Le texte Le vocabulaire Les révisions
Bikourim
Daf 10b
משנה: כֵּיצַד מַפְרִישִׁין אֶת הַבִּיכּוּרִין. יוֹרֵד אָדָם לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְאֵינָה שֶׁבִּיכֵּירָה אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּיכֵּר רִימּוֹן שֶׁבִּיכֵּר קוֹשְׁרָן בְגֶמִי וְאוֹמֵר הֲרֵי אֶלּוּ בִּיכּוּרִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה כֵן חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּיכּוּרִין מֵאַחַר שֶׁיִּתָּֽלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע.
Traduction
Comment prélève-t-on les prémices? On descend dans son jardin, et lorsqu’on y voit une première figue mûre, ou une grappe de raisin, ou une grenade mûre, on l’entoure d’une liane (73)Identifié à juste titre par Maïmonide avec gamin, gomme, que Freitag traduit: Planta recens ex arida progerminans. et on la désigne pour servir de prémices. R. Simon dit: malgré cette opération, on les dénomme de nouveau comme prémices, après les avoir cueillies.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כיצד מפרישין הבכורים יורד וכו' תאנה שבכרה וכו'. אף על פי שלא נגמרו כל צרכן קושרן בגמי לסימן וקורא להן שם ואומר הרי אלו ביכורים ואין צריך לחזור ולקרות להן שם לאחר שיגמרו ויתלשו וטעמייהו דרבנן מפרש בגמרא משום דכתיב הנה הבאתי את ראשית פרי וגו' בשעת הבאה צריך שיהו פרי אבל לא בשעת הפרשה ור''ש ס''ל שצריך לחזור ולקרות להן שם לאחר שיתלשו דדריש ולקחת מראשית כל פרי שאף בשעת לקיחה וקריאת שם צריך שיהו פרי ואין הלכה כרבי שמעון:
הלכה: כֵּיצַד מַפְרִישִׁין אֶת הַבִּיכּוּרִין כול'. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן לֹא קָרָא שֵׁם בְּתָלוּשׁ לֹא קִידְּשׁוּ אֵינָן מְדַמְּעִין אֵין חַייָב עֲלֵיהֶן חוֹמֶשׁ וְאֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן חוּץ לַחוֹמָה. מַה טַעֲמָא דְּרַבָּנִין. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה. בִּשְׁעַת הֲבָאָה פֶּרִי אַף בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה. אֲפִילוּ בוֹסֵר אֲפִילוּ פַגִּים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן מַה בִּשְׁעַת הֲבָאָה פֶּרִי אַף בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה פֶּרִי.
Traduction
D’après R. Simon (qui dit, au § 1, que malgré cette opération, on les dénomme de nouveau etc.), lorsqu’on n’a pas fait la désignation nominale sur des fruits coupés, ils ne sont pas consacrés (76)Sifri sur Korah, n° 117.; ils ne forment pas un mélange interdit en cas de jonction avec du profane (même au-dessous de cent parts); on n’est pas tenu d’ajouter un 5e supplémentaire si on les consomme, et l’on ne subit pas la peine des coups si on les manges hors de l’enceinte. Quel est le motif des autres rabbins pour autoriser la désignation antérieure? C’est que, disent-ils, il est écrit (Dt 26, 10): Maintenant, voici que j’ai apporté les premiers fruits de la terre; il faut donc qu’à ce moment le fruit soit mûr, mais lors de la désignation il peut n’être que du verjus, ou un produit hâtif. Selon R. Simon au contraire, il faut même pour cette dernière opération que le fruit soit mûr.
