דְּבֵית יַנַּאי אָמַר בְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר. הָא קוֹדֶם כֵּן יַצְלִי. עַל שֵׁם הִנֵּה כַחוֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְּשֵם דְּבֵית יַנַּאי עִיקָּר עִיבּוּרָהּ שֶׁל דִּינָה זָכָר הָיָה. מֵאַחַר שֶׁנִּתְפַּלְלָה רָחֵל נַעֲשִית נְקֵבָה. הֲדָא הִיא וְאַחַר יָֽלְדָה בַת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה. מֵאַחַר שֶׁנִּתְפַּלְלָה רָחֵל נַעֲשִית נְקֵבָה. וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְּשֵם דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אִימֵּנוּ רָחֵל מִנְּבִיאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הָֽיְתָה. אָֽמְרָה עוֹד אֶחָד יִהְיֶה מִמֶּנִּי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יוֹסֵף י֨י לִי בֵּן אַחֵר. בָּנִים אֲחֵרִים לֹא אָֽמְרָה אֶלָּא עוֹד אַחֵר יִהְיֶה מִמֶּנִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מנביאות הראשונות היתה. שידעה שלא יולד ליעקב כ''א עוד אחד והתפללה שיהיה ממנה:
פיסקא הצועק לשעבר וכו'. דבית ינאי אמר ביושבת על המשבר היא מתניתא ובכאן שייכי' שתי תיבות אלו וכן הוא בב''ר פ' ויצא. כלומר הא דקתני היתה אשתו מעוברת ואמר יה''ר שתלד זכר ה''ז תפלת שוא דוקא ביושבת על המשבר הא קודם לכן יצלי דכל זמן שאינה יושבת על המשבר יכול הוא להשתנות וכאן שייך יהודה בן פזי וכך הוא בב''ר אמר יהודה בן פזי אף היושבת על המשבר יכול להשתנות על שם הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל מה יוצר הזה לאחר שיצר את הכד שוברו ועושה אף אני עושה כן אפי' על המשבר:
מאחר שנתפללה רחל. ואמרה יוסף ה' לי בן אחר נעשית נקבה:
שְׁחִיטָה אֵימָתַי הוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר עוֹבֵר לִשְׁחוֹט. יוֹסֵי בֶּן נְהוֹרַאי אוֹמֵר מִשֶּׁיִּשְׁחוֹט. לָמָּה שֶׁמָּא תִּתְנַבֵּל שְׁחִיטָתָהּ. מֵעַתָּה מִשֶׁיִּבְדוֹק הַסִּימָנִין. 66b חֶזְקַת בְּנֵי מֵעַייִם כְּשֵׁרִים. תַּנִּי שָֽׁחְטָהּ וְנָֽטְלוּ הַזְּאֵיבִים מֵעֵיהָ כְּשֵׁירָה. וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִקְבוּ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנָן דְּתַמָּן בְּנֵי מֵעַיִם בְּחֶזְקַת כּוֹשֶׁר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עובר לשחוט. קודם שישחוט:
משישחוט למה שמא וכו' ונמצאת ברכה לבטלה:
מעתה אי חיישינן להכי א''כ משיבדוק הסימנין. כלומר אף לאחר שיבדוק הסימנין והן נשחטין כתיקנן ניחוש שמא ימצא איזו טרפות בבני מעיים ומשני חזקת בני מעיים כשרים הן כל זמן דלא אתיליד בהו ריעותא כדתני בברייתא שחטה וכו':
וחושש. וניחוש שמא ניקבו. דהא נטלו קודם בדיקה וקאמר ר' בא בשם רבנן דתמן בני מעיים בחזקת כושר כצ''ל וכן הוא בפ''ח דתרומות ובפ''ג דביצה ותיבות היא מתניתא יהודה בן פזי בטעות הדפוס ניתקו למעלה ובשורה שנייה שייכים הם כדלקמן:
הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ מַהוּ אוֹמֵר בָּטוּחַ אָנִי שֶׁאֵין אֵלּוּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי. הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בטוח אני שאין אלו בתוך ביתי. זה מותר לו לומר דאינו דרך תפלה אלא שמראה עצמו נכון לבו בטוח בה':
היה בא בדרך. ותנן שלא יאמר יה''ר שלא יהיה בתוך ביתי ומהו אומר כששמע קול צווחה בעיר:
משנה: נִכְנַס לְכָרָךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר אַרְבַּע שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ. וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר וְצוֹעֵק לְעָתִיד לָבוֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. בכניסתו אומר שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר מודה אני לפניך שהכנסתני לכרך זה לשלום הרי זה שתים בכניסתו בקש לצאת אומר שתוציאני מכרך זה לשלום לאחר שיצא אומר מודה אני לפניך שהוצאתני מכרך זה לשלום וכל כך למה מפני שצריך שיתן אדם הודאה לבוראו על מה שעבר עליו מן הטוב ויתפלל על העתיד שתבא לו טובה:
מתני' אחת בכניסתו. שיכנס לשלום ואחת ביציאתו שיצא לשלום:
הלכה: נִכְנַס לְכָרָךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לְכָרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם. בִּיצִיאָתוֹ אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי כו'. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר אַרְבַּע שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ הוּא אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לְכָרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם. נִכְנַס אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְשָׁלוֹם כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִתּוֹכוֹ לְשָׁלוֹם. כְּשֶׁיֵּצֵא אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִכָּרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם. יָצָא אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי לִשָׁלוֹם כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם אוֹ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לְשָׁלוֹם. הֲדָא דְּאָמַר בִּמְדוּרוֹת גּוֹיִם אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אִם הָיָה מָקוֹם שֶׁהוֹרְגִין שָׁם אֲפִילוּ בִּמְדוּרוֹת יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם היה במקום שהורגין שם. שדנין דיני נפשות אפי' בכרך שדרין ישראל צריך לברך דשמא לא ימצא מי שילמד עליו זכות:
גמ' בכניסתו וכו'. הדא דאמר במדורת עכו''ם. בכרך שעכו''ם דרין בתוכו דשכיחא היזיקא אבל במקום ישראל א''צ לברך:
נִכְנַס לְבֵית הַכִּסֵּא מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר כָּבוֹד לָכֶם הַמְּכוּבָּדִים מְשָֽׁרְתֵי קוֹדֶשׁ דֶּרֶךְ אֶרֶץ הוּא פַּנּוּ דֶּרֶךְ בָּרוּךְ אֵל הַכָּבוֹד. כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מַהוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה.
