Vayedaber

Nidah

Daf 3b

משנה: אֵי זוֹ הִיא זְקֵינָה. כָּל שֶׁעָֽבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר כָּל אִשָּׁה שֶׁעָֽבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה שֶׁעָֽבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָן שָׁעָתָן.

Traduction

Une femme est considérée comme étant en retour d’âge, lorsque 3 époques successives se sont passées pour elle sans flux à un âge assez avancé; R. Eliézer dit: pour toute femme dont 3 époques ont passé sans résultat visible, il suffit de compter depuis la constatation. De même, dit R. Yossé, cela suffit, dans la même limite de temps, pour la femme enceinte et pour une nourrice.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כל שעברו עליה ג' עונות סמוך לזקנתה עונה בינונית היא ל' יום וכיון שעברו עליה ג' עונות בינוניות אחר שהגיעה סמוך לזקנתה ולא ראתה אם תראה אח''כ דייה שעתה וסמוך לזקנתה נקרא כל שקורין לה אימא אימא מחמת זקנתה ואינה מקפדת:

כל אשה. ואפי' אינה זקנה ועברו עליה ג' עונות ולא ראתה דייה שעתה:

מעוברת ומניקה שעברו עליהן ג' עונות. אבל לא עברו עליהן ג' עונות בלא ראיית דם לא ופליג את''ק דאמר מעוברת משיודע העובר ומניקה משתלד ולא בעינן עברו עליהן ג' עונות בלי ראייה ואין הלכה לא כר''א ולא כר' יוסי:

הלכה: אֵי זוֹ הִיא זְקֵינָה כול'. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מַחְמַת הֶחָלָב הַדָּמִים מִסְתַּלְּקִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מַחְמַת הַצַּעַר הַדָּמִים מִסְתַּלְּקִין. אַשְׁכָּחַת אָמַר קוּלַּת וְחוּמְרַת עַל דְּרִבִּי מֵאִיר קֻלַּת וְחוּמְרַת עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי. קוּלִּת עַל דְּרִבִּי מֵאִיר. שֶׁאִם הָיָה מוֹשֵׁךְ וְיוֹנֵק אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְחוּמְרַת. שֶׁאִם נָֽתְנָה בְנָהּ לְמֵינִיקָה וּגְמָלַתּוּ וָמֵת מְטַמָּא מֵעֵת לְעֵת. וְקוּלַּת עַל רִבִּי יוֹסֵי. שֶׁאִם נָֽתְנָה בְנָהּ לְמֵינִיקָה וּגְמָלַתּוּ וָמֵת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְחוּמְרַת. שֶׁאִם הָיָה מוֹשֵׁךְ וְיוֹנֵק אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים אָסוּר עַד כ̇ד̇ חוֹדֶשׁ. וְהָא רִבִּי מֵאִיר אָמַר. מְטַמָּא מֵעֵת לְעֵת. מָה. מִיַּד אוֹ לִכְשֶׁיִּפְסוֹק הַתִּינּוֹק וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. יוֹנֵק הוּא הַתִּינּוֹק וְהוֹלֵךְ עַד כ̇ד̇ חֹדֶשׁ שְׁלֵימִין. מִיכָּן וְהֵילָךְ כְּיוֹנֵק שֶׁקֶץ. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. יוֹנֵק הוּא הַתִּינּוֹק וְהוֹלֵךְ עַד אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים וּמוּתָּר. פֵּירַשׁ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. עַד אֵיכָן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד מֵעֵת לְעֵת. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁפֵּירַשׁ מִתּוֹךְ בּוּרְייוֹ. אֲבָל אִם פֵּירַשׁ מִתּוֹךְ חוֹלְייוֹ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִיַּד. וּבְתִינּוֹק שֶׁאֵינוֹ שֶׁל סַכָּנָה. אֲבָל בּתִינּוֹק שֶׁהוּא שֶׁל סַכָּנָה אֲפִילוּ לְאַחַר כַּמָּה מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִיַּד.

