Nidah
Daf 8a
משנה: אֵי זֶהוּ הָאָדוֹם כְּדַם הַמַּכָּה. הַשָּׁחוֹר כְּחֶרֶת. דִּיהֵא מִיכֵּן טָהוֹר. וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם כַּבָּרוּר שֶׁבּוֹ. וּכְמֵימֵי אֲדָמָה מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם וּמֵצִיף מַיִם. וְכַמֶּזֶג שְׁנֵי חֲלָקִים מַיִם וְאֶחָד יַיִן מִן הַיַּיִן הַשָּׁרוֹנִי.
Traduction
On appelle rouge le sang semblable à celui qui surgit d’une blessure (ou d’une saignée); noir, s’il ressemble à de l’encre; s’il est de couleur plus foncée, le sang est impur; s’il est plus clair, il est pur. Parlant du safran, il s’agit de la feuille la plus claire qui soit. Par ''l’eau terreuse'', on entend la terre qui descend de la vallée de Bet-Kerem, inondée d’eau. Enfin ''le vin coupé'' est celui de la plaine de Saron, composé de 2/3 d’eau et 1/3 de vin.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כדם המכה. כדם תחלת הכאה של סכין בשחיטה א''נ כדם תחלה של הקזה שהוא אדום הרבה:
שחור כחרת. של דיו היבש והוא כעין שיש בשולי הכלי שהוא שחור הרבה ולא כמראה הדיו שמלמעלה שהוא קלוש ואינו שחור כל כך:
דיהא מכאן. שנדהא מראיתו ואינו שחור כל כך טהור וה''ה לכל דמים טמאין דבכולהו עמוק מכאן טמא דיהא מכאן טהור חוץ מן המזוג דבין עמוק ובין דיהא טהור:
כברור שיש בו. העלין הברורין במראה אדמומית יותר מחבריהן ושלש שורות של שלש שלש עלין יש בכרכום ואין בודקין אלא בשורה האמצעית ובעלה האמצעי שבה שהוא המשובח שבכולן:
מבקעת בית כרם. מקום ידוע בארץ ישראל ששמו בית כרם:
ומציף עליו מים. נותן מים על העפר עד שיהו המים צפין ע''ג ומשערין אותן עכורים ואין משערין אותן צלולין:
וכמזוג. כיצד ב' חלקי מים ואחד יין מן היין השרוני מקום ידוע בארץ ישראל פ''א יין העשוי מגפנים הנטועים בבקעה ובעמק לשון חבצלת השרון. ובזמן הזה כל מראה טמא הוא חוץ מן הלבן והירוק ככרתי או כמראה שעוה והזהב כל שאינו נוטה לאדמומית:
משנה: 8a חֲמִשָּׁה דָמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה הָאָדוֹם וְהַשָּׁחוֹר וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם וּכְמֵימֵי אֲדָמָה וְכַמֶּזֶג. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף כִּימֵי תִּלְתָּן וּכְמֵימֵי בָּשָׂר צָלִי וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. הַיָּרוֹק עֲקַבְיָה בֶּן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. אָמַר רִבִּי מֵאִיר אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶּם מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ.
Traduction
Cinq sortes de sang sont impures pour la femme: celui qui est rouge, ou noir, ou a le brillant du safran, ou de la couleur de l’eau terreuse ou de vin coupé. Selon l’école de Shammaï, il en est de même du sang qui a la couleur du jus de fenouil, ou du jus de viande rôtie; l’école de Hillel déclare pure cette dernière sorte. Le sang de couleur jaune est déclaré pur selon Akabia b. Mahallel, et impur selon les autres sages. R. Meir dit: s’il ne suscite pas d’impureté à titre de tache, il la provoque comme liquide; selon R. Yossé, ce n’est tel à aucun titre.
