Berakhoth
Daf 66b
משנה: נִכְנַס לְכָרָךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר אַרְבַּע שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ. וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר וְצוֹעֵק לְעָתִיד לָבוֹא.
Traduction
En passant par une bourgade, on fait deux prières: l’un en entrant, l’autre en sortant. Ben-Azaï en dit quatre, savoir: deux en entrant et deux en sortant. On rand grâce pour le passé et l’on prie pour l’avenir.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אחת בכניסתו. שיכנס לשלום ואחת ביציאתו שיצא לשלום:
שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. בכניסתו אומר שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר מודה אני לפניך שהכנסתני לכרך זה לשלום הרי זה שתים בכניסתו בקש לצאת אומר שתוציאני מכרך זה לשלום לאחר שיצא אומר מודה אני לפניך שהוצאתני מכרך זה לשלום וכל כך למה מפני שצריך שיתן אדם הודאה לבוראו על מה שעבר עליו מן הטוב ויתפלל על העתיד שתבא לו טובה:
הלכה: נִכְנַס לְכָרָךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לְכָרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם. בִּיצִיאָתוֹ אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי כו'. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר אַרְבַּע שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ הוּא אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לְכָרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם. נִכְנַס אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְשָׁלוֹם כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִתּוֹכוֹ לְשָׁלוֹם. כְּשֶׁיֵּצֵא אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִכָּרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם. יָצָא אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי לִשָׁלוֹם כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם אוֹ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לְשָׁלוֹם. הֲדָא דְּאָמַר בִּמְדוּרוֹת גּוֹיִם אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אִם הָיָה מָקוֹם שֶׁהוֹרְגִין שָׁם אֲפִילוּ בִּמְדוּרוֹת יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
Traduction
A l’école de R. Ianaï on a enseigné que l’avis de nullité (dit dans la Mishna relativement à la femme enceinte) s’applique au cas où elle est prête à accoucher; mais auparavant la prière peut produire parfois l’effet désiré. R. Juda b. Pazi le propose aussi au cas précédent, car il est dit: Voici, il est comme l’argile dans la main du potier (Jr 18, 4). En effet, dit Rabbi, au nom de R. Ianaï (612)V. Midr. Rabba sur (Gn 72)., Rachel (613)''Ceci est l'exemple à la fois le plus curieux et le plus hardi des écarts du sens biblique opéré par le Talmud, en vue de l'exégèse; puisque ce n'était pas Rachel, mais Léah, qui était la mère de Dinah.'', au lieu d’enfanter Dina, devait d’abord mettre au monde un garçon; et c’est grâce à sa prière que cet enfant a changé de sexe avant de naître, ainsi qu’il est dit: Ensuite elle eut une fille, qu’elle appela Dina (Gn 30, 21). R. Juda ben-Pazi ajoute, au nom de R. Ianaï, que notre mère Rachel a été l’une des premières prophétesses, en prévoyant qu’elle aurait encore un enfant de son mari: l’Eternel m’ajoutera encore un autre fils, dit-elle (ibid. 24); elle n’en demanda pas plusieurs, mais un second (qui fut Benjamin). Si l’on est en route et que l’on entende parler de malheurs, on peut seulement dire: ''J’ai l’espoir ou la conviction qu’ils ne concernent pas ma famille''. Hillel l’ancien appliquait à ce cas ce verset: Il ne s’effrayera pas d’une mauvaise nouvelle (Ps 112, 7). En passant par un village, on fait deux prières: l’une en entrant, l’autre en sortant''. Que dit-on en entrant? ''Qu’il te plaise, Eternel mon Dieu et Dieu de nos ancêtres, de me faire entrer en paix dans cette localité''. En sortant, on dit: ''Je te rends grâce, seigneur mon Dieu, de m’avoir fait sortir''. Selon Ben-Azaï, on en dit quatre, ainsi composées: avant d’entrer, on demande la faveur d’y arriver en paix; lorsqu’on est entré, on en remercie l’Eternel. De même, pour la sortie, on demande à Dieu la grâce d’en sortir en paix, et on l’en remercie ensuite, en ajoutant le vœu d’arriver sans encombre chez soi ou dans telle autre localité. Toutefois, cette série de bénédictions ne doit se dire que lorsqu’on voyage parmi les païens (souvent hostiles), mais non sur une terre habitée par Israël. Si c’est un endroit où la justice accomplit des exécutions capitales (où il pourrait y avoir, en cas de confusion, danger de vie), il faut réciter ces bénédictions.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בכניסתו וכו'. הדא דאמר במדורת עכו''ם. בכרך שעכו''ם דרין בתוכו דשכיחא היזיקא אבל במקום ישראל א''צ לברך:
אם היה במקום שהורגין שם. שדנין דיני נפשות אפי' בכרך שדרין ישראל צריך לברך דשמא לא ימצא מי שילמד עליו זכות:
נִכְנַס לְבֵית הַכִּסֵּא מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר כָּבוֹד לָכֶם הַמְּכוּבָּדִים מְשָֽׁרְתֵי קוֹדֶשׁ דֶּרֶךְ אֶרֶץ הוּא פַּנּוּ דֶּרֶךְ בָּרוּךְ אֵל הַכָּבוֹד. כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מַהוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה.