Pnei Moshe non traduit
גמ' על דעתיה דר''ש וכו'. כלומר דלר''ש מעכב הוא קריאת השם בתלוש שאם לא קרא עליהן בכורים אחר שנתלשו לא קדשו כלל לא לענין דמוע ולא לענין חיוב חומש לזר האוכלן ולא לענין מלקות לכהן האוכלן חוץ לחומה לאחר שנכנסו לירושלים ויצאו:
מ''ט דרבנן וכו' אבל בשעת הפרשה כו'. כצ''ל כמפורש במתני':
הלכה: אֵי זֶהוּ כּוֹי. 10b אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר עֵז שֶׁעָלָה עַל גַּבֵּי צְבִי וּצְבִי שֶׁעָלָה עַל גַּבֵּי עִיזָּה. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין מִין הוּא עִיקָּרוֹ וְלֹא יָֽכְלוּ חֲכָמִים לַעֲמוֹד עָלָיו.
Traduction
Qu’appelle-t-on ywk? C’est, dit R. Eliézer, le produit d’un bouc qui a sailli une biche, ou d’un cerf qui a sailli une chèvre. Selon les rabbins, c’est une sorte spéciale (primordiale), que les sages n’ont pu définir.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אזהו כוי וכו'. רבנין אמרין מין הוא עיקרו. בפני עצמו ולא יכלו חכמים לעמוד עליו מאיזה מין הוא:
פדאו. לפטר חמור בכוי חוזר ופודה אותו בשה לפיכך אם אח''כ מת אחד מהן פטור דהכהן מוציא מחבירו הוא ועליו להביא ראיה דהרי הוא שלו:
פָּדוּי בְּכוֹי חוֹזֵר וּפוֹדֶה בְשֶׂה. לְפִיכָךְ אִם מֵת אֶחָד מֵהֶן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָֽרְאָיָה.
Traduction
Ce qui a été racheté par l’antilope devra être racheté à nouveau pour un agneau. Aussi, lorsque l’un des deux (le racheté, ou le remplaçant) est mort, le cohen qui réclamerait devra fournir la preuve qu’il n’a pas reçu d’agneau (jusque là, le simple israélite bénéficie du doute).
רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי. בִּיכּוּרֵי יִיחוּר מַהוּ שֶׁיַּתִירוּ חֲנָטוֹ.
Traduction
R. Zeira demanda: est-ce que les prémices d’une branche greffée sur son vieil arbre (dont les produits mûrissent plus vite) peuvent impliquer les fruits de la souche s’ils fleurissent à ce moment? (Question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
ר' זעירא בעי. אליבא דר''ש דס''ל שצריך לקרותן בכורים בתלוש ואם כשתייר מהאילן ביכורי יחור אחד במחובר מהו שיתירו חנטו במה שקרא שם על פירות יחור הזה בעוד שחנטו דאפשר הואיל וקרא שם בתלוש על שארי פירות האילן הזה הותרו גם בכורי יחור הזה או דילמא דלר''ש צריך קריאת שם בתלוש על כל הפירות שרוצה להביאן לבכורים וענין בעיא זו בכגון שאין כאן ששים שהוא שיעור הבכורים מדבריהם כדלקמיה עד שיצטרפו בכורי היחור עמהן ולא איפשיטא לר''ש:
מַתְנִיתָא דְלֹא כְרִבִּי לָֽעְזָר. דְּתַנֵּי רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר כּוֹי (אֵין) חַייָבִין עַל חֶלְבּוֹ אָשָׁם תָּלוּי. מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרַב. דְּרַב [אָמַר] כָּל שֶׁאֵיפְשַׁר לַעֲמוֹד עַל וַודָּאוֹ לֹא יְהוּ חַייָבִין עַל סְפֵיקוֹ אָשָׁם תָּלוּי. פָּתַר לָהּ חֲלוּקִין עַל דִּבְרֵי רִבִּי לָֽעְזָר.
