Vayedaber

Berakhoth

Daf 28a

לֹא יְשַׁמֵּשׁ אָדָם מִיטָּתוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ בַבַּיִת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אִם הָיָה כָּרוּךְ בְּמַפָּה אוֹ שֶׁהָיָה נָתוּן בְּחַלּוֹן שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מוּתָּר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עוֹשֵׂה לוֹ 28a כִּילְיוֹן.

Traduction

. Il ne faut pas s’approcher de sa femme, dans la chambre où se trouve un Sefer-Tora (rouleau de la Loi), à moins qu’il ne soit placé dans un placard de dix palmes (plus haut que le lit), ou enveloppé dans un linge, mappa, selon R. Jérémie au nom de R. Aboua. R. Yéhoshoua ben-Levi, a mis (en ce cas) un rideau, (cella), devant la Tora

Pnei Moshe non traduit

עושה לו כיליון. כמו כילה ומחיצה בפני עצמו:

לֹא יֵשֵׁב אָדָם עַל גַּבֵּי סַפְסָל שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה נָתוּן עָלָיו. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי סַפְסָל שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה נָתוּן עָלָיו וְהִרְתִּיעַ מִלְּפָנָיו כְּמַרְתִּיעַ מִלִּפְנֵי נָחָשׁ. אִם הָיָה נָתוּן עַל גַּבֵּי דָבָר אַחֵר מוּתָּר. עַד הֵיכָן. רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָא טֶפַח. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָא אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא.

Traduction

. Il n’est pas permis de s’asseoir sur le banc où est placée la Tora (loi). Il est arrivé à R. Eléazar de s’apercevoir qu’il était assis sur un banc où se trouvait un rouleau de la loi, il se troubla et se leva en tremblant, comme quelqu’un qui aperçoit à côté de lui un serpent. Si ce rouleau se trouve sur un autre objet (comme une planche) posé sur le banc, on peut s’y asseoir. R. Houna, répond qu’il faut qu’elle (la planche) soit grosse comme le poing. R. Jérémie, au nom de R. Zéra, dit qu’il suffit que le rouleau soit placé au-dessus du siège (d’une hauteur ou épaisseur quelconque

Pnei Moshe non traduit

עד היכן. יהיה גבוה זה הדבר אחר:

דִּייסַקִּי שֶׁהִיא מְלֵאָה סְפָרִים אוֹ שֶׁהָיוּ בְתוֹכָהּ עַצְמוֹת הַמֵּת הֲרֵי זֶה מִפְשִׁילָן מֵאֲחוֹרָיו וְרוֹכֵב.

Traduction

Monté sur un âne (ou un cheval) et ayant avec soi un bissac disaccion rempli de livres ou d’os de cadavre, il faut l’attacher derrière soi (c’est-à-dire qu’il ne faut pas s’asseoir dessus

Pnei Moshe non traduit

דיסקי. שק:

מפשילן. על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש:

תְּפִילִין תּוֹלֶה אוֹתָן מְרַאֲשׁוֹת הַמִּיטָּה וְאֵינוֹ תוֹלֶה אוֹתָם מַרְגְּלוֹת הַמִּיטָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא רִבִּי הָיָה תוֹלֶה אֶת הַתְּפִילִין בִּמְרַאֲשׁוֹת הַמִּיטָּה. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ וּבִלְבַד דְּלָא יַעֲבֵיד כְּהָדֵין דִּייקֻלָּרָא אֶלָּא תְּפִילִּין מִלְּמַעְלָן וּרְצוּעוֹת מִלְּמַטָּן.

Traduction

). Les phylactères doivent être placés au-dessus du lit, du côté où repose la tête, et non pas aux pieds. R. Samuel, R. Abba et R. Eléazar disent, au nom de R. Hanina, que Rabbi accrochait ainsi ses théphilines. Selon R. Hiski, au nom de R. Aboua, il ne faut pas les accrocher, comme les vendeurs de paniers accrochent leur marchandise (qui pend en bas) on accrochera les phylactères par les boîtes, en laissant pendre les courroies.