Traduction
De même, on dit une prière en entrant et une autre en sortant, lorsqu’on va à la garde-robe (où vous quittent momentanément les anges accompagnateurs de l’homme). En entrant, on dit (pour les congédier): ''Salut à vous, serviteurs honorés du Très-Saint, et bénie soit la gloire de l’Eternel''. Or il est d’usage, en ce cas, de dire aux personnes qui vous accompagnent de marcher un peu en avant. En sortant, on dit cette formule, de bénédiction: ''Soit loué celui qui a créé l’homme avec sagesse, etc.''.
נִכְנַס לְמֶרְחָץ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי שֶׁתַּצִּילֵנִי מִשְּׂרֵיפַת הָאֵשׁ וּמֵהֵיזֶק הַחַמִּין וּמִן הַמַּפּוֹלֶת. וְאַל יֶאֱרַע דָּבָר בְּנַפְשִׁי. וְאִם יֶאֱרַע תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתָי וְתַצִּילֵנִי מִזּוֹ וּמִכְּיוֹצֵא בוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא. כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי שֶׁהִצַּלְתָּנִי מִן הָאוֹר. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ הֲדָא אָֽמְרָה בְמֶרְחָץ שֶׁהִיא נִיסּוֹקֶת. אֲבָל בְּמֶרְחָץ שֶׁאֵינוֹ נִיסּוֹקֶת אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מֵהֵיזֶק חַמִּין בִּלְבַד. רִבִּי חִלְקִיָּה וְרִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תְּפִילַּת הַמֶּרְחָץ אֵינָהּ טוֹעֶנֶת עֲמִידָה.
Traduction
En prenant un bain légal, on dit aussi deux bénédictions; en entrant, on dit: ''Qu’il te plaise, Eternel mon Dieu et Dieu de mes ancêtres, d’écarter de moi tout danger, celui du feu, de la brûlure par les eaux bouillantes, ou de la ruine du bain; qu’il ne m’arrive pas de malheur, et, si cela devait arriver, que ma mort serve d’expiation à mes péchés et me sauve de la condamnation future au ciel''. En sortant, on dit: ''Je te rends grâce, Eternel mon Dieu et Dieu de mes ancêtres, de ce que tu m’as sauvé du feu''. R. Abahou dit que cet avis ne s’applique qu’au bain chauffé d’en bas (où il y a danger d’incendie), mais non pour un bain ordinaire, qui n’entraîne que le danger de la brûlure. R. Hilkia et R. Simon disent au nom de R. Josué ben-Levi que, pour la prière à propos du bain, il est inutile de se tenir debout (on la dit en y allant).
Pnei Moshe non traduit
הדא אמרה במרחץ שהיא ניסוקת. ויש חלל תחתיה אומר משריפת האש:
במרחץ שאינה ניסוקת. תחתיה כ''א שרוחצין עצמן במים חמין בלבד:
אינה טעונה עמידה. ומתפלל אפילו כשהוא יושב:
שְׁחִיטָה אֵימָתַי הוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר עוֹבֵר לִשְׁחוֹט. יוֹסֵי בֶּן נְהוֹרַאי אוֹמֵר מִשֶּׁיִּשְׁחוֹט. לָמָּה שֶׁמָּא תִּתְנַבֵּל שְׁחִיטָתָהּ. מֵעַתָּה מִשֶׁיִּבְדוֹק הַסִּימָנִין. 66b חֶזְקַת בְּנֵי מֵעַייִם כְּשֵׁרִים. תַּנִּי שָֽׁחְטָהּ וְנָֽטְלוּ הַזְּאֵיבִים מֵעֵיהָ כְּשֵׁירָה. וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִקְבוּ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנָן דְּתַמָּן בְּנֵי מֵעַיִם בְּחֶזְקַת כּוֹשֶׁר.
