Berakhoth
Daf 36a
מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנָן פְּלִיגָן. דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא בְּרוֹעִים וּבְקַייָצִים. הָא מַתְנִיתִין לָא אֲמַר אֶלָּא בְּרוֹעִים וּבְקַייָצִים הָא שְׁאָר כָּל אָדָם חַייָבִין. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אֲמַר כֵּן דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֲנִי רָאִיתִי אֶת רִבִּי יַנַּאי עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּשׁוּק שֶׁל צִיפּוֹרִין וּמְהַלֵּךְ ד̇ אַמּוֹת וּמִתְפַּלֵּל מוּסָף. וְאֵין חֶבֶר עִיר בְּצִיפּוֹרִין. אַתְּ שְׁמַע מִינֵיהּ תְּלָת. אַתְּ שְׁמַע מִינֵיהּ שֶׁשּׁוּקֵי שֶׁל צִיפּוֹרִין כְּצִיפּוֹרִין. אַתְּ שְׁמַע מִינֵיהּ חֲלוּקִין 36a עַל רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אַתְּ שְׁמַע מִינֵיהּ שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל וּמְהַלֵּךְ ד̇ אַמּוֹת וּמִתְפַּלֵּל שֶׁל מוֹסָף. אָמַר רִבִּי אַבָּא לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁיְּהַלֵּךְ ד̇ אַמּוֹת אֶלָּא אֲפִילוּ שָׁהָא כְּדֵי הִילּוּךְ ד̇ אַמּוֹת.
Traduction
Quant à l'opinion des Rabanan, qui discutent (contre R. Youda), elle est expliquée par R. Yaakob bar-ldi, au nom de R. Schimon le pieux. Il s'agit dans la Mischna des bergers el des ouvriers qui font sécher les figues: (obligés d’être toujours hors la ville, ils sont dispensés de la prière supplémentaire par la récitation publique); mais tout autre homme n'en est pas dispensé (et, quoiqu'on l'ait dite dans la synagogue, celui qui prie en particulier est obligé de la réciter). Le fait raconté par R. Yochanan est d’accord avec cette opinion: il disait avoir vu R. Yanaïe, faisant sa priere sur une place publique à Séphoris, faire quatre pas et dire ensuite la prière supplémentaire; or, on sait qu’il n'y avait pas à Séphoris de lieu de réunion pour la prière. On peut tirer de là une triple conclusion: 1° que les places de Séphoris sont considérées comme la ville meme (1)II s'agit sans doute d’une place en dehors de la ville.; 2° que les Rabanan étaient en discussion avec R. Elazar ben-Azaria (2)Et par conséquent on admet comme eux que le particulier est obligé de dire la prière supplémentaire.; 3° qu'après avoir fait sa prière (en particulier), on marche la longueur de quatre coudées et l'on dit la prière supplémentaire; R. Aba dit qu'il n’est pas nécessaire de marcher: il suffit d'attendre le temps voulu pour parcourir l’espace de quatre coudées.
