Vayedaber

Berakhoth

Daf 58a

הלכה: 58a מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי שֶׁלֹּא יִטָּמֵאוּ מַשְׁקִין שֶׁאֲחוֹרֵי הַכּוֹס מִיָּדָיו וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הַכּוֹס.

Traduction

Quel est le motif de Shammaï? Cet ordre est établi pour que l’impureté des mains (si l’on n’était pas lavé) ne s’attache pas aux parois humides du verre, ce qui rendrait impur le verre lui-même.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה טעמהון דב''ש שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס. שנפלו לשם מחמת המזיגה ויטמאו מידיו אם לא יטול מתחלה ויחזרו אלו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור וכדפרישית במתני':

מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל לְעוֹלָם אֲחוֹרֵי הַכּוֹס טְמֵאִין. דָּבָר אַחֵר אֵין נְטִילַת יָדַיִם אֶלָּא סָמוּךְ לִבְרָכָה.

Traduction

⁠—Quel est le motif de Hillel? - C’est que les parois du verre sont toujours considérées comme impures (si donc on se lave les mains avant de couper le vin par l’eau, celles-ci pourraient devenir impures au contact de l’humidité du verre). Selon d’autres, la raison est que l’on doit se laver les mains immédiatement avant la bénédiction pour le pain (préalable).

Pnei Moshe non traduit

לעולם אחורי הכוס טמאין. כלומר דלא איכפת לן אם אחורי הכוס טמאין דאפ''ה מותר להשתמש בו הלכך להא לא חיישינן אלא דלטומאת ידים הוא דחיישינן שמא יהיו אחורי הכוס טמאין ויחזרו ויטמאו את הידים מחמת משקה טופח שעליהן וכדפרישית במתניתין הלכך מוזגין את הכוס ואח''כ נוטלין לידים:

דבר אחר. לטעמייהו דב''ה לפי שאין נטילת ידים אלא סמוך לברכת המוציא והלכך אפי' אי הוה לן למיחש משום ניצוצות כדקאמרי ב''ש כמבואר בפירושא דמתני' אפ''ה הא עדיפא שלא להפסיק במזיגת הכוס בין נטילת ידים לברכה:

רִבִּי בִּיבָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְיָא דְּבֵית שַׁמַּאי כְּרִבִּי יוֹסֵי וּדְבֵית הִלֵּל כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְיָדַיִם טְמֵאוֹת וּטְהוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא אֲמָרָן אֶלָּא לְיָדַיִם טְהוֹרוֹת בִּלְבָד.

Traduction

R. Bivi dit, au nom de R. Yohanan: l’avis de Shammaï est conforme à celui de R. Yossé, et celui de Hillel à R. Meir; car on a enseigné ailleurs (517)Mishna, VIe partie, (Kelim 25, 7): R. Meir dit que pour saisir un vase par l’anse, il importe peu que les mains soient pures ou impures (on ne se préoccupe pas de la crainte que l’impureté rejaillisse sur le vase par le contact externe); selon R. Yossé, on n’y fait pas attention dans le cas seul où les mains seraient pures (si même alors le vase n’était pas pur, cela ne ferait rien, conformément à Shammaï).

