Vayedaber

Bikourim

Daf 5b

משנה: 5b הִפְרִישׁ בִּיכּוּרָיו וּמָכַר שָׂדֵהוּ מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. וְהַשֵּׁינִי. מֵאוֹתוֹ הַמִּין אֵינוֹ מֵבִיא מִמִּין אַחֵר מֵבִיא וְקוֹרֵא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מֵאוֹתוֹ הַמִּין מֵבִיא וְקוֹרֵא. הִפְרִישׁ אֶת בִּכּוּרָיו נָמַקּוּ נִבְזָזוּ נִגְנְבוּ אָֽבְדוּ אוֹ שֶׁנִּיטְמוּ מֵבִיא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם וְאֵינוֹ קוֹרֵא וְהַשְׁנִייִם אֵין חַייָבִין עֲלֵיהֶן חוֹמֶשׁ. נִיטְמוּ בָעֲזָרָה נוֹפֵץ וְאֵינוֹ קוֹרֵא. וּמְנַיִין שֶׁהוּא חַייָב בְּאַחֵרָיוּתָן עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְהַר הַבַּיִת. שֶׁנֶּאֱמַר רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָֽתְךָ תָּבִיא בֵּית י֙י אֱלֹהֶיךָ וגו' מְלַמֵּד שֶׁהוּא חַייָב בְּאַחֵרָיוּתָן עַד שֶׁיָּבִיאֵם לְהַר הַבַּיִת. הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִמִּין אֶחָד וְקָרָא וְחָזַר וְהֵבִיא מִמִּין אַחֵר אֵינוֹ קוֹרֵא.

Traduction

Si après avoir prélevé les prémices on vend son champ, on les offre encore, mais sans réciter la formule; et l’acquéreur ne pouvant pas offrir des mêmes produits (déjà présentés par le 1er propriétaire) en offrira d’une autre sorte, mais sans la lecture (faute d’avoir possédé le sol). Selon R. Juda, on peut offrir de la même espèce et procéder à la lecture officielle (la même formule pouvant être dite par deux personnes). Si après le prélèvement des premiers ils ont été enlevés, ou pourris (33)Voir Sifri, ou Midrash sur le Dt, section Ki-Tabô, n. 300., ou volés, ou perdus, ou devenus impurs, il faut en apporter d’autres en remplacement, mais sans dire la lecture officielle (puisque ce ne sont plus les premiers fruits). Pour ces seconds fruits offerts, l’étranger qui en mangerait ne serait pas tenu de payer un 5e supplémentaire. S’ils sont devenus impurs au parvis du Temple (une fois apportés), on vide simplement le panier, sans procéder à la lecture (sans en apporter à nouveau en échange des premiers).

Pnei Moshe non traduit

מתני' הפריש בכוריו ומכר את שדהו. והרי אינו יכול לומר אשר נתת לי ה' שעכשיו אין לו קרקע הלכך מביא ואינו קורא:

והשני. הוא הלוקח אינו מביא כלל מאותו המין שהרי כבר הפריש ממנו המוכר ואם הפריש מביא ואינו קורא וממין אחר מפריש הוא ומביא וקורא ומפרש בגמ' דטעמייהו דרבנן משום דכתיב הגדתי היום פעם אחת הוא מגיד ואינו מגיד פעם שנייה כלומר פעם אחת מפריש ומגיד אם ראוי לקריאה הוא אבל אינו מפריש להגיד מאותו המין שכבר הופרש להגיד ואע''פ שלא הגיד זהו משום שמכר השד' הא לאו הכי הפריש להגיד הוא:

ר' יהודה אומר אף מאותו המין מביא. השני וקורא דקסבר דוקא באדם א' הוא דדרשינן הכי שאינו מגיד וחוזר ומגיד אבל בשני בני אדם מגיד וחוזר ומגיד ואין הלכה כר' יהודה:

