Vayedaber

Nidah

Daf 1a

משנה: 1a שַׁמַּי אוֹמֵר כָּל הַנָּשִׁים דַּייָן שַׁעְתָּן. הִלֵּל אוֹמֵר מִפְּקִידָה לִפְקִידָה אֲפִילוּ לְיָמִים הַרְבֶּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה אֶלָּא מֵעֵת לְעֵת מְמַעֶטֶת עַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה. וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת. כָּל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶוסֶת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בָּעִדִּים הְרֵי זוֹ כַפְּקִידָה וּמְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת וְעַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה.

Traduction

Shammaï dit (1)Cf. (Eduyot 1, 1). : il suffit à toutes les femmes de se prémunir (au point de vue de l’impureté) depuis l’instant où elles constatent l’arrivée des menstrues. Hillel dit: on compte depuis le dernier examen jusqu’à l’avant-dernier (où la femme était encore pure), y eut-il même plusieurs jours d’intervalle (2)Ce qu'elle a touché dans cet intervalle de temps devient impur par doute.. Les autres docteurs n’admettent ni la première opinion ni la seconde; mais ils sont d’avis de réduire à un jour l’intervalle de temps entre un examen et l’autre; de même la journée, si les examens sont encore plus rapprochés, sera réduite de sorte que l’on comptera seulement du dernier examen (3)Soit par demi-journée si l'examen a lieu soir et matin., et non toute la durée de la journée (24 heures). Pour toute femme qui constate sa période régulière, il suffit de se prémunir depuis cette constatation. Si quae coitum passa sit per testes (4)C.-à-d. les draps quibus mulier se abstergit: 1° ante congressum cum marito, 2° postea., cela équivaut à un examen formel, et entraîne la diminution de la durée d’un jour complet (5)Voir ci-après, (2, 2.), ou bien celle-ci réduit l’intervalle qui s’est écoulé entre un examen et l’autre.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן. משום דר' אליעזר אמר לקמן ד' נשים דיין שעתן תני נמי שמאי אומר כל הנשים לאפוקי מדר''א:

דיין שעתן. נשים הרואות דם דיין שעתן לטמא טהרות שנגעו בהן משעת ראייתן ואילך ולא אמרינן מקמי הכי נמי הוה דם וכותלי בית הרחם העמידוהו והיתה טמאה מקודם דכל הנשים מטמאות בבית החיצון ואע''פ שלא יצא הדם לחוץ דכתיב דם יהיה זובה בבשרה אע''פ שהוא בבשרה ולא יצא לחוץ טמאה וטעמא דשמאי דלא חייש להכי שאם אתה אומר כן יהא לבו של אדם נוקפו תמיד ופורש מאשתו ונמצא בטל מפריה ורביה:

מפקידה לפקידה. בדקה היום ומצאת טהורה ולאחר זמן בדקה ומצאה טמאה חוששין למגעה מבדיקה ראשונה ואילך שמא עם סילוק ידיה ראתה וכותלי בית הרחם העמידוהו ולביטול פריה ורביה לא חיישינן דדוקא לטהרות הוא דמטמינן להו למפרע מפקידה לפקידה ולא לבעלה ושמאי אומר דלטהרות נמי לא מטמינן דא''כ לבו נוקפו ופורש נמי מתשמיש:

לא כדברי זה. שמאי דמיקל טפי ואינו עושה סייג לדבריו:

ולא כדברי זה. הלל שהפריז על מדותיו ומחמיר יותר מדאי דודאי ימים רבים לא מוקמי כותלי בית הרחם לדם:

אלא מעת לעת ממעטת וכו'. לעולם הלך אחר הזמן המועט שבשניהן אם מפקידה לפקידה יותר על מעת לעת הלך אחר מעת לעת ולא תטמא אלא טהרות שנגעה מאתמול בשעה הזאת ואם מעת לעת יותר על מפקידה לפקידה כגון שבדקה עצמה שחרית ומצאת טהורה וערבית ומצאה טמאה לא מטמינן לטהרות אלא הנך דנגעה מבדיקת שחרית ואילך וטעמייהו דרבנן דאמרי מעת לעת לפי שחכמים תיקנו להן לבנות ישראל שיהו בודקות עצמן שחרית וערבית שחרית להכשיר טהרות של לילה להוציאן מכלל ספק טומאה וערבית להכשיר טהרות של יום וזו שישבה ולא בדקה הפסידה עונה אחת יתיר' משום קנס ואע''ג דלפעמים יש יותר מעונה אחת כגון שלא בדקה בשחרית ובדקה בצהרים ומצאת טמאה דמטמינן להו לטהרות מעת לעת למפרע ויש כאן שתי עונות יתירות טהרות של הלילה וטהרות של אתמול עד הצהרים השוו חכמים במדותיהן שלא תחלוק במעת לעת ולא פעם להוסיף ופעם לגרוע בו שלא ליתן דבריהם לשיעורין והלכה כחכמים:

על יד. על כח מפקידה לפקידה הוא בא וממעטו:

ווסת. זמן קבוע ונקבע לה הזמן שלשה פעמים ובדקה בשעת ווסתה ומצאה טמאה:

דיה שעתה. ולא חיישינן דילמא מקמי הכי הוה דודאי אורח בזמנו בא:

והמשמשת בעדים. בסדין ואמרינן בגמרא דתני ומשמשת בעדים כלומר מצוה על האשה שתשמש בשני עדים אחד שבודקת עצמה בו לפני התשמיש ואחד לאחר התשמיש:

הרי זו כפקידה. אעד שלאחר התשמיש קאי דבדיקה שלפני התשמיש לא חשיבא בדיקה מעלייתא דניסמוך עלה שמתוך שהוא מהומה לביתה אינה מכנסת העד לחורין ולסדקין אבל בדיקה שלאחר התשמיש בדיקה מעלייתא היא וחשיבא כפקידה למעט על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה כגון ששמשה בצהרים ובערבית בדקה ומצאת טמאה לא מטמינן לטהרות דמבדיק' שחרית עד התשמיש שהרי בדקה עצמה אחר התשמיש והיתה טהורה ומהו דתימא דליחוש שמא ראתה טפת דם כחרדל וחיפתה שכבת זרע קמ''ל דלא חיישינן להא:

הלכה: שַׁמַּי אוֹמֵר. כָּל הַנָּשִׁים דַּייָן שַׁעְתָּן כול'. מָהוּ דַּייָן שָׁעָתָן. שֶׁאֵינָן מְטַמּוֹת טַהֳרוֹת לְמַפְרֵעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה. לֹא כְשַׁמַּאי שֶׁלֹּא נָתַן סְייָג לִדְבָרָיו וְלֹא כְהִלֵּל שֶׁהִפְלִיג עַל מִדּוֹתָיו. אֶלָּא מֵעֵת לְעֵת מְמַעֶטֶת עַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת. כֵּיצַד מֵעֵת לְעֵת מְמַעֶטֶת עַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה. בָּֽדְקָה עַצְמָהּ בְּשֵׁינִי בַשַּׁבָּת וְרָאָת בַּחֲמִשִּׁי בַשַּׁבָּת אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מֵעֵת לְעֵת דְּאַרְבָּעָתָא. כֵּיצַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת. בָּֽדְקָה בְשַׁחֲרִית וְרָאָת בְּמִנְחָה אֵן טָמֵא אֶלָּא עַד שַׁחֲרִית.

