רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר. כָּל אִשָּׁה שֶׁעָֽבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. לֹא אָֽמְרוּ חֲכָמִים אֶלָּא זְקֵינָה. וְהָתַנֵּי. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר. מַעֲשֶׂה בְרִיבָה אַחַת בְּעייתלו שֶׁהִפְסִיקָה לָהּ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָעָת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. דַּייָה שָׁעָתָהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. קָטָן הָיִיתָ. וְאֶין עֵדוּת לְקָטָן. פַּעַם אַחַת הוֹרָה רִבִּי כְרִבִּי לִעֶזֶר וְהָיָה מִצְטָעֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אִיתָא חֲמִי. בְּשָׁעָה שֶׁהוֹרָה כְקוּלֵּי רִבִּי מֵאִיר וּכְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי לֹא הָיָה מִצְטָעֵר וְכָאן הָיָה מִצְטָעֵר. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן יְחִידִין אִינּוּן. אִית לָךְ מֵימַר. נִצְרְפָה דַעְתּוֹ עִם רִבִּי מֵאִיר וְרָבוּ עַל רִבִּי יוֹסֵי. נִצְרְפָה דַעְתּוֹ עִם רִבִּי יוֹסֵי וְרָבוּ עַל רִבִּי מֵאִיר. אִית לָךְ מֵימַר הָכָא. נִצְרְפָה דַעְתּוֹ עִם רִבִּי לִעֶזֶר וְרָבוּ עַל חֲכָמִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּתַנֵּי עֲלָהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. הוֹרָייַת שָׁעָה הָֽיְתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא עוד אלא דתני עלה. בתוספתא שם אמרו לו לר''א אין ראיה מהאי מעשה בריבה אחת לפי שהוראת שעה היתה ששעת הדחק היה בשני בצורת והיא נגעה בטהרות הרבה וא''כ ודאי אין ללמוד מדברי ר''א:
תמן יחידין אינון. דפליגי זה עם זה ואיכא למימר דראה רבי לאחרים שסוברין בהא כר''מ וצירף דעתם ורבו על ר' יוסי אי נמי רבי גופיה נצרפה דעתו עם ר''מ וכן בהא נצרפה דעתו עם ר' יוסי ורבו על ר''מ אבל הכא וכי אית לך מימר שנצרפה דעתו עם ר''א לחלוק על החכמים:
איתא חמי. כלומר דמתמה מאי שנא גבי פלוגתא דר''מ ור' יוסי דלעיל שהורה רבי ג''כ כקולי דר''מ וכקולי דר' יוסי כדאמרינן בהלכה דלקמן ולא היה מצטער וכאן היה מצטער:
והוה מצטער. דהא לית הלכתא כוותיה:
והתני. בניחותא תניא נמי הכי בתוספתא דפליגי חכמים עליה אמר ר''א מעשה בריבה אחת וכו':
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יָֽלְדָה וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּייְרָה אֵין לָהּ דַּם טוֹהַר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. 4a וְיֵאוּת. אִילוּלֵי דְתַנִּיתָהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲוָות צְרִיכָה לוֹ. מֵאַחַר שֶׁאֵין לָהּ דָּמִים טְמֵאִין אֵין לָהּ דָּמִים טְהוֹרִין. תַּנֵּי. הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַייְרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וּבְדָמִים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. דַּייָה שָׁעָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לָעֵת. אָמַר רִבִּי. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בְדָמִים וְדִבְרֵי רִבִּי יוּדָה בִווְלָד. וְרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. דִלֹא כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי אֵין הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא בְגִין דָּמַר רִבִּי. נִרְאִין. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי. נִרְאִין. עֲדַיִין הַמַּחֲלוֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ. חוּץ מִן הָעִיגּוּל שֶׁלַּדְּבֵילָה. דְּאָהֵן מוֹדֵי לְאָהֵן וְאָהֵן מוֹדֵי לְאָהֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשִׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ. וַאֲפִילוּ דָבָר בָּרִיא שֶׁנִּבְעֲלוּ. אָמַר לֵיהּ. וּסְתָם גּוֹיוֹת לֹא כִבְּעוּלּוֹת הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ליה. ומאי תיבעי לך וכי סתם נכריות לאו בעולות הן דודאי כבעולות מחזקינן להו ואפ''ה אינן צריכות להמתין משום דסתם מזנה מתהפכת עצמה שלא תתעבר:
קשיתה. שאלתי לפני ר' חנינא אם אפי' דבר ברור הוא שנבעלו נמי קאמר ר' יוסי אינן צריכות להמתין:
חוץ מעיגול של דבילה. דפליגי ר''א ור' יהושע בתוספתא דתרומות פ''ד עיגול של דבלה שדרסה ואינו יודע באיזה עיגול ר''א אומר יעלו ורבי יהושע אומר לא יעלו עד שיהו שם ק' פומין. וקאמר ר' עלה נראין דהתם אהן מודה לדין ואהן מודה לדין הוא. ובתוספתא שלפנינו לא נמצא זה מבואר בהדיא להא דרבי כ''א דתני לקמן דרסה בעיגול ואינו יודע באיזה מקום דרסה הכל מודים שתעלה:
אלא בגין דאמר רבי נראין. וכלומר דאיכא למימר נראין דברי ר' יוסי לר' יודה בהא ונראין דברי ר' יודה לר' יוסי בהא קאמר ומשום הכי איצטריך ר' יוחנן למיפסק הלכתא והא לא כן א''ר בא בשם ר' זעירא דכל מקום ששנה רבי נראין עדיין מחלוקת במקומה עומדת ולא שהן מודים זה לזה קאמר וא''כ הדרינן לכללא ר' יודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ומאי קמ''ל ר' יוחנן:
הלכה כר' יוסי. בשתיהן:
בעא קומי ר' יוסי. האי ר' יוסי אמורא הוא והקשה לפניו מאי קמ''ל ר' יוחנן דלא כן מה אנן אמרינן וכי ר' יהודה ור' יוסי אין הלכה כר' יוסי:
אין לה דם טוהר. הואיל וילדה בגיותה:
ויאות. כלומר דר' יוסי מתמה פשיטא היא ואלולי דתני לה ר' הושעיה וכי הוות מספקא ליה לחד הא מאחר שאין לה דמים טמאין דאל בני ישראל כתיב בפרשה אם כן פשיטא דאין לה נמי דמים טהורין משנתגיירה אחר לידתה:
תני. בתוספתא דיבמות פרק ו' וגרסינן להא בפרק החולץ בהלכה י''א:
צריכות להמתין. מלהנשא שלשה חדשים משום הבחנת זרע:
אין צריכות להמתין. דקסבר רבי יוסי אשה מזנה מתהפכת ואין כאן חשש משום תיקון ולד:
ובדמים. לענין דמים אם ראתה ביום שנתגיירה פליגי נמי בתוספתא דמכלתין פרק א' הגיורת שראתה דיה שעתה דברי ר' יהודה דהא מקודם לא היה דמה טמא מן התורה:
נראין דברי ר' יוסי בדמים. שהרי משנתגיירה הרי היא ככל הנשים:
ודברי ר' יודה בולד. שצריכה להמתין ג' חדשים:
רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה שֶׁעָֽבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָן שָׁעָתָן. וְתַנֵּי עֲלָהּ. יְמֵי עִיבּוּרָהּ וִימֵי מֵנִיקוּתָהּ מִצְטָֽרְפִין לְשָׁלֹשׁ עוֹנוֹת. דוּ סָבַר מַעְייָן אֶחָד הוּא.
