Nidah
Daf 5b
הלכה: אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. חוּץ מִן הַנִּידָּה שֶׁלֹּא הִפְסִיקָה לָהּ טַהֳרָה. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בָּעִדִים. כֵּינִי מַתְנִיתָא. צְרִיכָה שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ בָּעִדִּים. וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. כֵּינִי מַתְנִיתָא. תִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ 5b זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת.
Traduction
Voici comment il faut compléter les termes de notre Mishna: ''sauf la menstruée'', pour laquelle il n’y a pas eu d’interruption de pureté (elle continue à voir). ''Femina coitura est coram testibus'' avec examen indispensable avant et après. ''Ou la vierge dont le sang est pur'', y compris le cas d’une enfant qui se marie avant l’âge de voir (31)Cf. même (Nida 10, 1)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא חוץ מן הנדה שלא הפסיקה לה טהרה. כלומר דמשום הכי הוא דאמרו אין הנדה צריכה בדיקה דהא ודאי משום טומאה בלאו הכי טמאה היא אלא דמיהת היתה צריכה בדיקה משום קביעות וסת דהא אשה קובעת לה וסת בתוך ימים שראויה להיות נדה הלכך קאמר דבהכי מיירי המתני' בנדה שאין לה הפסק טהרה שמעיינה פתוח הוא ובכה''ג אינה קובעת לה וסתה בימי נדתה:
והמשמשת. כיני מתני' כן צריך למיתני ומשמשת בעדים כדפרישית במתני':
ובתולה שדמיה טהורין כיני מתני' בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת. דבה אמרו בפרק בתרא שדמיה טהורין לבית שמאי ד' לילות ולבית הלל עד שתחיה המכה אבל אם הגיע זמנה לראות אין נותנין לה כל כך כדקתני התם ואע''ג דאמרינן שם לב''ה נותנין לה עד מוצאי שבת ד' לילות מ''מ מדנקט בתולה שדמיה טהורין משמע שכל זמן שדמיה מחמת בתולים הן טהורין והיינו עד שתחיה המכה ובלא הגיע זמנה לראות וכב''ה:
שְׁמוּאֵל אָמַר. לַיְלָה וְיוֹם עוֹנָה. וּמִקְצַת עוֹנָה כְּכוּלָּהּ. הִפְסִיקָה וְאַחַר כָּךְ רָאָת טְמֵיאָה. שִׁינָּת מַרְאֵה דָמֶיהָ טְמֵיאָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. בְּשֶׁלֹּא שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ. אֲבָל אִם שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ טְהוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. הָדָא אָֽמְרָה. שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ טְהוֹרָה. וְאִם אוֹמֵר אַתְּ. שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ תְּהֵא טְמֵאָה. וּתְשַׁמֵּשׁ בְּעִד. שֶׁמָּא תְשַׁנֶּה מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ וּתְהֵא טְמֵיאָה.
Traduction
Samuel dit: lorsqu’à une jeune fille atteinte du flux on accorde un délai, il sera de la nuit suivie du jour, et du reste une partie de ce délai équivaut à l’entier. ''Quant à la vierge au sang pur'', il l’est lorsqu’elle ne cesse de voir le sang par suite du coït; mais lorsqu’après cet acte, elle n’a plus vu, puis revoit, elle devient impure (menstruée); et de même si l’aspect du sang diffère, elle devient impure. Toutefois, dit R. Zeira, c’est vrai lorsque le changement n’a pas pour cause le coït, sans quoi la femme reste pure. En effet, dit R. Yossé, notre Mishna dit bien: ''la vierge dont le sang est pur''; donc, le changement du sang par la perte de la virginité laisse la femme pure, sans quoi le texte prescrirait l’examen par le drap, de crainte qu’un changement survienne et motive l’impureté.