Traduction
Quant à l’égorgement des animaux, on en récite la bénédiction, selon R. Yohanan, lorsqu’on va l’accomplir; selon Yossé bar-Nehoraï, on ne la récite qu’après, dans la crainte que l’égorgement n’ait pas réussi au point du vue du rit (car, en ce cas, la bénédiction serait inutile). Si l’on éprouvait cette crainte, ne devrait-on pas ajourner la bénédiction jusqu’après examen de l’animal pour savoir s’il n’a rien de défectueux? -Non, car on admet en thèse générale, que les intestins sont en bon état. En effet, il est dit (610)''(Terumot 8, 7); (Yom Tov 3, 3).'': si après l’égorgement il survient un loup qui enlève les intestins avant qu’ils soient examinés, on suppose qu’ils n’avaient rien de défectueux, et l’animal tué peut servir à la consommation. L’on n’éprouve pas non plus la crainte qu’ils aient été troués; car, comme l’apprend R. Aba, au nom des rabbins de la Babylonie, on suppose toujours que les intestins sont intacts, jusqu’à preuve contraire.
Pnei Moshe non traduit
עובר לשחוט. קודם שישחוט:
משישחוט למה שמא וכו' ונמצאת ברכה לבטלה:
מעתה אי חיישינן להכי א''כ משיבדוק הסימנין. כלומר אף לאחר שיבדוק הסימנין והן נשחטין כתיקנן ניחוש שמא ימצא איזו טרפות בבני מעיים ומשני חזקת בני מעיים כשרים הן כל זמן דלא אתיליד בהו ריעותא כדתני בברייתא שחטה וכו':
וחושש. וניחוש שמא ניקבו. דהא נטלו קודם בדיקה וקאמר ר' בא בשם רבנן דתמן בני מעיים בחזקת כושר כצ''ל וכן הוא בפ''ח דתרומות ובפ''ג דביצה ותיבות היא מתניתא יהודה בן פזי בטעות הדפוס ניתקו למעלה ובשורה שנייה שייכים הם כדלקמן:
דְּבֵית יַנַּאי אָמַר בְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר. הָא קוֹדֶם כֵּן יַצְלִי. עַל שֵׁם הִנֵּה כַחוֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְּשֵׁם דְּבֵית יַנַּאי עִיקָּר עִיבּוּרָהּ שֶׁל דִּינָה זָכָר הָיָה. מֵאַחַר שֶׁנִּתְפַּלְלָה רָחֵל נַעֲשִית נְקֵבָה. הֲדָא הִיא וְאַחַר יָֽלְדָה בַת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה. מֵאַחַר שֶׁנִּתְפַּלְלָה רָחֵל נַעֲשִית נְקֵבָה. וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְּשֵׁם דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אִימֵּנוּ רָחֵל מִנְּבִיאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הָֽיְתָה. אָֽמְרָה עוֹד אֶחָד יִהְיֶה מִמֶּנִּי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יוֹסֵף י֨י לִי בֵּן אַחֵר. בָּנִים אֲחֵרִים לֹא אָֽמְרָה אֶלָּא עוֹד אַחֵר יִהְיֶה מִמֶּנִּי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
פיסקא הצועק לשעבר וכו'. דבית ינאי אמר ביושבת על המשבר היא מתניתא ובכאן שייכי' שתי תיבות אלו וכן הוא בב''ר פ' ויצא. כלומר הא דקתני היתה אשתו מעוברת ואמר יה''ר שתלד זכר ה''ז תפלת שוא דוקא ביושבת על המשבר הא קודם לכן יצלי דכל זמן שאינה יושבת על המשבר יכול הוא להשתנות וכאן שייך יהודה בן פזי וכך הוא בב''ר אמר יהודה בן פזי אף היושבת על המשבר יכול להשתנות על שם הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל מה יוצר הזה לאחר שיצר את הכד שוברו ועושה אף אני עושה כן אפי' על המשבר:
מאחר שנתפללה רחל. ואמרה יוסף ה' לי בן אחר נעשית נקבה:
מנביאות הראשונות היתה. שידעה שלא יולד ליעקב כ''א עוד אחד והתפללה שיהיה ממנה:
הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ מַהוּ אוֹמֵר בָּטוּחַ אָנִי שֶׁאֵין אֵלּוּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי. הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
היה בא בדרך. ותנן שלא יאמר יה''ר שלא יהיה בתוך ביתי ומהו אומר כששמע קול צווחה בעיר:
בטוח אני שאין אלו בתוך ביתי. זה מותר לו לומר דאינו דרך תפלה אלא שמראה עצמו נכון לבו בטוח בה':