מתני' הפריש את בכוריו. וקודם שהביאן להר הבית נמקו ונמסו או נבזזו מן הבוזזים או נגנבו או אבדו או שנטמאו מביא הוא אחרים תחתיהן ואינו קורא על אלו השניים לפי שאינן ראשית:

והשניים. אלו אם אכלן זר אין חייבין עליהן חומש שאין להן דין בכורים ממש:

נטמאו בעזרה נופץ אותם. שם ואינו קורא שהרי אינן ראוין הן כלום:

מתני' ומנין שהוא חייב באחריותן. ואם אבדו צריך להפריש אחרים תחתיהן:

תביא בית ה' אלהיך מכאן שחייב באחריותן עד שיביאם להר הבית. שמשהביאם להר הבית נתקיים תביא בית ה' אלהיך:

הרי שהביא מין אחד וקרא. הפרשה וחזר והביא ממין אחר ה''ז אינו קורא דהגדתי היום כתיב פעם אחת ולא שתים ובהא אפי' ר' יהודה מודה כדקאמר בגמרא דלר' יהודה היא נצרכה:

הלכה: מָה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין הִגַּדְתִּי הַיוֹם. פַּעַם אַחַת הוּא מַגִּיד וְאֵינוֹ מַגִּיד פַּעַם שְׁנִייָה. וְלֵית לְרִבִּי יוּדָה כֵן. אִית לֵיהּ בְּאָדָם אֶחָד. אֲבָל בִּשְׁנֵי בְנֵי אָדָם מַגִּיד וְחוֹזֵר וּמַגִּיד.

Traduction

Quel est le motif des autres sages? C’est qu’il est écrit dans la lecture officielle: j’ai dit aujourd’hui; donc on lira une fois, non deux. Est-ce que R. Juda ne partage par cet avis formel? (Pourquoi donc oblige-t-il l’acquéreur à rapporter de l’espèce offerte par le vendeur)? En effet, il applique ce terme textuel à une seule personne (qui ne pourra pas réciter 2 fois), mais non à 2 personnes, dont chacune pourra faire la lecture officielle.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה טעמון דרבנן וכו'. וכי לית ליה לר' יודה כן וקאמר דאית ליה אלא דמוקי להאי דרשא באדם אחד וכו' כדפרישית במתני':

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם יְחִידִי אֲנִי שׁוֹנֶה אוֹתָהּ. וְתַנִּי כֵן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. שְׁנִיִּם אֵין חַייָבִין עֲלֵיהֶן חוֹמֶשׁ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב הוּנָא. שְׁנִיִּם לוֹקְחִין אֲפִילוּ מִן הַשּׁוּק. מָה אַתְּ עֲבַד לוֹן. כְּתוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים אוֹ כְעִיטּוּר הַבִּיכּוּרִים. אִין תַּעַבְדִּינוֹן כְּתוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. אִין תַּעַבְדִּינוֹן כְּעִיטּוּר הַבִּיכּוּרִים חַייָבִין בִּדְמַאי.

Traduction

–R. Yohanan dit rapporté l’avis de dispense du 5e de rachat au nom d’un seul (ce qui ne fait pas loi). On a enseigné aussi que R. Simon b. Juda dit au nom de R. Simon: pour les fruits offerts en second lieu on ne doit pas ajouter un 5e en supplément. R. Samuel b. R. Isaac dit au nom de R. Houna que l’on peut même acheter au marché les fruits offerts en 2e lieu. Comment les considère-t-on pour la dîme? Comme supplément aux prémices, ou comme leur ornement? Si c’est un supplément, ils échappent à la règle du Demaï mais si c’est un ornement, ils y sont soumis.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר ר' יוחנן משום יחידי אני שונה אותה. להא דקתני השניים אין חייבין עליהן חומש ותני כן דיחידאה היא ר''ש בן יהודה וכו':

שנים לוקחין. אותן אפי' מן השוק לפי שאינן באים אלא תחת אותן שכבר הפריש מפירותיו ואבדו:

