Sanhedrine
Daf 31a
משנה: מִצְוַת הַנִּשְׂרָפִין הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל עַד אַרְכּוּבּוֹתָיו וְנוֹתְנִין סוּדָרִין קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ עַד שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הוּא אִם מֵת בְּיָדָם לֹא הָיוּ מְקַייְמִין בּוֹ מִצְוַת שְׂרֵפָה אֶלָּא פּוֹתְחִין אֶת פִּיו בִּצְבַת שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק מַעֲשֶׂה בְּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה וְהִקִּיפוּהָ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וּשְׂרָפוּהָ. אָֽמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֵית דִּין שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּקִי׃
Traduction
Celui qui est condamné à être brûlé est enfoncé dans la terre molle (184)Littéral.: fumier. jusqu’aux genoux (pour qu’il ne puisse pas bouger); on lui entoure le cou avec un drap dur, lequel drap dur est enveloppé dans un drap mou (pour ne pas blesser le cou), puis deux personnes tirent les deux bouts de ce drap, l’une d’un côté, et l’autre de l’autre, pour que le condamné soit forcé d’ouvrir la bouche; ensuite, on allume un fil (de métal) qu’on lui verse dans la bouche, et ce fil entre alors dans l’intestin et le brûle. R. Juda n’approuve pas cette méthode, car le condamné pourrait mourir avant d’être brûlé: il veut donc qu’on lui ouvre par force la bouche pour y verser le métal. R. Eléazar b. Zadoq cite comme précédent le fait de la fille d’un cohen, mariée, condamnée à être brûlée pour adultère; elle fut exécutée par une méthode plus simple, en allumant autour d’elle (185)Ou: on l'entoura de sarments que l'on alluma. du bois. On lui répondit que ce tribunal n’était pas bien instruit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' היו משקעין אותו. שלא יתהפך אנה ואנה ותפול הפתילה על בשרו:
קשה לתוך הרכה. קשה מבפנים לחנוק ורכה מבחוץ להגן על בשרו בשעת חנקו כדמפרש בגמרא שאם בקשה לחוד ימות בשעת חניקה:
את הפתילה. פתילה של אבר ומתיך לתוך פיו:
וחומרת. מלשון חמרמרו מעי כווצת. ושריפת נשמה וגוף קיים ילפינן שריפה שריפה ימבני אהרן שנאמר בהו יבכו את השריפה ולא נשרפו גופתם דוישאו בכותנותם כתיב והכא נמי מתקיימת מצות שריפה אע''פ שאינו נשרף אלא בני מעיו בלבד והכי עדיף טפי דכתיב ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה:
אף הוא אם מת בידם. כלומר אם מת בידם על ידי חניקתם קודם זריקת הפתילה לא היו מקיימים מצות שריפה לפיכך לא היו חונקין אותו אלא פותחין את פיו בצבת ואין הלכה כר' יהודה:
מפני שלא היה ב''ד שבאותו שעה בקי. צדוקין היו שאין להם ג''ש אלא קרא כמשמעו:
מתני' ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה. שלא לנוולו אם היו חונקין אותו בקשה לבד:
הלכה: מִצְוַת הַנִּשְׂרָפִין כול'. וְיִתֵּן קָשָׁה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָמַר. שֶׁלֹּא יָמוּת. שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסָּתַם חִזְקִיָּהוּ אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן בְּמָנִים דַּקִּים סְתָמָן.
Traduction
Pourquoi ne pas lui serrer directement le cou par un drap dur? On craignait qu’il meure par cette compression (au lieu de périr par l’effet du feu); or, on trouve que lorsque le roi Ezéchias boucha la source des eaux supérieures du Guihon, il fit clore l’échappement par des étoffes douces (résistant mieux à l’impétuosité de l’eau que le drap dur).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ויתן קשה בפני עצמו. ולמה הוצרכו לכורכו בתוך סודר הרכה:
אמרי שלא ימות. מחמת הקשה בשעת החניקה ולא יקיימו מצות שריפה:
שכן מצינו. סמך לדבר שכשסתם חזקיהו מימי גיחון העליון כדאמר בפ' מקום שנהגו לא היה סותם בדבר קשה וחזק בתחלה שאין הקשה יכול לעמוד נגד הקשה והמים החזקים אלא סתמן במנים דקין וה''נ כורכין לתוך הרכה שהוא מגין על הקשה שלא יתגבר החניקה וימות תחת ידם:
רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּפְתִילָה שֶׁלְּבַעַץ הִיא מַתְנִיתָא. מָהוּ בִּפְתִילָה שֶׁלְּבַעַץ. רָבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אֵבֵר וְקַסִּיטיטרִיּוֹן מְעוּרָבִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַתְיָא כְמָאן דָּמַר. מַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. יוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. בִּפְתִילָה שֶׁלְּנֶפְט הִיא מַתְנִיתָא.
