Shvouoth
Daf 14b
רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. וְלָמָּה לֹא מַר. שְׁבוּעָה 14b שֶׁאוֹכַל מִשְּׁחִיטַת פְּלוֹנִי. אֵין בָּהּ חֵלֶב. בְּשׁוֹחֵט צְבָיִים. אֵין בָּהּ גִּיד הַנָּשֶׁה. בְּעוֹפוֹת. אֵין בָּהֶן דָּם.
Traduction
R. Aboun b. Hiya demanda: pourquoi ne pas supposer qu’il jure s’interdire de manger d’un animal égorgé par un tel? (Est-ce qu’en ce cas le serment n’est pas effectif)? Il y a toujours parmi les interdits la graisse (cause d’inapplication du serment). Ne peut-on pas supposer le même serment de manger d’un cerf égorgé par autrui (auquel cas il n’y pas d’interdit de graisse)? Il y a toujours l’interdit du nerf sciatique. Ne peut-on pas supposer le serment pour des oiseaux (ce qui exclue l’interdit du nerf sciatique)?
Pnei Moshe non traduit
ולמה לא אמר שבועה שאוכל משחיטת פלוני. כלומר בשבועה עלי אם אוכל משחיטת פלוני ושבועה זו חיילא דאין כאן אסור ועומד ואכתי משכחת לה חמש חטאות במתני' דכריתות:
אין בה חלב. בתמיה וא''כ עכ''פ יש צד איסור שאסר ועומד עליו וכיון דלא חיילא שבועה אחלב לא חיילא כלל:
ופריך בשוחט צבאים. שאסר עליו שחיטת חיה של פלוני דאין כאן איסור חלב ומגו דחיילא שבועה בשחיטת חיה של פלוני חלה נמי אשחיטת בהמה שלו כדאיירי במתני' דהא חייב משום חלב ומשום נותר ומוקדשין קתני ומשני וכי אין בתיה איסור גיד הנשה ואכתי הוה כמפרש במה שיש בו צד איסור:
בעופות. ונימא באוסר עליו שחיטת עופות של פלוני וחיילא גם אבהמה במיגו ומשני וכי אין בהן איסור דם והוי כמפרש במקום שיש בו צד איסור:
רִבִּי חִינְנָה בָעֵי. וְלָמָּה לֹא מַר. שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל מִפְּלוֹנִי סְתָם. בְּגִין רִבִּי שִׁמְעוֹן. וְאִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן נִיתְנֵי. יוֹם הַכִּיפּוּרִים. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן. תְּעַנּ֣וּ אֶת נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם. מֵאָסוּר לֹו וְלֹא מִמּוּתָּר לוֹ. אֶלָּא שֶׁזֶּה בְקָבוּעַ וְזֶה בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד.
Traduction
Il y a toujours l’interdit du sang. R. Hinena demanda: pourquoi ne pas supposer le cas où il jure s’interdire de manger du bien d’un tel, vaguement (sans parler d’égorgement, de sorte qu’il n’y ait pas d’avance un motif d’interdit)? Le dit enseignement ne suppose pas le serment d’interdit généralisateur, pour se conformer même à l’avis de R. Simon, qui n’admet pas cette généralisation. Mais alors, d’après lui, pourquoi parler du jeûne du grand pardon? N’a-t-il pas dit qu’il n’admet pas ce dernier interdit combiné avec un autre, en raison des mots ''vous mortifierez vos corps''; vous les priverez de ce qui est permis, non de l’interdit?Le motif de cette restriction est que l’on y énumère seulement des cas passibles d’un sacrifice fixe, non le serment d’énonciation, passible d’un sacrifice mobile (70)Proportionnel aux moyens du délinquant..
