Sanhedrine
Daf 40b
משנה: הַמְכַשֵּׁף הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה וְלֹא הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שְׁנַיִם לוֹקְטִים קִשּׁוּאִין אֶחָד לוֹקֵט פָּטוּר וְאֶחָד לוֹקֵט חַייָב. הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַייָב וְהָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר׃
Traduction
Le magicien est coupable s’il accomplit un acte magique, mais non s’il en fait seulement le simulacre pour tromper la vue. R. aqiba dit au nom de R. Josué : il peut arriver que 2 personnes cueillent des courges par magiesup>232C’est agir., et pourtant l’une d’elles pourra être dispensée et l’autre sera coupable. C’est que le véritable auteur de l’acte sera coupable, et celui qui aura seulement trompé les yeux ne sera pas coupable.
Pnei Moshe non traduit
מתני' העושה מעשה. ממש בסקילה:
ולא האוחז את העינים. מראה לבריות כאלו עושה ואינו עושה כלום:
שנים לוקטין קישואין. ע''י כישוף אחד מהן ליקט וחייב מיתה וחבירו ליקט ופטור מן המיתה כיצד העושה מעשה לקט ממש בכשפים חייב:
והאוחז את העינים. הראה לנו כאלו נתקבצו כולן למקום אחד והקשואין לא זזו ממקומן פטור מן המיתה:
משנה: הַמֵּסִית זֶה הֶדְיוֹט 40b הַמֵּסִית אֶת הַהֶדְיוֹט. אָמַר לוֹ יֵשׁ יִרְאָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי כָּךְ אוֹכֶלֶת כָּךְ שׁוֹתָה כָּךְ מְטִיבָה כָּךְ מְרִיעָה. כָּל חַייָבֵי מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין מַכְמִינִין עֲלֵיהֶם חוּץ מִזּוֹ. אָמַר לִשְׁנַיִם וְהֵן עֵידָיו, מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. אָמַר לְאֶחָד הוּא אוֹמֵר יֶשׁ לִי חֲבֵרִים רוֹצִים בְּכָךְ. אִם הָיָה עָרוּם וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵיהֶם מַכְמִינִין מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וְהוּא אוֹמֵר לוֹ אֱמוֹר מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי בְיִיחוּד וְהַלָּה אוֹמֵר לוֹ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ הֵיאַךְ נַנִּיחַ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנַעֲבוֹד עֵצִים וַאֲבָנִים. אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב. אִם אָמַר כָּךְ הִיא חוֹבָתֵנוּ וְכָךְ יָפֶה לָנוּ הָעוֹמְדִין מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. הָאוֹמֵר אֶעֱבוֹד אֵלֵךְ וְאֶעֱבוֹד נֵלֵךְ וְנַעֲבוֹד. אֲזַבֵּחַ אֵלֵךְ וַאֲזַבֵּחַ נֵלֵךְ וּנְזַבֵּחַ. אַקְטִיר אֵלֵךְ וְאַקְטִיר נֵלֵךְ וְנַקְטִיר. אֲנַסֵּךְ אֵלֵךְ וַאֲנַסֵּךְ נֵלֵךְ וּנְנַסֵּךְ. אֶשְׁתַּחֲוֶה אֵלֵךְ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה נֵלֵךְ וְנִשְׁתַּחֲוֶה. הַמַּדִּיחַ זֶה הָאוֹמֵר נֵלֵךְ וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה׃
Traduction
Le séducteur est un particulier qui dit qu’il y a une divinité dans tel endroit, qui mange, boit, fait tel bien ou tel mal, il sera condamné à mort. Il y a une différence entre le séducteur et les autres coupables; ceux-ci doivent être avertis par les témoins, lesquels ne se cachent pas pour assister au crime à l’insu du coupable; le séducteur fait exception, on lui aposte des témoins en cachette sans l’avertir. Voici comment on se conduit envers le séducteur: s’il s’adresse à deux personnes pour les séduire, ces 2 personnes témoins l’amènent au tribunal (qui jugera) et le lapideront. S’il s’adresse à une seule