מה את עבד לון. להשניים לענין דין אם כתוספת בכורים נחשבין או כעיטור ביכורים וכדמפרש ואזיל הנ''מ ביניהם דתנן לקמן בפ''ג דר''ש אומר ג' מדות בבכורים וכו' תוספת בכורים פטור מדמאי ועטור בכורים חייב בדמאי ואלו השניים איזה דין להם כדמסיק להבעיא אם תעבדינן וכו' ולא איפשטא:

נִטְמְאוּ בָעֲזָרָה נוֹפֵץ וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. נִטְמְאוּ הַבִּכּוּרִים הַסַּלִּין נִיתָּנִין לַכֹּהֲנִים. דִּכְתִּיב וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ.

Traduction

– Sur ce qu’il est dit: ''S’ils sont devenus impurs, on vide seulement le panier, etc.'' R. Hama b. Oukba dit au nom de R. Yossé b. Hanina: lorsque les fruits sont devenus impurs, ou donner du moins le panier au cohen, selon ce qui est dit (dans le passage à réciter): Le cohen prendra le panier de ta mains (ib. 4).

Pnei Moshe non traduit

נטמאו וכו' הסלין נתנין לכהנים. כדין שאר בכורים דכתיב ולקח הכהן וגו' מכל מקום:

לְמִי נִצְרְכָה לְרִבִּי יוּדָה. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר מַגִיד וְחוֹזֵר וּמַגִּיד. הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִמִּין אֶחָד קָרָא וְחָזַר וְהֵבִיא מִמִּין אַחֵר הֲרֵי זֶה אֵינוֹ קוֹרֵא. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי כֵן. וְאָמַרתָּ וְשָׂמַחְתָּ. הֲוֵי אוֹמֵר עַל הַשִּׂמְחָה.

Traduction

D’après qui a-t-il fallu énoncer cet avis que l’on est dispensé d’une 2e lecture? D’après R. Juda qui a dit plus haut: malgré la lecture déjà faite par le vendeur, l’acquéreur la renouvelle. Cependant ici, lorsqu’après avoir offert d’une espèce on a fait la lecture et qu’ensuite l’on en offre de nouveau d’une autre espèce, on ne procède plus à la lecture. R. Jonathan dit que R. Simon b. Yohaï a déduit de ce qu’il est écrit: Tu diras, puis: tu te réjouiras (ib. 5 et 11), que la récitation devra avoir lieu pour le fait de la joie éprouvée (pour la 1re présentation seule).

Pnei Moshe non traduit

גמ' למי נצרכה. הסיפא דמתני' לר' יודה דאע''ג דלעיל אמר מגיד וחוזר ומגיד ממין אחד הני מילי בשני בני אדם אבל הרי שהביא וכו' ה''ז אינו קורא:

תני רשב''י כן. דפעם אחת הוא מגיד ויליף מדכתיב וענית ואמרת וכתיב ושמחת הוי אומר על השמחה הוא קורא ועיקר השמחה בפעם הראשונה ומשמעות דורשין הוא דאיכא בינייהו:

Bikourim

Daf 6a

משנה: הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁלְחֲבֵירוֹ מֵבִיא וְקוֹרֵא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילוּ שְׁנַיִם. קָנָה אִילָן וְקַרְקָעוֹ מֵבִיא וְקוֹרֵא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף בַּעֲלֵי אֲרִיסוּת וֶחָכוֹרוֹת מְבִיאִין וְקוֹרִין.

Traduction

Si quelqu’un achète 3 arbres dans la propriété d’autrui, il offrira les prémices et fera la lecture officielle; selon R. Meir, il lira également en n’achetant que 2 arbres (comme il est dit en (1,6)). Si l’on a acquis un arbre avec le sol qui le nourrit, on en apporte les prémices et l’on fait la lecture. Selon R. Juda, même les fermiers à gage fixe, ou à gage proportionnel du revenu, font la lecture en offrant les prémices (37)Contrairement à l'avis exprimé au par. 2..

