Vayedaber

Sanhedrine

Daf 28b

משנה: כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ נִתְלֶה אֶלָּא הַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. הָאִישׁ תּוֹלִין אוֹתוֹ פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם וְהָאִשָּׁה פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי הָעֵץ דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית. אָמַר לָהֶן רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַעֲשֶׂה בְשִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטָח שֶׁתָּלָה נָשִׁים בְּאַשְׁקְלוֹן. אָמְרוּ לוֹ שְׁמוֹנִים נָשִׁים תָּלָה וְאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד.

Traduction

Tous ceux qui sont lapidés seront pendus après la mort, selon R. Eliézer. Les autres docteurs disent: on ne pend que les condamnés pour blasphème, ou pour idolâtrie. On pend un homme la face vers le monde; la femme pendue a la face contre le gibet; c’est l’opinion de R. Eliézer. Les autres docteurs disent: les femmes ne sont pas pendues du tout. R. Eliézer leur objecta le fait de Simon b. Shetah, qui a fait pendre des femmes à Ascalon; mais ils lui répondirent: C’était une exception, puisqu’il en a condamné et fait exécuter 80 le même jour, et qu’il ne faut pas juger 2 accusés le même jour.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המגדף. מברך את השם:

והעובד ע''ז. דנמי כופר בעיקר הוא כמגדף וכתיב והנפש אשר תעשה ביד רמה וגו' את ה' הוא מגדף ואותה פרשה בע''ז היא מדברה והלכה כחכמים:

ואין דנין שנים ביום אחד. בב''ד אחד משום דלא מצו להפוכי בזכותא דכל חד וחד אלא תלייתן של נשים הללו הוראת שעה היתה שהשעה הוצרכה לכך שהיו בנות ישראל פרוצות בכשפים ותלאן לפרסומי מילתא ודן את כולן ביום אחד מפני קרוביהן שלא יתקשרו להצילן:

הלכה: כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר כול'. תַּנֵּי. וְכִמְלוֹא קוֹמָתוֹ שֶׁלְּנוֹפֵל הֲרֵי חֲמִשָּׁה. הָכָא אַתָּ מָר. וְכִמְלוֹא קוֹמַת הַנּוֹפֵל הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וּבַבּוֹר שֶׁלַּנִּיזָּקִין אַתָּ מָר. עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים. 28b לֹא דוֹמֶה נוֹפֵל מִדַּעַת לַנּוֹפֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת. רִבִּי יוֹנָתָן בֶּן חֲלִי רִבִּי אֶבְדַּומַי בֶּן בְּרַתֵּיהּ דְּרִבִּי טָבִי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. אִילֵּין דְּחַבְּטִין תּוֹרָא בְּחֵיילֵיהּ אֵין בּו מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵיבָרִים. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי פִינְחָס חַבְּטוּ תּוֹרָא בְּחֵיילֵיהּ. אֲמַר לוֹן. בְּחַייֵיכוֹן שָׁרוּנֵיהּ. שָׁרוּנֵיהּ וְקוּם וַעֲרַק. אָמַר. בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בַּחֲכָמִים וּבְדִבְרֵיהֶם. דְּאָֽמְרֵי. אִילֵּין דְּחַבְּטִין תּוֹרָא בְּחֵילֵיהּ אֵין בּו מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵיבָרִים.

Traduction

On a enseigné: à la double élévation de hauteur d’homme, on ajoute celle du condamné à renverser, qui jeté en bas tombe d’une élévation égale à 5 hauteurs. Ici, il est dit qu’en ajoutant la hauteur du condamné on arrive à un total de 5, tandis qu’au sujet du dommage pouvant résulter d’une fosse ouverte (172)(Baba Qama 5, 6)., on dit qu’il y a danger de mort à une profondeur de dix palmes? Il y a une grande différence entre la chute de celui qui tombe sciemment et celle de l’homme qui tombe sans le savoir (ce dernier est en danger à une petite distance). R. Jonathan b. Hali, R. Abdomé petit-fils de R. Tobi, dit au nom de R. Oshia: ceux qui renversent le bœuf à l’abattoir avec force ne craignant pas de lui briser un membre (le bœuf en ce cas résiste, et sa chute est sans danger). Au temps de R. Pinhas, on fit tomber ainsi un bœuf: par votre vie, dit-il (je vous en prie), défaites le lien pour que l’on puisse voir s’il n’a aucun membre rompu; aussitôt l’animal se leva et s’enfuit. R. Pinhas s’écria: Béni soit Celui qui a choisi les sages et leurs paroles disant que ceux qui renversent le bœuf à l’abattoir avec force ne craignent pas de le lui briser un membre.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תניא וכמלא קומתו של נופל הרי חמשה. כלומר שלאחר שמעלין אותו לבית הסקילה שהיא גבוה שתי קומות וקומה שלו הרי שלשה ונמצא כשמפילו משם לארץ שתי קומות הרי בין הכל ה':