Traduction

R. Meir a dit: lorsque pour un motif quelconque la mère n’allaite pas son enfant, ''elle rendra impur pendant un jour complet avant la vue'': car en raison de la formation du lait, le sang manque. R. Yossé au contraire (justifiant l’avis des autres sages) dit: c’est à cause de la douleur de la couche que le sang s’est retiré (et ''elle ne rend impur qu’à partir du moment de la vue''. Il se trouve qu’il en résulte à la fois un allégement, et une aggravation de l’avis de R. Meir, ainsi qu’un allégement et une aggravation selon R. Yossé. Ainsi, l’allégement à l’avis de R. Meir a lieu: si la mère prolonge l’allaitement 4 ou 5 ans, elle ne rend impur qu’à partir du moment de la vue; l’aggravation consiste en ce que ''si la femme donne son enfant à allaiter par une nourrice, ou si elle le sèvre bientôt, ou si l’enfant meurt, elle rendra impur pendant un jour complet avant la vue''. A l’avis de R. Yossé, il y a un allégement, en ce que si la femme fait allaiter l’enfant, ou le sèvre, ou le voit mourir, elle ne rend impur que depuis la vue; l’aggravation consiste en ce que, au cas d’un allaitement durant 4 ou 5 ans, la restriction de ne rendre impur qu’au moment de la vue du sang a seulement son effet durant 2 ans – (22)Suit un passage traduit en (Ketubot 5, 6).

Pnei Moshe non traduit

גמ' רבי מאיר אומר וכו'. השתא מפרש לטעם פלוגתייהו במתני' דלעיל וזה שייך לגרוס קודם האי מתני'. רבי מאיר סבירא ליה דם נעכר ונעשה חלב ומחמת החלב הדמין מסתלקין והלכך סבירא ליה דאם נתנה אותו למניקה או גמלתו או מת מטמאה מעת לעת:

ר' יוסי אומר. וחכמים דהיינו ר' יוסי דפליג ואמר דייה שעתה דס''ל מחמת הצער הלידה אבריה מתפרקין והדמים מסתלקין עד כ''ד חדש והלכך אע''פ שאינה מניקה דיה שעתה:

אשכחת אמר. נמצינו למדין קולא וחומרא אליבא דרבי מאיר וכן אליבא דר' יוסי:

קולת על דרבי מאיר וכו'. שהרי במניקה חלב תליא מילתא וחומרה שאם נתנה בנה למיניק' וכו' כדקאמר במתני' ולר' יוסי איפכא הוא שאם נתנה למניקה וכו' דיה שעתה כל כ''ד חדש ואח''כ אע''פ שמניקתו ארבעה וחמשה שנים אסור עד כ''ד חדש כלומר דלא אמרינן דיה שעתה אלא עד כ''ד חדש:

והא. ובעי הש''ס הא דאמר ר''מ שאם גמלתו מטמאה מעת לעת מה דינו:

מיד. אם מיד שגמלתו והפסיקה היא מלהניקו מטמאה מעת לעת כשתרא' או לכשיפסוק התינוק ושוב אינו יוכל להחזיר ולינק וכדלקמן דאז נקרא גמלתו:

נישמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא פ''ב וגריס לה בכתובות פ''ה הל' ו' ושמעינן מהאי ברייתא דקתני לר' יהושע פירש אין מחזירין אותו וכדפליגי אמוראי עד איכן נקרא פירש וה''ה לר''מ דמתני' ובלאחר כ''ד חדש כדלקמן:

פירש. לאחר כ''ד חדש וכן הוא בתוספתא בהדיא פירש וחזר אחר כ''ד חדש הרי הוא כיונק שקץ:

בזמן שפירש מתוך בוריו. מתוך בריאותו אבל אם מחמת חולי אפי' פירש יותר מג' ימים מחזירין אותו מיד לכשיבריא:

ובתינוק. והא דאמרי' אם פירש מתוך בוריו ג' ימים אין מחזירין אותו בשאינו מסוכן אח''כ אם לא יינק:

זְקֵינָה. אֵי זוֹ הִיא זְקֵינָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כָּל שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ אִימָּא וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת. וּבְדַעְתָּהּ הַדָּבָר תָּלוּי. אָמַר רִבִּי אָבִין כָּל שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהִיקָּרוֹת אִימָּא.