Traduction
Notre Mishna, en disant (§ 10), ''elle n’entraîne pas la peine capitale'', sans dispenser toutefois du devoir d’offrir un sacrifice de doute, doit être conforme à R. Eliézer qui dit (72)''Tossefta, à ce, II; Babli, Kritot, 18b.'': l’on est tenu d’offrir un sacrifice de doute, si par erreur l’on a mangé de sa graisse; elle est contraire à Rav, qui dit: lorsqu’on ne peut pas constater la certitude de la défense, on n’est pas tenu en cas de doute d’offrir le sacrifice douteux. On peut admettre que les autres sages contestent l’avis isolé de R. Eliézer (et que Rav suit l’avis des rabbins).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתני' דלא כר' אלעזר דתני ר' אלעזר אומר כוי חייבין על חלבו אשם תלוי. כצ''ל וכך היא הגי' בפרק ד' דיבמות בהלכה ב' ולתנא דמתני' דס''ל אין חייבין על חלבו כרת א''כ אין כאן אשם תלוי דאין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת:
מתניתא דלא כרב דרב אמר כל שא''א לעמוד על ודאו לא יהו חייבין על ספיקו אשם תלוי כצ''ל. וכך הוא ביבמות שם דפליגי התם בהא ורב ס''ל דבעינן חתיכה מב' חתיכות באשם תלוי כגון ב' חתיכות לפניו א' של חלב וא' של שומן ואכל אחת מהן ואינו יודע איזו אכל דזה אפשר לעמוד אח''כ על ודאו אבל חתיכה אחת ספק היא של חלב ספק היא שומן ואכלו זה אי אפשר לעמוד בבירור על ודאו אינו מביא אשם תלוי וא''כ הך ברייתא דר' אלעזר פליגא על רב דהא כוי אי אפשר לעמוד על ודאו מה הוא ומחייב ליה באשם תלוי:
פתר לה. רב דחלוקין חביריו על דברי ר' אלעזר וכדקאמר הכא דמתני' דידן דלא כר' אלעזר ורב כהך סתמא ס''ל:
וַאֲפִילוּ בַּשָּׁעָה שֶּׁהָיוּ לוֹקְחִין בְּהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה אֵינוֹ נִלְקָח מַעֲשֵׂר לֵיאָכֵל בִּירוּשָׁלֵם.
Traduction
Même à l’époque où l’on achetait des bêtes domestiques pour des repas de luxe, on ne devait pas acheter de l’antilope avec de l’argent de 2e dîme pour en manger à Jérusalem (pas plus que l’on ne peut l’employer à l’achat d’animaux sauvages, non présentables à l’autel).
Pnei Moshe non traduit
ואפי' בשעה וכו'. אהא דקתני אינו נלקח בכסף מעשר וכו' מפרש לה דלא תיקשי מאי קמ''ל פשיטא דמכיון דספק בהמה הוא ספק חיה ואינו קרב שלמים מהיכי תיתי ילקח לבשר תאוה שמא בהמה הוא ובהמה אינה נקחית לבשר תאוה בכסף מעשר הלכך קאמר דהאי מתני' לא צריכא אלא אפי' בשעה שהיו לוקחין בהמה לבשר תאוה כדאמרינן לעיל בפ''ק דמעשרות בראשונה היו לוקחין אח''כ התקינו שלא יהו לוקחין אלא לשלמים וזה לא נלקח בכסף מעשר לאכול בשר תאוה בירושלים אפי' באותה שעה:
וְחַייָב בִּזְרוֹעַ וּבִלְחָיַיִם וּבַקֵּיבָה. רִבִּי לָֽעְזָר פּוֹטֵר. רִבִּי לָֽעְזָר דּוּ אָמַר עַכְשָׁיו הוּא נִסְתַּפֵּק לוֹ דּוּ אָמַר פָּטוּר. וְרַבָּנִין דִּינוּן מָרִין מִין הוּא עִיקָּרוֹ. אִינּוּן אָֽמְרִין חַייָב.
Traduction
On est tenu d’en prélever pour le cohen, est il dit, l’épaule, les mâchoires et l’estomac. R. Eliézer en dispense''. R. Eliézer qui dit que pour cet animal il y a doute, déclare ici qu’il a dispense; mais les autres sages disant que c’est une sorte spéciale, la déclarent soumise aux droits.