ובבור של נזקין את אומר עד עשרה טפחים. יש בו כדי להמית כדתנן בפ''ה דב''ק ואם כן לא בעינן כולי האי ומשני דלא דומה נופל מדעת דבעי טפי לפי שכשיודע שמפילין אותו אינו נבהל כל כך כמו הנופל שלא מדעת דהתם ובעשר' טפחים סגי:

אילין דחבטין תורא בחייליה. שמשליכין השור בבית מטבחיי' בכח כשרוצין לשוחטו אפ''ה אין חוששין לכלום משום ריסוק איברים וטעמא דאמיד בנפשי' שיודע שרוצין להפילו והוי כנופל מדעת:

בחייכון שרוניה. התירו אותו מקישורו ונראה אם יכול להלוך ולא נתרסקו אבריו והתירו אותו ועמד וברח משם:

הלכה: מָה טַעְמָא דְּרַבִּי לִיעֶזֶר. מָה מְגַדֵּף עַל יְדֵי שֶׁנִּסְקַל נִתְלָה. אַף אֲנִי אָבִיא שְׁאָר כָּל הַנִּסְקָלִין שֶׁיְּהוּ נִתְלִין. מָה טַעְמוּן דְּרַבָּנִן. מָה הַמְּגַדֵּף עַל יְדֵי שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בְּעִקַּר נִתְלָה. אַף אֲנִי אַרְבֶּה שְׁאָר כָּל הַפּוֹשְׁטִין יְדֵיהֶן בְּעִקַּר לִהְיוֹת נִתְלִין.

Traduction

Quel est le motif de R. Eliézer? Comme le blasphémateur, après être lapidé doit être pendu, de même on pendra tous les condamnés à la lapidation. Les autres sages au contraire disent: la Bible prescrit la pendaison pour le blasphémateur seul, parce qu’il touche à la question essentielle du culte (à la croyance en Dieu); aussi cette nouvelle pénalité est seulement applicable aux criminels de cet ordre (soit l’idolâtre outre le blasphémateur) – (173)Tout le reste du est traduit (Hagiga 2, 2)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה מגדף שנסקל נתלה. דכת' כי קללת אלהים תלוי מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם אף אני אביא לשאר כל הנסקלין שיהו נתלין:

אף אני ארבה שאר כל הפושטין ידיהן בעיקר. ואין לנו לרבות אלא עובד ע''ז שהוא כמגדף:

וּמְנַיִין שֶׁטָּעוּן סְקִילָה. שֶׁנֶּאֱמַר סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙. וּמְנַיִין שֶׁטָּעוּן דְּחִייָה. שֶׁנֶּאֱמַר יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה. וּמְנַיִין שֶׁטָּעוּן שְׁתֵּי דְּחִיּוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר יִיָּרֶ֔ה.

Traduction

On sait qu’il faut lapider le condamné, de ce qu’il est dit (Ex 19, 13): sera lapidé, et il faut le pousser, comme il est dit (ibid.): il sera lancé, dernière expression redoublée, afin d’indiquer qu’il faut pousser le coupable 2 fois.

Pnei Moshe non traduit

ומנין שטעון דחיה. קודם:

ומנין שטעון שתי דחיות. שאם נהפך על לבו שדוחפו והופכו על מתניו:

ת''ל יירה. מדלא כתיב ירה ירה:

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי נָשִׂיא. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח נָשִׂיא.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

אית תניי יהודה בן טבאי נשיא. סוגיא זו כתובה בפ''ב דחגיגה ושם יותר באורך על המתני' דקתני התם הראשו' היו נשיאים ושניים להם אבות בתי דינין ממתני' שמענו דיהודה בן טבאי היה נשיא שהוא הראשון שבזוג ואית תניי דמחליף ותני ששמעון בן שטח היה נשיא:

מָאן דָּמַר. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי נָשִׂיא. עוֹבְדָא דַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּאה מְסַיֵּיעַ לֵּיהּ. וַהֲווֹן בְּנֵי יְרוּשָׁלִַם כוֹתְבִין. מִיְּרוּשָׁלִַם הַגְּדוֹלָה לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּאה הַקְּטַנָּה. עַד מָתַי בַּעֲלִי שָׁרוּי בְתוֹכֵךְ וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת עֲגוּמָה בְּבֵיתִי.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

והוון בני ירושלם. הש''ס מקצר בכאן והתם גריס יהודה בן טבאי הוון בני ירושלם בעון ממנותיה נשיא בירושלם ערק ואזל לאלכסנדריא והוו בני ירושלם כותבין וכו' וקאמר התם דחזר ונתמנה לנשיא:

Sanhedrine

Daf 29a

משנה: כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ. מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָאָרֶץ וְהָעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ. וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְתוֹלֶה אוֹתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַקּוֹרָה מֻטָּה עַל הַכֹּתֶל וְתוֹלֶה אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַטַּבָּחִין עוֹשִׂין. תּוֹלִין וּמַתִּירִין אוֹתוֹ מִיָּד וְאִם לָן עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר לֹֽא תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל הָעֵ֗ץ כִּֽי קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֨נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי כְּלוֹמַר מִפְּנֵי מַה זֶה תָּלוּי. מִפְּנֵי שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל׃

Traduction

Voici la manière de pendre le supplicié: On enfonce une poutre dans la terre; de cette poutre sort un bois comme une branche; on met alors les deux mains du supplicié l’une sur l’autre, et on le pend (par les mains). R. Yossé dit: La poutre n’est pas enfoncée, elle est debout et inclinée, de sorte que son extrémité supérieure s’appuie sur une paroi, et on pend le supplicié, comme les boucher pendent les animaux. Il faut descendre le supplicié du gibet aussitôt que la nuit arrive sous peine de contrevenir à la défense exprimée ainsi (Dt 21, 23): tu ne laisseras pas séjourner son cadavre sur le gibet, mais tu auras soin de l’enterrer le même jour; car un pendu est une chose offensante pour Dieu. On veut dire par là: puisqu’un tel a été pendu pour avoir blasphémé Dieu, il se trouverait qu’on laisse profaner le nom divin.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כיצד תולין אותו משקעין. נועצין את הקורה בארץ:

והעץ יוצא ממנה. כמין יתד היה יוצא מן הקורה סמוך לראשה:

ומקיף שתי ידיו. סומך זו אצל זו. כמו לתרום מן המוקף:

ותולה אותו. בידיו:

ר' יוסי אומר קורה מוטה על הכותל. לא היתה נעוצה בארץ אלא ראשה אחר על הארץ וראשה אחד מוטה ונסמוך על הכותל וטעמא דר' יוסי לפי שהעץ שנתלה עליו נקבר עמו ואמרה תורה כי קבר תקברנו מי שאינו מחוסר אלא קבורה יצא זה שמחוסר תלישה וקבורה ורבנן הך תלישה לאו כלום ולא מיעטה התורה אלא שלא יהא עץ מחובר מעיקרו והלכה כחכמים:

נמצא שם שמים מתחלל. שמזכירין שזה בירכו:

הלכה: תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. זֶה חוֹמֶר בִּמְחַלֵּל מִבִּמְגַדֵּף וְזֶה זֶה חוֹמֶר בִּמְגַדֵּף מִבִּמְחַלֵּל. בִּמְגַדֵּף כְּתִיב לֹֽא תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל הָעֵ֗ץ. וּבִמְחַלֵּל כְּתִיב וַתִּקַּ֣ח רִצְפָּה֩ בַת אַיָּ֙ה אֶת הַשַּׂ֜ק וַתַּטֵּ֨הוּ עַל הַצּוּר֙ מִתְּחִילַּת קָצִ֔יר עַ֛ד נִתַּךְ מַ֥יִם עֲלֵיהֶם֭. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ תְלוּיִין מִי''ו בְּנִיסָן עַד י''ז בְּמַרחֶשְׁוָן.

Traduction

On a enseigné (174)V. (Qidushin 4, 1). que R. Eliézer b. Jacob dit: La profanation du nom divin est un crime plus grave que celui de le blasphémer (et entraîne un long séjour sur le gibet), et d’autre part, le blasphème comporte une aggravation de plus que le fait de profaner (puisqu’elle suscite la double pénalité de la lapidation et la pendaison). Or, de celui qui blasphème il est dit (ibid.): tu ne laisseras pas séjourner son cadavre sur le gibet; tandis que du profanateur (comme des fils de Saül) il est dit (2S 21, 10): Repça fille d’Aia prit le sac et l’étendit sur le roc, depuis le commencement de la moisson, jusqu’à ce que l’eau (de la pluie) se répandit sur eux; donc ils restèrent pendus du 16 Nissan au 17 Marheshwan (époque de la pluie). – (175)Le reste du est traduit au même, ib...