Traduction

Une femme est nommée vieille, dit R. Simon b. Lakish, si on l’appelle mère, sans qu’elle se fâche. Mais cela dépend-il d’elle (pour qu’en cas d’une telle appellation, elle ne soit impure qu’au moment de la vue du sang)? En effet, dit R. Abin, il faut que par son âge elle soit susceptible d’être nommée ainsi.

Pnei Moshe non traduit

ובדעתה הדבר תלוי. וכי בדעתה תלוי הוא דנימא אם אינה מקפדת אף על פי שאינה זקנה דיה שעתה:

אמר רבי אבין. ה''ק כל שהוא ראויה לקרות אימא מחמת זקנתה וכלומר שאם אינה מקפדת אז היא ראויה לקרות לה אימא ודין זקנה יש לה:

תַּנֵּי. הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת אֵין קוֹרִין אוֹתָן אַבָּא פְלוֹנִי אִימָּא פְלוֹנִית. שֶׁלְּבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ קוֹרִין לְעַבְדֵּיהֶן וּלְשִׁפְחוֹתֵיהֶן אַבָּא טָבִי וְאִמָּא טָבִיתָא.

Traduction

On a enseigné: aux esclaves et aux servantes on ne donne pas le nom père un tel, ou mère une telle; pourtant chez R. Gamliel on appelait ainsi les serviteurs, père Tobie, ou mère Tobita.

Pnei Moshe non traduit

טביתא. שם שפחתו של רבן גמליאל כדלקמן ריש פרק ב':

אָמַר רִבִּי מָנָא. שְׁמָעִית בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר הִיא לֵידָתוֹ. וְלֵית אֲנָא יְדַע מִן מַה שְׁמָעִת. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יִרְמְיָה אָֽמְרָהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִזְקִיָּה. לֹא אָֽמְרָהּ רִבִּי יִרְמְיָה. וְאִיקְפִּיד רִבִּי יוֹסֵי לְקִיבְּלֵיהּ. אָמַר. אִילּוּ יְהוּשֻׁעַ שֶׁהָיָה קָשׁוּר לְמֹשֶׁה לֹא הֲוָה אָמַר כֵּן וְהוּא אָמַר כֵּן. חָזַר וְאָמַר. אִין. אָֽמְרָהּ. אֶלָּא כְאִינֶּשׁ דְּשָׁמַע מִילָּה וּמַקְשֵׁי עַלָּהּ. וְאַבָּא בַּר בָּא פַלִּיג עַל שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְאֶחָד אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. מְנָן שָׁמַע רִבִּי הָדָא מִילְתָא. אָמַר לֵיהּ. מִן רִבִּי בָּא. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן הוּא אָמַר. שַׁנְייָא הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר שַׁנְייָא הִיא לֵידָתוֹ. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. רִבִּי אַבָּא בַּר זוּטְרָא מִשְּׁמוּאֵל. 3b כָּל שֶׁהוּא בְהַרְבֶּה הֲרֵי הוּא בְאַרְבַּע.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

שמעית בשם שמואל. דלא מחלק בין הכרת העובר לבין לידתו דבכולן שלימין בעינן ולא נתברר לי ממי שמעתי דבר זה בשמיה דשמואל:

ואיקפד ר' יוסי לקיבליה. לקביל דחזקיה על שהכחיש בזה:

אילו יהושע שהיה קשור למשה. שהיה עומד תמיד אצלו ומשמש לפניו לא הוה אמר כן דלא אמר משה לזה שאפשר שאמר איזה דבר והוא לא שמע:

והוא אמר כן. בתמיה:

חזר ואמר. ר' חזקיה אין דר' ירמיה אמרה אלא שאני מתמה על זה כאינש דשמע מילתא ומקשי עלה וכי אפשר דשמואל ס''ל שניהן שוין הן א''כ ואבא בר בא דאכשר לעיל במקוטעין פליג על שמואל בריה ולא הוה שמואל פליג על אבוה:

אלא לרע''א יום או לרע''ב וכו'. דבקליטת זרע תליא מילתא דאם נקלט ביום ראשון תשעה שלימין הן לרע''א ואם ביום ב' לרע''ב ואם ביום ג' לרע''ג. ולרע''ד דקאמר הכא אתיא כמ''ד הכי בפ' ר''ע דלד' ימים קליטת הזרע:

מחלפא שיטתיה דר' בא תמן. לעיל הוא אמר דשניא הוא הכרת העובר ושניא היא לידתו שהוא למקוטעין והכא הוא אומר הכין דשלימין הן ובודאי לא אמרה ר' בא דא''כ קשיא דידיה אדידיה:

כל שהוא בהרבה. ובפרק החולץ גריס כל שהוא בה''י רבה באל''ף רבא. וזהו כעין דאמר במ''ר פרשת וירא כל שהוא בהרבה הרי הוא בארבה ומלת הרבה ארבה קדריש וכלומר הרבה בגימטריא רי''ב שהן שבעה חדשים הרי הוא בארבה שסימן הוא שהוא חי:

רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי הֲוָה יְתִיב קוֹמֵי דְרַב. חֲמִיתֵיהּ מִיבְעַת. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ. חֲמָרְתִּי מְעַבְּרָה וְהִיא בְּעָייָא מֵילַד וַאֲנָא בָּעֵי מִרְבַּעְתָּהּ דְּכָא תִצְטַנֵּן. אָמַר לֵיהּ. אֵימָתַי עָלָה עָלֶיהָ הַזָּכָר. אָמַר לֵיהּ. בְּיוֹם פַּלָּן. וְחָשַׁב אָמַר לֵיהּ. בְּעִייָא הִיא עַד כְּדוֹן. וְתַנֵּי כֵן. הַפּוֹחֶתֶת אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִימוֹת הַלְּבָנָה. וְהַמּוֹסֶפֶת אֵינָהּ מוֹסֶפֶת עַל יְמוֹת הַחַמָּה. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְלִיגָא דָּמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בָּקוֹרֶת שֶׁלָּאַנְטוֹנִינוֹס הָֽיְתָה עוֹבֶרֶת וְהִרְבִּיעוּ שֶׁלְּבֵית רִבִּי מִמֶּנָּה שְּׁזוּרִין. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּֽלְדוּ עַכְשָׁיו. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּֽלְדוּ לְאַחַר זְמָן. כָּאן בִּבְהֵמָה טְמֵיאָה כָּאן בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה. וְהָכְתִיב הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֶי סָלַע חוֹלֵל אַייָלוֹת תִשְׁמוֹר. תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה. אָמַר לֵיהּ. חַיָּה טְהוֹרָה כִבְהֵמֶה טְמֵאָה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

חמתיה מיבעת. ראה אותו שהוא נבהל ומצטער ושאלו על מה הוא כן והשיבו החמורה שלי מעוברת והגיע זמן לידתה וצריך אני לילך ולהרביצנה ולשומרה שלא תצטנן:

וחשב. מאותו היום וא''ל בעיא היא עד כדון צריכה היא עוד להמתין איז' ימים עד שתלד:

ותני כן. גבי חמרתה. דזמן עיבורה י''ב חדשים הן כדתני בתוספתא דבכורות פ''ק וכן בגמרין פ''ק דבכורות והפוחתת אינה פוחתת מימי הלבנה שהן שנ''ד יום וזו עדיין לא מלאו ימיה:

מילתיה דריב''ל פליגא. אדרב:

בקורת. נקיבה של בקר:

והרביעו של בית ר' ממנה שוורים ויש מהן וכו'. וקס''ד כי היכי דבהמה גסה טהור' שזמן עיבורה ט' חדשים אין לה גבול וזמן ולפעמים איזה ימים קודם ולפעמים מתאחרת איזה ימים כך נמי בהמה טמאה והא רב הוא דאמר אינה פוחתת מימות הלבנה:

כאן בבהמה טהורה. שאין לה זמן קבוע שלא תפחות איזה ימים מט' חדשים:

והכתיב הידעת עת לדת וגו'. אלמא גם למין טהורים יש להם עת וזמן שאינה יולדת מקודם:

חיה טהורה כבהמה טמאה. לימי עיבורה ושאינה פוחתת מי''ב חדשי הלבנה:

Nidah

Daf 4a

משנה: בַּמָּה אָֽמְרוּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. בִּרְאִייָה הָרִאשׁוֹנָה אֲבָל בִּשְׁנִייָה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רַאֲתָה הָרִאשׁוֹנָה מֵאוֹנֵס אַף הַשְּׁנִייָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ.

Traduction

Du reste, cette restriction dans la constatation se réfère seulement à la 1re fois; dès le 2e fois, on compte un jour complet d’impureté rétroactive. Mais si la 1re fois elle a vu par accident, la restriction se reporte à la 2e fois.

Pnei Moshe non traduit

מתני' במה אמרו דייה שעתה. באלו ד' נשים שאמרו דיין שעתן:

בראייה ראשונה. שראתה הבתולה והמעוברת והמניקה וכן הזקנה לאחר שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה ולא ראתה:

אבל בשנייה מטמאה מעת לעת. שהרי עכשיו דמים מצוין בה:

ואם ראתה את הראשונה באונס. כגון שקפצה וראתה או מחמת פחד או שאכלה דבר המגיר דם אף בשנייה דייה שעתה:

תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יָֽלְדָה וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּייְרָה אֵין לָהּ דַּם טוֹהַר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. 4a וְיֵאוּת. אִילוּלֵי דְתַנִּיתָהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲוָות צְרִיכָה לוֹ. מֵאַחַר שֶׁאֵין לָהּ דָּמִים טְמֵאִין אֵין לָהּ דָּמִים טְהוֹרִין. תַּנֵּי. הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַייְרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וּבְדָמִים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. דַּייָה שָׁעָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לָעֵת. אָמַר רִבִּי. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בְדָמִים וְדִבְרֵי רִבִּי יוּדָה בִווְלָד. וְרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. דִלֹא כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי אֵין הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא בְגִין דָּמַר רִבִּי. נִרְאִין. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי. נִרְאִין. עֲדַיִין הַמַּחֲלוֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ. חוּץ מִן הָעִיגּוּל שֶׁלַּדְּבֵילָה. דְּאָהֵן מוֹדֵי לְאָהֵן וְאָהֵן מוֹדֵי לְאָהֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשִׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ. וַאֲפִילוּ דָבָר בָּרִיא שֶׁנִּבְעֲלוּ. אָמַר לֵיהּ. וּסְתָם גּוֹיוֹת לֹא כִבְּעוּלּוֹת הֵן.

Traduction

R. Oshia enseigne: si après avoir enfanté, une femme se convertit au judaïsme, elle n’a pas de période de sang pur (puisque lors de la couche elle était encore païenne). Cela va de soi, s’écria R. Yossé, et si même R. Oshia ne l’avait pas enseigné, on saurait sans nul doute qu’une femme non encore soumise aux lois du sang impur, ne l’est pas non plus à la règle du sang pur – (23)Suit un passage traduit en (Yebamot 4, 11)..