Pnei Moshe non traduit
ולמה לא אמר שבועה שאוכל מפלוני סתם. בשבועה עלי מה שאוכל מפלוני ולא הזכיר משחיטתו דאין כאן צד איסור כלל ואכל משל פלוני אלו האסורין דקחשיב במתני' וחיילא שבועה עלייהו בכולל ואכתי ניחשב חמש:
ומשני בגין ר' שמעון. היינו טעמא דלא קחשיב במתני' איסור שבועה בכולל משום דבעי לאוקמי לדברי הכל ואפי' כר''ש ואיהו לית ליה איסור כולל ופריך ואין כר''ש ניתני יום הכפורים בתמיה דאי לר''ש האיך תני במתני' יה''כ הא אמרינן לעיל לר''ש דלית ליה משום איסור יה''כ בדבר שאסור ועומד עליו והתם קתני חלב ושאר איסורין וש''מ דמתני' לאו כר''ש אתיא:
תענו את נפשותיכם ממותר לו ולא מאיסור לו. כצ''ל וכדלעיל:
אלא. היינו טעמא דלא קתני איסור שבועה בכולל דלא קחשיב אלא במה שהוא בחטאת קבוע לאפוקי שבועת ביטוי שהיא בעולה ויורד:
הָתִיבוֹן. הֲרֵי טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו שֶׁהוּא בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד וְתַנֵּי תַנָּא. לֹא אֲתִינָן מִיתְנֵי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁהֵן חִיּוּב כָּרֵת. שְׁבוּעוֹת אֵין בָּהֶן חִיּוּב כָּרֵת.
Traduction
Cependant, fut-il objecté, on énumère les cas d’impureté au Temple ou des saintetés, dont l’infraction est passible d’un sacrifice mobile? C’est vrai; mais on énumère seulement des sujets dont l’infraction volontaire entraîne la peine du retranchement, ce qui n’a pas lieu pour les sacrifices. Pourtant, on y énumère le délit de prévarication, qui n’entraîne pas le retranchement?
Pnei Moshe non traduit
הרי טומאת מקדש וקדשיו וכו' ותני תנא. דקתני טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין. ומשני דלא אתינן מיתני אלא דברים שהן בכרת לאפוקי שבועות דליכא כרת אלא לאו:
הָתִיבוֹן. הֲרֵי מְעִילָה אֵין בָּהּ כָּרֵת וְתַנֵּי. לֹא אֲתִינָן מִיתְנֵי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן. שְׁבוּעוֹת יֵשׁ לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין אָבוֹת מְלָאכוֹת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִילּוּ מִי שֶׁעָשָׂה כּוּלָּם בְּהֶעֱלֵם אֶחָד כְּלוּם חַייָב אֶלָּא אַחַת עַל כּוּלָּן. אִילּוּ מִי שֶׁעָשָׂה כָל אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁמָּא אֵינוֹ חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
Traduction
Oui; mais on énumère seulement des sujets qui, une fois interdits, ne sauraient plus devenir permis, tandis que pour les serments il arrive qu’après leur interdiction on en est parfois délié (par l’intervention d’un homme compétent). La fin de l’enseignement précité (que le transport par la bouche, le jour du Shabat, est un acte coupable) prouve que l’on ne reporte pas sur la solennité du Grand Pardon les interdits graves défendus le Shabat (tels que le transport). Cependant, l’avis que si un individu transgresse, tous ces interdits en un seul état d’ignorance il soit coupable pour chaque délit, se réfère seulement aux jours de Shabat, non aux fêtes, ni au jeûne du Grand Pardon, et tous les délits ainsi accomplis en ce dernier jour n’entraînent qu’une culpabilité; mais, pour chaque travail accompli isolément en ce dernier jour, on est autant de fois coupable.