Pnei Moshe non traduit
מיליהון דרבנן. הני דלקמן פליגין עליה דשמואל דאמר ר' יעקב בר אידי דברועים ובקייצים שומרי מוקצת התאנים האי מתניתא. כלומר דלאינהו הוא שאמרו שהש''צ מוציא ידי חובתן לפי שאלו הן בשדה תמיד ואינם בקיאים בתפלה וא''כ לא אמרו אלא ברועים ובקייצים בלבד הא שאר כל האדם חייבין להתפלל מוסף ואפילו במקום שיש חבר עיר דלא כשמואל:
מילתיה דר' יוחנן. וכן שמענו מדר' יוחנן שאמר שראה לרבו ר' ינאי שהיה עומד ומתפלל שחרית בשוק של ציפורי והלך ד' אמות וחזר ומתפלל שם מוסף ומשום שצריך להפסיק מעט בין תפלה לתפלה כדלקמן ומיהת שמעינן דלא כשמואל דכי אין חבר עיר בציפורין ודאי דאיכא ואפ''ה התפלל מוסף ביחיד:
את שמע מינה תלת. וקאמר הש''ס דמהאי דאמר ר' יוחנן ש''מ תלת מילי לדינא:
את שמע מינה של ציפורין בציפורין. כלומר חדא דשמעינן מינה דשוק של ציפורי הוי כמו שאם היה בציפורי גופה ולמאי נ''מ להא דאמרינן בסוף פ''ק דכתובות על מתני' א''ר יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה והכשירה ר' יוחנן בן נורי לכהונה ע''פ רוב העיר כשירין כדמפרשינן התם טעמא דבקרונה של ציפורי הוה עובדא והוה תרי רובי רוב הסיעה ורוב העיר ופליגי אמוראי התם כשפירש ובעל דחד אמר אם פירש מן העיר אז הוי כפירש מן הקבוע וכמחצה על מחצה היא ולא אזלינן בתר רובא אבל אם פירש מן הפלטיא והוא שוק של צפורי הואיל ורה''ר היא לא הוי כקבוע ואזלינן בתר רובא וחד אמר דאף אם פירש מן השוק הוה ליה כפירש מצפורי גופה ולא אזלינן בתר רובא והשתא קאמר הכא דהואיל והעיד ר' יוחנן דר' ינאי לא ס''ל כהא דשמואל משום דראה אותו מתפלל מוסף בשוק של צפורי ואף שיש שם חבר העיר והרי בשוק היה המעשה ולא בתוך העיר אלא ש''מ דשוק של ציפורי כציפורי גופה הויא וה''ה לדינא דהתם דשדינן שוק של ציפורי בתר ציפורי גופה לחומרא ואם פירש משם לא אזלינן בתר רובא:
ולא סוף דבר וכו'. הא דאמר ומהלך ד' אמות לאו דוקא הוא אלא אם שהא כדי הילוך ד' אמות בין תפלה לתפלה סגי:
רַב אָמַר צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵין צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר. רִבִּי זְעִירָא בְּעִי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי מַהוּ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר. אָמַר לֵיהּ אֲפִילוּ אָמַר וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךְ אֶת חוֹבוֹתֵינוּ תְּמִידֵי יוֹם וְקָרְבַּן מוּסָף יָצָא.
Traduction
Selon Rab, on doit ajouter quelques mots à cette prière; d'après Samuel, cela n'est pas nécessaire. R. Zeïra questionna à ce sujet R. Yossé, qui lui répondit qu’il suffît de dire: ''Et nous accomplirons nos devoirs devant toi en t'offrant les sacrifices quotidiens et le sacrifice supplémentaire.''
Pnei Moshe non traduit
צריך לחדש בה דבר. בתפלת מוסף שמתפלל מיד אחר של שחרית דוקא אם יחדש בה דבר ואם לאו הוי כמתפלל וחוזר ומתפלל תפלה אחת:
ושמואל אמר. א''צ דתפלה אחרת היא לחובת היום בפני עצמה:
אפילו אמר ונעשה. אם לא חדש בה דבר בנוסח ברכה האמצעית אלא זה בלבד שאמר יהי רצון שנעשה לפניך וכו' וסיים במקדש השבת יצא:
רִבִּי שִׁילָא בְּשֵׁם רַב חַנַּנְאֵל נִתְפַּלֵּל וּמָצָא י̇ בְּנֵי אָדָם מִתְפַּלְלִין מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן. רִבִּי זְעִירָא וְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב הֲווּ יָֽתְבִין. מִן דְּמַצְלוּן אִתַּת צֻלוּתָא קָם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב מַצְלִיא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא וְלָא כְבָר צְלִינָן. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא מַצְלִי וַחֲזַר וּמַצְלִי. דָּמַר רִבִּי שִׁילָא בְּשֵׁם רַב חַנַּנְאֵל נִתְפַּלֵּל וּמָצָא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם מִתְפַּלְלִין מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן.
