רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. רַבָּנִין דָּֽרְשִׁין. אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת בִּכְלָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ בִסְקִילָה. יָֽצְאוּ לִידּוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּשְׂרֵיפָה. לֹא דַייֶךָ שֶׁאַתְּ מוֹצִיאָהּ לִידוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּשְׂרֵיפָה אֶלָּא שֶׁאַתְּ מוֹצִיאָן לָדוּן בַּקַּלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בַּחֲנִיקָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ. נָבִיא הַשֶּׁקֶר בִּכְלָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ בִשְׂרֵיפָה. יָֽצְאוּ לִידּוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּסְקִילָה. לֹא דַייֶךָ שֶׁאַתְּ מוֹצִיאָן לִידוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּסְקִילָה אֶלָּא שֶׁאַתְּ רוֹצֶה לְהוֹצִיאָן לָדוּן בַּקַּלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בַּהֲרִיגָה.
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. כָּל מִיתָה שֶׁהִיא לְמַטָּה מִמִּיתַת אָבִיהָ בִשְׂרֵיפָה. כְּשֶׁהִיא אֶצֶל אָבִיהָ עִם אָבִיהָ בִשְׂרֵיפָה וְעִם חָמִיהָ בִסְקִילָה. אֶת אָבִ֨יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. עִם אָבִיהָ בִשְׂרֵיפָה עִם חָמִיהָ בִסְקִילָה. הִיא בִשְׂרֵיפָה וְאֵין בּוֹעֲלָהּ בִּשְׂרֵיפָה. הִיא בִשְׂרֵיפָה וְאֵין זוֹמְמֶיהָ בִּשְׂרֵיפָה. כְּיוֹצֵא בָהֶם בִּשְׂרֵיפָה הִיא וָהֵן בִּשְׂרֵיפָה. כְּיוֹצֵא בָהֶן בִּסְקִילָה הִיא וָהֵן בִּסְקִילָה. כְּיוֹצֵא בָהֶן בְּחֶנֶק הֵן בִּשְׂרֵיפָה וְהוּא 31a בְּחֶנֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל מיתה שהיא למטה ממיתת אביה בשריפה. את אביה קא דריש ואליבא דרבנן דקסברי נשואה יצאת לשריפה ולא ארוסה וה''ק כל שהיא למטה ממיתת אביה וכלומר אם היתה בת ישראל ודין מיתתה היא למטה ממה שהיתה אם זינתה עם אביה דאז היה דינה בשריפה ועכשיו למטה היא דאינה אלא בחנק בהא הוא דבת כהן בשריפה וממילא שמעינן דבת כהן הנשואה היא שדינה בשריפה:
כשהיא אצל אביה. וכלומר אבל אם היא ארוסה ועדיין אצל אביה היא לא נשתנית מיתתה מבת ישראל אלא דינה כמוה דעם אביה זינתה בשריפה היא ואם עם חמיה זינתה בסקילה כדין שאר בת ישראל דבתו בשריפה וכלתו בסקילה:
היא. למעוטי בועלה וזוממיה הוא דאתא דלא בועלה ולא זוממיה בשריפה אלא בחנק:
כיוצא בהן בשריפה. תוספתא היא בסוף מכלתין ואהעדים זוממין קאי וה''ג שם כל הזוממין ובועלין מקדימין לאותו מיתה אם לסקילה סקילה אם לשריפה שריפה בד''א שהוא כיוצא בהן באותה מיתה כיוצא בהן בסקילה הוא והן בסקילה כיוצא בהן בשריפה הוא והן בשריפה כיוצא בהן בחנק היא בשריפה והן בחנק. ובסוף מכילתין הכא גריס כיוצא בהן בחנק הוא והן בחנק כלומר דוקא במקום שהבועל הוא כיוצא בהן באותו מיתה שהיא נתחייבה נתחייב גם הוא אם לסקילה אם לשריפה בכה''ג גם העדים זוממין מקדימין לאותה מיתה אבל אם הוא כיוצא בו שהבועל בחנק ואינו באותו מית' שהיא נתחייבה כגון בת כהן גם הזוממין מקדימין למיתתו ולא למיתתה והוא בשריפה והן בחנק. ולגי' הש''ס דסוף מכלתין הוא והן בחנק אבועל ואעדים זוממין קאי וכן צריך לגרוס גם כאן:
את אביה וכו'. וכלומר דכן מצינו שדרש ר' אלעזר הכי וכדאמרן דלמעט ארוסה בת כהן משריפה אלא דינה כשאר בת ישראל עם אביה בשריפה ועם חמיה בסקולה:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטַאי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ מַחֲלִף. רַבָּנִין דָּֽרְשִׁין. נָבִיא הַשֶּׁקֶר בִּכְלָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה בִסְקִילָה. יָצָא לִידוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּשְׂרֵיפָה. לֹא דַייֶךָ שֶׁאַתְּ מוֹצִיאוֹ בִשְׂרֵיפָה אֶלָּא שֶׁאַתְּ מוֹצִיאוֹ לִידוֹן בַּקַּלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בַּחֲנִיקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יצא לידון בקלה שבמיתות בשריפה. כלומר דבדין היה שיצא לידון בקלה מן הסקילה והיא שריפה:
לא דייך וכו'. וכלומר מדחזינן דאמרה התורה לידון אותו בחנק ש''מ דרצתה התורה באמת לדונו בקלה שבקלות דאי בקלה מן הסקילה לבד היה לו לדונו בשריפה אלא ודאי דרצתה התורה דוקא בקלה שבכולן ואי ס''ד חנק חמור מסייף היה לו לדונו בקלה שהיא בסייף אלא שמע מינה סייף חמיר:
רבנן דרשי וכו'. טעמייהו בפלוגתא דחנק חמור או סייף חמור מפרש והכי קאמרי רבנן לר''ש לדידך דסבירא לך דחנק חמור מסייף א''כ קשה באנשי עיר הנדחת דאמרה תורה מיתתן בסייף כדכתיב הכה תכה את יושבי העיר ההוא לפי חרב ואמאי הרי הן ככל עובדי עכו''ם שדינן בסקילה:
יצאו לידון בקלה שבמיתות בשריפה. כלומר אם כן היה מן הדין לומר שאם נוציאם לדונם במיתה קלה דייך שיצאו לידון בקלה ובשריפה:
לא דייך שאת מוציאה לידון בקלה וכו'. וכלומר והשתא אי תימא דחנק חמור מסייף קשה דלא דייך שאתה מוציאן מן הדין הזה וממעט אותן מהקלה מבסקילה והיא שריפה אלא שאתה ממעט ומוציאן גם מהקלה מהשריפה והיא חנק בתמיה דייך שהיה לך לומר בהן בחנק ולא בקלה שבקלות לדידך שהיא בסייף אלא ודאי מדמצינו דנתנה להן התורה סייף ולא חנק ש''מ סייף חמור:
ר''ש דריש נביא השקר וכו'. ר''ש משיב להן עד שאתם משיבין מעיר הנדחת אשיב לכם מנביא השקר שדינו בחנק וא''כ אי ס''ד סייף חמיר תיקשי ג''כ הלא בכלל עובדי עכו''ם הוא כדכתיב כי יקום בקרבך נביא וגו' נלכה אחרי אלהים אחרים וגו' ולא דייך שאתה מוציאו משריפה שהיא חמורה והי' בדין שתוציאנו לקלה והיא סקילה ואתה מוציאו מדין הסקילה ועוד תוציאנו גם מהריגה בתמיה הא סייף חמיר לדידכו ומ''ט תדיננו בקלה שבקלות אלא ש''מ חנק חמיר:
מחלף. דרשת דרבי שמעון ורבנן ולא דרשי שאת רוצה להוציאן אלא שאת מוציאן באמת קאמרי והלכך מחליף להו דמר דריש מעיר הנדחת ורבנן הוא דמהדרי מנביא שקר ואיפכא קאמרי מדרשה קמייתא:
רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ. אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת בִּכְלָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ בִּשְׂרֵיפָה. יָֽצְאוּ לִידּוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִסְקִילָה. לֹא דַייֶךָ אֶלָּא שֶׁאַתְּ מוֹצִיאָן לִידּוֹן בַּקַּלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בַּהֲרִיגָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ור' שמעון הוא דדרש מעיר הנדחת נמי כה''ג:
היו בשריפה. כלומר בדין היה שיהיו בשריפה כדלעיל:
יצאו לידון בקלה וכו'. בדין היה כך שיהיו נידונין בסקילה וכלומר דמדחזינן דצותה התורה לדונן בסייף ואי ס''ד דלא הקפידה התורה אלא בקלה מן היותר חמורה א''כ היה לדונם בסקילה שהיא קלה מן השריפה אלא ודאי שרצתה התורה לדונם בקלה שבכולן וכיון שכן ע''כ לא דייך אלא שאתה אומר שתוציאן לידון בקלה מכולן והוא הריגה וש''מ חנק חמיר:
משנה: מִצְוַת הַנִּשְׂרָפִין הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל עַד אַרְכּוּבּוֹתָיו וְנוֹתְנִין סוּדָרִין קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ עַד שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הוּא אִם מֵת בְּיָדָם לֹא הָיוּ מְקַייְמִין בּוֹ מִצְוַת שְׂרֵפָה אֶלָּא פּוֹתְחִין אֶת פִּיו בִּצְבַת שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק מַעֲשֶׂה בְּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה וְהִקִּיפוּהָ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וּשְׂרָפוּהָ. אָֽמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֵית דִּין שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּקִי׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני שלא היה ב''ד שבאותו שעה בקי. צדוקין היו שאין להם ג''ש אלא קרא כמשמעו:
מתני' היו משקעין אותו. שלא יתהפך אנה ואנה ותפול הפתילה על בשרו:
קשה לתוך הרכה. קשה מבפנים לחנוק ורכה מבחוץ להגן על בשרו בשעת חנקו כדמפרש בגמרא שאם בקשה לחוד ימות בשעת חניקה:
את הפתילה. פתילה של אבר ומתיך לתוך פיו:
וחומרת. מלשון חמרמרו מעי כווצת. ושריפת נשמה וגוף קיים ילפינן שריפה שריפה ימבני אהרן שנאמר בהו יבכו את השריפה ולא נשרפו גופתם דוישאו בכותנותם כתיב והכא נמי מתקיימת מצות שריפה אע''פ שאינו נשרף אלא בני מעיו בלבד והכי עדיף טפי דכתיב ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה:
אף הוא אם מת בידם. כלומר אם מת בידם על ידי חניקתם קודם זריקת הפתילה לא היו מקיימים מצות שריפה לפיכך לא היו חונקין אותו אלא פותחין את פיו בצבת ואין הלכה כר' יהודה:
מתני' ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה. שלא לנוולו אם היו חונקין אותו בקשה לבד:
הלכה: מִצְוַת הַנִּשְׂרָפִין כול'. וְיִתֵּן קָשָׁה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָמַר. שֶׁלֹּא יָמוּת. שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסָּתַם חִזְקִיָּהוּ אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן בְּמָנִים דַּקִּים סְתָמָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ויתן קשה בפני עצמו. ולמה הוצרכו לכורכו בתוך סודר הרכה:
אמרי שלא ימות. מחמת הקשה בשעת החניקה ולא יקיימו מצות שריפה:
שכן מצינו. סמך לדבר שכשסתם חזקיהו מימי גיחון העליון כדאמר בפ' מקום שנהגו לא היה סותם בדבר קשה וחזק בתחלה שאין הקשה יכול לעמוד נגד הקשה והמים החזקים אלא סתמן במנים דקין וה''נ כורכין לתוך הרכה שהוא מגין על הקשה שלא יתגבר החניקה וימות תחת ידם:
רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּפְתִילָה שֶׁלְּבַעַץ הִיא מַתְנִיתָא. מָהוּ בִּפְתִילָה שֶׁלְּבַעַץ. רָבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אֵבֵר וְקַסִּיטיטרִיּוֹן מְעוּרָבִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַתְיָא כְמָאן דָּמַר. מַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. יוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. בִּפְתִילָה שֶׁלְּנֶפְט הִיא מַתְנִיתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בפתילה של בעץ. בדיל:
מהו בפתילה של בעץ. הרי אין הבדיל לבדו ניתך מהר כל כך:
אבר וקסטיטרון אבר עם הבדיל מעורבין יחד. את הבדיל ואת העופרת. תרגום ירושלמי ית קסטרא וית אברא:
אתיא כמאן דאמר. לאו מ''ד ממש דלא מצינו דפליגי בה ומתני' לתרוייהו קתני אלא כלומר להא דאמר במתני' מדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו שפיר אתיא האי פירושא דפתילה של אברי היתה דשייכא בה זריקה אבל למאי דאמר ומסיים יורדת לתוך מעיו היה לנו לפרש דמתני' בפתילה של נפט מיירי דשייכא שפיר יורדת לתוך מעיו דאלו פתילה של אבר אינה יורדת מהר למטה כל כך ושורפת חכו וגרונו בתחלה:
משנה: אֵילּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין. הַבָּא עַל הָאֵם וְעַל אֵשֶׁת אָב וְעַל הַכַּלָּה וְעַל הַזָּכָר וְעַל הַבְּהֵמָה וְהָאִשָּׁה הַמְבִיאָה עָלֶיהָ אֶת הַבְּהֵמָה וְהַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ וּבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ וְהַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ וְהַמְכַשֵּׁף וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אילו הן הנסקלין. אית מינייהו דכתיב בהו סקילה בהדי' והנך דלא כתיבא בהו סקיל' כתיב בהו דמיהם בם וכל מקום שנאמר דמיו בו דמיהם בם אינו אלא סקילה דילפינן מאוב וידעוני דכתיב באבן ירגמו אותם דמיהם בם:
והנותן מזרעו למולך. קסבר האי תנא מולך לאו ע''ז הוא אלא חק עכו''ם בעלמא הוא מדתני ע''ז ותני מולך:
והמקלל אביו ואמו. חמור ממכה הוא משום דאיכא תרתי קלון אביו ואמו ומוציא שם שמים לבעלה דהא תנן אינן חייב עד שיקללם בשם:
והמסית. את היחידים:
והמדיח. עיר הנדחת:
והמכשף. דכתיב מכשפה לא תחיה וסמך ליה כל שוכב עם בהמה מות יומת מה שוכב עם בהמה בסקילה אף מכשף בסקילה:
מתני' הבא על האם. בשוגג חייב עליה שתי חטאות דבכולהו עריות כתיב בהו כרת וכתיב בהו חילוק חטאות ואפילו בגוף אחד וכן הלכה:
אין מיתה מנוולת מזו. ובגמרא מפרש מאי דאהדר להו ר' יהודה והלכה כחכמים:
מתני'. סדן. עבה תקוע בארץ כמות של נפחים:
אָמַרְתָּ. סֵדֶר חֶנֶק כָּךְ הוּא. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ. כַּהֲנָא בְעָא קוֹמֵי רַב. תַּמָּן אַתָּ מַר. זֶה מוֹשֵׁךְ הֵילָךְ וְזֶה מוֹשֵׁךְ הֵילָךְ. וָכָא אַתָּ מַר. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן זֶה מִלְּפָנָיו וְזֶה מִלְּאַחָרָיו. בְּרַם הָכָא דֵּין מִן דֵּין סִיטְרָא וְדֵין מִן דֵּין סִיטְרָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן את אומר. משנה פ''ג דזבים מפשילין בחבלים הזב עם הטהור יכולין להיות יחדיו גודלין בחבלים ואפילו שניהם מצד אחד וחכמים אומרים עד שיהיה זה מושך הילך וזה מושך הילך זה עומד למזרח ומושך אליו וזה עומד למערב ומושך אליו דבכה''ג אינם נשענין זה על זה:
וכא את אומר זה מושך אצלו. ואמאי שני תנא בלישניה והוה ליה למינקט ה''נ זה מושך הילך וזה מושך הילך:
וא''ל תמן. שפיר שייכא לישנא דהילך דזה עומד מלפניו וזה מלאחריו כדפרישית אבל הכא מצדו הן עומדין ושייכא שפיר. לישנ' דאצלו זה מושך לצד זה וזה מושך לצד זה:
הלכה: מִצְוַת הַנֶּחֱנָקִין כול'. חֶנֶק לֵית מַשְׁכַּח. אָֽמְרָת. הֲרֵי זוֹ מִיתָה בַתּוֹרָה. כָּל מִיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בַתּוֹרָה סְתָם אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְמוֹשְׁכָהּ לְהַחֲמִיר עָלֶיהָ אֶלָּא לָהָקֵל עָלֶיהָ. דִּבְרֵי רִבִּי יֹאשִׁיָּה. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹנָתָן. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא קַלָּה אֶלָּא שֶׁנֶּאֶמְרָה סְתָם. כָּל מִיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה סְתָם אֵי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲמִיר עָלֶיהָ אֶלָּא לָהָקֵל עָלֶיהָ. תָּלוּ אוֹתָהּ בַּחֶנֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יטלינו מבין האגפיים. מבין כתיפיו:
הבער' הבער' עריפ' עריפה. כלומר לענין זה למדנו ג''ש מעגלה ערופה מה הבערה שנאמר שם במול עורף הוא דכתיבא בה עריפה אף כאן מול העורף ולא מבין האגפיים והיינו מן הצואר כדאמרינן בחולין מול הרואה את העורף:
עריפה עריפה. כלומר והתם מנלן דמול העורף הוא גמרינן עריפה עריפה מחטאת העוף דכתיב בה ומלק את ראשו ממול ערפו מה להלן התזת הראש וכו' והדר גמרינן הבערה הבערה:
גמ' חנק לית משכח. בהדיא בתורה אמרת וכו' כדלעיל בהלכה א':
לא מפני שהיא קלה. ר' יונתן כר''ש סבירא לי' דחנק חמור מסייף ולא מפני שהיא קלה מכולן קאמר אלא כל מקום שאמרו חנק היינו טעמא מפני שכל מיתה סתם אי אתה רשאי למשוך ולהחמיר במיתות החמורות והן שריפה סקילה אלא להקל ודייך שתקל ותתלה אותו במיתת חנק ולא בסייף הקלה מכולן:
ותני כן. אמילתייהו דרבנן קאי דחרב באורייתא כתיבא:
גמ' מודה ר' יהודה שאין מיתה מנוולת מזו. אלא דטעמיה דחוקת העובד כוכבים היא ואמרה תורה ובחוקותיהם לא תלכו וטעמייהו דרבנן דלאו מינייהו גמרינן אלא דסייף באורייתא כתיבא כדדריש בריש פרקין נאמר כאן נקימה וכו' וכדלקמן:
משנה: מִצְוַת הַנֶּחֱנָקִין הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַּזֶּבֶל עַד אַרְכּוּבּוֹתָיו. וְנוֹתְנִין סוּדָרִין קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אילו הן הנסקלין. אית מינייהו דכתיב בהו סקילה בהדי' והנך דלא כתיבא בהו סקיל' כתיב בהו דמיהם בם וכל מקום שנאמר דמיו בו דמיהם בם אינו אלא סקילה דילפינן מאוב וידעוני דכתיב באבן ירגמו אותם דמיהם בם:
והנותן מזרעו למולך. קסבר האי תנא מולך לאו ע''ז הוא אלא חק עכו''ם בעלמא הוא מדתני ע''ז ותני מולך:
והמקלל אביו ואמו. חמור ממכה הוא משום דאיכא תרתי קלון אביו ואמו ומוציא שם שמים לבעלה דהא תנן אינן חייב עד שיקללם בשם:
והמסית. את היחידים:
והמדיח. עיר הנדחת:
והמכשף. דכתיב מכשפה לא תחיה וסמך ליה כל שוכב עם בהמה מות יומת מה שוכב עם בהמה בסקילה אף מכשף בסקילה:
מתני' הבא על האם. בשוגג חייב עליה שתי חטאות דבכולהו עריות כתיב בהו כרת וכתיב בהו חילוק חטאות ואפילו בגוף אחד וכן הלכה:
אין מיתה מנוולת מזו. ובגמרא מפרש מאי דאהדר להו ר' יהודה והלכה כחכמים:
מתני'. סדן. עבה תקוע בארץ כמות של נפחים:
הלכה: מִצְוַת הַנֶּהֱרָגִין כול'. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאֵין מִיתָה מְנוּוֶּלֶת מִזּוֹ. אֶלָּא שֶׁאָֽמְרָה תוֹרָה וּבְחֻקּוֹתֵיהֶם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ׃ אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. יִרְצַח֭ הָרוֹצֵחַ. בְּמַה שֶׁרָצַח. יָכוֹל אִם הֲרָגוֹ בְסַיִיף יַהַרְגֶּנּוּ בְסַיִיף. בַּמַּקֵּל יַהַרְגֶּנּוּ בַּמַּקֵּל. נֶאֱמַר כָּאן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהֵֽבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֨מֶת֙ נְקַם בְּרִ֔ית. מַה נְקִימָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בְּחֶרֶב. אַף נְקִימָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָאן מִיתָה בַּחֶרֶב. יָכוֹל יִטְלֶינּוּ מִבֵּין הָאַגַּפַּיִים. נֶאֱמַר כָּאן וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ. הַבְעָרָה הַבְעָרָה. עֲרִיפָה עֲרִיפָה. מָה הַבְעָרָה שֶׁנֶּאֱמְרָה לְהַלָּן מוּל הָעוֹרֶף אַף כָּאן מוּל הָעוֹרֶף. מָה עֲרִיפָה שֶׁנֶּאֱמְרָה לְהַלָּן הַתָּזַת הָרֹאשׁ אַף כָּאן הַתָּזַת הָרֹאשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יטלינו מבין האגפיים. מבין כתיפיו:
הבער' הבער' עריפ' עריפה. כלומר לענין זה למדנו ג''ש מעגלה ערופה מה הבערה שנאמר שם במול עורף הוא דכתיבא בה עריפה אף כאן מול העורף ולא מבין האגפיים והיינו מן הצואר כדאמרינן בחולין מול הרואה את העורף:
עריפה עריפה. כלומר והתם מנלן דמול העורף הוא גמרינן עריפה עריפה מחטאת העוף דכתיב בה ומלק את ראשו ממול ערפו מה להלן התזת הראש וכו' והדר גמרינן הבערה הבערה:
גמ' חנק לית משכח. בהדיא בתורה אמרת וכו' כדלעיל בהלכה א':
לא מפני שהיא קלה. ר' יונתן כר''ש סבירא לי' דחנק חמור מסייף ולא מפני שהיא קלה מכולן קאמר אלא כל מקום שאמרו חנק היינו טעמא מפני שכל מיתה סתם אי אתה רשאי למשוך ולהחמיר במיתות החמורות והן שריפה סקילה אלא להקל ודייך שתקל ותתלה אותו במיתת חנק ולא בסייף הקלה מכולן:
ותני כן. אמילתייהו דרבנן קאי דחרב באורייתא כתיבא:
גמ' מודה ר' יהודה שאין מיתה מנוולת מזו. אלא דטעמיה דחוקת העובד כוכבים היא ואמרה תורה ובחוקותיהם לא תלכו וטעמייהו דרבנן דלאו מינייהו גמרינן אלא דסייף באורייתא כתיבא כדדריש בריש פרקין נאמר כאן נקימה וכו' וכדלקמן:
משנה: מִצְוַת הַנֶּהֱרָגִין. הָיוּ מַתִּיזִין אֶת רֹאשׁוֹ בַּסַּיִיף כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמַּלְכוּת עוֹשָׂה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִיוּוּל הוּא זֶה אֶלָּא מַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל הַסַּדָּן וְקוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ. אָמְרוּ לוֹ אֵין מִיתָה מְנוּוֶּלֶת מִזּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אילו הן הנסקלין. אית מינייהו דכתיב בהו סקילה בהדי' והנך דלא כתיבא בהו סקיל' כתיב בהו דמיהם בם וכל מקום שנאמר דמיו בו דמיהם בם אינו אלא סקילה דילפינן מאוב וידעוני דכתיב באבן ירגמו אותם דמיהם בם:
והנותן מזרעו למולך. קסבר האי תנא מולך לאו ע''ז הוא אלא חק עכו''ם בעלמא הוא מדתני ע''ז ותני מולך:
והמקלל אביו ואמו. חמור ממכה הוא משום דאיכא תרתי קלון אביו ואמו ומוציא שם שמים לבעלה דהא תנן אינן חייב עד שיקללם בשם:
והמסית. את היחידים:
והמדיח. עיר הנדחת:
והמכשף. דכתיב מכשפה לא תחיה וסמך ליה כל שוכב עם בהמה מות יומת מה שוכב עם בהמה בסקילה אף מכשף בסקילה:
מתני' הבא על האם. בשוגג חייב עליה שתי חטאות דבכולהו עריות כתיב בהו כרת וכתיב בהו חילוק חטאות ואפילו בגוף אחד וכן הלכה:
אין מיתה מנוולת מזו. ובגמרא מפרש מאי דאהדר להו ר' יהודה והלכה כחכמים:
מתני'. סדן. עבה תקוע בארץ כמות של נפחים:
אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. תִּינּוֹק הָיִיתִי וְרוֹכֵב עַל כְּתֵיפוֹ דְאַבָּא. וְרָאִיתִי בַת כֹּהֵן שֶׁזִּינָּת וְהִקִּיפוּהָ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וּשְׂרָפוּהָ. אָֽמְרוּ לוֹ. תִּינּוֹק הָיִיתָ וְאֵין עֵדוּת לְתִינּוֹק. כַּד חָמָא הָא מִילְּתָא לָא הֲוָה פָּחוּת מִבֶּן עֶשֶׂר שְׁנִין. כַּד הֲוָה מְהַלֵּךְ עִם רִבִּי לָא הֲוָה פָּחוּת מִן תַּלְתִּין שְׁנִין. דְּלֵית אוֹרְחָא דְגַבְרָא רַבָּא מְהַלֵּךְ עִם בַּר נַשׁ פָּחוּת מִן תַּלְתִּין שְׁנִין. וְתַנֵּי כֵן. אָמַר רִבִּי. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי אֲנִי בָא וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק מִבֵּית שִׁירִיין וְאָכַלְנוּ תְאֵנִים וַעֲנָבִים עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ותני כן. שהיה מהלך עם רבו ביחד ובזמן שנתגדל ודן לפני חכמים היה:
כד הוה מהלך וכו'. איידי דקאמר כמה היה באותו שעה שראה מסיים כמה היה בשעה שהלך עם רבו:
ואין עדות לתינוק. כדמסיק דבאותו שעה בן עשר שנים היה:
תַּנֵּי. 31b קוֹדֶם לְאַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא חָרֵב הַבַּיִת נִיטְלוּ דִינֵי נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. בִּימֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי נִיטְלוּ דִינֵי מָמוֹנוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּלִי נָא חֲכִים מֵידוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קודם לארבעים שנה וכו'. גרסינן לה בפ''ק הלכה א' ובימי שמעון בן שטח ביטלו דיני ממונות גרסינן וע''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source