וְאַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת דִּבְרֵי חֲכָמִים רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בְּעַצְמָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל אוֹמֵר בְּרָכָה רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר מַטְבֵּעַ בְּרָכָה וְאַחַר כַּךְ מַבְדִּיל. וַתְייָא כְּרִבִּי דְּרִבִּי אָמַר תִּמְהָנִי הֵיְאַךְ בִּטְּלוּ חוֹנֵן הַדַּעַת בְּשַׁבָּת אִם אֵין דֵעָה תְּפִילָּה מְנַיִין. וְכֹה אִם אֵין דֵעָה הַבְדָּלָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר מַבְדִּיל וְאַחַר כַּךְ אוֹמֵר מַטְבֵּעַ בְּרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מבדיל. אומרה להבדלה אחר ג' ברכות ואח''כ מטבע ברכה של חונן הדעת וכולהו אליבא סברא דרבי פליגי:
אומר מטבע ברכה. של אתה חונן אומר כולה ואח''כ אומר להבדלה כדי לסמוך אותה לאתה חונן ואינו כוללה בתוך מטבע הברכה:
ואתיא כרבי. דאמר בפרק דלעיל בהלכה ד' תמיהני וכו' לענין תפלה והכא נמי אם אין דיעה הבדלה מנין והלכך שייכא הבדלה לברכת אתה חונן דעת:
והבדלה בחונן הדעת דברי חכמים ר''ע וכו'. כך היא שנויה בברייתא:
בשם שמואל אומר ברכה רביעית. כלו' דשמואל פוסק כר''ע:
רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּהוֹדָייָה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי מַטִּין כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיַּד. רִבִּי יִצְחָק רֻבָּה בְּשֵׁם רִבִּי הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבַּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם. 39b אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא לָאו בְּגִין דַּאֲתוּן תַּרְתֵּיי שְׁמוּעִין אֶלָּא בְּגִין דְּרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן וְרִבִּי אֶלְעָזָר תְּרַוֵּיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
מטין כר''א בי''ט וכו' מיד. כלומר אם מבדיל מיד ולאפוקי באם לא הבדיל במ''ש שיכול להבדיל אפילו בחמישי בשבת כדקאמר לקמן בהא אינן מטין לנהוג כר''א ולאומרה בהודאה:
ר' יצחק רבה בשם רבי. אמר דלא מטין איתמר אלא הלכה ומורין כן כר''א קאמר ובי''ט שחל להיות במ''ש:
לעולם. בין במ''ש בחול בין שחל י''ט בו וכן אמר ר' אבהו בשם ר' אלעזר דהוא אמורא הלכה כר''א לעולם:
אמר רב יעקב בר אחא. לר' אבהו לאו בגין דאתון תרתיי שמועין. כלומר לא בשבילכם ומפיכם אני מקבל הלכה זו דאתם שניכם אמוראים אתם ואומרים מפי השמועה ולא היותי סומך עליכם:
אלא בגין וכו' תרוויהון אמרו בשם ר' חנינא בן גמליאל דהוא תנא ושונה בברייתא כן דהלכה כר''א ועליו אני סומך:
רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רִבִּי הוֹשַׁעְיָא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחוֹת מִשָּׁלֹשׁ אַבְדָּלוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אָ‍ֽמְרוּ הַפּוֹחֵת לֹא יִפְחוֹת מִשָּׁלֹשׁ וְהַמּוֹסִיף לֹא יוֹסִיף יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה אַבְדָּלוֹת. לֵוִי אָמַר וּבִלְבַד מֵאַבְדָּלוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. נָחוּם בֵּירִבִּי סִימַאי נְפַק וָמַר בְּשֵׁם אָבוֹי וַאֲפִילוּ אַבְדָּלָה אַחַת. וְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ וְצָרִיךְ לַחְתּוֹם בְּהַבְדָּלָה. רִבִּי מָנָא בְעִי מֵעַתָּה אֲפִילוּ פָּתַח בְּמַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל וְחוֹזֵר וְחוֹתֵם בְּמַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן וְלֹא מִבְּרָכוֹת שֶׁפּוֹתְחִין בָּהֶן בְּבָרוּךְ וְחוֹתְמִין בְּבָרוּךְ הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' יוסי בר' בון. ומה אתה מתמה בכך וכי לא מברכות שפותחין וחותמין בהן בברוך וכך תקנו ואפי' לא פתח אלא במבדיל בין קדש לחול ולא אמר אח''כ לשאר הבדלות חוזר וחותם במבדיל בין קדש לחול דהא יוצא הוא בהבדלה אחת ומטבע הברכה בפתיחה וחתימה אינו יכול לשנותה:
מעתה. לדברי רבי אבהו דאמר וצריך לחתום בהבדלה ומשמע דעל דברי נחום בר' סימאי קאמר א''כ אפי' פתח במבדיל בין קדש לחול בלבד יחזור ויחתום במבדיל בין קדש לחול בתמיה:
ואפילו הבדלה אחת. המבדיל בין קדש לחול:
רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנוֹס בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יַנַּאי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל. כְּמַה דְּאָמַר אָמַר אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל. וְדִכְוָתָהּ אָסוּר לוֹ לְאָדָם לִתְבּוֹעַ צְרָכָיו עַד שֶׁיַּבְדִּיל.
Pnei Moshe (non traduit)
זאת אומרת. מדקאמר צריך לסמוך אותה לחונן הדעת ואמר ר' יצחק בר' אלעזר דמבדיל ואח''כ אומר מטבע ברכת אתה חונן שמעינן מהא שאסור לעשות מלאכה קודם שיבדיל והלכך כמה דאתאמר שאסור במלאכה קודם הבדלה ודכוותה אמרינן נמי דאסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל והיינו טעמא דמבדיל ואח''כ אומר מטבע ברכה:
רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנוֹס בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יַנַּאי בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בְּרִיבִי אִם לֹא הִבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מַבְדִּיל אֲפִילוּ בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת. הֲדָא דְּאַתְּ אָמַר בְּמַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. אֲבָל בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ אוֹמְרָהּ מִיַּד.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא דאת אמר. לא שנו אלא בברכת המבדיל בין קודש לחול דאותה יכול לומר אפי' בחמישי בשבת אבל ברכת מאורי האש אומרה מיד במוצאי שבת דוקא ולפי שתחלת ברייתו של אש במוצאי שבת היתה:
רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי אַבָּא בְּשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה אֲפִילוּ יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע שַׁבָּת אוֹמֵר בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֵׂה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא לְרַב יְהוּדָה וְכִי שֵׁשֶׁת יְמֵי מַעֲשֵׂה לְפָנָיו. אָמַר לֵיהּ וְכִי יֵשׁ טוּמְאָה וְטָהֳרָה לְפָנָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
וכי יש טומאה וטהרה לפניו. ואע''פ כן אומר להבדיל בין הטמא לטהור לפי שסדר הבדלות הוא מונה וה''נ בי''ט באמצע שבת אומר ג''כ בין יום השביעי לששת ימי המעשה:
אומר. בהבדלה בין יום השביעי וכו' ואע''פ שאין עכשיו מוצאי שבת:
רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חִייָא בַּר אַשִּׁי צָרִיךְ לוֹמַר הָחֵל עָלֵינוּ אֶת הַיָּמִים שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֵׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם. רִבִּי אַבָּא מוֹסִיף וְהַשְׁמִיעֵנוּ בָּהֶן שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה הֲבִינֵנוּ וְלַמְּדֵינוּ. רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה הָעוֹנִין אָמֵן צְרִיכִין לִיתֵּן עֵינֵיהֶן בַּכּוֹס וְעֵינֵיהֶן בַּנֵּר. רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה אַרְבַּעַת מִינִין שֶׁבְּלוּלָב נִיטָּלִין דֶּרֶךְ גִּידוּלֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' חזקיה בשם ר' ירמיה. כמו ואמר וכו' ואיידי דקאמר למימריה דר' חזקיה בשם ר' ירמיה אמר נמי להא דארבע מינין שבלולב צריך שיהא נוטלין דרך גדילתן ולא שיהפכן:
ועיניהן בנר. באמן אחר מאורי האש:
העונין אמן. אחר הבדלה:
משנה: הָאוֹמֵר עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שִׁמְךָ מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְטָעָה יַעֲבוֹר אַחֵר תַּחְתָּיו וְלֹא יְהֵא סַרְבָּן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּמֵאַיִן הוּא מַתְחִיל מִתְּחִילַּת בְּרָכָה שֶׁטָּעָה זֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא יהא סרבן באותה שעה. כדרך שאר יורדים לפני התיבה שצריך לסרב פעם ראשונה אבל זה לא יסרב כשאומרים לו לך רד לפי שגנאי הוא שתהא התפלה מופסקת כל כך:
מודים מודים. דמחזי כמקבל שתי רשויות ואמרינן הכא בגמרא הדא דתימר בצבור אבל ביחיד תחנונים הן:
ועל טוב יזכר שמך. משמע על טובתך נודה לך ועל הרע לא נודה והרי אנו חייבין לברך על הרעה כשם שמברכין על הטובה:
מתני' האומר על קן צפור יגיעו רחמיך. כמו שהגיעו רחמיך על קן צפור וגזרת לא תקח האם על הבנים כן חוס ורחם עלינו משתקין אותו שעושה מדותיו של ית' רחמים והן אינן אלא גזירת מלך על עבדיו:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר סָפֵק הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ סָפֵק לא הִזְכִּיר מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. לְאֵיכַן הוּא חוֹזֵר. שִׁמְעוֹן בַּר ווָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו חוֹזֵר לְכַתְּחִילָּה. וְאִם לָאו חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָזִי הִסִּיעַ דַּעַת כְּמִי שֶׁעָקַר אֶת רַגְלָיו. וְאִילֵּין תַּחֲנוּנַיָּא צְרִיכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ואילין תחנוניא צריכה. ואם נזכר באותן תחנונים שאומר אחר התפלה מיבעיא לן אם הוי כעקר את רגליו או לא:
הסיע דעת. הסיח דעתו מתפלתו אחר שגומרה ולא היה בדעתו לומר עוד איזה תתנונים הוי כמי שעקר את רגליו וחוזר לראש:
רִבִּי אָחָא וְרִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי יָ‍ֽתְבִין בְּחַד כְּנִישְׁתָּא אָתִי עֲבַר חַד קוֹמִי תֵיבוּתָא וְאַשְׁגָּר חַד בְּרָכָה. אֲתוּן וְשַׁייְלוּן לְרִבִּי סִימוֹן. אָמַר לוֹן רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְלִיחַ צִיבּוּר שֶׁהִשְׁגִּיר שְׁתַּיִם שָלֹשׁ בְּרָכוֹת אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אַשְׁכַּח תְּנָיי וּפְלִיג. לַכֹּל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ חוּץ מִמִּי שֶׁלֹּא אָמַר מְחַיֵּה הַמֵּתִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים וּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם. אֲנִי אוֹמֵר מִין הוּא. שְׁמוּאֵל הַקָּטָן עֲבַר קוֹמִי תֵיבוּתָא וְאַשְׁגָּר מַכְנִיעַ זֵדִים בְּסוֹפָהּ שְׁרִי מַשְׁקִיף עֲלֵיהוֹן. אָ‍ֽמְרִין לֵיהּ לֹא שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים בָּךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
בסופה. ובסוף התחיל להשקיף עליהם מה יאמרו לו על זה ואמרו לו לא שיערו חכמים בך ולא עליך אמרו כן דודאי לאדם כמותך אין לחשוד אותו בכך:
ואשגר מכניע זדים. טעה והשמיט מכניע זדים:
אשכח תניי ופליג. אשכחן תנא דברייתא דפליג על הא דאמר ריב''ל בסתם דאין מחזירין אותו ולא מחלק מידי בין הברכות אבל האי תנא ס''ל דלכל אין מחזירין אותו חוץ ממי שלא אמר ג' אלו מחיה מתים וכו' שמחזירין אותו לפי שאני אומר מין הוא ואינו מאמין באלה וצריך שיאמר אותן:
אין מחזירין אותו. מפני טורח הצבור:
ואשגר חד ברכה. השמיטה באשגרת לשונו במרוצה ולא אמרה:
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְטָעָה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא בְּשֵׁם רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת חוֹזֵר בַּתְּחִילָּה. אָדָא בַּר בַּר חָנָה גַּנִּיבָה בְּשֵׁם רַב טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה. רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב חוּנָה בְּשֵׁם רַב טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת חוֹזֵר בַּתְּחִילָּה. בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה. טָעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיכַן טָעָה חוֹזֵר לְמָקוֹם הַבָּרוּר לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
חוזר למקום הברור לו. למקום שיודע בודאי שאמר לאותה הברכה ומשם ואילך יתחיל:
רבי חלבו. וכן אמר ר' חלבו ורב הונא בשם רב דקאמר נמי בג' הראשונות כמו ר''ח בן גמליאל:
מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר. הֲדָא דְּאָמַר בְּצִיבּוּר. אֲבָל בְּיָחִיד תַּחֲנוּנִים הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
כי יסכר פי דוברי שקר. אלו האומרים מודים מודים ולפיכך סוכרין פיהם:
הלכה: 40a רִבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי סִימוֹן כְּקוֹרֵא תִּיגָר עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַל קַן צִפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. רִבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רִבִּי סִימוֹן כְּנוֹתֵן קִצְבָא לְמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַד קַן צִפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. אִת תְּנַיֵּי תַּנִּי עַל. וְאִית תְּנַיֵּי תַּנִּי עַד. מַאן דָּמַר עַל מְסַייֵעַ לְרִבִּי פִּינְחָס. וּמַאן דָּמַר עַד מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן לָא עָ‍ֽבְדִּין טָבוּת שֶׁעוֹשִׂין לְמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים. וְאִילֵּין דִּמְתַרְגְּמִין עַמִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַה דַּאֲנָא רַחֲמָן בִּשְׁמַיִם כַּךְ תֶּהֱווּן רַחֲמָנִין בְּאַרְעָא. תּוֹרְתָא אוֹ רְחֵילָה יָתָהּ וְיַת בְּרָהּ לָא תִּיכְסוּן תְרַוֵּיהוֹן בְּיוֹמָא חַד לָא עָ‍ֽבְדִּין טָבָאוּת שֶׁהֵן עוֹשִׂין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ואלין דמתרגמין וכו'. מנהגם היה אחר שהיו קורין בתורה היו מתרגמין הפסוק להעם ואלו המתרגמין להפסוק שור או כשב וגו' ואותו ואת בנו לא תשחטו וגו' עמי בני ישראל וכו' לא טוב הן עושין ומהאי טעמא:
לא עבדין טבות וכו'. והיינו טעמא שלא טוב הוא לעשות מדותיו של הקב''ה רחמים ואינן אלא גזרות המלך וזהו כר' יוסה:
כנותן קצבה. זהו הטעם שהוא כנותן קצבה למדותיו יתברך ואומר עד כאן הגיעו רחמיך ואפילו עד קן צפור חוס ורחם עלינו וכדמפרש ואזיל שהיה גורס במתני' כהך תנא דתני עד קן צפור הגיעו רחמיך ובאמת אינו מפני הרחמים אלא גזירת המלך כך הוא:
גמ' ר' פינחס בשם רבי סימון כקורא תגר. כך הוא במגילה פ''ד וכן הוא לקמן. היינו טעמא דמשתקין אותו מפני שהוא נראה כקורא תגר על מדותיו של הקב''ה ואומר על קן צפור וכו' שהוא דבר קל ואינו חשוב ועל אותו האיש וכו' וכלומר דמשמעות דבריו הם כך ואף שאינו אומר בפירוש כן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source