נִכְנַס לְמֶרְחָץ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי שֶׁתַּצִּילֵנִי מִשְּׂרֵיפַת הָאֵשׁ וּמֵהֵיזֶק הַחַמִּין וּמִן הַמַּפּוֹלֶת. וְאַל יֶאֱרַע דָּבָר בְּנַפְשִׁי. וְאִם יֶאֱרַע תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתָי וְתַצִּילֵנִי מִזּוֹ וּמִכְּיוֹצֵא בוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא. כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי שֶׁהִצַּלְתָּנִי מִן הָאוֹר. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ הֲדָא אָֽמְרָה בְמֶרְחָץ שֶׁהִיא נִיסּוֹקֶת. אֲבָל בְּמֶרְחָץ שֶׁאֵינוֹ נִיסּוֹקֶת אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מֵהֵיזֶק חַמִּין בִּלְבַד. רִבִּי חִלְקִיָּה וְרִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תְּפִילַּת הַמֶּרְחָץ אֵינָהּ טוֹעֶנֶת עֲמִידָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אינה טעונה עמידה. ומתפלל אפילו כשהוא יושב:
במרחץ שאינה ניסוקת. תחתיה כ''א שרוחצין עצמן במים חמין בלבד:
הדא אמרה במרחץ שהיא ניסוקת. ויש חלל תחתיה אומר משריפת האש:
עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וַעֵשֵׂה מִיִּרְאָה. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה שֶׁאִם בָּאָת לִשְׂנוֹא דַּע כִּי אַתָּה אוֹהֵב וְאֵין אוֹהֵב שׂוֹנֶא. עֲשֵׂה מִיִּרְאָה שֶׁאִם בָּאָת לִבְעוֹט דַּע שֶאַתָּה יָרֵא. וְאֵין יָרֵא מְבָעֵט.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עשה מאהבה עשה מיראה. כלומר אף שתעשה דבר מאהבת השם מ''מ תשים ג''כ יראת רוממותו נגד פניך א''נ עשה מאהבה במצות עשה ועשה מיראה שתזהר לפרוש מהל''ת:
שאם באת לשנוא. התורה והמצוה ולהשליך אחרי גוך:
שאם באת לבעט. ולעבור על הל''ת:
וְרַבָּנִן אָֽמְרִין כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם י֨י אֶקְרָא צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם י֨י אֶקְרָא בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ וּבְשֵׁם י֨י אֶקְרָא. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֶּן פְּלָיָה הוּא שֶׁאִיּוֹב אָמַר י֨י נָתַן וַי֨י לָקַח יְהִי שֵׁם י֨י מְבוֹרָךְ כְּשֶׁנָּתַן בְּרַחֲמִים נָתַן. וּכְשֶׁלָּקַח בְּרַחֲמִים לָקַח. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְשֶׁנָּתַן לֹא נִמְלַךְ בְּבִרְייָה. וּכְשֶׁלָּקַח נִמְלַךְ בְּבֵית דִּינוֹ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַי֨י הוּא וּבֵית דִּינוֹ. בִּנְיַן אָב שֶׁבְּכוּלָּם וַי֨י דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בנין אב שבכולם. דמפורש ביה בהדיא כן:
אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא בֶּן יְהוּדָה בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּי֨י אֲהַלֵּל דָּבָר. בֵּין עַל מִדַּת הַדִּין בֵּין עַל מִדַּת רַחֲמִים אֲהַלֵּל דָּבָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
באלהים. כל מקום שנאמר אלהים הוא דין וה' הוא רחמים:
רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ י֨י אֲזַמֵּרָה. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אִם חֶסֶד אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי אָשִׁירָה. וְאִם מִשְׁפָּט אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי אָשִׁירָה. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ לַי֨י אֲזַמֵּרָה.