Traduction
R. Schila, au nom de Rab, dit: Celui qui, après avoir fait sa prière, se trouve dans une réunion de dix personnes qui prient, doit prier avec elles (3)Lorsque dix personnes sont réunies, elles forment une assemblée, et l’une d'elles récite les prières à haute voix.. R. Zeïra et R. Nachman bar-Yaakob avaient déjà dit leurs prières, lorsque survinrent dix personnes; R. Nachman répéta les prières avec elles. Mais n’avons-nous pas déjà prié? lui observa R. Zeïra. C’est vrai, répondit-il, mais R. Schila n’a-t-il pas dit que celui qui, après avoir prié, se trouve dans une assemblée de dix personnes, doit [nier avec elles?
Pnei Moshe non traduit
נתפלל. חוזר ומתפלל עמהן כדי להתפלל עם הציבור:
אתת צלותא. דצבורא:
רִבִּי אָחָא רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא נִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית וּבָא וּמְצָאָן מִתְפַּלְלִין שֶׁל מוּסָף מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן. לֹא נִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית וּבָא וּמְצָאָן מִתְפַּלְלִין שֶׁל מוּסָף. אִם יוֹדֵעַ הוּא שֶׁהוּא מַתְחִיל וְגוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא יַתְחִיל שְׁלִיחַ צִיבּוּר כְּדֵי לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן יִתְפַּלֵּל וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל. בְּאֵי זֶה אָמֵן אָֽמְרוּ. תְּרֵין אֲמוֹרָאִין חַד אָמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְחָרָנָה אָמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אָמַר רִבִּי פִּינְחָס וְלֹא פְלִיגֵי. מַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת. וּמַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה בְּחוֹל.
Traduction
R. Acha et R. Yona, au nom de R. Zeïra, disent: Celui qui a dit la prière du matin et se trouve ensuite dans une assemblée qui récite la prière supplémentaire doit la dire avec l’assemblée; mais, s'il n'a pas encore dit la prière du matin, il doit voir s’il peut la réciter et la terminer avant que l’officiant reprenne (la prière des dix-huit), afin de dire Amen (avec l'assemblée), et il doit le faire; au cas contraire, non. De quel Amen s'agit-il ici? Deux amoraïms discutent à ce sujet: d'après l’un, c’est le Amen après la troisième bénédiction; d'après l’autre, il s’agit du Amen après la quinzième bénédiction.
Pnei Moshe non traduit
נתפלל של. שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף. והצבור הוא שמתפללין בזה אין חילוק אם יכול לגמור עד שלא יתחיל הש''צ או לא משום דחובת מוסף ג''כ עליו כמו עליהם ומתפלל עמהן:
לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין מוסף. והוא רוצה להתפלל של שחרית בזה יש חילוק דאם הוא יודע שהוא מתחיל וגומר וכו' דהואיל ואינו מתפלל תפלה שמתפללין הצבור אל יתחיל להתפלל עמהן אם לא יכול לגמור קודם שיתחיל הש''צ ויגיע למקום שצריך לענות אמן אחריו:
באיזה אמן וכו'. לאו אהכא קאי אלא משום דגרסי' להא לעיל פ''ג בהלכה ב' בזה שנכנס לבהכ''נ ומצאן עומדים ומתפללין אם יכול להתחיל ולגמור כדי שיענה אמן ובאיזה אמן וכו' מייתי לה הכא כדרך הש''ס הזה וכלומר דהכא דבמוסף איירי ואין מוסף אלא בשבת וי''ט אם כן באמן דהאל הקדוש הוא הכא דהא מסיק לעיל דלא פליגי:
Berakhoth
Daf 36b
משנה: אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשּׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְלִין כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם. אֲפִילוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. וַאֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק.