Traduction
– Quant au ''fil'', selon R. Qrispa au nom de R. Yohanan, c’est un fil de zinc que la Mishna a en vue. Ce fil, selon les rabbins de Césarée, est un composé de plomb et zinc mêlés. R. Yossé b. Aboun dit: ceci explique bien les termes de la Mishna, disant que ''l’on allume le fil qu’on lui verse dans la bouche''. Mais les paroles suivantes de la Mishna, ''et ceci entre dans l’intestin, et le brûle'', sont mieux explicables s’il s’agit d’un fil de naphte.
Pnei Moshe non traduit
בפתילה של בעץ. בדיל:
מהו בפתילה של בעץ. הרי אין הבדיל לבדו ניתך מהר כל כך:
אבר וקסטיטרון אבר עם הבדיל מעורבין יחד. את הבדיל ואת העופרת. תרגום ירושלמי ית קסטרא וית אברא:
אתיא כמאן דאמר. לאו מ''ד ממש דלא מצינו דפליגי בה ומתני' לתרוייהו קתני אלא כלומר להא דאמר במתני' מדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו שפיר אתיא האי פירושא דפתילה של אברי היתה דשייכא בה זריקה אבל למאי דאמר ומסיים יורדת לתוך מעיו היה לנו לפרש דמתני' בפתילה של נפט מיירי דשייכא שפיר יורדת לתוך מעיו דאלו פתילה של אבר אינה יורדת מהר למטה כל כך ושורפת חכו וגרונו בתחלה:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. כָּל מִיתָה שֶׁהִיא לְמַטָּה מִמִּיתַת אָבִיהָ בִשְׂרֵיפָה. כְּשֶׁהִיא אֶצֶל אָבִיהָ עִם אָבִיהָ בִשְׂרֵיפָה וְעִם חָמִיהָ בִסְקִילָה. אֶת אָבִ֨יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. עִם אָבִיהָ בִשְׂרֵיפָה עִם חָמִיהָ בִסְקִילָה. הִיא בִשְׂרֵיפָה וְאֵין בּוֹעֲלָהּ בִּשְׂרֵיפָה. הִיא בִשְׂרֵיפָה וְאֵין זוֹמְמֶיהָ בִּשְׂרֵיפָה. כְּיוֹצֵא בָהֶם בִּשְׂרֵיפָה הִיא וָהֵן בִּשְׂרֵיפָה. כְּיוֹצֵא בָהֶן בִּסְקִילָה הִיא וָהֵן בִּסְקִילָה. כְּיוֹצֵא בָהֶן בְּחֶנֶק הֵן בִּשְׂרֵיפָה וְהוּא 31a בְּחֶנֶק.
Traduction
R. Abahou dit, au nom de R. Yossé b. Hanina: toute fille dont la culpabilité entraîne une peine de mort d’un degré inférieur à celui qu’elle subirait chez son père, savoir une fille de Cohen qui, en se conduisant mal chez son père, est passible de la peine de mort, est passible au dehors de la peine de la strangulation; donc, le même crime commis par elle chez son père est passible de la peine du feu, et commis chez la belle-mère (après le mariage), il est passible de la lapidation. Ainsi, de ce qu’il est dit (Lv 21, 9): C’est son père qu’elle profane, elle sera brûlée dans le feu; R. Eliézer conclut que cette fille coupable chez son père est condamnée à être brûlée; et chez sa belle-mère, elle est condamnée à être lapidée. Aux témoins convaincus de faux (qui ayant calomnié cette fille, sont passibles de la même pénalité), ainsi qu’à son complice, on applique cette peine si elle est commune aux deux criminels, savoir: si tous deux subiraient la peine du feu, elle leur est applicable aussi, et si tous deux devaient subir la peine de la lapidation, elle leur serait appliquée aussi; enfin, si tout deux devaient subir la strangulation, elle serait applicable aussi aux faux témoins et aux complices.
