Sanhedrine
Daf 55a
משנה: זָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁנֶאֱמַר כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּין דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּין דִּ֣ין לְדִ֗ין'. שְׁלשָׁה בָתֵּי דִינִין הָיוּ שָׁם. אֶחָד עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת. וְאֶחָד עַל פֶּתַח הָעֲזָרָה. וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. בָּאִין לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת וְאוֹמֵר כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָּֽרְשׁוּ חֲבֵרַי כָּךְ לִמַּדְתִּי וְכָךְ לִמְּדוּ חֲבֵרָי. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶם. וְאִם לָאו בָּאִין לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הָעֲזָרָה וְאוֹמֵר כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָֽרְשׁוּ חֲבֵרַי כָּךְ לִמַדְתִּי וְכָךְ לִמְדוּ חֲבֵרָי. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶם. וְאִם לָאו אֵילּוּ וָאֵילּוּ בָּאִין לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁמִּשָּׁם תּוֹרָה יוֹצְאָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה'. חָזַר לְעִירוֹ וְשָׁנָה וְלִימֵּד כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה לָמוּד פָּטוּר. הוֹרָה לַעֲשׂוֹת חַייָב שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן וגו'. אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיּוֹרֶה לַעֲשׂוֹת. תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה לַעֲשׂוֹת פָּטוּר נִמְצָא חוּמְרוֹ קוּלּוֹ׃
Traduction
L’ancien qui agit contrairement à la décision du grand tribunal de Jérusalem est condamné à mort, car il est dit (Dt 17, 8): lorsqu’une affaire te sera trop difficile à démêler, dans une cause criminelle ou civile. Il y avait dans le temple trois tribunaux, dont le premier siégeait près de la porte dite de la montage sainte; le deuxième siégeait plus haut, près de la porte du parvis, et le troisième occupait la porte la plus élevée, en siégeant dans la cellule au bois. Si dans la province un ancien n’était pas d’accord avec les autres juges ses collègues, il venait avec eux à Jérusalem, d’abord au premier tribunal qui siégeait à l’entrée de la montage sainte et disait ''Voici mon opinion, voici celle de mes collègue; qu’en dites-vous''? Si ce tribunal avait sur ce point une tradition, il la leur communiquait; sinon, ils allaient au deuxième tribunal séant au parvis, pour lui dire: ''Voici mon opinion, voici celle de mes collègues; qu’en dites-vous''? Si le deuxième tribunal avait une tradition, il la disait; sinon, ils allaient tous au grand tribunal supérieur, dont la juridiction s’étendait sur tout Israël, selon ces mots (ibid. 17): de l’endroit que Dieu choisira. Cet ancien en retournant dans sa ville était obligé de se conformer à la décision du tribunal de Jérusalem. Cependant, s’il continue à enseigner comme auparavant, sans égard pour l’opinion du tribunal de Jérusalem, il n’est pas condamné; mais s’il fait exécuter ses jugements contraires à la décision du tribunal de Jérusalem, il est condamné à mort, selon ces mots (ibid. 12): l’homme qui agit avec préméditation, etc. Le disciple qui a rendu un jugement pareil pour le faire exécuter n’est pas condamné à mort; de sorte que la circonstance aggravante (qu’il ose rendre ce jugement sans avoir l’autorisation) devient pour lui un avantage (qui l’exonère de la peine de mort).
