Berakhoth
Daf 60a
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֵר וּמָזוֹן בְּשָׂמִים וְהַבְדָּלָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נֵר וּבְשָׂמִים וּמָזוֹן וְהַבְדָּלָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.
Traduction
Shammaï dit (qu’il faut admettre (533)Au cas où avec un seul verre de vin, l'on se trouve à table, à l'arrivée de la nuit, le samedi soir. l’ordre suivant pour les prières): lumière, repas, épices, et séparation de la fête; selon Hillel, l’ordre est celui-ci: lumière, épices, repas, séparation. Selon Shammaï, on dit: ''qui a créé la lumière du feu'' (au passé); selon Hillel, ''créant la lumière du feu (534)Ou plus littéralement: les couleurs de la lumière.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ב''ש אומרי' נר ומזון. מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא כשיעור אחד ב''ש אומר' כך הוא יסדר נר ומזון וכו' ומסקינן בגמר' זו דברי ר''מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב''ש וב''ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב''ש אומרים מאור ואח''כ בשמים וב''ה אומרים בשמים ואח''כ מאור:
בש''א שברא מאור האש. שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא:
וב''ה אומרים בורא. דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת:
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת 60a וְאַחַר כַּךְ נוֹטְלִין לְיָדַיִם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נוֹטְלִין לְיָדַיִם וְאַחַר כַּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת.
Traduction
Shammaï dit: (Après le repas) on balaye d’abord la chambre, puis on fait l’ablution (nouvelle); Hillel prescrit l’inverse (508)Il ne craint pas de causer ainsi une perte de comestibles..
Pnei Moshe non traduit
מתני' ב''ש אומרים מכבדין את הבית. מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואחר כך טלים לידים מים אחרונים דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפרורים שיש בהם כזית ואם נוטלין לידים תחלה נמצא מפסידי' את האוכלי' שהמים אחרונים נתונים עליהם ונמאסים וב''ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ושמש ת''ח אינו מניח פרורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם והפרורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דמותר לאבדן ביד והלכה כב''ש בזה דמותר להשתמש בשמש עם הארץ:
הלכה: מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי מִפְּנֵי אוֹבְדָּן אוֹכְלִין. וּמַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אִם הַשַּׁמָּשׁ פִּיקֵּחַ הֲרֵי זֶה מַעֲבִיר פֵּירוּרִין פָּחוֹת מִכְּזַיִת וְנוֹטְלִין לְיָדַיִם וְאַחַר כַּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת.
Traduction
Shammaï a pour raison (532)Tossefta, ch. 5. qu’il n’y ait pas de restes du manger gâtés par l’eau; Hillel dit que si le serviteur est intelligent, il retire d’avance les morceaux de la grandeur d’une olive (car on ne se préoccupe pas de ceux qui seraient plus petits), puis on se lave les mains, et enfin on balaye sa chambre.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מה טעמהון דב''ש מפני אובדן אוכלין. כדפרישית במתני':
אם השמש פיקח וכו'. כלומר דס''ל דאין להשתמש בעם הארץ אלא בפיקח והוא יודע שהוא מעביר פירורין פחות מכזית כלומר שמעביר הפירורין גדולים עד פחות מכזית שאינו מניח כ''א הפחותין מזית ואין בכך כלום והלכך נוטלים לידים אף בתחלה ואח''כ מכבדין את הבית:
הלכה: תַּנִּי אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהִיא בַתְּחִילָּה וְלֹא עַל הַבְדָּלָה שֶׁהִיא בַסּוֹף. עַל מַה נֶחְלְקוּ עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּשָׂמִים וְאַחַר כַּךְ נֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מָאוֹר וְאַחַר כַּךְ בְּשָׂמִים. רִבִּי בָּא וְרַב יְהוּדָה הֲלָכָה כְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּשָׂמִים וְאַחַר כַּךְ מָאוֹר.