Traduction

Qu’entend-on par les mots ''il suffit de se prémunir depuis l’instant où elles constatent l’arrivée des menstrues''? C’est qu’elles ne contaminent pas rétroactivement (avant cette constatation) les objets purs. ''Les autres docteurs n’admettent ni la première opinion ni la seconde'', ni celle de Shammaï, parce qu’il ne met pas de limite à son avis, ni celle de Hillel, parce qu’il dépasse toute limite probable (sans mesure). ''Ils sont d’avis que l’intervalle d’un jour sera réduit par l’intervalle d’un examen à l’autre (si cet intervalle de temps est moindre), et l’intervalle de temps entre un examen et l’autre sera réduit au minimum d’un jour''. Voici comment on entend la première de ces réductions de temps: Si la femme s’est examinée le 2e jour de la semaine, le lundi, puis elle voit arriver sa période le 5e jour, jeudi, on ne considérera comme contaminé par son contact que ce qu’elle aura touché depuis un jour, ou depuis le mercredi. Voici comment on entend la seconde réduction: Si la femme s’est examinée le matin, et vers le soir elle s’aperçoit être menstruée, la contamination rétroactive ne remonte qu’au matin du même jour.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מהו דיין שעתן וכו'. כלומר דאשמעינן דלא פליגי אלא לענין טהרות וכדפרישית במתני':

דארבעתא. עד אותו הזמן ביום הרביעי:

תַּמָּן תַּנִּינָן. הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בְּמָבוֹי מְמַמֵּא לְמַפְרֵעַ. רִבִּי אִמִּי בָּעֵי. מַתְנִיתָא דְּלֹא כְשַׁמַּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִין לֵית הוּא כְשַׁמַּי אֲפִילוּ כְהִלֵּל לֵית הִיא. וְלֹא מוֹדֶה הִלֵּל בְּמָבוֹי שֶׁהוּא מִתְכַּבֵּד וְשֶׁטֶף שֶׁלִּגְשָׁמִים עוֹבֵר בוֹ שֶׁהוּא טָהוֹר. שַׁמַּי אוֹמֵר. הָדָא אִשָּׁה עַל יְדֵי שֶׁהִיא רְגִילָה בְמֵי רַגְלַיִם עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּמָבוֹי שֶׁהוּא מִתְכַּבֵּד וְשֶׁטֶף שֶׁלִּגְשָׁמִים עוֹבֵר בוֹ וְהוּא טָהוֹר.

Traduction

On a enseigné (6)Même traité, (7, 2).: ''Si l’on trouve un reptile crevé dans une impasse, tous les objets purs sont déclarés impurs, en remontant jusqu’à l’instant où quelqu’un a déclaré avoir examiné l’impasse alors qu’il n’y avait pas de reptile''. Or, objecta R. Amé, cette Mishna est-elle opposée à Shammaï, qui n’admet pas ici d’effet rétroactif d’impureté? R. Yossé répond: si en établissant un parallèle entre la femme et l’impasse on déclare la Mishna précitée opposée à Shammaï, elle l’est aussi à Hillel, qui reconnaît que l’impasse, balayée chaque jour, ou lavée par un cours d’eau passager, sera pure jusqu’à ce moment. Au contraire, selon l’avis de Shammaï, comme la femme est d’ordinaire soumise au lavage de ses organes par la miction, elle est dans le même cas que l’impasse balayée chaque jour ou lavée par un cours d’eau passager.

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. לקמן בפ''ז:

מטמא למפרע. כל הטהרות שנמצאו במבוי עד שעת הבדיקה שיאמר בדקתי את המבוי הזה ולא היה בו שרץ:

מתניתא דלא כשמאי. אם האי מתני' פליגא אשמאי דקס''ד דטעמיה דשמאי משום דאמרינן העמד אשה על חזקתה וטהורה היתה משעת בדיקת הראשונה והרי הכא מטמאינן המבוי למפרע ולא אמרינן העמידו על חזקתו:

אין לית היא כשמאי אפי' כהלל לית היא. כלומר וליטעמיך דמדמת לה דין אשה ומבוי להדדי א''כ אם האי מתני' לא אתיא כשמאי אף כהלל נמי לא אתיא דהא מי לא מודה הלל במבוי שהוא מתכבד שדרכו להתכבד בכל יום דלא חיישינן לטמא בו הטהרו' למפרע כדקתני התם או עד שעת הכיבוד לפי שחזקתו שהוא מתכבד אם היה בו שרץ:

ושטף. אי נמי אם שטף של גשמים עובר בו ושכיחי מים שעוברין בו שהוא טהור לפי שאם היה בו שרץ היו המים משטפין אותו והשתא אשה נמי דמיא למבוי שהוא מתכבד או שטף של מים עוברין בו כדמסיים ואזיל:

שמאי אומר הדא אשה וכו'. כלומר לדידך אדרבה לשמאי ניחא טפי דהיינו טעמיה דהאשה זו על ידי שהיא רגילה במי רגלים עשו אותה כדין מבוי שהוא רגיל להתכבד או ששטף מים עובר בו והוא טהור והכא נמי לא חיישינן דהאי דם מעיקרא הוה בה דהרי מי רגלים היו משטפין אותו ולא היו מניחין להעמידו בה:

Nidah

Daf 1b

עַד כְּדוֹן בְּשֶׁבָּֽדְקָה וּמָֽצְתָה נָגוּב. 1b בָּֽדְקָה וּמָֽצְתָה טָהוֹר. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רַב רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. בָּֽדְקָה וּמָֽצְתָה טָהוֹר אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ עַד שֶׁיִּתְנַגֵּב מַעְייָנָהּ. חַד רִבִּי טוֹבִי אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ עַד מֵעֵת לְעֵת. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. כַּד סְלִיקִית לְהָכָא שְׁמָעִית מִן כָּל רַבָּנִן. מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ מִיַּד. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דָּמַר. מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ. מִפְּקִידָה הוּא לְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. וּמָאן דָּמַר. אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ. אֵינָהּ כִּפְקִידָה לְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. וְאֲפִילוּ כְמָאן דָּמַר. אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ. כִּפְקִידָה הִיא לְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. וְלָמָּה הִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא מִתְרַגֶּלֶת בְּדָמִים טְהוֹרִין הִיא מִתְרַגֶּלֶת בְּדָמִים טְמֵאִין.

Traduction

On conçoit la présomption de pureté lorsque après un examen la femme se trouve complètement sèche; mais s’il résulte de l’examen qu’elle a du sang de couleur pure, elle sera interdite à son mari, dit R. Amé au nom de Rav, ou R. Aba au nom de R. Juda, jusqu’à ce que la source (organum) soit complètement sèche (de crainte de confusion ultérieure). Un docteur, nommé R. Toubi, dit au nom de R. Abahou: en un tel cas, la femme doit rester séparée de son mari au moins la durée d’un jour (par précaution). R. Jacob b. Aha dit: lorsque je suis descendu là-bas (à Babylone), j’ai entendu au contraire dire par tous les rabbins qu’en ce cas la femme reste permise à son mari de suite. Les disciples avaient supposé, qu’à l’instar de l’avis du dernier interlocuteur, autorisant la femme en ce cas de s’unir au mari, l’intervalle de temps entre un examen et l’autre sera réduit à un jour, et de même celui qui est d’avis qu’au dit cas la femme soit interdite à son mari, on ne suppose pas le même intervalle de temps réduit à un jour. En réalité, il n’en est pas ainsi, et même d’après celui qui déclare alors la femme interdite, l’intervalle de temps est réduit à un jour; seulement, la relation de la femme avec le mari est interdite, par précaution, de crainte que la femme voyant du sang de couleur pure le confonde plus avec du sang défendu.

Pnei Moshe non traduit

עד כדון שבדקה ומצתה נגוב. אבדיקה דאשה בעלמא קאי וכלומר עד כאן דמטהרינן במתני' בפקידה וסמכינן אשעת בדיקתה לכ''ע אלא בשבדקה ומצאתה נגוב לגמרי דבהא ודאי ליכא למיחש למידי:

בדקה ומצתה טהור. אלא אם בדקה ומצאת דם טהור שהוא ממראה הטהור בהא פליגי אמוראי דלקמן:

אסורה לביתה עד שיתנגב מעיינה. דס''ל להאי מ''ד דבדיקת אשה לטהרה לבעלה צריכה שתמצא מעיינה נגוב לגמרי דאי לאו הכי חיישינן שמא תתרגל אח''כ גם בדם טמא וכדלקמן:

חד. מדרבנן ור' טובי שמיה קאמר משמיה דר' אבהו דאפי' עד מעת לעת חיישינן לבעלה שמא מתוך שהיא רגילה למצוא מראה טהור תמשוך לבוא ממנה ג''כ דם טמא ועד שתמצא נגוב לגמרי אז היא טהורה לבעלה או אחר מעת לעת שמצאת אותו מראה הטהור דתו לא חיישינן:

שמעית מן כל רבנן. דלית הלכתא כהני אמוראי אלא מותרת לביתה מיד ולא חיישינן למידי כל זמן שלא מצאת למראה הטמא:

הוון. בני הישיבה בעי מימר דלהני אמוראי דפליגי במצאת מראה טהור אם מותרת לביתה פליגי נמי אם הך בדיקה חשובה כפקידה היא לענין למעט מעת לעת אליבא דחכמי' דלמ''ד מותרת לביתה ודאי מפקידה היא חשובה למעט מעת לעת לענין טהרות ולמ''ד אסורה לביתה לא חשובה הך בדיקה כפקידה גם לענין טהרות ולמעט מעת לעת:

ואפי' כמ''ד. ודחי לה הש''ס דלא היא דבהא לא פליגי דלכ''ע כפקידה היא לענין טהרות שהרי דם טהור הוא ולמה הוא אמר אסורה לביתה לחומרא בעלמא הוא דאמר שמתוך שהיא מתרגלת בדמים טהורין חיישינן נמי שהוא מתרגלת בדמים טמאין ושמא תתרגל בשעת תשמיש להיות נמשך ממנה גם מראה טמא הואיל ואין מעיינה נגוב לגמרי הוא:

בָּֽדְקָה וּמָֽצְתָה סָפֵק. פְּשִׁיטָה אֵינָהּ כִּפְקִידָה לְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. הוּא עַצְמוֹ מָהוּ שֶׁיִּטָּמֵא מִסָּפֵק. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגֵינָס שֶׁרָאוּ דַּייָן שָׁעָתָן. מָא אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. טוּמְטוּם וְאנְדְּרוֹגֵינָס סָפֵק וּמֵעֵת לְעֵת סָפֵק וְאֵין סָפֵק לְסָפֵק. וָכָא. רְאִייָתָהּ סָפֵק וּמֵעֵת לְעֵת סָפֵק וְאֵין סָפֵק לְסָפֵק.

Traduction

S’il résulte de l’examen qu’il y a doute, il est évident qu’on ne comptera pas ce moment d’examen comme période réductible à une journée (7)En raison du doute, dans l'intervalle de temps entre cet examen et un examen ultérieur prouvant l'impureté, tout contact sera impur.. Mais à cette vue même de sang douteux, suppose-t-on un effet contaminant pour la journée qui précède? On peut le savoir de ce qu’il est dit (8)Tossefta à ce Ch. 1.: Pour la vue du sang émanant d’un individu aux organes bouchés, ou d’un androgyne, il suffit de se prémunir depuis l’instant de cette constatation de sang (sans rétroactivité). Que faut-il conclure de là? -C’est que, dit R. Yossé, comme l’individu aux organes bouchés et l’androgyne sont des cas douteux pour le sexe, ainsi que la journée précédant la constatation du sang est interdite par simple doute, les sages ne tiennent pas compte d’un doute fondé sur un autre doute; de même, si la constatation se réfère à un sang douteux, comme la journée précédant cette constatation n’est interdite qu’à titre douteux, les sages ne tiennent pas compte d’un doute fondé sur un autre doute.