Pnei Moshe non traduit
מתני'. שלשה בתי דינין היו שם. בירושלם דמשתעי בה קרא וקמת ועלית:
אחד על פתח הר הבית. הוא שער המזרחי שלפנים מן החיל לפני עזרת נשים:
ואחד. יושב למעלה הימנו כשעברו עזרת נשים ובאין לפני עזרת ישראל:
ואחד בלשכת הגזית. והיא בנויה בתוך העזרה חציה בקודש וחציה בחול:
באין לזה שעל פתח הר הבית. זקן זה שהורה בעירו ונחלקו ב''ד שבעירו עליו והזקיקו הכתוב לעלות לירושלם באים הוא וב''ד שבעירו לזה הב''ד שעל פתח הר הבית שהרי בו פוגעים תחלה:
אילו ואילו. כולם באים לב''ד הגדול:
תלמיד. שלא הגיע להוראה ונחלק על ב''ד שבעירו ובאו לב''ד הגדול ושאלו וחזר לעירו והורה כבתחלה פטור שאין להם לסמוך על הוראתו והתורה לא חייבה אלא מופלא ומומחה לב''ד כדילפינן מכי יפלא ממך במופלא שבב''ד הכתוב מדבר:
נמצא חומרו קולו. חומר העבירה שעבר והורה והחמירו חכמים שלא יורה עד שיגיע להוראה ויהא בן ארבעים שנה היא נעשית לו קולא לפטרו מן המיתה שאם היה זקן שהגיע להוראה והמרה על פי ב''ד היה חייב מיתה:
משנה: וְגוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ וְיִשְׁתַּמֶּשׁ בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ. הַגּוֹנֵב אֶת בְּנוֹ רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה מְחַייֵב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. גָּנַב מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה מְחַייֵב וַחֲכָמִים פוֹטְרִין׃
Traduction
Celui qui vole un homme n’est condamné à mort que s’il l’a amené chez lui et s’il l’a vendu ensuite. R. Juda dit qu’il n’est condamné à mort que s’il l’a amené chez lui et s’il s’est fait servir par lui avant de le vendre, comme il est dit (Dt 24, 7): s’il l’a asservi, et l’a vendu; si quelqu’un a volé son fils et s’il l’a vendu, il est condamné à mort d’après R. Ismaël le fils de R. Yohanan b. Broqah; mais les autres docteurs disent qu’il n’est pas condamné à mort. De même celui qui a volé un individu à moitié esclave et à moitié affranchi sera condamné, selon R. Juda; les autres docteurs ne le condamnent pas.
Pnei Moshe non traduit
מתני' וגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו. דכתיב ונמצא בידו ואין ידו אלא רשותו וכן הוא אומר ויקח את כל ארצו מידו:
וישתמש בו. לת''ק נמי בעי עימור ותשמיש פחות משוה פרוטה איכא בינייהו דלת''ק מיחייב ולר' יהודה עד שישתמש בו תשמיש שוה פרוטה והלכה כת''ק:
והגונב את בנו. טעמייהו דרבנן דפטרי דכתיב ונמצא בידו וקרא יתירא הוא דהא כתיב כי ימצא איש אלא למידרש מיניה פרט לזה שהוא מצוי בידו והלכה כחכמים:
ר' יהודה מחייב. דכתיב מאחיו מבני ישראל מאחיו למעוטי עבדים מבני ישראל אי כתב בני ישראל הוה ממעטינן מי שחציו עבד וחציו בן חורין השתא דכתיב מבני ישראל מיעוטא אחרינא ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ורבנן סברי מאחיו לאו למעועי עבדים דהא אחיו הוא במצות אלא בני ישראל למעוטי עבדים מבני ישראל למעוטי מי שחציו עבד וחציו בן חורין והלכה כחכמים:
הלכה: וְאֵילּוּ הֵן הַנֶּחֱנָקִין כול'. אַזְהָרָה לַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ מְנַיִין. אַרְבָּעִ֥ים יַכֶּנּ֭וּ לֹ֣א יוֹסִיף. מָה אִם מִי שֶׁהוּא מְצוּוֶּה לְהַכּוֹת 55a הֲרֵי הוּא מְצוּוֶּה שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת. מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה לְהַכּוֹת אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא מְצוּוֶּה שֶׁלֹּא לְהַכּוּת.
