Vayedaber

Sanhedrine

Daf 4b

4b רֵישׁ לָקִישׁ אַקְדְּמוֹן לֵיהּ חַד סָב בְּעִיבּוּר וְאַעֲלוּנֵיהּ מִן הַהוּא תַרְעָא דִּלְּהֹן. אָמַר. כֵּן יְהֵא בִשְׂכָרָן. וְלָא שְׁמִיעַ דָּמַר רִבִּי קְרִיסְפְּדָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַעֲשֶׂה וְעִיבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר. חַד אָמַר. בְּכִיר וְלָקִישׁ בְּאֲדָר מִינָץ. וְחַד אָמַר. תּוֹר בְּאֲדָר בְּעֶרְיָה יָמוּת וּבְטוּל תֵּינְתָא יִשְׁלַח מָשְׁכֵּיהּ. וְחַד אָמַר. קָדוּם בְּאֲדָר פַּח בְּלוֹעַךְ יִפּוּק לְקִיבְּלֵיהּ. וַנָּן חַמְייָן הָדֵין שַׁתָּא וְלֵית בָּהּ חַד מִינְּהוֹן. וְעִיבְּרוּ הַשָּׁנָה עַל פִּיהֶם. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ וּבֵית דִּין הִסְכִּים עִמָּהֶן. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא. וְהוּא שֶׁיְּהוּ הַכֹּל מוֹדִין מִצַּד אֶחָד. כֵּיוָן דְּאִילֵּין מוֹדִין לְאִילֵּין וְאִילֵּין לְאִילֵּין כְּמִי שֶׁכּוּלָּם מוֹדִין מִצַּד אֶחָד.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהון. ולבסוף העלוהו משם ודחפוהו מן השער שלהן ולחוץ שלא היה חכם וראוי לזה:

אמר. ר''ל כן יהא בשכרן כך ראוי להן בשכר שעברו והקדימו לאותו הזקן לפני:

ולא שמיע. ומתמה הש''ס וכי לא שמיע להו מה דאמר ר' יוחנן דאפילו ע''י שלשה רועי בקר עיברו את השנה כדלקמיה ומידי הזקן הזה כאחד מרועי הבקר ולמה דחו אותו:

בכיר ולקיש באדר מינץ. אם הוא אדר צריך שיהא בו חום שיכולין זרע הבכיר והוא השעורה וזרע האפילה שהן החטין לצמוח כאחת:

תור באדר בעדריה צ''ל וכן הוא בר''ה. אם הוא אדר דרך השור למות ממש בעדרו בבקר מחמת צינה ועם כל זה אין הקור מאריך כל היום ובצהרים בטול תאינתא ישלח משכיה צריך לו לילך להיות מיצל בצל התאינה ויפשיט עורו כלומר יתחכך שם מחמת החום:

קדום באדר. אם הוא אדר דרך להיות תשש כח החורף כל כך שאפילו רוח קדים החזקה נושבת יהא פח בלועך הבל החום היוצא מפיך יוצא לנגדו ומחממו:

ואנן חמיין. ואנחנו רואין בשנה זו ואין בו אחד מכל הסימנין הללו וא''כ אין זה אדר אלא שבט ועיברו החכמים אותה השנה על פיהם:

וב''ד הסכים עמהן. עם הרועי בקר בתמיה והרי לא כן אמר ר''ז שצריך שיהו האומרים צריכה השנה לעבר הכל מודין מטעם א' ואלו הרועי בקר זה אומר כך וזה אומר כך ומשני כיון דאלו מודים לאלו הוי כמי שכולן מסכימין מטעם אחד:

וְרֵישׁ לָקִישׁ מַקְפִּיד עַל הָדָא מִילְּתָא. חָשַׁשׁ עַל מַה דָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וְהָיְתָ֣ה יָדִ֗י עַל הַנְּבִיאִ֞ים הַֽחֹזִ֣ים שָׁוְא֘ בְּס֧וֹד עַמִּ֣י לֹא יִהְי֗וּ זֶה עִיבּוּר וּבִכְתָ֤ב בֵּֽית יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יִכָּתֵ֔בוּ זֶה הַמִּינּוּי. וְאֶל אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יָבוֹאוּ זֶה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רִבִּי לָֽעְזָר כַּד סְלַק הָכָא אֲמַר. הָא גַבַּיי חָדָא. כַּד מְנוּנֵיהּ אֲמַר. הָא גַבַּיי תְּרֵי. כַּד עָאַל לְעִיבּוּרָא אֲמַר. הָא גַבַּיי תְּלָת.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