Pnei Moshe non traduit
כל מיתה שהיא למטה ממיתת אביה בשריפה. את אביה קא דריש ואליבא דרבנן דקסברי נשואה יצאת לשריפה ולא ארוסה וה''ק כל שהיא למטה ממיתת אביה וכלומר אם היתה בת ישראל ודין מיתתה היא למטה ממה שהיתה אם זינתה עם אביה דאז היה דינה בשריפה ועכשיו למטה היא דאינה אלא בחנק בהא הוא דבת כהן בשריפה וממילא שמעינן דבת כהן הנשואה היא שדינה בשריפה:
כשהיא אצל אביה. וכלומר אבל אם היא ארוסה ועדיין אצל אביה היא לא נשתנית מיתתה מבת ישראל אלא דינה כמוה דעם אביה זינתה בשריפה היא ואם עם חמיה זינתה בסקילה כדין שאר בת ישראל דבתו בשריפה וכלתו בסקילה:
את אביה וכו'. וכלומר דכן מצינו שדרש ר' אלעזר הכי וכדאמרן דלמעט ארוסה בת כהן משריפה אלא דינה כשאר בת ישראל עם אביה בשריפה ועם חמיה בסקולה:
היא. למעוטי בועלה וזוממיה הוא דאתא דלא בועלה ולא זוממיה בשריפה אלא בחנק:
כיוצא בהן בשריפה. תוספתא היא בסוף מכלתין ואהעדים זוממין קאי וה''ג שם כל הזוממין ובועלין מקדימין לאותו מיתה אם לסקילה סקילה אם לשריפה שריפה בד''א שהוא כיוצא בהן באותה מיתה כיוצא בהן בסקילה הוא והן בסקילה כיוצא בהן בשריפה הוא והן בשריפה כיוצא בהן בחנק היא בשריפה והן בחנק. ובסוף מכילתין הכא גריס כיוצא בהן בחנק הוא והן בחנק כלומר דוקא במקום שהבועל הוא כיוצא בהן באותו מיתה שהיא נתחייבה נתחייב גם הוא אם לסקילה אם לשריפה בכה''ג גם העדים זוממין מקדימין לאותה מיתה אבל אם הוא כיוצא בו שהבועל בחנק ואינו באותו מית' שהיא נתחייבה כגון בת כהן גם הזוממין מקדימין למיתתו ולא למיתתה והוא בשריפה והן בחנק. ולגי' הש''ס דסוף מכלתין הוא והן בחנק אבועל ואעדים זוממין קאי וכן צריך לגרוס גם כאן:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. רַבָּנִין דָּֽרְשִׁין. אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת בִּכְלָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ בִסְקִילָה. יָֽצְאוּ לִידּוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּשְׂרֵיפָה. לֹא דַייֶךָ שֶׁאַתְּ מוֹצִיאָהּ לִידוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּשְׂרֵיפָה אֶלָּא שֶׁאַתְּ מוֹצִיאָן לָדוּן בַּקַּלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בַּחֲנִיקָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ. נָבִיא הַשֶּׁקֶר בִּכְלָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ בִשְׂרֵיפָה. יָֽצְאוּ לִידּוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּסְקִילָה. לֹא דַייֶךָ שֶׁאַתְּ מוֹצִיאָן לִידוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּסְקִילָה אֶלָּא שֶׁאַתְּ רוֹצֶה לְהוֹצִיאָן לָדוּן בַּקַּלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בַּהֲרִיגָה.
Traduction
R. Abahou dit au nom de R. Yossé b. Hanina (pourquoi il y a discussion sur le point de savoir quelle mort est plus grave, par strangulation ou par décapitation): les autres docteurs font remarquer à leur interlocuteur (qui prétend que la strangulation est plus grave) que les habitants d’une ville entièrement livrée à l’idolâtrie, passibles selon la loi (Dt 13, 16) de la décapitation devraient, comme tous les autres idolâtres, être lapidés; et en admettant, pour la totalité d’une telle ville, un allégement de peine, celle-ci devrait être réduite à la combustion? Comment se fait-il que l’on ne se soit pas contenté de leur appliquer une peine amoindrie, ou celle du feu; pourquoi ne pas encore l’alléger en leur appliquant la strangulation? (Ceci prouve que la décapitation, au contraire, est plus grave). Par contre R. Simon leur réplique par ce raisonnement: le faux prophète, qui rentre dans la règle des idolâtres (ibid., 2-3), mériterait d’être brûlé comme tel; et en admettant pour lui un allégement de peine, celle-ci devrait être réduite à la lapidation; comment donc se fait-il qu’au lieu de cela il soit condamné à la strangulation (preuve que cette dernière pénalité est plus grave).