משנה: בַּמָּה אָֽמְרוּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. בִּרְאִייָה הָרִאשׁוֹנָה אֲבָל בִּשְׁנִייָה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רַאֲתָה הָרִאשׁוֹנָה מֵאוֹנֵס אַף הַשְּׁנִייָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואם ראתה את הראשונה באונס. כגון שקפצה וראתה או מחמת פחד או שאכלה דבר המגיר דם אף בשנייה דייה שעתה:
אבל בשנייה מטמאה מעת לעת. שהרי עכשיו דמים מצוין בה:
בראייה ראשונה. שראתה הבתולה והמעוברת והמניקה וכן הזקנה לאחר שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה ולא ראתה:
מתני' במה אמרו דייה שעתה. באלו ד' נשים שאמרו דיין שעתן:
עַד כְּדוֹן בְּתִינּוֹקֶת שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת. תִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְרָאָת רְאִיּוֹת. רְאִייָה רִאשׁוֹנָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. שְׁנִייָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. שְׁלִישִׁית דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. מִיכָּן וָהֵילַךְ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. שְׁלִישִׁית עַצְמָהּ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. זְקֵינָה שֶׁהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. חָֽזְרָה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְאַחַר כָּךְ רָאָת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. בִּשֶׁלֹּא כִוְונָה מַחְמַת הַוֶוסֶת. בְּשֶׁפָּֽתְחָה אוֹ הוֹתִירָה. שֶׁאִילּוּ כִיוִינָה נִקְבְּעָה וַוסְתָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שאילו כיונה. בשניות כמו בראשונות בתשעים יום נקבעה וסת ודיה שעתה:
דיה שעתה. ותוספתא היא בפ''א וה''ג התם זקנה הפסיקה ג' עונות וראת דיה שעתה הפסיקה ג' עונות וראת הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה לא שכוונה שעת וסתה אלא שפיחתה או שהותירה. וכצ''ל הכא חזרה והפסיקה ג' עונות הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת והשתא שייך שפיר ולא שכיוונה מחמת הוסת שראתה בפעם שניה כמו בראשונה והיינו ממש שלש עונות בינוניות שהן צ' יום אלא בשפיחתה בשלש עונות אחרות כגון שהיו שלש עונות ראשונות צ''א יום והשניות צ' יום או שהותירה שהיו ראשונות צ' והשניות צ''א ולפיכך מטמאה בשניות מעל''ע דאין כאן וסת:
זקנה שהפסיקה ג' עונות. ולא ראתה:
ר' ירמיה בשם רב. ס''ל דבתרי זימני איתחזקה וראייה שלישית עצמה מטמאה מעת לעת:
תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה ראיות. מה היא דינה וקאמר דפלוגתא היא דהאי מ''ד ס''ל דראייה ראשונה וראייה שניה דיה שעתא וכן שלישית דאכתי לא אתחזקה בדמים עד שתראה שלש ראיות ומיכן והילך הרי היא ככל הנשי' ומטמאה מעת לעת:
עד כדון. עד כאן לא שמענו ממתני' אלא בתינוקת שהגיע זמנה לראות כדקתני במה אמרו דיה שעתא דאבתולה נמי קאי והיינו שהגיע זמנה לראות ועדיין לא ראתה שדינה בראייה ראשונה דיה שעתה ובראייה שניה הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת:
הלכה: בַּמָּה אָֽמְרוּ. דַּייָהּ שָׁעָתָהּ כול'. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּתוּלָה וּזְקֵינָה. 4b אֲבָל מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה נוֹתְנִין לָהּ כָּל יְמֵי עִיבּוּרָהּ וְכָל יְמֵי מֵינִיקוּתָהּ. רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הִיא בְתוּלָה הִיא זְקֵינָה הִיא מְעוּבֶּרֶת הִיא מֵינִיקָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אַתְייָא דְּרַב וּדְרִבִּי יוֹחָיָן כְּרִבִּי חֲנִינָה וְכוּלְּהוֹן פְּלִיגִין עַל שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. פַּצַם אַחַת הוֹרָה רִבִּי כְּקוּלֵּי רִבִּי