personne, comme elle ne peut pas le faire condamner seule, cette personne lui dira: ''Je connais d’autres individus qui voudront te suivre; il faut que tu leur parles''. Si le séducteur est assez adroit pour ne pas vouloir s’exposer à parler à plusieurs individus, la personne en question cherchera à l’amener dans un endroit où les témoins se tiennent en cachette. Alors la personne dira au séducteur: ''Répète-moi ce que tu m’as dit déjà à propos de la Divinité''. Si celui-ci le répète, la personne en question cherchera d’abord à l’en détourner, en lui disant: ''Comment veux-tu que nous abandonnions notre Dieu qui est au ciel, pour suivre des divinités qui ne sont que bois et pierres''? Si le séducteur se repent et change d’avis, on le laisse libre. Mais s’il insiste en disant qu’il faut absolument adopter cette divinité, les témoins qui se trouvent en cachette et qui entendent ses paroles l’amèneront au tribunal (qui jugera), puis le lapideront. Le séducteur dit: ''je servirai l’idole, ou: j’irai l’adorer'', ou ''allons l’adorer; ou: je lui sacrifierai; ou: j’irai lui sacrifier; ou: allons lui sacrifier; ou: je l’encenserai; ou: j’irai l’encenser; ou: allons l’encenser; ou: je lui ferai des libations; ou: j’irai lui faire libation; ou: allons lui faire libation; ou: je m’y prosternerai; ou: je vais me prosterner; ou: allons nous prosterner. Détourner une ville entière consiste à dire: allons et adorons les idoles (231)La Guemara sur ce est traduit au (Yebamot 16, 6)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' המסית זה ההדיוט. דוקא הדיוט שהסית מיתתו בסקילה אבל נביא שהסית מיתתו בחנק והמסית את ההדיוט. כלו' ליחיד ולאפוקי מסית את הרבים כגון מדיחי עיר הנדחת שמיתתן בחנק והאי כר''ש היא אבל רבנן פליגי וס''ל דבין הדיוט שהסית ובין נביא שהסית ובין שהסית את היחיד או את הרבים מיתתו בסקילה אלא אם הסית את רוב אנשי העיר נקרא מדיח ונ''מ דעד שיאמר בלשון רבים נלך ונעבוד כדקתני בסיפא:
מכמינין. לשון מארב:
והוא אומר לו יש לי חבירים. הניסת צריך שישיב יש לי חבירים רוצים בכך בא ואמור לי בפניהם:
אם היה ערום. המסית ואינו מדבר בפניהן כלומר שהוא אומר לניסת שאינו יכול לדבר בפניהם מפני יראת ב''ד:
ביחוד. כלומר אין איש עכשיו עמנו ויכול אתה לומר מה שאמרתי לי:
האומר אעבוד וכו'. כלומר בין שהסית בלשון יחיד או בלשון רבים ובכל א' מן העבודות מסית הוי ובסקילה:
המדיח. זה שאומר בלשון רבים:
הלכה: הַמֵּסִית זֶה הֶדְיוֹט כול'. הָא חָכָם לֹא. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מֵסִית אֵין זֶה חָכָם. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא נִיסֵּת אֵין זֶה חָכָם. כֵּיצַד עוֹשִׂין לְהַעֲרִים עָלָיו. מַכְמִינִין עָלָיו שְׁנֵי עֵדִים בַּבַּיִת הַפְּנִימִית וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַּבַּיִת הַחִיצוֹן וּמַדְלִיקִין אֶת הַנֵּר עַל גַּבָּיו כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְשׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ. שֶׁכֵּן עָשׂוּ לְבֶן סוֹטֵדָא בְּלוֹד וְהִכְמִינוּ עָלָיו שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים וְהֶבִיאוּהוּ לָבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ. וָכָה אַתְּ אָמַר הָכֵן. שַׁנְייָא הִיא דְּאָמַר. אֲנִי. וְאָמַר אוֹף הָכָא. אֲנִי. שֶׁלֹּא יַעֲרִים. וְיַעֲרִים. שֶׁלֹּא יֵלֵךְ וְיַסִּית עַצְמוֹ וְיַסִּית אֲחֵרִים עִמּוֹ.