Pnei Moshe non traduit
מתני' חמשה דמים טמאין באשה. כדמפרש בגמרא דארבעה דמין הן דילפינן מקראי והיא גילתה את מקור דמיה וטהרה ממקור דמיה ומיעוט דמיה שנים הרי ד' דמים אדום וקרן כרכום ומימי אדמה ומזוג והחמישי שהוא שחור בכלל אדום הוא אלא שלקה:
וכקרן כרכום. כמראה זיו הכרכום מלשון כי קרן עור פניו:
וכמימי אדמה. כדמפרש במתני' דלקמן:
וכמזוג. כיין אדום המזוג במים:
אף כמימי תלתן. כמים ששורין בהן התלתן פינצרי''קי בלע''ז:
וכמימי בשר צלי. מוהל היוצא מבשר צלי:
בית הלל מטהרין. וג' מחלוקת בדבר ת''ק דאמר ה' דמים טמאין ותו לא ס''ל דמימי תלתן ובשר צלי תולין לא אכלין ולא שורפין וב''ש מטמאין ושורפין עליהן תרומה וקדשים וב''ה מטהרין לגמרי והלכה כב''ה:
עקביה בן מהללאל מטמא. דס''ל האי ירוק כקרן כרכום הוא אלא שלקה והאי ירוק דקאמר כמראה אתרוג ולא כמראה כרתי שאין זה נוטה למראית אדמומית כלל:
וחכמים מטהרין. וג' מחלוקת נמי בירוק ת''ק סבר תולין ועקביא מטמא ושורפן וחכמים מטהרין לגמרי והלכה כחכמים והן ר' יוסי דלקמן:
אם אינו מטמא משום כתם. להיותו חשוב מן הדמים המטמאין באשה מטמא משום משקה וחשוב הוא דם להכשיר את הזרעים לקבל טומאה ככל שאר הדם שהוא א' מן השבעה משקין שמכשירין את הזרעים:
לא כך ולא כך. לא מטמא משום כתם ולא מכשיר את הזרעי' וכן הלכה:
הלכה: חֲמִשָּׁה דָמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה כול'. רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרִיהוֹן אָֽמְרִין. אַרְבָּעָה דָמִים הֵן. אָדוֹם הוּא שֶׁהוּא לוֹקֶה וְנַעֲשֶׂה שָׁחוֹר. שְׁמוּאֵל אָמַר. שָׁחוֹר בָּא מִכּוּלָּן. מְנַיִין לַחֲמִשָּׁה דָמִים טְמֵאִים מִן הַתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְהִיא גִילְתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ. וְטָהֲרָה מִמְּקוֹר דָּמֶיהָ. דָּם יִהְיֶה זוֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ. וְהָא וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ מִינְּהוֹן הוּא. אֶלָּא שֶׁבָּא עָלֶיהָ בִימֵי זִיבָתָהּ וְעָשָׂה אוֹתָהּ זִיבָה. וּמְנַיִין שֶׁיֵּשׁ דָּמִים טְמֵאִין וְיֵשׁ דָּמִים טְהוֹרִין. רִבִּי חָמָא בַּר יוֹסֵף בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. כְּתִיב כִּי יִפָּלֶה מִמְּךָ דָבָר לְמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא בֵּין דָּם לְדָם. מִיכָּן שֶׁיֵּשׁ דָּמִים טְמֵאִין וְיֵשׁ דָּמִים טְהוֹרִין.