וריש לקיש מקפיד על הדא מילתא. ומאי טעמיה שהקפיד כל כך שלא הכניסוהו למנין העיבור וקאמר דחשש על הא דאמר ר' אליעזר דדריש לה מן הכתוב שהוא אחד מכלל העונשין מי שאינו זוכה ליכנס במנין סוד העיבור:

זה המינוי. סמיכות:

הא גביי חדא. הרי אצלי האחת הראשונה שזכיתי לבא לא''י:

רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רַב. טַעֲמָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק בְּשָׁעָה שֶׁרוֹאִין בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּן שֶׁמְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ גַּם הֵם מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

טעמא דר''א בר' צדוק. התם בר''ה קאי דאמר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו שמים וה''ג התם כיון שב''ד שלמעלן רואין שאין ב''ד שלמטה מקדשין אותו הן מקדשין אותו:

רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בִּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קְרִיּוֹת שֶׁלְּבֵית רִבִּי שֶׁנִּכְנְסוּ לְעַבֵּר שָׁנָה בְלוֹד וְנִכְנְסָה בָהֶן עַיִן רַע וָמֵתוּ כוּלָּם בְּפֶרֶק אֶחָד. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה עַקְּרוּהָ מִיהוּדָה וּקְבָעוּהָ בַגָּלִיל. בְּעַיּוֹן מִיעֲקֵר אַף אָהֵן סֵימָנָא. אֲמַר לוֹן רִבִּי סִימוֹן. אֵין אָנוּ מַנִּיחִין בִּיהוּדָה אֲפִילוּ זֶכֶר. וַהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁקִּידְּשׁוּ אֶת הַשָּׁנָה בְבַעֲלָת. הָדָא בַעֲלָת זִימְנִין מִיְּהוּדָה וְזִימְנִין מִדָּן. אֶלְתְּקֵה וְגִבְּת֖וֹן וּבַֽעֲלָֽת הֲרֵי הֵן מִיְּהוּדָה. בַּֽעֲלָ֥ה וְעִיִּי֭ם וָעָֽצֶם הֲרֵי מִדָּן. וַהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁקִּידְּשׁוּ אֶת הַשָּׁנָה בְבַעֲלָת. מֵימַר. בָּתִּים מֵיְּהוּדָה וְשָׂדוֹת מִדָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. וְלוֹד לָאו מִיְּהוּדָה הִיא. אָמַר לֵיהּ אִין. וּמִפְּנֵי מַה אֵין מְעַבְּרִין בָּהּ. אָמַר לֵיהּ. שֶׁהֵן גַּסֵּי רוּחַ וּמְעוּטֵי תוֹרָה. הֲפִיךְ אַפּוֹי וַחֲמָא רִבִּי אָחָא וְרִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. אָמַר לֵיהּ. אִיטָא עֲבַדְתָּנִי מְבַזֶּה רַבָּנִן.

Traduction

R. Eléazar raconte au nom de Hanina que 24 groupes (31)J. Lévi traduit: idiots. de l’école de Rabbi (32)Selon Graetz, Geschichte, t. 4 (2e édition), p. 482, il s'agit là de Rabbi 2. se rendirent à Lydda pour déclarer l’année embolismique; mais comme la peste se déclara parmi eux et qu’ils moururent tous dans la même période de temps, il fut décidé que cette fixation n’aurait pas lieu en Judée, mais en Galilée. A ce propos, on voulut abolir en Judée même le cérémoniel de consécration (après l’admission de l’embolismie). -Quoi! s’écria R. Simon, ne laisserons-nous pas en Judée la moindre trace de cette intercalation? Or, nous trouvons qu’une telle consécration a eu lieu à Baalat (ville de Judée). Cette ville (fut-il ajouté) est considérée tantôt comme étant de la Judée, tantôt comme faisant partie du territoire de Dan (33)V. Neubauer, Géographie, p. 99.. Ainsi Eltekah, Gabaton et Baalt sont de Dan, tandis que Baalah, Ayïn et Ecem sont de Juda (Jos 15, 29), et (Jos 19, 44) -On peut justifier cette contradiction apparente, en disant que l’ensemble des maisons de la ville était du domaine de Juda, et la campagne (la banlieue) était de Dan. -Mais, demanda R. Jérémie devant R. Zeira, Lydda n’est-il pas en Judée? -Certes. -Pourquoi alors ne pas y proclamer l’embolismie? -C’est que, fut-il répondu, ses habitants sont des gens orgueilleux et peu instruits. R. Zeira se retourna et vit derrière lui R. Aha et R. Juda b. Pazi (de Lydda). -Oh, s’écria-t-il, qu’ai-je fait là de m’exprimer d’une façon inconvenante à l’égard des rabbins!

