Berakhoth
Daf 1b
הלכה: מֶאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעֲרָבִין. אֲנָן תַּנִּינָן מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכֵל בִּתְּרוּמָתָן. תַּנִּי רִבִּי חִיָּיא מִשָּׁעָה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל פִּיתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת. וְתַנִּי עֲלָהּ קְרוֹבִין דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין. 1b אִיתָא חָמֵי מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכֵל בִּתְּרוּמָתָן יְמָמָא הוּא וְעִם כּוֹכְבַיָּא הוּא. מִשָּׁעָה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל פִּיתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת שָׁעָה וְתַרְתֵּי לֵיְלִיָּא הוּא. וְאַתְּ אָמַר קְרוֹבִין דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תִּפְתָּר בְּאִלֵּין כּוּפְרָנַיָּא דְקִיקַיָּא דְּאוֹרְחֵיהוֹן מִסְתַּלְּקָא עַד דְּהוּא יְמָמָא דְצָדִי לוֹן מִקַּמֵּי חַיּוּתָא.
Traduction
A partir de quel instant lit-on le shema du soir…? Nous avons appris (par la mishna ) que c’est ''depuis l’instant auquel les prêtres rentrent pour manger de la terouma. R. Hiya a enseigné que c’est l’heure à laquelle les gens rentrent d’ordinaire le vendredi soir pour se mettre à table. On a ajouté que ces deux opinions se ressemblent presque. -Mais voyons (nous avons une objection à faire): à l’instant auquel les prêtres rentrent pour manger de la terouma, il fait encore jour et les étoiles vont apparaître, tandis qu’au moment où l’on mange, le vendredi soir, il fait nuit depuis une heure ou deux? Comment donc admettre que les deux opinions se ressemblent? R. Yossé répond qu’il s’agit de petits villages dont les habitants quittent les champs avant la fin du jour pour éviter les bêtes féroces.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אנן תנינן. במתני' משעה שהכהנים וכו' סתמא וליכא תנא במתני' דפליג עלה בהתחלת זמנה:
תני ר' חייא. בתוספתא ריש מכלתין דאיכא דפליגי בהא דגרסינן שם מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן סימן לדבר צאת הכוכבים:
ותני עלה קרובים דבריהם להיות שוין. אף על גב דלאו חד שיעורא ממש הוא מכל מקום קרובין דבריהן להיות שוין דזמן דבני אדם בערבי שבתות אינו כל כך רחוק מזמן דכהנים מותרין לאכול בתרומתן:
איתא חמי. ומתמה הש''ס עלה בא וראה מאי האי דקאמר הא משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן יממא הוא ועם כוכביא הוא כלומר מיד אחר סוף היום ועם צאת הכוכבים שהוא התחלת הלילה ואלו משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פתן. בלילי שבת מאוחר הרבה הוא דכבר שעה ותרתי בליליא הוא והיכי את אמר קרובין דבריהן להיות שוין:
תיפתר. הא דקאמר משעה שבני אדם נכנסין לאו בכל בני אדם קאמר אלא דאיכא אינשי דאכלי בהאי שעתא כגון באילין כופרניא דקיקייא. באלו בני כפרים הקטנים שאין להם מלאכה כל כך ויש להן פנאי להכין סעודתן מבעוד יום:
דאורחיהן מסתלקא עד דהוא יממא. כלומר שדרכן להסתלק ממלאכתן בעוד היום גדול וזמן התחלת סעודה שלהם מקודם הוא:
דצדי לון מיקמי חיותא. לפי שכבר מוכן להם מקודם צרכי מזון הסעודה וממהרין לאכול ובסוף היום יכולין ליכנס לסעודתן בלילי שבת:
תַּנִּי הַקּוֹרֵא קוֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אִם כֵּן לָמָּה קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁבִיל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא כְדֵי לַעֲמוֹד בִּתְפִלָּה מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה׃
Traduction
On a enseigné: celui qui dit la prière du soir avant cet instant n’a pas accompli son devoir. -S’il en est ainsi, pourquoi cela se fait-il à la synagogue? R. Yossé répond: -On ne la dit pas dans la synagogue pour remplir un devoir, mais pour rester à prier après l’étude de la Loi.
Pnei Moshe non traduit
קודם לכן. קודם צה''כ:
אם כן למה קורין אותה בבהכ''נ. בעוד שהוא יום:
מתוך דבר של תורה. ולא לצאת ידי חובת ק''ש והלכך כשיגיע זמן ק''ש צריך לחזור לקרותה לצאת ידי חובתו:
רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה סָפֵק בֵּרַךְ עַל מְזוֹנוֹ סָפֵק לֹא בֵּרַךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ דִּכְתִיב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ. סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל וּדְלֹא כְרִבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וּלְוַאִי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִלָּה מַפְסֶדֶת. סָפֵק קָרָא סָפֵק לֹא קָרָא נִישְׁמְעִינָהּ מֵהֲדָא הַקּוֹרֵא קוֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְקוֹדֶם לָכֵן לָאו סָפֵק הוּא וְאַתְּ אָמַר צָרִיךְ לִקְרוֹת. הֲדָא אָֽמְרָה סָפֵק קָרָא סָפֵק לֹא קָרָא צָּרִיךְ לִקְרוֹת.