Pnei Moshe non traduit
וחייב בזרוע וכו'. ומפרש טעם פלוגתייהו דר''א דהוא אמר עכשיו נסתפק הוא לנו דילמא בהמה דילמא חיה הוא לפיכך דהוא אומר פטור מטעם המוציא מחבירו אבל רבנן דאינון אמרין מין הוא עיקרו ובריה בפני עצמו הוא כדלעיל לפיכך הוא דאינון אמרין דחייב במתנות דהתורה רבתה אותו לכך:
מַתְנִיתָא דְּלָא כְרִבִּי. דְּתַנֵּי הִקְדִּישׁ חַייָתוֹ וּבְהֵמָתוֹ לֹא הִקְדִּישׁ אֶת הַכּוֹי. רִבִּי אוֹמֵר הִקְדִּישׁ אֶת הַכּוֹי.
Traduction
Notre Mishna est en opposition avec Rabbi, puisqu’il est dit: celui qui déclare consacrés ses animaux sauvages et ses bêtes domestiques n’y implique pas de droit l’antilope; selon Rabbi, elle y est comprise.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא דלא כרבי דתני בברייתא הקדיש וכו' רבי אומר הקדיש את הכוי. דממ''נ הקדש הוא אם הוא בהמה או אם הוא חיה וה''ה לכותב חייתו ובהמתו לבנו ות''ק כתנא דידן ס''ל:
אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה. נָזִיר. שֶׁזֵּה בְהֵמָה. נָזִיר. שֶׁאֵין זֶה חַיָּה. נָזִיר. שֶׁאֵין זֶה בְהֵמָה. נָזִיר. שֶׁזֶּה חַיָּה וּבְהֵמָה. נָזִיר. שֵׁין זֶה לֹא חַיָּה וְלֹא בְהֵמָה. נָזִיר.
Traduction
Lorsqu’on a fait vœu de naziréat sur la foi que cet animal douteux est sauvage, le naziréat est valable, et de même, il l’est si l’on a déclaré que cet animal est domestique, ou qu’il participe des 2 genres, ou enfin qu’il n’est d’aucune de ces 2 sortes.
Pnei Moshe non traduit
אמר הריני נזיר וכו'. כלומר בין שאמר כך ובין שאמר כך לעולם אמרינן ספקו לחומרא והוי נזיר כדתנן סוף פ''ה דנזיר:
רִבִּי חַגַּיי בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לָמָּה לֹא תַנִּינָן הָרוֹבַע וְהַנִּרְבַּע מִמֶּנּוּ חַייָב. אָמַר לֵיהּ תַנֵּיתָהּ בְּסוֹפָהּ וּשְׁאָר כָּל דְּרָכָיו שָׁוִין לַחָיָּה וְלַבְּהֵמָה.'
Traduction
R. Hagaï demanda en présence de R. Yossé: pourquoi ne dit-on pas que la bête du même genre, produit de celle qui l’a sailli, est soumise aux mêmes droits? Ce cas est compris dans ce qui est dit à la fin de la Mishna: ''pour tout le reste, on le traite à l’égal de la bête sauvage ou domestique''.
Pnei Moshe non traduit
למה לא תנינן הרובע והנרבע ממינו חייב. וה''ז שוה לבהמה ולחיה וא''ל תניתה להא בסיפא ושאר כל דרכיו וכו' וה''ז ג''כ בכלל:
הדרן עלך התרומה והבכורים
Bikourim
Daf 11a
משנה: הַקְּרוֹבִים מְבִיאִין תְּאֵינִים וַעֲנָבִים וְהָֽרְחוֹקִים מְבִיאִין גְּרוֹגְּרוֹת וְצִימּוּקִים. וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶן וְקַרְנָיו מְצוּפּוֹת זָהָב וַעֲטָרָה שֶׁלְזַיִת בְּרֹאשׁוֹ. הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶן עַד שֶׁהֵן מַגִּיעִין קָרוֹב לִירוּשָׁלֵם. הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלֵם שָֽׁלְחוּ לִפְנֵיהֶן וְעִיטְּרוּ אֶת בִּיכּוּרֵיהֶן. הַפַּחוֹת הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִין לִקְרָאתָן. לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִין הָיוּ יוֹצְאִין. כָּל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלֵם עוֹמְדִים בִּפְנֵיהֶן וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם אַחֵינוּ אַנְשֵׁי מָקוֹם פְּלוֹנִי בָּאתֶם בְּשָׁלוֹם.