Traduction
On ne se met à prier que sous l’impression du respect divin. Les anciens savants pieux attendaient un instant (en entrant à la synagogue) avant de prier, afin de se recueillir et de penser à notre Père qui est aux cieux. Si le roi même les saluait, ils ne répondaient pas; ils ne se seraient pas interrompus, eussent-ils eu un serpent enroulé autour du talon.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין עומדין. מתוך כובד ראש הכנעה ומורא דכתיב עבדו את ה' ביראה ועבודה זו תפלה היא:
היו שוהין שעה אחת. במקום שבאו להתפלל:
כדי שיכונו את לבם. ויחשבו לפני מי הן באים להתפלל ומתוך כך נכנסה היראה והכנעה בלבם:
אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. ודוקא מלך ישראל אבל מלך עכו''ם פוסק הוא שלא יהרגנו:
ואפי' נחש כרוך על עקבו. ודוקא נחש שרוב פעמים אינו נושך אבל עקרב או אפעה ומן הדברים שודאי נושכים וממיתים פוסק:
הלכה: רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ אָסוּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל. וּמַה טַעַם לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּה וּשְׁכוּרַת וְלֹא מִיָּיִן. רִבִּי זְרִיקָן רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי הַמֵּיצַר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִסְתַּבְּרָא אֶלָּא מִן הָדֵין קָרְייָן לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּה וּשְׁכוּרַת וְלֹא מִיָּיִן.
Traduction
R. Jérémie bar-Aba dit: Si l’on arrive de voyage, il est défendu de faire la prière avant de s’être reposé (à cause des préoccupations que l’on éprouve). Et quel verset l’indique? Celui-ci (Is 51 21): Ecoute donc cette pauvre femme, qui est ivre, sans que ce soit du vin. (Ce verset prouve que l’on est considéré comme ivre si l’on est préoccupé; or, la prière étant interdite à l’homme ivre, elle est aussi défendue à celui qui est préoccupé). R. Zerikan et R. Yohanan, au nom de R. Eliézer, fils de R. Yosé le Galiléen, dit que celui qui éprouve du chagrin (n’a pas l’esprit reposé) ne doit pas pour cette même raison, dire la prière (349)Cf. B., Eruvin 65a et 2 passages parallèles du Midrash cité par M. Schuhl, Sentences, p. 303.. C’est sans doute sur le même verset que l’on se fonde pour exprimer cette défense.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הבא מן הדרך אסור להתפלל. מפני שטרדת הדרך עליו ואין דעתו מיושבת:
ושכורת ולא מיין. מכאן למדנו שטלטול קשה הוא לאדם ומעביר דעתו כשכור הזה דמדמי עניית הגלות והטלטול לשיכורת:
המיצר. מצטער על הדבר אסור לו להתפלל עד שיפקח צערו:
לא מסתברא אלא מהדין קריין. וקאמר הש''ס דוודאי לא מסתברא אלא שלמד מן המקרא הזה דמדמה צער עניות לשכורת ושיכור אסור להתפלל:
תַּמָּן תַּנִּינָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִיבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. רִבִּי הוּנָא רַבָּא דְצִיפּוֹרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּאִילֵּין תְּקִיעָתָא. רִבִּי זְעִירָא וְרַב חִסְדָּא הֲווּ יָֽתְבִין תַּמָּן בְּאִילֵּין תְּקִיעָתָא. מִן דִּצְלוּן אֶת צְלוּתָא קָם רַב חִסְדָּא מַצְלִיא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא וְלָא כְבָר צְלִינָן. אֲמַר לֵיהּ מַצְלִי אֲנָא וַחֲזַר וּמַצְלִי. דְּנַחְתּוּן מַעֲרָבָעֵי לְתַמָּן וְאָֽמְרִין בְּשֵׁם 36b רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּאִילֵּין תְּקִיעָתָא. וַאֲנָא דְּלָא כְּוָנִית הָא אִלּוּ כְּוָנִית הֲוִינָא נְפִיק יְדֵי חוֹבָתִי. אֲמַר רִבִּי זְעִירָא וְיֵאוּת כָּל תְּנָאֵי תַּנִּי בְּשֵׁם רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא תַּנִּי לָהּ בְּשֵׁם חֲכָמִים. רִבִּי אָדָא דְּקֵיסַרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מֵרֹאשׁ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן סֶדֶר בְּרָכוֹת אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדוּשַׁת הַשֵּׁם.