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטַאי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ מַחֲלִף. רַבָּנִין דָּֽרְשִׁין. נָבִיא הַשֶּׁקֶר בִּכְלָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה בִסְקִילָה. יָצָא לִידוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּשְׂרֵיפָה. לֹא דַייֶךָ שֶׁאַתְּ מוֹצִיאוֹ בִשְׂרֵיפָה אֶלָּא שֶׁאַתְּ מוֹצִיאוֹ לִידוֹן בַּקַּלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בַּחֲנִיקָה.
Traduction
Selon R. Samuel b. Sissartaï, il faut intervertir l’ordre présenté pour les raisonnements et attribuer aux uns les arguments des autres. Ainsi les docteurs observent que le faux prophète, comme tout autre idolâtre méritait la lapidation, et il eût été juste de le condamner à une pénalité moins grave, savoir à être brûlé; en le condamnant donc à la strangulation, la Loi indique bien de lui appliquer la peine de mort la moins grave de toutes (car la décapitation serait plus grave).
Pnei Moshe non traduit
רבנן דרשי וכו'. טעמייהו בפלוגתא דחנק חמור או סייף חמור מפרש והכי קאמרי רבנן לר''ש לדידך דסבירא לך דחנק חמור מסייף א''כ קשה באנשי עיר הנדחת דאמרה תורה מיתתן בסייף כדכתיב הכה תכה את יושבי העיר ההוא לפי חרב ואמאי הרי הן ככל עובדי עכו''ם שדינן בסקילה:
יצאו לידון בקלה שבמיתות בשריפה. כלומר אם כן היה מן הדין לומר שאם נוציאם לדונם במיתה קלה דייך שיצאו לידון בקלה ובשריפה:
לא דייך שאת מוציאה לידון בקלה וכו'. וכלומר והשתא אי תימא דחנק חמור מסייף קשה דלא דייך שאתה מוציאן מן הדין הזה וממעט אותן מהקלה מבסקילה והיא שריפה אלא שאתה ממעט ומוציאן גם מהקלה מהשריפה והיא חנק בתמיה דייך שהיה לך לומר בהן בחנק ולא בקלה שבקלות לדידך שהיא בסייף אלא ודאי מדמצינו דנתנה להן התורה סייף ולא חנק ש''מ סייף חמור:
ר''ש דריש נביא השקר וכו'. ר''ש משיב להן עד שאתם משיבין מעיר הנדחת אשיב לכם מנביא השקר שדינו בחנק וא''כ אי ס''ד סייף חמיר תיקשי ג''כ הלא בכלל עובדי עכו''ם הוא כדכתיב כי יקום בקרבך נביא וגו' נלכה אחרי אלהים אחרים וגו' ולא דייך שאתה מוציאו משריפה שהיא חמורה והי' בדין שתוציאנו לקלה והיא סקילה ואתה מוציאו מדין הסקילה ועוד תוציאנו גם מהריגה בתמיה הא סייף חמיר לדידכו ומ''ט תדיננו בקלה שבקלות אלא ש''מ חנק חמיר:
מחלף. דרשת דרבי שמעון ורבנן ולא דרשי שאת רוצה להוציאן אלא שאת מוציאן באמת קאמרי והלכך מחליף להו דמר דריש מעיר הנדחת ורבנן הוא דמהדרי מנביא שקר ואיפכא קאמרי מדרשה קמייתא:
יצא לידון בקלה שבמיתות בשריפה. כלומר דבדין היה שיצא לידון בקלה מן הסקילה והיא שריפה:
לא דייך וכו'. וכלומר מדחזינן דאמרה התורה לידון אותו בחנק ש''מ דרצתה התורה באמת לדונו בקלה שבקלות דאי בקלה מן הסקילה לבד היה לו לדונו בשריפה אלא ודאי דרצתה התורה דוקא בקלה שבכולן ואי ס''ד חנק חמור מסייף היה לו לדונו בקלה שהיא בסייף אלא שמע מינה סייף חמיר:
רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ. אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת בִּכְלָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ בִּשְׂרֵיפָה. יָֽצְאוּ לִידּוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִסְקִילָה. לֹא דַייֶךָ אֶלָּא שֶׁאַתְּ מוֹצִיאָן לִידּוֹן בַּקַּלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בַּהֲרִיגָה.