Traduction
On connaît la défense de frapper son père et sa mère, de ce qu’il est dit (ibid. 25, 3): Il le frappera de 40 coups, pas davantage (d’où l’on déduit la défense de blesser son prochain); or, par a fortiori on peut en conclure à la défense de frapper ses parents (329)Mekhilta, section Mischpatim.. Si celui qui doit, en vertu d’un ordre biblique, frapper son prochain, ne devra pas donner un coup de trop; à plus forte raison celui qui n’a pas d’ordre pour frapper recevra la défense de frapper.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ארבעים יכנו לא יוסיף. דכתיב ודרשינן מהכא אזהרה לחובל בחבירו והשתא נפקא לן מכה אביו מק''ו. ומכילתא היא בפרשת משפטים:
הרי הוא מצווה שלא להכות. יותר מארבעים:
מי שאינו מצווה להכות. דקי''ל אין הבן נעשה שליח להכות לאביו מלבד מסית ומדיח שגלה לנו הכתוב דכתיב לא תחמול ולא תכסה עליו:
אינו דין. שיהא בכלל אזהרה ומצווה שלא להכות:
הלכה: הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ כול'. אַזְהָרָה לַגְּנֵיבָה הָרִאשׁוֹנָה מְנַיִין. לֹא֖ תִּגְנוֹב. אַזְהָרָה לַגְּנֵיבָה הַשְּׁנִייָה מְנַיִין. וְלֹא תִּגְנוֹבוּ. לֹא֖ תִּגְנוֹב עַל מְנָת לְמַקֵּט. לֹא֖ תִּגְנוֹבוּ עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. בֶּן בַּגְבָּג אוֹמֵר. לֹא תִגְנֹב אֶת שֶׁלָּךְ מֵאַחַר הַגַּנָּב. שֶׁלֹּא תֵרָאֶה גוֹנֵב.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' אזהרה לגניבה הראשונה וכו'. גרסינן לה לעיל פרק בן סורר ומורה הלכה ג' ושם מפורש עד בנין אב שבכולן:
רִבִּי בָּא רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיּגְנוֹב מָעוֹת. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיְּזַלְזֵל מָעוֹת. מָהוּ עַד שֶׁיְּזַלְזֵל מָעוֹת. מָה נָן קַייָמִין. אִם בַּאוּ דְאָמַר. הֵא לָךְ חֲמִשָּׁה וְהַב לִי תְלָתָא. שׁוֹטֶה הוּא. הֵא לָךְ תְּלָתָא וְהַב לִי חֲמִשָּׁה. בַּר נַשׁ הוּא. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין בַּאוּ דָמַר. הֵא לָךְ חֲמִשָּׁה וְהַב לִי חֲמִשָּׁה.
Traduction
אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהֶן חַבּוּרָה. כְּאֵי זֶה חַבּוּרָה. כְּחַבּוּרַת שַׁבָּת כְּחַבּוּרַת נְזָקִין. אִין תֵּימַר כְּחַבּוּרַת שַׁבָּת. אֲפִילוּ לֹא חִיסֵּר. וְאִין תֵּימַר כְּחַבּוּרַת נְזָקִין. עַד שָׁעָה שֶׁיְּחַסֵּר.
Traduction
''Il n’est condamné à mort, est-il dit, que s’il a fait une blessure''. Par quelle blessure devient-il coupable (et à quel cas le sien est-il comparable)? La compare-t-on à celle qui serait faite un jour de Shabat, ou la juge-t-on sous le rapport du dommage? Car, si on la compare à la défense de blesser quelqu’un pendant le Shabat, celui qui frappe est coupable même s’il ne cause pas de défaut corporel; si au contraire on examine la blessure sous le rapport du dommage, il n’y a de culpabilité qu’en cas de lésion de l’organe, et non pas du mal seul? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
באיזו חבורה. הוא מתחייב ולאיזה דין אנו מדמין:
כחבורת שבת. אנו מדמין או כחבורת נזיקין דאין תימר כחבורת שבת אפי' לא חיסר בו כלום מתחייב דקי''ל החובל בשבת חייב על החבורה אם יצא דם או נצרר אע''פ שלא יצא הדם אבל אם אנו מדמין לחבורת נזקין אינו חייב עד שעה שיחסר כדקי''ל בריש החובל דאינו מתחייב בנזק אא''כ חיסר בו אבר שקטע ידו וכיוצא בו אבל הכהו על ידו וצבת אינו משלם נזק הואיל וסופה לחזור כ''א צער ריפוי שבת ובושת הכא מאי ולא איפשיטא:
הֵיידֵינוֹ גַנָּב והֵיידֵינוֹ גַזְלָן. אָמַר רִבִּי הִילָא. גָּנַב בִּפְנֵי עֵדִים גַּנָּב. בִּפְנֵי הַבְּעָלִים גּוֹזְלָן הוּא. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ נִתְכַּווֵן לְגוּזְלָהּ וְלִבְעִילָה אָֽזְלָה אֵין גוֹזְלָן. וְהֵיי דֵינוֹ גוֹזְלָן עַל דְּרִבִּי זְעִירָא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. עַד שֶׁיִּגְזוֹל בִפְנֵי עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם. בִּנְייָן אָב שֶׁבְּכוּלָּן וַיִּגְזוֹל אֶת הַֽחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וגו'.
