Berakhoth
Daf 50a
משנה: הֶבִיאוּ לְפָנָיו מְלִיחַ וּפַת עִמּוֹ מְבָרֵךְ עַל הַמְּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת שֶׁהַפַּת טְפֵילָה לוֹ. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא עִיקָּר וְעִמּוֹ טְפֵילָה מְבָרֵךְ עַל הָעִיקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵילָה.
Traduction
Si l’on apporte d’abord des salaisons, puis du pain, et que l’on récite la formule pour la salaison, cela dispense de celle du pain, qui n’est là qu’un accessoire. Voici la règle: Si un accessoire accompagne le principal, c’est pour ce dernier qu’il faut dire la prière.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מליח. כל דבר מליח:
שהפת טפילה לו. מוקמינן התם להמתני' באוכל פירות גינוסר שנו שהן פירות מתוקין ביותר ואוכל אחריו דבר מליח לחתך הליחות הנדבקות בגופו מחמת רוב מתיקות הפירות ומפני שאינו יכול לאכול המליח לבדו אוכל עמו הפת והמליח לבדו הוא העיקר והפת טפילה לו:
משנה: אָכַל תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֲפִילוּ אָכַל שֶׁלֶק וְהוּא מְזוֹנוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. הַשּׁוֹתֶה מַיִם לְצָמְאוֹ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת.
Traduction
Si l’on a mangé des raisins, des figues et des grenades, on dit ensuite la bénédiction en trois sections, selon R. Gamliel; les sages prescrivent une seule formule résumant les trois. R. aqiba dit: Même après avoir mangé un légume vert, qui forme le repas, ont dit les trois bénédictions; si l’on boit de l’eau pour étancher sa soif, on dit: ''Que tout existe par sa parole''; R. Tarphon dit: ''Créateur de beaucoup d’âmes et de leurs besoins''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מברך עליהן שלש ברכות. דסבירא ליה לר''ג דכל שהוא משבעת המינין מברך אחריו ג' ברכות דואכלת ושבעת וברכת לאו אלחם בלבד קאי אלא על כל שבעת המינין המוזכרים לעיל בפרשה ובהאי קרא שלש ברכות רמיזי וברכת זו ברכת הזן. על הארץ זו ברכת הארץ. הטובה זו בונה ירושלים. וכן הוא אומר ההר הטוב הזה:
וחכ''א ברכה אחת. והיא מעין שלש ברכות ועל ענבים תאנים רמונים וזיתים ותמרים מברך על העץ ועל פרי העץ וכו' וחותם על הארץ ועל הפירות ובארץ ישראל חותם על הארץ ועל פירותיה וכן האוכל בח''ל מפירות א''י וברכה זו עצמה מברך על היין אלא שפותח בה על הגפן ועל פרי הגפן וחותם כשאר ברכת פירות ז' מינין על הארץ וכו' ועל כל דבר הנעשה מחמשת מינין דגן במקום על העץ ועל פרי העץ אומר על המחיה ועל הכלכלה וחותם על הארץ ועל המחיה:
אפילו אכל שלק. של ירק והוא מזונו שסומך עליו למזון מברך עליו ג' ברכות דואכלת ושבעת על כל מאי דאכיל קאי והלכה כחכמים שאין מברכין ג' ברכות אלא על הלחם בלבד ועל שבעת המינין מברך ברכה אחת מעין ג' ועל כל שאר דברים בורא נפשות רבות וחסרונם פי' חסרונם כמו לחם ומים שא''א להתקיי' בלתי הם ועל כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי כלומר על כל מה שבעולם שגם אם לא נבראו יכולין הבריות להתקיים ולא נבראו כ''א לתענוג ולתוספת טובה ומפני שיש בברכה זו שני ענינים הוי ברכה ארוכה ופותחת בברוך וחותמת בברוך כדאמר הכא לעיל בהלכה א' שחותם בא''י חי העולמים:
השותה מים לצמאו. דוקא לצמאו אבל השותה מים לבלוע מאכל שנתחב לו בגרונו וכיוצא בזה אינו מברך כלום:
ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן. מברך לפני שתיית המים ואין הלכה כר''ט אלא לפניהם מברך שהכל ולאחריהם בורא נפשות רבות:
הלכה: רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן מַתְנִייָתָא עַד שֶׁלֹּא לָֽמְדוּ סְעוּדַת מְלָכִים וּבִמְקוֹם שֶׁעוֹשִׂין אֶת הַמְּלִיחַ עִיקָּר. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶת הַמְּלִיחַ עִיקָּר לָא בְדָא. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב פִּיתָּא וּפֵירוּר אוֹמֵר עַל הַפֵּירוּר בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין אֶת הַפֵּירוּר עִיקָּר. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶת הַפֵּירוּר עִיקָּר לָא בְדָא. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶן לָקִישׁ שְׁקִיזְמִי וּפִיתָּא אוֹמֵר עַל הַשְּׁקִיזְמִי בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין אֶת הַשְּׁקִיזְמִי עִיקָּר. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶת הַשְּׁקִיזְמִי עִיקָּר לָא בְדָא.