Traduction
Rav et R. Yohanan disent tous deux: en réalité, il n’y a que 4 sangs, car le rouge qui est détérioré devient noir; selon Samuel, le noir peut provenir de la corruption de n’importe quel autre. Par quel texte légal sait-on que les 5 sortes de sang forment l’impureté? On le déduit dit R. Josué b. Levi, de ce qu’il est écrit (Lv 20, 18): Elle-même a dévoilé la source de ses sangs; puis (ibid.): elle est devenue pure de la source de ses sangs (43)''Soit dans chaque verset le terme sangs au pluriel, au moins 2 = 4, plus un dérivé; total 5.''. Quant à ces versets (Lv 15, 19): son flux, c’est le sang qui s’échappe de son corps, et (ibid., 25): si le flux sanguin a lieu, ils ne comportent pas d’autre déduction que d’indiquer qu’en cas de relation a ce moment il y a contamination. D’où sait-on que certains sangs sont purs et d’autres impurs? (pourquoi pas tous)? R. Hama b. Joseph dit au nom de R. Oshia: on le sait de ce qu’il est écrit (Dt 17, 8): Si ton cas te paraît trop difficile à être jugé, dans une question de sang, etc.; il résulte de cette dernière acceptation qu’il y a des catégories diverses de sang, dont les unes sont pures. – ''L’école de Shammaï dit qu’il en est de même du sang qui a la couleur du jus de fenouil, ou du jus de viande rôtie''. Mais ainsi on arriverait au nombre de sept, bien supérieur à la déduction des termes bibliques? C’est que les deux sortes ajoutées par Shammaï ressemblent à de l’eau terreuse (voilà pourquoi elles sont comprises dans la série biblique). Selon R. Yossé au nom de Rav, les compagnons d’étude ont observé au nom de R. Yohanan que le sang jaune (déclaré pur par aqiba) n’est pas tenu pour une impureté par R. Meir, mais considéré du moins comme la propageant à titre de liquide. S’il en est ainsi, ce sang devrait rendre impur au même titre que celui qui a la couleur du jus de fenouil, ou du jus de viande rôtie, selon l’avis de Shammaï? -C’est que, d’après eux, l’apparent est celle de l’eau terreuse (44)Légalement impur, comme telle.; or, le sang pur a un effet de propagation (45)V. (Makshirin 5, 6)., que n’a pas le sang impur.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ארבעה דמים הן וכו'. כדפרישית במתני':
שחור בא מכולן. כלומר כולן אם לקו נוטין הן למראה שחור:
דם יהיה זובה בבשרה והא ואשה כי יזוב זוב דמה מנהון הוא. כלומר הני קראי לא מרבי מידי דמנהון הן מדמיה שהוזכרו ולא בא הכתוב כאן אלא לגופן כדמסיים ואזיל:
אלא שבא עליה. שהכתוב בא כאן ללמד עליה בימי זיבתה ומה שעושה אותה זבה כמפורש בפרשה:
ומנין וכו'. דלמא כל דם דאתי מינה טמא הוא:
בין דם ודם אין כתיב כאן. דאי הוה כתיב הכי הוה משמע בין דם נדה ודם זיבה וכולן טמאין אבל השתא דכתיב בין דם לדם משמע דבמראה דמים פליגי בין דם טמא לדם טהור:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף כִּימֵי תִּלְתָּן וּכְמֵימֵי בָּשָׂר צָלִי. הֲרֵי שִׁבְעָה. דּוֹמִין הֵן לְמֵימֵי אֲדָמָה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַב חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לא טִימֵּא רִבִּי מֵאִיר אֶלָּא שֶׁנָּגַע בּוֹ עֲקַיבִהָ. וִיטַמֵּא כִּימֵי תִּלְתָּן וּכְמֵימֵי בָּשָׂר צָלִי שֶׁנָּֽגְעוּ בָהֶן בֵּית שַׁמַּי. אוֹמְרִין הֵן. דּוֹמִים לְמֵימֵי אֲדָמָה. דָּם טָהוֹר מַכְשִׁיר. דָּם טָמֵא אֵינוֹ מַכְשִׁיר.
Traduction
– ''L’école de Shammaï dit qu’il en est de même du sang qui a la couleur du jus de fenouil, ou du jus de viande rôtie''. Mais ainsi on arriverait au nombre de sept, bien supérieur à la déduction des termes bibliques? C’est que les deux sortes ajoutées par Shammaï ressemblent à de l’eau terreuse (voilà pourquoi elles sont comprises dans la série biblique). Selon R. Yossé au nom de Rav, les compagnons d’étude ont observé au nom de R. Yohanan que le sang jaune (déclaré pur par aqiba) n’est pas tenu pour une impureté par R. Meir, mais considéré du moins comme la propageant à titre de liquide. S’il en est ainsi, ce sang devrait rendre impur au même titre que celui qui a la couleur du jus de fenouil, ou du jus de viande rôtie, selon l’avis de Shammaï? -C’est que, d’après eux, l’apparent est celle de l’eau terreuse (44)Légalement impur, comme telle.; or, le sang pur a un effet de propagation (45)V. (Makshirin 5, 6)., que n’a pas le sang impur.