Traduction
R. Juda dit que Shammaï et Hillel sont d’accord sur ce point qu’il faut dire la bénédiction du repas en premier lieu et celle de cérémonie de la séparation en second. Ils ne sont en désaccord qu’au sujet de l’ordre relatif de la lumière et des épices: selon Shammaï, on bénit les épices avant la lumière, et, selon Hillel, c’est l’inverse. R. Aba et R. Juda disent, au nom de Rav, qu’il faut adopter comme règle la prééminence des épices sur la lumière.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא פ''ה א''ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א':
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כּוֹס בִּימִינוֹ וְשֶׁמֶן עָרֵב בִּשְׂמֹאלוֹ אוֹמֵר עַל הַכּוֹס וְאַחַר כַּךְ עַל שֶׁמֶן עָרֵב. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים שֶׁמֶן עָרֵב בִּימִינוֹ וְכוֹס בִּשְׂמֹאלוֹ אוֹמֵר עַל שֶׁמֶן עָרֵב וְטָחוֹ עַל רֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ. אִם הָיָה שַׁמָּשׁ תַּלמִיד חָכָם טָחוֹ בְּכוֹתֶל. שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל תִּלְמִיד חָכָם לִהְיוֹת יוֹצֵא מְבוּשָּׂם.
Traduction
Shammaï dit qu’on porte le verre de vin à la main droite et l’huile parfumée dans la gauche; on bénit d’abord le vin, puis l’huile; selon Hillel, on fait l’inverse. On répand un peut de cette huile sur la tête du servant, ou, si c’est un homme instruit, on en frotte un peu sur le mur, car il n’est pas convenable qu’un homme instruit sorte parfumé (c’est l’usage des débauchés).
Pnei Moshe non traduit
ב''ש אומרי' כוס בימינו. ה''ג בתוספתא שם הביאו לפניו שמן ויין ב''ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואח''כ מברך על היין וב''ה אומרים אוחז היין בימינו ושמן בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן:
וטחו בראש השמש. מפני שגנאי הוא לת''ח שיצא לשוק וידיו מבושמות:
אַבָּא בַּר בַּר חָנָה וְרַב חוּנָא הֲווּן יָֽתְבִין אָֽכְלִין. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא קָאִים מְשַׁמֵּשׁ קוֹמֵיהוֹן עָל וְטָעִין תְּרַוֵּיהוֹן בְּחָדָא יָדָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּא בַּר בַּר חָנָה מַה יָדֵיךְ חוֹרִיתָא קְטָעִין. וְכָעַס עִילוֹי אָבוֹי. אֲמַר לֵיהּ לָא מִיסְתָּךְ דְּאַתְּ רְבִיעַ וְהוּא קָאִים מְשַׁמֵּשׁ. וְעוֹד דְּהוּא כֹּהֵן וְאָמַר שְׁמוּאֵל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה מָעַל אַתְּ מֵיקַל לֵיהּ. גְּזֵירָה דְּהוּא רְבַע וְאַתְּ קָאִים וּמְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו. מְנַיִן הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה מָעַל. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אָמַר וְאוֹמְרָה לָהֶם אַתֶּם קוֹדֶשׁ לַי֙י וְהַכֵּלִים קוֹדֶשׁ. מַה כֵּלִים הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מָעַל. אַף הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה מָעַל.
Traduction
Comme Aba bar-Hana et R. Houna mangeaient ensemble, R. Zeira se mit à les servir apportant les mets à tous deux dans une même main. Que porte ton autre main, demanda Aba b. Hana (pour que tu tiennes ces deux objets dans une seule)? Cette remarque irrita son père: ''Tu ne te contentes pas, dit-il, d’être attablé pendant qu’un membre de la famille sacerdotale te sert, quoique Samuel ait dit que se soit un sacrilège (537)''V. Mekhilta, sec. Mischpatim, ch. II; Tour, Orah Hagim, § 8.'' d’user des services d’un Cohen (destiné à Dieu); mais encore tu tournes ses actes en dérision; j’ordonne donc qu’il prenne place et que tu te lèves pour le servir''. D’où sait-on que ce soit un sacrilège de se servir des cohanim? R. Aha répond, au nom de Samuel, parce qu’il est dit (Esd 8, 28): Tu leur diras qu’ils sont consacrés à l’Eternel, ainsi que les vases sacrés; or, comme ce serait un sacrilège de tirer parti de ces vases pour un but profane, il en est de même des cohanim.