Traduction
מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. מֵאֶחָיו. לֹא מִבָּנָיו. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יְהוּדָה. מֵאֶחָיו. אֲפִילּוּ מִקְצַת אָחִיו. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. מֵאֶחָיו. עַד שֶׁיְּהֵא כוּלּוֹ אָחִיו.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
מבני ישראל. אף בנו במשמע:
מאחיו. כתיב ולא מבניו:
מאחיו אפילו מקצת אחיו. וחציו עבד וחציו בן חורין מקצת אחיו הוא:
עד שיהא כולו אחיו. ולא דרשי מ''ם לרבות אלא למיעוטא:
Sanhedrine
Daf 55b
משנה: חוֹמֶר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים מִבְּדִבְרֵי תוֹרָה הָאוֹמֵר אֵין תְּפִילִּין כְּדֵי לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה פָּטוּר חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַייָב׃ אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ לֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ וְלֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה אֶלָּא מַעֲלִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלִַם וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ עַד הָרֶגֶל וּמְמִיתִין אוֹתוֹ בָרֶגֶל שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מְעַנִּין אֶת דִּינוֹ שֶׁל זֶה אֶלָּא מְמִיתִין אוֹתוֹ מִיָּד וְכוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין שְׁלוּחִים בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי נִתְחַייָב מִיתָה בְּבֵית דִּין׃
Traduction
Sous un autre rapport, les paroles des docteurs sont plus graves que celles de la loi écrite. Ainsi, lorsque l’ancien enseigne ce qui est contraire à la parole du Pentateuque, s’il dit par exemple qu’il ne faut pas mettre des phylactères, il n’est pas condamné à mort, car tout le monde connaît cette loi de la Bible (Dt 6, 8), et l’ancien ne peut tromper personne. Mais s’il enseigne ce qui est contraire seulement à la tradition fixée par les docteurs, comme d’avoir 5 cases dans les phylactères (au lieu de 4), il est condamné. L’ancien qui agit contrairement à la décision du tribunal de Jérusalem, et qui est condamné à mort, n’est pas exécuté dans sa ville, ni même dans Yabneh (quand le tribunal se fut exilé à Yabneh), mais on l’amène à Jérusalem (quand le tribunal est encore là), et on le garde jusqu’à la fête prochaine, pour l’exécuter quand on s’y assemble de tous les pays en pèlerinage, selon ces mots (Dt 17, 13): tout le peuple l’apprendra et aura peur. C’est l’opinion de R. aqiba. R. Judah dit qu’il ne faut pas tourmenter le condamné, en lui faisant souffrir la longue attente de la mort, mais on l’exécutera de suite, et l’on écrit dans tous les pays: ''Tel individu, fils d’un tel, a été condamné à mort par le tribunal''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' חומר בדברי סופרים. מה שפירשו לנו חכמים להמקרא שבתורה כגון תפילין שיהו ד' טוטפות:
ולא בבית דין שביבנה. אם שאלו לבית דין שבלשכת הגזית ואמרו לו וחזר לעירו ושהה שם ימים רבים עד שגלתה סנהדרי גדולה ליבנה ואחר כך הורה כבתחלה אין ממיתין אותו ביבנה אף על פי שסנהדרי גדולה שם ואף על פי שעדיין הבית קיים כיון שסנהדרי גדולה אינה יושבת במקומה בלשכת הגזית:
אלא מעלין וכו'. כלו' אם היו במקומם בלשכת הגזית מעלין אותו לשם:
וממיתין אותו ברגל. וכן הלכה:
הלכה: זָקֵן מַמְרֵא כול'. חָזַר לְעִירוֹ וְשָׁנָה וְלִימֵּד כול'. כְּתִיב כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט. מַגִּיד שֶׁבְּמוּפְלֵא שֶׁבְּבֵית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מִמְּךָ זֶה עֵצָה. דָּבָר זוֹ אֲגָדָה. בֵּין דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּין דַּם נִידָּה לְדַם בְּתוּלִים. בֵּין דַּם נִידָּה לְדַם זִיבָה לְדַם צָרַעַת. בֵּין דִּ֣ין לְדִ֗ין. בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. בֵּין דִּ֣ין לְדִ֗ין. 55b בֵּין הַנִּסְקָלִין לַנִּשְׂרָפִין לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחֱנָקִין. בֵּין נֶ֨גַע֙ לָנֶ֔גַע. בֵּין מְצוֹרָע מוּסְגָּר לִמְצוֹרָע מוּחְלָט. בֵּין נֶ֨גַע֙ לָנֶ֔גַע. בֵּין נִיגְעֵי אָדָם לְנִגְעֵי בְגָדִים לְנִגְעֵי בָתִּים. דִּבְרֵי זוֹ הַשְׁקָיַית סוֹטָה וַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה וְטָהֳרַת הַמְצוּרָע. רִיבוֹת אֵילּוּ הָעֲרָכִים וְהַחֲרָמְים וְהַתְּמוּרוֹת וְהַהֶקְדֵּישׁוֹת. וְקַמְתָּ. וְקַמְתָּ מִבֵּית דִּין. וְעָלִיתָ זוֹ הָעֲלִיָּיה.