Pnei Moshe non traduit
שמואל אמר לילה ויום עונה. לאו הכא קאי אלא אמתני' דריש פ' תינוקת ואגב דאיירי בה מייתי להא דשמואל דמפרש להסיפא דמתני' דהתם ראתה ועודה בבית אביה דקאמרי ב''ה נותנין לה כל הלילה שלה וקאמר דנותנין לה לילה ויום שהיא עונה שלימה:
ומקצת עונה ככולה. כלומר לאו כל יום ממש אמרינן אלא חצי יום דמקצת עונה שהיא או יום או לילה בעלמא והכא דנותנין לה לילה וחצי יום לעונה שלימה והוי מקצת העונה ככולה:
הפסיקה. אמתני' קאי דקתני בתולה שדמיה טהורין דוקא אם לא הפסיקה לראות מחמת תשמיש דאז תולין הדם מחמת הבתולים עד שתחיה המכה אבל אם הפסיק' לראות מחמת התשמיש ששמשה פעם אחת ולא ראתה ואחר כך ראתה אפי' מחמת תשמיש טמאה דכיון שפעם אחת לא ראתה מחמת תשמיש שוב אין אנו תולין הדם מחמת בתולין אלא ודאי דם נדה הוא:
שינת מראה דמיה טמאה. דכיון דנשתנו במראה ודאי דם נדה הוא וכדמפרש ואזיל:
בשלא שינת מחמת תשמיש. כלומר שלא שימשה ולא היה השינוי מחמת התשמיש אבל אם שמשה שינת מחמת התשמיש היא וטהורה:
ומתניתא אמרה כן. וממתני' שמעינן להא דהיכא דשימשה תולין השינוי שהוא מחמת תשמיש וטהורה מדקתני ובתולה שדמיה טהורין אינה צריכה לשמש בעדים א''כ הדא אמרה שינת מחמת התשמיש טהורה כלומר היכא דשימשה תולין השינוי שמחמת התשמיש הוא וטהורה:
ואם אומר את. דאם לא כן אלא אפי' השינוי מחמת התשמיש טמאה א''כ קשיא ותשמש בעד שמא תשנה ממראה הדם ואפי' מחמת התשמיש היא ותהא טמאה אלא ודאי כל היכא ששימשה אף על פי שנשתנה תולין השינוי מחמת התשמיש וטהורה וכי אמרינן נשתנו מראה דמיה טמאה בלא שמשה:
פַּעֲמַיִם שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כְּנֶגֶד שְׁנֵי פְעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה עַל הַבִּרְיוֹת.
Traduction
''L’examen devra être fait 2 fois par jour''; car, dit R. Yossé b. Aboun, 2 fois dans une journée le jour change d’aspect pour l’humanité, (en passant de la nuit au jour et du jour à la nuit).
Pnei Moshe non traduit
כנגד שני פעמים שהיום משתנה על הבריות. כלומר הואיל בשחרית משתנה מלילה ליום ובין השמשות משתנה מיום להתחלת הלילה לפיכך תקנו חכמים באותן הזמנים שצריכה להיות בודקת להכשיר הטהרות של הזמן בסוף כל זמן שמשתנה כדפרישית במתני':
Nidah
Daf 6a
משנה: כָּל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק בַּנָּשִׁים מְשׁוּבַּחַת וּבָאֲנָשִׁים תִּיקָּצֵץ. הַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה וְהַסּוֹמָה וְשֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ אִם יֵשׁ לָהֶן פִּיקְחוֹת מַתְקִינוֹת אוֹתָן וְאוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּשׁוֹת בְּעִדִּים אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ וְהַצְּנוּעוֹת מַתְקִינוֹת לָהֶן שְׁלִישִׁית אֶחָד לְהַתְקִין אֶת הַבַּיִת.