Pnei Moshe non traduit
עלה וטעין תרויהון בחד ידיה. נכנס כשהוא טעון לשתיהם להיין והשמן בידו אחת וא''ל אבא בר בר חנה מה זה האם ידך האחרת קטועה היא שלא לקחת זה בימינך וזה בשמאלך:
וכעס עלוי אביו. בר חנה אביו של אבא כעס עליו על שאמר לר' זעירא כן וא''ל לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך ועוד שהוא כהן כדאמרי' בפרק דלעיל בהלכה ג' ר''ז קם מקרי כהן במקום לוי וכו' ואסור להשתמש בכהן כדשמואל ועודך מבזה אתה לו:
גזירה. גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו:
עַל דַּעְתְּהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אֲשֶׁר בָּרָא פְּרִי הַגֶּפֶן. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּבֵית הִלֵּל בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. יַיִן מִתְחַדֵּשׁ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. הָאֵשׁ אֵינוֹ מִתְחַדֵּשׁ בְּכָל שָּׁעָה.
Traduction
Selon Shammaï (538)Certaines éditions commencent ici le § 6., on devait dire la formule: ''qui a créé le bruit de la vigne'' (aussi au passé); et selon Hillel ''qui crée (au présent) le fruit de la vigne''; pourquoi n’emploie-t-on pas la même formule que celle de la lumière dite le samedi soir? -C’est que le vin se renouvelle chaque année (il y a chaque fois une nouvelle création actuelle), mais le feu ne se renouvelle pas à chaque instant (il existe toujours en principe et l’on ne rappelle que la création);
Pnei Moshe non traduit
פיסקא ב''ש אומרים שברא וכו' ופריך א''כ על דעתיה דב''ש יאמרו אשר ברא פרי הגפן וכו' דלדידהו ברא הוא דוקא לשעבר ומשני שאני יין שהוא מתחדש וכו' ושייך בו ג''כ לשון בורא שהוא בורא תמיד אבל האש אינו מתחדש אלא כך היה בתחלת הבריאה כדלקמן:
Berakhoth
Daf 60b
משנה: אֵין מְבָֽרְכִין עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאֵין מְבָֽרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ.
Traduction
On ne prononce de bénédiction ni sur la lumière et les épices de l’idolâtre, ni sur celles qu’on brûle pour les morts, ni sur celles qui se trouvent devant les idoles. On ne prononce la bénédiction de la lumière que lorsque celle-ci répand ses rayons.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים. נר משום דלא שבת שהעכו''ם עשה מלאכה לאורו וקי''ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה:
ולא על הבשמיס. בבשמים שהם במסיבה של עכו''ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע''ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו''ם לפי שסתם מסיבת עכו''ם לע''ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע''ז:
ולא על הנר של מתים. דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה:
שלפני ע''ז. לפי שאסורין בהנאה:
עד שיאותו לאורו. שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה:
הלכה: תַּנָּא רִבִּי יַעֲקֹב קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה מְבָֽרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם. מַהוּ פְלִיג. קַיּוֹמוּנָהּ בִּמְעַשֵּׁין לִפְנֵי חֲנוּתוֹ.
Traduction
R. Jacob enseigna devant R. Jérémie qu’on peut dire la bénédiction en ce cas. -Quoi! dit-on, il conteste l’avis de la Mishna? -On répond qu’il s’agit du cas où quelqu’un brûle des épices devant sa boutique à titre d’enseigne.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מהו פליג. אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני':
קיימונה. תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו''ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני':
עַשָּׁשִׁית אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָבָת מְבָֽרְכִין עָלֶיהָ. נֵר בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ בְתוֹךְ פַּנָּס אוּ בְתוֹךְ סְפֶּקֻּלַּרִיָּא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ. מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת. לְעוֹלָם אֵין מְבָֽרְכִין עַד שֶׁיְּהֵא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ.