Traduction
Les habitants rapprochés offrent des figues et raisins frais; les éloignés offrent des fruits secs (de crainte de détérioration). Un bœuf marche devant, aux cornes dorées, une couronne d’olivier en tête. Une flûte les précède en faisant résonner l’écho, jusqu’à l’approche de Jérusalem. Arrivé là, on envoyait des représentants et l’on couronnait les prémices d’ornements (79)On rangeait les fruits et autour de l'ensemble, on disposait les plus beaux en cercle.. Les chefs des cohanim avec leurs lieutenants et les trésoriers viennent au-devant des nouveaux arrivés, sortant dans un rapport proportionnel aux arrivants. Tous les ouvriers occupés à Jérusalem se lèvent devant eux (80)''Cf. Babli, Qidushin 33a; Hulin 54b.'' pour s’informer de leur santé et leur disent: Nos frères, habitants de tel endroit, soyez les bienvenus!
Pnei Moshe non traduit
מתני' הקרובים. לירושלים מביאין תאנים וענבים בעודן לחין והרחוקים מביאין אותן גרוגרות וצימוקין לפי שהלחין אינן יכולין להתקיים בדרך רחוקה:
והשור הולך לפניהן וכו'. והוא הקרבן שלמים דאמרינן בפ' דלעיל שמצוה להביא עם הבכורים ובגמרא פליגי בה דאיכא למ''ד שזה השור הוא לקיץ המזבח ועולה הוא:
ועטרה של זית בראשו. ולפי שהזית משבעת המינין הוא והוא האילן היותר יפה ועלהו רענן:
שלחו לפניהן. שלוחין לאנשי ירושלים להודיען מביאתן ובתוך כך מעטרין את הבכורים שלהן ומפרכסין אותן שנותנין הלחים והיפים שבהן מלמעלה:
הפחות והסגנים. של כהונה ושל לויה ושאר החשובים וכן הגזברים של הקדש יוצאין לקראתן לכבדן:
לפי כבוד הנכנסין וכו'. אם מרובים הן יוצאין לקראתן מרובים ואם מועטים מועטים:
כל בעלי אומניות שבירושלים היו עומדין מפניהן. ואע''פ שאין צריכין לעמוד מפני ת''ח ולהבטל ממלאכתן מ''מ מפני מביאי הביכורים היו עומדין דחביבה מצוה בשעתה ובגמרא הכא אמרו דמטעם זה עומדין מפני גומלי חסד עם המת שמלוין ונושאין אותו וכן מפני נושאי התנוק לברית מילה:
משנה: כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּיכּוּרִים. כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לְעִירוֹ שֶׁלַּמַּעֲמָד וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמוּנֶּה אוֹמֵר לָהֶם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵּית י֨י אֱלֹהֵינוּ.
Traduction
Comment les apporte-t-on au Temple? Les habitants de communes d’un même district (74)La Palestine était divisée en 24 cercles, ayant chacun son chef local pour les offrandes. se réunissaient au chef-lieu du district, et passaient la nuit sur la place publique, sans entrer dans les maisons (75)Pour éviter toute possibilité de contact impur.. Le lendemain de grand matin, le préposé disait: Venez et montons à Sion, vers la maison de l’Eternel notre Dieu (Jr 31, 6).
