Vayedaber

Sanhedrine

Daf 16a

16a תַּנֵּי רִבִּי חִייָה לְחוּמְרָא. הֵיךְ עֲבִידָא. יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ כָּל שְׁנֵי שָׁבוּעַ. כֵּיוָן שֶׁבָּאת שְׁבִיעִית הִתְחִיל מְפַשֵּׁיט אֶת יָדָיו וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ מְלָאכָה אֲחֶרֶת פָּסוּל. לֹא בְדָא רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה דְמַתְנִיתִין. תַּמָּן רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא דָּמַר שְׁמוּעָה מִשּׁוֹם זְעִיר מִינֵּיהּ. אוּף הָכָא כֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תַּמָּן אֵין מַלְכוּת אוֹנֶסֶת. בְּרַם הָכָא הַמַּלְכוּת אוֹנֶסֶת.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

איקלס ר' בא. נתקלס ושבח היא לו דאמר שמעתתא משום ר' אבהו והוא הוי זעיר מיניה:

תני ר' חייא לחומרא. הא דפירשו לעיל לדברי ר' יהודה לחלק בין עסוק במלאכתו בשאר שני שבוע או לא ור' חייא לא תני הכי אלא לחומרא כדמפרש ואזיל היך עבידא וכו' דאפי' עוסק במלאכתו כל שני שבוע ובשביעית הוא פושט את ידו לישא וליתן בפירותיה לעולם פסול הוא ואע''פ שיש לו מלאכה אחרת:

לא בדא וכו' תמן וכו'. חדא קושיא היא ובפ''ד דשביעית גרסינן לה וכל הסוגיא ומקצתה בפ''ז שם והתם שייכא האי קושיא ואגב תני לה הכא דהתם תנן שדה שנתקוצה תזרע במוצאי שביעית שניטייבה שנחרשה שתי פעמים בשביעית כדמפרש לקמן שבשעת האונס מיירי שהתירו להם חכמים לחרוש פעם א' ולזרעה בשביעית כדי לפרוע מנת המלך ומפני שזה חרשה שתי פעמים קנסוהו חכמים ולא תזרע במוצאי שביעית ופריך התם מעיקרא ולא בדא אמר ר' בא הלכה כר' יודה דפסול הוא בזמן שאין לו אומנות אחרת ולר' חייא לעולם פסול הוא אלמא דלא התירו חכמים שום פעם לעשות מלאכה ולישא וליתן בפירות שביעית ואמאי קתני שניטייבה דוקא:

תמן. מסקנת הקושיא היא דהתם קלסו לר' בא דאמר שמעתתא משמיה דזעיר מיניה אלמא דכן הלכה וא''כ אוף הכא כן. ומשני רבי יוסי בר' בון תמן שאסרו בשאין המלכות אונסת ברם הכא במתני' דשביעית בשהמלכות אונסת מיירי ולפיכך התירו חכמים לחרוש פעם אחת:

בָּרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָֽיְתָה הַמַּלְכוּת אוֹנֶסֶת הוֹרֵי רִבִּי יַנַּאי שֶׁיְּהוּ חוֹרְשִׁים חֲרִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה. חַד מְשׁוֹמָּד הֲוָה אִיעֲבַר שְׁמִיעֲתָא. חָֽמְתוֹן רַמְייָן קוֹבְעֳתֵיהּ. אֲמַר לוֹן. הַסְטוּ. שָׁרָא מררא. שָׁרָא לְכוֹן מִרְמָא קוֹבָעַת.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

כשהיתה המלכות אונסת. לפרוע המס הורי רבי ינאי שיהו חורשין חרישה הראשונה שרגילין בכל שנה לחרוש בשביעית ולזרעה שיהא להם ממה לפרוע מס המלך:

חד מומר לעכו''ם הוה איעבר בשמיטותא. היה עובר בשביעית והיו היהודים חורשין בשדה:

חמתון. רמיין קובעתיהו. שכשראו אותו התחילו להשליך כלי המחריש' מעל פני החרישה ולכסותם שלא יראה אותם חורשין ויוכלו להשמיט עצמן ממס המלך שיאמרו אין להם ממה שיפרעו והוא ראה אותן עושין כן. קובע מלשון צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ביחזקאל כ''ג:

אמר לון האסטו. לשון מקרא הוא בדניאל ג' ענה נבוכדנצר ואמר להון הצדא ופירושו וכי כן הדבר ואמת הוא:

שרה מרדה. התחילו אתם למרוד ולא לפרוע מס המלך והתחילו אתם להשליך ולהסתיר כדי להשמט מהמס א''נ רמיון קובעתיה שהרימו הגדר סביב השדה בכדי שלא יוכלו להכנס שם הרוצין לחרוש כדי שלא יהו חורשין בשביעית ועל זה אמר המומר אתם מתחילין למרוד במלך שלא לחרוש ולא תפרעו מנת המלך ועיקר:

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי. קִשִּׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. לֹא כֵן אָמַר זְעִירָא וְרִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק. נִמְנוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית נִתְזָה בְלוֹד. עַל הַתּוֹרָה מְנַיִין. אִם אָמַר גּוֹי לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹר עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים יַעֲבוֹר וְאַל ייֵהָרֵג. הָדָא דְתֵימַר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. אֲבָל בְּרַבִּים אֲפִילוּ עַל מִצְוָה קַלָּה אַל יִשְׁמַע לוֹ. כְּגוֹן פַּפּוֹס וְלוּלְייָנוּס אָחִיו שֶׁנָּֽתְנוּ לָהֶן מַיִם בִּכְלִי זְכוּכִית צְבוּעָה וְלֹא קִיבְּלוּ מֵהֶן. אָמַר. לֹא אִיתְכַּווֵן מְשַׁמַּדְּהתְוֹן אֶלָּא מַגְבֶּי אַרְנוֹנִין. כַּמָּה הֵן רַבִּים. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. עֲשָׂרָה. דִּכְתִיב וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

קשיתה קומי רבי אבהו. על הא דהתיר ר' ינאי לחרוש בשביעית ולא כן אמר זעירא וכו' דנמנו דעל התורה כולה לא יעבור אם הוא ברבים כדמפרש ואזיל:

הדא דתימר. מסקנת הקושיא היא [דחוץ משלשה אלו] (דבשלשה אלו) אמר יעבור ואל יהרג דוקא בצינעה ואם הוא בינו לבין עצמו אבל ברבים ובפרהסיא אפי' על מצוה קלה אל ישמע לו כגון פפוס ולוליינוס דמס' תענית שאפי' על דבר קל שנתנו להם מים לשתות בכלי זכוכית צבועה שם עכו''ם בתוכה ולא קיבלו מהן וקדשו השם על זה והיכי עביד ר' ינאי הכי להתיר ברבים:

אמרי. שאני הכא דלא התכוונו משום גזירת שמד עליהן שיחרושו בשביעית ולעבור על התורה אלא בשביל הנאתן נתכוונו כדי להגבות ארנונין והמס מהן ובכה''ג מותר בשאר כל התורה:

עשרה. אם הוא בפני עשרה מישראל אל יעבור אפי' על מצוה קלה ויקדש שם שמים כדכתיב ונקדשתי וגו' וילפינן בפ''ק דעשרה הן:

רִבִּי בִּינָא זְעִירָא חֲמוּנֵיהּ פָּרֵי חוֹרֵי חַמְרָא בְּשַׁבָּתָא. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי הוֹרוּן מֵיפֵי לְאֻרְטִקִינָס בְּשׁוּבְתָא. אָמַר רִבִּי מָנִי. קִשִּׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה אַבָּא. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק. נִמְנוּ בַּעֲלִיַית בֵּית נִתְזָה בְלוֹד וְכול'. לֹא אִיתְכַּווֵן מְשַׁמַּדַּתְהוֹן אֶלָּא אִיתְכַּווֵן מֵיכוֹל פִּיתָּא חֲמִימָא. כַּמָּה הֵן רַבִּים. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרֵי. עֲשָׂרָה. דִּכְתִיב וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

חמוניה פרי. ראו אותו שהיה רץ אחר החמור בשבת שכפוהו עכו''ם להיות מחמר אחריו:

הורון למפי. הורה להם לאפות לחם בשביל ראש החיל וחיילות שלו בשבת:

ולא כן וכו'. כדלעיל ומשני שלא נתכוונו אלא להנאת עצמן לאכול פת חמה:

Sanhedrine

Daf 16b

משנה: וְאֵילּוּ הֵן הַקְּרוֹבִין אָחִיו וַאֲחִי אָבִיו וַאֲחִי אִמּוֹ וּבַעַל אֲחוֹתוֹ וּבַעַל אֲחוֹת אָבִיו וּבַעַל אֲחוֹת אִמּוֹ וּבַעַל אִמּוֹ וְחָמִיו וַאֲגִיסוֹ הֵן וּבְנֵיהֶן וְחַתְנֵיהֶן וְחוֹרְגוֹ לְבַדּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי זוֹ מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה דוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ. וְכָל הָרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ וְכָל הַקָּרוֹב לֹו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחֵק הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲפִלּוּ מֵתָה בִתּוֹ וְיֶשׁ לוֹ בָנִים מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה קָרוֹב׃