Traduction
On peut dire la bénédiction à la vue d’une lanterne non éteinte (depuis la veille). De même, si l’on voit de la lumière sur les genoux de quelqu’un, ou dans une lanterne, fano'', ou dans un verre transparent (speculare), si l’on voit la flamme (vacillante) sans jouir de la lumière, ou si l’inverse a lieu (par suite de la disposition), on ne peut en tout cas dire la bénédiction pour cette vue, jusqu’à ce que toutes les conditions soient remplies.
Pnei Moshe non traduit
עששית. שהיתה דולקת מע''ש אע''פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ''ה:
ואינו משתמש. שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא:
משתמש לאורה. דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת:
הָאֵשׁ וְהַכִּלְאַיִם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית אֲבָל עָלוּ בְּמַחְשָׁבָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. הַכִּלְאַיִם וּבְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּא וַעֲנָה הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֵת הַיֵּמִים בַּמִּדְבָּר. מַהוּ יֵימִים. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן סִימוֹן אוֹמֵר הֶמִיּוֹנֹס וְרַבָּנָן אָֽמְרִין הֵיימִיס. חֶצְיוֹ סוּס וְחֶצְיוֹ חֲמוֹר. 60b וְאֵילוּ הֵן הַסִּימָנִין. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה כָּל שֶׁאָזְנָיו קְטָנוֹת אִמּוֹ סוּס וְאָבִיו חֲמוֹר. גְּדוֹלוֹת אִמּוֹ חֲמוֹרָה וְאָבִיו סוּס. רִבִּי מָנָא מְפַקֵּד לְאִילֵּין דִּנְשִׂיאָה אִין בְּעִיתוּן מִיזְבּוֹן מוּלִיוֹן תְּהוֹן זְבַנִּין אִילֵּין דְּאוּדְנֵיהוֹן דְּקִיקִין שֶׁאִמּוֹ סוּסָה וְאָבִיו חֲמוֹר.
Traduction
car si le feu et le mélange des produits hétérogènes n’ont pas été créés dès les six premiers jours de la création, ils sont du moins entrés dans le plan de la création. On le voit pour les produits hétérogènes (539)Bereshit-Rabba, section 82. B., Pessahim fol. 24a. par ce verset: Les fils de Sibon étaient Ayé et Ena; c’est cet Ena qui a trouvé les mulets dans le désert (Gn 36, 24). Que signifie ce mot (mulet)? R. Juda ben-Simon dit (540)(Kilayim 8, 3). que cela indique des bêtes sauvages (541)Semi-ânes.; les rabbins disent que c’est le produit d’un cheval et d’un âne, hmisu; En voici les signes distinctifs, selon R. Juda: si ses oreilles sont courtes, c’est le produit d’une jument et d’un âne; si elles sont longues, il est né d’une ânesse et d’un cheval. R. Mena recommandait aux gens de la maison du Nassi (prince), s’ils achetaient des mulets, mula, de les choisir ayant de courtes oreilles, comme produits d’une jument et d’un âne.
Pnei Moshe non traduit
האש והכלאים. תוספתא שם:
כלאים. הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור:
הכלאים. באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו':
המיונס. מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו:
חציו סוס וחציו חמור. והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן:
ואלו הן הסימנין. להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך:
אין בעיתון מזבנון מוליון. כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן:
מַה עָשָׂה צִבְעוֹן וַעֲנָה. זִימֵּן חֲמוֹרָה וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ סוּס זָכָר וְיָצָא מֵהֶן פִּרְדָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם. אַתֶּם הֵבֵאתֶם לְעוֹלָם דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקָן אַף אֲנִי מֵבִיא עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקוֹ. מַה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִימֵּן חֲכִינָה וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ חַרְדּוֹן וְיָצָא מִמֶּנָּה חֲבַרְבָּר. מִיָּמָיו לֹא יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶֽׁעָֽקְצוֹ חֲבַרְבָּר וְחָיָה. נָֽשְׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְחָיָה. שֶׁבְּעָטוֹ פִּרְדָּה וְחָיָה. וּבִלְבַד פִּירְדָּה לְבָנָה.