Pnei Moshe non traduit

אין לה דם טוהר. הואיל וילדה בגיותה:

ויאות. כלומר דר' יוסי מתמה פשיטא היא ואלולי דתני לה ר' הושעיה וכי הוות מספקא ליה לחד הא מאחר שאין לה דמים טמאין דאל בני ישראל כתיב בפרשה אם כן פשיטא דאין לה נמי דמים טהורין משנתגיירה אחר לידתה:

תני. בתוספתא דיבמות פרק ו' וגרסינן להא בפרק החולץ בהלכה י''א:

צריכות להמתין. מלהנשא שלשה חדשים משום הבחנת זרע:

אין צריכות להמתין. דקסבר רבי יוסי אשה מזנה מתהפכת ואין כאן חשש משום תיקון ולד:

ובדמים. לענין דמים אם ראתה ביום שנתגיירה פליגי נמי בתוספתא דמכלתין פרק א' הגיורת שראתה דיה שעתה דברי ר' יהודה דהא מקודם לא היה דמה טמא מן התורה:

נראין דברי ר' יוסי בדמים. שהרי משנתגיירה הרי היא ככל הנשים:

ודברי ר' יודה בולד. שצריכה להמתין ג' חדשים:

הלכה כר' יוסי. בשתיהן:

בעא קומי ר' יוסי. האי ר' יוסי אמורא הוא והקשה לפניו מאי קמ''ל ר' יוחנן דלא כן מה אנן אמרינן וכי ר' יהודה ור' יוסי אין הלכה כר' יוסי:

אלא בגין דאמר רבי נראין. וכלומר דאיכא למימר נראין דברי ר' יוסי לר' יודה בהא ונראין דברי ר' יודה לר' יוסי בהא קאמר ומשום הכי איצטריך ר' יוחנן למיפסק הלכתא והא לא כן א''ר בא בשם ר' זעירא דכל מקום ששנה רבי נראין עדיין מחלוקת במקומה עומדת ולא שהן מודים זה לזה קאמר וא''כ הדרינן לכללא ר' יודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ומאי קמ''ל ר' יוחנן:

חוץ מעיגול של דבילה. דפליגי ר''א ור' יהושע בתוספתא דתרומות פ''ד עיגול של דבלה שדרסה ואינו יודע באיזה עיגול ר''א אומר יעלו ורבי יהושע אומר לא יעלו עד שיהו שם ק' פומין. וקאמר ר' עלה נראין דהתם אהן מודה לדין ואהן מודה לדין הוא. ובתוספתא שלפנינו לא נמצא זה מבואר בהדיא להא דרבי כ''א דתני לקמן דרסה בעיגול ואינו יודע באיזה מקום דרסה הכל מודים שתעלה:

קשיתה. שאלתי לפני ר' חנינא אם אפי' דבר ברור הוא שנבעלו נמי קאמר ר' יוסי אינן צריכות להמתין:

אמר ליה. ומאי תיבעי לך וכי סתם נכריות לאו בעולות הן דודאי כבעולות מחזקינן להו ואפ''ה אינן צריכות להמתין משום דסתם מזנה מתהפכת עצמה שלא תתעבר:

רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר. כָּל אִשָּׁה שֶׁעָֽבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. לֹא אָֽמְרוּ חֲכָמִים אֶלָּא זְקֵינָה. וְהָתַנֵּי. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר. מַעֲשֶׂה בְרִיבָה אַחַת בְּעייתלו שֶׁהִפְסִיקָה לָהּ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָעָת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. דַּייָה שָׁעָתָהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. קָטָן הָיִיתָ. וְאֶין עֵדוּת לְקָטָן. פַּעַם אַחַת הוֹרָה רִבִּי כְרִבִּי לִעֶזֶר וְהָיָה מִצְטָעֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אִיתָא חֲמִי. בְּשָׁעָה שֶׁהוֹרָה כְקוּלֵּי רִבִּי מֵאִיר וּכְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי לֹא הָיָה מִצְטָעֵר וְכָאן הָיָה מִצְטָעֵר. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן יְחִידִין אִינּוּן. אִית לָךְ מֵימַר. נִצְרְפָה דַעְתּוֹ עִם רִבִּי מֵאִיר וְרָבוּ עַל רִבִּי יוֹסֵי. נִצְרְפָה דַעְתּוֹ עִם רִבִּי יוֹסֵי וְרָבוּ עַל רִבִּי מֵאִיר. אִית לָךְ מֵימַר הָכָא. נִצְרְפָה דַעְתּוֹ עִם רִבִּי לִעֶזֶר וְרָבוּ עַל חֲכָמִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּתַנֵּי עֲלָהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. הוֹרָייַת שָׁעָה הָֽיְתָה.