Pnei Moshe non traduit

בדקה ומצאת ספק. שהוא ספק אם הוא דם טמא או טהור בהא פשיטא לן שאין בדוקה זו כפקידה למעט מעת לעת וכלומר שאם אח''כ תבדוק ותמצא טמאה דלא נטמא הטהרות מעת לעת למפרע מבדיקה אחרונה הא ודאי לא אמרינן שהרי בדיקה ראשונה מצאת דם ספק טמא ומהיכי תיתי שתמעט הך בדיקה למעת לעת מיהו הא קא מיבעיא לן:

הוא עצמו. הדם ספק עצמו מהו שיטמא בספק למפרע כל מעת לעת משעת בדיקה זו שנמצא:

נישמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא דנדה פ''א:

טומטום ואנדרוגינוס. שמטמאין בדם כאשה כדתנן בפ''ב דזבים ואם ראו דיין שעתן דלא גזרו רבנן בהו לטמא למפרע:

מה את ש''מ. למיפשט בעיין:

א''ר יוסי ה''ק מה טעם אמרו דיין שעתן מפני שטומטום ואנדרוגינוס טומאתן מספק הוא דספק אשה הן וטומאת מעת לעת ג''כ מספק הוא ואין ספק לספק שלא גזרו חכמים אלא לדם טמא ודאי וה''נ כן דראייתה ספק טמא הוא ולא גזרו חכמים מעת לעת בכה''ג דהוי ספק ספיקא ולא חיישינן:

הוּנָא בַּר חִייָא אָמַר. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָֽמְרוּ לַקֳּדָשִׁים אֲבָל לֹא לְטַהֳרוֹת. הָתִיב רַב חִסְדָּא. וְהָתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִיבָה אַחַת בְּעייתלו שֶׁהִפְסִיקָה לָהּ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָעָת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. דַּייָה שָׁעָתָהּ. וְכִי יֵשׁ קֳדָשִׁים בְּעייתלו. אֶלָּא בִּשֶׁנַּעֲשׂוּ לְטָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ. וְלֹא כְחוּלִין הֵן. תִּיפְתָּר שֶׁנַּעֲשׂוּ לְטָהֳרַת מֵי חַטָּאת. שֶׁמֵּי חַטָּאת חֲמוּרִין מִן הַקּוֹדֶשׁ.

Traduction

Houna b. Hiya dit: l’extension d’interdit à la journée qui précède la constatation du sang de menstrues ne se réfère qu’aux comestibles de saintetés, non aux autres objets de stricte pureté (p. ex. l’oblation). -Mais, objecta R. Hisda, n’a-t-on pas enseigné (9)''Ibid.; Cf. ci-après, 5.'' qu’un jour on donna à une jeune fille dans Iytelô l’ordre de s’examiner à 3 périodes successives, pendant lesquelles elle ne constata rien; après quoi, elle constata la vue du sang. Sur ce, on consulta les sages pour savoir s’il faut compter une période rétroactive d’impureté, et ils répondirent: il suffit à cette jeune fille de se prémunir depuis l’instant de la constatation (non auparavant). Or y a-t-il des saintetés à Iytelô? Donc, l’avis précité de Houna se réfère à des mets profanes traités sur le pied de pureté des saintetés (non comme la pureté moindre de l’oblation). N’a-t-on pas enseigné (10)(Toharot 2, 8). que des aliments profanes, quoique traités sur le pied de sainteté, restent profanes? En effet, l’avis précité de Houna doit se référer à des objets servant à se purifier des eaux de lustration, dont le degré de pureté est plus grave que celui des saintetés (11)Voir Hagiga 2 fin..

Pnei Moshe non traduit

מעת לעת שאמרו לקדשים. דוקא כגון שנגעה באוכלין ומשקין דקדש אבל לא לטהרות של תרומה:

ואמרו דייה שעתה. דכיון שהפסיקה שלש עונות ולא ראתה הוי השתא ראייתה כראייה ראשונה ודייה שעתה:

וכי יש קדשים בעייתלו. הא האי עובדא בזמן הזה הוה ולענין מאי אמרו דייה שעתה:

אלא בשנעשו לטהרת קדש. כלומר לקדשים דקאמר הונא בר חייא לחולין שנעשו על טהרת הקדש ולא לחולין שנעשו על טהרת תרומה:

ולא כחולין הן. בתמיה הא אנן תנן בפ''ב דטהרות חולין שנעשו על גב קדש הרי אלו כחולין:

תיפתר. להא דהונא בר חייא שנעשו לטהרת מי חטאת שחמורין הן מן הקדש כדתנן בסוף פ''ב דחגיגה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source