Traduction
De ce qu’il est écrit (ibid. 8): lorsqu’une affaire sera trop difficile pour toi à démêler, on conclut qu’il s’agit de l’homme le plus capable du tribunal de résoudre les difficultés (331)Siffri, section Shoftim, n° 152.. L’expression pour toi vise l’homme de conseil; le terme suivant DAVAR (affaire) a aussi le sens de parole (ou l’homme qui sait parler); entre le sang et le sang, entre celui des menstrues et celui de la virginité, ou entre celui des menstrues et celui d’une gonorrhée, ou de la lèpre; entre un jugement et l’autre, entre une cause financière et une question capitale, ou entre la pénalité de la lapidation et celle du feu, ou de la décapitation, ou de la strangulation; entre une plaie et l’autre, entre un lépreux enfermé provisoirement et celui qui l’est définitivement, entre les plaies des individus et celles des vêtements, ou des maisons. Les paroles; par ce terme on entend l’acte de faire boire l’eau d’épreuve à une femme soupçonnée d’adultère, ou la génisse sacrifiée pour un homicide au meurtrier inconnu, ou la purification qui suit la guérison d’un lépreux; de disputes, terme qui vise les estimations, les mises en anathème, les échanges, et les consécration, tu te lèveras, de la séance du tribunal, et tu monteras vers la ville qui exige une montée (ou Jérusalem).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ממך זו עצה. כלומר שיהא יועץ ויודע לעבר שנה ולקבוע חדשים:
דבר זו אגדה. בעל אגדה:
בין דם נידה לדם זיבה לדם צרעת. כלומר שנחלקו אם דם נדה הוא או שכבר עברו עלי' ג' ימים וזבה היא או שדם טהור לגמרי הוא שהוא דם צרעת ולאחד מהן נראה לו לטמא:
בין דין לדין בין הנסקלין וכו'. כלומר וכן נכלל בין דין לדין בדיני נפשות גופי' שנחלקו בדינים אלו:
ועלית זו עלייה. שצריך לילך לירושלם:
הלכה: חוֹמֶר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים כול'. אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ כול'. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִים כְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. כִּֽי טוֹבִ֥ים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִֽן׃ רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. תֵּדַע לָךְ שֶׁדִּבְרֵי סוֹפְרִים חֲבִיבִין מִדִּבְרֵי תוֹרָה. שֶׁהֲרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אִילּוּ לֹא קָרָא לֹא הָיָה עוֹבֵר אֶלָּא בַּעֲשֵׂה. וְעַל יְדֵי שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל נִתְחַייָב מִיתָה. עַל שֵׁם וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' דודים דברי סופרים. קרובים ואהובים הם כדברי תורה:
וחכך. של הסופרים כיין הטוב של דברי תורה:
כי טובים דודיך. דברי סופרים האהובים יותר מיינה של תורה. וגרסי' להא בפ''ק דברכות אדברי ר''ע אני הייתי בדרך והטיתי לקרות כדברי ב''ש וכו' כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב''ה. וכן לקמן בפ''ב דע''ז:
דָּבָר אַחֵר. וְעָלִיתָ מִיכָּן לְבֵית הַבְּחִירָה שֶׁלֹּא יִבָּנֶה אֶלָּא בְגוּבְהוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. מַה טַעַם. כִּי בְּהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְ֤רוֹם יִשְׂרָאֵל֙ אֶשְׁתְָּלֶ֔נּוּ וְנָשָׂ֤א עָנָף֙ וְעָ֣שָׂה פֶ֔רִי וגו'. וּבָאתָ לְרַבּוֹת בֵּית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה. רִבִּי זְעִירָא אוֹמֵר. לִשְׁאֵילָה.
