ''מ שם תרומה ומעשר עליו וצריך שתנתן התרומה לכהן אם אומר שעל דעת ישראל הפריש ואם לאו טעונה גניזה שמא בלבו לשמים כדאמרינן (פ''ק דערכין) והיינו דקאמר נמי הכא דלעכו''ם חולה והוא נוהג בתרומות ומעשרות מותר אפילו בודאי אינו מתוקן ליתן לו שהרי עכ''פ אינו מוזהר עליו ולא הוו פירותיו טבל גמור אלא מדבריהן הוא ודוקא אם הוא משל חולה אבל אם הדבר שאינו מתוקן משל רופא הישראל אסור ליתן להחולה עכו''ם זה מכיון שהוא נזהר להפריש תרומות ומעשרות אין להאכילו טבל ודאי של ישראל:
אם היה. זה הדבר אבר מן החי שבני נח מוזהרין עליו אפילו הוא משל חולה העכו''ם אסור ליתנו בידו שלא יבא ישראל זה לידי תקלה שעובר על לפני עור לא תתן מכשול כדקי''ל לא יושיט אדם אבר מן החי לבני נח שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו וכדתני בתוספתא (סוף פ''ב):
Dmaye
Daf 12b
וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּאי 12b בְּגִין דּוּ כָּשֵׁר יַפְסִיד. נוֹתֵן לוֹ כְּדֵי תִּיקּוּנוֹ. מַה טַעַם דְּבֵית שַׁמַּאי אֲפִילוּ תִגְדְּרֶנּוּ עַכְשָׁיו יָכוֹל אַתְּ לְגוֹדְרוֹ לְאַחַר זְמָן אֵין אַתְּ יָכוֹל לְגֹדְרוֹ. מַה טַעַם דְּרַבָּנִין אִם מְדַקְדֵּק אַתְּ אַחֲרָיו אַף הוּא מְמָעֵט בִּצְדָקָה.
Traduction
Selon Shammaï, on donne ce qui n’est pas rédimé à celui qui prélève la dîme''. Mais, pourrait-on objecter à Shammaï, est-il juste que celui qui est digne de foi perde un peu de sa part en la rédimant? —En ce cas, fut-il répondu, on donne à cette personne une plus grande part, pour compenser la perte de la dîme. Pourquoi alors, selon Shammaï, ne peut-on pas remettre d’objets douteux à tous les pauvres? —En voici la raison: si provisoirement une précaution peut exister pour qu’ils ne mangent rien d’interdit, elle ne pourrait pas subsister toujours; donc il vaut mieux les prémunir de suite. Et pourquoi les autres rabbins ne partagent-ils pas cet avis? Si, disent-ils, on interdisait de distribuer les produits douteux, on s’exposerait à voir diminuer les bonne œuvres.
Pnei Moshe non traduit
וקשיא על דב''ש. דקאמרי במתני' גבאי צדקה נותנין את שאינו מעושר למעשר א''כ בגין דכשר הוא ומתקן מה שאוכל יפסיד שהרי הוא צריך לעשר ונמצא פוחת מחלקו שנותנין לו כמו שנותנין לאחרים ומשני נותנין לו כדי תיקונו. לפי המשקל והמדה שצריך ליטול מחלקו למעשר מוסיפין לו כמו כן יתר מחלק האחרים והדר קאמר מ''ט דב''ש דקאמרי נותנין את המעושר לשאינו מעשר ומה מועיל תיקון זה למי שאין דרכו לעשר תמיד:
אפי' תגדרנו עכשיו יכול אתה לגודרו. כלומר דמשני דאפילו הגדר שאת גודרו שלא לאכול דבר שאינו מתוקן אינו אלא עכשיו ולפי שעה שהרי אין דרכו לעשר אעפ''כ מה שאת יכול לגודרו תעשה לו גדר שלא יאכל דבר שאינו מעושר דשמא מכאן ואילך יהא זהיר מעצמו ויעשר:
לאחר זמן אין את יכול לגודרו. אם לא תגדרנו עכשיו ותתן לו דבר שאינו מעושר בידים שוב אין את יכול לגודרו לאחר זמן וכשרואה שנותנין לו כך בודאי יתנהג כמנהגו לעולם:
מה טעם דרבנן. שאין חוששין לכך:
וקאמר מפני הגבאים. שאם מדקדק את אחרי' להטריחו בכך להיות משגיח ליתן לזה המעושר ולזה את שאינו מעושר אף הוא ממעט בצדקה לחלקה שלא להטריח עצמו בזה:
גַּבָּאֵי צְדָקָה בְּיוֹם טוֹב לֹא יְהוּ מַכְרִיזִין כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּכְרִיזִין בְּחוֹל. אֲבָל גּוֹבִין בְּצִינְעָה וְנוֹתְנִין לְתוֹךְ חֵיקָוֹ וּמְחַלְּקִין לְכָל שְׁכוּנָה וּשְׁכוּנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. גַּבָּאֵי קוּפָּה בִּשְׁבִיעִית לֹא יְהוּ מְדַקְדְּקִין בַּחֲצֵרוֹת שֶׁל אוֹכְלֵי שְׁבִיעִית. נָֽתְנוּ לָהֶן פַּת מוּתָּר שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נוֹתְנִין אֵלָּא מָעוֹת אוֹ בֵּצוֹת. רִבִּי הֲנַנְיָה בְּשֵׁם רִבִּי פִינְחָס הָדָא דְּתֵימַר בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִים וְלֹא אוֹכְלִין. לֶאֱכוֹל אֵינָן חֲשׁוּדִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן לְהַאֲכִיל.