Traduction
R. Simon, au contraire, réplique par la règle relative à la ville entièrement soumise à l’idolâtrie:il serait juste que ces habitants qui doivent être brûlés, subissent la pénalité la moindre, ou celle de la lapidation, et au lieu de cela ils subissent la décapitation (la strangulation était donc plus grave).
Pnei Moshe non traduit
ור' שמעון הוא דדרש מעיר הנדחת נמי כה''ג:
היו בשריפה. כלומר בדין היה שיהיו בשריפה כדלעיל:
יצאו לידון בקלה וכו'. בדין היה כך שיהיו נידונין בסקילה וכלומר דמדחזינן דצותה התורה לדונן בסייף ואי ס''ד דלא הקפידה התורה אלא בקלה מן היותר חמורה א''כ היה לדונם בסקילה שהיא קלה מן השריפה אלא ודאי שרצתה התורה לדונם בקלה שבכולן וכיון שכן ע''כ לא דייך אלא שאתה אומר שתוציאן לידון בקלה מכולן והוא הריגה וש''מ חנק חמיר:
Sanhedrine
Daf 31b
משנה: מִצְוַת הַנֶּהֱרָגִין. הָיוּ מַתִּיזִין אֶת רֹאשׁוֹ בַּסַּיִיף כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמַּלְכוּת עוֹשָׂה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִיוּוּל הוּא זֶה אֶלָּא מַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל הַסַּדָּן וְקוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ. אָמְרוּ לוֹ אֵין מִיתָה מְנוּוֶּלֶת מִזּוֹ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
מתני'. סדן. עבה תקוע בארץ כמות של נפחים:
אין מיתה מנוולת מזו. ובגמרא מפרש מאי דאהדר להו ר' יהודה והלכה כחכמים:
משנה: מִצְוַת הַנֶּחֱנָקִין הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַּזֶּבֶל עַד אַרְכּוּבּוֹתָיו. וְנוֹתְנִין סוּדָרִין קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה׃
Traduction
Celui qui est condamné (190)Siffra, section Qedoshin, ch. 9. à être étouffé (étranglé) est enfoncé dans le sable (terre molle) jusqu’aux genoux (pour qu’il ne puisse pas bouger); on lui entoure ensuite le cou avec un drap dur, lequel drap dur est enveloppé dans un drap mou (pour ne pas blesser le cou); puis deux personnes tirent les deux bouts de ce drap, l’un d’un côté et l’autre de l’autre, jusqu’à ce que le condamné meure par asphyxie.
משנה: אֵילּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין. הַבָּא עַל הָאֵם וְעַל אֵשֶׁת אָב וְעַל הַכַּלָּה וְעַל הַזָּכָר וְעַל הַבְּהֵמָה וְהָאִשָּׁה הַמְבִיאָה עָלֶיהָ אֶת הַבְּהֵמָה וְהַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ וּבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ וְהַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ וְהַמְכַשֵּׁף וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.
