פָּדוּי בְּכוֹי חוֹזֵר וּפוֹדֶה בְשֶׂה. לְפִיכָךְ אִם מֵת אֶחָד מֵהֶן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָֽרְאָיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' זעירא בעי. אליבא דר''ש דס''ל שצריך לקרותן בכורים בתלוש ואם כשתייר מהאילן ביכורי יחור אחד במחובר מהו שיתירו חנטו במה שקרא שם על פירות יחור הזה בעוד שחנטו דאפשר הואיל וקרא שם בתלוש על שארי פירות האילן הזה הותרו גם בכורי יחור הזה או דילמא דלר''ש צריך קריאת שם בתלוש על כל הפירות שרוצה להביאן לבכורים וענין בעיא זו בכגון שאין כאן ששים שהוא שיעור הבכורים מדבריהם כדלקמיה עד שיצטרפו בכורי היחור עמהן ולא איפשיטא לר''ש:
הלכה: אֵי זֶהוּ כּוֹי. 10b אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר עֵז שֶׁעָלָה עַל גַּבֵּי צְבִי וּצְבִי שֶׁעָלָה עַל גַּבֵּי עִיזָּה. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין מִין הוּא עִיקָּרוֹ וְלֹא יָֽכְלוּ חֲכָמִים לַעֲמוֹד עָלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מ''ט דרבנן וכו' אבל בשעת הפרשה כו'. כצ''ל כמפורש במתני':
גמ' על דעתיה דר''ש וכו'. כלומר דלר''ש מעכב הוא קריאת השם בתלוש שאם לא קרא עליהן בכורים אחר שנתלשו לא קדשו כלל לא לענין דמוע ולא לענין חיוב חומש לזר האוכלן ולא לענין מלקות לכהן האוכלן חוץ לחומה לאחר שנכנסו לירושלים ויצאו:
פדאו. לפטר חמור בכוי חוזר ופודה אותו בשה לפיכך אם אח''כ מת אחד מהן פטור דהכהן מוציא מחבירו הוא ועליו להביא ראיה דהרי הוא שלו:
גמ' אזהו כוי וכו'. רבנין אמרין מין הוא עיקרו. בפני עצמו ולא יכלו חכמים לעמוד עליו מאיזה מין הוא:
מַתְנִיתָא דְלֹא כְרִבִּי לָֽעְזָר. דְּתַנֵּי רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר כּוֹי (אֵין) חַייָבִין עַל חֶלְבּוֹ אָשָׁם תָּלוּי. מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרַב. דְּרַב [אָמַר] כָּל שֶׁאֵיפְשַׁר לַעֲמוֹד עַל וַודָּאוֹ לֹא יְהוּ חַייָבִין עַל סְפֵיקוֹ אָשָׁם תָּלוּי. פָּתַר לָהּ חֲלוּקִין עַל דִּבְרֵי רִבִּי לָֽעְזָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פתר לה. רב דחלוקין חביריו על דברי ר' אלעזר וכדקאמר הכא דמתני' דידן דלא כר' אלעזר ורב כהך סתמא ס''ל:
מתניתא דלא כרב דרב אמר כל שא''א לעמוד על ודאו לא יהו חייבין על ספיקו אשם תלוי כצ''ל. וכך הוא ביבמות שם דפליגי התם בהא ורב ס''ל דבעינן חתיכה מב' חתיכות באשם תלוי כגון ב' חתיכות לפניו א' של חלב וא' של שומן ואכל אחת מהן ואינו יודע איזו אכל דזה אפשר לעמוד אח''כ על ודאו אבל חתיכה אחת ספק היא של חלב ספק היא שומן ואכלו זה אי אפשר לעמוד בבירור על ודאו אינו מביא אשם תלוי וא''כ הך ברייתא דר' אלעזר פליגא על רב דהא כוי אי אפשר לעמוד על ודאו מה הוא ומחייב ליה באשם תלוי:
