מַעֲשֶׂה בְשִׁמְעוֹן בֶּן קִמְחִית שֶׁיָּצָא לְטַייֵל עִם הַמֶּלֶךְ עֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים עִם חֲשֵׁיכָה. וְנִתְּזָה צִינּוֹרָה שֶׁלְּרוֹק מִפִּיו עַל בְּגָדָיו וְטִמְּאַתּוּ. וְנִכְנַס יְהוּדָה אָחִיו וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתָּיו. אוֹתוֹ הַיּוֹם רָאָת אִימָּן שְׁנֵי בָנֶיהָ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. שִׁבְעָה בָנִים הָיוּ לָהּ לְקִמְחִית וְכוּלָּן שִׁימְּשׁוּ בִכְהוּנָּה גְדוֹלָה. שָֽׁלְחוּ וְאָֽמְרוּ לְקִמְחִית. מַה מַעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדַיִךְ. אָֽמְרָה לָהֶן. יָבוֹא עָלַי אִם רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי וְאִימְרַת חָלוקִי מִיָּמַיי. אָֽמְרִין. כָּל קִמְחַייָא קִימְחִין וְקִמְחָא דְקִימְחִית סוֹלֶת. קָֽרְאוּ עָלֶיהָ הַפָּסוּק הַזֶּה כָּל כְּבוּדָּ֣ה בַת מֶ֣לֶךְ פְּנִ֑ימָה מִמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל כבודה וגו'. אם היא בת מלך פנימה זוכה למשבצות זהב ללבוש של בניה:
כל קמחייא קמחין. הכל עושין קמח וקמח של קימחית היא סולת כלומר אע''פ שכמה וכמה נשים נזהרין בזה מעשיה של קמחית היא רצויה ביותר וזכתה לכל זה:
עָבַר זֶה וְשִׁימֵּשׁ זֶה. הָרִאשׁוֹן כָּל קְדוּשַּׁת כְּהוּנָּה עָלָיו. הַשֵּׁינִי אֵינוֹ כָשֵׁר לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עָבַר וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְסוּלָה. עֲבוֹדָתוֹ מִשֶּׁל מִי. 16b נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה בְּבֶן אִלֵּם בְּצִיפֹּרִים שֶׁאִירַע קֶרִי בְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וְנִכְנַס בֶּן אִלֵּם וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתָּיו. יָצָא וְאָמַר לַמֶּלֶךְ. פָּר וְאַיִל הַקְּרֵיבים הַיּוֹם מִשֶׁלְּמִי הֵן קְרֵיבִין. מִשֶּׁלּוֹ אוֹ מִשֵׁלְּכֹהֵן גָּדוֹל. וְיָדַע הַמֶּלֶךְ מָהוּ שׁוֹאֲלוֹ. אָמַר לוֹ. לֹא דַּייֶךָּ שֶׁשִּׁימַּשְׁתָּ שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. וְיָדַע בֶּן אִלֵּם שֶׁהוּסַּע מִכְּהוּנָּה גְּדוֹלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עבר זה. הראשון מחמת פסול שאירע בו ושימש זה תחתיו:
הראשון. לאחר שיעבור פסולו חוזר הוא לעבודתו וכל קדושת כהונה גדולה עליו:
השני אינו כשר לא לכ''ג. מפני האיבה ואין לו ג''כ דין כהן הדיוט לפי שמעלין בקדש ולא מורידין:
עבר ועבד עבודתו כשירה. כצ''ל וכן הוא ביומא ובמגילה. ואעבודת יה''כ קאי שאינה כשירה אלא בכ''ג:
עבודתו משל מי. כשאירע פסול בכ''ג ועובד אחר תחתיו הקרבן משל מי כגון פר יה''כ ועשירית האיפה אם משלו או משל הראשון:
נשמעינה מן הדא. דתני בתוספתא פ''ק דיומא:
בבן אלם מציפורי וכו'. פר ושעיר שקרבו היום משל מי. וכן הוא שם וביומא ובמגילה:
וידע המלך מהו שואלו. שדעתו היה שישאר הוא בכהונה גדולה ומשלו הן קריבין:
לא דייך ששימשת שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם. ומסיים בתוספתא אלא שאתה מבקש ליטול לך כהונה גדולה וידע בן אלם שהוסע מכהונה גדולה אלמא דמשל כ''ג הן קריבין ולא משל זה העובד לפי שעה:
יָכוֹל לֹא יְהֵא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מִפְּנֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר תַּחְתָּ֛יו מִבָּנָי֖ו. אֵת שֶׁבְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְאֶת שֶׁאֵין בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו אֵינוֹ מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וּמְנַיִין לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁאֵין בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. תַּלְמוּד לוֹמַר שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים יִלְבָּשָׁ֧ם הַכֹּהֵ֛ן וגו'. אֶת שֶׁהוּא בָא אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁ בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ בָא אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁ אֵין בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. וּמְנַיִין שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה לִהְיוּת כֹּהֵן גָּדוֹל. פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָ֗ר נָגִ֙יד הָיָ֧ה עֲלֵיהֶ֛ם לְפָנִי֖ם יְי עִמּֽוֹ׃ רִבִּי יוֹסֵי כַּד הֲוָה בָעֵי מְקַנְתְּרֵהּ לְרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יּוֹסֵי הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. לְפָנִי֖ם עִמּֽוֹ׃ בִּימֵי זִמְרִי מִיחָה. וּבִימִי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה לֹא מִיחָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ת''ל והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה וגו':
את שהוא בא אל אהל מועד. כלומר שהוא ממונה לכך לעבוד עבודה בשמנה בגדים:
ומניי. למשוח מלחמה שהוא מתמנה להיות כ''ג שנאמר פינחס בן אלעזר נגיד היה וגו' זה כ''ג והוא היה משוח מלחמה בתחילה כדכתיב אותם ואת פינחס:
כד הוה בעי למקנתרה לר''א בר' יוסי. היה אומר לו זה כוונת הפסוק דכתיב לפנים ה' עמו משמע אבל עכשיו לא כמלפנים לפי שבימי זמרי מיחה ומסר נפשו על הדבר ובימי פילגש בגבעה לא מיחה שלא מסר נפשו למחות בבני גבעה במעשיהם שהיו רגילים וע''י כך אירע המעשה שהיה וכלומר שהיה מקנתרו ג''כ על מה שלא עשה איזה הנהגה בענין למחות ביד עוברי עבירה כפי אשר היה עושה מקדם ואמר לו כן ראה מה כתוב בפנחס על כך:
יכול יהא משוח מלחמה מביא עשירית האיפה משלו. כצ''ל כן הוא שם וסיפא דברייתא דת''כ היא דלעיל. יכול שאני מרבה אף משוח מלחמה:
וּמְנַיִין שֶׁהָיָה עוֹבֵד בִּשְׁמוֹנָה. רִבִּי בָּא בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִגְדֵ֤י הַקּוֹדֶשׁ אֲשֶׁ֣ר לְאַֽהֲרֹ֔ן יִהְי֥וּ לְבָנָי֖ו אַֽחֲרָ֑יו. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר אַֽחֲרָ֑יו. לִגְדוּלָּה שֶׁלְּאַחֲרָיו. וּמְנַיִין שֶׁהוּא נִשְׁאַל בִּשְׁמוֹנָה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִגְדֵ֤י הַקּוֹדֶשׁ אֲשֶׁ֣ר לְאַֽהֲרֹ֔ן יִהְי֥וּ לְבָנָי֖ו. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר אַֽחֲרָ֑יו. לִקְדוּשָּׁה שֶׁלְּאַחֲרָיו. בְּכַמָּה הוּא נִשְׁאַל. אַייְתִיהוּ רבבהו שֶעָלָה מַתְנִיתָא דְבַר קַפָּרָא מִדְרוֹמָא וְתַנָּא. אֵינוֹ עוֹבֵד לֹא בְאַרְבָּעָה שֶׁלְּכֹהֵן הֶדְיוֹט וְלֹא בִשְׁמוֹנָה שֶׁלְּכֹהֵן גָּדוֹל. אָמַר רִבִּי בָּא. בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהֵא עוֹבֵד בְּאַרְבָּעָה. וְלָמָּה אָֽמְרוּ אֵינוֹ עוֹבֵד. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ כֹהֵן הֶדְיוֹט פְּעָמִים שֶׁהוּא עוֹבֵד בִּשְׁמוֹנָה כְּכֹהֵן גָּדוֹל. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְלֹא בִפְנִים הוּא עוֹבֵד. וַהֲלֹא בַחוּץ הוּא נִשְׁאַל וטוֹעִין דָּבָר מִבִּפְנִים לִבְּחוּץ. וְכִי רִבִּי טַרְפוֹן רַבָּן שֶׁלְּכָל יִשְׂרָאֵל לֹא טָעָה בֵין תְּקִיעַת הַקְהֵל לִתְקִיעַת קָרְבָּן. דִּכְתִיב וּבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּחֲצוֹצְרוֹת. תְּמִימִם לֹא בַעֲלֵי מוּמִין. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן. אֶקְפַּח אֶת בָּנַיי אִם לֹא רָאִיתִי שִׁמְעוֹן אֲחִי אִימָּה חִיגֵּר בְּאַחַת מֵרַגְלָיו וְעוֹמֵד בָּעֲזָרָה וַחֲצוֹצַרְתּוֹ בְיָדוֹ וְתוֹקֵעַ. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. שֶׁמָּא לֹא רָאִיתוֹ אֶלָּא בִשְׁעַת הַקְהֵל. וַאֲנִי אוֹמֵר. בִּשְׁעַת קָרְבָּו. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן. אֶקְפַּח אֶת בָּנַיי שֶׁלֹּא הִיטִּיתָה יָמִין וּשְׂמֹאל. אֲנִי הוּא שֶׁשָּׁמַעְתִּי וְלֹא הָיָה לִי לְפָרֵשׁ. וְאַתָּה דוֹרֵשׁ וּמַסְכִּים שְׁמוּעָה. הָא כָל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וטועין. וכי טועין מדבר שלפנים לדבר שהוא בלחוץ והשיב לו וכי רבי טרפון רבן של כל ישראל לא טעה וכו' כדלקמן וה''נ יש לך שיהו טועין בדבר כשרואין אותו מלובש בשמנה בגדים יאמרו שעבד בפנים בהן:
ומנין שהיה. משוח מלחמ' עובד בשמנה:
לגדולה של אחריו. דאחרי כ''ג משוח מלחמה הוא לגדולה:
מנין שהוא נשאל בשמונ' וכו'. וחסר כאן וכצ''ל כמו שהוא ביומא ומגילה א''ל ר' יונה עמך הייתי לא אמר עובד אלא נשאל ובמה נשאל אייתי רב הושעיא מתניתא דבר קפרא מן דרומא ותנא אינו עובד וכו'. כלומר דלא אמרו אלא בכמה בגדים הוא נשאל באורים ותומים בשמונה בגדים של כה''ג הוא לובש בשעה שנשאל מן המלך כשיוצא למלחמ' אבל עובד אינו לא בארבעה של שאר כהן הדיוט ולא בשמנה של כהן גדול:
שלא יאמרו ראינו כהן גדול פעמים עובד בארבעה ופעמים בשמנה. כן הוא שם כלומר שהרי לפעמים נשאל הוא בשמנה:
ובני אהרן יתקעו בחצוצרות וגו' על עולותיכם ועל שלמיכם וגו' תמימין תוקעין על הקרבן ולא בעלי מומין. ברייתא היא בספרי רבי טרפון אומר בין תמימים בין בעלי מומין אמר לו ר' טרפון וכו':
שמא לא ראיתו אלא בשעת הקהל. ובספרי גריס שמא בראש השנה וביום הכיפורים ביובל וכו' וגי' דהכא נראית והכי הוא משמע בתוספתא דסוטה פ''ז:
וְכִפֶּ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אֲשֶׁר יִמְשַׁ֣ח אוֹתוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁכָּל הַפָּרָשָׁה נֱאֶמְרָה בְאַהֲרֹן. אֵין לִי אֶלָּא מְשׁוּחַ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. מְרוּבֶּה בְגָדִים מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וַֽאֲשֶׁ֤ר יְמַלֵּא֙ אֶת יָד֔וֹ. וּמְנַיִין לְרַבּוֹת אַחֵר הַמִּתְמַנֶּה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִפֶּ֨ר הַכֹּהֵ֜ן. בַּמֶּה הוּא מִתְמַנֶּה. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף. בְּפֶה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁמְמַנִּין זְקֵינִים בַּפֶּה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. חֲזוֹר בָּךְ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכפר הכהן וגו'. ברייתא היא בת''כ פרשת אחרי מות מה ת''ל אשר ימשח ואשר ימלא את ידו:
וה''ג שם לפי שכל הפרשה נאמרה באהרן אין לי אלא אהרן עצמו מנין לרבות כהן אחר ת''ל אשר ימשח אותו אין לי אלא משוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין ת''ל ואשר ימלא את ידו מנין לרבות כהן אחר המתמנה ת''ל וכפר הכהן כהן אחר המתמנה תחת הראשון אם אירע בו פסול ולימד שכולן כשרין לעבודת יה''כ:
במה הוא מתמנה. זה האחר:
בפה. כשאומרין לו לך עבוד תחתיו וא''צ חינוך אחר:
מתניתא אמרה כן. שממנים זקנים בפה כדתנן בפרק ה' דעדיות שאמרו לו לעקביא בן מהללאל חזור בך וכו' ונעשך אב ב''ד לישראל:
כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. גּוֹמֵר כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּיָדוֹ וּבָא לוֹ. בֵּין רִבִּי מֵאִיר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן חָדָא בֵּין רִבִּי יוּדָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן חָדָא. בֵּין רִבִּי מֵאִיר לְרִבִּי יוּדָה הַכְנָסָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר דֹּסַיי. מְפַשֵּׂק בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הָיָה בִפְנִים הָיָה יוֹצֵא. הָיָה בַחוּץ לֹא הָיָה נִכְנָס. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. הָיָה בִפְנִים הָיָה יֹצֵא. הָיָה בַחוּץ לֹא הָיָה נִכְנָס. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. גּוֹמֵר כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּיָדוֹ וּבָא לוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא. עִמָּהֶן אֵינוֹ יֵצֵא. יוֹצֵא הוּא אַחֲרֵיהֶן. אֶלָּא הֵן נִכְנָסִין וְהוּא יוֹצֵא. הֵן ניכְסִין וְהוּא נִגְלֶה וְיוֹצֵא אַחֲרֵיהֶן עַד פֶּתַח הָעִיר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ. כְּתִיב וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא. לָמֵד אֶלָּא לֹא יֵצֵא. יָצָא לֹא הָיָה חוֹזֵר.
הלכה: כֹּהֵן גָדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּן כול'. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא. לְמַעֲלָן. לְמַעֲלָן מִקָּנֶה שָׂפָה. לְמַטָּן. לְמַטָּן מִקָּנֶה שָׂפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְמַטָּן מַמָּשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן סְלִיק לִמְבַקְּרָה לְרִבִּי חֲנִינָה. כַּד הֲוָה גַּו אִיסְטְרָטָה שְׁמַע דִּדְמָךְ. שְׁלַח וְאַייתִי מָנוֹי טַבְייָא דְשׁוּבְתָא וּבְזָעָן. רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג עַל דְּרִבִּי יְהוּדָה תַרְתֵּין. וְאַתְייָא רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא כְרִבִּי יוּדָה. אִין כְרִבִּי יוּדָה לֹא יִפְרוֹם כָּל עִיקָּר. לָא אַתְייָא דָא אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ כְדִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. דְּתַנֵּי. עַל כָּל הַמֵּתִים אֵינוֹ מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ. כְּדִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כָּל קֶרַע שֶׁאֵינוֹ מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה הֲרֵי זֶה קֶרַע שֶׁלְּתִפְלוּת. מַאי כְדוֹן. אוֹמֵר הוּא בְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁיְּהֵא מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ר' לעזר בשם כהנא וכו'. כל הסוגיא עד סוף הלכה גרסינן לה לעיל ברפ''ב דסנהדרין ושם תמצא מבואר עם הגי' וכל השייך להאי ענינא עיין עליו:
משנה: כֹּהֵן גָדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּן וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָן. כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל וְהַהֶדְיוֹט לֹא מַקְרִיב וְלֹא אוֹכֵל׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כ''ג מקריב אונן. מי שמת לו מת א' משבעה קרובים שחייב להתאבל עליו דדינו דיום המיתה כולו בין נקבר ובין לא נקבר המת הוי אונן דאורייתא ומיום המיתה ואילך כל זמן שלא נקבר המת הוא אונן דרבנן ויום הקבורה הוא אונן דרבנן כל אותו היום ואפי' לאחר קבורה ומשנקבר המת ביום הראשון של מיתה כל לילה שלאחריו הוי אונן דרבנן ואם הוא כ''ג מקריב קרבנות כשהוא אונן אבל אינו אוכל מן הקדשים שכן מצינו באהרן ביום שמתו נדב ואביהוא אמר ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה' על האכילה היה מקפיד ולא על הקרבה ודוקא אהרן שהוא כ''ג אבל בניו שהיו כהנים הדיוטים אסורין באותו היום בין להקריב בין לאכול כדילפינן מדאמר הן הקריבו וכי הן הקריבו אני הוא שהקרבתי:
וההדיוט מלמעלה. כנגד החזה סמוך לכתף כשאר העם:
מתני' כהן גדול פורם מלמטה. אם מת לו מת שחייב לקרוע עליו קורע למטה בכנף בגדו הסמוך לרגליו כדפרישית לעיל דהא דכתיב ובגדיו לא יפרום שאינו פורם כשאר כל אדם:
17a הוּא. לֹא הַמֶּלֶךְ. הוּא. לֹא הַנָּשִׂיא. הוּא. לְרַבּוֹת כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶי֖הָ יִקָּֽח. פְּרָט לְבוֹגֶרֶת שֶׁכָּלוּ בְתוּלֶיהָ. רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּבוֹגֶרֶת. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. אַף בִּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים כֵּן. קוֹמֵץ וְאַחֵר מַקְטִיר. וּמְקַבֵּל וְאַחֵר זוֹרֵק. שׂוֹרֵף וְאֵחֵר יַזֶּה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. עָשׂוּ אוֹתָהּ חַטָּאת גְדוֹלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לָרַבִּים. הָדָא אָֽמְרָה. קוֹמֵץ וְאַחֵר מַָקְטִיר. מְקַבֵּל וְאַחֵר זוֹרֵק. שׁוֹרֵף וְאַחֵר יַזֶּה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה. מֵת עֲבַד לָהּ. שֶׁמֵּת וְיַחֲזוֹר הָרוֹצֵחַ לִמְקוֹמוֹ אוֹ יֵעָשֶׂה כְמוֹ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְלֹא כֹהֵן גָּדוֹל. וְאַל יֵצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יצחק שאל היה עומד וכו' או בן חלוצה מה את עבד לה. לענין החזרת הרוצח דתנן בפ''ב דמכות דאם משנגמר דינו מת כ''ג אינו גולה ואם נגמר דינו בלא כ''ג אינו יוצא משם לעולם ואם נגמר דינו של זה ונמצא כ''ג שהוא בן גרושה או בן חלוצה מהו דינו אם כמו שמת הוא דעד השתא מחזקינן ליה בכהן כשר ונמצא שאינו כהן ואינו גולה או דילמא בטלה כהונתו דאיגלאי מילתא למפרע דלאו כהן הוה והרי הוא כמי שנגמר דינו בלא כ''ג ואל יצא משם לעולם:
ר' יעקב בר אידי בשם ר' יצחק. וגרסינן בתרומות הכי מן מה דתני עשו אותה חטאת גזולה שלא נודעה לרבים. כלומר ממה דתנינן בברייתא עלה דעשו להאי דינא כהן שעומד ומקריב ונודע שהוא פסול כדין חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים דתנן בפ''ה דגיטין דמכפרת מפני תיקון המזבח ואע''פ שנודעה אח''כ שגזולה הוא אפ''ה מכפרת הואיל ובתחילת הקרבתה לא נודעה לרבים וה''נ כן הוא דש''מ דקומץ ואח''כ מקטיר וכו' דהכא כיון דלא נודע עדיין לרבים שלא נפסל בב''ד הוא גומר הוא הקרבתו והכי קאמר התם בהדיא לר' יהושע:
שורף. כמו עורף כלומר בקרבן העוף שמולק מן העורף ואם ערף ונודע שהוא פסול אם אח''כ יזה דמו:
קומץ ואח''כ מקטיר. כלומר אם קמץ את המנחה ונודע שהוא פסול אם אעפ''כ מקטיר אח''כ הואיל ועדיין לא נפסל בב''ד וכן במקבל את הדם ונודע שהוא פסול אם אח''כ זורק:
ר' יצחק שאל אף בשאר כל הדברים כן. ברפ''ח דתרומות גרסינן להא והתם קאי על מתני' דקתני היה עומד ומקריב קרבנות ע''ג המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה ר''א אומר כל הקרבנות שהקריב ע''ג המזבח פסולין ור' יהושע מכשיר ובעי התם אם אף בשאר כל הדברים כן וכלומר דאם אמרי' אפי' הוא באמצע העבודה נמי דינא הכי דלכל הדברים עשו אותו כמו שהוא כהן כשר הואיל והתחיל בכשרות כדקחשיב ואזיל ואיידי דאיירי הכא בכהן שעבר דדמיא להא נקט לה הכא:
בבתוליה וכו'. כדפליגי בפ''ו דיבמות:
והוא לרבות כהן משוח מלחמה. שמצווה על הבתולה:
הוא לא הנזיר. גרסינן שם ומשום דמוזהר על הטומאה כדין כ''ג הוציאו הכתוב מכלל דין זה:
הוא לא המלך. על מתני' קאי דקתני שמצווין על הבתולה וברייתא היא בת''כ והוא אשה בבתוליה יקח הוא למיעוט להמלך שאינו מצווה על הבתולה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source