Traduction
Voici quels coupables sont punis de mort par la lapidation: celui qui cohabite avec sa mère, ou avec la femme de son père, ou avec la femme de son fils, ou avec un homme, ou avec un animal; ou une femme qui attire un animal pour qu’il abuse d’elle; celui qui blasphème, celui qui rend un culte aux idoles; celui qui livre ses enfants à Molokh, celui qui pratique la nécromancie ou la magie (Lv 20, 6), celui qui profane le jour du Shabat; celui qui maudit son père ou sa mère, celui qui commet un adultère avec une jeune fiancée de seconde adolescence (Naara), celui qui par séduction détermine un individu ou toute une ville à rendre le culte aux divinités païennes; le sorcier, un enfant pervers et rebelle envers ses parents (Dt 21, 18).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אילו הן הנסקלין. אית מינייהו דכתיב בהו סקילה בהדי' והנך דלא כתיבא בהו סקיל' כתיב בהו דמיהם בם וכל מקום שנאמר דמיו בו דמיהם בם אינו אלא סקילה דילפינן מאוב וידעוני דכתיב באבן ירגמו אותם דמיהם בם:
והנותן מזרעו למולך. קסבר האי תנא מולך לאו ע''ז הוא אלא חק עכו''ם בעלמא הוא מדתני ע''ז ותני מולך:
והמקלל אביו ואמו. חמור ממכה הוא משום דאיכא תרתי קלון אביו ואמו ומוציא שם שמים לבעלה דהא תנן אינן חייב עד שיקללם בשם:
והמסית. את היחידים:
והמדיח. עיר הנדחת:
והמכשף. דכתיב מכשפה לא תחיה וסמך ליה כל שוכב עם בהמה מות יומת מה שוכב עם בהמה בסקילה אף מכשף בסקילה:
מתני' הבא על האם. בשוגג חייב עליה שתי חטאות דבכולהו עריות כתיב בהו כרת וכתיב בהו חילוק חטאות ואפילו בגוף אחד וכן הלכה:
הלכה: מִצְוַת הַנֶּחֱנָקִין כול'. חֶנֶק לֵית מַשְׁכַּח. אָֽמְרָת. הֲרֵי זוֹ מִיתָה בַתּוֹרָה. כָּל מִיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בַתּוֹרָה סְתָם אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְמוֹשְׁכָהּ לְהַחֲמִיר עָלֶיהָ אֶלָּא לָהָקֵל עָלֶיהָ. דִּבְרֵי רִבִּי יֹאשִׁיָּה. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹנָתָן. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא קַלָּה אֶלָּא שֶׁנֶּאֶמְרָה סְתָם. כָּל מִיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה סְתָם אֵי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲמִיר עָלֶיהָ אֶלָּא לָהָקֵל עָלֶיהָ. תָּלוּ אוֹתָהּ בַּחֶנֶק.
Traduction
La pénalité de la mort par strangulation n’est pas dite explicitement dans la loi biblique. On admet que cette peine capitale prévue par la Loi (lorsqu’elle s’exprime vaguement), et chaque fois que la Loi prescrit la peine de mort sans spécifier le mode d’application, il n’est pas permis au tribunal de l’aggraver; mais il devra l’alléger. Tel est l’avis de R. Yoshia (191)Torath Cohanim 9, 11.. -Selon R. Yonathan (192)Il est d'avis, comme R. Simon au 1, que l'étranglement est plus grave que la décapitation., ce n’est pas que la peine de l’étranglement soit la mort la plus douce; seulement, elle représente l’application de cette pénalité indéterminée, qu’il n’est pas permis d’aggraver, mais d’alléger; voilà pourquoi on a eu recours en ce cas à la pénalité de la mort par l’étranglement (non à la capitation).
Pnei Moshe non traduit
גמ' חנק לית משכח. בהדיא בתורה אמרת וכו' כדלעיל בהלכה א':
לא מפני שהיא קלה. ר' יונתן כר''ש סבירא לי' דחנק חמור מסייף ולא מפני שהיא קלה מכולן קאמר אלא כל מקום שאמרו חנק היינו טעמא מפני שכל מיתה סתם אי אתה רשאי למשוך ולהחמיר במיתות החמורות והן שריפה סקילה אלא להקל ודייך שתקל ותתלה אותו במיתת חנק ולא בסייף הקלה מכולן:
הלכה: מִצְוַת הַנֶּהֱרָגִין כול'. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאֵין מִיתָה מְנוּוֶּלֶת מִזּוֹ. אֶלָּא שֶׁאָֽמְרָה תוֹרָה וּבְחֻקּוֹתֵיהֶם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ׃ אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. יִרְצַח֭ הָרוֹצֵחַ. בְּמַה שֶׁרָצַח. יָכוֹל אִם הֲרָגוֹ בְסַיִיף יַהַרְגֶּנּוּ בְסַיִיף. בַּמַּקֵּל יַהַרְגֶּנּוּ בַּמַּקֵּל. נֶאֱמַר כָּאן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהֵֽבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֨מֶת֙ נְקַם בְּרִ֔ית. מַה נְקִימָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בְּחֶרֶב. אַף נְקִימָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָאן מִיתָה בַּחֶרֶב. יָכוֹל יִטְלֶינּוּ מִבֵּין הָאַגַּפַּיִים. נֶאֱמַר כָּאן וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ. הַבְעָרָה הַבְעָרָה. עֲרִיפָה עֲרִיפָה. מָה הַבְעָרָה שֶׁנֶּאֱמְרָה לְהַלָּן מוּל הָעוֹרֶף אַף כָּאן מוּל הָעוֹרֶף. מָה עֲרִיפָה שֶׁנֶּאֱמְרָה לְהַלָּן הַתָּזַת הָרֹאשׁ אַף כָּאן הַתָּזַת הָרֹאשׁ.