Pnei Moshe non traduit

גמ' זה חומר במחלל מבמגדף. מחלל שם שמים חמור ממנו לענין דאמר לקמן שבמגדף עובר בלא תלין ובמחלל שם שמים מצינו שבני שאול שהיו נהרגין מפני חילול השם והיו נתלין זמן רב כדלקמן:

וזה חומר במגדף מבמחלל. שהמגדף נסקל ונתלה כדקתני במתניתין משא''כ במחלל:

וּמָאן דָּמַר. שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח נָשִׂיא. עוֹבְדָה דְאַשְׁקְלוֹן מְסָייֵעַ לֵיהּ. תְּרֵין תַּלְמִידִין הֲווּ בְאַשְׁקְלוֹן אָֽכְלִין כְּחָדָא וְשָׁתִין כְּחָדָא וְלָעִיין בְּאוּרַייְתָא כְּחָדָא. מִית חַד מִינּוֹן וְלָא אִתְגְּמַל חֶסֶד. מִית בַּר מַעְייָן מוּכָּס וּבְטֵילַת כָּל מְדִינְתָא מִגְמְלִינֵיהּ חֶסֶד. שְׁרִי הַהוּא תַלְמִידָא בְכִי וַאֲמַר. ווַי. דִּילְמָא לֵית לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל כְּלוּם. אִיתְחֲמֵיהּ לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ וַאֲמַר. לָא תִיבְזִי בְנֵי מָרֵיךְ. דֵּין עֲבַד חַד זְכוּ וַאֲזַל בֵּיהּ וְדֵין עֲבַד חַד חוֹבָה וַאֲזַל בֵּיהּ. וּמַה חוֹבָה עֲבַד. חַס דְּלָא עֲבַד חוֹבָה מִן יוֹמוֹי. אֶלָּא זִימְנָא חָדָא הִקְדִּים תָּפִילִּין שֶׁלְּרֹאשׁ לִתְפִילִּין שֶׁלְּיַד. וּמַה זְכוּ עֲבַד בַּר מַעְייָן מוּכָּס. חַס לֵיהּ דְּלָא עֲבַד זְכוּ מִן יוֹמוֹי. אֶלָּא זִימְנָא חָדָא עֲבַד אֲרִסְטוֹן לְבוּלֶבוֹטַייָא וְלָא אֲתוֹן. אֲמַר. יֵיתוּן מִיסְכֵּינֵי וְיֵיכְלוּנֵיהּ דְּלָא לִיקַּלְקֵל. וְאִית דָּֽמְרִין. הֲוָה סַגִּי בְאוֹרְחָא וַהֲוָה תְחוֹת שִׁיחֵיהּ חַד עִיגּוּל. וּנְפַל וְנַסְתֵּיהּ חַד מִסְכֵּן וְלָא מַר לֵיהּ מִידִּי בְּגִין דְּלָא מְסַמְּקָא אַפּוֹי. וַחַמָּא הַהוּא תַלְמִידָא גַּו גַּנִּין גַּו פַּרְדֵּיסִין גַּו מַבּוּעִין דְּמַיָּא. וַחַמָּא לְבַר מַעְייָן מוּכָּס קַייָם עַל גֵּיף נַהֲרָא. בְּעֵי מַמְטֵי מַיָּא וְלָא מַטֵּי. וַחַמָּא לְמִרְיָם בַּת עֲלֵי בְצָלִים תַּלְייָא בְחִיטֵּי בִיזַייָא. וְאִית דָּֽמְרִין. תִּרְעַת גֵּהִינָּם קְבִיעָא גַּו אוּדְנָהּ. אֲמַר לוֹן. [לָמָּה. אָֽמְרִין לֵיהּ. בְּגִין דַּהֲוָת צַייְמָא וּמְפַרְסִייָהּ לִמְגִי[רְ]תָהּ. וְאִית דָּֽמְרִין. דַּהֲוָת צַייְמָא חַד יוֹם וּמְקַזָּה לָהּ תְּרֵי. אֲמַר לוֹן.]