Traduction
Ceux qui, pendant les jours de fête, vont recueillir les aumônes, ne doivent pas faire connaître leur présence par des appels à haute vois (dans la synagogue) comme cela a lieu pendant la semaine, mais ils doivent les réclamer sans bruit, en mettre les produits dans leurs poches, puis les distribuer séparément par petites sections de maisons voisines. Lorsque pendant la 7ème année de repos agraire, on recueille les contributions (126)''Littéralement; les paniers où l'on reçoit les dons en nature.'' pour les pauvres, il n’est pas nécessaire de s’informer scrupuleusement si, dans telle ou telle maison, on consomme les produits de la 7ème année de repos; si l’on reçoit du pain, il est permis de l’accepter, car l’on ne craint pas qu’il soit remis d’autres valeurs, provenant des produits interdits de la 7ème année, que l’argent ou des œufs. Toutefois, ajoute R. Hanina au nom de R. Pinhas, cette permission pour le pain ne s’applique qu’à ces habitants qui, bien que soupçonnés d’ensemencer leurs champs dans l’année consacrée, ne mangeraient rien d’interdit, et à plus forte raison, ils ne donneraient rien à autrui de ce qui est interdit.
Pnei Moshe non traduit
גבאי צדקה. שגובין הקופה:
בי''ט לא יהו מכריזין. בביהכ''נ להביא להן הצדקה כדרך שמכריזין בחול אלא גובין בצנעה בתוך הבית ונותנין לתוך חיקן וכו' תוספתא היא (בסוף פ''ג דמכילתין) וכן הא דלקמן:
גבאי קופה בשביעית לא יהו מדקדקין. לגבותה מחצירות של אוכלי שביעית באיסור דחיישינן לדמי שביעית אלא מדלגין חצרותיהן ואין מקבלין מהן:
נתנו להן פת. לחלק לעניים מותר לקבל מהן ולא חיישינן שמא מספיחי שביעית הוא שלא נחשדו ישראל להיות נותנין אלא או מעות שביעית או בצות בצים הנלקחים מדמי שביעית:
הדא דתימר במקום שזורעין. כלומר שנחשדו על הזריעה בשביעית או שמאספין ספיחי שביעית אבל מ''מ אינן חשודין לאכול מאיסור שביעית והלכך מותר לקבל מהן פת:
לאכול אינו חשודין לכ''ש להאכיל. כלומר דאי בחשודין לאכול ודאי אין מקבלין מהן דאם הן בעצמן חשודין לאכול לכ''ש שחשודין להאכיל לאחרים:
כֹּהֲנִים הַמְגַבְּלין בְּטָהֳרָה לֹא יְהוּ מְדַקְדְּקִין בַּחֲצֵרוֹת שֶׁל אוֹכְלֵי שְׁבִיעִית. אִית תַּנָּיֵי תַּנִּי מְדַקְדְּקִין. אָמַר רִבִּי פִינְחָס מָאן דְּאָמַר מְדַקְדְּקִין מִפְּנֵי חַלָּתָן מָאן דְּאָמַר אֵין מְדַקְדְּקִין מַבְרִיחוֹ מִן הַקַּלָּה וּמַכְנִיסוֹ לַחֲמוּרָה. טֵבֵל בְּעָוֹן מִיתָה שְׁבִיעִית בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
Traduction
Lorsque des sacerdotes veulent pétrir la pâte eux-mêmes, pour qu’ils soient certains de l’état de pureté de la halla qu’ils consomment, ils n’ont pas besoin de chercher à éviter les cours de ceux qui récoltent les produits de la 7ème année. D’après un autre enseignement, ils doivent être scrupuleux dans leur choix. Or, dit R. Pinhas, celui qui exprime l’avis qu’ils doivent être scrupuleux a pour raison qu’il craint que les personnes consommant les produits de la 7ème année n’en mangent aussi la part sacerdotale (ce qui, selon Sheviit 9, 9, serait un crime capital). Celui qui admet, au contraire, que l’on n’y fait pas attention a pour motif ceci: si on le faisait échapper à une faute légère, on l’exposerait à une autre plus grave, puisque la consommation d’objets ordinaires non rédimés est un crime capital, tandis que celle des produits de 7ème année n’entraîne que la transgression d’une simple défense.