Traduction
le séducteur fait exception, on lui aposte des témoins en cachette sans l’avertir. Voici comment on se conduit envers le séducteur: s’il s’adresse à deux personnes pour les séduire, ces 2 personnes témoins l’amènent au tribunal (qui jugera) et le lapideront. S’il s’adresse à une seule personne, comme elle ne peut pas le faire condamner seule, cette personne lui dira: ''Je connais d’autres individus qui voudront te suivre; il faut que tu leur parles''. Si le séducteur est assez adroit pour ne pas vouloir s’exposer à parler à plusieurs individus, la personne en question cherchera à l’amener dans un endroit où les témoins se tiennent en cachette.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא חכם לא. בתמיה ומאי שנא הדיוט דנקט:
מכיון שהוא מסית וכו'. כלומר אין ה''נ דאין חילוק ומתני' לישנא דהדיוט נקט מפני שעכשיו הוא הדיוט:
כיצד עושין לו וכו'. וגרסינן להא בפ' בתרא דיבמות הלכה ו':
וכא את אמר הכין. על מתני' דהתם קאי דקתני משיאין על פי בת קול ומעשה באחד וכו' שהיו שומעין את קולו אני איש פלוני בן פצוני מת והשיאו את אשתו והרי במסית עושין לו כדי שיהו רואין אותו ושומעין את קולו והכא את אומר הכן דבשומעין את קולו סגי:
שנייא היא. התם דאמר אני איש פלוני וכו' והלכך אין צריך שיראוהו ויכירוהו דבהכי סגי. ואמר אוף הכא אני. אף במסית ליסגי נמי באומר אני הוא שאומר לך דבר זה ואמאי צריך להערים עליו ולעשות כן שיראוהו דוקא:
שלא יערים. אלא טעמא אחרינא איכא במסית שהיו עושין כן שלא יערים לברוח:
ויערים. ומה בכך וקאמר שצריכין אנו לחוש לזה שלא יברח וילך ויסית עצמו עוד וגם אחרים עמו ועושין כך כדי לתפסו ולהביאו לב''ד:
הלכה: הַמְכַשֵּׁף הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה כול'. מְכַשֵּׁפָה֭ לֹ֥א תְחַיֶּֽה׃ אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה. אֶלָּא שֶׁלִּימְּדָתָךְ הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִפְּנֵי שֶׁרוֹב הַנָּשִׁים כַּשְׁפְּנִיּוֹת. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר. מְכַשֵּׁף בְּסְקִילָה. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי לִעֶזֶר. נֶאֱמַר כָּאן מְכַשֵּׁפָה֭ לֹ֥א תְחַיֶּֽה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אִם בְּהֵמָ֥ה אִם אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶה֑. מַה לֹ֣א יִחְיֶה֑ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בִּסְקִילָה אַף כָּאן בִּסְקִילָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. נֶאֱמַר כָּאן מְכַשֵּׁפָה֭ לֹ֥א תְחַיֶּֽה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לֹ֥א תְחַיֶּה֖ כָּל נְשָׁמָֽה. מַה לֹ֥א תְחַיֶּה֖ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִיתָה בַּחֶרֶב. אַף לֹ֥א תְחַיֶּה֖ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן מִיתָה בַּחֶרֶב. אָמַר רִבִּי עֲקִיבְה. מִן הַדָּבָר הַזֶּה אֲנִי מַכְרִיעוֹ. מוּטָּב שֶׁיְּלַמֵּד לֹ֥א תְחַיֶּה֖ מִלֹ֥א תְחַיֶּה֖ וְאַל יוֹכִיחַ לֹא יִחְיֶה. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה. נֶאֱמַר כָּאן מְכַשֵּׁפָה֭ לֹ֥א תְחַיֶּֽה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כָּל שֹׁכֵ֥ב עִם בְּהֵמָה֭ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ מַה מִיתַת הַנְּהֵמָה בִּסְקִילָה אַף כָּאן בִּסְקִילָה.
Traduction
Quoiqu’il soit dit (Ex 22, 17) : tu ne laisseras pas vivre de sorcière, la défense est aussi bien applicable à l’homme qu’à la femme; seulement, la Loi connaissant et nous enseignant les habitudes établit la règle en parlant des femmes, chez lesquelles la sorcellerie est plus fréquente que chez les hommes. R. Eléazar dit : la peine de mort appliquée en ce cas est celle de la lapidation; il a pour motif l’analogie entre le verset précité et cet autre (ibid. 19, 13) : ni animal ni homme ne vivra là; or, comme dans ce dernier verset la pénalité prévue est celle de la lapidation, la même sera applicable au crime de sorcellerie. Les autres