מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פְּלִיגָא דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי קָרֵי מִזְמוֹרֵי בַתְרֵיהּ. וְהָא תַנִּי אֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. פָּתַר לָהּ בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁל שַׁחֲרִית. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב אַבָּא בַּר יִרְמְיָה שָׁלֹשׁ תְּכֵיפוֹת הֵן. תֵּכֶף לִסְּמִיכָה שְׁחִיטָה. תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה. תֵּכֶף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה. תֵּכֶף לִסְּמִיכָה שְׁחִיטָה וְסָמַךְ וְשָׁחַט. תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָֽרְכוּ אֶת י֨י. תֵּכֶף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ יַעַנְךָ י֨י בְּיוֹם צָרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵי רִבִּי בּוּן כָּל מִי שֶׁהוּא תוֹקֵף סְמִיכָה לִשְׁחִיטָה אֵין פְּסוּל נוֹגֵעַ בְּאוֹתוֹ קָרְבָּן. וְכָל מִי שֶׁהוּא תוֹקֵף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתָהּ סְעוּדָה. וְכָל מִי שֶׁהוּא תוֹקֵף גְאוּלָּה לִתְפִילָּה אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אַנָּא תְכֵפִית גְּאוּלָּה לִתְפִילָּה וְאִיתְצְדֵית בְּאַנְגָּרִיָּא מוֹבִילָה הֲדָם לְפַלָּטִין אָֽמְרוּ לֵיהּ רַבֵּנוּ רְבוּ הִיא. אִית בְּנֵי אִינְשֵׁי הָבִין פְּרִיטִין מַחְכִּים פַּלָּטִין. אָמַר רִבִּי אִמִּי כָּל מִי שְׁאֵינוֹ תוֹקֵף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה לְמַה הוּא דוֹמֶה. לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא וְהִרְחִיק עַל פִּתְחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. יָצָא לֵידַע מַה הוּא מְבַקֵּשׁ וּמְצָאוֹ שֶׁהִפְלִיג עוֹד הוּא הִפְלִיג.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עוד הוא הפליג. גם המלך הפליג ממנו:
שבא והרתיק. ודפק:
רבו היא. וכי זה דבר גדול הוא לך הא אית בני אינשי שנותנין ממון בשביל להכיר הפלטין ולראות המלך:
ואיתצדית באנגריא. ונלכדתי במס באותו היום שכפו אותי להביא הדס לפלטין של מלך:
אין פסול נוגע. מובטח לו שלא יארע שום פסול אח''כ באותו קרבן:
יהיו לרצון אמרי פי. וסיפיה דקרא צורי וגואלי וסמיך ליה יענך ה' בתפילה:
פתר לה באמת ויציב של שחרית. ודינא אחריתא קמ''ל בהאי ברייתא דצריך לסמוך גאולה לתפילה בשחרית וכדרב זעירא:
והא תני אין אומר דברים אחר אמת ויציב. וקס''ד דאק''ש של ערבית קאי וכהאי מ''ד דאין להפסיק בפסוקים אחרים בין ק''ש לשינה:
קרי מזמורים בתרה. דק''ש קודם השינה:
פסקא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד חֲצוֹת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כַּחֲכָמִים. רִבִּי יָסָא מְפַקֵּד לַחֲבֵרָייָא אִין בָּעִיתוּן מִתְעַסְּקָא בְאוֹרָֽיְתָא אַתּוּן קַרְייָה שְׁמַע קוֹדֶם חֲצוֹת וּמִתְעַסְּקִין. מִילְתֵיהּ אָֽמְרָה שֶׁהֲלָכָה כַּחֲכָמִים מִילְתֵיהּ אָֽמְרָה שֶׁאָמַר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. תַּנִּי הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁחַר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. בָּעֶרֶב לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. מַּה בֵין הַקּוֹרֵא בְשַׁחֲרִית. וּמַה בֵין הַקּוֹרֵא בְעַרְבִית. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב יוֹסֵף מַה טַעַם אָֽמְרוּ אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שְׁמַע בְּבֵיתוֹ בְעֶרֶב 6a בִּשְׁבִיל לְהַבְרִיחַ אֶת הַמַּזִּיקִין. מִילְתֵיהּ אָֽמְרָה שֶׁאֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר כֵּן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי כַּד הֲוָה נָחִית לְעִיבּוּרָה הֲוָה מִקַּבֵּל גַּבֵּי רִבִּי יַעֲקֹב גָּרוֹסָה וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מִטַּמֵּר בֵּינֵי קוֹפָייָא מִשְׁמַעְנָא הֵיךְ הֲוָה קָרֵי וְחָזַר וְקָרֵי עַד דַהֲוָא שְׁקַע מִינֵיהּ גֵו שֵׁינָתֵיהּ. וּמַאִי טַעֲמָא רִבִּי אַחָא וְרִבִּי תַחְלִיפָתָא חָמוֹי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָּאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדוֹמוּ סֶלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמרו בלבבכם. זהו ק''ש שצריך כוונת הלב וסמיך ליה על משכבכם:
כד הוה נחית לעיבורה. כשהיה יורד לעיבור השנה והיה מקבלו ר' יעקב גרוסה בביתו ור''ז היה מטמין עצמו בין הקופות שלא ירגישו בו והיה רוצה לשמוע מנהגו בק''ש:
עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. ולא היה אומר דברים ופסוקים אחרים אחר ק''ש:
אין בעיתון מתעסקין באורייתא. אם אתם רוצים להתעסק בתורה כל הלילה תזהרו לקרות שמע קודם חצות ואח''כ תתעסקו בתורה:
מילתיה אמרה. שמעינן ממילתיה דס''ל שהלכה כחכמים דזמן קריאת שמע עד חצות:
מילתיה אמרה. וש''מ עוד ממילתיה דס''ל שאומר דברים אחר אמת ויציב והיינו אמת ואמונה והם היו רגילין לומר גם בערבית אמת ויציב כל זאת כדמשמע לקמן דקאמר פתר לה באמת ויציב סל שחרית אלמא דגם בערבית היו אומרים אמת ויציב וכלומר דע''כ דס''ל שאומרים פסוקים אחר ברכות ק''ש של ערבית קודם התפלה ואין חוששין לסמוך גאולה לתפלה בק''ש של ערבית משום דתפלות באמצע תקנום דאי לאו הכי מפני מה הזהירם על ק''ש בלבד ולא הזכיר להם כלום מתפלה אלא מפני שכבר התפללו תפלת ערבית מקודם א''כ מילתי' אמרה שאומר דברי' אחר אמת ויציב כלו' שאינו צריך לקרות שמע סמוך לשינתו ושלא יפסיק בדברים אחרים דהא אמר להם אתון קרייה שמע ומתעסקין בתורה אח''כ אלמא דק''ש של ערבית לאו דוקא סמוך לשינה והא דקאמר אחר אמת ויציב לישנא דמתני' נקט בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק ומפני סמסיימין אחר ק''ש באמת נקט הכי ור' ייסא ס''ל דיכול לומר איזה דברים ופסוקים אחר ק''ש של ערבית והכי מוכח מדלקמן:
בבית הכנסת. עם הציבור:
בערב לא יצא ידי חובתו. כדאמרי' לעיל בריש ההלכה אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דבר של תורה:
מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית. כלומר ומפני מה באמת לא תקנו לקרות בערבית גם בבהכ''נ בזמנה ולא יהא צריך כל א' וא' לחזור ולקרות בביתו:
בשביל להבריח את המזיקין. הלכך הואיל ובלאו הכי צריך כל א' וא' לקרות בביתו סמוך למטתו לא רצו לתקן שיהו הכל קוראין ביחד בזמנו שלא יסמוכו על זה ולא יקרא שוב סמוך למטתו:
מילתיה אמרה שאין אומר דברים אחר אמת ויציב. ש''מ דרב הונא ס''ל שאין צריך להפסיק בדברים אחרים בין ר''ש לשינה דתקנת ק''ש סמוך למטתו להבריח את המזיקין והכי ס''ל ר' שמואל בר נחמני דלקמיה שכך למדנו ממנהגו:
וְהֵן אַשְׁכְּחָן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָתֵיהּ. כְּיַי דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל הַסְּפִיחִין מוּתָּרִין חוּץ מִסְּפִיחֵי כְּרוּב שֶׁאֵין כְּיוֹצֵא בָּהֶן בִּירָקוֹת שָׂדֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל הַסְּפִיחִין אֲסוּרִין. ר' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי עָבַד עוּבְדָא בִשְׁמִיטְתָא חָמָא חַד מְלַקֵּט סְפִיחֵי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ וְלֵית אָסוּר. וְלָאו סְפִיחַ אִינּוּן. אָמַר לֵיהּ וְלַאו אַתְּ הוּא שֶׁאַתְּ מַתִּיר. אָמַר לֵיהּ וְאֵין חֲבֵרַי חוֹלְקִין עָלָי. וְקָרֵי עַלוֹי וּפֹרֶץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. וְכֵן הֲוָת לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל הספיחין אסורין. מדבריהם ואפי' מיני תבואה וקטנית גזרו עליהם מטעם זה ורשב''י עבד עובדא בשמיטתא כוותייהו דחכמים כדמסיים ואזיל וא''כ כל אלו לא סמכו על עצמן למעשה ומפני מה ר''ג דפליג עם רבנן ועבד עובדא כוותיה:
חוץ מספיחי כרוב. שאין כיוצא בהם בירקות שדה שדרך רוב האדם לזורעם בגינות וגזרו עליהן חכמים שמא יזרעם בגינה ויאמר ספיחין הן:
כהאי דתנינן תמן. פ''ט דשביעית כל הספיחין מותרין לכל בשביעית דהא דכתיב את ספיח קצירך לא תקצור היינו שלא יקצור כדרך שקוצר בכל שנה אלא קוצר מעט מעט ואוכל:
וְהֵן אַשְׁכְּחָן דְּרִבִּי עֲקִיבָא פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָתֵיהּ. כְּיַי דְּתַנִּינָן תַּמָּן הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת מִשְּׁנֵי מֵתִים. אֵבֶר מִן הַמֵּת מִשְּׁנֵי מֵתִים. אֵבֶר מִן הַחַי מִשְׁנֵי אֲנָשִׁים. רִבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטָהֲרִין. תַּנִּי מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ קוּפָּה מְלֵאָה עֲצָמוֹת מִכְּפַר טַּבִּי וְהִנִּחוּהָ בָּאַוִּיר הַכְּנֶסֶת בְּלוֹד. וְנִכְנַס תּוֹדְרוֹס הָרוֹפֶא וְנִכְנְסוּ כָּל הָרוֹפְאִים עִמּוֹ. אָמַר תּוֹדְרוֹס הָרוֹפֶא אֵין כַּאן שִׁדְרָה מִמֵּת אֶחָד וְלֹא גוּלְגּוֹלֶת מִמֵּת אֶחָד. אָֽמְרוּ הוֹאִיל וְיֵשׁ כַּאן מְטָהֲרִין וְיֵשׁ כַּאן מְטַמְּאִין. נַעֲמוֹד עַל הַמִּנְיָן. הִתְחִילוּ מֵרִבִּי עֲקִיבָא וְטִהֵר. אָֽמְרוּ לוֹ הוֹאִיל וְהָיִיתָ מְטַמֵּא וְטִיהַרְתָּ טָהוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
התחילו מר''ע. למנות והוא טיהר ומשום חכמים דפליגי עליה:
ר''ע מטמא. באהל וחכמים מטהרין מטומאת אהל:
אבר מן החי מב' אנשים. חצי אבר נתלש מחי זה וחצי אבר כזה נתלש מחי אחר ונראין כאבר אחד:
השדרה והגלגלת מב' מתים. חצי חוליות השדרה ממת זה וחצי חוליות השדרה ממת זה וכן הגלגלת:
כהאי דתנינן תמן. בפ''ב דאהלות:
והן. והיכא אשכחן להא דפליג ר''מ עם רבנן ואפ''ה לא עבד עובדא כוותיה:
וְהֵן אַשְׁכְּחָן דְּרִבִּי מֵאִיר פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָתֵיהּ. דְּתַנִּי סָכִין אַלְווֹנְתִּית לְחֹלֶה בְּשַׁבָּת. אֵימָתַי שֶׁטָּֽרְפוֹ בְשֶׁמֶן וּבְיַיִן מֵעֶרֶב שַׁבָּת. אֲבָל אִם לֹא טָֽרְפוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אָסוּר. תַּנִּי אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מַתִּיר הָיָה רִבִּי מֵאִיר לִטְרוֹף יַיִן וְשֶׁמֶן וְלָסוֹךְ לְחֹלֶה בְשַׁבָּת. וּכְבָר חָלָה וּבִקַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֵן וְלֹא הִנִּיחַ לָנוּ. וְאָמַרְנוּ לוֹ רִבִּי דְּבָרֶיךְ מְבַטֵּל בְּחַיֶּיךָ. וְאָמַר לָן אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מֵקַל לַאֲחֵרִים מַחְמִיר אֲנִי עַל עַצְמִי דְּהָא פְּלִיגֵי עָלַי חֲבֵרָי.
וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְעָבַד עוּבְדָא כְוָתֵיהּ. וְהָא רִבִּי מֵאִיר פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָא כְוָתֵיהּ. וְהָא רִבִּי עַקִיבָא פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָא כְוָתֵיהּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פיסקא מעשה שבאו בניו וכו'. ור''ג פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיהו בתמיה והא ר''מ וכו' כדמייתי לקמן:
פסקא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר׃ אַתְיָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן פְּעָמִים שֶּׁאָדָם קוֹרֵא אֶת שְׁמַע אַחַת לִפְנֵי עַמּוּד הַשַּׁחַר וְאַחַת לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר וְנִמְצָא יוֹצֵא חוֹבָתוֹ שֶׁל יוֹם וְשֶׂל לַיְלָה. הָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַרְבִית אַף בְּשַׁחֲרִית כֵּן. אוֹ יְהֵא בָהּ כַּיי דָּמַר רִבִּי זְעִירָא תַּנָּאֵי אַחֲוֹי דְּרַב חִייָא בַּר אַשִּׁיא וּדְרַב אַבַּא בַּר חָנָה הַקּוֹרֵא עִם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר לֹא 6b יָצָא כִּי מַשְׁכִּימִין הָיוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הא ר''ג כר''ש בערבית. כלומר בק''ש של ערבית ודאי שמענו דס''ל כוותיה והא הוא דמבעיא לן אם אף בשחרית כן דס''ל נמי כוותיה כשקורא מיד אחר עמוד השחר יוצא י''ח או דיבא כהאי דאמר ר' זעירא הקורא עם אנשי המשמר לא יצא מפני שמשכימין היו לקרותה מיד אחר עלות השחר ועיקר זמנה בשחרית עם הנץ החמה ולא ס''ל ר''ג כוותיה דר''ש בשל שחרית ולא איפשיטא אליבא דר''ג:
אתיא דרבן גמליאל כר' שמעון. דאמר דיוצא בק''ש של ערבית אם קראה לפני עמוד השחר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source