Pnei Moshe non traduit

קריות. קרונות:

עקרוה. לעיבור השנה שלא יהו קובעים ביהודה אלא בגליל:

אף אהן סימנא. סיימנא הסיום הדבר לקדש את השנה שאחר שקובעין לעיבור אומרין הרי השנה מקודשת בעיבורה כדלעיל ורצו לעקור אף קידוש השנה מיהודה:

אמר לון רבי סימון. וכי אין אנו מניחין ביהודה אפילו זכר בעלמא והלא כבר מצינו שקידשו את השנה בבעלת והיא מיהודה:

הדא בעלת. איידי דאיירי בבעלת דייק הש''ס במקרא דמצינו שפעם מונה אות' מערי יהודה:

ופעם מונה מערי דן. ומוחלפין התיבות כאן וכן צ''ל אלתקא וגבתון ובעלת הרי הן מדן בעלה ועיים ועצם הרי מיהודה וכן הוא ביהושע:

מימר. נימר לתרץ המקראות בתים מיהודה העיר בעצמה היא בגבול יהודה והשדות סביבותיה היו מגבול דן שבשפלה היו גבול יהודה אצל גבול דן כדחשיב התם בערי גבול בני יהודה בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה ובני דן כתיב ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש:

ר' ירמיה. שאל מלפני ר''ז אם לוד לאו מיהודה הוא:

הפך אפוי. ר' זעירא וראה ר' אחא ור' יודה בן פזי עומדין מאחריו ומלוד היו:

אמר ליה. ר''ז לר' ירמיה איטא. הא עכשיו מה עשית:

עבדתני מבזה רבנן. ואתה ראיתה אותם ולא היה לך לשאול הדבר ממני לפניהם:

עַל שְׁלֹשָׁה סֵימָנִין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה. עַל אָבִיב וְעַל הַתְּקוּפָה וְעַל פֵּירוֹת הָאִילָן. עַל שְׁנַיִם מְעַבְּרִין עַל אֶחָד אֵין מְעַבְּרִין. וְאִם עִיבְּרוּהָ הֲרֵי זֶה מְעוּבֶּרֶת. וּכְשֶׁהָיָה אָבִיב אֶחָד מֵהֶן הָיוּ שְׂמֵחִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף עַל הַתְּקוּפָה.

Traduction

On rend l’année embolismique (34)Tossefta, ch. 2. en raison de 3 signes distinctifs: pour la maturité attardée du blé, pour défaut d’équinoxe (35)Le mois de Nissan, qui engloba la Pâque, doit coïncider avec l'équinoxe., et pour les fruits des arbres non mûrs (36)Si au moment où devrait commencer le mois lunaire de Nissan l'agriculture offre ces signes de retard, on redouble de dernier mois ou Adar, de façon à faire concorder l'année avec l'évolution solaire.. Pour deux de ces indices de retard, on adopte l’intercalation d’un mois, non pour un seul indice; mais si le fait est accompli, l’année reste embolismique. Si l’un des indices était le défaut de maturité du blé, on s’en réjouissait (37)N'ayant pas la crainte de manger du blé nouveau à Pâques.. Selon R. Simon b. Gamliel, on était aussi content d’ajourner le mois de Nissan pour coïncider avec l’équinoxe.