Traduction
Plus une femme examine son état, plus elle est digne d’éloge; mais un homme qui examine souvent mérite d’avoir la main coupée. Les femmes sourdes-muettes, ou d’esprit borné, ou aveugles, ou sans réflexion, peuvent – si elles ont des compagnes intelligentes – être préparées à se trouver dans un état suffisant de pureté pour manger de l’oblation. Les filles d’Israélites se servent au lit de deux draps, l’un pour la femme, l’autre pour le mari; et les femmes prudentes se préparent un troisième drap en vue d’une purification préalable.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל היד המרבה לבדוק בנשים. שבודקת תמיד שמא ראתה:
משובחת. שמתוך כך לא תבא לידי ספק טומאה ובעלה לא אתי לידי איסורא:
ובאנשים. אם בודק עצמו באמתו שמא יצא ממנו קרי:
תיקצץ. לפי שמתחמם ומרגיש כשממשמש באמה ומוציא ש''ז לבטלה:
והסומא. אמרינן בגמרא דאינה משנה ודחויה היא אלא היא בודקת לעצמה ומראה לחברותיה:
ושנטרפה דעתה. מחמת חולי:
מתקינות אותן. בודקות אותן ומטבילין אותן:
אחד לו ואחד לה. לקנח לאחר תשמיש:
והצנועות מתקנות להן שלישית. עוד אחד לתקן את הבית כלומר לבדוק עצמה לפני תשמיש להיות מוכנת לבעלה:
הלכה: כָּל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק בַּנָּשִׁים מְשׁוּבַּחַת כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כָּל הַמַּרְבֶּה לִיתֵּן יָדוֹ עַל עֵינוֹ מַרְבֶּה לְהוֹצִיא דִמְעָה. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. תִּיקָצֵץ עַל טִיבּוּרוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ. וַהֲרֵי כְרֵיסוֹ נִבְקַעַת. אָמַר לָהֶן. לָכָךְ אֶנִי אָמַרְתִּי. שֶׁמּוֹתוֹ שֶׁלָּזֶה יָפִין לוֹ מֵחַייָו. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין. רִבִּי טַרְפוֹן מְקַלְּלוֹ קְלָלָה שֶׁהִיא נוֹגַעַת בְּגוּפוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא בָא אֶלָּא לְפָרֵשׁ שֶׁאָסוּר לְמַשְׁמֵשׁ מִן הַטִּיבּוּר וּלְמַטָּן. הָדָא דְתֵימַר לְעִנְייָן שִׁכְבַת זֶרַע. אֲבָל לְעִנְייָן זִיבָה כָּל הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק מֵחֲבֵירוֹ מְשׁוּבָּח מֵחֲבֵירוֹ.
Traduction
Voici comment il faut compléter l’avis de la Mishna (qu’il est défavorable à l’homme de se mettre souvent à examiner avec la main): Celui qui met souvent le doigt à l’œil provoque de nombreuses larmes; R. Tarfon dit que cette main devrait être coupée sur le ventre d’un tel homme. -Mais, lui fit-on observer, c’est vouloir lui crever le ventre! -C’est bien ma pensée, répondit R. aqiba, car mieux vaut qu’un tel homme meure que de vivre en agissant ainsi. Les compagnons d’étude disent que R. Tarfon s’est exprimé ainsi en termes de malédiction qui touche le corps (sans qu’il s’agisse matériellement du ventre), et il s’est exprimé ainsi, dit R. Yossé, pour indiquer que si l’on doit enlever un corps étranger au-dessous du ventre, on ne doit pas se toucher avec la main (mais avec un linge). Toutefois, la restriction mise à l’examen de l’homme se rapporte seulement à l’émission seminis; mais s’il s’agit d’un examen de gonorrhée, plus il est poussé loin, mieux il vaut.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתני' כל המרבה ליתן ידו על עינו וכו'. כלומר דמפרש דכל היד המרבה דקתני שפיר הוא דקאי אנשים ואאנשים דאע''ג דבאנשים אפי' לא מרבה אסור דכיון דבני הרגשה נינהו ודאי אפי' בחדא זימנא מתחמם הוא מ''מ קאמר כל המרבה לומר דכל שמרבה הוא ליתן ידו באמתו מרבה הוא להוציא זרע כמו המרבה ליתן ידו על עיניו מרבה הוא להוציא דמע וכן קתני בתוספתא פ''ב בהדיא משלו משל למה הדבר דומה לנותן אצבע בעין כל זמן שהוא דוחק הרבה מוציא דמעה:
ר' טרפון אומר תיקצץ על טבורו. הכי קתני בתוספתא ר''ט אומר יקצץ על טיבורו אמרו לו הרי כריסו נפתחת אמר להם אף אני לא נתכוונתי אלא לכך כלומר שמוטב לו שיהא כריסו נבקעת ואל יעשה כך וכדמפרש ואזיל:
חברייא אמרין וכו'. כלומר דודאי הא דקאמר תיקצץ על טיבורו לאו דוקא שתקצץ ממש על טבורו קאמר דכי לא סגי אלא על טבורו אלא ודאי עיקר מילתיה לענין קללה קאמר ומ''מ אמאי נקט בלישניה על טיבורו ומשני ר' יוסי דהא קמ''ל דאפי' צריך הוא למשמש מן הטיבור ולמטן כגון שישב לו קוץ שם אל יגע בידו והיינו דקאמר לא בא באלו דברים אלא לפרש שאסור למשמש מן הטיבור ולמטן אפי' הוא צריך לכך:
הדא דאת אמר. דבאנשים אסור דוקא אם הוא ממשמש לענין שכבת זרע אם יצא ממנו:
אבל לענין זיבה. שרוצה לבדוק ולידע כמה ראיות ראה ואם הוא חייב בקרבן או לא כל המרבה לבדוק מחבירו משובח הוא מחבירו:
צְנוּעוֹת הָיוּ בוֹדְקוֹת עַל כָּל חָבִית וְחָבִית וְעַל כָּל כִּכָּר וְכִכָּר. מַעֲשֶׂה בְּטַבִּיתָא שִׁפְחָתוֹ שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָֽיְתָה מַכְתֶּפֶת יֵינוֹת לִנְסָכִין וְהָֽיְתָה בוֹדֶקֶת עַל כָּל חָבִית וְחָבִית. אָֽמְרָה לוֹ. רִבִּי. רָאִיתִי כֶתֶם. וְנִזְדַּעְזֵעַ רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָֽמְרָה לוֹ. בּוֹדֶקֶת הָיִיתִי עַל כָּל חָבִית וְחָבִית וְלֹא נִטְמֵיתִי אֶלָּא עַל חָבִית זוֹ בִּלְבַד.
Traduction
Les femmes prudentes (scrupuleuses de pureté) s’examinaient avant de se mettre au travail de chaque tonneau de vin, ou de chaque pain à cuire. Ainsi, Tobit la servante de R. Gamliel avait soin, avant de mettre le vin en cruches, de s’examiner pour chaque tonneau à part. -Maître, lui dit-elle tout à coup, je remarque une tache. R. Gamliel fut saisi de peur, craignant que tout le vin fût contaminé: -Je me suis examinée, lui dit-elle, entre chaque tonneau, et pendant le dernier seul je suis devenue impure.
Pnei Moshe non traduit
צנועות. אגב דקתני במתני' והצנועות מתקינות וכו' נקט נמי למנהג הזה מצניעות שנוהגין כשעושין בטהרות שבודקות עצמן על כל חבית וחבית יין שהן מגיעות ועל כל ככר וככר שהן אופות:
בטביתה. שם שפחה של רבן גמליאל:
ונזדעזע רבן גמליאל. שהיה מתפחד שטמאת כל היין:
אלא על חבית זו. באחרונה בלבד:
אָֽמְרוּן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֵין כָּן סוֹמָה. וְקָמַת. אָֽמְרוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָה. אֵין כָּן סוֹמָה. וְקָמַת. רִבִּי אִילָא רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה בְּשֵׁם דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי. אֵין כָּן סוֹמָה.
Traduction
Les uns dirent au nom de R. Yanaï, ou d’autres dirent au nom de R. Hanina, que la Mishna ne parle pas de la femme aveugle (35)V. Tossefta, ch. 2., et ce détail a été confirmé; mais R. Ila dit que R. Yossé b. Hanina énonça cette même rectification au nom de l’école de R. Yanaï, qu’il n’est pas fait mention de l’aveugle.