Traduction
R. Simon ben-Nahman dit, au nom de R. Yonathan: L’avis de la Mishna a seulement une valeur effective, aussi longtemps que l’on n’a pas connaissance des festins royaux et que la salaison fait le mets principal (463)Observation gastronomique de quelqu'un qui prend le pain en accessoire.; mais, dans le cas contraire, il n’y a pas de règle fixe. R. Jérémie dit, au nom de Rav, que si l’on mange du pain et des légumes ensemble, on ne prononce la bénédiction pour le légume que si c’est le principal. R. Simon dit, au nom de R. Simon ben-Lakish, que si l’on mange du pain et des sucreries, xusma, on dit la bénédiction pour ces dernières, si elles forment le principal; mais, au cas contraire, il n’y a pas de règle déterminée.
Pnei Moshe non traduit
גמ' עד שלא למדו סעודת מלכים. שלא היו רגילין לאכול למעדנים ועיקר סעודתן היה דבר מליח. כגון דגים מלוחים וכיוצא בהן ולהן אמרו שהמליח הוא העיקר שלא היו אוכלין הפת כ''א מעט לתקן בפיהם המליח אבל במקום שאין עושין עיקר מדברים מלוחים לא בדא אמרו דינא דמתני':
פיתא ופרור. היו לפניו פת ומין מאכל שעושין מפרורי הפת כגון בשמן וכיוצא בו ובטל מהן תואר לחם מברך על הפירור במקום וכו':
שקיזמי. הוא מאכל העשוי משקדי' ומעט קמח ותבלין:
מַה בֵּין מוּגְמָר וּבֵין יַיִן. מוּגְמָּר כּוּלָּן מֵרִיחִין. יַיִן אֶחָד הוּא טוֹעֵם. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה מוּגְמָר כֵּיוָן שֶׁהֶעֱלָה עָשָׁן צָרִיךְ לְבָרֵךְ. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא מִיבְדּוֹק לְרִבִּי זְעִירָא. אֲמַר לֵיהּ כֵּיצַד הוּא אוֹמֵר עַל שֶׁמֶן עָרֵב. אֲמַר לֵיהּ אֲשֶׁר נָתַן רֵיחַ טוֹב בְּשֶׁמֶן עָרֵב. אָמַר לֵיהּ אֲשֶׁר נָתַן רֵיחַ טוֹב בַּעֲצֵי בְּשָׂמִים. יִצְחָק בַּר אַבָּא בַּר מְחַסְיָה וְרַב חֲנַנְאֵל הֲווּן יָֽתְבִין חַד אֲמַר בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רֵיחַ טוֹב בַּעֲצֵי בְּשָׂמִים. וְחָרָנָא אֲמַר בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רֵיחַ טוֹב בְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ. מָתִיב מַן דָּמַר בְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ לְמָן דֵּמָר בַּעֲצֵי בְּשָׂמִים. וְכִי עֵצִים הֵן. אָמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב וַתִּיטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ. וְכִי עֵצִים הֵן. סָֽלְקִין לְבֵית רַב וְשָֽׁמְעוֹן רַב חוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲשֶׁר נָתַן רֵיחַ טוֹב בַּעֲצֵי בְּשָׂמִים. גָּנִיבָא אָמַר 50a שֶׁמֶן לְזוּהֲמָה אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אָמַר רִבִּי יוּדָן אֲפִילוּ קָווִי לְתוֹךְ יָדוֹ. רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב חוּנָא בְשֵׁם רַב הַמְּרַבֵּץ אֳלֵינְתִּית בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אָמַר רַב חִסְדָּא עַל כּוּלָּן הוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר נָתַן רֵיחַ טוֹב בַּעֲצֵי בְּשָׂמִים. בָּר מִן אֲהֵן מוֹסְכִין דְּיֵימַר אֲשֶׁר נָתַן רֵיחַ טוֹב בְּמִינֵי בְּשָׂמִים.
