Berakhoth
Daf 47b
משנה: בֵּירַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּירַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּירַךְ עַל הַפַּת פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת. בֵּירַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת לֹא פָּטַר אֶת הַפַּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵירָה.
Traduction
Si l’on a fait la bénédiction pour le vin offert avant le repas, cela dispense de celle d’après le repas; si on a récité la bénédiction pour les accessoires avant le repas, on est dispensé de celle d’après; si on l’a dite d’abord pour le pain, on est dispensé de la répéter pour le reste, sans qu’il y ait réciprocité; selon Shammaï, on n’est pas même dispensé de celle des mets cuits.
Pnei Moshe non traduit
מתני' פטר את היין שלאחר המזון. והני מילי בשבתות ויו''ט שרגילין לקבוע על היין לאחר המזון והלכך כשבירך על היין שלפני המזון אדעתא דהכי בירך אבל בשאר הימים שאין רגילין לקבוע עצמן על היין לאחר המזון אין היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון וכל לאחר המזון דתנן במתני' היינו כמו שהיו רגילין שלאחר המזון היו מסלקין ידיהן מן הפת קודם שיברכו ברכת המזון:
פרפרת. כל דבר שמלפפים בו את הפת כגון בשר ודגים וביצים קרוין פרפרת ופעמים שהיו מביאין פרפראות קודם הסעודה להמשיך האכילה וחוזרים ומביאים פרפראות אחרות לאחר הסעודה אחר שמשכו ידיהם מן הפת ואית דמפרשי פרפרת דמתני' פת הצנומה בקערה שאין בה מראה לחם דמברכין עליה בורא מיני מזונות והשתא ניחא דאצטריך לאשמועינן בירך על הפרפרת לא פטר את הפת אע''ג דהיא נמי מין פת אבל מעשה קדרה כגון הריפות וגרש כרמל וקמח שנתבשל במים כגון הלביבות וכיוצא בהן פטר הפרפרת אותן:
ב''ש. סברי כשם שהפרפרת לא פטר את הפת כך לא פטר מעשה קדרה ואין הלכה כב''ש:
הלכה: אָמַר רַב חִסְדָּא לֹא תַנִּינָן אֶלָּא בֵּירַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. אֲבָל אִם בֵּירַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַמָּזוֹן לֹא פָטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. תַּמָּן אָֽמְרִין אֲפִילוּ בֵּירַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן לֹא פָטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. וְהָא תַנִּינָן בֵּירַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. רַב הוּנָא וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אֲמַר בְּהָדֵין דְּשָׁתִי קוֹנְדִּיטוֹן. וְחָרָנָא אֲמַר בְּהָדֵין דְּשָׁתִי חֲמָר אַחַר בַּילְנֵי.
Traduction
On a seulement enseigné, dit R. Hisda, que, si l’on a fait la bénédiction du vin avant le repas, elle dispense de celle d’après le repas; mais, si l’on a fait la bénédiction pour le vin pris au milieu du repas, cela n’en dispense pas pour celui d’après. On a enseigné ailleurs que même la bénédiction du vin bu auparavant ne dispense pas de celle d’après (à cause du long intervalle). Comment expliquer cette contraction avec l’avis de la Mishna (d’après laquelle la bénédiction faite antérieurement au repas dispense de celle d’après)? R. Houna et R. Josué ben-Levi répondirent tous deux à cette objection: le premier dit que, si l’auteur anonyme dans la Mishna dispense d’une nouvelle bénédiction, il parle de celui qui boit, après le repas, du vin épicé, conditum (lequel n’est pas pur), et l’autre répondit qu’il s’agit de celui qui boit du vin après le bain, balaneion, ou un apéritif (452)Frankel lit: Bilis., (mais en dehors de ces cas, il faut une bénédiction nouvelle).