Traduction
R. Zeira, au nom de R. Jérémie, dit: Si l’on doute d’avoir récité la bénédiction du repas, il faut la redire, car c’est une loi écrite dans la Tora (Bible): Lorsque tu auras mangé et que tu seras rassasié, tu béniras Dieu (Dt 8, 10). Si l’on doute d’avoir dit la prière (6)Par prière il faut entendre ici celle des 18 bénédictions, dite schemoné essré (18 bénédictions), ou 'amida (debout), qui n'a pas été prescrite par la Tora, mais par les docteurs. Dans la suite on emploiera le mot 'amida, plus bref., on ne la récitera plus, car elle est seulement prescrite par les rabbins. C’est contraire à l’avis de R. Yohanan, qui dit: Plût à Dieu que l’homme priât toute la journée, car la prière (même répétée) n’est pas perdue (7)''Cf. ci-après, (1, 2) (4, 4); (Shabat 1, 2); Mekhilta, 21.''. Quant au doute relatif à la lecture du shema c’est une question à résoudre par la règle suivante: il a été enseigné que si on lit le shema avant le temps désigné pour la récitation, le devoir n’est pas accompli; or, immédiatement avant ce moment, n’y a-t-il pas incertitude (s’il fait jour ou nuit?) Donc en cas de doute, il faut certainement réciter le shema
Pnei Moshe non traduit
צריך לברך. לפי שברכת המזון מן התורה כדכתיב ואכלת וגו' וכלומר בהא פשיטא לן דאפי' מספק צריך שיברך:
ספק התפלל. וכן בספק התפלל או לא פשיטא לן לאידך גיסא שאל יתפלל מספק מכיון דתפלה מדרבנן היא:
ודלא כר' יוחנן וכו'. וטעמיה לפי שאין תפלה מפסדת ולדידיה אם ספק הוא לו צריך שיתפלל שהרי אינו מפסיד בזה:
ספק קרא ספק לא קרא. אלא הא דקמיבעיא לן אם הספק הוא בק''ש אם קרא או לא מהו שיקרא מספק מי נימא הואיל וק''ש מדאורייתא דינה כברכת המזון או דילמא מכיון שיכול לצאת י''ח בפסוק ראשון לבד אינו צריך לחזור ולקרות כולה מספק:
נשמעינה מן הדא. ברייתא דלעיל:
וקודם לכן לאו ספק הוא. כלומר וכי ספק לאו בכלל קודם לכן ג''כ הוא שהרי אם קרא בין השמשות נמי קודם לכן הוא וזהו ספק מיקרי דמספקא לן אם יום הוא ולא יצא או לילה הוא ויצא ואפ''ה את אמר דצריך לחזור ולקרותה בזמנ' דהא לא יצא ידי חובתו קתני וא''כ הדא אמרה דה''ה ספק קרא ספק לא קרא דצריך לקרות:
סִימָן לְדָבָר צֵאת הַכּוֹכָבִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאַיָּה לְדָבָר זֵכֶר לְדָבָר וַאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים בָּֽרְמָחִים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. וּכְתִיב וְהָיָה לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה.
Traduction
. Quel est le signe matériel (8)Tossefta, ch. 1. de l’instant auquel les prêtres vont manger (la terouma)? -L’apparition des étoiles. Rien ne le prouve d’une manière irrécusable, mais il y a, à ce sujet une allusion dans la Bible (Ne 4, 15): Nous étions occupés aux travaux, et la moitié d’entre nous surveillaient, la lance à la main, depuis le lever de l’aurore jusqu’à la sortie des étoiles; et il est dit (à la suite, ibid. 16): la nuit nous devions veiller et le jour travailler (ainsi la durée du jour et celle de la nuit sont déterminées).
Pnei Moshe non traduit
סימן לדבר וכו'. כמו גופה הא דתנינן בתוספתא דלעיל ומסיים שם ואע''פ שאין ראיה לדבר וכו' משום דקרא לאו לענין ק''ש משתעי:
כַּמָּה כוֹכָבִים יֵצְאוּ וִיהֵא לַיְלָה. רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר פַּפָּא כּוֹכָב אֶחָד וַדַּאי יוֹם. שְׁנַיִם סָפֵק לַיְלָה. שְׁלֹשָׁה וַדַּאי לַיְלָה. שְׁנַיִם סָפֵק וְהָֽכְתִיב עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. אֶלָּא מִיעוּט כּוֹכָבִים שְׁנַיִם. קַדְמִיָּא לָא מִתְחַשֵּׁב.