Pnei Moshe non traduit
כהנים המגבלין בטהרה. שעושין הכל בטהרה ומגבלין עיסתן בטהרה:
לא יהו מדקדקין בחצירות של אוכלי שביעית. כלומר אין צריכין לדקדק על עצמן שלא ליטול מאלו אוכלי שביעית בשביעית כדמפרש טעמא לקמן:
אית תניי תני מדקדקין. בתוספתא שם וגריס הכהנים גובין בטהרה צריכין לדקדק באוכלי שביעית כלו' שהן גובין מאלו הנזהרין בטהרה ומאלו אוכלי (שביעית) צריכין הן לדקדק שלא יטול מהן ומפרש ר' פנחס במה מדקדקין שלא ליטול שהרי שביעית אינה נוהגת בתרומות ומעשרות. וקאמר מפני חלתן של אוכלי שביעית. שאע''פ שעוברין על השביעית נזהרין הן להפריש חלה כדלקמן (סוף פ''ט דשביעית) שהן אומרין חלה מדבר תורה ושביעית מר''ג ובית דינו בזמן הזה ועלה קאמר האי תנא שצריכין לדקדק שלא ליטול מהן החלה בשביעית מפני איסור שביעית שבה. מ''ד אין מדקדקין. היינו טעמיה:
מבריחו מן הקלה ומכניסו לחמורה כלומר שאם אתה אוסר ליטול מהן הקלה מפני איסור שביעית א''כ אף הן לא יפרישו חלה ומבריחו אתה להכהן מן הקלה וזו היא שביעית שאינה אלא בלא תעשה ולזה אתה מכניסו לחמורה שיאכלו בלא הפרשת חלה והוא טבל בעון מיתה. כדתנן בשביעית שם האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חייב מיתה והלכך מוטב שיטלו מהן חלתן כדי שלא יבאו לעון מיתה:
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה אָמַר רִבִּי הוּנָא מֵבִיא כֹּהֵן חָשׁוּד וּמַטְבִּילָה וּמַאֲכִילָה לוֹ. וְלֹא נִמְצָא מוֹסֵר טָהֳרוֹת לְעַם הָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי מָנָא מֵבִיא כֹּהֵן חָשׁוּד וּמַטְבִּילָה וּמְשַׁמְּרוֹ עַד הָעֶרֶב וּמַאֲכִילָהּ לוֹ. וְלֹא נִמְצָא מַחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא מְשַׁמְּרָהּ עַד עֶרֶב הַפֶּסַח וְשׂוֹרְפָהּ.
Traduction
Mais alors comment faire? (qui mangera la halla dont un sacerdote pur ne voudra pas?) Selon R. Houna, on fait venir un sacerdote soupçonné de négligence, que l’on fait se purifier par un bain et à qui on la donne à manger, sans livrer d’objets purs à l’ignorant; selon R. Mena, on fait venir le sacerdote soupçonné, qui se purifiera, puis la mettra de côté jusqu’au soir, puis la mangera lui-même, afin de ne pas encourager ceux qui commettent des transgressions. Selon R. Simon bar Barsena au nom de R. Aha, on conserve cette pâte spéciale (que, dans le doute, on ne peut pas brûler, car c’est un comestible qu’il est interdit de détruire); mais, à la veille de Pâque, on la brûle (afin de débarrasser la maison de tout levain).
Pnei Moshe non traduit
כיצד הוא עושה. הכהן שנוטל מהן החלה ואינו יכול לאוכלה מפני איסור שביעית:
מביא כהן חשוד. על השביעית:
ומטבילה. כלומר שמטבילו לאותו החשוד לפי שזה החשוד על השביעית עם הארץ הוא ופשיטא שאינו נזהר בטהרה לפיכך מטבילו ומאכילה לו תחלה:
ופריך ולא נמצא מוסר טהרות לע''ה. דכיון שהוא נותן לו אחר שמטבילו אף הוא יאכל מיד קודם הערב שמש. ומשני ר' מנא דה''ק ומשמרו עד הערב ואח''כ מאכילה לו:
ופריך דאכתי לא נמצא שזהו מחזיק ידי עוברי עבירה שנותן לזה החשוד על השביעית לאכול מאיסור שביעית אלא כר''ש בר ביסנא שמשמרה עד ערב הפסח לפי שא''א לשורפה מיד כל זמן שלא נטמאת אע''פ שאינה ראויה לאכילה שלא יאמרו תרומה נשרפת הלכך משמרה עד ע''פ ושורפה בחמץ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source