Pnei Moshe non traduit
הרי שבעה. לב''ש ולא כתיב אלא תרי ודמיה וכדאמרן ומשני דאלו דומין הן למימי אדמה ובכללו הן:
לא טימא ר' מאיר אלא שנגע בו עקביא. כלומר בהאי דם ירוק שנגע בו עקביא והיינו דם ירוק עלה קאמר ר''מ לחכמים שאם אינו מטמא משום דם טמא באשה יהא כמשקה להכשיר את הזרעים:
ויטמא כמי תלתן וכמי בשר צלי שנגעו בהן בית שמאי. כלומר מאי חזית דמפרשת להא דר''מ אדם ירוק ואליבא דעקביא דילמא אהני דמטמאי ב''ש קאמר דלהוו כמשקה להכשיר הזרעים:
אומרין הן דומין למימי אדמה. לא מצית אמרת הכי דהא טעמייהו דב''ש מפני שבכלל מימי אדמה הן וא''כ הוו דם טמא מדאורייתא ודם טהור הוא מכשיר דם טמא אינו מכשיר וכלומר דלא שייך ביה הכשר בדם טמא דקי''ל דכל המטמאין אין צריכין הכשר שהרי טומאתן והכשרן כאחת הן חוץ מדם השרץ דמטמא ואינו מכשיר ואין לנו כיוצא בו כדתנן בפ''ו דמכשירין ולא שייך לומר דאם אינו דם להוי כמשקה להכשיר דמנא ליה לר''מ לאיפלוגי בכך אם לשיטת ב''ש הוא טמא וא''צ הכשר אבל לשיטת עקביא שפיר הוא דשייך דה''ק דשמעינן לעקביא דמחמיר הוא בירוק לטמאו מצד חומרא ולא דס''ל דהוי דם טמא מדאורייתא וא''כ אמאי מטהריתו לגמרי לכל הפחות ליהוי כמשקה להכשיר הזרעים:
Nidah
Daf 8b
הלכה: אֵי זֶהוּ הָאָדוֹם כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי עוּלָּא דְקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא. כְּדַם הַמַּכָּה שֶׁלָּקָת וְשִׁינָּת. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. 8b וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אָדוֹם כְּדַם הַמַּכָּה. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן וְרִבִּי אֶבְדַּומָא דְּמִן חֵיפָא הֲווֹן יָֽתְבִין. אָתָא חַד בַּר נַשׁ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן לְרִבִּי אֶבְדַּומָא. קָרוֹב הוּא זֶה לָבוֹא לְדַם נִידָּה. מַה וּפְלִיג. שֶׁאִילּוּ יְשַׁנֶּה הֲוָה כְדַם הַנִּידָּה.
Traduction
R. Jacob b. Aha, ou R. Oula de Césarée, dit au nom de R. Hanina, ou R. Aba au nom de R. Simon b. Menassia: ce sang ressemble à celui qui surgit d’une blessure, sur laquelle l’homme a été frappé de nouveau. En effet, dit R. Jacob b. Soussieh devant R. Yossé, notre Mishna s’exprime de même: ''le sang rouge ressemble à celui qui surgit d’une blessure''. R. Isaac b. Nahman et R. Abdimé de Man Hipa étaient assis ensemble; devant eux arriva quelqu’un atteint d’une blessure dont le sang s’échappait, et R. Isaac b. Nahman le montrant à R. Abdimé dit: l’aspect de son sang se rapproche de celui des menstrues (46)V. ci-après, 6.. -Est-ce à dire que R. Isaac conteste l’avis précédent de R. Simon b. Menassia (qu’il s’agit du sang s’échappant d’une plaie rouverte)? -Non, on veut dire qu’en cas de cicatrice, si par un nouveau coup sur la plaie le sang coule, il ressemble aux menstrues
Pnei Moshe non traduit