Pnei Moshe non traduit

אתיא דבית שמאי כר' יוסי וכו' דתנינן תמן. בפ' כ''ה דכלים תנן כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ויש להם בית צביטה. אחוריים ותוך שאם נטמאו אחוריו במשקין תוכו טהורין כדתנן התם לעיל. ובית הצביטה מקום שאוחזין בו את הכלי א''נ בית הצביעה גרסי' מקום שאוחז בו באצבעו שאם נטמאו אחוריו בית הצביטה טהור ואם נטמא בית הצביטה אחוריו טהורין. ר' טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ. יש לה בית צביטה לפי שהיא גדולה ויש הפרש בין בית הצביטה לאחוריים ואם יש משקין באחורי העריבה וידיו טמאות אוחז בבית הצביטה ואינו חושש שמא יגע במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את העריבה. ר' עקיבא אומר לכוסות. אף לכוסות יש להם בית הצביטה. ר' מאיר אומר לידים הטמאות והטהורות יש להם בית הצביטה לידים טמאות כדאמרן ולידים הטהורות כדמפרש התם כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאים אחזו בבית צביטתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס כלומר שמא נטמאו משקין שעל ידיו באחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. אמר ר' יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד דבידיו הטהורות ואחורי הכוס טמאים הוא דלא חיישינן אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס ע''כ. והשתא קאמר הש''ס הכא דאתיא הא דב''ש דמתני' דחיישי בידים טמאות שמא יגעו במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס וזהו כר' יוסי דחייש נמי להכי ודב''ה דלא חיישי לכך כר' מאיר דאף לידים טמאות לא חיישינן שמא יגעו במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את הכוס:

רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שַׁבָּתַי וְרִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְחַלָּה וְלִנְטִילַת יָדַיִם אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבַע מִיל. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא הֲדָא דַאֲמַר לְפָנָיו אֲבָל לַאֲחָרָיו אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.

Traduction

R. Yossé dit, au nom de R. Shabtaï, et R. Hiya, au nom de R. Simon ben-Lakish (518)''(Halla 2,1); B., Pessahim 46a.'': il faut au besoin faire un chemin de quatre milles pour prélever avec pureté la parcelle de pâte, ou pour avoir de l’eau pure servant à se laver les mains (s’il n’y en a pas dans le voisinage). Toutefois, dit R. Abahou au nom de R. Yossé bar-Hanina, on n’exige cela que s’il s’agit de faire autant de chemin en avant sur le chemin à parcourir, mais non pour reculer.

Pnei Moshe non traduit

לחלה. לעשות עיסה בטהרה כדי שיפריש חלה טהורה ולנטילת ידים לאכילה אם אין לו מים:

אדם מהלך ארבע מיל. אם לא ימצא מים להטביל כליו לעשות עיסתו בטהרה וכן ליטול ידיו עד ד' מילין צריך להטריח עצמו ולחזר אחריהן:

הדא דאמר לפניו. דוקא אם המים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחריו אין מטריחין עליו:

Berakhoth

Daf 58b

שׁוֹמְרֵי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים מַה אַתְּ עֲבַד לָהֶן כְּלִפְנֵיהֶן כִּלְאַחֲרֵיהֶן. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא הָאִשָּׁה 58b יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה לָהּ חַלָּתָהּ עֲרוּמָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת אֶת עַצְמָהּ אֲבָל לֹא הָאִישׁ. וַהֲדָא אִשָּׁה לֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת הִיא יוֹשֶׁבֶת וְאַתְּ אֲמַר אֵין מַטְרִיחִין עָלֶיהָ. וְכַאן אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.

Traduction

Quelle est, en ce cas, la règle pour les gardiens de jardins et de vergers? On peut le savoir d’après ce qui suit: ''La femme, si elle est assise, peut faire le prélèvement sacerdotal de la pâte (519)(Halla 2, 2)., même si elle est nue, car elle peut se couvrir (en se courbant), mais non l’homme (dont on voit la nudité même s’il est assis)''; or, en parlant de cette femme, on ne la suppose que chez elle, et pourtant on ne l’oblige pas à se déranger; il doit donc en être de même pour le gardien.

Pnei Moshe non traduit

שומרי גנות ופרדיסין. מפני הגנבים וא''א להן לזוז ממקומן:

מה את עביד להון. היאך דינם אם כלפניהן כלומר כדין דאמרינן בלפניהן דצריכין להטריח ולחזר אחר מים או כלאחריהן כמו דאמרינן בלאחריהן שאינן צריכין להטריח עצמן כלל והואיל והן יושבין במקומן הלכך מיבעיא ליה הכי:

נשמעינה מן הדא. מתני' בפ''ב דחלה האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה. מפרשת החלה ומברכת על הפרשה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה שתהא פניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה:

והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת. בתמיה וכי לא תוכל ליקח בגדיה ולכסות עצמה שלא תהא ערומה ואפ''ה את אמר אין מטריחין עליה אפי' בתוך הבית וה''ה כאן אין מטריחין עליו לעמוד ממקומו ולחזר אחר מים:

תַּנִּי מַיִם שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן רְשׁוּת וְשֶׁל אַחַר הַמָּזוֹן חוֹבָה. אֶלָּא שֶׁבְּרִאשוֹנִים נוֹטֵל וּמַפְסִיק. וּבַשְּׁנִיִיִּם נוֹטֵל וְאֵינוֹ מַפְסִיק. מַה הוּא נוֹטֵל וּמַפְסִיק. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר בְּעִי נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה וְאַתְּ אָמַרְתָּ רְשׁוּת.

Traduction

On a enseigné que l’acte de se laver avant le repas est facultatif, mais après le repas c’est obligatoire (520)''C'est une mesure d'hygiène. B., Hulin 105-107; Yoma 83b.''; seulement, en se lavant la première fois, il peut y avoir interruption, et non la seconde fois. Que signifie l’interruption? Cela veut dire, selon R. Jacob bar-Aha, qu’on peut se laver en deux fois. R. Samuel bar-Isaac demande: Comment, en obligeant au besoin à une double ablution, peut-on la déclarer facultative?

Pnei Moshe non traduit

אלא שבראשונים נוטל ומפסיק. כדמפרש לקמיה:

מה הוא. דקאמרת נוטל ומפסיק:

נוטל ושונה. כלומר לא ישפוך על ידיו כולן בבת אחת אלא נוטל פעם אחת ומפסיק וחוזר ושונה ליטול עליהן שנייה:

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱכַל בְּשַׂר חֲזִיר. עַל הַשְּׁנִיִּים יָֽצְאָה אִשָּׁה מִבֵּיתָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנֶּהֶרְגּוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה נְפָשׁוֹת.

Traduction

C’est important, répond R. Jacob bar-Idi, car voyant quelqu’un ne pas se laver la première fois, on lui a fait manger du porc (ne le croyant pas Israélite (521)V. Midr. Rabba sur (Nb 20).; pour ne pas s’être lavée à la fin, une femme a dû quitter sa maison comme répudiée (elle fut soupçonnée à tort), parce que, faut de se laver, il était resté collé à ses doigts des traces du repas, qu’on prit pour un signe de convention adressé à un amant. Enfin d’autres disent que, par suite de cette négligence, trois personnes sont mortes.

Pnei Moshe non traduit

ר' שמואל בר יצחק בעי. ולא גרסי' אמר וכן הוא בפ''ב דחלה כלומר דהוה קשיא ליה אם צריך להיות נוטל ושונה והיכי אמרת שהן רשות וכי בדבר שהוא רשות היו מקפידין להטריחו כל כך:

על הראשונים נאכל בשר חזיר. כדאמר במדרש בנכרי אחד שהיה מוכר בשר שחוטה ובשר נבלה וחזיר ולכל מי שנטל ידיו נתן לו בשר שחוטה ופעם א' בא יהודי אחד ולא נטל ידיו וכסבור שנכרי הוא והאכילו בשר חזיר:

על השניים יצא אשה מביתה. כדאמרי' בפ' יום הכפורים במעשה דכידור:

שְׁמוּאֵל סְלַק לְגַבֵּי רַב. חָמָא יָתֵיהּ אֲכַל בְּחָתָה יָדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ מַהוּ כֵן. אֲמַר לֵיהּ אִסְתְּנֵיס אֲנִי. רִבִּי זְעִירָא כַּד סְלִיק לְהָכָא חָמָא כֹּהֲנָיָא אָֽכְלִין בְּחָתָה יָדֵיהּ. אֲמַר לוֹן הָא אֲזֵילָא הַהִיא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי בַּר בַּר כַּהָנָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל נְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין אִין נְטִילַת יָדַיִם לִתְרוּמָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לִתְרוּמָה וּלחוּלִין.