Traduction
Selon une autre explication, tu monteras pour te rendre de là à la maison d’élection (332)Ibid., section Eqeb, n° 37., qui ne sera érigée que sur une hauteur de la terre, comme il est dit (Ez 17, 23): Sur la haute montagne d’Israël je le planterai, et là il produira des branches et donnera du fruit. – Et tu viendras -continue le verset de (Dt 17, 8); ce terme superflu vise l’extension au tribunal de Yabneh (si le tribunal supérieur s’y installe); c’est-à-dire, explique R. Zeira, en cas d’une consultation faite devant ce tribunal (333)''Si ensuite l'ancien s'est monté rebelle, on le ramènera dans la '''' cellule au bois '''', où on le condamne à mort. V. Derenbourg, ibid., p. 321.''.
Pnei Moshe non traduit
דבר אחר ועלית. דרשינן נמי על לשכת הגזית שהיתה בעזרה מיכן לבית הבחירה וכו':
כי בהר קדשי. הקדושה צריך שתהיה בגובה:
לרבות בית דין שביבנה. אם היו דנין שם וכדמפרש ר' זעירא לשאילה שהיו שואלין שם לפני בית דין הגדול דאלו למיתה הא תנן לקמן אין ממיתין אותו בבית דין שביבנה אלא שאם שאלו ביבנה בעוד שהיה הבית דין הגדול שם ואח''כ חזרו ללשכת הגזית ממיתין אותו אם המרה אח''כ ע''פ השאלה שביבנה:
זָקֵן מַמְרֵא שֶׁהוֹרָה לַעֲשׂוֹת וְעָשָׂה חַייָב. הוּרָה וְלֹא עָשָׂה פָטוּר. הוֹרָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פָּטוּר. הוֹרָה עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה חַייָב. אָמַר רִבִּי הִילָא. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כֵּן. אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֧ה. לֹא הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה. רַב הוּנָא אָמַר. הָיָה מְלַמֵּד הֲלָכָה וּבָא וְאַחַר כָּךְ אִירַע לוֹ בוֹ מַעֲשֶׂה. עוֹשִׂין לֹו מַעֲשֶׂה. אִם עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה לִימֵּד. עוֹשִׂין לַאֲחֵרִים וְלֹא עוֹשִׂין לְעַצְמוֹ.
Traduction
Si un vieillard opposé à la décision du tribunal professe la doctrine contraire à exécuter, et agit de même, il est condamnable; s’il enseigne vaguement un avis opposé à un tribunal, sans agir en conséquence, il n’est pas condamnable; s’il professe un avis opposé, à condition formelle de ne pas être exécuté, il n’est pas condamnable; mais s’il professe un avis opposé en conseillant de le suivre, lors même qu’il ne met pas cet avis en pratique, il est condamnable. R. Ila dit que R. Ismaël a enseigné de même que l’accomplissement par l’ancien entraîne sa culpabilité; car il est écrit (ibid.): qu’il fait. R. Houna dit: si un docteur enseigne un point de doctrine disant l’avoir appris ainsi, puis il a occasion de mettre cet avis en pratique, on considère rétroactivement son enseignement comme fait en vue de la pratique. Si quelqu’un professe un avis qu’il accomplit aussitôt après et que l’action concerne d’autres, on peut l’imiter, non si elle intéresse celui-là même qui l’accomplit.