Traduction
Que faisait Ena? Il disposait à l’accouplement une ânesse, qu’il joignait à un cheval, ce qui produisait le mulet. Le Très-Saint dit: Vous avez mis au monde un objet nuisible, je vais en faire autant. Que fit-il? Il amena un serpent, ecidna, et l’accoupla avec un saurien, ce qui donna naissance à la couleuvre. Or, on n’a jamais entendu dire qu’on ait survécu à la piqûre d’une couleuvre, ou à la morsure d’un chien enragé, ou à la ruade d’un mulet, surtout s’il est blanc. Voilà qui détermine l’origine des mélanges hétérogènes; mais pourquoi dire que le feu n’a pas été formé lors de la création de l’univers?
Pnei Moshe non traduit
זימן חכינה. נחש:
חרדון. הוא מין הצב:
חברבר. מין נחש צפעוני והוא הערוד:
שבעטתו פרדה. בו וחיתה המכה:
לבנה. דחיוורן ריש כרעה:
רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי נָזִּירָה שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת שִׁימְּשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁנִּבְרָאת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְלֵילֵי שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּשַׁבָּת. וְהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן מַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא פָּֽסְקָה הָאוֹרָה הִתְחִיל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ. לְמִי שְׁאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. כֵּיוָן שֶׁיָּצָת שַׁבָּת הִתְחִיל מְשַׁמֵּשׁ הַחוֹשֶׁךְ וּבָא. וְנִתְייָרֵא אָדָם וְאָמַר אִלּוּ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. שֶׁמָּא בָא לְנַשְּׁכֵנִי וְאָמַר אַךְ חוֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי. אָמַר רִבִּי לֵוִי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי רַעֲפִין וְהֶקִּישָׁן זֶה לָזֶה וְיָצָא מֵהֶן הָאוֹר. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וְלַילָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. וּבֵירַךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. שְׁמוּאֵל אָמַר לְפִיכָךְ מְבָֽרְכִין עַל הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת שֶׁהִיא תְחִילַּת בְּרִייָתָהּ.
Traduction
R. Levi répond, au nom de R. Nezira: La lumière créée à l’origine, a servi trente-six heures consécutives, douze heures le vendredi, douze heures la nuit d’après et douze heures le samedi; grâce à elle, le premier homme a pu examiner la terre d’un bout à l’autre. Lorsque, la nuit du vendredi au samedi, la lumière ne cessa de briller, tout l’univers commença à entonner des chants d’allégresse, ainsi qu’il est écrit (Jb 37, 3): Sous l’étendue du ciel, on chante celui dont la lumière étincelante va jusqu’aux confins de la terre. Dès que la journée du samedi fut achevée, les ténèbres commencèrent à dominer. Adam eut peur et se dit (542)V. (Avoda Zara 2, 1).: Voilà peut-être l’instant auquel va se réaliser la prédiction biblique, selon laquelle je marcherai sur la tête du serpent et où il me mordra le talon (Gn 3, 15), et il s’écria: Hélas il me mordra dans les ténèbres (Ps 139, 11). En ce moment, dit R. Levi, Dieu lui fit toucher deux briques qu’il heurta l’une contre l’autre, et la lumière en jaillit, selon ce que dit ce même verset: La nuit, la lumière me protégea, et il bénit Dieu en disant: ''Soit loué celui qui crée la lumière du feu''. C’est pourquoi, dit Samuel, on fait encore aujourd’hui la bénédiction de la lumière le samedi soir, en souvenir de cette création.
Pnei Moshe non traduit
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ. פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ:
רַב הוּנָא בְשֵׁם [רַב] רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַף בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְבָרֵךְ עָלֶיהָ שֶׁכְּבָר שָׁבַת הָאוֹר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
Traduction
R. Houna dit, au nom de Rav et R. Abahou au nom de R. Yohanan on fait aussi cette bénédiction à l’issue du Kippour, car la lumière a cessé de brûler toute la journée (543)Car il est interdit d'allumer la lumière en ce jour..
Pnei Moshe non traduit
שכבר שבת האור כל אותו היום. והויא כתחלת ברייתא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source