Pnei Moshe non traduit
הרי מעילה אין בה כרת ותני. דחייב אשם אחד משום מעילה:
לא אתינן מיתני. אלא היינו טעמא דלא תני אלא דברים שאין להן היתר כלל לאפוקי שבועות דיש להן היתר בשאלה להתיר שבועתו:
הדא אמרה. אסיפא דמתני' דכריתות קאי דקתני התם ר''מ אומר אף אם היה שבת והוציאו בפיו חייב זאת אומרת מדלא מחייב משום הוצאה ביום הכפורים גופיה:
אין אבות מלאכות ביום הכפורים. כלומר אין מנין האבות מלאכות כולן אמורים כ''א בשבת אבל ביה''כ לא מיחייב אלא על שאר מלאכות אבל לא משום הוצאה:
אילו מי שעשה כולם בהעלם אחד וכו'. כלומר דדחי לה הש''ס דהא ליתא דודאי חילוק מלאכות לענין שאם עשאן כולן בהעלם אחד שיהא חייב על כל א' וא' אינם אמורים אלא בשבת אבל לא לי''ט וליה''כ ואילו עשאן כולם בהעלם אחד ביה''כ כלום הוא מתחייב אלא אחת על כולן דחילוק מלאכות אין בו:
אילו מי שעשה כל אחת בפני עצמה וכו'. אבל אלו כל מלאכה בפני עצמה ביום הכיפורים ודאי מתחייב על כל אחת ואחת אם עשאה כמו שהוא מתחייב עליהן בשבת והא דקתני אם היה שבת ה''ק אם היה שבת מתחייב משום הוצאה אף משום שבת וקמ''ל דמתחייב משום יום הכפורים בפני עצמו ומשום שבת בפני עצמה ויש חיוב הוצאה אף ביום הכפורים:
Shvouoth
Daf 15a
משנה: אֶחָד דְּבָרִים שֶׁל עַצְמוֹ וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁל אֲחֵרִים וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. כֵּיצַד אָמַר שְׁבוּעָה שֶׁאֶתֵּן לְאִישׁ פְּלוֹנִי וְשֶׁלֹּא אֶתֵּן שֶׁנָּתַתִּי וְשֶׁלֹּא נָתַתִּי שֶׁאִישַׁן וְשֶׁלֹּא אִישַׁן שֶׁיָּשַׁנְתִּי וְשֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי. שֶׁאֶזְרוֹק צְרוֹר לַיָּם וְשֶׁלֹּא אֶזְרוֹק שֶׁזָּרַקְתִּי וְשֶׁלֹּא זָרַקְתִּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁנֶּאֱמַר לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אִם כֵּן אֵין לִי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה. דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה מְנַיִין. אָמַר לוֹ מֵרִיבּוּי הַכָּתוּב. אָמַר לוֹ אִם רִיבּוּי הַכָּתוּב לְכָךְ רִיבּוּי הַכָּתוּב לְכָךְ׃
Traduction
Il importe peu que le serment se réfère à des objets concernant celui qui l’énonce, ou concernant autrui, qu’ils soient réels ou non. Ainsi, il dit: ''je jure de donner à un tel, ou de ne pas lui donner'', ou: ''je jure lui avoir donné, ou ne pas lui avoir donné'', ou: ''que je dormirai, ou que je ne dormirai pas'', ou ''que j’ai dormi, ou que je n’ai pas dormi'', ou ''que je jetterai un caillou à la mer, ou que je ne le jetterai pas'' ou ''que je l’ai jeté, ou que je ne l’ai pas jeté''. Selon R. Ismaël, on n’est coupable que pour un faux serment relatif à l’avenir, car il est dit (ibid. 4): de faire le mal ou le bien (futur). S’il en est ainsi, observa R. aqiba, il devrait s’agir seulement des serments ayant en vue le mal ou le bien; mais quelle sera la règle pour ceux qui n’ont pas en vue le mal ou le bien? On le sait, répondit R. Ismaël par extension des termes bibliques. Si tu admets une telle extension, répliqua R. aqiba, on peut aussi l’admettre pour tout.