Traduction

Voici ceux qui sont incapables de témoigner et de juger pour cause de parenté: le frère, le frère du père, le frère de la mère, le mari de la sœur, le mari de la sœur du père, le mari de la sœur de la mère, le mari de la mère, le père de la femme (beaux parents), le mari de la sœur de la femme (beau frère); eux, leurs fils et leurs gendres, enfin le beau-fils seul (102)Il est incapable de témoigner et de juger, mais son fils et son gendre le peuvent.. R. Yossé dit que ce sont là les idées de R. aqiba; mais l’ancienne Mishna disait: Sont frappés d’incapacité pour cause de parenté le frère du père, le fils du frère du père, tous ceux qui peuvent avoir le droit d’hériter de l’individu dans l’affaire duquel ils veulent témoigner, et tous ceux qui sont parents de l’individu dans le temps de l’acte (ou au moment de témoigner dans son affaire). Si le témoin était considéré comme parent avant d’avoir vu l’action qu’il certifie, mais ne l’était plus au moment de l’acte (103)P. ex. s'il était le gendre de celui dans l'affaire duquel il voulait témoigner, mais que sa femme fût morte., il est apte à témoigner. R. Juda dit: Le gendre ne peut pas témoigner, quand même sa femme serait morte; si elle a laissé des enfants, il reste parent.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ובעל אחותו. משום דבעל כאשתו דכתיב ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דודתך היא והלא אשת דודו היא מכלל דאשה כבעלה:

ואגיסו. בעל אחות אשתו:

הן ובניהן וחתניהן. ודוקא בנים ובנות שיש להן מאשה זו קרובתו אבל בנים ובנות שיש להן מאשה אחרת אינן חשובין קרובין:

וחורגו לבדו. בן אשתו מאיש אחר הוא לבדו חשוב קרוב אבל בן חורגו וחתן חורגו לא. ומיהו אשת חורגו לא יעיד לה דאשה כבעלה. והאחי' זה עם זה בין מן האב בין מן האם הרי הם ראשון בראשון ובניהם זה עם זה שני בשני ובני בניהם זה עם זה שלישי בשלישי ולעולם שלישי בראשון כשר ואצ''ל שלישי בשני אבל שני בשני ואצ''ל שני בראשון שניהם פסולין וכדרך שאתה מונה בזכרים כך אתה מונה בנקבות וכל שאתה פסול לאיש כך אתה פסול לאשתו וכל שאתה פסול לאשה כך אתה פסול לבעלה:

אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו. ואין הלכה כמשנה ראשונה:

וכל הראוי ליורשו. אינו ממשנה הראשונה ותשלום משנת ר''ע הוא:

היה קרוב ונתרחק. כגון חתנו שמתה אשתו קודם שראה עדות זו כשר:

ר' יהודה אומר וכו'. ואין הלכה כר' יהודה:

הלכה: אֵילּוּ הֵן הַקְּרוֹבִין כול'. מִכֵּיוָן דְּתַנִּינָן אָחִיו מַה צוֹרְכָה לְמִתְנֵי אֲחִי אָבִיו. לוֹמַר בְּנוֹ וְחַתְנוֹ שֶׁל חָתָן.

Traduction

Dès que l’on considère comme parent le frère (avec ses fils), à quoi bon parler ''du frère du père''? (Si le fils du frère est un parent pour son oncle, celui-ci l’est pour son neveu)? C’est pour dire qu’au même titre que le fils du frère, le gendre de ce dernier est tenu pour parent, ainsi que le gendre du gendre.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מכיון דתנינן אחיו וקתני הן ובניהן א''כ בן אחי פסול לי ואני לו שאני אחי אביו והשתא מה צורכא למיתני אחי אביו:

לומר בנו וחתנו של חתן. ומשני לאשמעינן בנו וחתנו של אחי האב דאע''ג דאיהו גופיה אתי מכללא דאחיו ובנו מ''מ בנו וחתנו לא הוי ידעינן ואשמעינן נמי דאפי' חתנו של חתן פסול דאי חתנו ממש של אחי האב היינו בנו דהא בעל כאשתו אלא חתנו של בנו או של חתנו ונקט חתנו של חתן לרבותא דאפילו חתן חתנו פסול ולא אמרינן איפלוג דרא ומכ''ש חתן בנו:

רִבִּי אַבִּינָּא בְּעָא רִבִּי אִמִּי. גּוֹיִם מָהוּ שֶׁיְּהוּ מְצוּוִּין עַל קִידּוּשׁ הַשֵּׁם. אָמַר לֵיהּ וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל. יִשְׂרָאֵל מְצוּוִּין עַל קִידּוּשׁ הַשֵּׁם וְאֵין הַגּוֹיִם מְצוּוִּין עַל קִידּוּשׁ הַשֵּׁם. רִבִּי נִיסַי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר שָׁמַע לָהּ מֵהָדָא. 16b לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה יִסְלַ֥ח יי לְעַבְדֶּ֑ךָ וגו'. יִשְׂרָאֵל מְצוּוִּין עַל קִידּוּשׁ הַשֵּׁם וְאֵין הַגּוֹיִם מְצוּוִּין עַל קִידּוּשׁ הַשֵּׁם.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

עכו''ם מהו שיהו מצוין על קידוש השם. לפי שמוזהרין על עכו''ם הן ואם אומרים לו עבור ואל תיהרג אם מצוה עליו לקדש את השם:

לדבר הזה יסלח ה' לעבדך. בבא אדוני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמון. ונעמן קבל עליו שלא לעבוד עכו''ם והודה לו אלישע ואמר לו לך לשלום ש''מ סאינן מצוין על קידוש השם:

רִבִּי בָּא בַּר זְמִינָא הֲוָה מְחַיֵּט גַּבֵּי חַד בַּר נַשׁ בְּרוֹמֵי. אַייְתֵי לֵיהּ בְּשַׂר נְבֵילָה. אֲמַר לֵיהּ. אֲכוֹל. אֲמַר לֵיהּ. לִי נָא אֲכִיל. אֲמַר לֵיהּ. אֲכוֹל דִּילָא כֵן אֲנָא קְטִיל לָךְ. אֲמַר לֵיהּ אִין בְּעִית מִיקְטוֹל קְטוֹל דְּלִי נָא אֲכִיל בְּשַׂר נְבֵילָה. אֲמַר לֵיהּ. מָאן מוֹדַע לָךְ דִּאִילּוּ אֲכָלְתָּהּ הֲוֵינָא קָטְלִין לָךְ. אוֹ יְהוּדִי יְהוּדִי אוֹ אֲרָמַאי אֲרָמַאי. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִילּוּ הֲוָה רִבִּי בָּא בַּר זְמִינָא שָׁמַע מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין מֵיזַל הֲוָה בְהָדָא.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

הוה מחיט. היה תופר בגדים אצל עכו''ם אחד ברומי ונתן לו בשר נבלה וא''ל אם תקטול אותי ואיני אוכל בשר נבלה:

מאן מודע לך. מי הודיע לך הדבר ואני לא באתי אלא לנסות אותך ואם היית אוכל הייתי הורגך אם יהודי צריך להיות יהודי או ארמאי ארמאי:

שמע מיליהון דרבנן. דאמרי לעיל דבצנעא יעבור ואל יהרג בשאר עבירות:

מיכל הוה בהדא. וכן הוא בשביעית. היה אוכל והיה נהרג ולטובתו היה שלא שמע זה:

טִייֵב בִּזְמַן זֶה מָהוּ. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. בָּטֵל הַדִּין בְּטֵילָה גְזֶירְתָא. רִבִּי יוֹסֵי סְבַר מֵימַר. לְעוֹלָם הַגְּזֶירָה בִמְקוֹמָהּ עַד שֶׁיַּעֲמוֹד בֶּית דִּין אַחֵר וִיבַטְּלָהּ. וְדִכְווָתָהּ. מֵאֵימָתַי אָדָם זוֹכֶה לְפֵירוֹתָיו בַּשְּׁבִיעִית. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מִשֶּׁיִּתְּנֵם לְתוֹךְ כֵּילָיו. רִבִּי יוֹסֵי סְבַר מֵימַר. אֲפִילוּ נְתוּנִין בְּתוֹךְ כֵּילָיו לֹא זָכָה. סְבַר דִּינּוּן דִּידֵיהּ וְלֵית אִינּוּן דִּידֵיהּ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

טייב בזמן הזה מהו. התם קאי דבשדה שניטייבה קנסוהו רבנן שלא תזרע במוצאי שביעית ובעי אם גזירת חכמים עדיין במקומה עומדת ואפי' בזמן הזה:

בטל הדין בטל גזירתא. כלומר שבזמן הזה בטל זה הדין מפני שבטלה גזירת חכמים בענין זה וכעין דאמר בשביעית דלא גזרו אלא על הגדר שהוא יכול לעמוד בו:

ר' יוסי סבר מימר. דלא היא דלעולם הגזירה שגזרו חכמים באותה הזמן במקומה עומדת עד שיעמוד ב''ד אחר ויבטלה ואין ב''ד יכול לבטל דברי ב''ד חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ומנין:

ודכוותה. דפליגי ר' ירמיה ור' יוסי בהא:

משיתנם לתוך כליו. זוכה הוא ואע''פ דלכתחלה אסור ללקט פירותיו בשביעית דהפקר לכל הן אם ליקט ונתן לתוך כליו זכה:

ר' יוסי. פליג דלא זכה דבטעות הוא דסבר דאינון דידיה אבל לי' אינון דידיה דרחמנא אפקרינהו:

רִבִּי מָנָא כַּד עָאַל פְּרוֹקְלָא בְצִיפּוֹרִי הוֹרֵי מַפְקָא נַחְתּוֹמַיָּא בְשׁוּקָא. רַבָּנִין דִּנְוֶה הוֹרוּ מֵיפֵי חֲמִיעַ בְּפִסְחָא.

Traduction

⁠— (99)En tête, se trouvent 2 passages traduits, le 1er (Rosh Hashana 1, 9), le 2e (Sheviit 7, 5), le 3e ib., (4, 2). A l’arrivée du prince Périclès à Sephoris, R. Mena permit aux boulangers de porter le pain à la rue (pour l’entretien forcé des troupes). Les Rabbins de Newa permirent, dans les mêmes conditions, de cuire du pain levé à Pâques.

Pnei Moshe non traduit

פרוקלא. שם שר אחד:

בע''ז פ''ג שאל פרוקלוס בן פילוספוס את ר''ג:

הורי מפקא נחתומין בשוקא. שיוציאו הנחתומין את הלחם בשוק בשבת למכור לחיילותיו מפני האונס:

דנוה. שם מקום והם הורו לאפות חמץ בפסח לעובדי כוכבים מפני האונס וכדאמרי' לעיל דלהנאת עצמן מותר מפני האונס בשאר עבירות:

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אֲנִי֙ פִּי מֶ֣לֶךְ שְׁמ֔וֹר. אֲנִי פִּי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים אֶשְׁמוֹר. שֶׁאָמַר לִי בַסִּינַי אָֽנֹכִ֖י יי אֱלֹהֶ֑יךָ. וְעַ֕ל דִּבְרַ֖ת. לֹא יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל פָּנָֽי׃ שְׁבוּעַ֥ת אֱלֹהִֽים. לֹא תִשָּׂ֛א אֶת שֵׁם יי אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא. בַּדָּבָר הַזֶּה נָבוֹא הַהוּא גַבְרָא וְהָהֵן כַּלְבָּא שְׁנֵיהֶן שָׁוִין.

Traduction

R. Yossé b. R. Aboun explique ce verset (Qo 8, 2): j’observe l’ordre du roi (100)V. Rabba à (Qo,5); j’obéis à l’ordre du Roi des Rois, énoncé au mont Sinaï, en ces termes (Ex 20, 2): Je suis l’Eternel ton Dieu: ''la parole'', celle qui suit (ib. 3): tu n’auras pas d’autres dieux devant moi; ''le serment'', savoir (ib. 4): tu ne prononceras pas le nom de l’Eternel ton Dieu en vain. Aussi, l’appel de cet homme est semblable pour nous à celui d’un chien.

Pnei Moshe non traduit

אני פי מלך שמור. איידי דאיירי לעיל בקידוש השם מביא להאי דרשה שדרשו רבותינו ז''ל על חנניה מישאל ועזריה מה שהשיבו לנבוכדנצר:

ועל דברת שבועת אלהים. ודריש על דברת לא יהיה לך ושבועת על שום לא תשא:

כד כד הזה נבוא. הכי גריס לה במדרש חזית בפסוק יונתי בחגוי הסלע ונוטריקון של נבוכדנצר הוא וכדאמר התם דדריש תיבת למלכא נבוכדנצר בשאר דברים אתה למלכא במסים ובארנוניות אבל לדבר הזה ככד הריק ומשמיע קול וכנבוא לשון נבח ככלב הזה:

ההוא גברא וההן כלבא שניהן שוין. אצלינו ואין אנו שומעין לך:

רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה.

Traduction

– R. Juda dit au nom de Rav: l’avis de R. Juda (101)Dans la Mishna, au sujet du changement de profession. sert de règle.

Pnei Moshe non traduit

הלכה כר' יהודה. דאם יש לו אומנות אחרת ה''ז כשר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source