Pnei Moshe non traduit

מתני' הקונה שלשה אילנות וכו'. דקי''ל דקנה קרקע הלכך מביא וקורא:

קנה אילן וקרקעו. שפירש לו גם הקרקע ה''ז מביא:

אף בעלי אריסות וחכורות מביאין וקורין. ופליג אהא דתנן לעיל בהלכה ב' ואין הלכה כר' יהודה:

משנה: 6a אֵילּוּ קוֹרִין וּמְבִיאִין וְקוֹרִין מִן הָעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג. מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים מִן הַפֵּירוֹת שֶׁבֶּהָרִים מִן הַתְּמָרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים וּמִזֵּיתֵי שֶׁמֶן וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

Traduction

En offrant les prémices, on procède à la lecture officielle, si c’est entre la fête de Pentecôte et celle des Tabernacles, et que l’on présente, soit l’une des 7 espèces, soit des fruits de la montagne (supérieurs), ou des dattes de vallée, ou des olives juteuses de l’autre côté du Jourdain (35)Ces 3 sortes, dit le parag. 3, sont d'une qualité inférieure dans le reste de la Palestine. (à l’Est de la Palestine). Selon R. Yossé le galiléen, on n’offre pas les prémices de l’autre côté du Jourdain, parce que ce n’est pas (36)''Voir Mekhilta sur Bô, n° 17; Sifri sur Pinhas, n° 134.'' ''un pays où coule le lait et le miel) (mots contenus dans la formule de récitation).

Pnei Moshe non traduit

מתני' אלו מביאין וקורין מעצרת ועד החג וכו'. ואע''ג דכבר שמעינן להו מהא דלעיל הדר תני בהדיא לפרש מאי דפתח בריש פרקין יש מביאין בכורים וקורין:

מפירות שבהרים. שהן מובחרין מהאותן שבעמקים ומתמרים שבעמקים שהן מובחרין מתמרים שבהרים:

ומזיתי שמן מעבר לירדן. אע''פ שאינה ארץ זבת חלב ודבש מ''מ מביאין מזיתי שמן המובחרין שבה דהיא ג''כ בכלל באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו:

ר' יוסי הגלילי אומר וכו'. ואין הלכה כר' יוסי הגלילי:

הלכה: רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. שִׁשָּה עָשָׂר מִיל חִיזוֹר חִיזוֹר לְצִיפּוֹרִין הֵן הֵן אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מָאן דִּמְקַדֵּד אִילֵּין שִׁגְרוֹנַייָה דְּבֵישָׁן מִינְהוֹן. מָאן דִּמְקַדֵּד הָדָא בִקְעַת גִּינֵּיסוֹר מִינְהוֹן. מְתִיבִין לְרִבִּי יוֹנָה. וְהָא כְתִיב וָאוֹמַר אֶעֱלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אָמַר לוֹן אֶרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

Traduction

R. Yossé dit au nom de R. Simon b. Lakish, ou R. Yona et R. Zeira au nom de R. Hanina (38)''Megila 6 a; Ketubot 111b (Neubauer, p. 192).'': Dans un circuit de 16 milles autour de Sephoris, le territoire est d’une telle fertilité que le lait et le miel y coulent. R. Yona dit: si de là on mesure cette distance en montant les collines, on trouvera les localités fécondes qui entourent Bet Shean; et en mesurant du côté de la vallée on verra les environs de Guenossar (Génézareth). Mais, fut-il objecté, puisqu’il est écrit (Ex 3, 8 -17): Je vous ferai monter du pays pauvre d’Egypte vers un pays fertile et spacieux, sur le sol où coulent le lait et le miel, cela n’indique-t-il pas que toute la Palestine est douée de cette fertilité? —Non, fut-il répondu, il y a là certaines parties ainsi douées.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ששה עשר מיל חיזור חיזור לצפורין. סביב סביב לצפורי הן הן ארץ זבת חלב ודבש שנא' בתורה:

מאן דמקדר אילין שגרונייה דבישן. מה שהוא מקדר והולך סביב רגלי הרים של מקום בישן הוא נחשב ג''כ מהן וכן מה דמקדר ויורד להדא בקעת גינוסר ג''כ מינהון:

מתיבין לר' יונה והא כתיב ואומר וכו'. אלמא דכולה ארץ זבת חלב ודבש היא והאיך אתה נותן גבול הזה לזבת חלב ודבש ותו לא והשיב להן דה''ק קרא ארץ אשר בה זבת חלב ודבש ולא שהיא כולה כך:

הלכה: תַּנֵּי חָכוֹרֵי בָּתֵּי אָבוֹת אֵינָן מְבִיאִין. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר הֵן עַצְמָן מְבִיאִין וְקוֹרִין.

Traduction

On a enseigné: les fermiers de l’héritage paternel ne présentent pas les prémices (n’étant pas les maîtres du sol); selon R. Juda, même ceux-là les offrent en faisant la lecture officielle:

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני בברייתא חכורי בתי אבות אינן מביאין. כלומר אפילו הן חכורי בתי אבות לאביהן של בעלי השדה ולבניהן אחריהן וכן בניהן שלהן הן החוכרין ממשפחה זו ואעפ''כ אינן מביאין:

רבי יודה אומר הן עצמן מביאין וקורין. כלו' לא בלבד שהן מביאין אלא אף הן עצמן קורין:

רִבִּי זְעִירָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֶּחָכוֹרֵי בָּתֵּי אָבוֹת הִיא מַתְנִיתָה. רִבִּי הִילָא רִבִּי יָסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּבַעֲלֵי אֲרִיסִיּוּת וְחָכוֹרוֹת הִיא מַתְנִיתָה. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר מָאן דְּאָמַר בְּבַעֲלֵי אֲרִיסִיּוּת וְחָכוֹרוֹת הִיא מַתְנִיתָה. הָא בְּאָרִיס וֶחָכוֹר לֹא. בְּאָרִיס לְשָׁעָה וְחָכוֹר לְשָׁעָה. הָא בְּאָרִיס לְעוֹלָם וְחָכוֹר לְעוֹלָם מֵבִיא. אָתָא רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ בְּאָרִיס לְעוֹלָם וְחָכוֹר לְעוֹלָם אֵינוֹ מֵבִיא. לָמָּה. בְּבַעֲלֵי אֲרִיסִיּוּת וְחָכוֹרוֹת הִיא מַתְנִיתָה.

Traduction

car, dit R. Zeira ou R. Hiya au nom de R. Yohanan; c’est d’eux que traite la Mishna. R. Ila ou R. Yossa dit aussi au nom de R. Yohanan que notre Mishna parle d’entrepreneurs de diverses sortes de fermages (39)''L'un reçoit en fermage une part convenue du produit; l'autre donne au propriétaire une quantité fixe du revenu, gardant le reste quel qu'il soit, à forfait (J. Lévy. Dict.).''. On a cru devoir en conclure que la Mishna parle seulement des entrepreneurs de ces fermages, non du fermier lui-même; ou bien de celui qui afferme le champ momentanément, non de celui qui s’en charge pour toujours, lequel offrira les prémices. Sur quoi, R. Aba ou R. Hiya vint dire au nom de R. Yohanan: même celui qui afferme le champ pour toujours ne pourra pas offrir les prémices. Pourquoi? Parce que la Mishna parle des entrepreneurs de ces fermages, ou maîtres.

