רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן יְלִיף מִן רִבִּי לָֽעְזָר דָּמִים טְהוֹרִין. הָא דָּמִים טְמֵיאִין לֹא. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן לְרִבִּי אֶבְדַּימָא דְּחֵיפָא. קָרוֹב הוּא זֶה לָבוֹא לְדַם נִידָּה. אֶלָּא מָאן דִּילִיף הָדֵין מִנָּהּ יְלִיף הָדֵין. יִצְחָק בַּר יוֹנָתָן וְרַב הוּנָא הֲווֹן יְתִיבִין. אֲתַת חָדָא אִיתָא וּשְׁאַלְתּוֹן. אָמַר לָהּ יִצְחָק בַּר יוֹנָתָן. חֲמִיתֵי עָטִיר מִנֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רַב הוּנָא. כֵּן אָמַר רַב. מִן דְּאָתֵי קוֹמִּיךְ הוֹרֵי. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא. כַּמָּה קוּפִּין דְּעוֹבְדִין הֲוָה אָתֵי קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה וּמַה דַהֲוָה אָתֵי קוֹמוֹי הֲוָא אָמַר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דמים טהורין. להכיר במראות הטהורות ומתמה הש''ס הא בדמים טמאים לא הוה בקי והא לעיל קאמר ר' יצחק בר נחמן לר' אבודמא. כשראה להאי חד בר נש לדם המכה שלו ואמר קרוב זה לבא לדם הנדה:
אלא מאן דיליף הדין מינה יליף הדין. משלמד ממנו להבחין במראות הטהורות למד אח''כ ממנו גם להכיר במראות הטמאות:
אתא חדא איתא ושאלתון. באה אשה אחת במראה הדם לשאול אותם ואמר לה יצחק בר' יונתן אם ראית עטיר מינה יותר לח וברור מזה מלשון עטיר ושפי מכל ערעור ואמר ליה רב הונא אין אתה צריך לזה דכן אמר רב מן דאתי קומיך הורי כעין מה שבא מעשה לפניך כן הורי שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות:
אמר ר' יעקב וכו'. וכן היה ג''כ ר''ח נוהג לכל קופות הרבה מהמעשים אשר באו לפניו כך היה מורה:
וְכַמֶּזֶג. אָבָּא בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹס מָזוּג נִרְאֶה מִבַּחוּץ. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. כְּגוֹן אִילֵּין כַּסָּייָא טִיבֶרַייאָה. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּומָא דְּצִיפּוֹרִין קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. כְּגוֹן הָדָא פִייַלִיתָא שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה צֵל לְכָתְלֶיהָ. שְׁמוּאֵל אָמַר. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִרְאוֹת דָּמִים טְהוֹרִין לֹא יִרְאֶה דָמִים טְמֵאִין. רַב אָמַר. עַד שֶׁיְּהֵא בָקִי בָהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרָה כֵן. כָּל דָּמִים טְהוֹרִין אֲנִי יוֹדֵעַ וְכָל דָמִים טְמֵאִים אֲנִי יוֹדֵעַ. אִם טָהוֹר שֶׁבָּאָדוֹם הוּא. הוּא טָמֵא שֶׁכְּמֵימֵי אֲדָמָה. מָאן דְּלָא יְדַע הָא לָא יְדַע חֲמֵי. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. יְצַלְלוּ וְלֹא יַעֲכֻרוּ. רִבִּי חֲנִינָה עָכַר. אָֽמְרוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי חֲנִינָה עֲכַר וְאַתְּ לָא עֲכַר. אֲמַר לוֹן. רִבִּי חֲנִינָה שָׁתֵי עוֹתִיק. רִבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁתֵי עוֹתִיק. רִבִּי חֲנִינָה שָׁתֵי עוֹתִיק דְּעוֹתִק. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מִן בְּגִין דְּרִבִּי חֲנִינָה עֵינֵיהּ שְׂבִיעָה בְּעוֹבְדֵייהּ אֲפִילוּ עָכוֹר לֹא פְסָלֵיהּ. רִבִּי שַׁמַּי בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. רִבִּי חֲנִינָה 9a מְשָׁעֵר בְּגוּשׁ שֶׁלָּאֲדָמָה. רִבִּי אָבוּן רִבִּי שַׁמַּי בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. מִן בְּגִין דַּאֲנָן יָֽדְעִין דְּרִבִּי חֲנִינָה כָשֵׁר בְּגִין כֵּן אֲנָן סָֽמְכִין עֲלוֹי. רִבִּי חֲנִינָה הֲוָה שָׁרֵי בְצִיפּוֹרִין וַהֲווֹן אֲתַאי קוֹמוֹי עוֹבְדִין וּמַפִּק מִן תַּרְתִּין זִימְנִין. וַהֲווֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שַׁרְייָן תַּמָּן וְלָא הֲוָה מְצָרַף לוֹן עִימֵּיהּ. אָֽמְרִין. חֲכִים הוּא הַהוּא סַבָּא דְּפַרְזְלוֹי חֲרִיפִין. חַד זְמָן צְרָפוֹן עִימֵּיהּ. אָֽמְרִין. מַה חָמָא רִבִּי מַשְׁגַּח עָלֵינָן יוֹמָא דֵין. אָמַר לוֹן. יֵיתֵי עָלַי אִם לֹא כָל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי מוֹצִיא אִם לֹא שָׁמַעְתִי אוֹתוֹ מֵרִבִּי לַהֲלָכָה כִּשְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. וּלְמַעֲשֶׂה שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. וְהֵן עוֹבְדָא לֹא אָתָא קוֹמֵי רִבִּי אֶלָּא תְּרֵין זִימְנִין. מִן בְּגִין כֵּן צְרִיפַתְכוֹן עִמִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומפק מן תרתין זימנין. כלומר שיצאו מידו פעמיים ויותר ולא היה נוהג לצרף עמו לר' יוחנן ור''ל שהיו שוכנין עמו שם והיו אומרים חכים הדין סבא וסכינו חריפה וסומך על הוראתו מבלי לצרף עמו חכמים אחרים:
חד זמן צרפון עמיה ושאלו מה זה שראית להשגיח עלינו ביום זה ולא כמנהגך וא''ל יבא עלי אם לא כל מעשה שבא לפני ששמעתי מרבי להלכה כל כך פעמים כשערות ראשי וכן ראיתי הוראה למעשה שלשה פעמים ובשביל כך אני סומך על הוראתי אבל מעשה זה לא בא לפני רבי בהלכה למעשה כ''א שני פעמים ולפיכך צרפתי אתכם עמי בהוראה זו:
מן בגין דאנן ידעין דר' חנינה כשר בגין כן אנן סמכין עלוי. בתמיה וכי בשביל שאנו יודעין שר''ח אדם כשר הוא אנן נסמוך ג''כ עליו לעשות כן אנו אין לנהוג לזה אלא שהוא סמוך על חכמתו ובקיאותו:
ר' חנינה. היה שוכן ודר בציפורי והיו באין לפניו מעשים והוראות:
כוס מזוג נראה מבחוץ. הכוס שרואין בו מראה המזוג צריך שיהא דק שיהא נראה בו המראה מבחוץ:
כגון אילין כסייא טיברייאה. כגון אלו כוסות של זכוכית שעושין בטברייא ואמר ר' אבודמא מציפורי לא היא אלא כגון הדא פייליתא כוס זכוכית שאינה עושה צל לכותליה כלומר שהיא זכה כל כך שנראית מב' צדדיה ואין כותלה הא' נעשית צל להשני ויותר דקה משל טיבריא:
כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין. שאינו מבחין מה הן המראות הטהורות מתוך מראות הטמאות לא יראה דמים טמאין כלומר שלא יורה בדמים כלום לומר זה טמא וזה טהור:
מילתיה דר' יוחנן אמרה כן. שאמר יודע אני להבחין בכל מראות הטהורות ובכל מראות הטמאות:
אם טהור שבאדום הוא הוא טמא שבמימי אדמה. כלומר לפי שלפעמים נראית שבשיעור מראה האדום טהור הוא ואם אתה משערו בענין מימי אדמה יהיה טמא לפיכך צריך שיהא בקי בהן ובשמותיהן בכל חילוקי בחינות המראות ומאן דלא ידע הא לא ידע חמי למראות הדמים ואל יהא לו עסק בהן:
ועוד מן הדא. וכן שמעינן מהא דר' יוחנן דלקמן שהיה נזהר הרבה בענין ראות מראות הדמים:
דתני יצללו ולא יעכרו. כשמשערין מראה מימי האדמה ומציף מים עליהן צריך שישער כשהן צלולין ולא עכורין:
ר' חנינה עכר. ובדק ואמרו לר' יוחנן מפני מה ר' חנינא עכר ואת לא עכר:
אמר לון ר''ח שתי עותיק ר' יוחנן לא שתי עותיק. משל הוא ר' חנינא שתי חמר עתיק וכלומר שהיה רגיל בהוראות ובמעשים שבאו לפניו ואינו רגיל כמוהו:
ר' חנינא שתי עותיק דעותיק. היה בקי הרבה והרבה כדאמר ר' הושעיה עליה מן בגין דר' חנינא עיניה שביעה בעובדייא שבעה עינו בכל המעשים והוראות שבאו לפניו אפי' כשהוא עכור לא פסליה להמראה לפניו ויכול הוא להבחין ואינו טועה בשינוי המראה:
משער בגוש של אדמה. היה נוטל גוש אדמה של בקעת בית כרם בלי מים והיה מבקעו ורואה ובודק בו:
רב אמר. וכן מילתי' דרב דאמר עד שיהא בקי בהן בכל המראות ובשמותיהן:
מָהוּ לִרְאוֹת כְּתָמִים בַּלַּיְלָה. רִבִּי רָאָה בַלַּיְלָה וְטִימֵּא. אָמַר. שׁוּבְקְתֵיהּ לְצַפְרָא. רָאָה בַיּוֹם וְטִיהֵר. אָמַר. גְדוֹלִים הֵן דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָֽמְרוּ. אֵין רוֹאִין כְּתָמִים בַּלַּיְלָה. אָמַר. שׁוּבְקְתֵיהּ לְרַמְשָׁא. רָאָה בַלַּיְלָה וְטִיהֵר. אָמַר. וְלֹא אֲנִי הוּא שֶׁטָּעִיתִי הוּא הוּא שֶׁדִּיהֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו לראות כתמין בלילה. וקאמר מעשה שראה רבי בלילה וטימא ואח''כ נמלך להניחו עד הבוקר וראהו וטיהר אמר גדולים הן דברי חכמים וכו' וחזר אמר נניחו עוד עד הלילה וראה והנה הוא טיהר כלומר שחזר ודיהא ביותר ואמר לא אני הוא שטעיתי בתחילה אלא הוא הוא שהולך ודיהא שהרי עכשיו בלילה ג''כ מראה טהור לו:
רָאָת עַל הַכָּר מָהוּ שֶׁתְּהֵא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. כַּזֶּה רָאִיתִי אוֹ כַזֶּה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רָאָת עַל הַכָּר נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. כַּזֶּה רָאִיתִי אוֹ כַזֶּה. וְתַנֵּי כֵן. נֶאֱמֶנֶת. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהִיא מַרְאָה מַרְאֶה כְתָמָהּ כֵּן תְּהֵא מַרְאָה מַרְאוֹת נְגָעִים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אֶחָד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ת''ל והובא וגו'. שצריך שיביא הנגע בעצמה ולהראות לכהן ולא מדוגמת המראה וגזירת הכתוב הוא:
ראת על הכר. מראה אחת מהו שתהא נאמנת לומר כמראה כזה או כזה ראיתי מגופי ושיהא החכם סומך על זה להורות לה:
נאמנת. וכן תני בברייתא כן נאמנת:
כן תהא מראה מראות נגעים. שיראה להכהן דוגמת מראה כזה אם הוא טמא או טהור:
הדרן עלך כל היד
משנה: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה. משום נדה ואם לאו טהורה דלאו לידה היא וקסבר ת''ק אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ואפי' נמצא הדם בתוך החתיכה טהורה דדם חתיכה הוא לא דם נדה:
ר' יהודה אומר בין כך ובין כך טמאה. דקסבר אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם וכיון שהפילה חתיכה ודאי דם היה שם אלא שאבד במיעוטו ולא נראה ואין הלכה כר' יהודה:
גמ' רבנן אמרין טעם פלוגתייהו במתני' מפרש דרבנן סברי דמקור הוא שמגדל חתיכה ומשום לידה טהורה היא דלאו לידה הויא והלכך עד שיש עמה דם:
הלכה: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה כול'. רַבָּנִן אָֽמְרִין. מָקוֹר הוּא שֶׁהוּא מְגַדֵּל חֲתִיכָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. דָּם הוּא שֶׁהוּא קָרוּשׁ וְנַעֲשֶׂה חֲתִיכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יהודה אומר דם הוא שקרש ונעשה חתיכה. והלכך אע''פ שאין עמה דם טמאה משום נדה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא טִימֵּא רִבִּי יוּדָה אֶלָּא כְגוֹן אַרְבָּעָה מִינֵי דָמִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בָּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי נְהוֹרַיי. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. שָׁמַע רִבִּי לָֽעְזָר וָמַר. אֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. שְׁמוּאֵל אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. לֹא דוּ אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. אֶלָּא דוּ חֲמֵי רַבָּנִן נְהִגִין כְּרִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי. קוֹרְעָהּ. וְאִם נִמְצָא בָהּ דָּם אָגוּר טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה. תַּנָּא רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וּפְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי. דָּם יִהְיֶה זוֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ. לֹא מַה שֶׁבִּשְׁפִיר וְלֹא מַה שֶׁבַּחֲתִיכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא טימא ר' יודה. להך טעמא א''כ לא טימא ר' יהודה אלא בחתיכה שהיא כגון ארבעה מיני דמים:
איני מקבל עלי את הדבר הזה. שאמרת הלכה כר' יהודה דיחיד ורבים הלכה כרבים:
לא דהוא אמר הלכה כר' יהודה. לא אמר שמואל כן דמורין להלכה כר' יהודה אלא שראה כמה רבנן דנהגין כרבי יהודה ונהגו כר' יהודה קאמר:
קורעה. להחתיכה ואם נמצא בה דם אגור כנוס בתוכה טמאה:
הַמַּפֶּלֶת דָּם יָבֵשׁ. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. טְמֵיאָה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. טְהוֹרָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. דַּם הַנִּידָּה וּבְשַׂר הַמֵּת מְטַמִין לַחִין וּמְטַמְּאִין יְבֵישִׁין. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁהָיוּ לַחִין וְיָֽבְשׁוּ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לָֽעְזָר. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין חֲתִיכָה כְּמִין שַׂעֲרָה כְּמִין עָפָר כְּמִין יַבְחוּשִׁין אֲדוּמִין תַּטִּיל לַמַּיִם. וְאִם נִימֹּחוּ טְמֵיאָה. פָּתַר לָהּ מִשּׁוּם בִּרְייָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. וַאֲפִילוּ תֵתִיב עָפָר. עָפָר מִשּׁוּם בִּרְייָה. אָמַר רִבִּי בָּא. וַאֲפִילוּ תֵימַר עָפָר עָפָר אִיתְּתָא עָֽבְרָת וְקָמַת מִשּׁוּם בִּרְייָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָֽיְתָה מַפֶּלֶת כְּמִין קְּלִיפִּין אֲדוּמוֹת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְשָֽׁלְחוּ וְקָֽרְאוּ לָרוֹפְאִין וְאָֽמְרוּ לָהֶן. מַכָּה יֵשׁ לָהּ מִבִּפְנִים. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָֽיְתָה מַשְׁרָת כְּמִין שְׂעָרוֹת אֲדוּמוֹת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְשָֽׁלְחוּ וְקָֽרְאוּ לָרוֹפְאִין וְאָֽמְרוּ לָהֶן. שׁוּמָא יֵשׁ לָהּ בִּפְנִים. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שׁוּמָא וּמִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַכָּה. הָא אֵין בָּהּ שׁוּמָא וְאֵין בָּהּ מַכָּה לֹא בְדָא. פְּלִיגִין עֲלֵיהּ וְלֵית לָהּ קִיּוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פתר לה. להמתני' בשהיו לחין ויבשו וכי קאמר טהורה ביבש מעיקרא:
ואם נמחו טמאה. אבל כי לא נמחו טהורה וקשיא לר' אלעזר דאמר דם יבש נמי טמאה:
פתר לה משום ברייה. היינו טעמא דכי לא נמחו טהורה דאמרינן ברייה בפני עצמה היא ולא דם וכי קאמר ר' אלעזר בדם ממש יבש:
ואפי' תתיב עפר. הא כמין עפר קתני ומשמע אפי' תותב אחד של עפר וכי עפר משום ברייה הוא:
אמר ר' בא. ומאי קשיא לך:
ואפי' תימר עפר עפר. כלומר אפי' עפרורית של עפר ועפר ממש דאיתתא עברת כך וקמת משום ברייה שתקום אח''כ והוות ברייה. א''נ וקמת דקמת למתני' כולה משום בריה ואפי' בעפר כדאמרן:
מתניתא. ברייתא בתוספתא פ''ד פליגא על רבי יוסי בן חנינא דמטהר בדם יבש:
מפני שיש בה שומא ומפני שיש בה מכה. תלוי בה וטהרוה הא אין בה שומא ומכה לא בדא היו מטהרין ואע''ג דיבש הוא:
פליגין עליה. דר' יוסי בן חנינה אלו שתי מעשות ולית לה קיום למילתיה:
תַּמָּן תַּנִינָן. וְכַמָּה הִיא שְׁרִייָתָן. בְּפוֹשְׁרִין מֵעֵת לְעֵת. יְהוּדָה בֶּן נְקוֹסָה אוֹמֵר. צְרִיכִין שֶׁיְּהוּ פוֹשְׁרִין מֵעֵת לְעֵת. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. נוֹתְנָן בְּרֶמֶץ אוֹ נוֹתֵן לְתוֹכָן חַמִּין כָּל שֶׁהֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן תנינן. לקמן ריש פ''ז השרץ והנבילה מטמאין לחין ואין מטמאין יבישין ואם יכולין להשרות ולחזור לכמות שהן מטמאין לחין ומטמאין יבישין וכמה היא שרייתן בפושרין מעת לעת:
צריכין שיהו. המים פושרין כל מעת לעת:
נותן ברמץ. הכלי שבו המים נותנו ברמץ חם או נותן לתוכן כל פעם מעט מים חמין שישארו פושרין מעת לעת:
הלכה: הַמַּפֶּלֶת כְּמִין חֲתִיכָה כול'. רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּטִּיל לְפוֹשְׁרִין. וְהָתַנִּינָן. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים חֲגָבִים שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן דָּם טְמֵיאָה. וְאִם לָאו טְהוֹרָה. וְתַטִּיל לְפוֹשְׁרִין. הָדָא יָֽלְפָה מִן הַהִיא וְהַהִיא יָֽלְפָה מִן הָדָא. הָדָא יָֽלְפָה מִן הַהִיא. שֶׁאִם נִמֹּחוּ טְמֵיאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה. וְהַהִיא יָֽלְפָה מִן הָדָא. שֶׁאִם יֵשׁ עִמָּהֶן דָּם טְמֵיאָה. וְאִם לָאו טְהוֹרָה. וְתַטִּיל לְפוֹשְׁרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וההיא ילפה מן הדא. וסיפא ילפה מן הרישא דהא דקתני ואם לאו טהורה והיינו אם תטיל לפושרין ולא נמחו אבל נמחו טמאה:
הדא ילפא מן ההיא שאם נמוחו טמאה ואם לאו טהורה. רישא דקתני אם נמוחו טמאה ילפא מהסיפא דאם לאו טהורה כדקתני בסיפא דאין עמהן דם טהורה:
הדא ילפה מן ההיא וכו'. כלומר אין ה''נ ה''ק דתנא חדא לגלויי על אידך כדמפרש ואזיל:
והתנינן המפלת וכו'. ואמאי אם לאו טהורה תטיל לפושרין ואם נמוחו טמאה:
גמ' תטיל לפושרין. מים דקתני במים פושרין:
משנה: 9b הַמַּפֶּלֶת כְּמִין קְלִיפָּה כְּמִין שַׂעֲרָה כְּמִין עָפָר כְּמִין יַבְחוּשִׁין אֲדוּמִין תַּטִּיל לַמַּיִם אִם נִימֹּחוּ טְמֵיאָה. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים חֲגָבִים שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים אִם יֵשׁ עִמָּהֶן דָּם טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין אִם זָכָר תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְאִם נְקֵיבָה תֵּשֵׁב לַנְּקֵיבָה וְאִם אֵין יָדוּעַ תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵיבָה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל שֶׁאֵין בּוֹ מִצּוּרַת הָאָדם אֵינוֹ וְולָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וחכמים אומרים כל שאין בו מצורת האדם אינו ולד. הכל מודין בנולד גופו כצורת בהמה ופניו פני אדם דהוי ולד גופו כאדם ופניו כפני בהמה אין זה ולד לא נחלקו אלא במקצת פניו דומין לבהמה ומקצת פניו דומין לאדם ר''מ ס''ל כל צורת אדם בעינן וחכ''א כל שיש בו ממקצת צורת אדם ה''ז ולד:
אם יש עמהם דם וכו'. סתמא כחכמים דפליגי על ר' יהודה וס''ל דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם:
תטיל למים. פושרין וישהא אותו במים הפושרין ואם נמוחו טמאה משום נדה דדם נדה הוא:
יבחושין. יתושין:
מתני' כמין שערה. שער:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source