Pnei Moshe non traduit

כהדין דיקלרא. כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ''ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית:

תַּנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל הָעוֹטֵשׁ בִּתְפִילָּתוֹ סִימָן רַע לוֹ. הֲדָא דְאַתְּ אֲמַר מִלְּמַטָּה אֲבָל מִלְּמַעֲלָה לֹא. אַתְיָא דָּמַר רִבִּי חֲנִינָא אֲנִי רָאִיתִי אֶת רִבִּי מְפַהֵק וּמְעַטֵּשׁ וְנוֹתֵן יָדָיו עַל פִּיו אֲבָל לֹא רוֹקֵק. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילוּ רוֹקֵק כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כוֹסוֹ נָקִי. לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר. לִימִינוֹ אָסוּר לִשְׂמֹאלוֹ מוּתָּר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. כָּל עַמָּא מוֹדַיי בְּהָהֵין דְּרָקַק אִיצְטְלִין דְּהוּא אָסוּר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר הָרוֹקֵק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּרוֹקֵק בְּבָבַת עֵינוֹ. רִבִּי יוֹנָה רָקַק וְשִׁייֵף. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֲלַפְתָּא בְּשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה הַמִּתְפַּלֵּל אַל יָרוֹק עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי אָבוּן וְכֵן הָרוֹקֵק אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.

Traduction

R. Halaphta apprend qu’il faut se retenir de bailler et de hoqueter pendant les prières. R. Hanina raconte avoir vu Rabbi qui, en faisant ses prières, mettait la main sur sa bouche s’il baillait ou éternuait, et ne crachait jamais (pendant les prières). Selon R. Yohanan, on peut cracher, afin de ne pas avoir la bouche embarrassée pour faire les prières; mais il faut cracher à l’écart et du côté gauche et non pas du côté droit (celui-ci étant plus estimé), parce qu’il est écrit: Il en tombera mille à ton côté (gauche) et dix mille à ta droite (Ps 91, 7). Tous reconnaissent qu’il est défendu de couvrir le crachat, avec ses vêtements, stola. R. Yéhoshoua ben-Levi disait: Celui qui crache dans la synagogue (pendant la prière) se fait honte à lui-même. R. Jonas cependant y crachait, mais il le couvrait du pied. R. Jérémie ou R. Samuel b. Halafta dit au nom de R. Ada b. Ahwa (260)J. (Megila 3, 1)., il ne faut cracher (pendant les prières) qu’après avoir fait quatre aunes de chemin.

Pnei Moshe non traduit

אתיא. הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו:

ונותן ידיו על פיו. מפני הפיהוק:

כדי שיהא כוסו נקי. פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה:

לפניו אסור. לרוק כלל:

לימינו. אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר:

הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף. ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו:

בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר. גרסי' וט''ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ''ע מודים שהוא מותר:

ושייף. ברגלו:

המתפלל אל ירוק. מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו:

עד שיהלך ד' אמות. לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן:

וכן הרוקק אל יתפלל. מיד אחר הרקיקה:

וְכֵן הַמַּטִּיל מַיִם אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא לֹא סוֹף דָּבָר עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אֶלָּא אֲפִילוּ שָׁהָא כְּדֵי הִילּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אַמִּי אִם אוֹמֵר אַתָּה עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת יְהֵא אָסוּר אֲנִי אוֹמֵר אַחֵר בָּא וְהִטִּיל שָׁם.

Traduction

Selon R. José bar-Abbin, après avoir uriné ou craché, il faut faire également un chemin de quatre aunes (avant de reprendre). R. Jacob bar-Aha ajoute (261)Cf. ci-après, (4, 6). qu’il ne s’agit pas de faire le chemin de quatre aunes, mais seulement d’attendre un temps à peu près égal à ce parcours. R. Amma, d’accord avec ce dernier, l’explique ainsi: Si l’on était obligé de faire un chemin de quatre aunes, il se pourrait qu’en parcourant cet espace on arrivât à un endroit plus sale encore.

