Vayedaber

וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְעָבַד עוּבְדָא כְוָתֵיהּ. וְהָא רִבִּי מֵאִיר פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָא כְוָתֵיהּ. וְהָא רִבִּי עַקִיבָא פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָא כְוָתֵיהּ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פיסקא מעשה שבאו בניו וכו'. ור''ג פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיהו בתמיה והא ר''מ וכו' כדמייתי לקמן:

פסקא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר׃ אַתְיָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן פְּעָמִים שֶּׁאָדָם קוֹרֵא אֶת שְׁמַע אַחַת לִפְנֵי עַמּוּד הַשַּׁחַר וְאַחַת לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר וְנִמְצָא יוֹצֵא חוֹבָתוֹ שֶׁל יוֹם וְשֶׂל לַיְלָה. הָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַרְבִית אַף בְּשַׁחֲרִית כֵּן. אוֹ יְהֵא בָהּ כַּיי דָּמַר רִבִּי זְעִירָא תַּנָּאֵי אַחֲוֹי דְּרַב חִייָא בַּר אַשִּׁיא וּדְרַב אַבַּא בַּר חָנָה הַקּוֹרֵא עִם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר לֹא 6b יָצָא כִּי מַשְׁכִּימִין הָיוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הא ר''ג כר''ש בערבית. כלומר בק''ש של ערבית ודאי שמענו דס''ל כוותיה והא הוא דמבעיא לן אם אף בשחרית כן דס''ל נמי כוותיה כשקורא מיד אחר עמוד השחר יוצא י''ח או דיבא כהאי דאמר ר' זעירא הקורא עם אנשי המשמר לא יצא מפני שמשכימין היו לקרותה מיד אחר עלות השחר ועיקר זמנה בשחרית עם הנץ החמה ולא ס''ל ר''ג כוותיה דר''ש בשל שחרית ולא איפשיטא אליבא דר''ג:

אתיא דרבן גמליאל כר' שמעון. דאמר דיוצא בק''ש של ערבית אם קראה לפני עמוד השחר:

וְהֵן אַשְׁכְּחָן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָתֵיהּ. כְּיַי דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל הַסְּפִיחִין מוּתָּרִין חוּץ מִסְּפִיחֵי כְּרוּב שֶׁאֵין כְּיוֹצֵא בָּהֶן בִּירָקוֹת שָׂדֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל הַסְּפִיחִין אֲסוּרִין. ר' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי עָבַד עוּבְדָא בִשְׁמִיטְתָא חָמָא חַד מְלַקֵּט סְפִיחֵי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ וְלֵית אָסוּר. וְלָאו סְפִיחַ אִינּוּן. אָמַר לֵיהּ וְלַאו אַתְּ הוּא שֶׁאַתְּ מַתִּיר. אָמַר לֵיהּ וְאֵין חֲבֵרַי חוֹלְקִין עָלָי. וְקָרֵי עַלוֹי וּפֹרֶץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. וְכֵן הֲוָת לֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כל הספיחין אסורין. מדבריהם ואפי' מיני תבואה וקטנית גזרו עליהם מטעם זה ורשב''י עבד עובדא בשמיטתא כוותייהו דחכמים כדמסיים ואזיל וא''כ כל אלו לא סמכו על עצמן למעשה ומפני מה ר''ג דפליג עם רבנן ועבד עובדא כוותיה:

חוץ מספיחי כרוב. שאין כיוצא בהם בירקות שדה שדרך רוב האדם לזורעם בגינות וגזרו עליהן חכמים שמא יזרעם בגינה ויאמר ספיחין הן:

כהאי דתנינן תמן. פ''ט דשביעית כל הספיחין מותרין לכל בשביעית דהא דכתיב את ספיח קצירך לא תקצור היינו שלא יקצור כדרך שקוצר בכל שנה אלא קוצר מעט מעט ואוכל:

וְהֵן אַשְׁכְּחָן דְּרִבִּי עֲקִיבָא פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָתֵיהּ. כְּיַי דְּתַנִּינָן תַּמָּן הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת מִשְּׁנֵי מֵתִים. אֵבֶר מִן הַמֵּת מִשְּׁנֵי מֵתִים. אֵבֶר מִן הַחַי מִשְׁנֵי אֲנָשִׁים. רִבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטָהֲרִין. תַּנִּי מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ קוּפָּה מְלֵאָה עֲצָמוֹת מִכְּפַר טַּבִּי וְהִנִּחוּהָ בָּאַוִּיר הַכְּנֶסֶת בְּלוֹד. וְנִכְנַס תּוֹדְרוֹס הָרוֹפֶא וְנִכְנְסוּ כָּל הָרוֹפְאִים עִמּוֹ. אָמַר תּוֹדְרוֹס הָרוֹפֶא אֵין כַּאן שִׁדְרָה מִמֵּת אֶחָד וְלֹא גוּלְגּוֹלֶת מִמֵּת אֶחָד. אָֽמְרוּ הוֹאִיל וְיֵשׁ כַּאן מְטָהֲרִין וְיֵשׁ כַּאן מְטַמְּאִין. נַעֲמוֹד עַל הַמִּנְיָן. הִתְחִילוּ מֵרִבִּי עֲקִיבָא וְטִהֵר. אָֽמְרוּ לוֹ הוֹאִיל וְהָיִיתָ מְטַמֵּא וְטִיהַרְתָּ טָהוֹר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

התחילו מר''ע. למנות והוא טיהר ומשום חכמים דפליגי עליה:

ר''ע מטמא. באהל וחכמים מטהרין מטומאת אהל:

אבר מן החי מב' אנשים. חצי אבר נתלש מחי זה וחצי אבר כזה נתלש מחי אחר ונראין כאבר אחד:

השדרה והגלגלת מב' מתים. חצי חוליות השדרה ממת זה וחצי חוליות השדרה ממת זה וכן הגלגלת:

והן. והיכא אשכחן להא דפליג ר''מ עם רבנן ואפ''ה לא עבד עובדא כוותיה:

כהאי דתנינן תמן. בפ''ב דאהלות:

וְהֵן אַשְׁכְּחָן דְּרִבִּי מֵאִיר פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָתֵיהּ. דְּתַנִּי סָכִין אַלְווֹנְתִּית לְחֹלֶה בְּשַׁבָּת. אֵימָתַי שֶׁטָּֽרְפוֹ בְשֶׁמֶן וּבְיַיִן מֵעֶרֶב שַׁבָּת. אֲבָל אִם לֹא טָֽרְפוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אָסוּר. תַּנִּי אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מַתִּיר הָיָה רִבִּי מֵאִיר לִטְרוֹף יַיִן וְשֶׁמֶן וְלָסוֹךְ לְחֹלֶה בְשַׁבָּת. וּכְבָר חָלָה וּבִקַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֵן וְלֹא הִנִּיחַ לָנוּ. וְאָמַרְנוּ לוֹ רִבִּי דְּבָרֶיךְ מְבַטֵּל בְּחַיֶּיךָ. וְאָמַר לָן אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מֵקַל לַאֲחֵרִים מַחְמִיר אֲנִי עַל עַצְמִי דְּהָא פְּלִיגֵי עָלַי חֲבֵרָי.

משנה: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית מִשֶּׁיַכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בֵּין תְּכֵלֶת לְכָרָתָן. (וְגוֹמְרָהּ) עַד הֵנֵץ הַחַמָּה. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ (בְּנֵי) מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכַּאן וָאֵילַךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' משיכיר בין תכלת ללבן. בין חוטי תכלת לחוטי לבן שבציצית:

בין תכלת לכרתן. כרתן כרישין פו''רש בלעז וצבע התכלת קרוב לגוון כרתן:

עד הנץ החמה. עד שעה שהחמה מתחלת לזרוח בראשי ההרים:

עד שלש שעות. ביום עד סוף שעה שלישית שהוא רביע היום בזמן שהימים והלילות שוין ולעולם זמן ק''ש הוא עד רביע היום בין שהימים ארוכים בין קצרים וכן הא דתנן לקמן תפלת השחר עד ד' שעות ביום היינו עד שליש היום ולפי ששליש היום הוא ד' שעות בזמן שהימים והלילות שוין נקט ד' שעות וכל מקום שנזכר במשנה כך וכך שעות ביום על דרך זה אתה צריך לחשוב ולדון:

שכן דרך בני מלכים. שאין עומדין ממטתן עד סוף שעה שלישית. ורחמנא דאמר ובקומך עד שעה שכל בני אדם עומדים ממטתן קאמר והלכ' כר' יהושע ומיהו לכתחל' צריך לכוון לקרות ק''ש עם הנץ החמה כמו שהיו הותיקין עושים:

לא הפסיד. כלומר לא הפסיד מלברך לפניה ולאחריה אלא אע''פ שעברה עונתה קורא ומברך לפניה ולאחריה:

כאדם שהוא קורא בתורה. אע''פ שלא יצא ידי חובת ק''ש בעונתה יש לו קבול שכר כקורא בתורה:

כָּל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. אִם כֵּן לָמָּה אָֽמְרוּ חֲכָמִים וכו' אִם אַתְּ אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה עֲמוּד הַשַּׁחַר הוּא סָבוּר שֶׁלֹּא עָלָה עֲמוּד הַשַּׁחַר. נִמְצָא אוֹכֵל וּמִתְחַיֵּב. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ עַד חֲצוֹת. אֲפִילוּ הוּא אוֹכֵל אַחַר חֲצוֹת אֵינוֹ מִתְחַיֵּב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כל הנאכלין ליום א' קדשים קלים. כלומר אע''ג דאיכא קדשי קדשי' הנאכלין ליום א' כחטאת ואשם ותיבת כל הוא דדייק דלא תני והנאכלין ליום א' הלכך קאמר דאי הוה תני הכי ה''א דלא גזרו חכמים לכתחילה עד חצות אלא בקדשי קדשי' דחמירי ואע''ג דלענין חיובא דנותר שוין הן מ''מ מכיון דהאוכלין בקדשי קלים מרובים הן ביותר שנאכלין לכל אדם סד''א דלא גזרו בהן למיעבד הרחקה כמו בקדשי קדשים דהאוכלין מועטין הן שאינן נאכלין אלא לזכרי כהונה וחיישינן טפי דלא אתו לידי נותר ומש''ה קאמר כל הנאכלין דאפי' קדשי קלים אמרו בהן חכמים עד חצות ומשום סייג כדמפרש ואזיל דשמא יטעה ויבא לידי חיוב:

אֲנָן תַּנִּינָן אֲכִילַת פְּסָחִים. אִית דְּלָא תַנָּא אֲכִילַת פְּסָחִים. מַאן תַּנָּא אֲכִילַת פְּסָחִים רַבָּנָן. וּמַאן דְּלָא תַּנָּא אֲכִילַת פְּסָחִים רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וּמַאִי טַעֲמָא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר נֶאֱמַר כַּאן לַיְלָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לַיְלָה. מַה לַיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן חֲצוֹת. אַף כַּאן חֲצוֹת. אָמַר רִבִּי חוּנָה וְלֵית כַּאן אֲכִילַת פְּסָחִים אֲפִילוּ כְרַבָּנָן דְּתַנִּינָן הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולית כאן אכילת פסחים אפי' כרבנן. כלומר דלא היא דאפי' לרבנן דס''ל דמן התורה זמן אכילת פסחים כל הלילה אפ''ה לא מצינן למיתני בהדי אינך דאם עבר חצות מותרין עכ''פ לאכלן או להקטירן עד עלות השחר דלא אמרו חכמים אלא לכתחילה אבל באכילת פסחים לא משכחת לה אפי' בדיעבד שהרי גזרו חכמים טומאה עליהן כדתנן בסוף פסחים הפסח אחר חצות מטמא את הידים:

נאמר כאן לילה. ואכלו את הבשר בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה:

רבי אליעזר. דס''ל דמדאורייתא הוא עד חצות:

רבנן. דאינהו סברי דמדאורייתא זמן אכילת פסחים כל הלילה:

פיסקא ולא זו בלבד וכו'. אנן תנינן אכילת פסחים. היו גורסין במתני' גם אכילת פסחים שמצותן עד שיעלה עמוד השחר:

יאית דבעי מימר. דשאני הכא דתמן בהני עובדי היו יכולין לקיים דברי חכמים ולפיכך לא סמכו על דעת עצמן למעשה אבל הכא כבר עבר זמן דחכמים ולפיכך אמר לון עבידו עובדא כוותי דידי:

וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְעָבַד עוּבְדָּא כְּוָתֵיהּ. שַׁנְיָא הָכָא שֶׁהִיא לְשִׁינּוּן. מֵעַתָּה אַף מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְאִית 7a דְּבָעֵי מֵימַר תַּמָּן הָיוּ יְכוֹלִין לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים. בְּרַם הָכָא כְּבַר עָבַר חַצּוֹת וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים אָמַר לָוֹן עוֹבְדִין עוֹבַד כְּוָּתֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שנייא הכא שהיא לשינון. ללימוד ואינו מפסיד בקריאת שמע ואפי' לאחר שעבר זמן ודחי לה הש''ס להאי שינויא דאם כן מעתה אף משיעלה עמוד השחר יקרא ולמה אמר להן אם לא עלה עמוד השחר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source