Traduction
R. Juda reconnaît que la mort par l’épée est la plus humiliante de toutes; seulement, comme la Bible dit (Lv 18, 3): Vous ne suivrez pas leurs coutumes, il n’autorise pas cet usage. Les autres docteurs le rejettent par un autre motif, selon l’enseignement énoncé par R. Yohanan: l’assassin devra périr, est-il dit (Nb 35, 30), comme il a tué. Est-ce à dire que si le meurtrier a frappé, il faudra le tuer par l’épée, ou s’il a tué à coups de bâton, il devra être tué de même? -Non, car il est dit d’une part (Ex 21, 20): il sera vengé, et d’autre part (Lv 26, 25): je porterai contre vous le fer vengeur, qui vengera l’alliance; de l’analogie des termes on conclut que la peine capitale infligée en ce cas sera celle de la décapitation par le fer. Est-ce à dire qu’il faut tuer le coupable en lui perçant le corps au milieu des épaules? -Non, car il est dit d’une part (Dt 17, 7): tu feras disparaître le mal de ton milieu, et d’autre part il est dit (ibid. 21, 9): tu feras cesser (vengeras) le sang innocent au milieu de toi; on en conclut qu’il y a analogie de sens entre les termes ''disparition'' et ''rupture'' des deux textes; comme pour l’homicide au meurtrier inconnu, la génisse doit avoir le cou rompu près de la nuque (ibid.), il en sera de même pour la décapitation de l’assassin (par le cou) et comme à l’oiseau offert en sacrifice on tordait le cou (Lv 1, 15) et (Lv 5, 8), en enlevant la tête, de même ici on coupe la tête au meurtrier.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מודה ר' יהודה שאין מיתה מנוולת מזו. אלא דטעמיה דחוקת העובד כוכבים היא ואמרה תורה ובחוקותיהם לא תלכו וטעמייהו דרבנן דלאו מינייהו גמרינן אלא דסייף באורייתא כתיבא כדדריש בריש פרקין נאמר כאן נקימה וכו' וכדלקמן:
ותני כן. אמילתייהו דרבנן קאי דחרב באורייתא כתיבא:
יטלינו מבין האגפיים. מבין כתיפיו:
הבער' הבער' עריפ' עריפה. כלומר לענין זה למדנו ג''ש מעגלה ערופה מה הבערה שנאמר שם במול עורף הוא דכתיבא בה עריפה אף כאן מול העורף ולא מבין האגפיים והיינו מן הצואר כדאמרינן בחולין מול הרואה את העורף:
עריפה עריפה. כלומר והתם מנלן דמול העורף הוא גמרינן עריפה עריפה מחטאת העוף דכתיב בה ומלק את ראשו ממול ערפו מה להלן התזת הראש וכו' והדר גמרינן הבערה הבערה:
אָמַרְתָּ. סֵדֶר חֶנֶק כָּךְ הוּא. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ. כַּהֲנָא בְעָא קוֹמֵי רַב. תַּמָּן אַתָּ מַר. זֶה מוֹשֵׁךְ הֵילָךְ וְזֶה מוֹשֵׁךְ הֵילָךְ. וָכָא אַתָּ מַר. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן זֶה מִלְּפָנָיו וְזֶה מִלְּאַחָרָיו. בְּרַם הָכָא דֵּין מִן דֵּין סִיטְרָא וְדֵין מִן דֵּין סִיטְרָא.