Pnei Moshe non traduit
אמרון בשם ר' ינאי אין כן סומא וקמת אמרון וכו' וקמת. כלומר אית דאמרי להא בשם ר' ינאי ואית דאמרי להא בשם ר' יוסי בר חנינא דאין כאן סומא במתני' וצריך למחוק סומא דאינה משנה כדפרישית במתני' דאין סומא צריכה לאחרות שיבדקו אותה אלא היא בודקת לעצמה ומראה לחברותיה:
וקמת. כלומר כך קמת האי מילתא להני אית דאמרון דאלו אמרו לזה בשם ר' ינאי ואלו אמרו בשם ר' יוסי בר חנינא ותו לא:
ר' אילא. אבל ר' אילא קיבל השמועה דר' יוסי בן חנינה בשם דבית ר' ינאי אמר להאי מילתה דאין כאן סומא במתני':
רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כָּל מָקוֹם שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים. בַּעֲלָהּ חַייָב בְּקָרְבָּן כְּנֶגְדָּהּ בְּטַהֳרוֹת טְמֵאוֹת. בַּעֲלָהּ פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן כְּנֶגְדָּהּ בְּטַהֳרוֹת טְהוֹרוֹת. בַּעֲלָהּ סָפֵק בְּקָרְבָּן כְּנֶגְדָּהּ בְּטַהֳרוֹת תְּלוּיוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. אִילּוּ זָקֵן וְיֶלֶד שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בִּטְרִיקְלִין. לֹא דָבָר בָּרִיא שֶׁהַזָּקֵן מְשַׁמֵּשׁ תְּחִילָּה. הָא אִם יֶלֶד בָּא וּמַטְעֵי בֵיהּ. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן. אֲנִי אוֹמֵר. שָׁם הָיָה. בִּיאָה הִיא שֶׁהִיא סוֹתֶמֶת. בְּרַם הָכָא. אִילּוּ הֲוָה שָׁם מִי מְעַכְּבוֹ שֶׁלֹּא לָצֵאת. מַתְנִיתָא פְלִיגָה עַל רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. פֵּירְשָׁה וְרָאָת הִיא טְמֵיאָה וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת. 6a מַתְנִיתָא פְלִיגָה עַל בַּר פְּדָיָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אַף בְּשָׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכוֹל בַּתְּרוּמָה. לֵיידָא מִילָּה. לֹא שֶׁאִם תִּרְאֶה תְּהֵא מְטַמְּאָה לְמַפְרֵעַ. אָמַר רִבִּי עֶזְרָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. תִּיפְתָּר בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶוסֶת. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי. כָּל מַה דַּאֲנָן קַייָמַין הָכָא בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶוסֶת אֲנָן קַייָמִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. סָֽלְקַת מַתְנִיתָא. עַד כָּאן בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֵוסֶת. מִכָּן וְאֵילַךְ. בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֵוסֶת. וַאֲפִילוּ תֵימַר. לֹא סָֽלְקַת מַתְנִיתָא. אֶלָּא כָּל מַה דַּאֲנָן קַייָמַין הָכָא בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֵוסֶת אֲנָן קַייָמִין. וּמָה עֲבִיד לָהּ בַּר פְּדָיָה. חֲלוּקִין עַל רִבִּי יוּדָה.
Traduction
R. Eléazar dit au nom de R. Oshia: lorsque par règle rabbinique le mari est passible d’un sacrifice pour violation de la pureté, la femme en ce cas est soumise au sacrifice du doute (pour violation du même genre); lorsqu’au contraire le mari est dispensé du sacrifice (32)Par suite d'un intervalle de temps entre le coït et l'examen de la femme., par contre les objets purs aux mains de la femme restent purs. Bar-Padieh dit: chaque fois que, selon l’avis des autres sages, le mari est soumis au sacrifice d’expiation, les objets purs dont la femme s’est occupée sont déclarés contaminés; s’il ne doit qu’un sacrifice de doute, les objets touchés par elles resteront en suspens. R. Samuel b. R. Isaac objecta: pourquoi les puretés restent-elles en suspens, même si le mari est soumis au sacrifice avec certitude. Dès qu'un ancien (membrum) et le petit (sanguis) se trouvaient tour à tour dans une pièce, (triclinium), il est certain, bien que l’ancien actif passe d’abord, qu’à son tour par la même porte ouverte le petit passera aussitôt? (N’en résulte-t-il pas une impureté certaine)? R. Abin au nom de R. Judan répond: il y a certitude en cas de constatation du sang de suite après le coït (le sang a échappé aussitôt); tandis qu’à défaut de cet acte il n’y avait pas de cause d’arrêt du sang; ce qui justifie le doute. D’une part, la Mishna est en contradiction avec l’avis de R. Oshia (au sujet du suspens des puretés, ou du doute), puisque selon elle si la femme (33)Dans l'hypothèse qu'elle a son époque. en se levant constate le sang, elle seule sera impure, et les objets touchés restent tout à fait purs. D’autre part, notre Mishna est opposée à l’avis de Bar-Padieh (disant qu’en cas de dispense du mari les objets touchés par elle restent purs), puisqu’elle dit: ''Selon R. Juda, elles doivent encore s’examiner lorsqu’elles ont fini de manger l’oblation''; or, par cet avis ne semble-t-elle pas assigner à une telle femme une impureté rétroactive? -Non, dit R. Zeira devant R. Mena, il peut s’agir dans notre Mishna d’une femme qui n’a pas d’époque (aussi, en cas d’impureté, elle est rétroactive; ce qui n’est pas le cas pour Bar-Padieh). R. Yossé b. Rabbi au contraire l’explique ainsi: tout ce qui vient d’être dit se réfère à une femme qui a son époque (34)La Mishna commence et finit par un cas de présence d'impureté. (et dès lors, la question à l’égard de Bar-Padieh subsiste). R. Yossé b. Aboun explique notre Mishna, en supposant que la première partie parle d’une femme qui a son époque, mais la suite ou fin (disant: si coitura est) traite forcément d’une femme qui n’a pas son époque. Toutefois, on peut aussi admettre qu’il n’y a pas de section dans la Mishna; tout ce qui est dit se réfère à la femme qui a son époque, et pourtant il n’y a pas contradiction avec Bar-Padieh, car selon ce dernier, les autres sages sont en discussion avec R. Juda (et en raison de l’époque, on n’a pas de crainte pour la journée précédente).