Traduction
Combien d’étoiles doivent être visibles pour qu’il fasse nuit?. R. Pinhas, au nom de R. Abba bar-Papa, dit: Lorsqu’on ne voit qu’une seule étoile, il fait encore jour; lorsqu’on en voit deux, c’est douteux, mais quand on en voit trois, la nuit est arrivée avec certitude (9)Cf. TB., Schabbat 35b.. -Comment peut-on prétendre qu’à la vue de deux étoiles ce soit douteux? N’est-il pas dit: '' A la sortie des étoiles'', ce qui veut dire au moins deux? -C’est vrai, mais la première ne compte pas.
Pnei Moshe non traduit
והכתיב עד צאת הכוכבים ולא מיעוט כוכבים שנים. בתמיה כלומר והלא מיעוט כוכבים אינו אלא שנים וקרי להו לילה והיכי קאמרת דשנים ספק:
קדמייא לא מתחשב. הכוכב הראשון שהוא ודאי יום לא קחשיב ליה ועד צאת הכוכבים דקאמר אשנים האחרונים הוא דקאי:
Berakhoth
Daf 2a
בְּעֶרֶב שַׁבָּת רָאָה כוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה פָּטוּר. שְׁנַיִם מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. שְׁלֹשָׁה מֵבִיא חַטָּאת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת רָאָה כוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה 2a מְלָאכָה מֵבִיא חַטָּאת. שְׁנַיִם מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. שְׁלֹשָׁה פָּטוּר.
Traduction
Si le vendredi soir, à la vue d’une étoile, on travaille encore, on n’a pas transgressé le Shabat; s’il y en a 2, on doit offrir au temple l’expiation du doute (Lv 5, 17); s’il y en a 3, on doit offrir le sacrifice de péché. De même, si le samedi soir, en voyant une étoile, on travaille, il faut offrir le sacrifice; s’il y en a deux, il faut expier le doute; s’il y en a trois, ce n’est plus une transgression.
רִבִּי יוֹסֶי בַּר בּוּן בָּעֵי אִין תֵּימַר שְׁנַיִם סָפֵק. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְהִתְרוּ בוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהִתְרוּ בוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה. מַה נַפְשֵׁךְ אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן וִיהֵא חַייָב עַל הָאַחֲרוֹנים. אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה וִיהֵא חַייָב עַל הָרִאשׁוֹנִים. רָאָה ב̇ כּוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. בְּשַׁחֲרִית וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. מַה נַפְשֵׁךְ אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן וְיִצְטָרֵף שֶׁל שַׁחֲרִית עִם שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וִיהֵא חַייָב עַל הָאַחֲרוֹנִים. אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה וְיִצְטָרֵף שֶׁל שַׁחֲרִית עִם שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת וִיהֵא חַייָב עַל הָרִאשׁוֹנִים.
Traduction
R. Yossé bar-Aboun examine la question (du cas douteux): En admettant, dit-il, qu’à la vue de deux étoiles il y ait doute, il arrivera ceci: si l’on en voit deux le vendredi soir, et qu’après avoir été averti (en raison du doute) on se permette de travailler, ainsi que le samedi soir, il se présentera un dilemme inévitable: ou au premier cas il fait encore jour, et il faut aussi l’admettre pour le samedi soir, auquel cas on aurait commis un péché; ou le samedi soir il fait déjà nuit, et il faut aussi l’admettre pour la première hypothèse, auquel cas on aurait péché. De même, si l’on voit deux étoiles le vendredi soir, et que l’on coupe la moitié d’une figue (10)Pour qu'il y ait transgression du repos sabbatique, il faut avoir fait un travail entier, ou deux moitiés le même jour., puis que le matin l’on coupe l’autre moitié, et qu’enfin à la vue de deux étoiles, le samedi soir, on coupe encore une autre moitié, il faut raisonner ainsi: si au premier cas il fait jour, il faut aussi l’admettre pour le dernier cas, joindre cette moitié de travail du matin à celle du samedi soir, et il en résulterait qu’une transgression entière a été commise en dernier lieu. Si au second cas il fait nuit, il en sera de même au premier cas, et si l’on joint la part du travail du matin à celle du vendredi soir, il y aurait eu transgression au premier cas.