Pnei Moshe non traduit

לא סוף דבר וכו'. כדפרישית:

א''ר אמי. ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א''כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר:

רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם רַב צוֹאָה עַד שֶׁתְּיַבֵּשׁ כְּעֶצֶם. מַיִם כָּל זְמָן שֶׁהֵן מַטְפִּיחִין. גְּנִיבָא אָמַר כָּל זְמָן שֶׁרִישׁוּמָן נִיכָּר. שְׁמוּאֵל אָמַר עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. שִׁמְעוֹן בַּר ווָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רַב צוֹאָה אֲפִילוּ כְעֶצֶם אֲסוּרָה. שְׁמוּאֵל אָמַר עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. שִׁמְעוֹן בַּר ווָא אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. אָמַר חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּא מַחְמִיר בְּמַיִם יוֹתֵר מִן הַצּוֹאָה. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא מִן הֲדָא דִגְנִיבָא. אָמַר לוֹ אֲפִילוּ עֲשׂוּיָה כְעֶצֶם אֲסוּרָה שֶׁמַּמָּשָׁהּ קַייָם מַיִם אֵין מַמָּשָּׁהּ קַייָם.

Traduction

R. Abba, au nom de Rabba, dit: Il ne faut pas prier dans un endroit où il existe des immondices ou de l’urine non séchées. Guénouba ajoute: Pendant que l’endroit porte encore les traces de l’urine (il ne faut pas y faire ses prières). Selon Samuel (on peut faire ses prières) aussitôt que les immondices sont en train de sécher. Simon bar-Aba, au nom de R. Yohanan, approuve Samuel. R. Jérémie et R. Zéra, au nom de Rabba, disent: Quand même les ordures seraient sèches comme des os, il ne faut pas faire ses prières. Samuel répète cependant ses paroles et les soutient. R. Simon bar-Aba, au nom de R. Yohanan, est d’accord en cela avec Samuel. Hiski dit alors: ''Abba (ou Rabbe) est plus scrupuleux pour l’urine que pour les immondices''. R. Manna lui répond: Tu t’en rapportes donc à ce que Guénouha a dit au nom de Rabbe (plus haut)''!

Pnei Moshe non traduit

עד שתיבש כעצם. ואז מותר לקרות ק''ש כנגדה ולהתפלל:

מים. מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור:

כל זמן שרישומן ניכר. אפי' אינן מטפיחין אסור:

עד שיקרמו פניה. שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם:

ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב. לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה:

שמואל אמר וכו'. כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור''ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו:

אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה. בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן:

א''ל ר' מנא מן הדא דגניבא. כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ''ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע''פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה:

א''ל. חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע''פ שמטפיחין מ''מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס''ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב:

Berakhoth

Daf 28b

משנה: זָב שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִדָּה שֶׁפָּֽלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע 28b וְהַמְּשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה צְרִיכָה טְבִילָה וְרִבִּי יוּדָה פּוֹטֵר.

Traduction

Profluviosus qui fluxum senserit (263)Malgré le 1er état d'impureté, il faut un bain spécial pour le 2ème état. et menstruata quae excreverit concubitus semen (264)Après une cohabitation à l'état pur., et quae in congressu se senserit menstruatam, doivent (avant de prier) se baigner; R. Juda les en dispense (surtout en raison de ce que le bain, dans cas, est dangereux).

Pnei Moshe non traduit

מתני' זב שראה קרי. אף ע''פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ''ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל:

וכן המשמשת. והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע''פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה:

ור' יהודה פוטר. ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ''ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה:

הלכה: עַד כְּדוֹן זָב שֶׁרָאָה קֶרִי וַאֲפִילוּ קֶרִי שֶׁרָאָה זָב מוֹעִיל הוּא שֶׁהוּא טוֹבֵל. נִשְׁמְעִנָהּ מִן הֲדָא הַמְּשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה צְרִיכָה טְבִילָה. וְרִבִּי יוּדָה פּוֹטֵר.

Traduction

La dispense accordée par R. Juda a bien lieu d’être pour le gonorrhéen qui aperçoit un flux accidentel (si la gonorrhée précède); mais si, après avoir vu le flux, la gonorrhée survient, est-ce qu’alors le bain est exigible, parce qu’il sert (à purifier du premier accident)? On peut résoudre cette question de ce qu’il est dit: ''pour celle qui pendant la cohabitation s’est sentie menstruée, le bain est dû; R. Juda en dispense''.

Pnei Moshe non traduit

גמ' עד כדון זב שראה קרי. אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע''ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד''ת דהא זב מותר בד''ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ''מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול:

ואפי' קרי שראה זוב. בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח''כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא:

מועיל הוא שהוא טובל. סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד''ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד''ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש''ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן:

נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה. השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source