Berakhoth
Daf 46a
משנה: 46a בֵּירַךְ עַל פֵּירוֹת הָאִילָן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה יָצָא. עַל פֵּירוֹת הָאֲדָמָה בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ לֹא יָצָא. וְעַל כּוּלָּם אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל יָצָא.
Traduction
Si, pour les fruits de l’arbre, on a dit: ''créateur des fruits de la terre'', cela suffit; mais non si, en mangeant des fruits de la terre, on dit ''créateur des fruits de l’arbre''. Pour toutes les sortes on peut dire: ''tout a été créé par sa parole (440)Le texte a seulement le premier mot de la formule.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בירך על פירות האילן וכו' יצא. מפני שפירות האילן בכלל פרי האדמה הן שהכל גדל מן הארץ:
ועל פירות הארץ וכו'. שאין פירות האדמה בכלל פרי העץ כדאמר בגמרא. ואילן נקרא כל היכא דכי שקלי לפירא ואיתא לענף ואותו הענף עצמו חוזר ומוציא פירות לשנה האחרת באילן כזה מברכין על פירותיו בורא פרי העץ אבל היכא דכי שקלי לפירא לא ישאר ענף שיחזיר ויוציא פירות לשנה האחרת אין מברכין על פירותיו אלא בפה''א:
על כולם אם אמר שהכל יצא. ואפי' על הפת ועל היין ומיהו לכתחילה אין לאכול שום פרי אם אינו יודע לברך ברכה הראויה לו:
הלכה: רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא דְּרִבִּי יוּדָה הִיא דְּרִבִּי יוּדָה עֲבִיד אֶת הָאִילָנוֹת כְּקַשִּׁים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא פֵּירוֹת הָאִילָן בִּכְלַל פֵּירוֹת הָאֲדָמָה. וְאֵין פֵּירוֹת הָאֲדָמָה בִּכְלַל פֵּירוֹת הָעֵץ. רַב הוּנָא אָמַר חוּץ מִן הַיַּיִן וּמִן הַפַּת. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן חוּץ מִן הַיַּיִן שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא אוֹמֵר בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן. חוּץ מִן הַפַּת שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
Traduction
R. Ezéchia dit, au nom de R. Jacob bar-Aha (441)(Bikurim 1, 8).: le 1er avis émane de R. Juda; car il dit de considérer les arbres comme la tige (c’est-à-dire que l’arbre est au fruit ce que la paille est un graine de blé). R. Yossé réplique que c’est une opinion communément admise que les fruits des arbres peuvent être classés parmi ceux de la terre (442)Voilà ce qui autorise l'échange des formules., mais l’inverse ne se peut pas. R. Houna dit (443)Au sujet de la fin de la Mishna. qu’il faut faire une exception pour le vin et le pain. C’est l’expression de la Mishna (§ 1): hormis le vin, dit-elle, pour lequel on dit la formule: ''créateur du fruit de la vigne'', et hormis le pain, pour lequel on dit la formule: ''qui produit le pain de la terre (444)En raison de leur supériorité.''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דר' יודא היא. מתני' דקתני בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא אלמא דעיקרו של אילן כארעא הוא כר' יהודה דפ''ק דבכורים הוא דאתיא:
דר' יודא עביד את האילנות כקשים. כלומר אף להאילנות שנקצצו ונעשו קשים ששוב אינן יונקין מן הקרקע אפ''ה משוי להו ר' יהודה כאילנות גמורים היונקים מן הקרקע והוו כקרקע כדתנן שם יבש המעיין ונקצץ האילן מביא הבכורים מהן ואינו קורא לפי שאינו יכול לומר מן האדמה אשר נתת לי דכיון דיבש המעיין ונקצץ האילן אין כאן אדמה ור' יהודה אומר מביא וקורא דכארעא חשיבי:
א''ר יוסי. לא היא דדברי הכל היא מתני' והיינו טעמא דפירות האילן בכלל וכו' כדפרישית במתני':