Pnei Moshe non traduit

על אביב. שלא בישלה התבואה ועדיין אפל הוא וקרא כתיב שמור את חדש האביב שיהא החדש הזה בזמן אביב:

ועל פירות האילן. שלא צמחו פירות האילן שדרכן לצמוח בזמן הפסח:

ועל התקופה. אם תקופת טבת נמשכת עד ששה עשר בניסן ולא יהא הבאת העומר בתקופת ניסן מעברין לדחות את המועדות:

וכשהיה אביב אחת מהן. שמעברין את השנה עליהן היו הכל שמחין שאין חוששין בדחיית הפסח לפי שאין התבואה ראויה ואין איסור חדש נארך עליהן:

עַל שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת מְעַבְּרִין לַשָּׁנָה. עַל יְהוּדָה וְעַל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהַגָּלִיל. עַל שְׁתַּיִם מְעַבְּרִין עַל אַחַת אֵין מְעַבְּרִין. וְאִם עִיבְּרוּהָ אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. וּכְשֶׁהָֽיְתָה יְהוּדָה אַחַת מֵהֶן הָיוּ שְׂמֵחִין מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹמֶר בָּא מִמֶּנָּהּ.

Traduction

Dans 3 provinces où ces indices seraient survenus, on intercale le mois embolismique; en Judée, en Pérée et en Galilée; pour 2 de ces provinces qui se trouvent en retard, on adopte l’intercalation, non pour une seule, et en cas de fait accompli, ce n’est pas admis. Lorsque la Judée a des indices de retard, qui motivent l’intercalation, on s’en réjouit, afin qu’au moment d’offrir au Temple l’omer (prémice du blé), on puisse la cueillir en Judée même.

Pnei Moshe non traduit

על שתים מהן. שלא הגיעו לסימנין הללו מעברין:

וכשהיה יהודה אחת מהן. מן המאוחרות היו הכל שמחין לפי שאין העומר בא למצוה מן המובחר אלא מיהודה והלכך אם בישל ביהודה והיו צריכין לעבר בשביל השתים האחרות כשמגיע זמן העומר כבר יבשו התבואות שביהודה וצריך להביאו משאר ארצות דרך ומלא בעינן ולא הוי מן המובחר:

Sanhedrine

Daf 5a

אֵין מְעַבְּרִין לֹא מִפְּנֵי הַצִּינָּה וְלֹא מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְאִם עִיבְּרוּהָ אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אֵין מְעַבְּרִין לֹא מִפְּנֵי הַגְּדָיִים וְלֹא מִפְּנֵי הַגּוֹזָלִין וְלֹא מִפְּנֵי הֶחָלָב. 5a וְכוּלָּם סַעַד לַשָּׁנָה. וְאִם עִיבְּרוּהָ מְעוּבֶּרֶת. רִבִּי יַנַּאי אָמַר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה אוֹמֵר. אִימְּרַיָּא רַכִּיכִין וְגוֹזָלַייָא דַקִּיקִין וּשְׁפַר בַּאַפּוֹי וּבְאַפֵּי חֲבֵירַיי מוֹסְפָא עַל שַׁתָּא דָא תַלְתִּין יוֹמִין.

Traduction

On ne procédera pas à l’embolismie pour cause de froid, ou de pluie (faisant supposer que la saison n’est pas avancée), et en cas de fait accompli, ce n’est pas admis. On n’y procédera pas non plus lorsque les agneaux (devant être consommés à Pâques) sont bien jeunes, ou si les colombes à offrir au Temple sont trop petites, ou si les chevreaux sont en ce cas; mais tous ces éléments serviront d’appui à l’embolismie (38)S'il y a en dehors de cela un motif d'ajournement qui seul serait insuffisant, le motif de l'extrême jeunesse des petits sert de base.. En cas de fait accompli, on l’admet. R. Yanaï dit au nom de R. Gamliel: si les agneaux sont trop tendres, les colombes trop minces, et que cela lui convienne à lui et à ses compagnons, on ajoute un mois à l’année. - (39)Suit un passage traduit en (Maasser Sheni 5, 6)..

