Vayedaber

משנה: אֵי זוֹ הִיא בְּתוּלָה. כָּל שֶׁלֹּא רָאָת דָּם מִיָּמֶיהָ אַף עַל פִּי נְשׂוּאָה. מְעוּבֶּרֶת מִשֶּׁיִּוָּדַע עוּבְרָהּ. מֵינִיקָה עַד שְׁתִּגְמוֹל אֶת בְּנָהּ. נָֽתְנָה בְנָהּ לְמֵינִיקָה וּגְמָלַתּוּ אוֹ שֶׁמֵּת רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים דַּייָה שָׁעָתָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וחכמים אומרים דייה שעתה. דקסברי שהיולדת אבריה מתפרקין ואין דמה חוזר עד כ''ד חדש ומשם ואילך הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה ואע''פ שמניקה והולכת ד' וה' שנים והלכה כחכמים:

ר''מ אומר מטמאה מעת לעת. דקסבר ר''מ דם נעכר ונעשה חלב וכשאינה מניקה את בנה אפי' בתוך כ''ד חדש חוזר הדם למקומו וחוזרת להיות רואה:

משתגמול את בנה. כלומר עד זמן שתגמול את בנה והוא כ''ד חדש:

משיודע עוברה. לסוף שלשה חדשים מיום שנתעברה:

מתני' כל שלא ראת דם כל ימיה. דם נדה כדמפרש בגמרא:

הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּה בְתוּלָה. אֲבָל הֲלָכָה כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אֵין אוֹמְרִין מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַלְּבָנָה יָבוֹא וְיָעִיד. אֶלָּא אוֹמְרִין. מִי שֶׁרָאָה אֶת הַלְּבָנָה יָבוֹא וְיָעִיד. אַתָּה לֹא שָׁמַעתָּ אֲנִי שָׁמַעְתִּי. כָּל יָמִים שֶׁהָָיָה רִבִּי לִיעזֶר קַייָם הָֽיְתָה הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי לִיעֶזֶר הִנְהִיג רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲלָכָה כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁשָּׁמַע רִבִּי לִיעֶזֶר מִפִּי אֶחָד וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִפִּי שְׁנַיִם בֵּין בַּחַיִים בֵּין לְאַחַר מִיתָה תְּהֵא הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְאִם בְּשֶׁשָּׁמַע רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִפִּי אֶחָד וְרִבִּי לִיעֶזֶר מִפִּי שְׁנַיִם בֵּין בַּחַיִים בֵּין לְאַחַר מִיתָה תְּהֵא הֲלָכָה כְּרְבִּי לִיעֶזֶר. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אֶחָד אוֹמֵר. שָׁמַעְתִּי מִפִּי שְׁנַיִם. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִין. שָׁמַעְנוּ מִפִּי אֶחָד. יִיפֶּה כֹחַ הָאֶחָד שֶׁשָּׁמַע מִפִּי שְׁנַיִם מִכֹּחַ הַשְּׁנַיִם שֶׁשָּֽׁמְעוּ מִפִּי אֶחָד. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בְּשָׁוִין. זֶה שָׁמַע מִפִּי אֶחָד וְזֶה שָׁמַע מִפִּי אֶחָד. זֶה שָׁמַע מִפִּי שְׁנַיִם וְזֶה שָׁמַע מִפִּי שְׁנַיִם. בְּחַייָו לֹא רָאָה דַעְתּוֹ. לְאַחַר מִיתָתוֹ רָאָה דַעְתּוֹ. 2b מַה חֲמִית מֵימַר. בְּשֶׁרָאָה דַעְתּוֹ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אַרְבַּע נָשִׁים שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים. דַּייָן שָׁעָתָן. כִּתְמָן טָמֵא לְמַפְרֵעַ חוּץ מִתִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ כְּתָמִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אַרְבַּע נָשִׁים שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים. דַּייָן שָׁעָתָן. כִּתְמָן טָמֵא לְמַפְרֵעַ. אֲבָל תִּינוֹקֶת שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת כִּתְמָהּ כִּרְאִייָתָהּ. מַה רְאִייָתָהּ דַּייָה שָׁעָתָהּ אָף כִּתְמָהּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מִפְּנֵי שֶׁשִּׂירְפָּהּ מָצוּי. וּמַה שֶׁזֶּה שֶׁסִּירְפָּהּ מָצוּי אַתְּ אָמַר. דַּייָה שָׁעָתָהּ. אֵילּוּ שֶׁאֵין שִׂירְפָּן מָצוּי לֹא כָל שֶׁכֵּן. מִיכָּן שֶׁרָאָה דַעְתּוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בתולה לבתולים. היא נקראת בשנישאת ורואה דם בתולים ואם אח''כ ראתה אז נקראת בתולה לדמים:

פעמים שהיא בתולה לדמים ואינה בתולה לבתולים. כלומר בדמים שהיא רואה בתולה לדמים היא שפעם ראשונה היא ואע''פ שעדיין בתולה היא וראייה זו אינה בתולה לבתולים כדמפרש ואזיל בשראת ואח''כ נישאת דעדיין היא בתולה בשעה שראתה ובתולת דמים היא נקראת בראייה ראשונה:

גמ' כן היא מתניתא כל שלא ראת דם נדה מימיה וכו'. כלומר דלא תיקשי הא קתני ואע''פ שנשואה וא''כ ודאי ראתה דם שהרי נבעלה אלא שלא ראתה דם נדה מימיה קאמרינן מפני שבתולה שאמרו בענין זה בתולה לדמים אמרו ולא בתולה לבתולים:

וחכ''א. דוקא באלו ארבע נשים החמירו בכתמיהן אבל תנוקת אפי' הגיעה זמנה לראות כתמה כראייתה ראשונה ודיה שעתה:

אמר ר' ינאי מפני ששירפה מצוי. כלומר להכי אצטריך לאשמועינן דאפי' בתנוקת שהגיעה זמנה לראות וה''א מפני ששירפה מצוי נחמיר בכתמה דאימר חזיא ולאו אדעתה קמ''ל והשתא ק''ו מה אם זו ששירפה מצוי ואת אמר דייה שעתה כראייתה אלו ארבע נשים שאין שירפן מצוי לכ''ש ומכאן הוא שראה ר' יהושע דעתו של ר''א וחזר בו ממה דהוה פליג עליה מעיקר' והנהיג הלכה כר''א:

גמ' אין אומרין מי שלא ראה וכו'. כך היה משיב ר''א לרבי יהושע:

כהדא דתני אחד אומר וכו'. כדאמרינן בפ''ד דעדיות אני שמעתי מפי המרובין ואתה שמעת מפי היחיד מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז דברי המרובין אלמא דאחר השמועה מפי שנים אזלינן ולא אחר זה ששמע מפי היחיד:

אלא כן אנן קיימין וכו'. דמפי השמועה היו שניהם שוין בה אלא דבסברא הוו פליגי מעיקרא ובחייו לא נראה לו דעתו של רבי אליעזר ולאחר מותו ראה דעתו:

מה חמית מימר בשראה דעתו. מאי חזי לאחר מותו יותר מבחייו ומהיכן למד לראות דעתו:

כהדא דתני. מהאי ברייתא למד כן:

כתמן טמא למפרע. דבכתמים החמירו:

מפני שאין לה כתמין. דמכיון דלא הגיע זמנה לראות לא גזרו על כתמין שלה:

הלכה: אֵי זֹו הִיא בְּתוּלָה. כָּל כו'. כֵּן הִיא מַתְנִיתָא. כֵּל שֶׁלֹּא רָאָת דַּם נִידָּה מִיָּמֶיהָ וְאַף עַל פִּי נְשׂוּאָה. בְּתוּלָה לְדָמִים אָֽמְרוּ. אֲבָל לֹא בְּתוּלָה לִבְתוּלִים. פְּעָמִים שֶׁהִיא בְּתוּלָה לְדָמִים וְאֵינָהּ בְּתוּלָה לִבְתוּלִים. פְּעָמִים שֶׁהִיא בְּתוּלָה לִבְתוּלִים וְאֵינָהּ בְּתוּלָה לְדָמִים. בְּתוּלָה לְדָמִים בְּשֶׁרָאָת וְאַחַר כָּךְ נִישֵּׂאת. בְּתוּלָה לִבְתוּלִים בְּשֶׁנִּישֵּׂאת וְאַחַר כָּךְ רָאָת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בתולה לבתולים. היא נקראת בשנישאת ורואה דם בתולים ואם אח''כ ראתה אז נקראת בתולה לדמים:

וחכ''א. דוקא באלו ארבע נשים החמירו בכתמיהן אבל תנוקת אפי' הגיעה זמנה לראות כתמה כראייתה ראשונה ודיה שעתה:

גמ' אין אומרין מי שלא ראה וכו'. כך היה משיב ר''א לרבי יהושע:

מה חמית מימר בשראה דעתו. מאי חזי לאחר מותו יותר מבחייו ומהיכן למד לראות דעתו:

כהדא דתני. מהאי ברייתא למד כן:

כתמן טמא למפרע. דבכתמים החמירו:

מפני שאין לה כתמין. דמכיון דלא הגיע זמנה לראות לא גזרו על כתמין שלה:

תַּנֵּי. שָׁלֹשׁ בְּתוּלוֹת הֵן. בְּתוּלַת אָדָם בְּתוּלַת שִׁקְמָה וּבְתוּלַת הָאָרֶץ. בְּתוּלַת אָדָם כָּל שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה מִיָּמֶיהָ. בְּתוּלַת שִׁקְמָה כָּל שֶׁלֹּא נִקְצְצָה מִיָּמֶיהָ. בְּתוּלַת הָאָרֶץ כָּל שֶׁלֹּא נֶחֶרַץ בָּהּ מִיָּמֶיהָ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כָּל שֶׁאֵין בָּהּ חֶרֶץ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כל שאין בה חרץ. כלומר כל שאין נראית בה חריץ ואע''פ שלא נודע אם נחרץ בה מימיה נקראת בתולת הארץ ונפקא מינה למקח וממכר אם אמר לו בתולת קרקע אני מוכר לך נותן לו כל שאין נראה בה חריץ ובתוספתא גריס כל שאין בה חרס:

כל שלא נקצצה מימיה. שכן דרך לקוצצה כדי שיתעבה ויוציא ענפים הרבה במקום החתך ונקראת סדן השקמה:

תני. בתוספתא דשביעית פ''ג:

רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. סוֹף דָּבָר עַד שֶׁתֵּלֵד. לֹא אֲפִילוּ הִפִּילָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סוף דבר עד שתלד. אם דוקא בולד קיימא מטהרינן בקושי ולא אפי' הפילה דאין קושי לנפלים ולא איפשיטא הכא:

עַד כַּמָּה הוּא הַכָּרַת הָעוּבָּר. סוּמֲכוֹס אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. עַד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וגו'. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאַייָה לַדָּבָר זֵיכֶר לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אֲפִילוּ מְעוּבֶּרֶת רוּחַ. הָרִינוּ חַלְנוּ כְּמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ. תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ וגו'. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא בַּר זוּטְרָא רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה רוֹבָה. אֲפִילוּ רוּבּוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן וְרוּבּוֹ שֶׁלָּאַחֲרוֹן וְהָאֶמְצָעִי שָׁלֵם. אַסִי אָמַר. תִּשְׁעִים יוֹם שְׁלֵימִין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. הֵן וְעִיבּוּרֵיהֶן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִן דְּתַמָּן וְלָא יָֽדְעִין אִם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִן הָרִאשׁוֹן וְשִׁבְעָא עָשָׂר מִן הָאַחֲרוֹן. אוֹ שִׁבְעָא עָשָׂר מִן הָרִאשׁוֹן וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִן הָאַחֲרוֹן וַחֲמִשָּׁה שְׁלֵימִין בָּאֶמְצַע. וּבִקְשׁוּ לִיגַּע בַּוְולָד מִשּׁוֹם סָפֵק מַמְזֵירוּת. אָמַר לוֹן רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. כְּהָדֵין עוֹבְדָא אָתָא קוֹמֵי אַבָּה בַּר בָּא וְאַכְשֵׁר. וְאַבָּא בַר בָּא פַּלִּיג עַל שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ. אָמַר רִבִּי בָּא. שַׁנְייָא הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר שַׁנְייָא הִיא לֵידָתוֹ. הַכָּרַת הָעוּבָּר לַחֳדָשִׁים שְׁלֵימִין וְלֵידָתוֹ לֶחֳדָשִּׁים מְקוּטָעִין. תַּמָּן תַּנִּינָן. כַּמָּה הִיא קִישּׁוּייָהּ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֲפִילוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים יוֹם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. דַּייָהּ חוֹדְשָׁהּ. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים. אֵין קִישּׁוּי יוֹתֵר מִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי בָּא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִׁים מְקוּטָעִין. דִּלֹא כֵן נִיתְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם שְׁמוּאֵל זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִּׁים שְׁלֵימִין. דְּתַנִינָן דַּייָהּ חָדְשָׁהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אפי' רובו של ראשון וכו'. כבר ניכר העובר והן ס''ב יום וכטעמיה דכמשלש חדשים כתיב:

תשעים יום שלימין. כל החדשים שלימין של ל' יום:

ושמואל אמר הן ועיבוריהן. כלומר ג' חדשים בעינן וכמו שהן שלימין בעבוריהן לפי סדרן א' מלא וא' חסר:

אתא עובדא וכו'. כלומר שלא היה שם רובו של ראשון ורובו של אחרון אלא שילדה לששה חדשים שלימים לימים שבאמצע היו חמשה חדשים שלימין והראשון והאחרון היה ספק אם י''ג ימים מן הראשון וי''ז מן האחרון או בהפוך ובין הכל הוא ששה חדשים בימים:

משום ספק ממזרות. שאי אפשר שתלד לזמן זה ויהיה בן קיימא:

כהדין עובדא אתא קומי אבי' בר בא. דהוא אבוה דשמואל ואפשר דקסבר החדשים גורמים והרי יש כאן שבעה מקוטעים:

פליג על שמואל בריה. אם הוא פליג על הא דקאמר שמואל בריה הן ועיבוריהן דשמעינן מיהת דג' חדשים שלימין בעינן:

שנייא היא הכרת העובר וכו'. בהכרת העובר אזלינן בתר רוב נשים שיולדות לתשעה וג' חדשים שלימין הן שליש ימיה אבל לידתו לשבעה חדשים מקוטעין נמי בן קיימא הוא:

תמן תנינן. לקמן בפ''ד:

כמה היא קישויה. לפי שכל הדמים שהיא רואה מחמת קושי הלידה אין בהם משום זיבה דרחמנא טהרינהו דכתיב זוב דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ועד כמה תלינן הדמים בקישויה:

אפי' ארבעים וחמשים יום. קודם שילדה כל שלא שפתה מן הקישוי יום אחד סמוך ללידתה לא מיקריא יולדת בזוב:

דיה חדשה. דיה אם נטהר את הקושי חדש אחד והיינו חדש תשיעי אבל קשתה ג' ימים בחדש השמיני והיו בתוך י''א ימי זיבה ואפי' קשתה והולכת כל התשיעי הרי זו יולדת בזוב מחמת ג' ימים של השמיני:

זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים מקוטעים. כלומר דמדייק מדקאמר לר' יהודה דיה חדשה ולא קאמר ל' יום דהוה משמע כל שלשים יום של חדש התשיעי צריך שיהיו בקושי לאפוקי שלא תשפה סמוך ללידה ומדקתני דיה חדשה משמע אפי' הקושי היה בתחלת חדש התשיעי ואח''כ שפתה אין זו יולדת בזוב ובלבד שלא תראה דם בימי השופי וטעמא דמילתא משום דאמרי' דיולדת היא למקוטעין ומכי עייל החדש התשיעי הויא זמן לידתה דשיפורא גרים והלכך כל דמים שהיא רואה בו בקושי ואפי' בתחילת החדש אינו אלא מחמת הולד ואע''ג דאיכא שופי בתרייהו וא''כ ש''מ דיולדת למקוטעין דאל''כ ניתני שלשים יום:

ר' יוסי בר בון. פליג ואיפכא הוא דמדייק מדקתני חדשה ולא קתני דיה חדש דהוי משמע אפי' בתחילת החדש וחדשה כל החדש שלם משמע שצריך שיהא בקושי וש''מ דאינה יולדת למקוטעין:

הרינו וגו'. אלמא דהריון רוח שמיה הריון ודיה שעתה:

ואפי' מעוברת רוח. שלפעמים יקרה לאיזה סיבה בנשים שנראות כמעוברות ובעת הלידה הוא רוח:

אע''פ שאין ראיה לדבר וכו'. משום דאיכא דילדה לט' ואיכא דילדה לז' וניכר עוברה לשליש ימיה והלכך לאו ראיה גמורה היא:

עד כמה הוא הכרת העובר. שנאמר בה דייה שעתה. וגרסינן להא בפ' החולץ הל' י''א עד סוף הלכה:

וַאֲפִילוּ נִישֵּׂאת וַאֲפִילוּ עִיבֵּירָה וַאֲפִילוּ מֵינִיקָה וַאֲפִילוּ שׁוֹפַעַת כָּל שִׁבְעָה לְזָכָר וְכָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִנְקֵיבָה. וּקְסָמָא בְיָדֶיהָ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא זָכָר שִׁבְעָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא נְקֵיבָה י̇ד̇. וְהִיא שֶׁהִפְסִיקָה דַּם טוֹהַר. כְּהָדָא דְתַנֵּי. הִפְסִיקָה דַּם טוֹהַר וְלֹא רָאָת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. דַּייָה שָׁעָתָהּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב דְּהוּא אָמַר. מַעְייָן אֶחָד הוּא אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה טִיהֲרָה אוֹתוֹ. נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יַנַּאי דּוּ אָמַר. מַעְייָן אֶחָד הוּא אֶלָּא שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה. יְאוּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּלֵוִי דְּהוּא אָמַר. שְׁנֵי מַעְייָנוֹת הֵן. אֲפִילוּ לֹא הִפְסִיקָה דַּם טוֹהַר תְּהֵא דַייָה שָׁעָתָהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. טַעֲמֵיהּ דְּלֵוִי. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא מִתְרַגֶּלֶת בְּדָמִים טְהוֹרִין הִיא מִתְרַגֶּלֶת בְּדָמִים טְמֵאִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. 3a יְכִיל לֵוִי פָּתַר לָהּ מִן הָדָא דְתַנִּינָן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה שֶׁעָֽבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָן שָׁעָתָן. וְתַנֵּי עֲלָהּ. יְמֵי עִיבּוּרָהּ וִימֵי מֵינִיקוּתָהּ מִצְטָֽרְפִין לְשָׁלֹשׁ עוֹנוֹת. דְּהוּא סְבַר. מַעְייָן אֶחָד הוּא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

יכיל לוי פתר לה מן הדא דתנינן ר' יוסי אומר וכו'. כלומר דלא תיקשי ללוי מן הדא דתנינן ר' יוסי אומר מעוברת ומניקה וכו' ותני עלה ימי עיבורה וימי מניקותה מצטרפין לג' עונות דאם הפסיקה שתי עונות בימי עיבורה ועונה אחת בימי מניקותה דהא דחזאי דם לידה לא קשיא דדם נדה לחוד ודם לידה לחוד ומיהו השלמה לשלש עונות בעינן ולרב הוא דניחא דאמר מעין אחד הוא ולפיכך אם רואה היא אחר שיעברו דם לידה והיינו אחר שבועיים מטמאה מעת לעת דלא עברו עליה ג' עונות שלא ראתה אבל ללוי הוי קשיא למה לן שתפסיק ולא תראה אחר שבועיים הרי אפי' רואה היא לאו כלום דמעיין אחר הוא ולאו ממקום טמא הוא בא והויא כדם ידה ודם חוטמה ואמאי צריכה להשלי' שלש עונות בלא ראייה והיינו דקאמר דיכיל לוי פתר לה דהוא סבר מעין אחד הוא כלומר דהאי תנא ס''ל דמעין אחד הוא אבל אנא לא ס''ל כהאי תנא אלא דשני מעינות הן:

אמר ר' מנא טעמא דלוי וכו'. כלומר לא כדקא סלקא אדעתיך דללוי אין צריך הפסק כלל משום דשני מעיינות הן אלא ודאי צריך הפסק ומשום שמתרגלת היא בדמים טהורין כל ימי טוהר איכא למיגזר שתהא מתרגלת בדמים טמאין ולא תבחין להפריש ביניהן ולפיכך צריך שתפסיק ואז לכשתראה דייה שעתה:

על דעתיה דלוי. אלא ללוי דהוא אמר שתי מעינות הן נסתם הטמא של תוך שבעה לזכר וי''ד לנקבה ונפתח הטהור של ימי טוהר ולדידיה לאחר כלות ימי הטוהר נסתם הטהור ונפתח הטמא ואם כן אפי' לא הפסיקה דם טוהר תהא דייה שעתה בראייה ראשונה שאחר ימי טוהר שהרי מעיין אחר הוא ולא מאותו מעיין שראתה בתוך ימי טוהר:

על דעתיה דר' ינאי. וכן לר' ינאי דאמר מעיין אחד אלא שהוא משתנה מדם טמא שבתוך שבעה לזכר וי''ד לנקיבה לדם טהור שבתוך ימי טוהר וחוזר ומשתנה אח''כ לדם טמא נמי יאות הוא שצריך שתפסוק אחר כלות ימי טוהר ואז אם תראה כראייה ראשונה היא ודייה שעתה:

כהדא דתני. בתוספתא שם הפסיקה דם טוהר וכו'. ופריך הניחא על דעתי' דרב דהוא אמר מעיין אחד הוא דם טמא ודם טוהר ממעיין אחד הן אלא שהתורה טמאתו בתוך שבעה לזכר וי''ד לנקיבה והתורה טהרתו בתוך ימי טוהר שלה ואח''כ חוזר לדם טמא ניחא הא דאמרינן והוא שהפסיקה מדם טוהר שלה דאז מחשבינן ליה אח''כ לראייה ראשונה ודייה שעתה דאם לא הפסיקה אחר כלות ימי טוהר ועדיין היא שופעת א''כ אין דמיה מסולקין שהרי מעיין אחד הוא ואכתי לא פסק מעיינה:

והיא שהפסיקה דם טוהר. כלומר הא דאמרינן מניקה דייה שעתה והוא שהפסיקה מדם טוהר שלה שפסקו דמי טוהר ולא ראתה ואח''כ ראתה דיה שעתה:

ואפי' מניקה ואפי' שופעת וכו'. כלומר וכן הא דקתני מניקה ואפי' היא שופעת כל שבעה לזכר וי''ד לנקיבה. א''נ דהכל על בתולה קאי אפי' עיברה ואפי' מניקה ואפי' שופעת כל שבעה לזכר וי''ד לנקבה דם לידה הוא ועדיין אני קורא לה בתולת דמים. ומדייק הש''ס על האי לישנא דקאמר כל שבעה לזכר דמשמע שהיא שופעת כל שבעה לזכר שיוולד לה וכן כל י''ד לנקיבה והיינו דמתמה וקסמא בידיה וכי קסמים בידיה לידע אם תלד זכר או נקיבה אלא אימא הכי בשעה שהוא זכר שבעה ובשעה שהיא נקבה י''ד:

ואפי' נישאת ואפי' עיברה. כלומר הא דקתני ואע''פ נשואה ולא עוד אפי' אלא עיברה ועדיין לא ראתה דם נדה בתולת דמים נקראת וכן תני בתוספתא דנדה פ''א ואע''פ שנשאת והיו לה בנים אני קורא אותה בתולה עד שתראה ראיה ראשונה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source