Pnei Moshe non traduit
הורה ולא עשה פטור. אע''פ שהורה סתם:
הורה. בפירוש על מנת שלא לעשות אלא להלכה פטור אע''פ שעשו אח''כ כהוראתו:
הורה. בפירוש על מנת לעשות אע''פ שלא עשה הוא כהוראתו חייב שהרי הוא הורה לעשות:
תני ר' ישמעאל כן. דעד שיעשה הוא אם הורה סתם:
אשר יעשה. כתיב וכי לאו דהוא שיעשה בעצמו משמע א''נ אסיפא קאי וה''ק לאו דוקא הוא שיעשה אלא אפי' הורה ע''מ לעשות חייב:
היה מלמד. בעלמא קאי חכם שהיה מלמד הלכה ובא ואמר כך אני מקובל מפי רבי:
ואח''כ אירע לו בו מעשה. כלומר לא בשעה שלימד אלא אח''כ בא כמו זה למעשה:
עושין לו מעשה. עושין. לזה הדבר שלימד למעשה:
אם עד שלא עשה לימד. כלומר שהיה כאן איזה דבר לעשות הלכה למעשה. ובא זה ולימד שכך הוא מקובל ושיעשו כן דהוי לימד ובא בשעת מעשה:
עושין לאחרים ואין עושין לעצמו. אם המעשה לאחרים הוא עושין כמו שלמד ובא אבל אם הדבר הזה נוגע לעצמו הוא אין עושין כמו שלמד עכשיו בשעת מעשה לפי שנוגע בדבר הוא:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר. הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעוֹשֶׁר וְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַכָּבוֹד וְהַבָּנִים לַצַּדִּיקִים נָאֶה לָהֶם וְנָאֶה לָעוֹלָם. מַה טַעַם. עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּימָּצֵא. עֲטֶ֣רֶת זְקֵינִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם׃ תִּפְאֶ֣רֶת בַּחוּרִ֣ים כּוֹחָם וַֽהֲדַ֖ר זְקֵינִים שֵׂיבָֽה׃ וְאוֹמֵר וְנֶ֥גֶד זְקֵינָיו כָּבֽוֹד׃ תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵילּוּ שֶׁבַע מִידּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים בַּצַּדִּיקִים כּוּלָּן נִתְקַייְמוּ בְּרִבִּי וּבָנָיו. רִבִּי יוּחָנָן אוֹמֵר. כָּל שֶׁבַע מִידּוֹת שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים בַּצַּדִּיקִים הָיוּ בְרִבִּי. מָאן רִבִּי. הוּא רִבִּי הוּא רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. הוּא רִבִּי הוּא רִבִּי יוּדָן הַנָּשִׂיא הוּא רַבֵּינוּ.
Traduction
R. Simon b. Menasia dit (334)Tossefta à ce, ch. 11. Cf. traité Avot 6, 8.: la beauté, la force, les richesses, les honneurs, la sagesse, la vieillesse (vénérable), la postérité sont la parure des justes, leur joie et celle du monde, comme il est dit (Pr 16, 31): Les cheveux blancs sont une couronne d’honneur qui se trouve dans le chemin de la justice. Il est dit aussi (ibid. 17, 6): la couronne des vieillards, ce sont leurs petits-enfants, et la gloire des enfants ce sont leurs pères. Et ailleurs (ibid. 20, 29): La force des jeunes gens est leur gloire, et les cheveux blancs sont l’honneur des vieillards, et enfin (Is 24, 23): la lune rougira de honte et le soleil sera confus, quand l’Eternel régnera, etc., et que ses vieillards seront environnés de gloire. On a enseigné que R. Simon b. Gamliel dit: les sept qualités (précitées), que les docteurs aiment à rencontrer chez les justes, se trouvaient toutes réalisés par Rabbi et ses fils. R. Yohanan dit aussi les avoir trouvées tous chez Rabbi. -Qui est Rabbi? -C’est R. Juda Nassi (exilarque). R. Aboun dit: le nom de Rabbi s’applique à la même personne que R. Juda Nassi, appelé aussi Rabbenu (notre maître) (335)Le saint, ajoute le commentaire..
Pnei Moshe non traduit
רבי שמעון בן מנסיא. איידי דאיירי בהאי ענינא דהוראה מייתי לה וכן הוא בתוספתא פ' י''א:
הוא רבינו. הקדוש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source