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל העיירות שבמעמד. ענין המעמדות מפורש בפ''ד דתענית שהתקינו נביאים הראשונים כ''ד משמרות ועל כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים ושל לוים ושל ישראל וכו' ובזמן הבאת הבכורים היו מתכנסות כל העיירות שבאותו המעמד לעיר אחת של המעמד כדי שלא יעלו יחידים ומשום ברוב עם הדרת מלך:
ולא היו נכנסין לבתים. מפרש בגמרא מפני אהל הטומאה:
ולמשכים. כשהן משכימים בשחר היה הממונה אומר להן קומו וכו' וקאמר בגמרא שבדרך כשהן מהלכין אומרים שמחתי באומרים לי בית ה' נלך וכו':
הלכה: עַד הֵיכָן. עַד כְּדֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לִתְרוֹם מִן הַמּוּבְחָר. בִּיקֵּשׁ לְהָבִיא דְבֵילָה. נֹאמַר אִם הָֽיְתָה קְעִילִית מֵבִיא. אִם הָֽיְתָה בוֹצְרִית אֵינוֹ מֵבִיא.
Traduction
Jusqu’à quelle distance les habitants sont-ils proches? Si elle est assez courte pour que l’on puisse prélever des meilleurs produits et qu’ils restent verts à Jérusalem. Lorsqu’on veut p. ex. offrir des figues comprimées, on peut en apporter si elles sont aussi belles qu’à Keila (81)Neubauer, p. 132., non si elles sont chétives comme à Boçra.
Pnei Moshe non traduit
גמ' עד היכן נקראו. קרוביס:
עד כדי שהוא יכול לתרום מן המובחר. כלומר שיכול להביאן כמו שהפריש אותן מן המובחר ולא יתקלקלו:
ביקש להביא דבילה. גרוגרות לאחר שנדרסין והן נקראין עיגולי דבילה אם יכול להביא נאמר אם היתה דבילה קעילית שהוא מהמקום המובחר לדבילה מביא ואם ממקום בצרה אינן חשובין כל כך ואינו מביא משם:
הלכה: כְּגוֹן יְהוֹיָרִיב וּמַכִּירָיו.
Traduction
On entend par gens d’un même district (§ 2), p. ex. ceux du ressort du prêtre Yehoyarib (1Ch 9, 10).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כגון יהורב ומכיריו. יהורב הוא שם משמר הראשון עם המכירים שלו והשייכים אליו וכן ידעיה ומכיריו וכן כולם:
וְיָלִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. תַּנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל מִפְּנֵי אוֹהֶל הַטּוּמְאָה.
Traduction
Que ne passaient-ils la nuit à la synagogue? R. Halafta b. Saul répond qu’il n’y entraient pas pour éviter toute impureté provenant par contagion de la tente (du même toit).
Pnei Moshe non traduit
וילינו בבית הכנסת. דקס''ד דלנים ברחוב מפני שהן מרובים וא''כ ילינו בבהכ''נ שהיא גדולה:
מפני אהל טומאה. ויש לחוש גם בבהכ''נ שמא יארע איזה טומאה ויטמאו כולן באהל:
פְּשִׁיטָא שֶׁהוּא מַקְרִיב שְׁלָמִים. רִבִּי אִימִּי אָמַר מַקְרִיב שְׁלָמִים. רַב אָמַר מְקֵיצִין בָּהֶן אֶת הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי זְעִירָא בָּעֵי. יָחִיד שֶׁנִּתְעָצֵל וְלֹא בָא מֵבִיא גְדִי וְקַרְנָיו מְצוּפּוֹת כֶּסֶף.
Traduction
– Il va sans dire que le bœuf sera sacrifié sur l’autel. Mais sera-ce en holocauste, ou comme sacrifice pacifique? Selon R. Imi, ce sera un sacrifice pacifique (dont le propriétaire mangera la majeure part); selon Rav, on en débarrassera l’autel (en holocauste). R. Zeira enseigna: lorsqu’un homme seul se trouve avoir été en retard (et ne peut offrir seul un bœuf, aux cornes dorées, il présentera un chevreau, aux cornes argentées.
Pnei Moshe non traduit
פשיטא שהוא מקריב שלמים. לזה השור ההולך לפניהם דכן מסתבר שהרי הבכורים טעונין קרבן שלמים עמהן ומכל מקום אשכחן דפליגי בה דר' אימי אמר שמקריבו שלמים ורב אמר שהוא לעולה לקיץ המזבח ומביא שלמים אחרים עמהן:
יחיד שנתעצל ולא בא. עם בני המעמד מה יעשה שלהביא שור עם הבכורים שלו הרבה הוא להיחיד וקאמר מביא גדי וקרניו מצופות כסף והוא הולך לפני הבכורים שלו:
וַעֲטָרָה שֶׁלְזַיִת בְּרֹאשׁוֹ. שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה.