docteurs n’adoptent pas l’avis de R. Eléazar, se basant sur l’analogie entre la défense ''de laisser vivre une sorcière'', et cet autre verset (Dt 20, 16) : tu ne laisseras vivre aucune âme, etc.; or, comme on sait -par (Jos 11,14)-qu’en ce dernier cas la peine de mort a été appliquée en passant les hommes au fil de l’épée, de même le crime de sorcellerie sera puni par la décapitation. Je préfère, dit R. aqiba, avoir recours à cette seconde analogie, dont les termes sont formellement comparables à la première. Quant à R. Juda, il invoque la raison suivante, tirée de la juxtaposition des versets : après le verset qui défend de ''laisser vivre une sorcière'', il est dit (Ex 22, 18) : Celui qui cohabite avec un animal sera mis à mort; on en conclut que, comme l’animal sera mis à mort par la lapidation, le sorcier le sera aussi.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אלא שלימדתך התורה דרך ארץ. וכתבה מה שהוא יותר מצוי מפני שרוב הנשים כשפניות לפיכך נקטה בלשון נקיבה:
מה לא יחיה שנאמר להלן בסקילה. דכתיב כי סקל יסקל:
מ''ט דרבנין. דפליגי עליה בברייתא:
להלן מיתה בחרב. שכן מצינו ביהושע דכתי' רק את כל האדם הכה לפי חרב וגו' לא השאירו כל נשמה:
מ''ט דר' יהודה. כלומר דשמענו לר' יהודה שהביא טעם אחר מן המקרא:
ונאמר להלן. בקרא דבתריה כתיב כל שוכב עם בהמה וגו' סמכו ענין לו להקיש מיתת המכשף למיתת שוכב עם הבהמה:
מֵסִית אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן גָּבוֹהַּ וְהַמֵּדִיחַ אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן נָמוּךְ. מֵסִית שֶׁאָמַר בְּלָשׁוֹן נָמוּךְ נַעֲשֶׂה מֵדִיחַ. וּמֵדִיחַ שֶׁאָמַר בְּלָשׁוֹן גָּבוֹהַּ נַעֲשֶׂה מֵסִית. מֵסִית אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ וּמֵּדִיחַ אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן הֶדְיוֹט. מֵסִית שֶׁאָמַר בְּלָשׁוֹן הֶדְיוֹט נַעֲשֶׂה מֵדִיחַ. וּמֵדִיחַ שֶׁאָמַר בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׂ נַעֲשֶׂה מֵסִית.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
בלשון גבוה. כלומר בהעזה ובאריכות דברים כדתנן במתני' שמשיב כך הוא חובותינו כך הוא יפה לנו:
בלשון נמוך. כדתנן נלך ונעבוד ובהכי סגי ונקרא מדיח:
נעשה מדיח. כלומר דין מדיח לו אם אמר לרבים:
מסית אומר בלשון הקדש וכו'. כלומר דדריש מדמצינו דבראש הפרשה כי יסיתך כתיב והדר קאמר כי בקש להדיחך וגו' ופעם קוראו מסית ופעם קוראו מדיח ומפרש דהיינו הך אלא דמסית על שם דיבורו נקרא שהסית בלשון הקדש והסתה לשון הטעה הוא ואם אמר בכל לשון ודאי חייב הוא כדכתיב להדיחך דלשון הדחה בכל לשון שמדיח משמע:
Sanhedrine
Daf 41a
דִּלֹמָא. רִבִּי לִעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרִבִּי עֲקִיבָה עֲלוֹן לְמִסְחֵי בְהָדֵין דֵּימוֹסִין דְּטִיבֵּרִיָּא. חַמְתּוֹן חַד מִינַיי. אָמַר מַה דָמַר וּתְפַשִּׂיתּוֹן כִּיפָּה. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַה יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה. חֲמִי מַה דְאַתְּ עֲבַד. מִי נְפַק אָהֵן מִינַייָא אֲמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַה דָמַר וְתָפַשׂ יָתֵיהּ תִּרְעָה. וַהֲוָה כָּל מָאן דַּעֲלֵיל הֲוָה יְהִיב לֵיהּ חַד מַרְתּוּקָה וְכָל מָאן דִּנְפַק הֲוָה יְהִיב לֵיהּ בִּנְתִּיקָא. אֲמַר לוֹן. שָׁרוֹן מַה דַעֲבַדְתּוֹן. 41a אָֽמְרִין לֵיהּ. שָׁרִי וַאֲנָן שָׁרֵיי. שָׁרוֹן אִילֵּין וְאִילֵּין. מִן דִּנְפַקּוֹן אֲמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְהַהוּא מִינַייָה. הָא מַה דְאַתְּ חֲכַם. אֲמַר נִיחוֹת לְיַמָּא. מִן דְּנַחְתִּין לְיַמָּא אֲמַר הַהוּא מִינַייָא מַה דַאֲמַר וְאִיתְבְּזַע יַמָּא. אֲמַר לוֹן. וְלָא כֵן עֲבַד מֹשֶׁה רַבְּכוֹן בְּיַמָּא. אָֽמְרִין לֵיהּ. לֵית אַתְּ מוֹדֶה לוֹן דַּהֲלִיךְ מֹשֶׁה רַבָּן בְּגַוֵיהּ. אֲמַר לוֹן. אִין. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וַהֲלִיךְ בְּגַוֵּיהּ. הָלַךְ בְּגַוֵּיהּ. גְּזַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל שָׂרָהּ דְיַמָּא וּבְלָעֵיהּ.