גמ' מתני' דלא כר' אלעזר דתני ר' אלעזר אומר כוי חייבין על חלבו אשם תלוי. כצ''ל וכך היא הגי' בפרק ד' דיבמות בהלכה ב' ולתנא דמתני' דס''ל אין חייבין על חלבו כרת א''כ אין כאן אשם תלוי דאין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת:
וַאֲפִילוּ בַּשָּׁעָה שֶּׁהָיוּ לוֹקְחִין בְּהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה אֵינוֹ נִלְקָח מַעֲשֵׂר לֵיאָכֵל בִּירוּשָׁלֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואפי' בשעה וכו'. אהא דקתני אינו נלקח בכסף מעשר וכו' מפרש לה דלא תיקשי מאי קמ''ל פשיטא דמכיון דספק בהמה הוא ספק חיה ואינו קרב שלמים מהיכי תיתי ילקח לבשר תאוה שמא בהמה הוא ובהמה אינה נקחית לבשר תאוה בכסף מעשר הלכך קאמר דהאי מתני' לא צריכא אלא אפי' בשעה שהיו לוקחין בהמה לבשר תאוה כדאמרינן לעיל בפ''ק דמעשרות בראשונה היו לוקחין אח''כ התקינו שלא יהו לוקחין אלא לשלמים וזה לא נלקח בכסף מעשר לאכול בשר תאוה בירושלים אפי' באותה שעה:
וְחַייָב בִּזְרוֹעַ וּבִלְחָיַיִם וּבַקֵּיבָה. רִבִּי לָֽעְזָר פּוֹטֵר. רִבִּי לָֽעְזָר דּוּ אָמַר עַכְשָׁיו הוּא נִסְתַּפֵּק לוֹ דּוּ אָמַר פָּטוּר. וְרַבָּנִין דִּינוּן מָרִין מִין הוּא עִיקָּרוֹ. אִינּוּן אָֽמְרִין חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וחייב בזרוע וכו'. ומפרש טעם פלוגתייהו דר''א דהוא אמר עכשיו נסתפק הוא לנו דילמא בהמה דילמא חיה הוא לפיכך דהוא אומר פטור מטעם המוציא מחבירו אבל רבנן דאינון אמרין מין הוא עיקרו ובריה בפני עצמו הוא כדלעיל לפיכך הוא דאינון אמרין דחייב במתנות דהתורה רבתה אותו לכך:
מַתְנִיתָא דְּלָא כְרִבִּי. דְּתַנֵּי הִקְדִּישׁ חַייָתוֹ וּבְהֵמָתוֹ לֹא הִקְדִּישׁ אֶת הַכּוֹי. רִבִּי אוֹמֵר הִקְדִּישׁ אֶת הַכּוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מתניתא דלא כרבי דתני בברייתא הקדיש וכו' רבי אומר הקדיש את הכוי. דממ''נ הקדש הוא אם הוא בהמה או אם הוא חיה וה''ה לכותב חייתו ובהמתו לבנו ות''ק כתנא דידן ס''ל:
אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה. נָזִיר. שֶׁזֵּה בְהֵמָה. נָזִיר. שֶׁאֵין זֶה חַיָּה. נָזִיר. שֶׁאֵין זֶה בְהֵמָה. נָזִיר. שֶׁזֶּה חַיָּה וּבְהֵמָה. נָזִיר. שֵׁין זֶה לֹא חַיָּה וְלֹא בְהֵמָה. נָזִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר הריני נזיר וכו'. כלומר בין שאמר כך ובין שאמר כך לעולם אמרינן ספקו לחומרא והוי נזיר כדתנן סוף פ''ה דנזיר:
רִבִּי חַגַּיי בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לָמָּה לֹא תַנִּינָן הָרוֹבַע וְהַנִּרְבַּע מִמֶּנּוּ חַייָב. אָמַר לֵיהּ תַנֵּיתָהּ בְּסוֹפָהּ וּשְׁאָר כָּל דְּרָכָיו שָׁוִין לַחָיָּה וְלַבְּהֵמָה.'