Traduction

''R. Eliézer dit: pour toute femme dont trois époques ont passé sans résultat visible, il suffit de compter depuis la constatation''. Sur quoi il a été enseigné qu’on lui a dit: les sages n’ont exprimé leur avis qu’au sujet d’une vieille femme. De même, on a dit (24)Ci-dessus, 1.: R. Eléazar raconte qu’il est arrivé à une jeune fille de Iytelô de s’examiner à trois périodes successives, pendant quoi elle ne constata rien; ensuite (plus tard) elle vit du sang. Sur ce, on consulta les sages pour savoir s’il faut compter une période rétroactive d’impureté, et ils répondirent: il suffit à cette personne de se prémunir depuis la constatation. Comme tu étais jeune alors, lui dit-on, ton attestation d’alors est nulle. Un jour, Rabbi professa selon l’avis de R. Eléazar, et s’affligea de ne pouvoir le faire adopter comme règle. R. Mena devant R. Yossé (25)V. ci-après, 6. se demanda ceci: pourquoi en professant l’avis facile (allégé) de R. Meir et le plus allégé de R. Yossé, ne s’affligea-t-il pas, comme il le fait ici? -Là, fut-il répondu, il y a une divergence entre gens isolés, et l’on peut supposer qu’après avoir pesé l’avis des adversaires, d’accord avec R. Meir, la majorité était contraire p. ex. à R. Yossé, ou à l’inverse d’accord avec R. Yossé, la majorité s’opposait à l’avis de R. Meir; tandis qu’ici on ne saurait supposer qu’il était d’accord avec R. Eléazar et que la majorité se soit opposée à tous les sages. En outre, on a dit à ce propos: ce n’était qu’une doctrine du moment (dont on ne déduit rien).

Pnei Moshe non traduit

והתני. בניחותא תניא נמי הכי בתוספתא דפליגי חכמים עליה אמר ר''א מעשה בריבה אחת וכו':

והוה מצטער. דהא לית הלכתא כוותיה:

איתא חמי. כלומר דמתמה מאי שנא גבי פלוגתא דר''מ ור' יוסי דלעיל שהורה רבי ג''כ כקולי דר''מ וכקולי דר' יוסי כדאמרינן בהלכה דלקמן ולא היה מצטער וכאן היה מצטער:

תמן יחידין אינון. דפליגי זה עם זה ואיכא למימר דראה רבי לאחרים שסוברין בהא כר''מ וצירף דעתם ורבו על ר' יוסי אי נמי רבי גופיה נצרפה דעתו עם ר''מ וכן בהא נצרפה דעתו עם ר' יוסי ורבו על ר''מ אבל הכא וכי אית לך מימר שנצרפה דעתו עם ר''א לחלוק על החכמים:

ולא עוד אלא דתני עלה. בתוספתא שם אמרו לו לר''א אין ראיה מהאי מעשה בריבה אחת לפי שהוראת שעה היתה ששעת הדחק היה בשני בצורת והיא נגעה בטהרות הרבה וא''כ ודאי אין ללמוד מדברי ר''א:

רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה שֶׁעָֽבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָן שָׁעָתָן. וְתַנֵּי עֲלָהּ. יְמֵי עִיבּוּרָהּ וִימֵי מֵנִיקוּתָהּ מִצְטָֽרְפִין לְשָׁלֹשׁ עוֹנוֹת. דוּ סָבַר מַעְייָן אֶחָד הוּא.

Traduction

– ''De même, dit R. Yossé, cela suffit dans la même limite de temps pour la femme enceinte et pour une nourrice''. Sur ce, il a été dit: le temps de la grossesse et celui de l’allaitement sont réunis pour constituer 3 périodes, parce qu’on leur attribue une même source.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source