חוץ מן היין ומן הפת. הא דקתני על כולם אם אמר שהכל יצא חוץ משנים אלו דקבעו להן חכמים ברכה לעצמן ואפי' בדיעבד לא יצא בברכת שהכל:
מתניתא אמרה כן וכו'. אלמא דהן אינן בכלל פירות האילן ופירות הארץ וכי קתני על כולם אם אמר שהכל יצא אפירות האילן ופירות הארץ דרישא קאי:
תַּנִּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל הַמְּשַׁנֶּה עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּֽבְעוּ חַכָמִים לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה מִבְּרִייָתוֹ וְלֹא שִׁינָּה בִּרְכָתוֹ לֹא יָצָא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילוּ אָמַר בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא הַחֵפֶץ הַזֶּה. מַה נָאֶה הוּא זֶה יָצָא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרִבִּי מֵאִיר. מִילְתֵיהּ דְּרַב אָֽמְרָה כֵן. חַד פַּרְסוֹי אָתָא לְגַבֵּי רַב בְּגִין דַּאֲנָא אֲכַל פִּיסָּתִי וְלָא אֲנָא חֲכִים מְבָֽרְכָה עָלֵיהּ וַאֲנָא אֲמַר בָּרוּךְ דְּבָרָא הָדֵין פִּיסָּא נְפִיק אֲנָא יְדֵי חוֹבָתִי. אֲמַר לֵיהּ אִין.
Traduction
R. Yossé dit: Dès qu’on change la formule adoptée par les sages, on n’a pas accompli son devoir. R. Juda dit: Si, pour un objet qui a changé de forme (le pain et le vin), on ne modifie pas la formule de bénédiction, on n’a pas accompli son devoir. R. Méir dit qu’il suffit même de dire: ''Béni soit le créateur de cet objet qui est si beau''! Et R. Jacob bar-Aha dit, au nom de Samuel, que cet avis sert de règle. Le fait suivant, survenu à Rav, en est une preuve. Un juif persan se présente chez lui et lui: Quand je mange du pain, ne sachant pas quelle formule convenable de bénédiction, je dis: ''Soit béni le créateur de ce morceau de pain'', ai-je alors accompli mon devoir? -Oui, répondit Rav.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ד:
כל שנשתנה מברייתו ושינה ברכתו לא יצא. כצ''ל וכך הוא בתוספתא וכלומר דוקא באלו שנשתנו מברייתן ועל ידי כך בא להם ברכתן כגון הפת והיין אם שינה ברכתן לא יצא:
מילתיה דרב אמרה כן. שמעינן ממילתיה דרב דלקמיה דאמר נמי הלכה כר''מ:
חד פרסוי. מארץ פרס:
אתא לגבי רב. ושאל לו בשביל שאני אוכל פיסתי. חתיכה פת שלי ואיני יכול לברך המוציא ואומר אני ברוך וכו' אם אני יוצא ידי חובתי וא''ל אין וכר''מ:
Berakhoth
Daf 46b
משנה: הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֶּה רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַל אֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה.
Traduction
Lorsqu’on a devant soi diverses espèces, et que parmi elles il y ait l’une des espèces (447)Ce sont: le froment, l'orge, le vin, la figue, la grenade, l'olive et le miel, ou les dattes (voir (Dt 8, 8). d’élite (de la Palestine), il faut, selon R. Juda, dire la bénédiction sur cette dernière espèce; selon les sages, on fait la bénédiction sur n’importe quelle espèce.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ממין שבעה. חטה ושעורה גפן ותאנה רמון זית תמרים ומשום דהני עדיפי שנשתבחה בהן ארץ ישראל:
על איזה מהן שירצה. מה שהוא חביב עליו והלכה כחכמים:
משנה: עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּידוּלָיו מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. עַל הַחוֹמֶץ וְעַל הַגּוֹבָיי וְעַל הַנּוֹבְלוֹת הוּא אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִדְבָרוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָֽרְכִין עָלָיו.