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא תנינן אלא בירך על היין שלפני המזון. דוקא היין שלפני המזון הוא דפוטר את שלאחר המזון דתרוייהו לשתות הן:
אבל אם בירך וכו'. אם לא בא להם יין לפני המזון אלא בתוך מזון ובירך עליו אינו פוטר את היין שלאחר המזון מפני שאין דרך לשתות בתוך הסעודה אלא מעט כדי לשרות האכילה בתוך מעיו ואין ברכת היין שהוא לשרות פוטר את היין שהוא לשתות:
תמן. בבבל אמרין אפי' יין שלפני המזון אינו פוטר יין שלאחר המזון:
והא תנינן. דפוטר:
כהדין דשתי קונדיטין. מתני' איירי בשותה יין קונדיטין והוא יין ודבש ופלפלין ושותין אותו לרפואה כגון אחר הקזת הדם שאז הוא דרך לקבוע על היין והלכך הוא דפוטר:
וחרנה. ואידך אמר דמתני' איירי בהדין דשתי חמר בתר בילני אחר המרחץ שג''כ מדרך לקבוע על היין אבל בלאו הכי אינו פוטר את היין שלאחר המזון:
עַד כְּדוֹן כְּשֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל פַּת. אֵין בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל פַּת לָא בְּדָא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל זוּגָא סְלַק גַבֵּי אִילֵּין דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי חַמְתוּן נָֽסְבִין זֵיתָא וּמְבָֽרְכִין לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו. 47b אֲמַר לוֹן וַעֲבְדִּין כְּדוֹן. רִבִּי זְעִירָא שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן רִבִי כֲּהָנָא בְּשֵׁם רִבִּי אֲבִינָא כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. אָמַר רִבִּי זֵירָא וְיֵאוּת. מִן מַאן דַּאֲנָן חֲמִייָן רַבָּנָן סָֽלְקִין לְרֵישׁ יַרְחָא וְאָֽכְלִין עֲנָבִין וְלָא מְבָֽרְכִין בְּסוֹפָהּ. לֹא בְּשֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל פַּת.
Traduction
On sait donc jusqu’à présent ce qu’il faut dire lorsqu’on se propose de manger du pain plus tard. Mais il n’en est pas de même si l’on n’a pas l’intention de manger du pain (et l’on bénira le meilleur). R. Gamliel Zouga se rendit dans la maison de R. Ianaï, et il le vit, en mangeant des olives, prononcer une bénédiction préalable et une autre postérieure (quoique la pensée de manger du pain après le fruit eût pu l’en dispenser). -Mais, lui dit-il, agit-on ainsi? (N’a-t-on pas enseigné au contraire que la bénédiction du pain dispense)? R. Zeira envoya demander une solution à ce sujet auprès de R. Samuel bar-Nahman, qui répondit que, selon Rav, au nom de R. Abina, tout le monde reconnaît qu’il faut donner la préférence à l’une des sept classes supérieures, s’il y en a une (et qu’alors on ne mange pas de pain). La décision est bonne, dit R. Zeira, puisque nous voyons que les rabbins, lorsqu’ils sont en route pour annoncer la néoménie (450)On l'annonçait à la vue des premiers linéaments de la lune (Voir notre Almanach perpétuel, Préface, p. 8)., mangent des raisins et ne disent pas de bénédiction après cela. -Pourquoi ne la disent-ils pas? -C’est qu’ils ont l’intention de manger du pain et de s’en dispenser par la bénédiction d’ensemble (conformément à l’avis précité).
Pnei Moshe non traduit
עד כדון כשיש בדעתו לאכול פת. שאוכל הגריזמתא לפני הסעודה ודעתו לאכול פת אח''כ ואז אינו מברך עליה ברכה אחרונה בהא הוא דאמרינן מברך על התורמוס ואע''פ שיש בה מינין ממין שבעה וכחכמים דמתני' דמברך על איזה מהן שירצה והואיל וכאן התורמוס הוא החביב דאגביה מערבין מינין אחרים הלכך מברך עליו:
לא היה בדעתו. אבל אם אין בדעתו לאכול פת אחריה לא בדא אמרו לברך על התורמוס דכיון דאינו אוכל פת אח''כ צריך הוא לברך ברכה אחרונה על הגריזמתא ואם יש בה ממין שבעה דברכתו מעין ג' ועדיף מברך נמי לפניו עליו וכריב''ל לעיל וכדפרישית:
רבן גמליאל זוגה. כך שמו ונזכר כמה פעמים בש''ס הזה ובמקומות אחרים גריס גמליאל זוגה:
חמתהון. ראה אותם לוקחים הזית ומברכין לפניו ולאחריו ואף אם הי' דעתן לאכול פת אח''כ והילכך היה מתמה ואמר לון ועבדין כדין הלא ברכת המזון שעל הפת פוטרתו מברכה של אחריו:
ר' זעירא שלח שאל לר''ש בר נחמן. מהו הדין אם אין דעתו לאכול פת אח''כ והיו לפניו מינין הרבה על איזה מהן מברך והשיב לו בשם ר' כהנא ר' אבינא דהכל מודים בזה שאם יש ביניהם ממין שבעה שעליו הוא מברך כדלעיל וכטעמא דפרישית:
א''ר זעירא ויאות. אחר שהשיב לו כן נזכר ר' זעירא מה שראה בעצמו ואמר שפיר קאמר ר' אבינא וזהו ממה שאנו רואין לרבנן דסלקין לריש ירחא לקדש החדש ולוקחין ענבים ומברכין עליהן ולא מברכין עליהו בסוף ומאי טעמא לאו משום דשיש בדעתן לאכול פת אלמא דברכת המזון פוטרת אף לדברים הבאין לפני הסעודה מברכה שלאחריהם:
הָיוּ לְפָנָיו מִינִין שִׁבְעָה עַל אֵי זֶה מֵהֶן הוּא מְבָרֵךְ. תַּמָּן אָֽמְרִין כָּל הַקּוֹדֵם לְמִקְרָא קוֹדֵם לִבְרָכָה וְכָל הַסָּמוּךְ לָאָרֶץ קוֹדֵם לַכֹּל.