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך התרומה והבכורים
למה לא תנינן הרובע והנרבע ממינו חייב. וה''ז שוה לבהמה ולחיה וא''ל תניתה להא בסיפא ושאר כל דרכיו וכו' וה''ז ג''כ בכלל:
משנה: כֵּיצַד מַפְרִישִׁין אֶת הַבִּיכּוּרִין. יוֹרֵד אָדָם לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְאֵינָה שֶׁבִּיכֵּירָה אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּיכֵּר רִימּוֹן שֶׁבִּיכֵּר קוֹשְׁרָן בְגֶמִי וְאוֹמֵר הֲרֵי אֶלּוּ בִּיכּוּרִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה כֵן חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּיכּוּרִין מֵאַחַר שֶׁיִּתָּֽלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' כיצד מפרישין הבכורים יורד וכו' תאנה שבכרה וכו'. אף על פי שלא נגמרו כל צרכן קושרן בגמי לסימן וקורא להן שם ואומר הרי אלו ביכורים ואין צריך לחזור ולקרות להן שם לאחר שיגמרו ויתלשו וטעמייהו דרבנן מפרש בגמרא משום דכתיב הנה הבאתי את ראשית פרי וגו' בשעת הבאה צריך שיהו פרי אבל לא בשעת הפרשה ור''ש ס''ל שצריך לחזור ולקרות להן שם לאחר שיתלשו דדריש ולקחת מראשית כל פרי שאף בשעת לקיחה וקריאת שם צריך שיהו פרי ואין הלכה כרבי שמעון:
הלכה: כֵּיצַד מַפְרִישִׁין אֶת הַבִּיכּוּרִין כול'. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן לֹא קָרָא שֵׁם בְּתָלוּשׁ לֹא קִידְּשׁוּ אֵינָן מְדַמְּעִין אֵין חַייָב עֲלֵיהֶן חוֹמֶשׁ וְאֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן חוּץ לַחוֹמָה. מַה טַעֲמָא דְּרַבָּנִין. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה. בִּשְׁעַת הֲבָאָה פֶּרִי אַף בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה. אֲפִילוּ בוֹסֵר אֲפִילוּ פַגִּים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן מַה בִּשְׁעַת הֲבָאָה פֶּרִי אַף בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה פֶּרִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מ''ט דרבנן וכו' אבל בשעת הפרשה כו'. כצ''ל כמפורש במתני':
גמ' על דעתיה דר''ש וכו'. כלומר דלר''ש מעכב הוא קריאת השם בתלוש שאם לא קרא עליהן בכורים אחר שנתלשו לא קדשו כלל לא לענין דמוע ולא לענין חיוב חומש לזר האוכלן ולא לענין מלקות לכהן האוכלן חוץ לחומה לאחר שנכנסו לירושלים ויצאו:
פדאו. לפטר חמור בכוי חוזר ופודה אותו בשה לפיכך אם אח''כ מת אחד מהן פטור דהכהן מוציא מחבירו הוא ועליו להביא ראיה דהרי הוא שלו:
גמ' אזהו כוי וכו'. רבנין אמרין מין הוא עיקרו. בפני עצמו ולא יכלו חכמים לעמוד עליו מאיזה מין הוא:
רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי. בִּיכּוּרֵי יִיחוּר מַהוּ שֶׁיַּתִירוּ חֲנָטוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' זעירא בעי. אליבא דר''ש דס''ל שצריך לקרותן בכורים בתלוש ואם כשתייר מהאילן ביכורי יחור אחד במחובר מהו שיתירו חנטו במה שקרא שם על פירות יחור הזה בעוד שחנטו דאפשר הואיל וקרא שם בתלוש על שארי פירות האילן הזה הותרו גם בכורי יחור הזה או דילמא דלר''ש צריך קריאת שם בתלוש על כל הפירות שרוצה להביאן לבכורים וענין בעיא זו בכגון שאין כאן ששים שהוא שיעור הבכורים מדבריהם כדלקמיה עד שיצטרפו בכורי היחור עמהן ולא איפשיטא לר''ש:
תַּנֵּי מִי שֶׁהָיוּ בִּיכּוּרָיו גְּרוֹגְרוֹת הָיָה מְעַטְּרָן תְּאֵינִים. וְצִימּוּקִים הָיָה מְעַטְּרָן עֲנָבִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני וכו'. לפרש עטרו את בכוריהן דקתני במתני':
תַּנֵּי הַבִּיכּוּרִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. רֵאשִׁית הַגֵּז אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תְּרוּמָה טְמֵיאָה אֶחָד 11a מִשִּׁשִּׁים. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל הַבִּיכּוּרִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. פֵּיאָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. רֵאשִׁית הַגֵּז אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תְּרוּמָה טְמֵיאָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תְּרוּמָה שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים מַקְפִּידִין עָלֶיהָ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. מַה אִית לָךְ. כְּגוֹן תְּרוּמַת הַכְּלֵיסִין וְהֶחָרוּבִין וּשְׂעוֹרִין שֶׁבְּאֶדּוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ועטרה של זית בראשו. לפי שהוא ממין שבעה והעלין שלו יותר יפים משארי מין שבעה:
בעזרה וכו'. כלומר עד שהגיעו לעזרה היו מסיימין לפסוק כל הנשמה תהלל יה הללויה ומשהגיעו לעזרה התחילו הלוים בשיר ארוממך כדתנן לקמן:
תני ר' ישמעאל וכו'. מוסיף הוא על הברייתא קמייתא בתרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כדמפרש מה אית לך שאין מקפידין כגון תרומת הכלוסין וכו' שאלו אינן חשובין וכדאמר נמי לעיל בפ''ב דערלה בהלכה א' שאם נפלה סאה מהן לתוך מאה חולין אין צריך להרים:
משנה: כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּיכּוּרִים. כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לְעִירוֹ שֶׁלַּמַּעֲמָד וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמוּנֶּה אוֹמֵר לָהֶם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵּית י֨י אֱלֹהֵינוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' הקרובים. לירושלים מביאין תאנים וענבים בעודן לחין והרחוקים מביאין אותן גרוגרות וצימוקין לפי שהלחין אינן יכולין להתקיים בדרך רחוקה:
והשור הולך לפניהן וכו'. והוא הקרבן שלמים דאמרינן בפ' דלעיל שמצוה להביא עם הבכורים ובגמרא פליגי בה דאיכא למ''ד שזה השור הוא לקיץ המזבח ועולה הוא:
ועטרה של זית בראשו. ולפי שהזית משבעת המינין הוא והוא האילן היותר יפה ועלהו רענן:
שלחו לפניהן. שלוחין לאנשי ירושלים להודיען מביאתן ובתוך כך מעטרין את הבכורים שלהן ומפרכסין אותן שנותנין הלחים והיפים שבהן מלמעלה:
הפחות והסגנים. של כהונה ושל לויה ושאר החשובים וכן הגזברים של הקדש יוצאין לקראתן לכבדן:
לפי כבוד הנכנסין וכו'. אם מרובים הן יוצאין לקראתן מרובים ואם מועטים מועטים:
כל בעלי אומניות שבירושלים היו עומדין מפניהן. ואע''פ שאין צריכין לעמוד מפני ת''ח ולהבטל ממלאכתן מ''מ מפני מביאי הביכורים היו עומדין דחביבה מצוה בשעתה ובגמרא הכא אמרו דמטעם זה עומדין מפני גומלי חסד עם המת שמלוין ונושאין אותו וכן מפני נושאי התנוק לברית מילה:
מתני' כל העיירות שבמעמד. ענין המעמדות מפורש בפ''ד דתענית שהתקינו נביאים הראשונים כ''ד משמרות ועל כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים ושל לוים ושל ישראל וכו' ובזמן הבאת הבכורים היו מתכנסות כל העיירות שבאותו המעמד לעיר אחת של המעמד כדי שלא יעלו יחידים ומשום ברוב עם הדרת מלך:
ולא היו נכנסין לבתים. מפרש בגמרא מפני אהל הטומאה:
ולמשכים. כשהן משכימים בשחר היה הממונה אומר להן קומו וכו' וקאמר בגמרא שבדרך כשהן מהלכין אומרים שמחתי באומרים לי בית ה' נלך וכו':
הלכה: כְּגוֹן יְהוֹיָרִיב וּמַכִּירָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' עד היכן נקראו. קרוביס:
עד כדי שהוא יכול לתרום מן המובחר. כלומר שיכול להביאן כמו שהפריש אותן מן המובחר ולא יתקלקלו:
ביקש להביא דבילה. גרוגרות לאחר שנדרסין והן נקראין עיגולי דבילה אם יכול להביא נאמר אם היתה דבילה קעילית שהוא מהמקום המובחר לדבילה מביא ואם ממקום בצרה אינן חשובין כל כך ואינו מביא משם:
גמ' כגון יהורב ומכיריו. יהורב הוא שם משמר הראשון עם המכירים שלו והשייכים אליו וכן ידעיה ומכיריו וכן כולם:
וְיָלִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. תַּנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל מִפְּנֵי אוֹהֶל הַטּוּמְאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פשיטא שהוא מקריב שלמים. לזה השור ההולך לפניהם דכן מסתבר שהרי הבכורים טעונין קרבן שלמים עמהן ומכל מקום אשכחן דפליגי בה דר' אימי אמר שמקריבו שלמים ורב אמר שהוא לעולה לקיץ המזבח ומביא שלמים אחרים עמהן:
יחיד שנתעצל ולא בא. עם בני המעמד מה יעשה שלהביא שור עם הבכורים שלו הרבה הוא להיחיד וקאמר מביא גדי וקרניו מצופות כסף והוא הולך לפני הבכורים שלו:
וילינו בבית הכנסת. דקס''ד דלנים ברחוב מפני שהן מרובים וא''כ ילינו בבהכ''נ שהיא גדולה:
מפני אהל טומאה. ויש לחוש גם בבהכ''נ שמא יארע איזה טומאה ויטמאו כולן באהל:
בַּדֶּרֶךְ הָיוּ אוֹמְרִים שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית י֨י נֵלֵךְ. בִּרוּשָׁלֵם הָיוּ אוֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִיךְ יְרוּשָׁלֵם. בְּהַר הַבָּיִת הָיוּ אוֹמְרִים הַלְלוּ יָ'הּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ כול'. בָּעֲזָרָה הָיוּ אוֹמְרִים כָּל הַנְּשָׁמָה תְהַלֵּל יָ'הּ הַלְלוּ יָ'הּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ועטרה של זית בראשו. לפי שהוא ממין שבעה והעלין שלו יותר יפים משארי מין שבעה:
בעזרה וכו'. כלומר עד שהגיעו לעזרה היו מסיימין לפסוק כל הנשמה תהלל יה הללויה ומשהגיעו לעזרה התחילו הלוים בשיר ארוממך כדתנן לקמן:
תני ר' ישמעאל וכו'. מוסיף הוא על הברייתא קמייתא בתרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כדמפרש מה אית לך שאין מקפידין כגון תרומת הכלוסין וכו' שאלו אינן חשובין וכדאמר נמי לעיל בפ''ב דערלה בהלכה א' שאם נפלה סאה מהן לתוך מאה חולין אין צריך להרים:
משנה: הַקְּרוֹבִים מְבִיאִין תְּאֵינִים וַעֲנָבִים וְהָֽרְחוֹקִים מְבִיאִין גְּרוֹגְּרוֹת וְצִימּוּקִים. וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶן וְקַרְנָיו מְצוּפּוֹת זָהָב וַעֲטָרָה שֶׁלְזַיִת בְּרֹאשׁוֹ. הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶן עַד שֶׁהֵן מַגִּיעִין קָרוֹב לִירוּשָׁלֵם. הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלֵם שָֽׁלְחוּ לִפְנֵיהֶן וְעִיטְּרוּ אֶת בִּיכּוּרֵיהֶן. הַפַּחוֹת הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִין לִקְרָאתָן. לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִין הָיוּ יוֹצְאִין. כָּל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלֵם עוֹמְדִים בִּפְנֵיהֶן וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם אַחֵינוּ אַנְשֵׁי מָקוֹם פְּלוֹנִי בָּאתֶם בְּשָׁלוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' הקרובים. לירושלים מביאין תאנים וענבים בעודן לחין והרחוקים מביאין אותן גרוגרות וצימוקין לפי שהלחין אינן יכולין להתקיים בדרך רחוקה:
והשור הולך לפניהן וכו'. והוא הקרבן שלמים דאמרינן בפ' דלעיל שמצוה להביא עם הבכורים ובגמרא פליגי בה דאיכא למ''ד שזה השור הוא לקיץ המזבח ועולה הוא:
ועטרה של זית בראשו. ולפי שהזית משבעת המינין הוא והוא האילן היותר יפה ועלהו רענן:
שלחו לפניהן. שלוחין לאנשי ירושלים להודיען מביאתן ובתוך כך מעטרין את הבכורים שלהן ומפרכסין אותן שנותנין הלחים והיפים שבהן מלמעלה:
הפחות והסגנים. של כהונה ושל לויה ושאר החשובים וכן הגזברים של הקדש יוצאין לקראתן לכבדן:
לפי כבוד הנכנסין וכו'. אם מרובים הן יוצאין לקראתן מרובים ואם מועטים מועטים:
כל בעלי אומניות שבירושלים היו עומדין מפניהן. ואע''פ שאין צריכין לעמוד מפני ת''ח ולהבטל ממלאכתן מ''מ מפני מביאי הביכורים היו עומדין דחביבה מצוה בשעתה ובגמרא הכא אמרו דמטעם זה עומדין מפני גומלי חסד עם המת שמלוין ונושאין אותו וכן מפני נושאי התנוק לברית מילה:
מתני' כל העיירות שבמעמד. ענין המעמדות מפורש בפ''ד דתענית שהתקינו נביאים הראשונים כ''ד משמרות ועל כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים ושל לוים ושל ישראל וכו' ובזמן הבאת הבכורים היו מתכנסות כל העיירות שבאותו המעמד לעיר אחת של המעמד כדי שלא יעלו יחידים ומשום ברוב עם הדרת מלך:
ולא היו נכנסין לבתים. מפרש בגמרא מפני אהל הטומאה:
ולמשכים. כשהן משכימים בשחר היה הממונה אומר להן קומו וכו' וקאמר בגמרא שבדרך כשהן מהלכין אומרים שמחתי באומרים לי בית ה' נלך וכו':
הלכה: עַד הֵיכָן. עַד כְּדֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לִתְרוֹם מִן הַמּוּבְחָר. בִּיקֵּשׁ לְהָבִיא דְבֵילָה. נֹאמַר אִם הָֽיְתָה קְעִילִית מֵבִיא. אִם הָֽיְתָה בוֹצְרִית אֵינוֹ מֵבִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' עד היכן נקראו. קרוביס:
עד כדי שהוא יכול לתרום מן המובחר. כלומר שיכול להביאן כמו שהפריש אותן מן המובחר ולא יתקלקלו:
ביקש להביא דבילה. גרוגרות לאחר שנדרסין והן נקראין עיגולי דבילה אם יכול להביא נאמר אם היתה דבילה קעילית שהוא מהמקום המובחר לדבילה מביא ואם ממקום בצרה אינן חשובין כל כך ואינו מביא משם:
גמ' כגון יהורב ומכיריו. יהורב הוא שם משמר הראשון עם המכירים שלו והשייכים אליו וכן ידעיה ומכיריו וכן כולם:
פְּשִׁיטָא שֶׁהוּא מַקְרִיב שְׁלָמִים. רִבִּי אִימִּי אָמַר מַקְרִיב שְׁלָמִים. רַב אָמַר מְקֵיצִין בָּהֶן אֶת הַמִּזְבֵּחַ. רּבִּי זְעִירָא בָּעֵי. יָחִיד שֶׁנִּתְעָצֵל וְלֹא בָא מֵבִיא גְדִי וְקַרְנָיו מְצוּפּוֹת כֶּסֶף.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פשיטא שהוא מקריב שלמים. לזה השור ההולך לפניהם דכן מסתבר שהרי הבכורים טעונין קרבן שלמים עמהן ומכל מקום אשכחן דפליגי בה דר' אימי אמר שמקריבו שלמים ורב אמר שהוא לעולה לקיץ המזבח ומביא שלמים אחרים עמהן:
יחיד שנתעצל ולא בא. עם בני המעמד מה יעשה שלהביא שור עם הבכורים שלו הרבה הוא להיחיד וקאמר מביא גדי וקרניו מצופות כסף והוא הולך לפני הבכורים שלו:
וילינו בבית הכנסת. דקס''ד דלנים ברחוב מפני שהן מרובים וא''כ ילינו בבהכ''נ שהיא גדולה:
מפני אהל טומאה. ויש לחוש גם בבהכ''נ שמא יארע איזה טומאה ויטמאו כולן באהל:
וַעֲטָרָה שֶׁלְזַיִת בְּרֹאשׁוֹ. שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ועטרה של זית בראשו. לפי שהוא ממין שבעה והעלין שלו יותר יפים משארי מין שבעה:
בעזרה וכו'. כלומר עד שהגיעו לעזרה היו מסיימין לפסוק כל הנשמה תהלל יה הללויה ומשהגיעו לעזרה התחילו הלוים בשיר ארוממך כדתנן לקמן:
תני ר' ישמעאל וכו'. מוסיף הוא על הברייתא קמייתא בתרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כדמפרש מה אית לך שאין מקפידין כגון תרומת הכלוסין וכו' שאלו אינן חשובין וכדאמר נמי לעיל בפ''ב דערלה בהלכה א' שאם נפלה סאה מהן לתוך מאה חולין אין צריך להרים:
וְכִי יֵשׁ קָטוֹן וְגָדוֹל בִּירוּשָׁלֵם. אֶלָּא כֵינִי מַתְנִיתָא בְּאוֹכְלוֹסִין. לְפִי רוֹב נִכְנָסִין הָיוּ יוֹצְאִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכי יש קטן וגדול בירושלים. כלומר מאחר דקתני הפחות והסגנים וגזברים יוצאין לקראתן א''כ מעתה וכי יש קטן וגדול בירושלים לומר שזה חשוב יותר מאלו ומאי האי דהדר וקתני לפי כבוד הנכנסין היו יוצאין:
אלא כיני מתני'. לא לענין חשיבות קאמר אלא דה''ק באוכלוסין הרבה או מעט לפי רוב הנכנסין היו יוצאין רוב אוכלסין ואם מועטין מועטין:
וְלֹא כֵן תַּנֵּי תָקוֹם וְהָדַרְתָּ. מַה קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן כִּיס אַף הִידּוּר שֶׁאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן כִּיס. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁהוּא אַחַת לְקִיצִּים. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָא בַּר חִייָא. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כּוֹחָן שֶׁלָּעוֹשֵׂי מִצְווֹת. שֶׁמִּפְּנֵי זָקֵן אֵין עוֹמְדִין וּמִפְּנֵי עוֹשֵׂי מִצְווֹת עוֹמְדִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אִילֵּין דְּקַייְמִין מִן קוֹמֵי מֵיתָא לָא מִן קוֹמֵי מֵיתָא אִינּוּן קַייָמִין לוֹן אֶלָּא מִן קוֹמֵי אִילֵּין דִּגְמָלִים לֵיהּ חֶסֶד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא כן תני תקום והדרת. כתיב מה קימה וכו' ולאפוקי אם בטל ממלאכתו הוא מחמת כך ואמאי קתני כל בעלי אומניות עומדין מלפניהן ומשני שנייא היא הכא שהוא אחת לקיצין פעם אחת לזמנים בשנה אבל מפני זקן אם אתה מחמיר על בעלי אומניות לקום נמצא בטל ממלאכתו כל יום:
ר' יוסי בר' בון וכו'. ולדידיה טעמא דגדול כחן של עושי מצוה וחביבה מצוה בשעתה:
אלא מן קומי אילין דגמלין ליה חסד. שמלוין ונושאין אותו וגדול כחן של עושי מצות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source