Pnei Moshe non traduit

לא מפני הצינה וכו'. ולא יוכלו עולי רגל לעלות מפכי הדרכים אע''פ כן אין מעברין שבשביל כך לא יחדלו מלבא:

לא מפני הגדיים. שהן דקין אין מעברין עליהן כדי שיגדלו ויעשו מהן פסחים שהרי יכול להקריב קטנים:

ולא מפני הגוזלין. שצריכין להביא לקיני יולדות שבא''י שהרי יכולין להביא בני יונה כשהן קטנים:

ולא מפני החלב. טלאי חלב שהן רכים וקטנים ומביאין גם מהן לקרבן פסח וכולם סעד לשנה. עושין אם היתה צריכה לעבר מפני אחת מהג' דברים שהוזכרו ועל אחת מהן אין מעברין לכתחילה אבל אם היו צריכין גם מפני הגדיים וטלאי חלב וגוזלות מצטרפין לאחד מהן ומעברין:

תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵינִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין עַל גַּב מַעֲלָה בְהַר הַבַּיִת וְיוֹחָנָן סוֹפֵר הַלָּז יוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶן. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל. כְּתוֹב. לַאֲחָנָא בְנֵי דְרוֹמָא עילָּאָה לַאֲחָנָא בְנֵי דְרוֹמָא אַרְעַייָא שְׁלַמְכוֹן יִסְגֶּא. מוֹדַעְנָא לְכוֹן דְּמָטָא זְמַן בִּיעוּרָא. לַאֲפוּקֵי מַעְשְׂרַייָא מֵעוּמְרֵי שׁוֹבְלַייָא. וְלַאֲחָמָא בְנֵי גָלִילִא עִילָּאָה וּבְנֵי גָלִילִא אַרְעַייָא שְׁלַמְכוֹן יִסְגֶּא. מוֹדַעְנָא לְכוֹן דְּמָטָא זְמַן בִּיעוּרָא. תַּפְקוֹן מַעְשְׂרַייָא מִמַּעְטָנֵי זֵיתַיָּא. לַאֲחָמָא בְנֵי גָּלוּתָא דְבָבֶל בְּנֵי גָּלוּתָא דְמָדַי בְּנֵי גָּלוּתָא דְיָווָן וּשְׁאָר כָּל גַּלְווָתָא דְיִשְׂרָאֵל שְׁלַמְכוֹן יִסְגֶּא. מוֹדַעְנָא לְכוֹן דְּאִימְּרַיָּא רַכִּיכִין וְגוֹזָלַייָא דַקִּיקִין וְזִימְנָא דַאֲבִיבָא לָא מְטָא וּשְׁפַר מִילְּתָא בַּאַפַּיי וּבְאַנְפֵּי חֲבֵירַיי מוֹסְפָא עַל שַׁתָּא דָא תַלְתִּין יוֹמִין.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

דמטא זמן ביעורא. הגיע שנת השלישית או ששית לשמיטה והוא זמן הביעור כדתנן פ' בתרא דמ''ש:

ממעטני זיתא. מקום קיבוץ הזיתים ועל שם שבגליל היו זיתים מרובין:

לאחנא בני גלותא דבבל וכו'. צריך להודיע להם עיבור השנה לפי שהיו רחוקים ושידעו קודם הפסח מפני החמץ:

וזימנין דאביבא לא מטא. לפי שאלו הראשונים עושין אותן סעד לשנה לאחד מהג' דברים:

אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא אִם כֵּן הָֽיְתָה חֲסֵירָה רוֹב הַחוֹדֶשׁ. וְכַמָּה רוֹב הַחוֹדֶשׁ. י''ו יוֹם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁתֵּי יָדוֹת הַחוֹדֶשׁ כ''א יוֹם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וְהוּא שֶׁיִּקָּרֵב הָעוֹמֶר סוֹף נִיסָן שֶׁלַּתְּקוּפוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. עַד הַפֶּסַח. אָמַר רַב מַתַּנְיָה. וְהוּא שֶׁיִּטְּלוּ לוּלָב בְּסוֹף תִּשְׁרֵי שֶׁלַּתְּקוּפוֹת.

Traduction

On ne déclare l’année embolismique que si la plus grande partie du mois se trouvait défectueuse, s’il manquait p. ex. au moins 16 jours pour arriver à l’équinoxe; selon R. Juda, il faudrait qu’il manque plus que 2/3 du mois, soit 21 jours. R. Samuel b. Nahman explique le 1er avis (qui parle d’au moins 16 j.): au cas où l’équinoxe surviendrait le 16 Nissan (fin d’une période d’hiver), on rendra l’année embolismique, de façon à pouvoir offrir l’omer dans la partie du mois qui se réfère à la nouvelle période équinoxiale. R. Yossé au contraire dit: l’embolismie a lieu lorsque la période de l’équinoxe d’hiver s’achèverait au jour même de Pâques (au 15 Nissan inclus). R. Mathnia explique à son tour l’autre avis (de R. Juda): selon lui, l’embolismie a lieu si au solstice d’été il manquait 21 jours, de façon à ce que la prise du Loulab (cérémonie qui devra être accomplie le 15 Tishri) soit célébrée lorsque l’équinoxe du Tishri a déjà commencé.