^{29a G} עַד אֵימַת כָּדֵין. אָֽמְרֵי לֵיהּ. עַד דְּיֵיתֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח נַסְבִּין לָהּ מִן גַּוא אוּדְנָהּ וִיהָבִין לָהּ גַּו אוּדְנֵיהּ. אֲמַר לוֹן. וּמַה הוּא סוּרְחָנֵיהּ. אָֽמְרֵי לֵיהּ. דִּנְדַר עַל נַפְשֵׁיהּ וַאֲמַר. אִי אִתְעֲבִיד נְשִׂייָא קְטָלִי לְכָל חָרָשַׁייָא. וְהֵיידַן עֲבִיד לֵיהּ נָשִׂיא וְלָא קְטָלוּן. אֶלָּא תוּמְנִין נָשִׁים בִּמְעָרַת אַשְׁקְלוֹן מְחַבְּלין עָֽלְמָא. זִיל וָמַר לֵיהּ. אֲמַר לוֹן. גַּבְרָא רַבָּא הוּא וְלֵית הוּא מְהֵימְנָתִי. אָֽמְרֵי לֵיהּ. עִינְווָן הוּא סַגִּי וּמְהֵימְנָתִיךְ. וְאִין לֵית מְהֵימְנָתִיךְ אָפִּיק עֵינֵיךְ וְיָבֵא גַּוא יָדָךְ. אָפִּיק עֵינֵיהּ וִיהַב גָּו יָדֵיהּ. אָֽמְרוּ. חָֽזְרָת וְאִשְׁתָּווָת לַחֲבֵירָתָהּ. אֲזַל וָמַר לֵיהּ. בָּעָא מֵיעֲבַד סֵימָנֵיהּ קוֹמוֹי אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ צָרִיךְ. אֲנָא יְדַע דַּתְּ גַּבְרָא חֲסִידָא. אַף עַל פִּי כֵן בְּלִיבִּי חַשְׁבֵית בְּפוּמִי לָא אַמְרֵית. וַהֲוָה יוֹם סַגְרִיר. נְטַל תְּמַנִּין גּוּבְרִין בְּחִירִין לְבוּשִׁין מָאנִין נְקִיין וּנְסַב עִמּוֹן תְּמַנִּין קִידְרִין חַדְתִּין. אֲמַר לוֹן. כַּד נָא צְפַר לַבְּשִׁין מָנֵיכוֹן. וְכַד נָא צְפַר תִּנְייָנוּת עוּלּוּ. כֵּיוָן דְּאָעַל לִמְעָרַת אַשְׁקְלוֹן אֲמַר. אוים אוים. פִּתְחוּן לִי. מִן דִּידְכוֹן אֲנָא. כֵּיוָן דְּכָנַס. חָדָא אָֽמְרָה מַה דָאָֽמְרָה וּמַייתֵי פִיתָּה. חָדָא אָֽמְרָה מַה דָאָֽמְרָה וּמַייתֵי תַבְשִׁילָה. חָדָא אָֽמְרָה מַה דָאָֽמְרָה וּמַייתֵי חַמְרָא. אָֽמְרוּן לֵיהּ. מָה אִי[ת] בָּךְ עֲבַד. אֲמַר לוֹן. אִי בִּי עֲבִידְנָא צְפַר תְּרֵין זִימְנִין וּמְעַיַיל לְהָכָא תּוּמְנִין גּובְרִין בְּחִירִין לְבוּשִׁין מָאנִין נְקִיים חֲדִי וּמַחְדִּי לְכוֹן. אָֽמְרִין לֵיהּ. לוֹן נָן בְּעָייָן. כֵּיוָן דִּצְפַר לָֽבְשׁוּ מָנִין נְקִייִם. כֵּיוָן דִּצְפַר תִּנְייָנוּ עָלוּ כּוּלְהוּ כְּחָדָא. רְמַז לוֹן. כָּל חַד מִינְּכוֹן יִטּוֹל חָדָא וִיטַלְטְלֶינָּה מֵאַרְעָא. וְלָא מַצְלַח מַי דוּ עַבְדָּה. וַהֲוָה אֲמַר לְהַהִיא דְאַייְתַת פִּיתָּה. אַייְתִי פִיתָּא. וְלָא מַתְייָא. וְהוּא אֲמַר. אַייְתִי לִצְלִיבָא. אַייְתִי תַּבְשִׁילָא. וְלָא מַתְייָא. וְהוּא אֲמַר. אַייְתִי לִצְלִיבָא. אַייְתִי חֲמַר. וְלָא מַתְייָא. וְהוּא אֲמַר. אַייְתִי לִצְלִיבָא. כֵּן עֲבַד לְכוּלְּהִי. הַייְנוֹ דְּתַנִּינָן. שְׁמוֹנִים נָשִׁים תָּלָה שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח בְּאַשְׁקְלוֹן. וְאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד. אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לָכֵן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