Pnei Moshe non traduit
אין תימר שנים ספק. א''כ ממתה איכא למיבעי בראה ב' כוכבים בע''ש והתרו בו מספק אל תעשה מלאכה שמא לילה הוא ועשה מלאכה ושוב ראה ב' כוכבים במ''ש והתרו בו מספק שמא יום הוא ועשה מלאכה מהו אם כהתראת ספק הואי או לא:
מה נפשך. כלומר דהש''ס פשיט ליה דלאו כהתראת ספק מחשבינן לה דאם הראשונים יום הן וכו' וממ''נ חייב הוא או על המלאכה שעשה בע''ש או על שעשה במ''ש וכגון שעשה מלאכה כל בין השמשות בשתיהן:
ראה שני כוכבים בע''ש. זו בעיא אחריתא ובדרך את''ל מתפרשא דאת''ל בהאי קדמיתא מתחייב ממ''נ מכיון דבכל חדא וחדא שיעור מלאכה הוא דעביד ואם זה יום וכו' מיהו לענין צירוף קמבעיא לן אם בבין השמשו' של ע''ש קצר כחצי גרוגרת וחזר וקצר באותו העלם בשחרית בשבת כחצי גרוגרת וחזר וקצר כחצי גרוגרת באותו העלם במ''ש מהו מי אמרינן מכיון דבכל בין השמשות לא עשה אלא כחצי שיעור לא מצרפינן חצי גרוגרת של שחרית בהדי כל חדא מינייהו דזיל הכא ליכא שיעורא וזיל הכא ליכא שיעורא דכי מצרפת לה בהדי חצי גרוגרת של ע''ש אמרינן שמא יום הוא ואי מצרפת לה בהדי של מ''ש אמרינן שמא לילה הוא או דילמא דהואיל ומ''מ איכא שיעור חיובא הכא בצירוף דממ''נ או בהאי מצטרף או בהאי מצטרף מיחייב הוא:
מה נפשך וכו'. כלומר דהדר פשיט ליה דאוף הכא מיחייב ממ''נ דאם זה יום וכו' וא''כ לעולם איכא צירופא לחיובא וכגון דעשה בשתיהן בתחילת בין השמשות או בסופו דהכא לא שייך לומר שעשה כל בין השמשות:
הֲדָא דְתֵימַר בְּאִילֵּין דְּלֵית אוֹרְחַתְהוֹן מִתְחַמְיָא בִימָמָא. בְּרַם בְּאִילֵּין דְּאוֹרְחָהוֹן מִתְחַמְיָא בִימָמָא לָא מְשַׁעֲרִין בְּהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן וּבִלְחוּד דְּיִתְחַמּוּן תְּלָתָא כוֹכָבִין בַּר מִן הַדָּא כוֹכָבָתָא.
Traduction
Ce qu’on a dit de la vue des étoiles s’applique à celles qu’on n’a pas l’habitude de voir le jour; tandis que de celles qu’on à l’habitude de voir le jour, on ne tient pas compte. Aussi R. Yossé bar-R. Aboun dit: Il s’agit seulement de voir trois étoiles en dehors de cette? (11)Ces étoiles doivent être disposées en? Selon le commentaire de Fraenkel, ce sont 3 étoiles comme une. V. Notes supplément..
Pnei Moshe non traduit
הדא דתימר. והא דמשערינן בהכוכבים כדאמר לעיל דוקא באילין כוכבים שאין דרכן להתראות ביום אבל באלו שדרכן להיות נראין ביום לא משערין בהון כלל:
ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין וכו'. כלומר דר' יוסי בר בון בא להוסיף ולפרש דלא תימא דג' כוכבים דמחשבינן לילה בהדי כוכב הראשון הוא דהא ליתא שהרי כוכב א' ודאי יום הוא ואנן לא משערינן באלו הכוכבים שדרכן להיות נראין ביום והלכך קאמר דבלבד שיהו נראין ג' כוכבי' חוץ מן הדא כוכבתא קדמייתא שאינו מן החשבון של הג' כוכבים דמחשבינן להו לילה:
רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמָאָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֶן פָּזִי כּוֹכָב אֶחָד וַדַּאי יוֹם. שְׁנַיִם לַיְלָה. וְלֵית לֵיהּ סָפֵק. אִית לֵיהּ סָפֵק בֵּין כּוֹכָב לְכוֹכָב.
Traduction
R. Jacob Dromna (12)Du Darôm (sud)., au nom de R. Juda ben-Pazi, dit: Une seule étoile indique un jour certain; à deux, c’est la nuit. -N’y a-t-il pas de doute (crépuscule) pour lui? -Non, il n’y a d’hésitation possible qu’entre les étoiles (visibles le jour) et les autres.
Pnei Moshe non traduit
ולית ליה ספק. בתמיה והא אנן תנן ספק חשיכה ספק אינו חשיכה אלמא דלכ''ע איכא בין השמשות שהוא ספק ומ''ט לא קחשיב ליה:
ומשני אית ליה ספק. ובהא הוא דפליג אתנא דבריית' דלעיל דקחשיב שנים לספק ואלו לדידיה לא מיחשב ספק אלא בין כוכב ראשון לבין כוכב שני:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source