Pnei Moshe non traduit

בבעלי אריסות וחכורות היא מתניתא. כך אמרו בשם ר' יוחנן סתם וכלומר דר' חייה קיבל ממנו שכך אמר דמתני' דידן בחכורי בתי אבות מיירי ר' יהודה ובהא קאמר דמביאין וקורין ורבי יוסי קיבל ואמר בשם ר' יוחנן דבבעלי אריסות וחכורות היא מתני' ולא פירש באיזה אריס וחוכר קאמר אם בעלי אריסות היינו חכירי בתי אבות ונקראין כך לפי שהן לעולם וכמו הבעלים הן לאריסות וחכירות של אלו שאין אחר מדחה אותן או בעלי אריסות וחכירות לא משמע אלא שהן לשעה ולא בחכירי בתי אבות מיירי במתני' והיינו דקאמר הוון בעיי מימר וכו' כלומר הבני ישיבה היו רוצין לפרש דבעלי ארוסות וחכירות דקאמר ר' יוסי בשם ר' יוחנן היינו באריס וחכור לשעה. וכצ''ל הא באריס לשעה וחכור לשעה הא באריס לעולם ובחכור לעולם מביא. כלומר דאם נפרש לדברי רבי יהודה דמתני' באריס לשעה ובחכור לשעה וקמ''ל דבהא פליגי רבנן ורבי יהודה דלרבי יהודה אפילו אלו מביאין ולרבנן הואיל ואינן אלא לשעה אינו מביא ומשמע הא באריס לעולם ובחכור לעולם מביא אפי' לרבנן כך היו סוברים לפרש לדברי ר' יוחנן:

אתא ר' בא וכו'. ופירש דבהדיא קאמר ר' יוחנן דאפי' באריס לעולם ובחכור לעולם אינו מביא לרבנן דקי''ל כותייהו וכדמסיק למה כן משום דכך הוא מה שאמר בבעלי אריסות וחכירות היא מתניתא שהן הבעלים של אריסות וחכירות בשדה זו שהן אריסי וחכירי בתי אבות וא''כ לר' יהודה דמתני' מביאין וקורין אבל לרבנן אפי' אלו שהן לעולם אינן מביאין:

הדרן עלך יש מביאין

תַּנֵּי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִי. לּא שֶׁנָּטַלְתִּי לִי מֵעַצְמִי. מַה בֵּינֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי אָבִין חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֵּינֵיהוֹן. מָאן דְּאָמַר אֲשֶׁר נָתַתִּי לִי וְלֹא שֶׁנָּטַלְתִּי לִי מֵעַצְמִי חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לא נָֽטְלוּ מֵעַצְמָן. מָאן דְּאָמַר אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲפִילוּ כֵן אֵינָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

Traduction

On a enseigné: de ce qu’il est écrit (dans la lecture officielle) ''que tu m’as donné'', on déduit qu’il faut la condition de ne pas avoir pris le sol. Quelle différence y a-t-il entre ces 2 explications? —Il y en a une, répondit R. Abin, pour la demi-tribu de Manassé: d’après le second interlocuteur qui insiste sur la question du sol donné, Manassé n’ayant rien pris de lui-même, mais ce que Moïse lui assigna en deçà du Jourdain, devra offrir les prémice; d’après l’autre avis qui insiste sur la bonté du sol, son territoire ne se trouvant pas dans ces conditions, les prémices ne sont pas dues.

Pnei Moshe non traduit

תני. בברייתא טעמא אחרינא להא דקאמר ר' יוסי הגלילי אין מביאין ביכורים מעבר הירדן לפי שנאמר בפרשה אשר נתת לי ה' ולא שנטלתי לי מעצמי והיא עבר הירדן שנטלו להם בני ראובן ובני גד מעצמן:

מה ביניהון. בין טעמא דבמתני' ובין טעמא דברייתא:

חצי שבט מנשה. שהיה להם ג''כ חלק בעבר הירדן איכא בינייהו דלמ''ד אשר נתת לי וכו' הרי חצי שבט מנשה לא נטלו מעצמן דויתן להם משה וגו' כתיב והן לא בחרו מעצמן בתחילה כמו בני ראובן ובני גד ולדידיה אף לר' יוסי הגלילי מביאין מאותה ארץ ולמ''ד טעמא דאינה ארץ זבת חלב ודבש אפילו חלק חצי שבט מנשה כן שאינה ארץ זבת חלב ודבש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source