Traduction
La formule générale est usitée pour tout ce qui ne pousse pas sur terre, ainsi que pour le vinaigre, les déchets de fruits et les sauterelles (pures). R. Juda dit: Toute espèce maudite (comme les trois précédents articles) ne nécessite pas de formule de bénédiction.
Pnei Moshe non traduit
מתני' על דבר שאין גידולו מן הארץ. כגון בשר וגבינה וביצים:
נובלות. פירות שנפלו מן האילן קודם שנתבשלו כל צרכן:
גוביי. חגבים טהורים:
מין קללה. חומץ נובלות וגובאי על ידי קללה הן באים ואי הלכה כר' יהודה:
הלכה: הֶחְמִיץ יֵינוֹ אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּייָן אֱמֶת. בָּא לְאֹכְלוֹ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רָאָה גּוֹבַיי אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּייָן אֱמֶת. בָּא לְאֹכְלָן אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רָאָה נוֹבְלוֹת שֶׁנָּֽשְׁרוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּייָן אֱמֶת. בָּא לְאֹכְלָן אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ
Traduction
Si du vin s’est aigri, on dit la formule: ''Sois béni, juge de la vérité'' (formule de malheur); si l’on vient à en tirer usage, on dit: ''Tout a été créé par sa parole''. Si l’on voit des sauterelles, on dit: ''Sois béni, juge de la vérité''. Si l’on vient à les manger, on dit: ''Tout a été créé par sa parole''. Si l’on voit tomber des fruits non mûrs, on dit: ''Sois béni, juge de la vérité''. Si l’on vient à en manger, on dira la formule: ''Tout a été créé par sa parole''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' החמיץ יינו וכו'. כלומר דקמ''ל דלא כר' יהודה דאע''פ שע''י קללה הן וא''כ מתחילה מברך עליה דיין האמת מיהת לבסוף כשנהנה מהן מברך עליהן שהכל:
רַב יְהוּדָה בְשֵׁם אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בַּר קַפָּרָא וּתְרֵין תַּלְמִידוֹי נִתְאָֽרְחוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בְּהָדֵין פּוּנְדָקָא דְּבִרְכָתָא 46b אַפִּיק קוֹמֵיהוֹן פְּרָגִין וְאַחְוָנִייָא וְקֵפַלוֹטִין. אָֽמְרֵי נְבָרֵךְ עַל קֵפַלוֹטָה דּוּ פָטַר אַחְוָנִיתָא וְלֹא פָטַר פְּרָגִיתָא. נְבָרֵךְ עַל אַחְוָנִייָתָא לָא פָטַר לָא דֵין וְלָא דֵין. קָפַץ חַד וּבֵירַךְ עַל פְּרָגִיתָא שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. גָּחִיךְ לֵיהּ חֲבֵרֵים. אָמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לֹא לְזֶה גוֹרְגְּרָן אֶלָּא לָךְ לוֹגְלָן. זֶה עָשָׂה בְּגַרְגְּרָנוּתוֹ אַתָּה לָמָּה לִגְלַגְתָּ. וְלָזֶה אָמַר חָכָם אֵין כַּאן זָקֵן אֵין כַּאן. אָֽמְרוּ לֹא יָֽצְאָה שְׁנָתָן עַד שֶׁמֵּתוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָא אָֽזְלִינָן תְּרֵין וְלֹא שְׁמָעִינָן מִינָהּ כְּלוּם. מַיי כְדוֹן מִסְתַּבְּרָא מְבָרֵךְ עַל הַקֶּפַלוֹט שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ טְפֵילָה לְיֶרֶק.