הלכה: רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי עַל שֵׁם וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם י֨י. לְעוֹלָם יָֽדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה. בְּנוֹהַג שֶׁבְּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב וְדָן כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן דִּימוּס הַכֹּל מְקַלְּסִין אוֹתוֹ. וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן סְפִּקּוּלָה הַכֹּל מְרַנְנִין אַחֲרָיו. לָמָּה שֶׁשָּׁטַף בְּדִינוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם י֨י. לְעוֹלָם יָֽדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' לעולם ידך על העליונה. בין לדין בין לרחמים לפיכך מברכין על הרעה כשם שמברכין על הטובה:
כשהוא נותן דימוס. רחמים:
ספקולה. גזר דין:
ששטף בדינו. שטף למדת הדין יותר מן הראוי:
אבל הקב''ה אינו כן. לפי שהדין שלו הוא רחמים שלפעמים בא לכפרת עון או כיוצא בו לטובתו של האדם:
משנה: 67a חַייָב לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ אֶת י֨י אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָֽבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. בְּכָל לְבָֽבְךָ בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ בְּיֵצֶר הַטּוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. בְּכָל נַפְשְׁךָ אֲפִילוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ. בְּכָל מְאֹדֶךָ בְּכָל מָמוֹנְךָ. דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ בְּכָל מִידָּה וּמִידָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ בַּכֹּל הֲוֵי מוֹדֶה לוֹ מְאֹד מְאֹד. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁהוּא מְכוּוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. וְלֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְּלוֹ וּבְמִנְעֲלוֹ וּבַאֲפוּנְדָתוֹ וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו. וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדָּרִיָּה. וּרְקִיקָה מִקַּל וָחוֹמֶר. כָּל חוֹתְמֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מִן הָעוֹלָם. וּמִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין וְאָֽמְרוּ אֵין עוֹלָם אֶלָָּא אֶחָד. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. וְהִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר וְהִנֵּה בוֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם. וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים י֨י עִמָּכֶם. וְאוֹמֵר אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים מן העולם. במס' תענית בפ''ב אמרינן עונין אמן במקדש והמברך אומר בסוף כל ברכה ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם כך היו אומרים במקדש ראשון והעונין אחריהם אומרים בשכמל''ו ומשקלקלו המינין הכופרים בתחיית המתים ואמרו אין עולם אלא זה התקינו עזרא וסיעתו שיהו אומרים ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם להוציא מלב המיני':
והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם. בשמו של הקב''ה ולא אמרינן מזלזל הוא בכבודו של מקום בשביל כבוד הבריות ולמדו מבועז שאמר לקוצרים ה' עמכם וכי תימא בועז מדעתיה דנפשיה קעבד ולא גמרינן מיניה ת''ש מן המלאך שאמר לגדעון ה' עמך גבור החיל וכי תימא לא שאל המלאך בשלום גדעון ולא ברכו אלא שבשליחותו של מקום הודיעו שהשכינה עמו ולא גמרינן מיניה ת''ש ואומר אל תבוז כי זקנה אמך אל תבוז את בועז לאמר שמדעתו עשה אלא למוד מזקני אומתך כי יש לו על מי להסמך שנא' עת לעשות לה' הפרו תורתך פעמים שמבטלין ד''ת כדי לעשות לה' אף זה המתכוין לשאול בשלום חבירו זהו רצונו של מקום שנאמר בקש שלום ורדפהו מותר להפר דברי תורה ולעשות דבר הנראה אסור מפני השלום:
ורקיקה. אסורה בהר הבית מק''ו ממנעל מה מנעל שאינו דרך בזיון אסו' רקיק' שהיא דרך בזיון לא כל שכן:
קפנדריא. ליכנס בפתח זה ולצאת בפתח שכנגדו כדי לקצר הלוכו דרך שם ולשון קפנדריא אדמקיפנא דרי איעול בהא כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות של בתים אקצר מהלכי ואכנס דרך כאן:
ובאפונדתו. אזור חלול שנותנים בו מעות פ''א בגד שלובש על בשרו לקבל הזיע' שלא לטנף שאר הבגדים וגנאי לאדם לצאת באותו בגד לבדו:
לא יקל אדם את ראשו. לא ינהג קלות ראש כנגד שער המזרח חוץ להר הבית אשר בחומה הנמוכה אשר לרגלי הבית במזרח לפי שכל השערים מכוונים זה כנגד זה שער המזרח שער עזרת נשים ושער עזרת ישראל ופתח האולם והיכל ובית קדשי הקדשים בימי מקדש ראשון כשהיה אמה טרקסין אבל בבית שני היו שתי פרוכרת זה לפנים מזה:
ד''א בכל מאדך בכל מדה. המדודות לך בין מדה טובה בין מדת פורענות:
וביצר רע. בשעת עברה וכעס והאף שכל זה הוא יצר רע:
מתני' חייב אדם וכו'. כלומר כשמברך דיין האמת על הרעה חייב לברך בשמחה ובלב טוב כשם שמברך בשמחה הטוב ומטיב על הטובה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source