Traduction
On dit ici que le procédé pour étrangler est ainsi suivi: ''l’un tire d’un côté, et l’autre de l’autre, jusqu’à ce que le condamné meure''. Pourtant, objecta Cahana devant Rabbi, ailleurs il est dit (193)Mishna, traité Zabim, 3, 2.: l’un tire la corde d’un côté et le second la tire de l’autre côté, tandis qu’ici (pour l’étrangler) il est dit: chacun tire à lui la corde roulée autour du cou du supplicié? (Pourquoi ce changement)? Rav lui répond: ailleurs (où les 2 personnes sont placées en ligne droite l’une derrière l’autre) l’une tire la corde vers son visage et l’autre derrière elle; tandis qu’ici l’un est placé d’un côté du condamné, et l’autre de l’autre côté (non derrière).
Pnei Moshe non traduit
תמן את אומר. משנה פ''ג דזבים מפשילין בחבלים הזב עם הטהור יכולין להיות יחדיו גודלין בחבלים ואפילו שניהם מצד אחד וחכמים אומרים עד שיהיה זה מושך הילך וזה מושך הילך זה עומד למזרח ומושך אליו וזה עומד למערב ומושך אליו דבכה''ג אינם נשענין זה על זה:
וכא את אומר זה מושך אצלו. ואמאי שני תנא בלישניה והוה ליה למינקט ה''נ זה מושך הילך וזה מושך הילך:
וא''ל תמן. שפיר שייכא לישנא דהילך דזה עומד מלפניו וזה מלאחריו כדפרישית אבל הכא מצדו הן עומדין ושייכא שפיר. לישנ' דאצלו זה מושך לצד זה וזה מושך לצד זה:
תַּנֵּי. 31b קוֹדֶם לְאַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא חָרֵב הַבַּיִת נִיטְלוּ דִינֵי נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. בִּימֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי נִיטְלוּ דִינֵי מָמוֹנוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּלִי נָא חֲכִים מֵידוֹן.
Traduction
– On a enseigné (186)Même traité, (1, 1).: 40 ans avant la destruction du Temple de Jérusalem, le droit de prononcer les sentences capitales a été enlevé aux israélites, et au temps de Simon b. Shetah on leur enleva le droit de connaître des questions pécuniaires. R. Simon b. Yohaï s’écria un jour: Béni soit Dieu de ce que je sois incapable de juger! (je reste ainsi irresponsable).
Pnei Moshe non traduit
קודם לארבעים שנה וכו'. גרסינן לה בפ''ק הלכה א' ובימי שמעון בן שטח ביטלו דיני ממונות גרסינן וע''ש:
אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. תִּינּוֹק הָיִיתִי וְרוֹכֵב עַל כְּתֵיפוֹ דְאַבָּא. וְרָאִיתִי בַת כֹּהֵן שֶׁזִּינָּת וְהִקִּיפוּהָ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וּשְׂרָפוּהָ. אָֽמְרוּ לוֹ. תִּינּוֹק הָיִיתָ וְאֵין עֵדוּת לְתִינּוֹק. כַּד חָמָא הָא מִילְּתָא לָא הֲוָה פָּחוּת מִבֶּן עֶשֶׂר שְׁנִין. כַּד הֲוָה מְהַלֵּךְ עִם רִבִּי לָא הֲוָה פָּחוּת מִן תַּלְתִּין שְׁנִין. דְּלֵית אוֹרְחָא דְגַבְרָא רַבָּא מְהַלֵּךְ עִם בַּר נַשׁ פָּחוּת מִן תַּלְתִּין שְׁנִין. וְתַנֵּי כֵן. אָמַר רִבִּי. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי אֲנִי בָא וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק מִבֵּית שִׁירִיין וְאָכַלְנוּ תְאֵנִים וַעֲנָבִים עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה.
Traduction
R. Eléazar b. R. Sadoq raconte qu’étant encore enfant, chevauchant sur l’épaule de son père, il a vu condamner une fille de Cohen impudique. On l’entoura de cordes faites de sarments, et on la brûla ainsi.
Pnei Moshe non traduit
ואין עדות לתינוק. כדמסיק דבאותו שעה בן עשר שנים היה:
כד הוה מהלך וכו'. איידי דקאמר כמה היה באותו שעה שראה מסיים כמה היה בשעה שהלך עם רבו:
ותני כן. שהיה מהלך עם רבו ביחד ובזמן שנתגדל ודן לפני חכמים היה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source