עובדא דאשקלון. דלקמן מסייע ליה:

ולא אתגמל חסד. לא נהגו בו כבוד כראוי ובאותו פעם מית בר מעיין מוכס והיה רשע ובטלו כל העם ממלאכתן לילך ולגמול חסד עם זה והיה זה התלמיד חבירו בוכה ומצטער אם ח''ו אין לשונאי ישראל כלום בשכרן:

לא תבזה בני מרך. ואל תהרהר אחריו חלילה שהכל בצדק ובמשפט שזה הרשע עשה איזה מצוה וקבל בזה שכרו וזה הצדיק עשה עבירה אחת וקיבל בזה עונשו:

חס. ליה שיעבור עבירה גמורה:

עבד אריסטון. עשה סעודה לשר החיל עם עבדיו ולא באו ואמר יבאו עניים ויאכלו דבלאו הכי יתקלקל:

ואיכא דאמרי שהיה מהלך בדרך והוה תחת שחיו ככר לחם אחד ונפל ולקח עני אחד ושתק ולא רצה לביישו:

וחמא. והראהו עוד לזה בחלום שאותו תלמיד מתענג בדשן נפשו וזה הרשע בר מעיין מוכס חסר כל ונפשו ברעה תתמוגג ונראה שעומד על שפת הנהר ורוצה להגיע למים להשיב נפשו ואינו מגיע וכל זה לדמיון אשר אין לנפשו מנוחה והשקט לא יוכל:

וחמא. ועוד הראו לו למרים בת עלי בצלים שהיא נתלית בחיטי דדיה. עטיניו מלאו חלב תרגומו בזיהוי אתמלאו חלבא:

ואית דאמרין וכו'. וחסר כאן והתם גריס אמר לון למא דא כן אמרו ליה דהות ציימא ומפרסמא ואית דאמרין דהוות ציימה חד יומא ומקזה לה תריי. כלומר על יום אחד שהיה מתענה היתה מתענגת ומרבת באכילה ושתייה נגד. שני ימים:

עד אימת כדין. יהא עונשה:

ומה הוא סורחניה. כל כך ואמרו לו על שקיבל על עצמו ואם יתמנו אותו לנשיא יהרוג לכל המכשפות המצויות והן עכשיו נתמנה לנשיא ואינו משגיח על אלו שבמערת אשקלון שמחבלין את העולם בכשפים לך ואמור לו זה שעכ''פ יתקן זה:

ולית הוא מהימנתי. לא יאמין אותי:

ואין. ואם לא יאמין לך תעשה מופת זה בפניו ותוציא עיניך ממך עכשיו ויבא העין אל ידך ועשה כן ואמרו לו שאח''כ יחזור אותה והחזיר והיתה שוה לחבירתה כבראשונה וזה האות והמופת תעשה בפני שמעון בן שטח ויאמין בך והלך וסיפר לו ורצה לעשות הסימן לפניו ואמר לא צריך יודע אני שאיש חסיד אתה ואינך משקר ובאמת שלא קבלתי עלי הנדר הזה בפי אלא בלבי הייתי חושב כך וכן אעשה היום והיה יום גשם והלך ולקח שמונים בחורים לבושין נקיים שהיו מטמיניך מלבושיהן בכדים וקדרות חדשות ונתן להם הסימן אם אני מצפצף פעם אחת תלבישו עצמיכם ובפעם השני תכנסו למערה ותעשו כמו שעשו אח''כ:

אוים אוים. מלשון שלהן פתחו לי משלכם אני ומכשף כמותכן:

חדא אמרה מה דאמרה. בכישוף והביאה פת וכו':

מה אית בך עבד. ומה יכולת יש בידך לעשות:

אית בי עבד אנא צפר וכו'. שישמחו ומשמחין אתכן:

לון אנן בעיין. להם אנו רוצין וכו':

ויטלטלינה מארעא. שכשמגביהין אותן מן הארץ שוב אין בהן כח לעשות כישוף ואינן מצליחין במה שעושין ולקח לכולן ותלן היינו דתנינן על מעשה זו אמרו שמנים נשים תלה וכו' מפני שהשעה צריכה לכך:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source