Traduction
Lorsqu’on a devant soi plusieurs espèces faisant toutes parties des classes supérieures, laquelle faut-il préférer pour la bénédiction? - C’est, comme on l’a déjà dit ailleurs, la première dans l’ordre biblique (451)Voir p. 116 note. Le verset commence par le mot terre., et celle qui est la plus proche de la terre (par exemple le blé passe avant tout).
Pnei Moshe non traduit
היו לפניו מינין שבעה. הרבה מינין וכולן מין שבעה:
תמן. בבבל אמרין:
כל הקודם למקרא. במקרא ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה וגו' הוא קודם לברכה:
וכל הסמוך לארץ קודם לכל. וזית שהוא סמוך לארץ שני הוא קודם לשעורה שזה ראשון הוא לארץ וזה שני לארץ:
Berakhoth
Daf 48a
רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב הוּנָא רַב בְּשֵׁם רִבִּי חִייָא רוּבָּא פַּת הַבָּאָה כִּיסְנִין אַחַר הַמָּזוֹן טְעוּנָה בְרָכָה לְפָנֶיהָ 48a וּלְאַחֲרֶיהָ. אָמַר רִבִּי אַמִּי רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג. אָמַר רִבִּי מָנָא לְרִבִּי חִזְקִיָּה בְּמַה הוּא פְלִיג. כְּשֶׁאָכַל מֵאוֹתוֹ הַמָּזוֹן בְּאֶמְצַע הַמָּזוֹן. אָמַר לֵיהּ אֲפִילוּ לֹא אָכַל מֵאוֹתוֹ הַמִּין בְּאֶמְצַע הַמָּזוֹן. אָתָא רַב חַגַּי בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ לֹא אָכַל מֵאוֹתוֹ הַמִּין בְּאֶמְצַע הַמָּזוֹן.
Traduction
R. Helbo, R. Houna ou Rav, au nom de R. Hiya-Rouba, dit: Pour les gâteaux que l’on apporte après le repas, il faut des bénédictions spéciales avant de les manger et après (la bénédiction du repas ne suffit pas). R. Amé dit que R. Yohanan le conteste et ne l’admet pas. Il ne le conteste, dit R. Mena à R. Ezekia, que lorsqu’on en a mangé au milieu du repas. – -Non, répliqua ce dernier, il le conteste même si l’on n’en a pas mangé au milieu du repas. Et R. Haggaï, au nom de R. Zeira, vint confirmer cet avis.