Berakhoth
Daf 67a
משנה: 67a חַייָב לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ אֶת י֨י אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָֽבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. בְּכָל לְבָֽבְךָ בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ בְּיֵצֶר הַטּוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. בְּכָל נַפְשְׁךָ אֲפִילוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ. בְּכָל מְאֹדֶךָ בְּכָל מָמוֹנְךָ. דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ בְּכָל מִידָּה וּמִידָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ בַּכֹּל הֲוֵי מוֹדֶה לוֹ מְאֹד מְאֹד. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁהוּא מְכוּוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. וְלֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְּלוֹ וּבְמִנְעֲלוֹ וּבַאֲפוּנְדָתוֹ וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו. וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדָּרִיָּה. וּרְקִיקָה מִקַּל וָחוֹמֶר. כָּל חוֹתְמֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מִן הָעוֹלָם. וּמִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין וְאָֽמְרוּ אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. וְהִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר וְהִנֵּה בוֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם. וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים י֨י עִמָּכֶם. וְאוֹמֵר אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י.
Traduction
Il faut bénir Dieu pour le mal comme pour le bien (614)''S'il arrive un événement heureux, on dit: ''''Loué soit Dieu bon et bienveillant ''''; pour un malheur, on dit la formule: '''' Loué soit le juge intègre ''''.5. B., Megila 25a (Cf. Schuhl, Sentences, P. 209).'', car il est dit: Tu aimeras Dieu de tout ton cœur, de toute ton âme et de toutes tes facultés (Dt 6, 5); de tout ton cœur signifie: de tes deux instincts, le bon et le mauvais; de toute ton âme: si même on te l’arrache; et de toutes tes facultés veut dire: pour toute ta fortune. Selon d’autres, ces mots signifient: Selon la mesure que Dieu t’accorde (bonne ou mauvaise), rends-lui grâce de plus en plus (615)C'est un jeu de mots entre meôd (beaucoup) et midda (mesure)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' חייב אדם וכו'. כלומר כשמברך דיין האמת על הרעה חייב לברך בשמחה ובלב טוב כשם שמברך בשמחה הטוב ומטיב על הטובה:
וביצר רע. בשעת עברה וכעס והאף שכל זה הוא יצר רע:
ד''א בכל מאדך בכל מדה. המדודות לך בין מדה טובה בין מדת פורענות:
לא יקל אדם את ראשו. לא ינהג קלות ראש כנגד שער המזרח חוץ להר הבית אשר בחומה הנמוכה אשר לרגלי הבית במזרח לפי שכל השערים מכוונים זה כנגד זה שער המזרח שער עזרת נשים ושער עזרת ישראל ופתח האולם והיכל ובית קדשי הקדשים בימי מקדש ראשון כשהיה אמה טרקסין אבל בבית שני היו שתי פרוכרת זה לפנים מזה:
ובאפונדתו. אזור חלול שנותנים בו מעות פ''א בגד שלובש על בשרו לקבל הזיע' שלא לטנף שאר הבגדים וגנאי לאדם לצאת באותו בגד לבדו:
קפנדריא. ליכנס בפתח זה ולצאת בפתח שכנגדו כדי לקצר הלוכו דרך שם ולשון קפנדריא אדמקיפנא דרי איעול בהא כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות של בתים אקצר מהלכי ואכנס דרך כאן:
ורקיקה. אסורה בהר הבית מק''ו ממנעל מה מנעל שאינו דרך בזיון אסו' רקיק' שהיא דרך בזיון לא כל שכן:
כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים מן העולם. במס' תענית בפ''ב אמרינן עונין אמן במקדש והמברך אומר בסוף כל ברכה ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם כך היו אומרים במקדש ראשון והעונין אחריהם אומרים בשכמל''ו ומשקלקלו המינין הכופרים בתחיית המתים ואמרו אין עולם אלא זה התקינו עזרא וסיעתו שיהו אומרים ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם להוציא מלב המיני':
והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם. בשמו של הקב''ה ולא אמרינן מזלזל הוא בכבודו של מקום בשביל כבוד הבריות ולמדו מבועז שאמר לקוצרים ה' עמכם וכי תימא בועז מדעתיה דנפשיה קעבד ולא גמרינן מיניה ת''ש מן המלאך שאמר לגדעון ה' עמך גבור החיל וכי תימא לא שאל המלאך בשלום גדעון ולא ברכו אלא שבשליחותו של מקום הודיעו שהשכינה עמו ולא גמרינן מיניה ת''ש ואומר אל תבוז כי זקנה אמך אל תבוז את בועז לאמר שמדעתו עשה אלא למוד מזקני אומתך כי יש לו על מי להסמך שנא' עת לעשות לה' הפרו תורתך פעמים שמבטלין ד''ת כדי לעשות לה' אף זה המתכוין לשאול בשלום חבירו זהו רצונו של מקום שנאמר בקש שלום ורדפהו מותר להפר דברי תורה ולעשות דבר הנראה אסור מפני השלום:
הלכה: רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי עַל שֵׁם וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם י֨י. לְעוֹלָם יָֽדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה. בְּנוֹהַג שֶׁבְּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב וְדָן כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן דִּימוּס הַכֹּל מְקַלְּסִין אוֹתוֹ. וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן סְפִּקּוּלָה הַכֹּל מְרַנְנִין אַחֲרָיו. לָמָּה שֶׁשָּׁטַף בְּדִינוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם י֨י. לְעוֹלָם יָֽדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה.
Traduction
R. Berakhia en fonde la raison, au nom de R. Levi, sur ce verset: Tu es toujours élevé, ô Eternel (Ps 92, 9), c’est-à-dire: le droit est toujours de ton côté. Dans l’usage habituel, lorsqu’un roi est assis pour juger les diverses causes, s’il prononce un arrêt de clémence, demissus, tout le monde le loue (616)''Cf. Rabba sur (Gn 23, 18); Pesikta sur (Ex 13, 7), et Yelamdenou au 1er verset du Dt 1; Schohar tob, ch. 25. Fraenkel lit: dimissio.''; et s’il décrète une condamnation à mort spicula, tout le monde murmure contre lui; pourquoi cela? Parce qu’il s’est laissé entraîner à faire lui-même acte de justice; tandis qu’à l’égard de l’Eternel il n’en est pas ainsi: Toi, Seigneur, tu es éternellement sublime.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לעולם ידך על העליונה. בין לדין בין לרחמים לפיכך מברכין על הרעה כשם שמברכין על הטובה:
כשהוא נותן דימוס. רחמים:
ספקולה. גזר דין:
ששטף בדינו. שטף למדת הדין יותר מן הראוי:
אבל הקב''ה אינו כן. לפי שהדין שלו הוא רחמים שלפעמים בא לכפרת עון או כיוצא בו לטובתו של האדם:
רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ י֨י אֲזַמֵּרָה. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אִם חֶסֶד אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי אָשִׁירָה. וְאִם מִשְׁפָּט אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי אָשִׁירָה. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ לַי֨י אֲזַמֵּרָה.
Traduction
R. Houna rappelle, au nom de R. Aha, le verset suivant: Chant de David, je veux chanter ta grâce et ton équité (617)V. Midr. Schohar tob, ch. 98; je veux te célébrer, ô Eternel (Ps 101, 1). C’est que David disait à l’Eternel: Si tu me juges favorablement, je te chanterai; si tu me juges sévèrement, je te chanterai encore; quelle que soit ta décision, je veux te célébrer.
אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא בֶּן יְהוּדָה בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּי֨י אֲהַלֵּל דָּבָר. בֵּין עַל מִדַּת הַדִּין בֵּין עַל מִדַּת רַחֲמִים אֲהַלֵּל דָּבָר.
Traduction
C’est ainsi, dit R. Tanhouma ben-Juda, que s’explique ce verset (Ps 56, 5): Je louerai Dieu à cause de sa promesse, ou, selon d’autres versions, Je louerai l’Eternel, etc.; cette divergence de termes (618)Le terme Elohim représente l'équité sévère, et Adonaï la miséricorde. s’explique, et elle a pour but d’indiquer qu’il le loua autant pour les jugements favorables que pour les sévères.
Pnei Moshe non traduit
באלהים. כל מקום שנאמר אלהים הוא דין וה' הוא רחמים:
וְרַבָּנִן אָֽמְרִין כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם י֨י אֶקְרָא צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם י֨י אֶקְרָא בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ וּבְשֵׁם י֨י אֶקְרָא. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֶּן פְּלָיָה הוּא שֶׁאִיּוֹב אָמַר י֨י נָתַן וַי֨י לָקַח יְהִי שֵׁם י֨י מְבוֹרָךְ כְּשֶׁנָּתַן בְּרַחֲמִים נָתַן. וּכְשֶׁלָּקַח בְּרַחֲמִים לָקַח. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְשֶׁנָּתַן לֹא נִמְלַךְ בְּבִרְייָה. וּכְשֶׁלָּקַח נִמְלַךְ בְּבֵית דִּינוֹ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַי֨י הוּא וּבֵית דִּינוֹ. בִּנְיַן אָב שֶׁבְּכוּלָּם וַי֨י דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.
Traduction
Les rabbins citent aussi à l’appui de cette thèse le verset: Je porte en main la coupe du salut, et j’invoque le nom de l’Eternel; si je rencontre le malheur et l’affliction, j’invoque le nom de l’Eternel (Ps 116, 3-4), c’est-à-dire: dans l’un et l’autre cas, je l’invoque. C’est aussi, selon R. Judan ben-Pedath ce qu’a dit Job (Jb 1, 21): L’Eternel me l’a donné, l’Eternel me l’a reprise; que le nom de l’Eternel soit béni. Lorsqu’il me l’a donné, comme lorsqu’il me l’a repris, c’était une faveur; en outre, lorsqu’il me l’a donné, il n’a consulté personne; mais, lorsqu’il me l’a repris, il a consulté le tribunal d’en haut. R. Eléazar dit que, partout où il est écrit: Et l’Eternel, cela indique de Dieu a été assisté du tribunal céleste; et on peut chaque fois le prouver. Ainsi, il est dit: Et (619)Assisté de l'esprit sévère de la justice. V. (Sanhedrin 1, 1). l’Eternel a prononcé du mal contre toi (1R 22, 23).
Pnei Moshe non traduit
בנין אב שבכולם. דמפורש ביה בהדיא כן:
עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וַעֵשֵׂה מִיִּרְאָה. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה שֶׁאִם בָּאָת לִשְׂנוֹא דַּע כִּי אַתָּה אוֹהֵב וְאֵין אוֹהֵב שׂוֹנֶא. עֲשֵׂה מִיִּרְאָה שֶׁאִם בָּאָת לִבְעוֹט דַּע שֶׁאַתָּה יָרֵא. וְאֵין יָרֵא מְבָעֵט.
Traduction
Agis envers lui soit par crainte, soit par respect (620)''(Sota 5, 5) (fol. 20c); B., ibid, f. 22b.'', car si tu éprouvais de la haine contre lui, souviens-toi que tu dois l’aimer; et un ami ne doit pas haïr; ou bien, agis par respect, car si tu venais à te révolter, tu te souviendras que tu dois le craindre, et celui qui éprouve la crainte ne se révolte pas.
Pnei Moshe non traduit
עשה מאהבה עשה מיראה. כלומר אף שתעשה דבר מאהבת השם מ''מ תשים ג''כ יראת רוממותו נגד פניך א''נ עשה מאהבה במצות עשה ועשה מיראה שתזהר לפרוש מהל''ת:
שאם באת לשנוא. התורה והמצוה ולהשליך אחרי גוך:
שאם באת לבעט. ולעבור על הל''ת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source