Traduction
Un jour, R. Eléazar, R. Josué et R. aqiba se rendirent aux bains publics dhmosiai de Tibériade; ils aperçurent un Min (ici, magicien), qui, ayant énoncé une parole magique les retint prisonniers sous la voûte du bain. -Vois, dit R. Eléazar à R. Josué, ce qui te reste à faire (pour nous tirer de là). Celui-ci, à la sortie du magicien, prononça à son tour des paroles, en sorte que la porte de sortie retint le magicien. Chaque entrant le frappait d’un coup (au cœur), et chaque sortant le frappait au dos. Le magicien les pria de délier le lien qui le retenait. -Délie d’abord, lui dirent-ils, ce que tu as fait à notre égard, et nous ferons de même. Puis, ils se délièrent réciproquement. Lorsqu’ils sortirent, R. Josué dit au magicien: si c’est là tout ce que tu sais faire, tu le tiens de nous. -Allons à la mer, répliqua-t-il, et vous verrez. Arrivé-là, le magicien prononça une formule, et la mer se fendit. -N’est-ce pas ainsi, dit-il, qu’agit votre maître Moïse à la mer rouge? -Oui, dirent les rabbins; mais tu reconnais bien que Moïse passa au travers. -Certes, répondit le magicien, et il s’engagea sur le fond de la mer. Aussitôt R. Josué ordonna à l’ange préposé aux flots d’engloutir l’hérétique, ce qui fut réalisé.
Pnei Moshe non traduit
דילמא. מעשה בר''א ור' יהושע ור''ע שנכנסו לרחוץ במרחץ של טבריא ואיידי דאיירי בכישוף מייתי להאי עובדא:
חמתון חד מיניי. ראה אותם מין ומכשף אחד ואמר מה שאמר בכישוף ותפשה אותם כיפה של מרחץ ולא היו יכולים לזוז ממקומן:
מה. זה יהושע עכשיו ראה מה שתעשה:
מי נפק. כשרצה לצאת זה המין מן המרחץ אמר ר' יהושע איזה דבר מה שאמר ותפסו שער המרחץ להמין עד שנאחז ונדבק בו ומחמת זה כל מי שהיה נכנס לתוך המרחץ נתן לו מכה באגרוף מלפניו על לבו וכל מי שיצא נתן לו מכה ודחיפה מאחוריו וביקש המין מהם שיתירו לאותו הדבר שעשו לו ואמרו לו התר את שלך בתחלה מה שעשית לנו ונתיר גם אנחנו והתירו זה לזה:
הא מה דאת חכם. הרי זה הכל מה שאתה יודע וכבר קבלת את שלך מידינו:
ניחות. נרד לים ותראו מה בכחי לעשות וירדו ואמר המין איזה דבר של כישוף ונקרע הים לפניו ואמר הרי שעשיתי מה שעשה משה רבכם ואמרו לו אין אתה מודה לנו שהלך משה רבינו בתוך הים ביבשה אף אתה עשה כן והלך וגזר רבי יהושע על שרו של ים ובלעו:
דִּלֹמָא. רִבִּי לִעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל סְלָקוּן לְרוֹמֵי. עָלוּן לְחַד אֲתַר וְאַשְׁכְּחוֹן מֵיינוּקִיָּא עָֽבְדִין גַּבְשׁוּשִׁין וְאָֽמְרִין הָכֵין. בְּנֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל עָֽבְדִין וְאָֽמְרִין. הָהֵן תְּרוּמָה וְהָהֵן מַעֲשֵׂר. אָֽמְרִין מִסְתַּבְּרָא דְאִית הָכָא יְהוּדָאִין. עָלוּן לְחַד אֲתַר וְאִקַּבְּלוּן בְּחַד כיי. יְתָבוּן לְמֵיכַל וַהֲוָה כָל תַּבְשִׁיל דַּהֲוָה עֲלִיל קוֹמֵיהוֹן אִי לָא הֲווֹן מַעֲלִין לֵיהּ בְּחַד קָיטוֹן לָא הֲוָה מַייתֵי לֵיהּ קוֹמֵיהוֹן. וְחָשׁוּן דִּילְמָא דְּאִינּוּן אָֽכְלִין זִבְחֵי מֵתִים. אָֽמְרִין לֵיהּ. מָה עִסִקָּךְ דְּכָל תַּבְשִׁיל דְּאַתְּ מַייתֵי קוֹמֵינָן אִין לֵית אַתְּ מְעַייֵל לָהֵן קָיטוֹנָא לֵית אַתַּ מַייתֵי לָן קוֹמֵינָן. אֲמַר לוֹן. חַד אַבָּא גְבַר סָב אִית לִי וּגְזַר עַל נַפְשֵׁיהּ דְּלָא נְפַק מִן הָדָא קָיְטוֹנָא כְּלוּם עַד דְּיֵייחְמֵי לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אָֽמְרִין לֵיהּ. עוֹל וֶאֱמוֹר לֵיהּ. פּוּק הָכָא לְגַבֵּיהוֹן דְּאִינּוּן הָכָא. נְפַק לְגַבּוֹן. אָֽמְרִין לֵיהּ. מָה עִיסְקָךְ. אֲמַר לוֹן. צְלוֹן עַל בְּרִי דְלָא מוֹלִיד. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַה יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה. חֲמִי מַה דְאַתְּ עֲבִיד. אֲמַר לוֹן. אַייתוֹן לִי זֶרַע דְּכִיתָּן. וְאַייְתוֹן לֵיהּ זֶרַע דְּכִיתָּן. אִיתְחֲמֵי לֵיהּ זְרְע לֵיהּ עַל גַּבֵּי טַבֻּלָה. אִיתְחֲמֵי מַרְבֵּץ לֵיהּ. אִיתְחֲמֵי דִסְלִקַת. אִיתְחֲמֵי מְתְלָשׁ בָּהּ. עַד דַאֲסַק חָדָא אִיתָא בְקַלְעִיתָא דְשְׂעָרָה. אֲמַר לָהּ. שְׁרֵי מַה דַעֲבִדְתִּין. אָֽמְרָה לֵיהּ. לִי נָא שֵׁרְייָה. אֲמַר לָהּ. דִּלָא כֵן אֲנָא מְפַרְסֵם לִיךְ. אָֽמְרָה לֵיהּ. לִי נָא יָֽכְלָה דְּאִינּוּן מְטַלְּקִין בְּיָמָא. וּגְזַר יְהוֹשֻׁעַ עַל שַׂרְיָא דְיָמָא וּפָלָטוֹן. וְצָלוּן עֲלוֹי וְזָכָה לְמוּקְמֵי לְרִבִּי יוּדָה בֶּן בַּתִירָה. אָֽמְרוּ. אִילּוּ לֹא עָלִינוּ לְכָאן אֶלָּא לְהַעֲמִיד הַצַּדִּיק הַזֶּה דַּיֵּינוּ.
Traduction
Un jour les mêmes se rendirent à Rome, et s’arrêtèrent dans une localité où ils virent des enfants s’amuser à entasser du sable, en disant: c’est ainsi que l’on agit en Palestine, en assignant telle partie à l’oblation sacerdotale et telle autre à la dîme pour les Lévites. -Il semble, dirent les Rabbins, qu’il y ait ici des Juifs. Arrivés dans une localité, ils reçurent l’hospitalité d’un des habitants. Lorsqu’ils s’assirent à table pour le repas, ils remarquèrent que chaque plat servi était un préalable transporté dans une petite salle; éprouvant la crainte de manger des parties de sacrifice, offerts aux idoles (ou servant à de la magie), ils dirent au maître: -dans quel but fais-tu d’abord transporter dans une petite salle distincte chaque mets que tu nous sers? -J’agis ainsi, répondit-il, par respect pour mon vieux père, qui a fait vœu de ne jamais sortir de sa chambre, jusqu’à ce qu’il ait vu des savants d’Israël. -Va donc auprès de lui, répliquèrent-ils, et prie-le de venir chez les savants qui sont ici. Le vieillard se présenta. -Qu’as-tu, lui dirent-ils? -Je demande aux sages, répondit-il, de prier Dieu en faveur de mon fils qui n’a pas d’enfant. R. Eléazar s’adressant alors à son compagnon Josué lui dit: -Vois, Josué b. Hanania, ce que tu dois faire. Il dit aux assistants de lui apporter de la semence de lin. Lorsqu’elle lui fut apportée, on le vit la semer sur la table (tabula), puis la répandre, la laisser se développer, enfin l’arracher, jusqu’à ce qu’il tira de là une femme par les cheveux (laquelle, par ses sortilèges, avait suscité la stérilité de la maîtresse de maison). -Défais le lien que tu as noué, lui dit le rabbi. Elle s’y refusa. -Si tu n’obéis pas, dit-il, je te dénonce. -Je n’ai pas le pouvoir de délier, dit-elle, car le nœud de ce sortilège gît au fond de la mer. R. Josué ordonna alors à l’ange de la mer de rejeter le lien: ce qui arriva. Après que le sort fut conjuré, des rabbins prièrent en faveur du maître, qui eut le bonheur d’avoir un fils appelé R. Juda b. Bethera. Ils dirent alors: si nous ne sommes arrivés là que pour susciter la naissance de ce juste, cela nous suffit.