Traduction
Pour les épices et parfums, un seul dit la bénédiction'' Quelle différence y a-t-il entre les épices et le vin épicé, pour lequel il arrive parfois que chacun fasse la bénédiction? -C’est que tout le monde peut sentir à la fois les bonnes odeurs, même en mangeant, tandis qu’il n’en est pas de même pour le vin qu’un seul goûte (461)Chacun ne le boit qu'à son tour.. R. Zeira dit, au nom de R. Jérémie, qu’il faut faire la bénédiction pour les épices dès que leur fumée monte. R. Jérémie, voulant interroger R. Zeira, lui demande: Quelle bénédiction fait-on pour l’huile parfumée? Il répondit qu’il faut dire: ''Béni soit celui qui a donné une odeur agréable à l’huile parfumée'', ou, selon d’autres, ''aux bois de senteur''. Isaac bar-Aba bar-Mehasia et R. Hananel se trouvant ensemble, l’un dit la formule: ''Béni soit celui qui donne une odeur agréable aux bois de senteur,'' et l’autre dit: ''Béni soit celui qui donne une odeur agréable à la verdure des champs''. Ce dernier objecta au premier: Sont-ce là des bois? Comment alors pouvez-vous les nommer ainsi? – On les appelle ainsi, de même qu’il est dit (Jos 2, 6): elle les avait cachés dans des chènevottes de lin ts, qu’on appelle aussi bois. On se rendit auprès de Rav et de Simon (pour avoir une solution). R. Houna répondit, au nom de R. Ashé, qu’il faut dire: ''Béni soit celui qui donne une odeur agréable aux bois de senteur''. Gueniba dit que, pour l’huile servant à enlever la sueur (à nettoyer les mains), on est dispensé de dire la bénédiction, et même, selon R. Judan, si celles ne sont que condensées en sa main, (en bouquet). R. Helbo et R. Houna disent, au nom de Rav, que la bénédiction est inutile si l’on fabrique chez soi du liniment (linteum, pour la bonne odeur: un composé de vin, d’huile et d’eau). R. Hisda dit que, pour tous ces objets, on dit la formule: ''Béni soit celui qui donne la bonne odeur aux bois de senteur (462)Babli, même traité, fol. 43b.'', excepté pour le musc (muscus), pour lequel on dit: ''Béni soit celui qui donne une bonne odeur aux épices''.
Pnei Moshe non traduit
מה בין מוגמר ובין יין. כלומר דמדייק מדלא מחלק במוגמר כמו דמחלק ביין דעל היין שבתוך המזון כל א' וא' מברך לעצמו ועל המוגמר סתמא קאמר והוא אומר וכו' דמשמע דלעולם אחד מברך לכולם ואע''פ שהביאו להמוגמר בתוך הסעודה ממש:
מוגמר כולן מריחין. כלומר כולם מריחין כאחד ושייך ברכה אחת לכול' אבל יין אחד הוא טועם כל א' וא' לעצמו ולפעמים זה טועם אחר זה וצרי' לכל א' וא' ברכה מיהו יין שלאחר המזון הואיל ויכולין לכוין לברכת א' מהן ולענות אמן א' מברך לכולן:
כיון שהעלה עשן. אע''פ שעדיין לא הגיע הריח אצלו צריך לברך:
בעא מיבדוק. רצה לנסות אותו בשאלה זו:
והכתיב ותטמנם בפשתי העץ וכי עצים הן. אלא משום דהן בגבעולין ונראין כעצים וה''נ כן:
שמן לזוהמא. נתן שמן לידו להעביר הזוהמא אינו צריך לברך דלאו הנאה מיקריא:
ואפי' קווי לתוך ידו. שנתן שמן הרבה ונקוה בידו. א''נ אפי' הזוהמא נקוית ונדבקת לתוך ידו אפ''ה אינו אלא להעביר בעלמא:
המרבץ אלינתית. ויש בו שמן אפרסמון ומעלה ריח טוב אפ''ה אינו צריך לברך דאין בריבוץ הבית ממשות הריח:
בר מן אהן מוסכין. והוא המוסק שהוא מזיעת חיה ידוע פיזם בל''א שאומר עליו אשר נתן ריח טוב במיני בשמים דלאו עץ ולא עשב הוא אלא מין הבושם:
Berakhoth
Daf 50b
הלכה: רִבִּי סִימוֹן רִבִּי תַּדַּאי בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא אָכַל בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל תְּאֵינָה וּבָא לֶאֱכֹל בְּמַעֲרָבָהּ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אַבָּא בַּר רַב חוּנָא 50b אָמַר יַיִן יָשָׁן יַיִן חָדָשׁ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. שִׁינּוּי יַיִן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. שִׁינּוּי מָקוֹם צָרִיךְ לְבָרֵךְ. הִסִּיעַ דַּעְתּוֹ כְּמִי שֶׁהוּא שִׁינּוּי מָקוֹם. רִבִּי עַל כָּל חָבִית וְחָבִית שֶׁהָיָה פוֹתֵחַ הָיָה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ. וּמַה הָיָה אוֹמֵר. רִבִּי יִצְחָק רוּבָּא בְּשֵׁם רִבִּי בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי עֲקִיבָה שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לְשִׁמְעוֹן בְּנוֹ עַל כָּל חָבִית וְחָבִית שֶׁהָיָה פוֹתֵחַ הָיָה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ וְאוֹמֵר חַמְרָא טָבָא לְרַבָּנָן וּלְתַלמִידֵיהוֹן.