מֵאִיר וּכְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי. הֵיךְ עֲבִידָא. הוּכָּר עוֹבָרָהּ וְאַחַר כָּךְ רָאָת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רָאָת רְאִיּוֹת הַרְבֶּה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְאִם אוֹמֵר אַתְּ. נוֹתְנִין לָהּ כָּל יְמֵי עִיבּוּרָהּ וְכָל יְמֵי מֵינִיקוּתָהּ. לָמָּה לִי כְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא דְּרִבִּי מֵאִיר קְלִילָא מִדְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אוֹ נֵימַר רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי דְּחָלָב. אָמַר לֵיהּ. בְּפֵירוּשׁ הָכֵין אִיתְאֲמָרַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל בפירוש הכין איתאמרת. דעובדא דרבי בענין הך פלוגתא דר''מ ור' יוסי הוה ולא בפלוגתא דחלב:
או נימר ר''מ ור' יוסי דחלב. מנא לך לומר דהך הוראה דרבי דאמרן בענין פלוגתא דרבי מאיר ור' יוסי דלעיל הוה דילמא עובדא כי הוה בנתנה בנה למניקה וגמלתו וכו' ובהא דפליגי ר''מ ור''י בהלכה דלעיל בטעמא אי בחלב תליא מילתא או לא:
ואם אומר את. השתא מסיק למילתי' דאם אומר את כשמואל דהא דתנן במתני' בראייה שניה מטמא מעת לעת דוקא בבתולה וזקנה הוא אבל במעוברת ומניקה דיין כל ימי עיבורן וכל ימי מניקותן למה לי למיתלי דפסק בהא כר' יוסי הא דר''מ קלילא היא מדר' יוסי דלדידיה לעולם מעוברת ומניקה דיין שעתן משהוכר עוברה ומשתלד ואפי' ראו אח''כ כמה וכמה ראיות לעולם דיין שעתן הן אלא ודאי דהא דתנן במתני' במה אמרו דייה שעתה וכו' לכ''ע אכולהו קאי ואפי' במעוברת ומניקה אבל בשניה הרי היא ככל הנשים ובהפסיקה ג' עונות אחר שראתה בתחילה בהא הוא דפליגי דרבי מאיר מחשיב לה כראייה שניה שלה ור' יוסי סבירא ליה מכיון דהפסיקה ג' עונות ואח''כ ראת' כראיי' ראשונה שבתחילת ראיית' דמיא והשתא שפיר הוא דתלי הורה רבי בהא דלעיל כקולי דר' יוסי כדאמרן:
ראת ראיות הרבה. כלומר וכן פליגי נמי ר''מ ור' יוסי בדין ראתה המעוברת והמניקה ראיות הרבה והפסיקה ג' עונות ולא ראתה ואח''כ ראת ר''מ אומר מטמא מעת לעת כלומר לדברי ר''מ כך הוא דשמעינן לר''מ דהוא ס''ל כסתם מתני' דדוקא בראייה ראשונה דיה שעתה ומשוי לה ראייה שאחר הפסק ג' עונות כראייה שנייה וכיון דראתה ראיות הרבה הרי היא ככל הנשים ומה שהפסיקה ג' עונות אינו כלום דדילוג וסת הוא וכדין בכל הנשים דאם אח''כ ראתה מטמא מעת לעת ור' יוסי סבירא ליה דמעוברת ומניקה בעברו עליהן ג' עונות ואפי' אחר שראו מכיון שהפסיקה ג' עונות ולא ראתה דין מעוברת ומניקה כמתחלה להן ודיין שעתן בראייה ראשונה שאחר הפסק ג' עונות ובהא הורה ר' כקולי דר' יוסי:
הוכר עוברה ואח''כ ראת. דאשכחן דפליגי ר''מ ור' יוסי בהא כדתנן במתני' דלעיל דלר''מ משהוכר עוברה דיה שעתה ור' יוסי ס''ל דבמעוברת ומניקה שעברו עליה שלש עונות ולא ראו בעינן והורה רבי בהא כקולי דר''מ ומשהוכר עוברה דיה שעתה ובמניקה משתלד:
היך עבידא. באיזה ענין הוא דקאמר דרבי הורי כקולי שניהן ומפרש לה דבדין מעוברת ומניקה הוה עובדא:
כרבי חנינא. דלקמן דמוכחא כוותיהו מהא דרבי וכולהו פליגי על שיטתיה דשמואל:
רב ור' יוחנן תריהון אמרין. דאכולהו ד' נשים קאי היא בתולה וכו' הכל דין אחד להן:
אבל מעוברת ומניקה. דדמיהן מסולקין הן ואפילו לא נסתלקו עכשיו לגמרי מסתלקין והולכין הן נותנין לה כל ימי עיבורה וכל ימי מניקותה להיות דיין שעתן:
גמ' לא שנו. הא דמחלקינן בין ראייה ראשונה לראייה שניה אלא בתולה וזקנה דבתולה טעמא דכיון דראתה פעם שניה הוחזקה ברואה וכן זקנה אחר שראתה פעם שניה חזרה לקדמותה דנראה דמה שעברו עליה ג' עונות ולא ראתה לאו סילוק דמים הואי אלא דילוג וסת:
ר' יוסי אומר וכו' דהוא סבר מעין אחד הוא. והלכך בעי צירוף לג' עונות שתפסיק ולא תראה כמפרש לזה בהלכה דלעיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source