Pnei Moshe non traduit
מיינוקא עבדין גבשושין. תינוקות עושין גבשושית של עפר ואומרין כך היו עושין בארץ ישראל להפריש זה לתרומה וזה למעשר והכירו שיהודים דרים שם ונכנסו לעיר ונתקבלו אצל אדם אחד לביתו וכשישבו לאכול ראו שכל תבשיל ותבשיל שהיו מכניסין להם היו מעלין אותו בתחלה לתוך חדר קטן אחד ואח''כ היו משימין לפניהם והיו חוששין שמא דבר מינות נזרקה בהן וכעין שעושין לפני ע''ז על דרך העורכים לגד שלחן ושאלו להבעל הבית מה עסק לזה ומפני מה הם עושים כך והשיב שעושה כן לכבוד אביו הזקן אשר יושב תמיד שם ומפני שנדר וקיבל על עצמו שלא לצאת מתוך חדר הקטן הזה עד אם יבאו חכמי ישראל לכאן ויראה להציע דבריו לפניהם ויגלה דעתו להם ואמרו להבעל הבית לך ואמור לו שיצא עכשיו מן החדר ויבא לפני חכמי ישראל אשר המה באו לכאן:
מה עיסקך. שאתה סגור בתוך החדר והשיב להם שקיבל עליו זה בשביל שמצטער על בנו שאינו מוליד ומבקש אני מכבוד החכמים שיתפללו על בני על דבר הזה:
אייתון. הביאו לפני זרע פשתן ונטל ופיזרן על השלחן ונתראה להם שהוא נזרע וצומחן ועלה וגדל ונתראה להם שהוא תולשן עד שהעלה אשה אחת עם קליעת שערה והיא המכשפה אשר עשתה להן הכישוף הזה שלא יולידו ואמר ליה ר' יהושע תתיר מיד מה שעשית והשיבה איני מתיר הכישוף ואמר לה אם לא תתיר יפרסם לכל מה מעשיה ומי היא בשמה ואמרה שאין יכולת בידה להתיר מפני שהשליכה קשר הכישוף לתוך הים וגזר ר' יהושע על שרו של ים ופלטן ואחר כך התפללו עליו וזכו להעמיד לר' יהודה הוא הנקרא ר''י בן בתירא:
אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה. יְכִיל אֲנָא נְסִיב קַרְייָן וַאֲבַטִּיחִין וַעֲבִיד לוֹן אַייְלִין טַבִּין וְהִידְנוֹן עֲבִידִין אַייְלִין וְטַבִּין. אֲמַר רִבִּי יַנַּאי. מְהַלֵּךְ הֲוִינָא בְּהָדָא אִסְרָטָא דְצִיפּוֹרִי וַחֲזִית חַד מִינַיי נְסִיב חַד צְרִיר וּזְרַק לֵיהּ לְרוּמָא וַהֲוָה נְחַת וּמִתְעֲבֵּד עֶגֶל. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא. אִם מִתְכַּנְּסִין הֵן כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֵינָן יְכוּלִין לִבְרָאוֹת יְתוּשׁ אֶחָד וְלִזְרוֹק בּוֹ נְשָׁמָה. נֵימַר. לָא נָֽסְבָה הוּא מִינַייָא חַד צְרוֹר וּזְרָקֵיהּ לְרוּמָא וּנְחַת וּמִתְעֲבֵּד חַד עֶגֶל. אֶלָּא לְסָרֵיהּ קָרָא וְגָנַב לֵיהּ עֶגֶל מִן בָּקוֹרָתָא וְאַייתֵי לֵיהּ.