גמ' שלקת ושנת. שהיתה בו מכה וחזר והוכה עליה:
ומתניתא אמרה כן. ומלישנא דמתני' דייקינן הכי דקתני כדם המכה מאי המכה משמע שהיתה בו מכה וכאותו דם היוצא אם חזר ושנה ונגף בה:
אתא חד בר נש. והיתה בו מכה המוציאה דם ואמר ר' יצחק קרוב הוא זה המראה לבוא למראה דם נדה:
מה ופליג. אם ר' יצחק פליג על הא דר''ש בן מנסיא דאמר שלקת ושנת:
שאילו ישנה. לא פליג אלא ה''ק שאילו ישנה והוכה בה פעם שנית ויצא דם הוה כדם הנדה:
וְהַשָּׁחוֹר כְּחֶרֶת. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. רִבִּי בָא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. נוֹטֵל אֶת הַחֶרֶת וְנוֹתֵן עַל גַּבֵּי עוֹר לָבָן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. עַל גַּבֵּי עוֹר צָבוּעַ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַבָּנִן. שָׁחוֹר כְּעוֹרֵב שָׁחוֹר כְּעֵנַב שֶׁחוֹר כְּזֶפֶת טָהוֹר. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁחוֹר כִּדְיוֹ טָהוֹר. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּפִּילְיוֹן שֶׁלָּרֹאשׁ הַבָּא מִמְדִינַת הַיָּם טָמֵא. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. כָּל הַלֵּין מִילַּייָא לְעוֹבֲדָא. אָמַר לֵיהּ. אִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כּוּלְּהוֹן דִּיהֵא מִיכֵּן טָהוֹר. עָמוֹק מִיכֵּן טָמֵא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כּוּלְּהוֹן דִּיהֵא מִיכֵּן טָהוֹר. עָמוֹק מִיכֵּן טָהוֹר חוּץ מִשָּׁחוֹר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּתַנִינָן. וְהַשָּׁחוֹר כְּחֶרֶת טָמֵא. דִּיהֵא מִכֵּן טָהוֹר. הָא עָמוֹק מִיכֵּן טָמֵא. לֹא אָֽמְרִינָן אֶלָּא שָׁחוֹר. הָא כּוּלְּהוֹן אֲפִילוּ עֲמוּקִין מִיכֵּן טְהוֹרִין. קַרְתֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְרַב יְהוּדָה כְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא וּמְסַייֵעַ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְלָא עָֽבְדִין עוֹבְדָא דִכְוָותֵיהּ. דְּרִבִּי חֲנִינָה מָזַג מֶזֶג לְבַר קַפָּרָא. אָמַר לֵיהּ. כְּזֶה מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. טָמֵא. אַדְהִיתֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. טָהוֹר. אָמַר לֵיהּ. יְהֵא שְׁלָמָא לְגַבְרָא דְטָעָה בְפוּמֵיהּ וְלֹא טָעָה בְעֵיינוֹי. הֲווֹן בְּעֵיי מֵימַר. מָּאן דָּמַר. טָהוֹר. בִּמְצַחְצֵחַ. וּמָּאן דָּמַר. טָמֵא. בְּשֶׁאֵינוֹ מְצַחְצֵחַ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת מִשֶׁלְּבֵית רִבִּי שֶׁהָֽיְתָה רוֹאָה דָמִים שְׁחוֹרִין. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי וְקוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי וּבִקְשׁוּ לְטַמּוֹתָהּ. אָמַר לוֹן רִבִּי חֶלְבּוֹ. כֵּן אָמַר רַב חוּנָא בְשֵׁם רַב. שָׁחוֹר מַקְדִּיר טָהוֹר. מְצַחְצֵחַ טָמֵא. לֹא אָמַר אֶלָּא שָׁחוֹר. הָא כּוּלְּהוֹן אֲפִילוּ מְצַחְצְחִין טְהוֹרִין.