Pnei Moshe non traduit

אין מעברין לשנה אא''כ היתה חסירה וכו' וכמה וכו'. ובתוספתא גריס ברישא ר' יהודה ובסיפא ר' יוסי:

אא''כ היתה חסירה רוב החדש. שהיתה התקופה חסירה ששה עשר יום שהן רוב החדש ולקמי' מפרש לה באיזו תקופה קאמר ועד כמה הוא חשבון החסרון:

א''ר שמואל בר נחמן. לפרש דברי הת''ק:

והוא שיקרב העומר סוף ניסן של תקופות. כלומר הא דקאמר ששה עשר יום היינו ביום ששה עשר דוקא שאם תמשך תקופת טבת עד ששה עשר בניסן וששה עשר בכלל וזה שתקופת ניסן נופלת ביום ששה עשר אז מעברין לפי שיום תקופה גומר והוא נחשב לימי תקופה שעברה ואם לא יהיו מעברין נמצא הקרבת העומר ביום ששה עשר יהיה בתקופה שעברה ואנן בעינן שיהיה בתקופת ניסן והיינו דקאמר שיקרב העומר סוף ניסן ולא סוף ממש הוא אלא כלומר במקצת ניסן של תקופות שצריך יום ששה עשר במקצת תקופת ניסן וכדלקמן סוף תשרי ועל מקצתו קאמר סוף א''נ עכשיו שמעברין חדש אחד יהיה העומר קרב בסוף חדש מיום נפילת התקופה והיינו סוף ניסן של תקופה:

אמר ר' יוסי עד הפסח. ר' יוסי פליג על ר' שמואל ומפרש לדברי ת''ק דה''ק דצריך שלא תהיה התקופה נופלת עד הפסח שהוא ט''ו בניסן ועד בכלל מפני שצריך שיהיה כל הפסח בחדש האביב שהיא תקופ' חדשה וס''ל נמי דיום תקופה גומר והלכך אם נופלת תקופת ניסן ביום ט''ו בניסן אין כל הפסח בתקופת ניסן:

אמר רבי מתניה. לפרש דברי ר' יהודה קאי ודבריו בתקופת תשרי הן דאחד ועשרים יום דקאמר היינו שיחסרו כל האחד ועשרים יום מתקופת תמוז ויהיו נמשכין עד לאחר כ''א יום בחדש תשרי ותקופת תשרי נופלת ביום כ''ב מעברין מפני שצריך שיהא הלולב ניטל בסוף תשרי וכלומר במקצת תשרי של התקופה ואם תפול ביום כ''ב אין כאן לולב בתקופת תשרי ומעברין אבל ביום כ''א אכתי יום כ''א שנוטלין לולב בו בתקופת תשרי הוא והאי מ''ד ס''ל יום תקופה מתחיל:

אֵין מְעַבְּרִין לַשָּׁנָה לֹא פָחוּת מֵחוֹדֶשׁ וְלֹא יוֹתֵר עַל חוֹדֶשׁ. וְאִם עִיבְּרוּהָ אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת.

Traduction

L’augmentation de l’année se fera par l’addition d’un mois juste, ni plus, ni moins; en cas de fait accompli, c’est admis. – (40)Suivent 3 passages traduits, en (Pea 5, 1), en (Nedarim 6, 13), et en (Sota 9, 1) fin..