Traduction
R. Simon et R. Tadaï disent, au nom de R. Josué: Si l’on mange à l’est d’un figuier, et qu’on aille ensuite continuer le repas à l’ouest, il faut dire à nouveau la bénédiction. Aba bar-R. Houna dit: Si après le vin vieux on boit du nouveau, il faut dire la formule spéciale (hametiv); si l’on change de vin, on est dispensé de cette formule, mais non si l’on change de place. Si l’on détourne l’attention, c’est comme si l’on changeait de place (et il faut recommencer). Rabbi disait la bénédiction sur chaque tonneau qu’il ouvrait. -Que disait-il? R. Isaac Rouba répond, au nom de Rabbi, qu’il disait la formule ''Béni soit celui qui est bon et qui fait du bien''. Il est arrivé à R. aqiba de donner un festin à son fils Siméon; il prononçait la bénédiction sur chacun des tonneaux ouverts, et il disait: ''Le bon vin! A la santé des rabbins et de leurs élèves''!
Pnei Moshe non traduit
גמ' ובא לאכול במערבה צריך לברך. פעם אחרת לפי שבתחלה לא היה דעתו כ''א לאכול ממזרחה:
צריך לברך. עוד על יין חדש:
שינוי יין. ושניהן מן הישן או מן החדש:
שינוי מקום. בירך במקום אחד ושינה מקומו צריך לברך פעם אחרת כשישתה שם:
הסיע. הסיח דעתו מלשתות ונמלך כמי שהוא שינוי מקום:
על כל חבית וחבית שהי' פותח. אפי' שתיהם מיין חדש או מיין ישן:
הַשּׁוֹתֶה מַיִם לְצָמְאוֹ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה חוּץ מִמֵּי דְּקָרִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וּלְכָל מַיִם שֶׁהוּא צָמֵא לָהֶן. אָמַר רִבִּי אָבוּן הַשּׁוֹתֶה מֵי דְּקָרִים מַהוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא מֵי רְפוּאוֹת. אִית תְּנָיֵי תַנִּי מֵי דְקָרִים. אִית תְּנָיֵי תַנִּי מֵי דְקָלִים. מַאן דָּמַר מֵי דְקָרִים שֶׁהֵן דּוֹקְרִין אֶת הַמָּרָה. וּמַה דָּמַר מֵי דְקָלִים שֶׁהֵן יוֹצְאִין מִבֵּין שְׁנֵי דְּקָלִים.
Traduction
Si l’on boit de l’eau pour la soif, etc.'' Il faut faire une exception, dit R. Yona, pour les eaux médicales (prises comme remède). R. Yossé, dit-on, récita la formule pour chaque liquide bu avec plaisir. Pour les eaux médicales, dit R. Aboun, on dit, en les buvant, la formule: ''Béni soit celui qui crée les médecines''. Selon d’autres, il s’agit d’eaux de palmiers. Selon les premiers, il s’agit d’une eau servant à percer ou chasser la bile; selon les autres, c’est une eau qui coule de source entre deux palmiers (464)Jeu de mots entre DEKEL, palmier, et DEKER l'eau qui purge, on perce. Voir Talmud Babli, (Shabat 110a)..
Pnei Moshe non traduit
חוץ ממי דקרים. ששותין אותן לרפואה כדאמרי' בפ' שמנה שרצים:
ולכל מים שהוא צמא להן. אם צמא הוא לשתות מברך על כל מים ואפי' הן לרפואה:
שהן דוקרין את המרה. לפי שמשלשלין הרבה:
שהן יוצאין מבין שני דקלים. שיש בא''י ומעין היוצא מביניהן הן לרפואה:
הדרן עלך כיצד מברכין
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source