Pnei Moshe non traduit
עילה היה רוצה להודות לו. לא שייכא הכא אלא בתר מתני' דלקמן ובטעות נדפס בספרים כאן:
מתני' ואחד דברי' של אחרים. כדמפרש ואזיל שאתן לאיש פלוני:
שאין בהן ממש. תרי גווני משתמע כגון שינה ומשמע נמי דברים שאין בהם הנאה כגון שאזרוק צרור לים:
ושלא אישן. כגון שאמר שלא אישן סתם אבל אמר שלא אישן ג' ימים שבועת שוא היא דאי אפשר בכך ומלקין אותו וישן לאלתר:
מריבוי הכתוב. לכל אשר יבטא האדם. ומפרש בגמ' דר' ישמעאל דריש כללי ופרטי ור''ע דריש רבוי ומעוטי. או נפש כי תשבע ריבה להרע או להטיב מיעט לכל אשר יבטא חזר וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי רבי רבי כל מילי לשעבר כלהבא ומאי מיעט מיעט דבר מצוה והלכ' כר''ע:
גמ' עילה היה רוצה להודות לו. גרסי' הכא ולא כמו שנדפס בספרים בטעות קודם המתני'. ועל שבועה שנתתי לאיש פלוני הוא דשייך דמפרש לענין מאי הוא דנשבע על כך אלא שעילה הוא מבקש מפני שרוצה שיראה חבירו שהוא מחזיק הדבר בשבועה ויתרצה להודות לו שקבל ממנו מה שתובעו. א''נ ארישא ג''כ אפשר לומר שמחזר אחר עילה להחזיק דבריו ולהודות בשבועה ושאתן לפלוני כך וכך. ודוגמתו בפ' זה בורר בהלכה דנאמן עלי אבא. ולפי' הא הוי כעין דמיירי התם:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל מַצָּה. אָסוּר לוֹכַל מַצָּה בְלֵילֵי הַפֶּסַח. שֶׁלֹּא אוֹכַל מַצָּה בְלֵילֵי פֶּסַח. 15a לוֹקֶה וְאוֹכֵל מַצָּה. שֶׁלֹּא אֵשֵׁב בַּצֵּל. אָסוּר לֵישֵׁב בְּצֵל סוּכָּה. שֶׁלֹּא אֵשֵׁב בְּצֵל סוּכָּה. לוֹקֶה וְיוֹשֵׁב בְּצֵל סוּכָּה.
Traduction
D’après l’avis de R. Yohanan (disant plus haut qu’un serment est applicable même aux interdits, s’ils en englobent plusieurs), celui qui jure ne jamais vouloir manger d’azyme ne pourra pas même en manger le soir de Pâques (où ce manger est obligatoire); mais s’il jure ne pas vouloir manger de l’azyme le soir de Pâques, il fait un faux serment d’énonciation (ne pouvant pas exprimer une annulation de devoir), passible des coups de lanière, et de plus il devra manger de l’azyme en ce soir. De même, s’il s’interdit par serment de jamais s’asseoir à l’ombre, il ne pourra pas non plus s’asseoir sous la Suka à la fête des Tentes (où c’est obligatoire); mais s’il jure ne pas vouloir s’asseoir à l’ombre de la Suka, il fait un faux serment d’énonciation (contredit par l’obligation religieuse), passible des coups de lanière, et de plus il devra s’y asseoir.