Traduction
R. Juda raconta, au nom d’Aba bar bar-Hana, que lorsque Bar-Kapara et deux de ses élèves s’arrêtèrent pour passer la nuit dans une auberge, à Berakhta (445)Localité à ajouter à la géographie du Talmud (peut-être d'Anath)., on leur servit des petits gâteaux (446)Frankel dit: des oiseaux., des prunes (ou de la verdure), et des porreaux (capitatus). Faut-il faire la bénédiction pour ces derniers? demanda l’un. -Non, répondit le maître, elle dispenserait des prunes, mais non des gâteaux; et si l’on disait la bénédiction pour la verdure, on n’en serait pas dispensé pour les deux autres espèces. Alors l’autre disciple se leva à la hâte et fit la bénédiction pour les gâteaux, par cette formule: ''tout a été créé par sa parole''. Son camarade se moqua de sa méprise. Bar-Kapara dit à celui-ci: Je n’ai pas autant à me plaindre de lui que de toi: lui vient de faire acte de gourmandise; mais toi, pourquoi le railles-tu? Et il dit au rieur: -C’est le lieu de dire: si l’on n’a pas de respect pour mon savoir, ne devrait-on pas au moins respecter ma vieillesse? (c’est-à-dire: vous n’avez pas eu égard à ma vieille expérience, et vous ne m’avez pas demandé conseil dans ce cas). On raconte qu’avant la fin de l’année ils moururent (en punition de leur manque de respect). En somme, dit R. Yossé, ces deux hommes sont morts, et nous n’avons rien appris d’eux. Quelle est actuellement la conclusion? Il paraît qu’on prononce d’abord, pour les porreaux, la formule de bénédiction: ''fruits de la terre'', car la formule: ''tout a été créé par sa parole'' n’est que secondaire et insuffisante.
Pnei Moshe non traduit
דברכתא. שם העיר:
אפיק. הוציא הבעל הבית והביא לפניהם פרגיות ואחונייא הם דורמסקין פרונ''ש בלע''ז פלו''מין בל''א וקפלוטין כרוב:
אמרו. התחילו לפלפל היאך לברך ולפטור בברכה אחת לכולן ואמרו אם נברך על קפלוטה בורא פרי האדמה דהוא פטר אחוניתא לפי שברכתו בורא פרי העץ ותנן על פירות האילן אם בירך בפה''א יצא וא''כ פוטרת גם לאחוניתא אבל ולא פוטר פרגיתא ואין ברכת בורא פרי האדמה פוטרת לברכת שהכל:
נברך על אחונייתא. ואם נאמר לברך על הפרוני''ש וברכתו בורא פרי העץ א''כ לא פטר לא זה ולא זה דאין בפה''ע פוטרת לפירות האדמה ולא לברכת שהכל:
קפץ חד. בתוך שהיו רוצים לברר הדין קפץ אחד מן התלמידים ובירך על הפרגיות שהכל וא''כ פוטר את כולן:
גחיך ליה חבריה. התחיל חבירו לשחוק עליו לפי שיש כאן ברכה יותר מבוררת והיא בורא פרי האדמה על הכרוב דמיהת פוטרת גם להדורמסקין:
א''ל בר קפרא לא לזה גורגרן. רע בעיני ואיני כועס עליו אלא עלך לוגלן אני כועס אם זה עשה כגרגרונותו שאוהב את הבשר אתה למה לגלגתה הלא שהכל היא פוטרת את כולן:
ולזה אמר. חזר ואמר לזה הקופץ ובירך אם חכם אין כאן זקנה אין כאן בתמיה והיה לך להמתין עד שאברר הדין:
הא אזלין תרין. הרי הלכו אלו השנים לעולמם ואנן לא שמעינן מינה כלום היאך הוא הדין:
מאי כדון. ומאי הוי עלה וקאמר מסתברא מברך על הקפלוט בורא פרי האדמה שהיא ברכה חשובה ומבוררת וברכת שהכל טפילה לו כלומר משום שאינה חשובה כברכת בפה''א הלכך לא יברך בתחלה שהכל על הפרגיות ולפטור גם הקפלוט ואע''ג שהיה כאן בורא פרי העץ והוא יותר מבוררת וחשיבה מבורא פרי האדמה מכל מקום הואיל והיא פוטרת בדיעבד גם לפרי העץ מברכין על הקפלוט והדר מברך על הפרגיות שהכל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source