Pnei Moshe non traduit
פת הבאה כיסנין. שבאה עם הכיסני והן קליות שהיו רגילין לאכלן אחר הסעודה שיפים ללב ואוכלין עמהן פת הנעשית מקמח ושקדים ותבלין:
טעונה ברכה לפניה ולאחריה. ואע''ג שלא בירך ברכת המזון מפני שהיא כדברים הבאים אחר הסעודה שלא מחמת הסעודה ולא ברכת המוציא ולא ברכת המזון פוטרת אותה:
ר' יוחנן פליג. וס''ל דאינה טעונה ברכה לפניה. במה הוא פליג. באיזה ענין הוא פליג אם דוקא בשאכל מאותו המין כצ''ל שנעשית הפת הבאה בכיסנין באמצע המזון ולהכי אין צריך ברכה לפניה דהוי כמו אותו המזון שבאמצע הסעודה דברכת הפת אותו או אפי' לא אכל בתחילה באותו המין פליג ר' יוחנן:
א''ל אפי' לא אכל וכו'. וכן כי אתא ר' חגי אמר בשם ר' זעירא הכי אליבא דר' יוחנן:
רִבִּי חֲנִינָא בַּר סִיסַיי הֲווּן אִילֵּין דִּנְשִׂייָא מְשַׁלְּחִין לֵיהּ נִקָלַווְסִין וַהֲוָה שְׁבַק לוֹן בָּתָר מְזוֹנֵיהּ וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן תְּחִילָּה וְסוֹף. רַב חוּנָא אָכַל תְּמָרִין עִם פִּיסָּתֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רַב חִייָא בַּר אַשִּׁי פְּלִיג אַתּ עַל רַבָּךְ שׁוֹבְקִין בָּתָר מְזוֹנָךְ וְאַתְּ מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן תְּחִילָּה וְסוֹף. אֲמַר לֵיהּ אִינִּין אִינִּין עִיקָּר נְגִיסָּתִי. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי סָֽלְקוּן לְמִשְׁתִּיתֵיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָא עֵנְתָּנָייָה אַפִּיק קוֹמֵיהוֹן פַּת הַבָּאָה בְכִיסְנִין לְאַחַר הַמָּזוֹן. אָֽמְרִין נִישְׁבּוֹק אוּלְפָּנָא וְנֵיתֵי לָן לְמַתְנִיתָא. דְּתַנִּי רִבִּי מָנָא מִשּׁוּם רִבִּי יוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי פַּת הַבָּאָה כִּיסְנִין לְאַחַר הַפָּזוֹן טְעוּנָה בְרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. אָֽמְרֵי מִכֵּיוָן דְּהֵן יְחִידָיֵי וְרַבָּנָן פְּלִיגִין עֲלוֹי נַעֲבִד כְּרַבָּנָן.
Traduction
A R. Hanina bar-Sissi les gens de la maison du nassi (prince) envoyaient des fruits (453)Les produits de certains palmiers, ou dattes dures, dites Nicolai (Pline 13, 4)., qu’il mettait de côté pour les manger après le repas, en prononçant deux bénédictions spéciales. R. Hana mangeait des dattes avec son pain (pour que la bénédiction du pain s’y rapportât). -Comment, lui dit R. Hiya bar-Ashé, tu veux contester l’avis de ton maître (qui est opposé)? Laisse ce que tu manges là pour la fin du repas; puis tu pourras prononcer les bénédictions spéciales qui s’y rapportent. – C’est, répliqua-t-il, le pain qui est pour moi le principal (et, pour ce motif, je ne dis pas la bénédiction des fruits). R. Yona et R. Yossé se rendirent à un festin chez R. Hanina Antonieh (d’Anath); on leur apporta comme dessert des gâteaux joints à des épis grillés. Dans le présent cas, dirent-ils, laissons de côté nos études et nos opinions personnelles pour adopter les règles de cet enseignement; or, R. Mena a professé, au nom de R. Juda, qui le tenait de R. Yossé le Galiléen, que pour ces sortes de gâteaux, présentés comme dessert, il faut des bénédictions spéciales. Donc, dirent-ils, puisque l’avis de ce particulier est contesté par les rabbins, il faut suivre ces derniers (et ne pas prononcer de nouvelle bénédiction).
Pnei Moshe non traduit
ר' חנינא בר סיסיי הוון אילין דנשייא משלחין ליה ניקלווסין. כך ראיתי בערוך ול''ג אמר. ניקלווסין הוא דבר חשיבות כעין דאמרי' בפ''ק דע''ז דקל טב וחצב ונקליבס וכששלחו לו מבית הנשיא אלו הדברים שהן כפת הבאה בכיסנין והביאו לו בתוך הסעודה הניח אותן לאחר סעודתו כדי לברך לפניהן ולאחריהן:
אכל תמרין עם פיסתיה. עם חתיכה לחם שלו שלא יצטרך לברך על התמרים:
פליג אתה על רבך. רב דקאמרת לעיל משמיה בשם ר' חייה רבא דדברים כאלו טעונין ברכה לפניהם ולאחריהם והיה לך להניח אותן אחר סעודתך כדי לקיים דברי רבך:
אינון אינון עיקר נגיסתי. הן הן עיקר סעודתי שאני אוכל אותם עם הפת. נגיסה מלשון נשיכה ואכילה ובפ''ג דטבול יום טהור שנגס מן האוכל:
למישתיתיה. לסעודת המשתה של ר''ח ענתנייה:
אמרין נישבוק אולפנא. נניח סברת אמוראין שהן בעלי התלמוד ונבוא לפסוק לן למתניתה דתני בתוספתא פ''ה ר' מונא אמר משום ר' יודה פת הבאה בכיסנין וכו':
אמרי. שאר החברים דלא היא מכיון דהאי ברייתא יחידאה היא ורבנן דלעיל פליגי כדר' אמי אמר ר' יוחנן נעביד אנן כאלו רבנן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source