Traduction

Samuel se rendit auprès de R. Hama, et le vit manger comme honteux (les mains enveloppées). -Qu’est-ce que cela signifie, demande l’hôte (n’es-tu pas lavé)? – C’est que je suis fragile, astenh'' (c’est par crainte du froid), répondit Samuel, que je m’enveloppe les mains (quoiqu’elles soient lavées). Lorsque R. Zeira se rendit à Babylone, il vit les Cohanim manger de même: -Est-ce, dit-il, qu’ils suivent l’avis de Rav et de Samuel? R. Yossé bar-R. Cahana répondit, au nom de Samuel, qu’on se lave les mains (sans enveloppe) pour les mets profanes et non pour les oblations (522)Pour elles, mangées par le cohen, l'enveloppe suffit..

Pnei Moshe non traduit

חמא יתיה אכל בהתם. מכוסה במפה לידיו. מלשון אגלאי בהתייהו מה שהיו מכוסין בחרפתן נגלה:

מהו כן. למה אתה עוש' כן:

איסתניס אני. ואע''פ שנטלתי ידי אי אפשר לי לאכול כך בלא מפה:

חמא כהניא אכלין בהתם. ראה כהנים אוכלין בתרומה במפה בלי נטילת ידים. בהתם כמו בחתם ומלה מסורסת היא ומלשון חמת הוא כמו בבלאי חמתות ואמר להון וכי אזילא הא דרב ושמואל לקמיה דהכל מודים דלתרומה מיהת בעי נטילת ידים:

נטילת ידים לתרומה אין נטילת ידים לחולין. כצ''ל:

לתרומה ולחולין. משום סרך תרומה:

רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא וְרִבִּי יוֹנָה וְרַב חִייָא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב נְטִילַת יָדַיִם לִתְרוּמָה עַד הַפֶּרֶק. וּבְחוּלִּין עַד קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. מַיישָׁא בַּר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מָן דַּהֲוָה אֲכַל עִם סַבִּי וְלָא מַשְׁטַּף יָדוֹי עָד הַפֶּרֶק לָא הֲוָה אֲכַל עִימֵּיהּ.

Traduction

R. Yossé exige aussi pour ces dernières de se laver. Il dit encore, au nom de R. Hiya bar-Ashé et R. Yona, ainsi que R. Hiya bar-Ashé, au nom de Rav, que, pour les oblations, on se lave les mains jusqu’au poignet, et pour les mets profanes, jusqu’aux jointures des doigts (523)Il ne faut pas oublier combien l'eau est rare en Orient, et que ces parcimonies sont excusables.. Meisha, petit-fils de R. Josué ben-Levi, dit: Lorsqu’on était invité chez mon grand-père et qu’on ne se lavait pas jusqu’au poignet, on n’était pas admis à sa table

Pnei Moshe non traduit

עד הפרק. של גב היד:

עד קשרי אצבעותיו. דהואיל בחולין אינו אלא משום סרך תרומה סגי בהכי:

מן דהוא אכל עם סבי. מי שהיה אוכל עם זקני ריב''ל ולא היה נוטל ידיו עד הפרק לא היה רוצה לאכול עם זה דקסבר אף לחולין עד הפרק:

רַב הוּנָא אָמַר אֵין נְטִילַת יָדַיִם אֶלָּא לְפַת בִּלְבָד. תַּנִּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לִכְלוּךְ מַשְׁקֶה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר אֲפִילוּ מְקַצֵּץ תּוּרְמוֹסִין הֲוָה נְטַל יָדֵיהּ.

Traduction

. R Houna dit: On ne se lave les mains que pour manger du pain; selon R. Oshia, on se lave lorsqu’on doit prendre des mets trempés ou accompagnés d’une sauce. R. Zeira se lavait même pour couper des lupins (parce qu’en les coupant on en exprime le jus).

Pnei Moshe non traduit

כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. שטיבולו במשקה צריך ג''כ נטילת ידים:

ר' זעירא אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. מחמיר על עצמו היה משום נקיות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source