Traduction
Nous avons appris ailleurs (4)Mischnâ, IIe partie, tr. Rosch haschana, ch. iv, S 9. que, selon R. Gamaliel, l’officiant (en disant la prière à haute voix) dispensé le public de la réciter; R. Houna Rabba dit à ce sujet, au nom de R. Yochanan, que la règle n'est conforme à l'opinion de R. Gamaliel que pour les tekioth (c’èst-à-dire les prières que l'on récite avant de sonner le schophar pendant la prière supplémentaire). R. Zeïra et Bar-Hisda avaient récité les prières du schophar avec 1'assemblée (c'est-à-dire qu'ils avaient assisté à la récitation de 1'officiant), lorsque survinrent d'autres personnes. Chisda recommença la prière avec elles: N’avons-nous pas déjà prié? lui observa R. Zeïra. — C'est vrai, répondit-il, j'ai prié une seconde fois, car des rabbins venus de la Palestine (en Babylonie) ont dit, au nom de R. Yocbanan, que la règle est comme l’avis de R. Gamaliel pour les tekiolh; or (la première fois) ma pensée n'était pas de m'acquitter de mon devoir (par la récitation de 1'officiant), car si j’avais eu cette pensée, j'eusse été quitte de mon devoir (et je n'aurais pas recommencé une seconde lois). Cela est juste, répondit R. Zeïra, car si tous les tanaïmes ont exprimé cette opinion au nom de R. Gamaliel, R. Oschia l'a dite au nom des sages (donc, elle forme loi). R. Ada de Chypre ajoute (que pour être quitte par la récitation de 1'officiant) il faut avoir été présent dès le commencement (de la prière supplémentaire). R. Tanchoume, fils de R. Jérémie, fait remarquer que. la Mischnâ elle-même le dit: L’ordre des tekioth est ainsi: on dit d'abord les trois premières bénédictions des dix-huit (rosch haschanah, ibid.) (on voit donc qu'il faut assister au commencement de la prière pour être dispensé par la récitation de 1'officiant, et que c’est la Mischnâ qui le dit).
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בשלהי ראש השנה וגרסי' שם נמי להא:
הלכה כר''ג באלין תקיעתא. באלו הברכות של ר''ה יום תקיעתא דהש''צ מוציא את הרבים ואף למי שהוא בקי משום דאוושי ברכות טובא:
הוו יתבין תמן. בבבל היו יושבין בעת תפלת הברכות דר''ה ולאחר שהתפללו כבר בפני עצמן הגיע שעת תפלת הצבור וקם רב חסדא וחזר והתפלל עם הצבור:
דנחתין מערבאי ואמרין תמן בשם ר' יוחנן וכו'. כן הוא בר''ה בני א''י שירדו לכאן אמרו ששם שמעו מר' יוחנן דפסק הלכה כר''ג בברכות דר''ה והואיל ואנא לא כוונית בתחלה בתפלה לפיכך אני חוזר ומתפלל:
הא אילו כוונית הוינא נפק ידי חובתי. כלומר דקמ''ל דאפי' במי שהוא בקי אמרו כן והלכך קאמר ואני שבקי אני ואלו כוונתי בתפלתי בתחלה הייתי יוצא ידי חובתי ועכשיו שלא כוונתי הש''צ הוא שמוציאני:
ויאות. האי פיסקא דפסקו כר''ג שפיר הוא ואע''פ דרבים פליגי עליה משום דכל תנאי הוא דתני להא בשם ר''ג אבל ר' הושעיא בברייתא תני לדר''ג בשם חכמים דאמרי הכי והלכה כרבים:
והוא שיהיה שם. מי שהוא רוצה לצאת ידי חובתו בזה שהוא שומע מהש''צ צריך שיהיה שם מראש התפלה וישמע הברכות על הסדר:
ומתני' אמרה כן. וממתני' נמי שמעינן כן דקתני סדר ברכות וכו' אלמא דצריך שיהו נאמרין כסדרן אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום וזכרונות ושופרות:
הדרן עלך תפלת השחר
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source