Traduction
– R. Josué b. Hanania dit (233)Voir la biographie de ce rabbin dans le supplément au Maguid, an 8, col. 42.: je puis prendre des courges et des melons (234)'''''' Zucche e peponi '''', traduit Lattes dans ses Giunte al lessico Talmudico.'', et en faire des boucs ou des cerfs, qui à leur tour se reproduiront. R. Yanaï dit: je marchais dans une rue (strata) de Sephoris, et je vis quelqu’un prendre une pierre et la jeter en l’air; cet objet retombé à terre était devenu un veau. -Mais, R. Eléazar n’a-t-il pas dit au nom de R. Yossé b. Zimra (235)Voir Midrash Rabba sur (Gn 39)., si tous les habitants de la terre se réunissaient, ils ne pourraient pas créer une mouche et lui donner un souffle de vie? - On peut donc affirmer que le magicien n’a rien fait de tel; mais il a dû appeler son domestique, qui a volé pour lui un veau du troupeau, et l’a substitué à la pierre tombée.
Pnei Moshe non traduit
יכיל אנא. ליקח קישואין ואבטיחין ולעשותן לאילים ולצבאות השדה וכן יחזרו להוליד עוד איילים וצבאים:
איסרטא. בשוק של ציפורי וראיתי מין אחד שנוטל צרור אחד וזורקו כלפי מעלה ונעשה עגל אחד:
ולא כן וכו'. שאינם יכולין לברוא שום בריה אלא שנאמר ודאי לא עשה כן המין הזה ושקר הוא בימינו שמתפאר בעצמו להראות נפלאות אבל באמת כך הוא הדבר שקורא לעבדו וגונב לו עגל א' מתוך העדר ומביא לו ואומר שבכישוף עשאו:
לסריה. דוגמתו גברא סרייא בפ' השוכר את הפועלים:
אָמַר רִבִּי חִינְנָא בֵּירִבִּי חֲנַנְיָה. מְטַייֵל הֲוִינָא בְּאִילֵּין גּוּפְתָּא דְצִיפּוֹרִין וַחֲמִית חַד מִינַיי נְסִיב חָדָא גּוּלְגְּלָא וּזְרָקָהּ לְרוּמָא וָהִיא נַחְתָּא וּמִתְעֲבְּדָא עֶגֶל. אֲתִית וַאֲמָרִית לְאַבָּא. אֲמַר לִי. אִין אָֽכְלֵית מִינָּהּ מַעֲשֶׂה הוּא. וְאִילֹא אֲחִיזַת עֵינַיִם הוּא.
Traduction
R. Hinéna b. R. Hanina dit s’être promené sur le rivage de Sephoris et avoir vu quelqu’un jeter un crâne en l’air, qui retombé fut métamorphosé en veau. Il vint raconter le fait à son père, qui dit: en manger est un fait coupable; sinon, c’est un fait équivalent à celui de fermer l’œil (236
Pnei Moshe non traduit
גופתא. אגפי הים ושפתו:
אין אכלת. אם אכלת ממנו תאמין שמעשה הוא ואם לאו אינו אלא אחיזת עינים:
אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פַּרְשִׁיּוֹת הָיָה רִבִּי לִיעֶזֶר דּוֹרֵשׁ בְּפָרָשַׁת מְכַשֵּׁפָה וּמִכּוּלָּם לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים. שְׁנַיִם לוֹקְטִין קִישּׁוּאִין אֶחָד לוֹקֵט פָּטוּר וְאֶחָד לוֹקֵט חַייָב. הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַייָב וְהָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר. אָמַר רִבִּי דָּרוֹסָא. תְּשַׁע מֵאוֹת פַּרְשִׁיּוֹת הָיוּ. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְחִיּוּב וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִפְטוֹר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְחִיּוּב שֶׁהוּא פְטוֹר.
Traduction
). R. Josué b. Hanina dit que R. Eliézer pouvait citer jusqu’à 300 halakhot (237)''M. Derenbourg, Essai, etc., p. 223, ajoute: '''' 300 est souvent un chiffre indéfini chez les docteurs ''''.'' à l’occasion du commandement relatif à la sorcière, et de toutes je n’en ai retenu que deux: De deux personnes qui cueillent des courges, l’une est coupable, non l’autre; la première seule fait un acte, la seconde est celle qui ferme seulement les yeux. R. Drossa dit qu’il y a 900 enseignements à ce sujet, savoir 300 cas coupables, 300 cas sans pénalité, et 300 cas de culpabilité en principe, sans entraîner en fait une pénalité (comme de fermer les yeux).
Pnei Moshe non traduit
שלש מאות לחיוב. שהעושה אותן נתחייב מיתה:
לפטור. שהוא פטור ומותר. לחיוב שהוא פטור. שהוא פטור ממיתה אבל אסור לכתחילה לעשותן כדין אחיזת עינים שהוא פטור אבל אסור:
הדרן עלך ארבע מיתות
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source