אֵין מְעַבְּרִין לֹא בַשְּׁבִיעִית וְלֹא בְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְאִם עִיבְּרוּהָ הֲרֵי זוֹ מְעוּבֶּרֶת. אֵימָתַי רְגִילִין לְעַבֵּר. בְּעַרְבֵי שְׁבִיעִיּוֹת. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הָדָא דְתֵימַר עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לִיקַּח יָרָק מֵחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל מִשֶּׁהִתִּיר רִבִּי לִיקַּח יָרָק מֵחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ הִיא שְׁבֵיעִית הִיא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

לא בשביעית. מפני שמאריכין עליהן איסור עבודת קרקע:

ולא במוצאי שביעית. בשמינית מפני שכלה הישן ומאריכין עליהן איסור חדש:

בערבי שביעיות. שמוסיפין עליהן חדש אחד לעבודת קרקע:

הדא דתימר. דאין מעברין בשביעית:

היא שביעית היא שאר שני שבוע. הואיל ומביאין מח''ל שכיחין הן בשביעית ואין חילוק בין שביעית לשאר שני שבוע ומעברין וגרסינן לכולא סוגיא בפ''ו דנדרים הלכה ח':

הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר. וְאִ֨ישׁ בָּ֜א מִבַּ֣עַל שָׁלִ֗שָׁה וַיָּבֵא֩ לְאִ֨ישׁ הָֽאֱלֹהִ֜ים לֶחֶ֚ם בִּכּוּרִים֙ עֶשְׂרִים לֶ֣חֶם וגו'. וְהוֹאִיל וְהָֽיְתָה הַשָּׁנָה צְרִיכָה לְהִתְעַבֵּר מִפְּנֵי מַה לֹא עִיבְּרָהּ אֱלִישָׁע. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שְׁנֵי רְעָבוֹן וְהָיוּ קוֹפְצִים לַגְּרָנוֹת.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

היה ר''מ אומר הרי הוא אומר וכו'. והתם מסיים לה אין לך מבכר בא''י יותר מבעל שלישה אין לך קל לבכר פירות יותר מבעל שלישה ואע''פ כן לא ביכר אלא מאותו המין של שעורים כדכתיב לחם ביכורים וגו' דמשמע שעכשיו היה מבכר ואימתי הביאו מסתמ' לאחר שקרב העומר הביאו דכתיב ויאכלו ש''מ שקרב העומר והותר החדש וא''כ היתה השנה הזאת צריכה לעבר שהרי כשהגיע ניסן עדיין לא היה רוב אביב שלא ביכרו אלא שעורים ומסתמא פירות האילן נמי לא הוו וקי''ל דעל שנים מהן מעברין ומפני מה לא עיברה אלישע:

והיו קופצים לגרנות. לפי שכלה התבואה והיו צריכין לאכול מן החדש ולפיכך לא עיברה:

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְעַבְּרִין מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְעַבְּרִין. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְחִזְקִיָּה שֶׁעִיבֵּר מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. שֶׁנֶּאֱמַר כִּ֣י מַרְבִּ֣ית הָעָ֡ם מֵֽאֶפְרַ֨יִם וּמְנַשֶּׁ֜ה וְיִשָּׂשׂכָר וּזְבֻלוּן֙ לֹ֣א הִטֶּהָ֔רוּ כִּי אָֽכְל֥וּ אֶת הַפֶּסַ֭ח בְּלֹ֣א כַכָּת֑וּב כִּי֩ הִתְפַּלֵּ֨ל יְחִזְקִיָּ֤הוּ לֵאמֹ֔ר יְהֹוָ֥ה הַטּ֖וֹב יְכַפֵּ֥ר בְּעַֽד. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אַף עַל פִּי שֶׁעִיבְּרוּ נִיסָן אֵין מְעוּבָּר אֶלָּא אֲדָר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. עִישֶּׂה יְחִזְקִיָּהוּ לְצִיבּוּר לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁינִי.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

מפני הטומאה. כגון שהיו רובן טמאי מתים בסוף אדר וכלת' אפר הפרה ואין יכולין למצוא עכשיו פרה אדומה אין מעברין משום כך ועושין הפסח בטומאה:

כי מרבית העם לא הטהרו. וכתיב התם לעיל ויועץ המלך וגו' לעשות הפסח בחדש השני כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא ולקמן מפרש מאי מפני הטומאה:

אף על פי שעיברו ניסן וכו'. ר' שמעון ס''ל דמעברין מפני הטומאה ואין מעברין אלא אדר והיינו בלא ככתוב כדלקמן:

עישה. על שהשיא יחזקיהו את הצבור לעשות פסח שני ביקש רחמים על עצמו לפי שלא היה מן הדין שהיו רוב טמאין ורובא לא מידחו לפסח שני:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source