Traduction
Pour le couronne-t-on d’olivier? parce que c’est de l’une des 7 espèces privilégiées de la Palestine.
Pnei Moshe non traduit
ועטרה של זית בראשו. לפי שהוא ממין שבעה והעלין שלו יותר יפים משארי מין שבעה:
בַּדֶּרֶךְ הָיוּ אוֹמְרִים שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית י֨י נֵלֵךְ. בִּרוּשָׁלֵם הָיוּ אוֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִיךְ יְרוּשָׁלֵם. בְּהַר הַבָּיִת הָיוּ אוֹמְרִים הַלְלוּ יָ'הּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ כול'. בָּעֲזָרָה הָיוּ אוֹמְרִים כָּל הַנְּשָׁמָה תְהַלֵּל יָ'הּ הַלְלוּ יָ'הּ.
Traduction
En route, on disait (Ps 122, 1): Je me réjouis quand on me dit: Allons au temple du Seigneur (78)Voir Ekha-rabba, sur Lament. 1, 17.. Lorsqu’on était arrivé à Jérusalem, on récitait la suite: Nos pieds se sont fixés dans ton enceinte, Jérusalem. Lors de l’arrivée à la montage sainte, on entonnait le cantique (Ps 150): Alleluiah. Louez l’Eternel dans son sanctuaire etc.
Pnei Moshe non traduit
בעזרה וכו'. כלומר עד שהגיעו לעזרה היו מסיימין לפסוק כל הנשמה תהלל יה הללויה ומשהגיעו לעזרה התחילו הלוים בשיר ארוממך כדתנן לקמן:
תַּנֵּי הַבִּיכּוּרִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. רֵאשִׁית הַגֵּז אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תְּרוּמָה טְמֵיאָה אֶחָד 11a מִשִּׁשִּׁים. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל הַבִּיכּוּרִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. פֵּיאָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. רֵאשִׁית הַגֵּז אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תְּרוּמָה טְמֵיאָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תְּרוּמָה שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים מַקְפִּידִין עָלֶיהָ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. מַה אִית לָךְ. כְּגוֹן תְּרוּמַת הַכְּלֵיסִין וְהֶחָרוּבִין וּשְׂעוֹרִין שֶׁבְּאֶדּוֹם.
Traduction
– On a enseigné: les prémices des fruits auront une proportion de 1/60, la prémice de la tonte 1/60, de même que l’oblation de l’impur aura 1/60. R. Ismaël dit aussi: les prémices seront de 1/60, ainsi que la pea, l’oblation de l’impur et celle des objets dont le cohen n’a pas souci (77)''Cf. Tossefta à Trouma, 5; et ci-dessus, Orla 2, 1, fin.'', savoir celle que l’on prélève sur les figues inférieures, sur les choux et sur l’orge de l’Idumée.
Pnei Moshe non traduit
תני ר' ישמעאל וכו'. מוסיף הוא על הברייתא קמייתא בתרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כדמפרש מה אית לך שאין מקפידין כגון תרומת הכלוסין וכו' שאלו אינן חשובין וכדאמר נמי לעיל בפ''ב דערלה בהלכה א' שאם נפלה סאה מהן לתוך מאה חולין אין צריך להרים:
תַּנֵּי מִי שֶׁהָיוּ בִּיכּוּרָיו גְּרוֹגְרוֹת הָיָה מְעַטְּרָן תְּאֵינִים. וְצִימּוּקִים הָיָה מְעַטְּרָן עֲנָבִים.
Traduction
On a enseigné: celui qui a pour prémices des figues sèches les couronnera de vertes; celui qui offre en prémices des raisins secs les entourera au moins d’un rang de raisins frais.