Pnei Moshe non traduit
כל מקום שאמרו בעלה חייב בקרבן וכו'. ניכר כאן החסרון מתוכו דמקשי לקמן על בר פדייה ולא הוזכר תחילה וכן ליתא להא במקום אחר בהאי תלמודא. ובבבלי מכלתין פ''ט דף ס' ע''ב גרס להא דפליגי בה בר פדא ור' אושעיא בר פדא אמר כל שבעלה בחטאת טהרותיה טמאות. והיינו אם היתה עסוקה בטהרות ופירשה וראתה בתוך שיעור וסתה דבכה''ג בעלה בחטאת אם תמצא על שלה אותיום אחר הבעילה כדתנן בפרק דלקמן. כל שבעלה באשם תלוי. והיינו אם שהתה כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה דבכה''ג בעלה באשם תלוי דספק הוא אם דם בשעת ביאה הוה ובכי הא בטהרות תלויות. כל שבעלה פטור. כגון ששהתה יותר מכאן דלגבי בעלה פטור טהרותיה טהורות ור' הושעיה קאמר התם דאפי' במקום שבעלה חייב חטאת טהרותיה תלויות. ובגירסא דהאי תלמודא נראה דג''כ כגירסא דהתם היא אלא שחסר בכאן מילתיה וכן תיבות בר פדייה אמר וכצ''ל ר' לעזר בשם ר' הושעיה בעלה חייב בקרבן כנגדה בטהרות תלויות בר פדייה אמר כל מקום שאמרו חכמים בעלה חייב בקרבן וכו' והיינו דפריך מתניתא פליגא וכו' כדלקמן:
ר' שמואל בר רב יצחק בעי אילו זקן וילד וכו'. קושיא דר' שמואל קאי להאי מ''ד דס''ל דלעולם טהרותיה תלויות ואפי' מקום שבעלה בחטאת דמחזקינן לודאי דם בשעת ביאה ואפ''ה לענין טהרות שעשתה בתוך שיעור וסת לא מחזקינן לה בודאי טמאה והיינו דפריך ואמאי אילו זקן וילד שהיו מהלכין בטרקלין לא דבר ברי שהזקן משמש תחילה הא אם ילד אתי ומטעי ביה כלומר שאע''פ שבודאי הזקן ממשמש בפתח הטרקלין בתחילה והולך לפני הילד הרי עכ''פ אם הילד בא מטעה בזקן ויוצא מיד מן הפתח ומשל הוא לזה ומכנה אבר המשמש לזקן והדם לילד וכשהזקן משמש הוא לפני הילד ומכל מקום תיכף כשהזקן הוא פונה מן הפתח הילד ממהר לבא ונמצא הדם והלכך חיישינן שהיה הדם בבית החיצון בשעת ביאה שהרי מיד אחר פרישתו ממנה נמצא הדם ואם כן ניחוש נמי לענין טהרות שעשתה ומצאה מיד בתוך שיעור הזה שהיה הדם גם כן בשעת היותה עסוקה בטהרות:
אמר רבי אבון בשם רבי יודן. שאני התם דבשלמא בביאה שפיר הוא דמחזקינן לודאי בשעת מעשה לפי שאני אומר שם היה הדם בשעת ביאה אלא שביאה היא סותמת את הדם ואבר השמש מעכבו מלצאת וכמשל הזקן והילד והלכך מיד אחר שפירש הזקן הילד ממהר לבא וכדאמרן:
ברם הכא. לענין טהרות אילו היה דם שם בשעת עסוקה ממש בהן מי היה מעכבו שלא לצאת והלכך תלינן שמא אחר כך נעקר הדם ממקומו ומצאתה ולא מחזקינן להטהרות בודאי טומאה אלא בספק:
מתניתא פליגא על ר' הושעיה. דאמר אפילו במקום שבעלה בחטאת כנגדה בטהרות תלויות ועל כרחך באשה שיש לה וסת עסקינן הכא דאל''כ קשיא הא דקאמר בר פדייה בעלה פטור מן הקרבן כנגדה בטהרות טהורות ואמאי טהורות לגמרי הא עכ''פ בתוך מעת לעת למפרע הוא דהא ודאי מילתיה לא אזלא כשמאי דאמר כל הנשים דיין שעתן אלא באשה שיש לה וסת או בד' נשים שאמרו בהן דיין שעתן מיירי ומיהת קשיא עליה מהאי מתני' דתנינן לעיל כיצד דיה שעתה היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות פירשה וראתה היא טמאה וכולן טהורות הרי דאפי' פירשה מיד וראתה הטהרות טהורות ואע''פ שעסקה בהן בתוך שיעור וסת דבכה''ג בעלה חייב בקרבן הוא והא דפריך על ר' הושעיה לומר דאפי' לר' הושעיה קשיא מהאי מתניתא ומכ''ש לבר פדייה אלא משום דאידך פירכא דפריך לקמיה לא קשיא כ''א על בר פדייה הלכך קאמר הכא דהאי מתניתא פליגא גם על הא דר' הושעיה דקאמר טהרות תלויות ומתני' טהורות לגמרי קתני:
מתניתא פליגא על בר פדייה. והאי מתניתא על בר פדייה לחודיה הוא דקשיא דאיהו קאמר כל שבעלה פטור מקרבן כגון ששהתה יותר מכדי שתרד מן המטה ותדיח פניה דבעלה פטור לגמרי כנגדה גם בטהרות טהורות לגמרי הן הא תנינן ר' יודה אומר אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה וקס''ד דחכמים לא פליגי עליה ובאשה שיש לה וסת עסקינן כדלקמיה:
ליידא מילה. ולאיזה דבר אמר ר' יהודה דצריכות בדיקה בשעת העברתן מלאכול בתרומה לאו שאם תראה אח''כ תהא טמאה למפרע והלכך בודקות בשעת העברתן כדי לתקן השיריים של תרומה כדפרישית במתני' אלמא דמטמאות למפרע ובר פדא קאמר טהרותיה טהורות:
תיפתר. להמתני' באשה שאין לה וסת עסקינן והלכך מטמאות למפרע ומילתיה דבר פדא באשה שיש לה וסת הוא כדפרישית לעיל:
א''ל כן אמר ר' יוסי רבי. כלומר ר' יוסי ברבי לא פירש להמתניתין כדקאמרת אלא כל מה דאנן קיימין הכא באשה שיש לה וסת אנן קיימין דהא ברישא קתני אע''פ שאמרו דיה שעתה אלמא ביש לה וסת מיירי וכן הסיפא ביש לה וסת והדרא קושיא לדוכתה על בר פדייה:
אמר ר' יוסי בר' בון סלקת מתניתא. כלומר אי משום דרישא ביש לה וסת מיירי לא קשיא דתחלק המתני' רישא בשיש לה וסת ומכאן ואילך והיינו הסיפא ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה וכו' באשה שאין לה וסת מיתוקמא:
ואפי' תימר. הדר קאמר דלאו מילתא היא דאפי' תימא לא סלקת מתני' ולא תחלקה אלא בין רישא ובין סיפא באשה שיש לה וסת אנן קיימין ואפ''ה ל''ק לבר פדייא דמה עביד לה בר פדייא איהו ס''ל דחלוקין חכמים על ר' יודה וסבירא להו דהואיל שיש לה וסת לא חיישינן לטומאה למפרע ואינה צריכה לתקן אלא בשעת אכילת התרומה:
הדרן עלך פרק שמאי אומר
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source