Pnei Moshe non traduit
על דעתיה דר' יוחנן דאמר. לעיל דבכולל תלה השבועה על האיסורין אע''פ שהוא מושבע ועומד עליהן וכן נמי אמרינן לענין ביטול מצוה כדמפרש ואזיל:
שבועה שלא אוכל מצה. אמרינן דעתו היה על כל לחם מצה ואפי' אינה של מצוה והלכך כיון דחלה שבועה על לחם מצה של כל השנה תלה נמי על מצה של מצוה בכולל ואסור לאכול מצה בלילי הפסח:
לוקה. משום שבועת שוא שהרי נשבע לבטל את המצוה ומשום שבועת ביטוי ליכא דאינה חלה על המצוה ואוכל מצה בלילי הפסח:
שלא אשב בצל. דעתו היה על כל צל וחלה נמי על צל סוכה בכולל ואסור לישב בצל סוכה:
שלא אשב בצל סוכה. א''כ הי' דעתו על סוכה של מצוה לוקה משום שבועת שוא ויושב בצל סוכה:
לֹא סוֹף דָּבָר סְתָם אֶלָּא אֲפִילוּ פְּלוֹנִי. לֹא סוֹף דָּבָר כּוֹלֵל אֶלָּא אֲפִילוּ פוֹרֵט. לֹא סוֹף דָּבָר לָבֹא אֶלָּא אֲפִילוּ לְשֶׁעָבַר. לֹא סוֹף דָּבָר רַבָּנִן אֶלָּא אֲפִילוּ רִבִּי עֲקִיבָה. לֹא סוֹף דָּבָר נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת אֶלָּא אֲפִילּוּ עָפָר.
Traduction
En réalité, l’avis de la Mishna (de déclarer coupable celui qui jure ne pas vouloir manger, et mange pourtant des mets défendus, par application du serment à plusieurs interdits réunis) ne se réfère pas seulement à celui qui fait un serment vague, mais encore à celui qui s’interdit de manger d’un animal égorgé par un tel; de même, cet avis ne se réfère pas seulement à celui qui généralise les interdits, mais encore à celui qui, en généralisant, signale chaque détail; de même aussi, il ne s’agit pas seulement de serment relatif à l’avenir, mais encore du passé; de même encore (étant admis l’application du serment, en raison de la généralisation), la Mishna n’est pas seulement justifiable selon les docteurs, mais aussi selon R. aqiba; finalement, le serment n’est pas seulement applicable si la généralité comporte des charognes ou des bêtes déchirées, mais même de la terre, ou des objets non comestibles.
Pnei Moshe non traduit
לא סוף דבר סתם. אמתני' מהדר דקתני שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות חייב לאו דוקא שאמר שלא אוכל סתם דאמרינן דשבועה חלה על האיסורין בכולל אלא אפי' פלוני כלומר שאמר שלא אוכל משחיטת פלוני ואכל טרפה משחיטתו חייב. משום שבועת ביטוי דחלה עליו בכולל:
לא סוף דבר כולל אלא אפי' פורט. כלומר בכולל שאמרנו דחלה שבועה על האיסורין לאו דוקא כולל כעין זה שאמר לא אוכל סתם או משחיטת פלוני אלא אפי' בכולל כזה שהוא פורט האיסור וההיתר שאמר שבועה שלא אוכל נבלות ושחוטו' ואע''פ שהזכיר האיסור בפירוש אפ''ה חלה השבועה על הנבלות במגו דחיילא על השחוטות:
לא סוף דבר לבא. ולאו דוקא בנשבע להבא שלא אוכל דאמרינן דשבועה חלה על האיסורין בכולל אלא אפי' בלשעבר שאמר שבוע' שלא אכלתי ונמצא שאכל נבילות חייב:
לא סוף דבר רבנן אלא אפי' ר''ע. כלומר השתא דמוקמינן טעמא דמתני' משום כולל אין אנו צריכין לדחוק דבמפרש בחצי שיעור מיירי וכרבנן דריש פרקין אתייא ולא כר''ע ואע''ג דאליבא דר''ע אפי' בסתם הוה מצינן לאוקמי ה''ק דלא בעינן השתא לדחוקי ולומר דלרבנן במפרש חצי שיעור הוא ולר''ע בסתם נמי דעתו אכל שהוא אלא דמתני' אתי' בפשיטו' בחד גוונא וכדברי הכל וטעמא דהשבועה חלה על האיסורים משום כולל הוא:
לא סוף דבר נבילות וטריפות. דחלה השבוע' עליהן משום כולל אלא אפילו עפר דאין ראוי לאכילה כלל הוא חיילא עליה שבועה במגו דחיילא על דברים הראוין לאכילה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source