Pnei Moshe non traduit
תני וכו'. לפרש עטרו את בכוריהן דקתני במתני':
וְכִי יֵשׁ קָטוֹן וְגָדוֹל בִּירוּשָׁלֵם. אֶלָּא כֵינִי מַתְנִיתָא בְּאוֹכְלוֹסִין. לְפִי רוֹב נִכְנָסִין הָיוּ יוֹצְאִין.
Traduction
– Comment la Mishna dit-elle que l’on sort au devant des arrivants, en raison de l’honneur à leur rendre? Ne sait-on pas qu’à Jérusalem l’égalité règne, et qu’il n’y a ni grands ni petits? Voici ce qu’elle a voulu dire: On sortait en foule, dans un nombre proportionnel à celui des arrivants.
Pnei Moshe non traduit
וכי יש קטן וגדול בירושלים. כלומר מאחר דקתני הפחות והסגנים וגזברים יוצאין לקראתן א''כ מעתה וכי יש קטן וגדול בירושלים לומר שזה חשוב יותר מאלו ומאי האי דהדר וקתני לפי כבוד הנכנסין היו יוצאין:
אלא כיני מתני'. לא לענין חשיבות קאמר אלא דה''ק באוכלוסין הרבה או מעט לפי רוב הנכנסין היו יוצאין רוב אוכלסין ואם מועטין מועטין:
וְלֹא כֵן תַּנֵּי תָקוֹם וְהָדַרְתָּ. מַה קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן כִּיס אַף הִידּוּר שֶׁאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן כִּיס. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁהוּא אַחַת לְקִיצִּים. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָא בַּר חִייָא. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כּוֹחָן שֶׁלָּעוֹשֵׂי מִצְווֹת. שֶׁמִּפְּנֵי זָקֵן אֵין עוֹמְדִין וּמִפְּנֵי עוֹשֵׂי מִצְווֹת עוֹמְדִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אִילֵּין דְּקַייְמִין מִן קוֹמֵי מֵיתָא לָא מִן קוֹמֵי מֵיתָא אִינּוּן קַייָמִין לוֹן אֶלָּא מִן קוֹמֵי אִילֵּין דִּגְמָלִים לֵיהּ חֶסֶד.
Traduction
Pourquoi déranger les ouvriers? Ne déduit-on pas (82)Babli, Qidushin 39b. du verset (Lv 19, 32): Tu te lèveras devant un vieillard et l’honoreras, que toute expression de respect sera, comme ce devoir là, rendue de façon à ne pas causer une perte d’argent? C’est différent pour la cérémonie des prémices, qui n’a lieu qu’une fois l’an. R. Yossé bar R. Aboun dit au nom de R. Houna b. Hiya (83)''Ib. 33a; casuist. Yad Elie, n° 54.'': On peut conclure de là quelle est la valeur attachée aux personnes qui exécutent les préceptes religieux, puisque devant un vieillard l’ouvrier n’est pas tenu de se déranger de son travail, tandis qu’il le doit pour ceux qui viennent offrir les prémices. Aussi ajoute-t-il, ceux qui se lèvent devant les morts lorsqu’on les porte au cimetière rendent hommage, moins aux morts, qu’à ceux qui accomplissent la bonne œuvre de les transporter.
Pnei Moshe non traduit
ולא כן תני תקום והדרת. כתיב מה קימה וכו' ולאפוקי אם בטל ממלאכתו הוא מחמת כך ואמאי קתני כל בעלי אומניות עומדין מלפניהן ומשני שנייא היא הכא שהוא אחת לקיצין פעם אחת לזמנים בשנה אבל מפני זקן אם אתה מחמיר על בעלי אומניות לקום נמצא בטל ממלאכתו כל יום:
ר' יוסי בר' בון וכו'. ולדידיה טעמא דגדול כחן של עושי מצוה וחביבה מצוה בשעתה:
אלא מן קומי אילין דגמלין ליה חסד. שמלוין ונושאין אותו וגדול כחן של עושי מצות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source