Traduction
. ''Le sang est dit noir s’il ressemble à de l’encre''. Comment fait-on pour s’en assurer? R. Aba dit au nom de R. Juda de prendre ce noir et de le placer sur de la peau blanche (de façon à distinguer la couleur); R. Yossé b. R. Aboun dit qu’on peut le mettre même sur la peau teinte. R. Zeira dit au nom des sages: la couleur noire du corbeau, ou de raisin, ou de poix, reste pure; selon les compagnons d’étude au nom de R. Yohanan, le sang noir comme de l’encre humide reste pur. R. Amé dit au nom de R. Yohanan: si ce sang est du noir d’un chapeau de feutre, d’outre-mer, il sera impur. R. Zeira demanda devant R. Amé: toutes ces règles sont-elles admises en pratique? -Oui, répondit R. Amé. Resh Lakish dit: pour toutes ces nuances, si le sang est plus clair il est pur; s’il est foncé, il est impur. Selon R. Yohanan, que le sang soit plus clair ou plus foncé, il sera pur, sauf la couleur noire. Notre Mishna confirme l’avis de R. Yohanan en disant: ''on le nomme noir s’il ressemble à de l’encre, et s’il est plus clair, il est pur''. Or, la déduction qu’en cas de couleur plus foncée elle est impure, se réfère seulement au noir; mais les autres couleurs, fussent-elles plus foncées, restent pures. Dans la localité habitée par R. Juda on agissait selon l’avis de Resh Lakish; tandis que R. Juda lui-même adopte l’avis de R. Yohanan. Bar-Qappara a rapporté (ci-après) un fait qui semble confirmer l’avis de Resh Lakish; pourtant loin de l’adopter, on se range à l’avis de R. Hanina. Ainsi, ce dernier présenta à Bar-Qappara un mélange foncé, en demandant quelle est la règle à ce sujet? -C’est impur répond Bar-Qappara; plus tard, il lui montra le mélange plus clair et son interlocuteur le déclara pur. -Salut à l’homme, dit le premier, qui s’est trompé seulement dans son assertion, non dans l’examen (il y a bien une distinction; mais malgré elle, le tout reste pur). On a supposé que l’avis de celui qui déclare un tel sang pur l’admet au cas où ce sang reste lisse sur l’étoffe (sans la pénétrer), et le sang est impur s’il ne reste pas lisse. On peut conclure du fait suivant qu’il n’y a de distinction entre les couleurs que pour le noir: il arriva à une femme de la maison de Rabbi de voir du sang noir (47)Cf. Graetz, Geschichte, t. 4 (2e édit.), p. 482.. Le fait fut soumis à R. Jacob b. Zabdi et à R. Isaac b. Tablaï qui avaient voulu déclarer la femme impure. Mais R. Helbo leur dit que R. Houna au nom de Rav s’est exprimé ainsi: du sang de couleur noire pénétrant dans l’étoffe reste pure; mais s’il reste lisse (sur la surface), il sera impur. Or, ceci n’est que pour le noir; mais du sang d’autres couleurs, même lisse, reste pur.
Pnei Moshe non traduit
על גבי עור לבן. שניכר בו מראה השחור:
על גבי עור צבוע. אפי' ע''ג צבוע:
טהור. דכל הני מראה דיהה של שחור:
שחור כדיו. כמראה דיו הלח והקלוש טהור:
כפליון. כסודר של ראש השחורין הבאין ממדה''י טמא:
כל הלין מילייא לעבודה. אם כל הדברים הללו למעשה הן וא''ל אין:
דתנינן והשחור כחרת טמא דיהא מכאן טהור. ומשמע הא עמוק מכאן טהור ומדקתני גבי שחור דוקא משמע דלא אמרן אלא בשחור הא כולהון אפי' עמוקין מכאן ממראיהן שנשנו טהורין:
קרתיה דרב יהודה. באתריה דרב יהודה היו נוהגין כר''ש בן לקיש ורב יהודה בעצמו כר' יוחנן:
תני בר קפרא. מהא דבר קפרא נראה דמסייע לרשב''ל ואפ''ה לא עבדינן עובדא כוותיה אלא כר' חנינה:
דר' חנינא מזג לבר קפרא. הראה לפניו מראה מזוג והיה עמוק ממראה ששנינו במתני' וא''ל כזה מהו א''ל טמא חזר ואדהיתה וא''ל טהור וזהו כר''ל שאמר בכולן עמוק מכאן טמא:
אמר ליה יהא שלמא לגברא דטעי בפומיה ולא טעוי בעיינוי. שלא טעה במראה והכיר בין עמוק לדיהא ומיהו טעי בפומיה דר' חנינא ס''ל דמזוג בין עמוק מכאן ובין דיהה מכאן טהור:
הוון בעיי מימר מ''ד טהור בשאינו מצחצח ומ''ד טמא במצחצח. כצ''ל וכדמוכח מדלקמן. אם הוא מצחצח ואינו מקדיר על הבגד או על המטלת שבודקת בו הוא מראה טמא ואם הוא מקדיר ונבלע בו הוא טהור כך היו רוצין בני הישיבה למימר דלא פליגי כלום דמר אמר במצחצח ומר אמר בשאינו מצחצח:
נישמעינה מן הדא. מן האי מעשה ש''מ דאין חילוק בשאר מראות כ''א בשחור אמרו כן:
וביקשו לטמותה. ולא הוי שמיע להו להא דאמר רב לקמיה:
מקדיר. אם נבלע הוא ואין מראיתו נראה כ''כ טהור ואם הוא מצחצח טמא ולא אמרן אלא בשחור הא שאר כל המראות אם אינן כמו ששנינו במתני' אפי' הן מצחצחין טהורין:
וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם כַּבָּרוּר שֶׁבּוֹ. כְּלַח וְלֹא כְיָבֵשׁ. כָּעֶלְיוֹן וְלֹא כַתַּחְתּוֹן. בְּרוֹאֶה אֵת הַצֵּל וְלֹא בְרוֹאֶה אֶת הַחַמָּה. רִבִּי אַבָּהוּ אַייְתֵי קוֹמֵי רִבִּי לָֽעְזָר בְּאִילֵּין קוֹזְקַזְתְּהוֹן. אָמַר לֵיהּ. כְּבָר דָּהוּ מַרְאָיו. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי אַייתֵי קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ דַּם שָׂעִיר בָּאָדוֹם. וְדַם דָּגִים בְּשָׁחוֹר. אָמַר לֵיהּ. כְּבָר דָּהוּא מַרְאָיו.
Traduction
''En parlant du safran, il s’agit de la feuille la plus claire qu’il y ait'', et d’une humide, non d’une sèche; d’une élevée, non d’une inférieure; de celle qui voit de l’ombre (malgré son élévation), non de celle qui voit le soleil (ou de situation moyenne). R. Abahou apporta devant R. Eléazar du sang dans des vases servant lors de l’acte de saigner: déjà, dit ce dernier, le sang a changé d’aspect et ne peut servir de modèle. R. Jacob b. Zabdi apporta devant R. Abahou du sang de bouc comme exemple de rouge, et du sang de poisson comme modèle de sang noirâtre: déjà, dit-il, ce sang a changé d’aspect.
Pnei Moshe non traduit
ברואה את הצל ולא ברואה את החמה. כלומר בעליון שאמרו לאו בעליון ממש שרואה את החמה אלא ברואה את הצל של עליון והוא האמצעי והוא עליון נגד התחתון:
באילין קוזקזתהון. הביא לפניו אלו כוסות שמקבלין בהן דם הקזה ולהראו' מראה האדום שאמרו וא''ל על אלו שהראה לו כבר דיהו מראיו שנשתנו דלא משערין אלא בכוס ראשון:
דם שעיר באדום. דם של שעיר הביא לפניו להראות דוגמת מראה האדום ודם דגים לדוגמת מראה השחור וא''ל כבר נשתנו ודיהא מראיו:
וּכְמֵימֵי אֲדָמָה מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם מֵיצַף מַיִם. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מֵיצַף מַיִם עַל גַבֵּי מַטְלֵית.
Traduction
''Par eau terreuse, on entend la terre qui descend de la vallée de Bet-Kerem, inondée d’eau''. R. Hanina et R. Yohanan disent tous deux: il devra surnager tant d’eau du sol qu’elle ressemble à un surplis.
Pnei Moshe non traduit
מיצף מים על גבי מטלית. כלומר שיהו המים צפין על גבי האדמה כל כך כמו אם היה גבוה כמטלית עליה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source